• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

צ'אהו-
"אל תחמיאי לעצמך" אומר קרוארג, אך יותר כבדיחה מאשר רצינות. "העיניים, צבע העור, אני יודע שיש פה קבוצה של אנשים שזה הצבע עור הטבעי שלהם- אבל אני יכול לזהות את המוצא שלך. היו לי את ההרפתקאות שלי עם פיות בעבר" הוא אומר.
 
צ'אהו
צ'אהו מחמיצה מבט "פיה." היא אומרת בבוז. "אם אתה מנסה לרמות אותי, אז אני אשמח אם תהיה מספיק כנה כדי להגיד את זה. אני בת אנוש, הורי ואחותי הם בני אנוש, אהוב ליבי הינו בן אנוש. ואין לי שום קשר לפיות!" היא אומרת, הביטחון העצמי שלה ברור. "אני הגעתי אליך כדי לתת לך הזדמנות, ואתה רק מוכיח שאתה בדיוק מה שכולם אומרים פה." היא מסתובבת ממנו וצועדת בעצבנות הרחק ממנו, דמעה בודדת זולגת מעיינה
 
ריוסקה ושאנג-רן:
"חכה רגע, האח ריוסקה" אומר הנזיר "גם אם דאיקיטסו בירכה אותך בחיים שקטים, אין זה אומר כי אין מקומך בנינו. שב איתנו, אספר לך את הסיפור על ההרפתקה הראשונה שלי- ואולי יום אחד תיקרה גם אתה להרפתקה".

צ'אהו-
חצי האורק ממלמל משהו בשפה שצ'אהו לא מצליחה לזהות אפילו טיפה, כנראה איזו שפה מהים הפנימי. לא נראה שהוא מתרגש במיוחד ממה שקרה הרגע.
 
ריוסקה ושאנג-רן:
ריוסקה נעצר לרגע, ומסובב את ראשו אל עבר הנזיר. מבטו מטריד ומעביר צמרמורות בגבם של כל המסתכל אל עיניו. "מצטער, פט-קאן, באתי רק לשאול על הקרב שלך ושל פנג. בהזדמנות אחרת." הוא אומר כמצטער, מבטו חוזר אל הבעתו הרגילה.
ריוסקה מסתובב בשנית ומתחיל ללכת לאורך השיירה אל ראשה, לשאול את ראש השיירה עוד כמה זמן יגיעו לגוקה.
 
שינה ואשיגה-
"ובכן, לפי המעט שהבנתי פו-לי הייתה הבירה של אימפריית לנג-ווא כאשר היא הייתה בשיאה, אך אני לא יודע כיצד השלטון בה השתנה בעקבות שפקדו אותה, מי שולט שם כעת, כאשר הקיסר לא נמצא? האם אורח החיים הדתי של האזרחים השתנה בעקבות כך? וכיצד המערכת הכלכלית עובדת שם בלי כספי המיסים משאר הקיסרות?"
אשיגה מחייך.
"כמובן, ייתכן שאני בכלל לא שואל את השאלות הנכונות, אולי את, תושבת המקום, תוכלי לומר לי מה את חושבת הדבר החשוב ביותר שאני צריך לדעת על הממלכה."
 
צ'אהו-
צ'אהו מנגנת לעצמה, וכמה אנשים מסתכלים, האם האנשים המסתכלים גורמים לה לעצור או שהיא פשוט ממשיכה במעשיה?

ריוסקה-
אתה רואה את האכזבה בנזיר כאשר אתה הולך. כאשר אתה מגיע לקדמת השיירה, ראש השיירה ואנשיו עדיין שרים שירים. אחד מהאנשים שלו שומע את השאלה שלך ועונה "שבועיים, למרות שקאטסורו אומר שלדעתו נגיע יומיים מוקדם משאנחנו אומרים אם לא נתעכב יותר מידי".

שאנג-רן-
הנזיר מאוכזב מעט, אבל אז ממשיך עם סיפורו. "בעוד שהייתי צעיר בדטאנג-מא, יום אחד גיליתי שהתרנגולות בחוויה של המשפחה שלי החלו להיעלם..." הוא מתחיל לספר. הסיפור לא מעניין במיוחד, מספר על כיצד הוא מצא מאורת נמר ואפילו פגש בנמר אמתי, אבל ניצל בזכות זה ששועל זריז במיוחד הסיח את דעתו של הנמר והבריח אותו מהחווה שלו, אבל הנזיר מספר אותו בהתלהבות. ממה שנשמע, אז הוא היה רק בן איכרים צעיר, אין זכר למנזר או לחימה ללא נשק בסיפור.
 
ריוסקה מודה לאיש, ומתחיל לחזור על עקבותיו אל הקרון בו ישב מלכתחילה. הוא מהנהן אל הנזיר ושאנג-רן כאשר עובר על פניהם. לא היה לו חשק להצטרף לסיפורים שלהם שנית. כאשר הוא עובר ליד הקרון של צ'אהו, הוא עוצר, ומתחיל ללכת אחורנית עם גבו קדימה, שומר על קצב עם השיירה. "אני מקווה שהפרצוף של מי שגרם לך לבכות נמצא במצב גרוע יותר." הוא אומר בחברתיות ומושיט ממחטת בד אל האישה המנגנת.
 
צ'אהו ממשיכה בנגינה, כאשר מצבה עגום, ואוהובה לא נמצא כדי לנחמה, הנגינה היא הדבר היחדי שגורם לה להרגיש שוב בבית, מוגנת.

היא מהנהנת קלות בתודה לריוסקה. ידיה ממשיכות לפרוט על הנבל "לא בדיוק, אם כי אני לא בטוח שאפשר להגיד שפניו של חצי האורק נראו טוב מלחתכילה." היא ממהרת לחזור להביט בנבל שלה, מפחדת לפספס את אחד התווים
 
שינה ואשיגה-

"פו-לי לא הייתה הבירה של לנג-ווא, היא הבירה הנצחית שלה." שינה מתקנת אותו באלגנטיות, "השלטון עצמו לא השתנה במיוחד, אך עזיבתו של הקיסר אכן שינתה כמה דברים." היא מוסחת לרגע על ידי מנגינת הנבל שנשמעת באוויר, אבל חוזרת לנושא במהירות. "השולטים בפועל בפו-לי הם אורקלים שבודקים כל ילד כדי לראות אם הוא ההתגלמות החדשה של הקיסר הנצחי." היא משתתקת לרגע, חושבת על משהו, או על מישהו.
"החוקים עצמם לא השתנו בהרבה," היא אומרת לבסוף. "אחרי הכל, הקיסר לא יאהב לחזור לממלכה אחרת מבחינת החוקה." היא מסתכלת לשמיים, ידה נשלחת אל שרשרת הירקן שלה. "ללא כספי המסים משאר האימפריה, פו-לי הייתה צריכה ללמוד להסתדר, ולהפוך ליצרנית במהירות. אורח החיים הדתי שלנו לא השתנה. ישנם מעטים שהתדרדרו לסגידה לאלים, אבל הקיסר הוא זה שצריך לסגוד לו." היא אומרת לבסוף, אתה שם לב שהיא מתחילה להתקשות בלהגות מילים מסוימות. אחרי הכל, זוהי לא שפת האם שלה.
"ובנוגע לשאלות שאתה צריך לשאול- אולי תרצה לדעת על הקיסר הנצחי או על העבר. אחרי הכל, פו-לי היא הבירה הנצחית של לונג-ווא, והיא נותרה עדיין כפי שהייתה בעבר. אם אתה מחפש היסטוריה, לראות כיצד דברים התנהלו בתקופת האימפריה, אתה יותר ממוזמן ללכת לשם."
 
צ'אהו וריוסקה:
ריוסקה חושב לכמה רגעים, ואז מזנק מהקרון. כעבור שתי דקות הוא חוזר עם ענף קצר וחלול בידו, ובידו השנייה הוא מחזיק סכין קצנה. הוא מקצץ קצת מהענף במקומות מסויימים, מיישר אותו ויוצר מספר חורים בקנה. תוך חמש דקות, והחליל שלו מוכן. הוא מחייך מתחת לכובעו הרחב, ומצטרף לנגינה של צ'אהו. הוא לא היה נגן מדופלם, אך בהחלט הייתה לו אוזן למוזיקה, וכעבור נסיונות מספר כבר החל ללוות את הנבל של צ'אהו.
 
שינה ואשיגה-
אשיגה עובר לדבר בטאינית במבטא מושלם, גם אם בניסוח מעט יותר רשמי.
"אני מקווה שזה לא מפריע לך, אני למדתי את השפה הטאינית בילדותי, אבל לא דיברתי בה זמן מה ואני שמח להזדמנות לתרגל את השימוש בה."
הוא עוצר לרגע.
"הצעת הצעה נשמעת טובה בעיני, בהחלט ייתכן שאנדוד לבקר את פו-לי כאשר אאסיים את עסקי כאן.
יש לי עוד דברים רבים שאני רוצה לשאול, אך אני אצטרך מעט זמן לחשוב על השאלות הנכונות כדי שלא סתם אבזבז את זמנך, אני אשמח להמשיך את שיחתנו מאוחר יותר, אלא אם יש משהוא שברצונך לשאול אותי."
הוא מסתכל עליה במבט שמראה כי החלק האחרון היה שאלה כנה ולא סתם דרך נימוסית לסיים את השיחה.
 
חזרה
Top