השליטה בימים(קצת פנטזיה,ניהול,שליטה בדמות יחידה)[4/4]

אם כך, אני רוצה שאגדת ים כלשהי היא זו שהרגה את אבי.
אבל הדמות שלי חושבת שאלו סתם פיראטים...

צרפתים ואנגלים מאז ומתמיד שנאו אלו את אלו.

אתה לא יודע אם זה מיתוס או לא.

שם הקפטן - אחקום (בסינית - אוצר)
צד - בריטניה
רקע הקפטן - נולד בסין, בגיל שמונה אבי זרק אותי לספינה ושבוע אחר כך מת משתיית אלכוהול בכמות מוגזמת. בזמן הזה ספינת הסחר שבה הייתי הותקפה על ידי פיראטים וכל הצוות נלקח בשבי. למזלי היה לי את המפתח לביתי וזרקו אותי אחרון לתא. בזמן שהשומר זרק אותי הצלחתי במהירות להחליף בין המפתחות וכשהשומר עזב שחררתי את הצוות ויצאנו ישר למחסן הנשק. שדדנו את כולו וחיסלנו את כל מי שהיו על הספינה. בדיוק כשסיימנו להשתלט על הספינה הופצצנו על ידי ספינת צי בריטית והתחלנו לטבוע. בדיוק אז החלפנו את הדגל לדגל לבן וחיילים בריטים השתלטו על הספינה. הצוות כולו ניצל בדרך זו והגיע להודו. נשארתי בהודו שלוש שנים בהן למדתי הודית, אנגלית, ונגרות. הקפטן של הספינה שהצילה אותי החליט לקחת עלי אחריות ולגדל אותי כמו בן. בתום שלושת השנים אבי המאמץ יצא להפלגה ולקח אותי איתו. במשך עוד עשר שנים חייתי על ספינות שונות ומשונות (ולא בכולם אבי המאמץ היה) ובזמן הזה למדתי ספרדית, הולנדית, צרפתית, פורטוגזית, יפנית, ערבית, איטלקית ויוונית. בתום התקופה הזאת בה שירתי תחת פחות או יותר כל קפטן אפשרי. לבסוף החלטתי שברצוני לפקד על ספינה משלי ולכן חזרתי להודו, לאבי. הוא קיבל אותי בידיים פתוחות וכשראה את הכשרתי המקיפה ניצל אותי בכל צורה אפשרית. גם הצוות אהב אותי וכשאבי מת מדלקת בקרום המוח הצוות בחר בי פה אחד בתור הקפטן החדש ומאז אני מפליג תחת שירות האימפריה הבריטית.
אופי הקפטן - חובב הרפתקאות ואוצרות גדולים במיוחד
גיל הקפטן - 33
נשק הקפטן - חרב, אקדח, תותח קטן
מראה הקפטן - צעיר, מגולח, כריזמטי
מיקום התחלתי - הודו
ציוד - ספינה חד תורנית עם 20 מלחים שחמושים ב15 חרבות, 10 רובים, 5 אקדחים, 10 תותחים, 100 כדורי תותח רגילים, 20 כדורים מתפוצצים, 6 ארגזי תחמושת
אספקה - 10 אוכל, 20 מי שתיה
כסף - 1000 מטבעות כסף

הקפטן נושם את רוח הים הרעננה,ומסתכל על הנמל של המושבה מרטיניק.הכל נראה שלו,ומלחים מתרוצצים בין הספינות,פורקים ומעמיסים משא.
לפתע הוא שומע קריאה:"קפטן! הקומודור קורא לך להתייצב אצלו במשרד!".
הוא רואה חייל צעיר,שמצדיע לו וממשיך:"הוא אומר שיש לו משימה בשבילך,אדוני".

קפטן סיאל עומד על סיפון ספינתו,מביט בצוות שלו מתחזק אותה.
ה'זהב הטהור' עומדת בעיר נמל,באחד האיים הקאריביים,למטרת חידוש אספקה.
"סר! האדמירל מחפש אותך! הוא רוצה שתצא למשימה כלשהי,אני מניח" אומר לך נער שליח,שמתנשף מריצתו הארוכה.

הקפטן יושב בתאו,עם בקבוק של רום,כשמלח נכנס ואומר:"קפטן,מה היעד הבא שלנו? לא בזזנו ספינה כבר שבוע!".

הקפטן עומד בקצה הסיפון,נושם את האוויר המלוח ומסתכל על הגלים.
"קפטן,הטורקים הכריזו שיש פרס על ראשך.נצטרך לשים לב מעתה שאנחנו לא נתקלים בציידי ראשים.
עלינו לצאת מהים התיכון,לא כך?" אומר לך מלח,פיראט משופם עם צלקות בכל הפנים.

''ווי'', אומר קפיטן אלבר, ''אבוא עכשיו''. הוא יורד למזח, והולך אל מצודת מרטיניק. הוא ניגש למשרד הקומודור לה-אובייסאנט (מותר לי לתת שמות?...).

"הטורקים? מה לי ולהם? לא שדדתי את הציים שלהם כבר לפחות חצי שנה! כלומר, חוץ משבוע שעבר, אבל זה היה רק שוד קטן! כלומר, לא הרגנו את כל המלחים, נכון? בכל מקרה, אתה צודק. תצווה על החובל הראשון לשוט לחופי פורטוגל. יש לי שם כמה... עניינים."

"אתה צודק! הרום כבר מתחיל להיגמר,ואנחנו צריכים מלאי חדש! למרות שגם אקשן לא יזיק" אומר אוליבר,מריק את כוסו לתוך פיו.
"קח,תגמור את מה שנשאר" הוא אומר למלח,נותן לו את הבקבוק,בזמן שהוא יוצא החוצה.
הוא הולך לחדר המפות שלו,מוציא מפה של חופי אמריקה ומתבונן בה.
לאחר כמה דקות של חשיבה,הוא מסמן את המקום בדיו ויוצא אל הסיפון.
"תקשיבו לי,מלחים!" הוא צועק "הגיע הזמן לשדוד משהו! אנחנו שטים צפונה,ליד החוף הבריטי של אמריקה הצפונית! תתכוננו ללחימה,כי אנחנו כנראה נתקל בספינות בריטיות! אבל אנחנו נראה מה זה לחלאות האלו,נכון?!" הוא מחייך בפראות ושולף את חרבו.
"אנחנו נהרוג כל כך הרבה בריטים,שהסיפון של הספינות שלהם יהיה אדום מדם!".

עדיף שלא.
In
הקומודור מבקש מהחייל שליד הדלת לצאת מהחדר ולסגור אחריו.הוא פותח בקבוק יין,מוזג לשניכם ומציע לך כוס.
"יש לנו בעיה עם כמה ספינות סחר שנשלחות למושבות הקרובות,אם אתה מבין לאיזו בעיה אני מתכוון.
שתי ספינות עומדות לצאת היום,והמשימה שלך היא לשמור עליהן מפני ''פיראטים''.

אחרי כמה שעות,המלח שבעמדת הצופה צועק:"יבשה!" ומצביע לכיוון אי קטן.החובל הראשון שואל:"קפטן,לשוט לשם?"

בכל מקרה:
אתם ממשיכים להפליג,הפעם צפונה,עוד יום.
בצהריי היום השני,אתם רואים ענני סערה ענקיים מתקרבים.סערה.

אז בספינה שלי?
In
״תודה״, אומר אלבר, ושותה את הכוסית. ״לאיזו מושבה הן יוצאות? אני צריך לטפל ברכישת מצרכים וצוות לספינה שלי. יש לך תותחים לתת לי?...״
באותו הזמן, סגני וקצין התותחנים בספינה, סרג׳נט לה-קנוניר, בא לשוק המושבה וקונה/שוכר:

16 תותחים
60 מלחים (ככה שיש לי 100 מלחים, מהם 30 חיילים מאומנים עם רובים)
20 חרבות
40 גרזני קרב
100 כדורי תותח
50 כדורי שרשרת
90 אוכל, חלקו בלחם שחור ובשר ממולח וחלקו בדמות חזירים, עזים ועופות חיים לבשר טרי
180 מים (כולל גם רום?)

כן בספינה שלך אבל אתה רושם בסוגריים את מה שהוא עושה.
אין לך מספיק כסף לכל זה.
המחירים הם:
תותח-100 מטבעות.
שכירת מלח-10 מטבעות,וכל חודש עוד 10.
חרב-2 מטבעות.
גרזן-3 מטבעות.
כדור תותח-2 מטבעות.
כדור שרשרת-3 מטבעות.
כדורים מתפוצצים-3 מטבעות.
אוכל-2 מטבעות.
מים-2 מטבעות.
In
"תוכל לקבל ארבעה תותחים.
בכל מקרה,אתה צריך ללוות אותם עד גוואדלופ".

המשחק הזה מאלץ אותי לפתור שאלות מילוליות...
In
(אני רוכש בכל כספי:
•4 תותחים נוספים
•16 מלחים-תותחנים
•50 אוכל
•50 מים
•80 כדורי שרשרת)

Out
אני מניח שתהיה אניה פיראטית ועליה שלל, שאוכל למכור ולקבל כסף.
20 מלחים הם נחתים שכבר יש להם רובים וחרבות, ו-6 הם אני וקציני, ויש לנו נשק.

"למה לא, בעצם? מה יש באי ההוא?"

"לעזאזל! תהדקו את כל המטען לסיפון!
תאבטחו הכל! אסור ששום דבר ייפול! חייבים לעבור את הסערה הזאת!" הוא צועק,מתחיל לאבטח מטען.

"אם כך, לא אתן לו לחכות," אני אומר, ומשאיר את עבודות חידוש האספקה למלחי.
"תוביל אותי אלי," אני אומר לנער.