• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

השיר הישן מתנגן שנית- הרפתקה אפית בארץ התיכונה-עץ משחק

למרות שכולם יודעים שאני בסביבה:
ראן-דורי-ראן עוקב אחר האישה המימית ומשתדל להיעלם מטווח ראייתה תוך כדי תנועה. בנוסף הוא משתדל לצפות בה ולאתר דברים חריגים.
מטה:
התגנבות: [dice seed=28401 secure=d9a1fe05_0]2D6+7[/dice] שכחתי את הבונוס מWOODCRAFTY והמיומנות הקרובה בפעם הקודמת.
צפייה: [dice seed=55003 secure=f3ccea07_1]2D6+5[/dice]
 
אלת'וס וראן
האישה ממשיכה לרוץ יותר ויותר אל עומק היער, ובעודה רצה, אתם שומעים לפתע קול עמוק מצחקק, והאישה נעצרת בבהלה, מביטה ימינה ושמאלה, ואז מסתובבת לכיוון שממנו ברחה וצועקת ''אולי תעזור לי כאן? נקרע לי החוט בחכה!" הצחוק מתגבר ומתגבר, ולבסוף אתם רואים מתוך צללי היער זוג עיניים אדומות ענקיות ננעצות באישה. הקול מפסיק, אבל העיניים עוקבות אחריה, בוחנות כל תנועה שלה .
לפתע אתם רואים את הזמר, שכנראה הסתבך באחד השיחים בריחתו, נכנס לקרחת היער בהתנשפות ''חכי! חכי! אני א-" קולו גווע כשהוא מבחין בעיניים האדומות. הוא שולף סכין קטן ומתקרב ברגליים רועדות למקור הקול ''תתרחק מפה! אל תפגע בה!'' העיניים מתכווצות בשעשוע, אבל לא עושות כלום מעבר לזה.
כל השאר
אתם שומעים את צעקתה של האישה
''אולי תעזור לי כאן? נקרע לי החוט בחכה!", ואז קול עמוק צוחק בשקט, ולבסוף את קולו של הזמר ''תתרחק מפה! אל תפגע בה!''
 
אלת'וס
אתה מזהה שמדובר ביצור שהיה אמור למות כבר מזמן...משהו אפל ומרושע, שבירור לא שייך ליער. מדובר בשד עתיק יומין, שלפי השמועות הובס לפני שנים על ידי בריה עתיקה, בת היער, הקרויה תום בומבדיל, ידיד קרוב של האלפים שעברו ביערות הללו.
ראן דורי ראן
אתה מבחין בתווי גוף כללים שמזכירים חית פרא קדמונית אצל היצור, ואצל האישה אתה רואה משהו שנראה שמו שמץ של...שיער זהוב בינות למפלי המים שעל ראשה
השאר
אתם דוהרים אחריה, ושמים לב שככל שהיא מתקדמת לאורך היער, הוא קומל יותר ויותר מאחוריה,
היא ממשיכה לברוח, ונראה שיא תמיד מחוץ להישג ידיכם. באמצע היער , היא עושה לפתע פניה חדה, ומתחילה לרוץ אל עבר היערות שנמצאים יותר קרוב לברי, הצמחייה מסביבה מכמישה
 
שה"מ (כי אני לא סגור מי נמצא לידי)
מבטו של אלתוס מרצין ברגע. הוא מתחיל לקרוא בקול, נראה שהוא הפך מלא זעם. "בריפה של אופל ושחור, סור ממני, מגן האדמה הזו, ושומר הארץ, שוב על המחשכים מהם באת, ואל תשוב לאדמה זו בשנית." הוא מתחיל לזמר באלפיית. קולו נשמע חזק עשרות מונים בעוד האוויר מתחיל לרטוט מסביב לידיו. "הסתלק!" הוא קורא בקול בעוד חזיז ברק נורא מבין אצבעותיו, ישר לעבר השד.
META
מטיל -ברק
בדיקת עייפות -2d6+5=14 (הצלחה, ד"ק 12, מאחר ולחש שני לפני מנוחה,מחסר 6 לכל הלחשים הבאים)
נזק 4d6=18 סה"כ
השד יכול לחצות את הנזק ל 2 עם בדיקת swiftness בד"ק 15
 
אלת'וס וראן.
ברק פוגע בשד והוא מיילל בזעם, העיניים שלו נפערות לרווחה והוא נסוג אל הצללים, ואז מזנק מנקודה אחרת וקולו המרושע חוזר ללחשש בשפה בלתי מובנת, זרמים לבנים של אור נוטפים מנקודת הפגיעה. הוא מדבר בקול עמוק ומבהיל ''אין לכם סיכוי להביס אותי. אני חוזר כעת לתבוע את זכותי על הארץ שממנה גורשתית אני הוא בנם של קברות הזהב להמיר ואני תובע בעלות על המקום הזה, שכן אני הוא הויט, שד' הצללים והאבן. סורו מפני!"
 
אלת'וס וראן.
אם הברק ששיגר עדיין לא חשף את מקומו של אלתוס, זה יוצא מהסבח. "אין לך ולו שביב זכות על הארץ, המקום לא שייך לא, ואין לך מקום בארץ החיים, עזוב את האדמה הזו בזה הרגע, או בי נשבעתי, אמשיד אותך בגורל גרוע ממות!" צועק אלתוס. הוא נראה עייף. שני קסמים זה הרבה, אבל הוא מחזיק מעמד.
 
אלת'וס וראן
ראן-דורי-ראן מנצל את זה שהוא עדיין המחסה כדי לירות את החץ שהכין לעבר הייצור ולאחר מכן מחליף את הקשת בגרזן הקרב ובמגן העץ שלו כשהוא נעמד ליד אלת'וס.

אאוט: אני מצטער אבל כרגע (כנראה בתקופה הקרובה בכלל) אין לי גישה לספר (והקישור בעמוד הראשון לא עובד לי) אז אני לא זוכר את הגלגולים שאני צריך לעשות ואם יש בונוסים או מינוסים ממסתור או מרחק.
מטה: אם מדובר בגלגולים רגילים של 2D6 אז:
פגיעה + מתקפת טווח: [dice seed=54628 secure=4dbc537b_0]2D6+6[/dice]
נזק של חץ(לפי הדפ"ד): [dice seed=27982 secure=cf31659a_1]2D6+2[/dice]
 
אלת'וס וראן
השד מיילל בזעם כאשר חץ ננעץ בו, ומלחשש ''אתם לא שווים את הזמן שלי, במיוחד השבת הנהר כבר ברחה. עליי למצוא אותה לפני שתום ימצא אותה.
להתראות לכם'' והוא נעלם בין השיחים
השאר
גלגלו אבחנה
 
קבוצה שנייה
אתם רואים את יצור הצל חולף על פניכם בריצה
קבוצה ראשונה
אתם רודפים אחרי היצור, ולבסוף מגיעים לבקתת אבן קטנה, שלידה יושב אדם קטן ומזוקן ו...בוכה. דמעות.ענקיות זולגות ללא הרף על בגדיו הססגוניים
 
חזרה
Top