• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ הרשמה (הרשמה סגורה, נבחרו שחקנים)

ניתן היה להרגיש את רוחות השמיים עוצרות לרגע בציפייה כאשר עמדו השניים אחד מול השני, מתחת לעץ הדובדבן חסר העלים. לרגע אחד, היה שקט, ואז מישהו צעק להם להתחיל. לרגע קט, נראה כי השניים לא שמעו אפילו, עומדים במקומם כפסלי אבן. ואז, חיוך עלה על שפתיו של אחד מהם.

הנזיר היה רזה יותר מהמבנה הנזירי הממוצע, כאילו גופו עדיין מתאמן ועוד לא במצב האידיאלי, ועורו השזוף , שפתיו התעקלו לחיוך, והוא החל לדבר. קולו נשמע חברותי מיד, למרות שהסיטואציה בהחלט לא הייתה חברותית. "אני מתנצל שאצטרך להביס אותך, אח טוב. אם תניח את החרב כעת, אוכל להכניעך בלי קרב" הוא אמר לו.

הסמוראי בשריון השחור לא אמר מילה, ורק החזיק את הקאטאנה שלו באוויר- בעוד שהברזל שלה בהק בזוהר על טבעי לאור השקיעה שנראתה מההרים בחומת גן עדן. השריון השחור שלו סימל את הנאמנות שלו לגנרל סוסומו, אל של תהילה אישית וסמוראים אכזריים, וחלק חששו כי האביר לא יציית לחוקי הקרב- אך הנזיר לא חשש מן ההזמנה.

"בעבר נלחמתי בסמוראים רבים, חרבך מרשימה- אך חסרת ערך היא" אמר לו הנזיר בקול מתנצל, וזינק מעלה. נראה שהסמוראי צפה את המהלך, והתכונן לחסום בדיוק ברגע בו הנזיר ינסה לנחות עליו, אך הנזיר בעט בעודו באוויר באחד מענפי העץ- מרעיד את כולו, ומזנק מכיוון לא צפוי אל הסמוראי, שלא צפה זאת. היא ניתן לראות אך הוא נוחת על רגלו, גורם לסמוראי כמעט לכרוע על ברך אחת, ואז מניף את ידיו ופוגע בין חרכי השריון של הסמוראי. הוא שמר על טווח קרוב, לא נותן לזה הזדמנות להתקיף אותו בצורה נוחה.

ולמרות זאת הסמוראי לא נבהל והניף את חרבו במהירות, בתנועה סיבובית, לא משאיר לנזיר מקום לחמוק מבלי להתרחק- וחשף את עצמו לעוד מכה מהנזיר- מכה שהוא היה מוכן לחטוף. הנזיר ניצל את ההזדמנות והכה בידו, אך הסמוראי לא הרפה מן האחיזה בקאטאנה והנזיר נסוג במהירות- החרב עברה ממש מתחת לסנטרו בעודו מתרחק.

וכעת, הסמוראי עבר להתקפה. הוא הניף מכה אחר מכה, מחייב את הנזיר לקפץ ממקום למקום על מנת לחמוק, ולא נותן לו הזדמנות להתקרב. הסמוראי ידע כי בטווח הזה הוא צריך להשאיר את הנזיר, שכן זהו המקום האידיאלי שבו הנזיר צריך להיות. אבל הנזיר מצידו, המשיך לפטפט.

"אתה מיומן בתורות החרב, אך המאסטר שלי לימד אותי כיצד להתמודד עם לוחמים כמותך. גם השריון שלך לא מגונן על כול גופך. בעבר התמודדתי עם דרקון יער צעיר, ולעור שלו אין חלקים רכים- השריון שלך, עם כול הכבוד אליו, חשוף בדיוק כמו הבגדים הטקסיים שלי- רק כבד יותר" אמר הנזיר, בעודו מתגלגל באוויר במהירות בזינוק אחורה כאשר הסמוראי כיוון את חרבו אל הלב שלו. הסמוראי נראה זועם מכול הדיבורים האלו, וזו הייתה ההזדמנות שלו. הוא נתן לחרב לעבור מעליו, ואז סיבב את רגלו בחדות ובעט בידו של הסמוראי- שהרגיש את הבעיטה כמכת פטיש על ידו.

החרב עפה מידיו, נחתה במרחק, והנזיר הכריז בחיוך "זה נגמר!", מזנק על הסמוראי להכניעו. הוא זינק מלמעלה, אך ללא חרב, לסמוראי היו רק ידיו החשופות על מנת להגן על עצמו, והנזיר פשוט עבר אותן כאילו לא היו שם ובעט במרכז החזה של הסמוראי, מעיף אותו אחורה. בעודו מנסה לחזור לשיווי משקל, הנזיר התאזן עליו ברגל אחת, ואת הרגל השנייה כרך במהירות סביב צווארו, חונק אותו. הסמוראי ניסה שלא ליפול, והצליח, אך כעת נראה כי באמת הקרב הסתיים.

"אתה לוחם טוב, אך ממוקד. עליך להרחיב את מספר הסגנונות שאתה נלחם בהם, אחרת לא תוכל להילחם באלו המורגלים באומני חרב" המליץ לו הנזיר בעודו באוויר, חונק אותו. ולפתע קרה דבר מה לא צפוי.

"בשם גנרל סוסומו, תשתוק!" צעק הסמוראי בזעם, הוא הרים את ידיו ותפס ברגליו של הנזיר, שלא טרח כלל להגן עליהם, ופתאום הנזיר הרגיש במשהו משתנה. עוצמה קסומה כולשהי, שכן הסמוראי פתאום התחזק ואחיזתו ברגליו הייתה כברזל- מונעת ממנו לשחרר או לשנות מיקום עליו. לפני שהוא הספיק לומר עוד משהו, הסמוראי- ששריונו רעד כאילו משהו מאיים לפרוץ מתוכו- הניף את עצמו ואת הנזיר מטה, מרסק את גופו של הנזיר אל האדמה בעוצמה. הנזיר בה להכות חזרה, אך הסמוראי הצמיד את הקאטאנה לגרונו.

"איך..." תהה הנזיר לעצמו, שכן הוא זכר בבירור שבעט את החרב למרחק. בתגובה, הוא הרגיש תנועה קלה באוויר על יד צווארו, כאילו החרב חייכה מן האמירה הזו בשביעות רצון.

"הקרב הוכרע" הכריז האיש שקרא לקרב להתחיל בקולו ההחלטי וחסר הפשרות, והקהל הקטן הריע. הסמוראי קם, נחמד במקומו ההתחלתי, וגם הנזיר חזר למקום בו עמד מקודם. הם קדו קידה מכובדת זה לזו, כמו שעשו לפני הקרב, ואז הסמוראי הוכרז כמנצח. אבל מבטו לא היה מרוצה... כאילו מהלך הקרב הרגיז אותו... זה בהחלט לא היה קרב קל בשבילו. ולעומתו, בו בזמן הריע למענו בשמחה כנה.


==
טיזר שני:
"מההרים הגבוהים של חומת גן עדן עד הג'ונגלים הפראיים של הוואלמאשי, אדמתנו היא הוגנת ומסוכנת, וההיסטוריה הגאה שלה קבורה בזמן. אם אתה רוצה לצאת להרפתקאות במדבר הפראי, זה לך לעשות זאת. אם תרצה להגיע אל פסגות ההרים ולגעת בבתי האלים, כול מה שתצטרך זה לצאת לחפש אחריהם. האם משאלתך היא לבזוז את קברו של דרקון עתיק, להתגבר על המפלצות מהחופים המערביים של ים הרוחות, או למצוא תובנות לגבי חייך הקודמים בין המגדלים של זי הא? עליך רק למצוא את האומץ ולעשות זאת. מסחר, קסם, ידע, היסטוריה: זוהי אדמה של הזדמנות לכול איש בו בוער הרצון לנצל זאת."
- אציל מדטאנג-מא.
==

כמו שהטיזרים מרמזים, אחרי הרבה הכנות למשחק אני סוף סוף פותח את המשחק של קללת הדרקון. זהו משחק סאנדבוקס שמתנהל בשיטת פאת'פיינדר, בעולם של גולאריון- ביבשת של טיאן-שיה (Tian Xia)- הידועה בכינוי אימפריות הדרקון. זוהי יבשת בסגנון אסיה הפנטסטית, שלוקחת את רוב ההשראה שלה מיפן בצורה שמציירים אותה בסיפורים, סדרות ואנימות- אזור של סמוראים ונינג'ות, של שוגונים וממלכות מנותצות, של דרקונים סיניים ושדי אוני. כאמור- המשחק הוא סאנדבוקס, אני מצפה לדמויות עם היכולת להניע את העלילה קדימה, וסיבה להיות בקבוצה. המשחק ייתן לכם את הבחירה לאיזה קו עלילה ללכת, אבל אני מראש אדגיש שהוא יתמקד על הדמויות שלכם לא רק כגיבורות גדולות בקרב, אלא גם במיקום שלהם בחברה וביחסים שלהם עם דב"שים ודמויות אחרות.

אני עוד לא סגור על מספר שחקנים, אבל אני יודע בערך כמה שחקנים אני רוצה. בעקבות כך שאנחנו משתמשים בעולם מוכן, אני הולך לכתוב בספוילרים למטה על כול הדרוש לדעתי כרגע בשבילכם כדי לבנות דמויות. המשחק עד בעוד שבועיים מהיום, אני רוצה לקחת את הזמן עם עץ ההרשמה הזה. לא במידה גדולה מידי, אבל מספיק בשביל שנוכל לעבור על כול הדברים שאני חושב שחשוב לסגור אותם לפני ההרפתקה.

הערה חשובה 1: אני רוצה לדבר עם כול שחקן ולבצע איתו תיאום ציפיות לגבי המשחק, אולי אפילו עוד לפני שכתבת את הדמות. אם אתה מתעניין באזור או בסוג דמות, תגיד לי ואוכל לעזור לך בכתיבת הרקע. אם יש לך שאלות לגבי המשחק, אני אשמח לדבר עליהן. ניתן לפנות אליי כאן בעץ אם לא אכפת לכם שכולם ייראו, או בפרטי, אני זמין בשני המקומות.

434f47cca7c64bdea80f1ec048df3b3a.jpeg


הערה חשובה 2: המידע הכתוב פה הוא מידע חלקי בלבד, ונועד בשביל שתדעו את המינימום הדרוש למשחק. אם מישהו רוצה פירוט על אזור, גזע, שפה או אלוהות, שיבקש ואוסיף מידע עליו. אם אוסיף מידע מראש על הכול, הכמות שלו תהיה עצומה. בפועל, אני לא מצפה מכם לקרוא את כול הכתוב פה מיד, אלא רק מה שמעניין אתכם. זה חשוב בעיקר באזור של הגזעים, שם אני מפרט רק על הגזעים הנפוצים באזור ואם תרצו פירוט על גזע יותר נדיר תצטרכו לבקש אותו. וגם בארגונים ובאלים, שם רק שמות נכתבים, ופירוט יתקבל רק לאחר בקשה.

בנוסף, אני בהחלט לא מצפה מכם לקרוא הכול אלא אם אתם באמת נלהבים. אם יש לכם רעיון ואתם לא רוצים עכשיו עבודת קריאה, תשלחו לי את הפרטים שלו ואני אמליץ לכם לאיזו ממלכה זה מתאים, לאיזה גזעים, לאיזה אל... אתם לא צריכים לקרוא פה הכול, רק את ההיסטוריה הקצרה על האזור.

היסטוריה מאוחרת
לפני מאה ואחת שנים, באדמות של טיאן-שיה שלטה אימפריה בשם לנג-ווא. זוהי הייתה אימפריה אדירה ששלטה במקום למשך מאות שנים, נשלטת בידי בני אדם. רוב השטח של טיאן-שיה היה בידיה, והיא הייתה כאימפריה בלתי מעורערת. אך לפני מאה ואחת שנה, מותו של אל האנושות ארודן הוביל לסדרת אסונות ברחבי גולאריון- שהגיעו עד ליבשת של טיאן-שיה. רעידות אדמה הכו, צונאמי שטף את החופים והרי געש התפרצו בזעמם. בתוך כול זה, התפרץ הכאוס באימפריית לנג-ווא, בסדרת מרידות נוראית של הממלכות שנשלטו על ידן. האימפריה של לנג-ווא נפלה והתנפצה, לשש עשרה ממלכות יורשות. כיום רק שלושה מהן יכולות לטעון שהן רוצות לרשת את לנג-ווא, אך בפועל לאף אחד אין את הכוח לעשות זאת. מאה ואחת שנים חלפו, והאזור מתחיל להתאזן. הגבולות עדיין מתוחים, אך אולי יש הזדמנות לשלום. ועם זאת, אחרי מאה ואחת שנים של מוכנות למלחמה, כמה מהכוחות החזקים יותר מתחילים לאבד מסבלנותם...
אמנאנדאר, אימפריה מערבית במזרח (ניטרלי-סדר): מושבה חדשה, שהוקמה עם נפילתה של טיאן-שיה, נציגה של הארץ הרחוקה טאלדור בטיאן-שיה. המערבית ביותר בתרבותה מכול האימפריות, אפילו יותר מגוקה. שילוב מוזר של תרבויות, ונשלטת כעת בידי גנרלית שברצונה להתרחב ולחזק את קשריה של אמנאנדאר ביבשת הרחוקה. השראה: הונג קונג עם אלמנטים מהאימפריה הרומית.
באצ'ואן, ילדי המהפכה (ניטרלי-סדר): בזמן נפילת לנג-ווא, השליטים המושחתים של הממלכה שבעבר נקראה פן-ווא ניסו לשלוט באוכלוסיה המקומית שהם רדו בה למשך שנים בכוח. אך נפילת לנג-ווא הביאה לבאצ'ואן רוח של שינוי, בדמותו של "סבא פיי", פילוסוף ששאף לאחווה בין כול בני האדם- בלי שאחד יתעלה מעל האחרים. הם גרמו למהפכה, הפילו את השליטים המושחתים והכנסיות המקומיות ממעמדם והוציאו אותם להורג. וסבא פיי שלט על פי הפילוסופיה שלו. כול בני האדם שווים, כולם עובדים למען המדינה, ואף אחד לא יתעלה מעל האחר. דת היא כלי לגבור בו על האחרים, ולכן היא אסורה בכול שטחי הממלכה. המדינה אוחזת בכול הרכוש, וכול אחד מקבל את הדרוש לו. לימים, סבא פיי כבר מת, וכעת אשתו שולטת בממלכה- סבתא פיי. הממלכה מסוכסכת מאוד עם הוואנגוט. השראה: שילוב של סין הקומוניסטית עם צפון קוריאה
גוקה, השער למערב (ניטרלי-סדר): גוקה היא לא רק העיר הגדולה ביותר בטיאן-שיה, אלא העיר הגדולה ביותר בעולם. היא ממוקמת במיקום מושלם, בפתח היחיד שיש בחומת גן עדן האדירה, והיא מקום ממנו האנשים של טיאן-שיה סוחרים עם אנשים מיבשות אחרות- אוויסטאן וגראונד (הידועות בתור הים הפנימי) וקאסמארון. העיר מלאה בגזעים זרים ממקומות אחרים, וידועה כעיר המסחר הגדולה ביותר ביבשת. היא נוטה לארח אירועים גדולים, שהמפורסם שבהם הוא טורניר פניקס הארגמן, אירוע שהמנצח בו מקבל גישה לאחת מהעתקים של המכשפה הטיאנית האדירה האו ג'ין, שחיה לפני אלפי שנים וכעת בעלי הטורניר מחזיקים בפתח למישור הפרטי שלה. גוקה היא עיר של מסחר, אך גם של הימורים, וכמעט כול אזרח בגוקה עוסק או עסק בהימורים בצורה כזו או אחרת- נאמר כי בגוקה אתה יכול לזכות בהרים של פלטינה תוך יום, ואז להפסיד את הכול עד לנעליך ביום למחרת. מתחת לאדמה, אזור בשם "שוק תחתית" נמצא, ונאמר שמחובר לאדמות האפלות. שוק תחתית הוא השוק השחור הגדול בטיאן-שיה, והאזור הזה מלא בגנבים, גזעים מרושעים וכתות אפלות. השליטה של העיר רשמית היא ליידי נאי יאן פיי, אישה אצילית ומכובדת בת לשושלת ארוכה של אצילים מן העיר, אך מאחורי הקלעים, יש שאומרים שהארגון הידוע בתור הליגה הזהובה מושך בחוטים האמתיים של העיר. השראה: מקאו וסינגפור
דטאנג-מא, ממלכה פאודלית של מכשפים (ניטרלי): הממלכה של דטאנג-מא נכבשה לפני שלוש מאות שנה בידי לנג-ווא, ונשלטה רק למשך 200 שנה. ממלכה של משאבים טבעיים יקרי ערך ואוצרות, שהצליחה לשמוע על עצמה מוגנת מן האימפריה לזמן כה רב בגלל הקשר המוזר שלה למסורות הקסומות. קבוצת המכשפים המסתורית השולטת בדטאנג-מא עוקבת אחרי ארבעת קווי הדם המסורתיים שלהם- קסם הפיות, קסם הסערות, קסם המוזיקה וקסם הכוכבים, כאשר מכשף נוסף יושב על כסף הקינמון ושולט בכולם בסמכות מוחלטת. המערכת הפוליטית של דטאנג-מא היא בין הסבוכות ביותר באזור. השראה: תאילנד ומלזיה
האדמות האפלות, ממלכה תת קרקעית של מפלצות ותעלומות (תוהו-רוע): מתחת לאדמות של טיאן-שיה, כמו בשאר גולאריון, סדרת מערות עצומה משתרעת מתחת לפני השטח. להגיע אל האדמות האפלות זה לא דבר קל, אך יש מספר כניסות ידועות, אחת מהן אפילו אמורה להיות מתחת לעיר המדינה של גוקה. העולם התת קרקעי של טיאן-שיה דומה לזה של יבשות אחרות, אבל כמה מהגזעים הנפוצים במקומות אחרים חסרים בו. אלפים אלפים וגמדים אפורים לא נמצאים שם, ובמקום זאת יצורים אפלים פלשו לפני אלפי שנים ממישור מוזר בשם לנג אל המקום, ובנוסף כאן נמצאת האימפריה התת קרקעית דיגואו-דאשו, אימפריית אנשי העכברוש.
ג'ונגל וואלאשמאי, 'כאן להיות מפלצות' (תוהו-ניטרלי): הג'ונגל העצום של וואלאשמאי הוא מאזורים המסוכנים ביותר בטיאן-שיה, ולא לחינם. הפרא שולט כאן, חיות אכזריות ושבטים פראיים. האדמה הזו קשה, רק מעטים שורדים כאן, אך לפני אלפי שנים הציוויליזציה לא הייתה קונספט זר לג'ונגלים. הריסות מוזרות וערים אבודות שוכנות במעמקי הג'ונגל, ומעט מאוד ידוע על גזע לטאות הענק שפעם שלט במקום- הוואלאשיאנים. בג'ונגל הזה, יצורים מתבודדים מקבלים עוצמה. דרקונים עוצמתיים, חוצנים שגורשו מהמישורים החיצוניים, אלמתים אפלים והמפורסמים ביותר- מפלצות ענק בשם קייג'ו בעלות עוצמה מפחידה, שולטים ביערות. גזעים חלשים יותר, כמו הולכי-חתול, גריפלי ואנשי לטאה יוצרים שבטים, לא מכירים בתרבות כלל ותוקפים את כול המתקרב. בנוסף, קסילים נפוצים במידה מאיימת באזור, למרות שהם אמורים להיות יושבי המישור האסטרלי בכלל, בפועל יש מספר רב שלהם בג'ונגלים הללו. השראה: אמזונס וסרטים בסגנון גודזילה
הונגל, טונדת אדוני הסוסים (ניטרלי): הטיאן-לאס של הונגל מעולם לא ידעו שלטון זר. הם אנשים גאים ולוחמים, למרות שהיסטוריונים מקשרים את זה שהם לא נכבשו למיקום הרחוק שלהם. העניין בממלכתם לרוב מגיע מסוחרים זרים בעקבות אגדות על הדרך של אנגהיי, שמחברת בין יבשת אוויסטן לטיאן-שיה, אך ההונגלים לרוב רואים את הממלכות המערביות כ"רוח הכרחי" שמגיע עם האזור שלהם, ולא ששים לתת למישהו לעשות מסחר גדול איתם. להונגלים יש מספר ערים, אך רובם חיים בשבטים, רכובים על הסוסים הגזקים שלהם. השבטים נשלטים מסורתית בידי חאן אחד, ששולט על השבט הגדול ביותר. הם ידועים בתור הרוכבים הטובים ביותר באימפריות הדרקון, ומגדלי הסוסים הטובים ביותר גם כן. הסוסים הטובים ביותר שלהם נמכרים באלפי מטבעות זהב. השראה: מונגוליה.
הוואנגוט, ממלכת הפרחים (ניטרלי-טוב): אם מקום כולשהו הוא מעוז השלום, זוהי הוואנגוט. הטיאן-הוואן ידועים בכך שלמשך אלפי שנים, באמצעות דיפלומטיה עדינה וזרועות פתוחות לשונים מהם, הם שמרו על הוואנגוט ממלחמה. היוצא דופן היחיד לכך הייתה אימפריית לנג-ווא, שלא שעתה לדיפלומטיה שלהם, ובסופו של דבר מנהיגי הוואנגוט וויתרו על השלטון שלהם מרצונם- סופחו לתוך האימפריה, והאנשים מעולם לא מרדו. רק לאחרונה הוואנגוט חזרה משנים של ניצול על ידי האימפרייה להפוך להיות אימפריה עצמאית. להוואנגוט יש תרבות מיוחדת בין הממלכות, והמסורות שלהם במלחמה מתמקדות על כבוד יותר מכול אימפריה אחרת- לא מעניקות את האפשרות לאכזריות סתמית או הרג חסר צורך. האימפריה של הוואנגוט רואה את תפקידי המגדרים בחברה בצורה הפוכה כמעט לרוב המדינות, מעניקה לנשים את הזכות לשלוט ולהילחם, ולגברים את המקום לעבוד את השדות כחלקאים. השראה: קוריאה.
ג'ינין, אומה אלפית שלא במקומה (סדר-טוב): האלפים של ג'ינין שונים מאוד מהאלפים המערביים. הם אומה מסוגרת, שנאמר שהגיע אל טיאן-שיה דרך האדמות האפלות. הם הקימו את ממלכתם מסביב לעץ הכסוף המככב בדגלם שנאמר כי הוא במרכז רבות מהנבואות החשובות שלהם. הממלכה של ג'ינין ידועה בתור אחת מהממלכות העתיקות ביותר של טיאן-שיה, והמסתוריות יותר. האלפים אימצו את דרכי הסמוראים והכבוד של מנקאי מלפני אלפי שנים, והם מגנים על הכניסה שלהם לאדמות האפלות מכול משמר ועל העץ שלם אפילו יותר. מעט מאוד מבקרים בג'ינין, שלא דוחה מבקרים בבוטות, אך לא מעודדת אותם להישאר באף צורה. האלפים של ג'ינין מעריכים כבוד עצמי וערכים מעל הכול.
וואנשו, ביצות פוסט אפוקליפטיות תחת שלטון קארקני (תוהו-רוע): וואנשו ותעשיית האורז האדירה שלה היוו בעבר את אחד מעמודי התווך של האימפריה לנג-ווא, אך מכול הממלכות היורשות, כאשר האימפריה האדירה קרסה וואנשו חטפה את המכה הקשה ביותר. הסיפור של וואנשו נחשב לחומר לאגדות, והעובדה שהוא התקיים מרעידה רבים. וואנשו ואנשיה התמרדו כנגד הצבאות והשלטון המושחת של לנג-ווא ששלטו באזור במשך שנחם, גורמים להרס נרחב ולמלחמת אזרחים אדירה. שדות נשרפו, ערים רעדו, אך זו הייתה רק ההתחלה. לאחר המלחמה הזו, גל של אסונות פגע במפתיע בארץ, סערות, הוריקנים, ועוד פגעו במדינה המסכנה. המרד הפסיק, אבל הטבע איים להשמיד את כול החיים. נואשים, קבוצת אורקלים נואשת קראה לכוחות קדמוניים להצילם מההרס הזה. הקריאה שלהם נענתה, אך זה לא היה גורל, הצלה או אל ששמעו את קריאתם. אף אחד לא יודע אם היצור הקדמוני בשם זאנאגור באמת שמע את קריאת האורקלים או רק עלה במקרה אל הקעקע עם הטייפון האחרון שהעיר אותו משנתו, אך הדבר חסר חשיבות. קראקן קדמוני עם עור שחור כלילה, מפלצת אגדתית בעוצמתה, הוא פרץ אל עיר הבירה של וואנשו באותו בזמן שצונאמי פגעו בעיר, והסערות היו כה קשות שנאמר כי הברקים והרעמים הרסו בניינים בכוחם. כוחות הטבע כבר הרסו את מירב העיר, משאירים כחמישית בלבד ממנה במקום, כאשר אלו ששרדו הצליחו לעבור זאת לגמרי במקריות. ורק כאשר המצב נראה כאילו וואנשו לפני הכחדה, הקראקן השתמש בקסם האפל שלו על מנת לסיים את גל ההרס ולהציל את המדינה. אך המחיר, כמו שהתושבים למדו מהר, היה המדינה עצמה. זאנאגור החל שולט בממלכה כעריץ יחיד, משעבד את הגזעים למרותו. מפלצות שוכנות מים, כמו קאפות ובוגארדים, החלו נפוצות יותר ויותר. הוא החל הופך את את האדמה שפעם הייתה כה פוריה לאדמת ביצות, ובים צבא של קראקנים נמצא בשירותו. אף אחד לא יודע מה מטרתו של זאנאגור, אך הרוב חושדים שהוא חושב על פתיחה במלחמה כנגד שידאו כאשר יתחזק מספיק. הדבר שבאמת נורא לגבי וואנשו היא שלא כול האנשים של הממלכה הם עבדים. יש מספר הולך וגדל של אנשים שרואים בזאנאגור בתור מלך-אל, המושיע שלהם, ומשרתים אותו. חלקם מחוסר ידע, חלקם משיגעון, או אפילו שנאה עצמית. אך ככול שעובר היום, וואנשו מדרדרת יותר ויותר.
זא הוי, אימפריית הדרקון (ניטרלי-סדר): כיצד זא הוי הגיע למצב הנוכחי שלה זו תעלומה ידועה בטיאן-שיה, שממלכה של בני אדם נשלטת בידי דרקונים. הדרקון השולט בה, כבוד הדרקון הנעלה פאם דוק קואן, הוא המונארך השלושה עשר בשושלת שלו שמעולם לא נשברה, ושולט באימפריה ביד ברזל. האנשים של זא הוי רואים בסמכות של דרקונים לשלוט בבני אדם כמשהו ברור מאליו, ודרקונים רבים חיים בזא הוי, מרכיבים את הגנרלים של הממלכה ואת האזרחים החשובים ביותר שלה. בני האדם בממלכה מחולקים לאלפי שבטים, אפילו חלקם משלבים מספר גזעים בהם (למרות שאלו נוטים להתקיים באזורים היותר צפוניים של הממלכה). כול דרקון שמת בממלכה מונצח כאן באנדרטה לזכרו. הצדק הוא קשה ואכזרי בזה הוי. כייס מאבד אצבע, כנופיית שודדים תיצלב על הדרך בה הם בזזו אנשים, וסוחר שמרמה את הממשל עשוי למצוא את עצמו משרת לכול חייו כמשרת בזוי בספינת מלחמה מינאטית. בתי המשפט מנוהלים על ידי שופטים במסכות דרקון שידועים בכך ששחיתות מעולם לא נגעה בהם. מעבר לזה, זא הוי היא עם קשרים טובים עם כול השכנות שלה, ונהנית מיציבות חזקה.
זי הא, אדמה מקודשת של לידה מחדש (סדר-טוב): המדינה ההררית של זי הא היא אדמה של ניגודים. האדמה המקודשת היא מקום של התעלות, לימוד במנזרים, ושלווה, בית לגזע הסאמסאראני. ועם זאת, ההרים של זי הא מכילים גם ענקים מוזרים, שבטים קניבליים, וזוועות שדיות שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בטיאן-שיה. הממלכה המוזרה חיה בהרמוניה מוזרה עם הניגוד הזה בה, וגובלת בצ'ו יה ובקאולינג, וגם בג'ינין וואנשו. ההרים עצמם מגיעים עד לגובה של 4500 מטרים, גובה עצום בפני עצמו, אך שמתגמד לעומת עומת גן עדן. האזור מעולם לא היה תחת שליטת לנג-ווא, בעקבות הבידוד שלו. ערים לרוב נמצאות על פסגות הרים כמו איים בים, וניתן לטייל בין הערים האלו בבטחה על ידי הדרכים שהסאמסאראנים מתחזקים. הערים הללו ידועות בתור הג'ונגים (המילה בסאמסאראנית לביטחון, מחסה ומקום מושב) ומתפקדות כמקום מסחר. ההרים לא מוגנים רק בידי התושבים, אלא גם בידי קסמים מיוחדים המטעים צבאות פולשים ומבלבלים אותם. מעבר לפסגות המוגנות, ההרים לא סולחים, אבל מכילים עורקי זהב ויהלומים שלרוב גורמים למטיילים להתעניין ולנסות את מזלם בפרא. השראה: טיבט.
חומת גן-עדן, היכן שהאדמה פוגשת בשמיים (ניטרלי): ההרים של חומת גן עדן הם מה ששמרו במשך אלפי שנים על טיאן-שיה מופרדת משאר העולם. קבוצת הרים עצומים שמהווים חומה ענקית במערב היבשת מפני אלו שבאים להתיישב בטיאן שיה. הפתח היחיד שלה נמצא בגוקה, והוא קטן וצר. ההרים הגבוהים ביותר מקודשים למגוון דתות, וההר הגבוה ביותר הוא הימצ'ו ("אם העולם"), שמתנשא לגובה של 11400 מטרים, ומספר מנזרים ומקדשים נחיים לרגליו. רק אלו שמחוזקים בקסמים יכולים לשרוד את החורף התמידי שעל פסגות ההרים. המזג אוויר הוא משהו שאלפי אגדות מדברות עליו, מסערות שמופיעות תוך שניות, מפולות שלגים שיכולות לקבור ערים בעונת האביב, למונסונים שמציפים עמקים וגורמים לגלי בוץ עצומים. החורפים נוראיים אף יותר, ורק הייטים מעזים להסתובב בזמני החורף- וגם הם מעט. קשה מאוד לעבור את חומת גן עדן, וגם אין סיבה למה- מצידה השני נמצא רק האוקיינוס האמבאראלי. נזירים, אורקלים ומתבודדים אחרים חיים בחלקים שונים של ההרים, ביחד עם שבטים שונים של מפלצות, בעיקר ייטים. בתחתיות ההרים יש כפרים קטנים של אנשים קשי יום שעובדים קשה על לשרוד.
טיאנג'ינג, אהובת גן עדן (ניטרלי-טוב): לפני אלפי שנים, טיאנג'ינג הייתה מקום בו הסתיימה מלחמה אדירה בין המלאכים לשדי הקליפות' העתיקים. במקום הזה, הכף הוכרעה סופית על ידי כוחות הטוב, על כן המלאכים החליטו שעליהם להגן על המקום המקודש הזה. למשך אלפי שנים שנים, מלאכים שלטו בטיאנג'ינג, והאוכלוסיה המקומית היא מהמקומות היחידים בעולם שהגזע הנפוץ בהם הוא אאסימרים. המלאכים כבר עזבו, אך טיאנג'ינג נותרה, בין הממלכות העתיקות ביותר של האזור, והמלאכים נתנו לה את המשימה להגן על האזור מזוועות משחר הימים. הצבאות של טיאנג'ינג היו מעטים למשך מאות שנים, שכן אף ממלכה לא משוגעת מספיק בשביל לפלוש לממלכה שמוגנת בידי גן עדן עצמו- אפילו לא אימפריית לנג-ווא האדירה בימי הזוהר שלה. טיאנג'ינג השמידה כול חוצן מרושע שהופיע בשם הזכות הקדושה שלהם, אך טיאן-שיה היא לא ארצם של יצורי אופל שכאלו. ולמרות הכול טיאנג'ינג לא הייתה מוכנה לנפילה של לנג-ווא. בפתאומיות, היא נחתכה מקשרי המסחר שלה, והממלכות היורשות הצמאות לדם הקיפו אותה. בפעם הראשונה במשך אלפי שנים, דם המלחמה טימא את לנג-ווא, אך בכול הכאוס, אאסימרית מסתורית בשם סולונאי הופיע וממש כדרך נס הצליחה בעזרת מילותיה וקולה המרגיע לשמור על טיאנג'ינג מחוץ למלחמות. אך עד היום, שודדים, צבאות מגורשים, ומצביאים מרושעים מנסים לתקוף ולכבוש את טיאנג'ינג. ואם זה לא מספיק, טיאנג'ינג מתחילה לראות איום מבית, כאשר השערים העתיקים למעמקי השאול חזרו לפעול, וכעת הם זקוקים יותר מתמיד להגן על עצמם גם מבפנים- וגם מבחוץ.
יער הרוחות, טבע על טבעי (ניטרלי): יער הרוחות הענק בצפון היבשת הוא מקום הולדתם של היצורים העתיקים הידועים בשם קאמי, אלים אזורים המגנים על הטבע ועל האדמה. האלים האלו נפוצים בכול רחבי טיאן-שיה, אך מקום מושבם עליו הם מגנים ביותר הוא יער הרוחות. ביער המסתורי ניתן למצוא תשובות לתעלומות עתיקות בין הקאמי החכמים ביותר, אך הוא גם מסוכן לרוב בני האדם, ורוב אלו שנכנסו לא יצאו לספר את הסיפור. מספרים על סמוראי שבעבר הרחיב את האימפריה שלו אל תוך יער הרוחות, אך נוצח בידי היער, וכעת אמונה נפוצה היא שבתוך יער הרוחות קבורים השרידים של הממלכה העתיקה הזו. השראה: יפן בגרסה של הנסיכה מונונוקי
לינגשן, אימפריית הצבאות הנצחיים (ניטרלי-סדר): העוצמתית ביותר מכול הממלכות, לינגשן שולטת בצבאות הגדולים ביותר מסיבה פשוטה- החיילים הטובים ביותר של לינגשן ממשיכים לשרת גם אחרי המוות. הנשמות שלהם שלהם עוברות במקום לנהר הנשמות אל לוחמי טרה-קוטה שנוצרו ביחד אומן. העובדה הזו היא רק אחת מ-99 ההוכחות שלינגשן היא היורשת האמתית של לנג-ווא, למרות שקוואין ופו לי- שני היורשים האמתיים האחרים של לנג-ווא- בהחלט לא יסכימו. הצבאות של לינגשן תמיד מציעים לאויבים סיכוי להיכנע, אך בסירוב הם ישמידו הכול- עד האיש האחרון, ילדים, נשים, אפילו בקר וחיות. האכזריות הזו גורמת לאנשים לראות את המלך הואנג כמפלצת, למרות שהאזרחים של המדינה חוגגים את רצונו להחזיר את עטרת האימפריה ליושנה. כול אחד מבניו ובנותיו של המלך שולט על צבא אישי, ועימותים בין הצבאות האלו נפוצים- למרות שזאת עד שהדבר פוגע בביטחון הממלכה. בנוסף ללוחמה, לינגשן ידועה בתור אומה שמעריכה קליגרפיה מאוד. הקליגרפים הטובים ביותר הגיעו מלינגשן, ונאמר כי המפקד שיכול לכתוב את האסטרטגיה שלו במשיכות מכחול מושלמות מובטח לנצח בכול מלחמותיו. השראה: אספקטים מסוימים של סין
מינאטה, האיים הנודדים (ניטרלי-תוהו): לפני אלפי שנים, האיים של מינאטה היו כולם יחדיו גשר ענקי שחיבר בין מינאטה ליבשת המסתורית של סארוסאן, אך כאשר אנשי סארוסאן התמרדו כנגד האלים, האלים ניפצו את הגשר בזעמם. כעת, האיים של מינאטה הם קבוצת איים ענקית בחלק המזרחי של לנג-ווא, מלאה בשבטים ברברים, פיראטים, ואמונות תפלות. האיים של מינאטה הם המגוונים ביותר מכול האזורים של טיאן-שיה, ורבים מהאיים שם מבודדים לגמרי- אפילו מהשכנים הקרובים שלהם.
מינקאי, אימפריית השחר (ניטרלי-סדר): האימפריה של מינקאי הייתה יכולה לרשת את לנג-ווא ולשלוט בממלכות הדרקון, שכן מינקאי מעולם לא הייתה תחת השליטה של לנג-ווא. הפירוד שלה מהאזור הראשי וקשרים חזקים לאוויסטאן תמיד הגנו עליה, וכאשר לנג-ווא נפלה, למרות שהמסחר של מינקאי נפגע, הייתה להם הזדמנות. ועם זאת, בחכמה, הם החליטו לתת קודם כול למדינות היורשות להוציא את זעמן זו על זו. ובעודם מחכים בסבלנות, הבעיות הפנימיות שלהם החלו לצוף. שחיתות בממשל, התמרדויות של איכרים, ופלישות של הברברים מצפון החלו לפגוע בממלכה, ומנעו ממנה מלהסתכל על מה שקורה בממלכות היורשות. קיסר הברקת המושחת יושב על כס הברקת בארמון הקיסרי בקאסאי, אבל כעת- האימפריה הפעם-עוצמתית עומדת על סף מלחמת אזרחים. מינקאי לא זרה למלחמה, מלחמות ומרידות רבות עברו בה מבלי לשנות אותה, אבל הבעיות הנוכחיות שלה קשות מתמיד. יותר מכך, מינקאי יודעת שברגע בו תראה חולשה, אויביה יתקפו. הם יודעים כבר על מרגלים ביניהם מצ'ו יה, באצ'ואן, וואנשו, ואפילו ממלכות רחוקות יותר כמו לינגשן ושוקורו. מה יהיה בעתידה של מינקאי מפחיד לא רק את תושביה, אלא את כול אנשי היבשת. השראה: יפן, יותר פנטסטית מפיאודלית
נאגאג'ור, אימפריית הנחשים האסורה (ניטרלי): מזג אוויר חם, אדמה המלאה ביערות רטובים, אגמים, ביצות ונהרות, הופכים את האדמה של נאגאג'ור לאידיאלית ליושבים בה- הנאגות, והמשרתים הלטאיים שלהם, גזע הנאגאג'י. נאגאג'ור עצמה באגדות מסופרת כמעוז האחרון של אימפריית נאגאג'י מלפני עשרות אלפי שנים, שהשתרעה מוונדרה ועד טיאן-שיה, בעידן שנקרא "עידן הנחשים". ועם זאת, נאגאג'ור מעולם לא אישרה או הפריכה את השמועות הללו. נאגאג'ור הסגורה למבקרים היא אחת מהממלכות הגדולות של טיאן-שיה, אך בעוד שהאם הראשונה היא המלכה האבסולוטית, הממלכה עצמה מחולקת ל-25 אזורים שכול אחד נשלט בידי מטריארכית אחרת- חלקן סובלניות ונחמדות, חלקן הרבה פחות- וכולן עוקבות אחרי חוק פשוט, הסמכות של המטריארכית היא אבסולוטית כול עוד היא לא פוגעת באזורים השכנים לה. נאגאג'ור מתפעלת את קשרי החוץ שלה בעזרת גזע המשרתים שלהם, הנאגאג'י, שנאמנים לנאגות בכול מחיר ורואים זאת כחובה גזעית להוכיח את עצמם בפני אדוניהם.
פו לי, המעוז הרוחני של האימפריה הנופלת (ניטרלי-סדר): בעוד שקסם קדוש הוכר בתור הקסם החזק ביותר בפו-לי, עבודת האלים אסורה בממלכה שפעם הייתה הבירה לאימפריית לנג-ווא. בעוד שעבודה האלים התפשטה במהירות נוראית כאש בשדה קוצים בטיאן-שיה, הדת הרשמית של לנג-ווא מעולם לא הייתה לאלים, אלא למנהיג שלהם- הקיסר הנצחי. כאשר האימפריה נפלה והקיסר הנצחי נעלם, התושבים של פו לי ידעו שזה רק עניין של זמן עד שהוא יוולד מחדש ויופי להחזיר את הממלכה שלו. אך עם זאת, עצוב ככול שזה, הקיסר הנצחי עוד לא חזר אחרי 101 שנים. אימהות הולכות לאורקלים בסמוך ללידתם, מצפות לשמוע הייתכן והרו את היורש, והתרבות כולה מצפה רק ללידתו מחדש של הקיסר הנצחי. התרבות של פו לי ביססה את עצמה על העתקים הקדושים שלה, שהם סחורת הייצוא המפורסמת ביותר שלהם, בנוסף לחפצים עם קסם קדוש שהוחדר בהם. בפו לי שולטת מועצה של אורקלים, שסורקים נמרצות את טיאן-שיה בחיפוש אחר הקיסר הנצחי הבא- או איומים על פו לי. השראה: אספקטים מסוימים של סין וקוריאה.
צ'ו יה, ממלכת האוני (סדר-רוע): לפני נפילת לנג-ווא, המרפאים של צ'ו יה היו ידועים בכול האזור. הם התמחו בדרכי ריפוי רבות מספור, ולמרות שהאצילים לא אהבו לקבל עזרה מ"רופא לחוואים", הכישרון של המרפאים של צ'ו יה היה אחד שלא ניתן להתעלם ממנו. כאשר לנג-ווא נפלה, צ'ו-יה הייתה במיקום מוגן יחסית מההרס העצמי של האימפריה, אך הם הותקפו בידי רוע גדול יותר- שדי אוני שהתחזו לבני אדם והציפו את הממלכה חשפו את עצמם ואת טבעם האמתי, והשתלטו על המקום. התושבים מתארים את הדבר כיום בסיפורים כאילו כול גבר, אישה וילד הורידו את מסכותיהם על מנת לחשוף את עצמם כשדים נוראיים- אך בפועל רק 5% מהאוכלוסייה היו אוני. למשך שנה, האוני ראו את צ'ו יה כמגרש המשחקים שלהם, גרמו להרס וכאב, אך בסופו של דבר אחד מהאוני העוצמתיים יותר עלה לשלטון והכריז על עצמו כשוגון של הממלכה. האוני גייסו ענקים משבטים קרובים לצבאותיהם, ולמרות שצ'ו יה עדיין היא עם רוב של בני אדם בה, בני האדם והגזעים הקרובים אליהם הם גזע של עבדים בידי האוני.
קאולינג, אימפריית הובגובלינים אכזרית (סדר-רוע): בימים שממלכת קאולינג נשלטה בידי לנג-ווא, ההובגובלינים של המקום נטו למרידות ולניסיונות להשתחרר. לנג-ווא ניצלה משאבים רבים על מנת לעצור את כול המרידות של ההובגובלינים שנעזרו בשבטי הענקים מההרים, ושלטה בהם ביד ברזל. מכול הממלכה, לקאולינג נשלחה הכמות הגדולה ביותר של חיילים. כאשר לנג-ווא נפלה, ההובגובלינים מרדו שנית, והצליחו לנצח את החיילים שהיו שם- אך למרות שהם ציפו לכך, אף צבא לא הגיע. הם החליטו לדחוף את הגבולות, ולהתחיל לבזוז את הכפרים האזוריים, וכאשר גם לכך לא הייתה תגובה, ההובגובלינים הבינו שהכללים השתנו. הם כבשו את האזור ביד ברזל ושלטון אכזר, משלבים את הענקים ושבטיהם בממלכתם. ההובגובלינים של קאולינג חיים תחת משטר צבאי, ומבקשים לכבוש את כול טיאן-שיה, מאיימים תמיד על כול ממלכה עימה יש להם גבול משותף.
קוואין, אדמת אלף הגיבורים (ניטרלי-סדר): חסרים את העוצמה הצבאית של לינגשן או הכוח הרוחני של פו לי, קוואין מחזיקה את מעמדה בזכות הגיבורים הרבים שלה. אלפי מתאמנים באומנויות לחימה מתאמנים במאות בתי ספר, שבטים, כתות, מקדשים ובתים שונים ברחבי קוואין. חלקם מחפשים אחר עושר, חלקם אחר הזדמנות להוכיח את עצמם. חלקם הופכים לנבלים מאיימים, אבל רובם הופכים למגני האנשים- ובזמני מלחמה, גם הממלכה. מספר המאסטרים באומנויות לחימה הפועלים בקוואין משתנה, אך תמיד יש מספר מאות שכאלו, ונאמר שהמספר תמיד שואף לאלף על שם האדמה. בניגוד לרוב הממלכות, המלך וון השולט בקוואין מצפה ליותר בנות מבנים, שכן רק העלמות הקדושות יכולות להעניק את ליבן אל הדרקון השמימי המופיע פעם ב-12 שנים. התוצאה של החלפה שכזו מייצרת פנינה שמימית, הניתנת למלך קוואין, ומעניקה לו את היכולת להגשים משאלה באמצעות כוחו של הדרקון. במחזור האחרון, מלך הגיבורים, גיבור הידוע בשם שד ענן בוער, הפריע לטקס- אך נכשל בלחסל את הדרקון, ורק לאחרונה קוואין הצליחה להשתקם מסדרת האסונות שקרו בעקבות המאורע. קוואין מתבססת על בירוקרטיה עצומה ומסובכת של מסורסים, שלמרות שאנשים אוהבים לספר סיפורי בגידה עליהם, רובם נאמנים מאוד לממלכה. השראה: אספקטים מסוימים של סין, ומלא אומני לחימה
קוואנלאי, אומת טנגו עולה (ניטרלי-תוהו): למשך מאות שנים תחת השליטה של לנג-ווא, הטנגו קיבלו יחס של אזרחים נחותים. הגישה של החיילים והכוחות של האימפריה כלפיהם הייתה שהם גזע של פושעים ופחדנים, והאימפריה שמרה עליהם באזור הלא מפותח של קוואנלאי, חנוקים ממיסים כבדים. לפני 111 שנים, עשר שנים לפני נפילת לנג-ווא, קוואנלאי הצליחה להילחם בכוחות האימפריה ולקבל עצמאות. ועם זאת, המציאות של קוואנלאי לא כזו שמחה כמו שזה נשמע. הטנגו מעולם לא התאחדו כעם אחד, כול אחד התמקד בשבט שלו ובאנשים שלו, והשבטים נלחמו והתחרו זה בזה כול העת. הדבר שאיחד את קוואנלאי, בצורה אירונית, היה האימפריה הזרה שחייבה אותם לשתף פעולה יחדיו. כעת, עלתה לשלוט כוהנת טנגו עם סמכות קדושה שמאפשרת לה לשלוט יחסית על השבטים, אך היא עדיין נאבקת על באמת לאחד את הממלכה הזו. למזלה, איומים מאחדים, שכן כרגע השבטים מתחילים לשתף פעולה במהירות גוברת בעקבות שתי פלישות גדולות שהם ספגו כבר מהממלכה השכנה שלהם, וואנשו. לממלכה יש קשרים טובים עם שידאו בעקבות השנאה המשותפת שלהם לוואנשו.
שאגואנג, מדבר רוחות השמיים (ניטרלי-תוהו): המדבר העצום של שאגואנג היה טכנית חלק מלנג-ווא, אבל הממלכה מעולם לא השקיעה מאמצים בלמפות אותו או לדאוג לדברים שקורים בו. ולכן, כאשר לנג-ווא נפלה, על שאגואנג הייתה מעט מאוד השפעה. במדבר חיים עשרות, או אולי מאות, שבטים קטנים של נוודים. המדבר של שאגואנג כולל אדמות חוליות ועקרות בדרום וטונדרות קפואות בצפון. שבטים נוודים של הטיאן-לא חיים בשאגואנג, ומעולם לא אוחדו תחת שלטון משותף. השבטים הללו ידועים יחדיו בתור המוטאבי-קי. בנוסף לשבטים, מפלצות רבות חיות בשאגואנג, ויסודנים רבים גם כן. המפלצות מתרבות ככול שאתה מתקרב לחומת גן עדן, ולכן לאנשים של שאגואנג יש טאבו על התרחבות יתרה לכיוון המערב. הם מאמינים כי בחלק המערבי ביותר של מדבר השאגואנג, שם שולטות רוחות השמיים.
שוקורו, ממלכת הסמוראי הגולה (ניטרלי-סדר): בעבר, שוקורו הייתה מגדלת את היבוא של לנג-ווא. השדות הרבים והמטעים הגדולים שלה שלחו אוכל לכול רחבי העולם, אך כאשר לנג-ווא נפלה, חמשת הנציבים המקומיים היו בטוחים כול אחד שהם צריכים לשלוט, ובסופו של דבר כול המטעים והשדות נשרפו. האנשים הפשוטים של האדמה המשיכו לחיות שם, כעת לא מעניינים כמעט אף אחד, עד שהם נכבשו בקלות על ידי הממלכה של לינגשן. בו בזמן, בצד אחר של טיאן-שיה, הסמוראי הכריזמטי טוריאקה גורש ממינקאי, לאחר שחיסל לורד מושחת. הממשלה תמכה בסתר בפעולותיו, אך הפעולות של טוריאקה לא יכלו לעבור ללא עונש, ולכן הוא קיבל את העונש הכי פחות אכזרי של גירוש. טוריאקה קיבל את העונש ויצא לגלות, מתחיל את מסעו ברחבי הארץ. הוא קיבל כבוד והערכה באמנאנדאר וג'ינין, עד שהגיע לאדמות של שוקורו, וראה את העריץ השולט בהם. הוא התנהג באותה הצורה של האציל אותו טוריאקה הרג, רק בקיצוניות חדשה שטוריאקה היה המום ממנה. בתמיכתן של הממלכות השכנות, טוריאקה חיסל את האציל, והשתלט על האדמות- בתור שוגון השמש. הוא שולט עד היום באדמות הללו, וחישל אותן לכוח צבאי משמעותי. באמצעות טקטיקות מבריקות והגנות חזקות הם הגנו מכול פלישה, ועם כול שנה הדיפלומטים שלהם מצליחים להפחית מהרצון של ממלכת לינגשן לנקום בהם ולקחת את הממלכה חזרה. השראה: יפן, הגרסה היותר פאודלית
שידאו, ממלכה תת-ימית בדאגה ממלחמה (ניטרלי): הממלכה התת ימית של שידאו ידועה באוצרות שלה, וממוקמת בים הקטן המפריד בין מינקאי לשאר הממלכות של טיאן שיה. סיפורים רבים מסופרים במינקאי על האוצרות היקרים שלהם, והממלכה מבססת על עצמה על מסחר במזון הים הרב שיש בה. מגוון גדול של "מגדלי מסחר" עולה מן המים בשידאו בשביל לספק מקום מסחר לאלו המציעים לממלכה התת ימית, הנשלטת בידי מגוון רחב של גזעים תת-מימיים, אך בעיקר בידי גזע של אנשים דמויי דג בשם לוקאת'א. הממלכה עצמה מחולקת לערי מדינה תת ימיות, שלרובן עיניין מועט ב"בולעי האוויר" (מונח שיש בו מן הסלידה מאלו שחיים מחוץ למים). כעת, שידאו חוששת ממלחמה, בעיקר מוואנשו הקרובה אליה, ויותר מתמיד זקוקה לבני ברית- אך מתחת למים מעטים מאוד בני הברית שניתן למצוא.
שנמן, אדמה מקוללת של עכבישים ורוחות רפאים (ניטרלי-רוע): בזמן השלטון של לנג-ווא, שנמן נשלטה בידי האימפריה בצורה מעט מוזרה. הממלכה המקוללת תמיד נמצאת במזג אוויר גרוע, עם ימים בודדים של שמש למשך שנים שלמות, פטריות וטחב גדלים בכול מקום, וסערות הפוקדות את האדמה כדרך קבע. ועם זאת, הכמות הגדולה של עץ-רפאים באזור ועורקי הכסף במזרח הוא לא משהו שלנג-ווא יכלה להתעלם ממנו בכזו קלות. לנג-ווא דרשה מן התושבים מיסים בדמות משאביהם הטבעיים, ושלטה על הממלכה הקטנה. בדרך כלל פקידים ואצילים שביישו את עצמם נשלחו לשנמן, מוסיפים עוד לכאב של האדמה. אבל כול עוד עץ וכסף המשיכו להגיע, לנג-ווא שמרה על הדרכים והעיירות של שנמן בטוחות. כאשר לנג-ווא נפלה, שנמן נותקה ממשאבים, והנציגים שלה מיד העבידו את המקומיים במכרות ובכריתת העצים, ושחיתות ופשע עלו, בעוד התושבים סבלו. אך כאשר המפלצות עלו על שנמן, המנהיגים היו הראשונים למות, במיתות כה משונות שהרוחות שלהן נותרו בעולם הזה. המפלצות עלו והציפו את שנמן, החל מרמשים חסרי מחשבות, ענקים, פיות מרושעות, וואיאנגים רצחניים ואטארקאפים. אלמתים, בעיקר רוחות רפאים, נפוצים במידה מפחידה. אך הגרועים ביותר הם הג'ורוגומו המושכים בחוטים של שנמן. נאמר שכאשר עכביש גדל מספיק, הוא עובר שינוי מחריד לצורה של אישה אנושית יפיפייה ומרושעת- ג'ורוגומו. האם האגדה הזו נכונה או לא זה לא ידוע, אך שנמן נשלטת בידי מלכה מכשפה מרושעת בשם העלמה לאנג-לוי. המנהיגים של הכפרים והערים בשנמן כולם בובות של הג'ורוגומו, בין אם בעקבות קסם או פחד, והם אחראיים על לבחור אנשים צעירים בכול שנה כקורבן לג'ורוגומו. על מנת למנוע מהאנשים שלהם מלהתמרד כנגדם, המנהיגים הללו אימצו את המנהג של לחטוף מטיילים ואנשים מארצות קרובות. בצורה מסוימת, השלטון הנורא של שנמן הפך את האנשים לקבוצת שודדים, או גרוע מכך.

השראה ללנג-ווא: סין.

אזורים נוספים בטיאן-שיה, וממלכות היסטוריות
האוקיינוס האמבראלי, האוצר והכוח של המזרח: למרות שהאוקיינוס האמבאראלי נחשב לאוקיינוס השני הקטן ביותר בגולאריון, חוקרים רבים מוקסמים מהמאפיין הייחודי של מדבר תת ימי שמתקיים בו, וההריסות המסתוריות מתחת לגליו. האוקיינוס האמבאראלי משתרע בחלק המערבי של יבשת טיאן-שיה, ונוגע בגוקה, חומת גן עדן, נאגאג'ור וג'ונגל הוואלאשמאי.
האוקיינוס האמבאראלי הוא אוקיינוס שהמים שלו נחשבים ממוזגים עד חמים. המים לא מכילים כמעט אף צמח תת ימי, חסרים אלמוגים שמושכים אליהם דגים, ורק פעמיים בשנה- בסתיו ובאביב- רוחות וגלים תת-ימיים פוקדים את הים. ספינות לא מסוגלות לשוט על הגלים באוקיינוס האמבאראלי.
האוקיינוס האמבאראלי מייצג הרבה מכלכלת הדגים של טיאן-שיה, שכן זנים רבים של דגים ניזונים מהחיים שעל חוף העיר הגדולה בעולם. לוויתנים, כלבי ים ושאר חיות נמצאות שם וניצודות על בשרן, אבל עדיין משגשגות. מזג האוויר לא תמיד יציב לחלוטין כמו שהאוקיינוס משדר, כאשר מערבולות, ובעונות הרוח גם ציקלונים הם איומים שהימאים צריכים לצפות להם לפני שהם יוצאים אל המסע. אך העושר של גוקה והמסחר הבין יבשתי מושכים רבים עדיין לבקר את האוקיינוס האמבאראלי.
ים השנהב, ים קפוא עשיר בלוויתנות: ממערב נוגע בחופים של חומת גן עדן, מצפון בכתר העולם, וממזרח בים הזוהר, ים השנהב ידוע בכמות הלוויתנים, הניבתנים וכלבי הים שנמצאים בו, ונודדים אליו בעקבות מזג האוויר שלו, מה שהפך אותו לאתר קבוע לציד של היצורים האלו. זהו אוקיינוס שקט בו צפים קרחונים ענקיים שנופלים מכתר העולם. חיים בו גם גזעים קסומים כמו הסיוקוי או הסלקי. לפני כ-16 שנים האוקיינוס כולו קפא למשך חודש, כולא בתוכו את היצורים של הים. וציידים רבים יצאו לנצל את החולשה של היצורים הכלואים, מה שצבע את הדם בצבע אדום. מאז, סיפורים אפלים על לוויתן שלדי עצום, הידוע כבאקהקוג'ירה, נישאים בפחד על ידי אלו השטים באוקיינוס הזה. האגדה הידועה ביותר על ים השנהב היא על ארמון השנהב הנמצא בתחתיתו, ארמון שקט וריק שהים בנה מעצמו מעצמותיהם של החיות שמתו בו, ולא חי בו אף יצור, והוא גם לא מכיל אף אוצר. פשוט נותר פלא של מעמקי הים.
בני אנוש: בני האנוש של יבשת טיאן-שיה נראים בעיני המערב בתור תרבות אחת, שהם לא יכולים להבדיל בין אנשיה. בפועל, הטיאנים מתחלקים ל-7 קבוצות אתניות שונות. כול הטיאנים הם אנשים של כבוד ומסורות, שלרוב מאמינים גם בדברים רוחניים הנמצאים מעבר לנראה- אמונה שנתמכת בידי הקאמי הרבים הנמצאים בטיאן-שיה (ומקביליהם המרושעים- האוני). לפני 101 שנים, האימפרייה של לנג-ווא, שנשלטה בידי בני האנוש, התפרקה וכעת היא מפורקת ל-16 ממלכות יורשות שככול הנראה כרגע מתקדמות לכיוון של מלחמת אזרחים. הקבוצות האתניות השונות מחולקות על פני הארץ.
טיאן-דאן: הטיאן-דאנס טוענים כי דם הדרקון זורם בעורקיהם, ורואים את הזכות של דרקונים לשלוט על בני אדם כטבעית. יש להם נטייה טבעית לכישוף, והם מגיעים מהמדינה של זא הוי (Xa Hoi), שמעולם לא הייתה חלק מאימפריית לנג-ווא.
טיאן-דטאנג: הטיאן-דטאנגס מגיעים מהמדינה של דטאנג-מא (Dtang Ma). הם ידועים בהתנהגות הגלויה שלהם, בפתיחות שלהם וכמובן בשמחת החיים שלהם, וישמחו לפתוח את ביתם לכול עובר אורח ולהחליף איתו חדשות על כוס תה חמימה.
טיאן-הוואן: הטיאן-הוואנס מגיעים מהממלכה המטריכאלית של הוואנגוט. הם ידועים בתור אנשים פטריוטים, שמעריכים מאוד פתרון בעיות בדרכים של שלום וסבלנות. התכונה הזו הופכת אותם למלומדים, דיפלומטים וקשתים מוכשרים.
טיאן-לה: הטיאן-להס הם נוודים חסונים המגיעים ממלכת הונגל או מהמדבר הצחיח של שאגואנג. הם ידועים בתכונות של גאווה, תושייה ופראות בשדה הקרב. הם רוכבים ומגדלי סוסים מוכשרים מאוד, והסוסים המשובחים שלהם נמצאים בקרב האצילים של טיאן-שיה.
טיאן-מין: מגיעים מן הממלכה של מינקאי, שגם היא מעולם לא הייתה חלק מאימפריית לנג-ווא. הטיאן-מינס עוקבים אחרי סדרה מורכבת ומסובכת של קודים חברתיים ואתיקות, וידועים בכך שהם מאוד מקפידים על המראה שלהם ועל הניקיון האישי שלהם. כבוד הוא מניע חזק בקרב הטיאן-מין, וכמו כן גם כבוד למבוגרים.
טיאן-סלינג: הטיאן-סלינגס מגיעים מעשרות האיים של מינאטה, והם קבוצה מוזרה של אנשים שכולם השתלבו יחדיו למוצא אחד. דייגים שקטים, פיראטים אכזריים, שבטים קניבליים ונזירים מתבודדים- נראה כי כמעט לכול אי באיים של מינאטה יש תרבות נפרדת משלו.
טיאן-שו: הטיאן-שוס הם המוצא הנפוץ ביותר בטיאן-שיה, וניתן למצוא מהם כמעט בכול מקום בו תלך. הם אנשים פשוטים, המאמינים כי כול אדם נמצא במקום הנכון שלו בעולם ועליו למלא את החובות שלו במקום הזה, על מנת לאפשר לחברה לפרוח. הם מעריכים ענווה, ורואים זאת כגאווה לעשות מעשים למען הקהילות שהם נמצאים בהם.

אאסימארים: נפוצים הרבה יותר בטיאן-שיה מאשר במערב, האאסימרים נושאים בדמם מורשת של מלאכים. רוב דם האאסימרים בטיאן-שיה מקורו בממלכה טיאנג'ינג, בה לפני אלפי שנים הסתיים קרב נושא בין המלאכים לשדים העתיקים הנקראים קליפות'. המלאכים החליטו שהמקום מבורך על כך, והגנו על האדמה במשך אלפי שנים, התערבו בין האנשים וחיו איתם- וכך הפכו האאסימרים לגזע הנפוץ ביותר בטיאנג'ינג. המלאכים כבר עזבו, אך המורשת שלהם נותרה, וטיאנג'ינג עדיין נחשבת לממלכה שמוגנת בידי האלים. יש לציין שאאסימרים רבים ממוצא טנגו נפוצים בממלכת קוואנלאי.
אלפים: האלפים של ג'ינין שונים מאוד מן האלפים המערביים בתרבותם, למרות שהם חולקים את ההערכה לטבע ואת המאפיינים הפיזיים של אחיהם. האלפים של טיאן-שיה מסוגרים בעצמם, עוקבים אחרי מסורות הסמוראים מהן הם הושפעו לפני אלפי שנים כאשר רק הגיעו לאדמה הזו. הם לרוב ידועים בכך שהם מעריכים מאוד כבוד אישי ואת המעלות של סדר וחוקים. בעוד שהממלכה שלהם לא דוחה מבקרים, הם בהחלט לא מעודדים את המבקרים להישאר ביניהם, והאלפים ממעטים לעזוב את ממלכתם. אלפים מערביים ניתן למצוא בעיר-המדינה של גוקה.
הובגובלינים: כובשים אכזריים ולוחמים מעולים, ההובגובלינים של טיאן-שיה מאיימים על ממלכות רבות. בניגוד למקביליהם המערביים- הגובלינים והדובלינים- ההובגובלינים הם מאורגנים הרבה יותר בלחימה, והממלכה שלהם- קאולינג- מאיימת על כול הממלכות השכנות לה.
וואיאנגים: הוואיאנגים הגיעו לטיאן-שיה לפני כמעט כעשרת אלפים שנים, לאחר האירוע שנקרא נפילת הארץ, בו סלע עצום פגע בגולאריון ושינה את פני הכוכב לעד. טיאן-שיה לא הושפעה ישירות מן הכוכב, אך הדבר הוביל לגל של טסונאמי, רעידות אדמה, והתפרצויות הרי געש, והשמיים התמלאו באפר במה שנקרא "עידן האפלה". בזמן הזה, הוואיאנגים ממישור הצללים מצאו את דרכם אל העולם, נהנים מן הלילה הנצחי. אך כאשר אלפי שנים עברו והשמיים התבהרו, מצאו את עצמם הוואיאנגים כלואים בעולם תחת אור השמש הנורא שלא כפי שהם ציפו. הם יצורים קטנים המזכירים ננסים לאנשי המערב, רק שצבע עורם נוטה להיות אפור ושחור, ותווי גופם הרבה יותר 'חדים' במהותם. הם לרוב מקועקעים בצורה כולשהי. הם חיים בקהילות קטנות ומסוגרות, אך לעתים עוזבים אותן, מחפשים אחר הרפתקאות בעולם הנורא שתחת השמש.
חצי אלפים: קיימים במספרים פחותים הרבה יותר מבמערב בעקבות ההסתגרות של האלפים בג'ינין, אך עדיין קיימים. חלקם אפילו מגיעים מהמערב. אלו שמורשתם מגיעה מג'ינין לרוב מנסים לחקות את המנהגים של הוריהם, או למצוא את דרכם בעצמם- טיאן-שיה מאפשרת מקום רב לאלו שרוצים לחפש את הדרך שלהם.
טנגו: אחרי מאות שנים שהטנגו חיו תחת היד הקשה של אימפריית לאנג-ווא, הטנגו כעת מנסים להימלט מהסטריאוטיפים הגזעיים שהודבקו להם- של גנבים ופושעים חסרי כבוד. הם אנשים מסוגרים שמעדיפים לשמור על המידע שלהם לעצמם. הם לא אוהבים לשתף זרים בתרבות שלהם, אך כמו עורבים המאספים חפצים נוצצים הם אוהבים 'לגנוב' חלקים מתרבויות אחרות לשלהם. הם מעריכים גיל כשם שהם מעריכים ניסיון, ורוב הטנגו מגיעים מן הממלכה של קוואנלאי, שעדיין נאבקת לעצמאות אמתית.
נאגאג'י: לפני אלפי שנים, נאגות יצרו את הגזע הזה כגזע משרתים המשלב את התכונות של הנאגה עם הנוחות של צורת אדם, הנאגאג'י צמחו להיות גזע עוצמתי של לוחמים מלאי כבוד. הם לא מחבבים את אף אחד מהגזעים האחרים של טיאן-שיה, למעט הנאגות עצמן השולטות בבממלכה ממנה הם מגיעים (נאגאג'ור), ולרוב מחפשים להוכיח את עצמם לאדוני הנאגה שלהם.
סאמסאראנים: הגזע הסאסמאראני הם נראים כבני אדם בעלי עור כחול בהיר, עיניים לבנות לגמרי, שיער כהה, ודמם בצבע של מים טהורים. הסאמסאראנים זוכרים חלקים מהחיים הקודמים שלהם, והם חיים שנים ארוכות חיים של התבוננות עצמית, לימוד וסגידה. הם חופשיים מרצונות ארציים כמו תאוות בצע, ומכוונים את חייהם אחר מטרות יותר ארוכות טווח, שכן הם יודעים כי כול מטרה שהם לא ישיגו בחיים אלו הם יוכלו להשיג בחיים הבאים- שכן הם רואים את חייהם כהתגלמות אחת בודדה של הנשמה שלהם, שרבות יגיעו אחריה. סאמסאראנים יכולים ללדת, אך הם לא יולדים סאמסאראנים, אלא ילדים אנושיים- אותם הם שולחים לגדול בחברה האנושית הרגילה. אם ילדיהם שומרים על ההרמוניה בחייהם, הם עשויים להיוולד מחדש כילדים סאמסאראנים בחייהם הבאים. סאמסאראנים רואים שמירה על ההרמוניה כערך עליו, שכן כאשר סאמסאראן אינו מצליח לשמור על ההרמוניה- ייתכן כי נשמתו לא תיוולד מחדש אלא תעבור למחזור הנשמות ככול נשמות בני התמותה.
קיטסונה: אנשי שועל הידועים ברחבי טיאן-שיה בהערכה שלהם לאומנות, יופיים והתכסיסים השובבים שלהם. הם משני צורה היכולים להיראות בצורתם הטבעית- צורת כלאיים בין אדם לשועל- צורת אדם, ולעתים אף צורת שועל, למרות שלא כולם יכולים לעשות זאת. הקיטסונה מעריכים נאמנות אחד לשני, אך רואים תעלולים ברוח טובה בין חברים כדבר נדרש ממש. הם רודפים אומנות בכול צורותיה, והריקודים, הסיפורים והיצירות שלהם נמצאות בכול רחבי היבשת. ישנם שבטי קיסטונה גדולים ברחבי היבשת, שהחברות בהם היא רופפת ולא מחייבת, כמו אישיות הגזע, אך לא כול הקיטסונה שייכים לשבטי הקיטסונה- רק אלו שמחפשים את תחושת השייכות שכול גזע מחפש.

גזעים נוספים- נפוצים בכול האזור
הגזעים הללו פחות נפוצים מהגזעים שצוינו קודם בטיאן-שיה, אך עדיין ניתן למצוא מהם כמעט בכול ממלכה.
דאמפירים- בני ג'יאנג שי (רו-שי): הרו-שי רק לעתים רחוקות נולדים כתוצאה של זיווג בין אדם לערפד ג'יאנג-שי, שכן הג'יאנג-שי לא מוצאים כול הנאה במגע אנושי. במקום זאת, הרו-שי לרוב נוצרים מחוזקים וקסמים חזקים של ערפדי הג'יאנג-שי. העור שלהם נשאר אפור לא משנה כמה הרו-שי נחשפים אל השמש, והתנועות שלהם נראות פעמים רבות מאוד נוקשות- תוצאה של המורשת שלהם. רבים מהם מגלים כישרון למתמטיקה או שפות, למרות שחלקם משאירים כישרונות כאלו מאחור ומנסים להתכחש למורשתם.
זדים- בני אוני (זרעי רעב): זרעי הרעב הם ילדיהם של האוני המרושעים. הם תמיד מגודלים ושריריים מבן האדם הממוצע במראם, ונראה שהולכים עוד רגע לפרוץ מבשרם בצורה יותר מאיימת. כאשר הם חווים רגשות חזקים, השרירים שלהם נמתחים, מה שגורם להם להיראות אפילו יותר מאיימים. הם בריונים מלידה, אוהבים לקבל את מה שהם רוצים בידי כוח, ולרוב רודפים אחרי תענוגות בשר כמו ארוחות שחיתות או אלימות.
מחליפי עור- נצרי נמרים (אדוני הניבים): אנשי נמר הם הליקאנטרופים הנפוצים ביותר בטיאן-שיה, בעיקר כהשפעה מן היבשת וונדרה הקרובה, אך גם בטיאן-שיה נפוצים נמרים רבים. אדוני הניבים לרוב גאים מאוד במורשת שלהם, כמעט מגיעים להיבריס בגלל זה, ורואים את מורשתם נעלית לא רק על בני האדם הפשוטים אלא גם על החיות (למרות שהם מצייתים לאלו בעלי דם הדרקונים, כמובן, ההיבריס שלהם יודע גבולות). הם טריטוריאליים ומסוכנים, אך גם ערמומיים במיוחד ולא נוטים לתקוף בהסתערות בלי לחשוב מראש על המצב.

גזעים נוספים (פירוט לפי בקשה): אורידים, איפריטים, אנדינים, גילמנים, גמדים, דאמפירים (בני נוספראטו), הולכי חתול, זדים, חצי אלפים (ימיים), לטאישים, מחליפי עור (נצרי דובים, נצרי זאבים, נצרי כרישים), סולי, סילפים.

בני אנוש: בנוסף לטיאנים, ניתן למצוא עוד 3 מוצאים 'נפוצים' יחסית בטיאן-שיה.
וונדראני (גוקה): האנשים הוונדרניים המסתוריים נפוצים יותר בטיאן-שיה מהמערביים, למרות שגם אותם רואים הטיאנים כאנשים מן המערב בצורה מסוימת. הם בעלי תרבות עשירה משל עצמם, מגיעים ממדבריות לוהטים ולרוב מנוסים בדברים שאנשים רבים יחשיבו כניסים או מספרים על ניסים שרק מעטים בטיאן-שיה מאמינים להם בלב שלם. הם מחולקים לקאסטות על פי המעמד שלהם וסוגדים לעשרות אלים, שכן הדת שלהם מסובכת ומפורטת במיוחד. הם מעריכים את הקסם המנטלי במיוחד ותמיד שואפים לשלמות. ניתן למצוא את רוב הוונדראנים בעיר המדינה של גוקה.
טאלדאן (אמנאנדאר, ג'ינין, שוקורו): הטאלדאנים מגיעים מהממלכה המערבית של טאלדור, והמוצא האתני מהים הפנימי הנפוץ ביותר בטיאן-שיה, בעיקר בגלל אמאנאנדאר. לפני כמאה שנה הקימם הגנרל אמאנאנדאר את הקולוניה הטלדאנית לאחר שניווט את ספינתו בסופות הנוראיות שהופיעו לאחר מותו של ארודאן. הם אנשים שמעריכים מאוד אצולה ומעמדות, ולרוב רואים את תרבותם המערבית כנעלה, גם אם הם שומרים על דעתם בליבם רוב הזמן. הם מאוד גאים במוצאם ומאוד דואגים לקולוניה שלהם ולביטחונה. יש גם קהילות של טאלדאנים בג'ינין ובשוקורו.
קלשיתים (גוקה): בני הממלכה של קלש מגיעים מיבשת קאסמארון, בדומה לוונדראנים. האימפריה של קלש היא האימפריה הגדולה ביותר על הכוכב גולאריון בימינו, אימפריה מדברית בעלת עושר שמעטים מעזים לדמיין ועוקבת אחרי האלה שכמעט לא מוכרת בטיאן-שיה- סרנראה. הם ידועים בטיאן-שיה בתור סוחרים ממולחים עם סחורות אקזוטיות, ויש להם קשרים עם ממלכות רבות ביבשת ובעיקר בגוקה- המקום הקרוב ביותר ליבשת שלהם. התרבות שלהם בעלת מימדים רבים ולרוב לא מובנת על ידי אלו שלא חקרו אותה לעומק או מגיעים ממנה, יחס שגם התרבות של טיאן מקבלת בשאר העולם. ראוי לציין כי המוצא הקלשי, בדומה למוצא הטיאני, הוא הכללה גסה של המון תרבויות שונות ומגוונות שלאנשים מחוץ לקלש קשה להבדיל ביניהם.
בני מחצית (גוקה): בעלי תאוות נדודים שקשה להשביע, ישנם בני מחצית מערביים בטיאן-שיה. כמעט כולם נמצאים בגוקה, אך הם תמיד להוטים לצאת למסע לחקור את הארץ החדשה לה הם הגיעו.
גריפלי (הג'ונגל הוואלאשמאי): אנשי הצפרדע הנקראים גריפלי חיים ביבשת בתור שבטים פראיים הנמצאים בין הג'ונגלים והביצות. הם לרוב מפגינים אומץ ופראות כאשר הם מגנים על אדמותיהם, וניתן למצוא גריפלים מתאחדים גם על החיות הגדולות ביותר של הג'ונגלים בהגנה על המקומות בהם הם יושבים. הם חיים בג'ונגל הוואלאשמאי.
הולכי-עכברוש (גוקה, האדמות האפלות, שאגואנג): הולכי העכברוש לרוב נראים כיצורים חשודים בידי האנשים של טיאן-שיה, מבקרים ממתחת לאדמה שבאים לבזוז את העושר של העולם העליון. זה נכון בהרבה פעמים, מתחת לאדמה הולכי העכברוש שולטים באימפריה הנקראית דייגואו דאשו, אך לעתים הם יוצאים לחפש אחר אוצרות בעולם שמעל, ויש להם מספר קהילות קטנות בעולם שחיות שם באורח קבע. הם נפוצים באדמות האפלות (Darklands) מתחת לאדמת היבשת, בעיר המדינה של גוקה ובמדבר של שאגואנג.
וואנארה (גוקה): גזע של דמויי אדם הדומים לקופים. מקורם ביבשת של וונדרה, ממערב לטיאן-שיה. הם ידועים לעקוב אחרי מסורות הנזירים, ובעלי גישה לחיים שלרוב נראית ילדותית או חסרת אחריות לבני האדם. הם חיים בהרים מסביב לגוקה במספר קהילות קטנות, ונפוצים בהרבה יותר בחלקים אחרים של העולם.
חצי אורקים (גוקה, הונגל, נאגאג'ור): חצי אורקים מעטים נמצאים בטיאן-שיה, והם תמיד מגיעים מיבשות אחרות. חלקם נמצאים בהונגל, בעיר ארדו-גאנהיי, לאחר שהגיעו דרך כתר העולם, והם מוצאים הזדמנויות לחיים חדשים בקרב אנשי הטיאן-לא, המעריכים חוסן ופראיות. בדרך כלל האובססיה של טיאנים עם יופי מגבילה את ההזדמנויות של חצי אורקים ברחבי היבשת, אבל אלו שמחפשים מוצאים שפה משותפת עם גזע הנאגאג'י המוזרים במראה שלהם בדיוק כמותם- ובעקבות כך יש קהילה קטנה אך בגדילה של חצי אורקים שבחרו את נאגאג'ור כביתם. גם בגוקה יש קהילה של חצי אורקים, בעיקר כאלו שהגיעו מאבשלום- שם חצי אורקים הם גזע נפוץ.
חצי אלפים- חצי אלפיים ימיים (בני החופים) (אוקיינוס אוקיידו, האוקייאנוס האמבראלי, מינאטה): בנים לגזע המסתורי לתושבי היבשת של אלפי הים, הם לרוב נולדים כבנים של מלחים ברי מזל שנתקלו בקהילות המסוגרות של הגזע, או דייגים ועובדי נמל מהעיירות הנידחות ביותר שמוצאים בני זוג בקרב האלפים המסתוריים האלו. האלפים הימיים לא יכולים לסבול אבל את המרחק מהאוקיינוסים העמוקים לזמן רב, ולכן מערכות יחסים אלו כמעט אף פעם לא נותרות.
לבני החופשים יש מאפיינים אלפים וגוון כחול-ירוק על עורם, והם ירשו מעט מן הקרום בין האצבעות בידיהם ורגליהם. לרוב בני החופים יש רק פתחים חסרי שימוש במקום בו אמורים להיות להם זימים, שכן הדם האנושי שלהם חזק יותר מהדם האלפי, ורק מעטים נותרים עם זימים מתפקדים וריאות שיכולות לנשום תחת הים. בעקבות זאת- יש שני סוגים של בני חופים, אלו שמסוגלים לנשום במים וגודלו על ידי אלפי הים, מעולם לא ראו את הוריהם האנושיים, ואלו שאינם מסוגלים לעשות זאת וגודלו על ידי ההורים האנושיים שלהם- אולי ראו את הוריהם האלפים פעם אחת בכול חייהם בביקור שהם ביצעו.
הם לרוב חיים בבידוד, אבל חייהם הם מאושרים. הם יורשים את האופי המסוגר של הוריהם האלפים, אבל יש להם תאווה שלא ניתן להשביע לגילוי ומסעות. נאמר כי בן חופים אף פעם לא מאושר יותר מאשר שהוא בים, ולכן הם לרוב גרים על חופים או באיים. כמה וכמה מהימאים הטובים בעולם הם חצי אלפים ימיים.
ננסים (גוקה): ילידי ממלכת הפיות לא מוצאים את דרכם כמעט ליבשת, אך לעתים דבר כזה קורה, שכן הננסים כמו פיות רבות מחפשים אחר ריגושים חדשים. חלקם מגיעים לטיאן-שיה, ויש קבוצה קטנה של ננסים בגוקה.
צ'יינג'לינגים (יער הרוחות, שנמן): בנותיהן של מכשפות, הצ'יינג'לינגים לא מאוד נפוצים בטיאן שיה ואפילו די נדירים. הם תמיד נשים, ניתנות לזיהוי בידי אלו המכירים את הגזע על ידי צבע העיניים הלא תואם שלהם. הן יורשות כוחות מהאמהות הנוראיות שלהן, ונראות הרבה פחות מחרידות מהן. בגיל הבגרות, רובן מקבלות דבר שנקרא "הקריאה", שקורא להן למצוא את הטבע האמתי שלהן. הן נדירות, אך המעטות מהגזע שלהן מגיעות משנמן ומהחלקים האפלים יותר ביער הרוחות.

גזעים שלא מטיאן-שיה:
בן אנוש- מוואנגי: אנישם כהי עור מיבשת גארונד שבים הפנימי, החיים במרחבי המוואנגי, אזור פראי של ג'ונגלים. הם ידועים לחיות בשבטים, ומדברים את שפת המוואנגי המסתורית, המורכבת מהמוני ניבים שבטיים שהתערבבו זה בזה.
הדת של היבשת טיאן-שיה עובדת בצורה קצת מוזרה. האימפריה של לנג-ווא ראתה באדם היחיד שראוי להערכה את הקיסר הנצחי, והקימה לו מקדשים. הקיסר הנצחי הוא קיסר עתיק שמתגלגל בכול מחזור חיים מחדש על מנת להנהיג את הממלכה. אל האלים, לנג-ווא התייחסה כמו הקאמי של השמיים, המתעסקים בנושאים מעל לעולם החיים. ולכן, פניות אליהם במזבחות שונים נעשו על ידי משפחות בודדות שעסדו את האלים הללו מסורתית עשרות בשנים. סגידה ישירה של בני התמותה אליהם נאסרה. אך ממלכות שונות שלטו בטיאן-שיה לפני לנג-ווא- אימפריית ייקסינג האדירה, אימפריית שו ועוד רבות שאבדו עם הזמן, וסגדו כולן לאלים. והמסורות האלו, ללנג-ווא היה להוציא אותן מן השורש, המקום היחיד בו האמונה התקבלה לחלוטין בקיסר הנצחי הוא פו לי. ולאחר נפילת האימפריה, האמונה האלים חזרה והתפשטה כמו אש בשדה קוצים. מאמיניו של הקיסר הנצחי כמובן, מחכים לחזרתו האגדית.

אבאדאר (ניטרלי-סדר): אל החומות והמחפורות. אל הערים, החוק, הסוחרים והממון. אחד מן האלים שנפוצו גם בים הפנימי אך השפעתם התרחבה עד לגוקה, אבאדאר ידוע כאל החומות והמחפורות בטיאן-שיה, המסמן את הלקיחה של הגזעים מן האדמה והשינוי שלה למקום בו יכולה להתקיים ציוויליזציה. האמונה שלו מקדמת את היישוב והגדילה בכול רחבי היבשת, ובכול עיר גדולה יש לפחות מזבח אחד לו על מנת לקרוא לעזרתו כאשר העיר זקוקה להגנה. בגוקה נמצא המקדש האדיר ביותר שלו ברובע הסוחרים של העיר, אך מקדשים רבים הוקדשו לו ברחבי העיר- כולל מקדשים גדןלים ליורש האחרון ששינו צורתם למקדשים לאבאדאר. הסגידה לו נפוצה בעיקר באמאנאנדאר, גוקה, הונגל, זה הוי, לינגשן ושוקורו.
אירורי (ניטרלי-סדר), המואר. אל ההיסטוריה, הידע, אומנויות הלחימה והשלמות העצמית.
גנרל סוסומו (סדר-רוע): הדאמיו השחור. אל הקשתות, הסוסים, התהילה האישית והמלחמה. אחיה למחצה של שיזורו. האל המייצג את הסמוראי הממוקד על מלחמה ותהילה יותר מאשר כבוד וגבורה. נערץ בעיקר בהונגל, קאולינג, מינקאי ושוקורו, גנרל סוסומו מנהיג צבא אדיר של סמוראים ולוחמים לקרב, וידוע כי הוא אוהב מאבקים גדולים, ולעתים אפילו משתף בהם בעצמו רק למען ההנאה בלחימה. בצורת האדם שלו, לגנרל סוסומו יש עור אדום כמו דם וגבות עבותות וזעופות, והוא לובש שריון או-יורוי שחור מקושט. הוא רוכב על סוס שחור מכונף אל שדה הקרב ונושא קשת ארוכה מפלדה היורה חצים של להבה. כאשר זעמו מתעורר ברצינות, הוא מופיע כדרקון ארגמן עצום עם עיניים של אש וניבים של בזלת.
דייקיטסו (ניטרלי): עלמת השועלים. אלת החקלאות, המלאכה, הקיטסונה והאורז. רבים סוגדים לדייקיטסו ברחבי טיאן-שיה, כאלת חקלאות ואורז, חלקאים מתפללים בשבילה בשביל יבול טוב. אומנים ונפחים מבקשים מברכתה ביצירותיהם, ומשפחות מבקשות את הגנתה על בתיהם. כעלמת השועלים, דייקיטסו לרוב מתוארת כקיסטונה יפייפיה עם פרווה לבנה כשלג ו-9 זנבות. היא הפטרונית של גזע הקיטסונה, שרואים בה כאם הגזע. סוגדים לה בעיקר ביער הרוחות, במינקאי ובשוקורו.
דסנה (תוהו-טוב): האלה של כוכב הצפון. אלת החלומות, המזל, הכוכבים והנוודים. בים הפנימי היא נקראת שיר הספירות, אך האמונה שלה רחבה בטיאן-שיה כשם שהיא בים הפנימי. עננים של פרפרים תמיד מלווים את האלה, ומסופר שבעבר דסנה תלתה את הכוכבים בשמיים והעניקה לבני האדם את הסקרנות והרצון לצאת למסעות. הרפתקנים, סיירים, מטיילים ונוודים מכול העולם מתפללים לדסנה, ומהמרים מבקרים את המזל שלה במשחקיהם. היא אויבת מרה של האלה לאמאשטו, שעל פי הסיפורים חיסלה את האל ששימש כמורה דרך לדסנה, בטיאן-שיה, היא מצוירת כטיאן-מין יפיפייה בעלת כנפי פרפר.
היי-פנג (ניטרלי-תוהו), דוכס הרעם. אל הים, הסערות, הרעם והרוח.
טסוקיו (סדר-טוב): נסיך הירח. אל הברקת, הירח והרוחות. בעלה של שיזורו, ואחיו של פומיושי. טסוקיו תמיד שלט בלילה, כנסיך הירח, אך אחיו קינא בו על האהבה של שיזורו כלפיו ורצח אותו. נאמר שכי מהדמעות של שיזורו שהשתלבו בדמו של טסוקיו נוצרו אבני הברקת הראשונות- שנחשבות למקודשות בעיני המאמינים של טסוקיו. האל חזר לחיים בזכות שיזורו וקי ז'ונג, וקיבל את הבעלות על תחום הרוחות, וגם הפך לפטרון של גזע הסאמסאראנים הנולדים מחדש. המקדשים שלו לרוב יכולים להימצא על יד מקדשים גדולים יותר לשיזורו. הסגידה לטסוקיו נפוצה בגוקה, בג'ינין, בזי-הא, בחומת גן עדן, בטיאנג'ינג, ביער הרוחות, במינקאי ובנאגאג'ור.
יאז'ינג (סדר-רוע): שר הדמים. אל הצדק הקשה, הרצח והענישה. בפנתיאון הטיאני, ליאז'ינג יש תפקיד מוזר. הוא אל הרצח והמוות, אך גם המעניש הקדוש של האלים, האל שאחראי על הצדק הגבוה. תפקידיו לרוב מתנגשים זה בזה, לדוגמה כאשר הוא נדרש להוציא להורג את האל פויומשי לאחר שזה רצח את אחיו טסוקיו. הדואליות הזו מתבטאת גם במקדשיו, שם הכוהנים מוציאים להורג את הפושעים המורשעים אך גם מציעים רצח להשכרה. הוא הפטרון של הנינג'ות והמתנקשים, אך גם מוציאים להורג, שופטים ומטילי עונשים אחרים סוגדים לו. הוא נראה כדמות אנושית עטויה בצללים. ראשו הוא ראש של נמר עם עיני אדם.
יאמאטסומי (ניטרלי), אדון ההר. אל ההרים, הרי הגעש והחורף.
לאו שו פו (ניטרלי-רוע), אישה עכברוש זקנה. אלת הלילה, העכברושים והגנבים.
לאמאשטו (תוהו-רוע): סבתא סיוט. אלת השדים, השיגעון, החיות, המפלצות והסיוטים. מקור לסגידה בכול רחבי גולאריון על ידי הגזעים המפלצתיים, שרת השדים העוצמתית ביותר שבשאול, בעלת ראש התן, ילדה המוני זוועות ומפלצות מרחמה, שרבות מהן ממלאות את גולאריון כמגפה. העוקבים אחרי לאמאשטו רוצים לעוות ולהרוס גם את עצמם וגם אחרים, ובני האנוש המעוותים הסוגדים לה עושים טקסים סודיים ואכזריים בשמה. הסוגדים לה נמצאים בפרא, אך גם בערים הגדולות ביותר. היא אם כול השדים, ובצורתה האמתית היא נראית כמפלצת נשית עצומה, בעלת שלוש ראשים נוהמים של תן, ותמיד היא בהיריון- וכך גם היא מצוירת ברחבי טיאן שיה. הסגידה לה נפוצה בארצות האפלות, ג'ונגל הוואלאשמאי, גוקה, וואנשו, חומת גן עדן, נאגאג'ור ושאגואנג.
נאליניוואטי (ניטרלי): נשיקת הנחש. אלת הפוריות, הנאגאג'י, הנחשים והכישוף. נאליניוואטי הייתה המלאה האגדית הראשונה של נאגאג'ור, שהייתה המולידה של מספר שושלות של סוגי נאגות שונות השולטות כעת בממלכה המיוערת. מכשפה עוצמתית, נאליניוואטי השתמשה בקסם שלה על מנת להתעלות לאלוהות. כמלכת הנאגות, היא האלה של כישוף ונחשים, והאלה הפטרונית של גזע הנאגאג'י. כנשיקת הנחש, היא אלת הפוריות גם כן, ובאגדות נקשרה בקשרים רומנטיים לדאיקיטסו, למרות שאף אחת מהאלות לא מאשרת או מכחישה את העניין. הסגידה לה היא החזקה ביותר בנאגאג'ור, אבל נאגות, מכשפים, אוהבים מלאי תשוקה וכתות נחשים ברחבי היבשת סוגדות לה גם כן. נאליניוואטי נראית כנאגה אדירה עם שיער וקשקשים בצבעים בהירים ובוהקים, השובים את הלב ביופיים. לרוב היא מצוירת כפורצת מביצה, או כמגוננת על קבוצה של ביצים. הסגידה לה נפוצה בדטאנג-מה, זה הוי, נאגאג'ור ושידאו.
העלמה נאנביו (תוהו-רוע), אלמנת הסבל. אלת רעידות האדמה, האש, המגפה והסבל.
סאן ווקונג (ניטרלי-תוהו): מלך הקופים. אל השכרות, הטבע והעורמה. האגדה מספרת כי האל סאן ווקונג היה פסל אבן של קוף שהוענקו לו חיים, והוא יצא במסע להפוך למלך הקופים. כאשר הגיע אל המעמד, זה לא הספיק לאל, והוא פנה אל קי ז'ונג, אל הקסם והמרפא- כדי שילמד אותו את הסוד לחיי נצח. קי ז'ונג לא העניק לו את הסוד, אך בגלל שהוא חיבב את מלך הקופים הוא לימד אותו טכניקות רבות אחרות. חדור מטרה, סאן ווקונג פנה לבית הקברות של פאראסאמה, אלת המוות והגורל, והתגנב אל טירתה של האלה- ואז מחק את שמו מהרישומים של החיים והמוות, ובכך זכה בחיי נצח. מלך הקופים ידוע כשתיין, והדברים האהובים עליו ביותר הם משקאות חזקים, נשים יפות וקרבות פראיים. מכול האלים הטיאנים, סאן-ווקונג מבלה את הזמן הגדול ביותר במישור הגשמי, שותה, חוגג ונלחם, לרוב במסווה של בן אנוש אמן לחימה בן שתיין. הסגידה לו נפוצה בגוקה, הוואנגוט, יער הרוחות, מינאטה, קוואין וקוואנלאי.
פאראסאמה (ניטרלי): אם הנשמות. אלת הלידה, המוות, הגורל והנבואה. פאראסאמה היא השופטת של כול הנשמות המתות, וכול האנשים של טיאן-שיה מכבדים אותה בתור מעניקת החיים והמביאה שלהמוות. מאז תחילת תקופת הירושה, לאחר נפילת לנג-ווא, המאמינים של פאראסאמה ביבשת מתמקדים פחות בתפקידה כאלת הנבואה, ורוב מאמיניה הן אימהות מצפות, מיילדות, קברנים ואלו המתאבלים על מי שמת לאחרונה. פאראסאמה שונאת אמתים, רואה אותם כתועבות שיש לחסל, ומאמיניה מחפשים להשמיד אלמתים כאשר יש להם את האפשרות. סוגדים לה בעיקר באמאנאנדאר, גוקה, דטאנ-מא, זי הא, שאגואנג, שוקורו ושנמן, אך הסגידה לה נפוצה בכול רחבי טיאן-שיה.
פומיושי (ניטרלי-רוע), אדון הקנאה. אל חוסר הכבוד, הקנאה, הקברים והאלמתים. אחיו של טסוקיו.
קופוסאצ'י (תוהו-טוב): האל הצוחק. אל השפע, הגילויים, השמחה והשגשוג. אנשים קוראים לברכות של קופוסאצ'י בחתונות, לפני שהם עורכים עסקאות, ובתחילת מסעות ארוכים. הוא מתואר כאדם שמנמן, קירח, תמיד מחייך, עם רגליים יחפות, מקל הליכה לידו וכלב לרגליו. כמטייל נצחי עם נטייה להוללות, הוא 'התעסק' בעבר עם מספר אלות, אך תאוות הנדודים שלו תמיד מנעה מהקשר להפוך לרציני מידי. קופוסאצ'י הוא חבר של דייקיטסו, דסנה ושיילין, וסוגים לו בעיקר בהונגל, הוואנגוט, וטיאנג'ינג.
קי ז'ונג (ניטרלי-טוב): אדון התרופה. אל הריפוי, הקסם והתרופות. קי ז'ונג הוא האל שהחזיר את טסוקיו לחיים כאשר הוא נרצח בידי אחיו, פומיושי. קי ז'ונג הוא זה שלימד את בני התמותה על חמשת היסודות: אדמה, ברזל, אש, מים ועץ, ועל הקשר שלהם לאומנויות לחימה, קסם ותרופות. קוסמים, מלומדים, רופאים ואלו המתמחים בצמחי מרפא סוגדים לקי ז'ונג. המאמינים של קי ז'ונג רואים זאת בתור החובה שלהם להעביר מהידע שלהם לאחרים. קי ז'ונג מצויר בתור איש זקן ואדיב הלבוש בגלימת מרפאים שמשתנה בין הצבעים של חמשת היסודות. הסגידה לו נפוצה בג'ינין, זי הא, טיאנג'ינג, קוואין ושידאו.
שיזורו (סדר-טוב): קיסרית גן עדן. אלת האבות הקדמונים, הכבוד, השמש ואומנות החרב. אישתו של טסוקיו, ואחותו למחצה של גנרל סוסומו. שיזורו היא הפטרונית של סמוראים ולוחמי חרב מכובדים. שיזורו אוהבת את האל טסוקיו, כול כך שהיא החזירה אותו לחיים כאשר אחיו פויומשי רצח אותו. אך זוג האלים לא יכולים להיות ביחד לזמן רב. הם מופרדים על ידי היום והלילה, ונמנע מהם מלהיפגש. רק באירועים נדירים, בזמן ליקוי חמה, שני האוהבים נפגשים, בזמן המקודש לשתי הדמותס האמונה בשיזורו חזקה בכול טיאן-שיה, אך במינקאי במיוחד, שם הקיסרים טוענים להיות הצאצאים של שיזורו בעצמה. היא אחת מאלות הדרקון של טיאן-שיה, הקשורה בקשר ישיר אל הדרקונים הקיסריים. הסגידה לה נפוצה בעיקר באמאנאנדאר, גוקה, ג'ינין, זה הוי, זי הא, מינקאי, קוואין ושוקורו.
שיילין (ניטרלי-טוב): עלמת החרציות. אלת האומנות, היופי, האהבה והמוזיקה. נחשבת לייצוג המושלם לאומנות ויופי, שיילין- הידועה בטיאן-שיה כעלמת החרציות- מתפקדת כפטרונית לשחקנים, גיישות ושאר מופיעים, ביחד עם משוררים, ציירים, כותבים ואמנים מכול סוג. ההשראה שלה מגיעה בצורה של האיקו עדין לשלמות, תצוגה מרהיבה של סידור פרחים או טקס תה שנעשה ללא אף פגם. שיילין מראה כי אהבה צריכה להיות מבפנים ולא גופנית בלבד. היא לרוב מתווכחת עם קופוסאצ'י והגישה היותר ״חומרית״ שלו בנוגע לאהבה, אך השניים הם חברים קרובים. שיילין מצוירת כאישה יפיפייה ממוצא משתנה. הסגידה לה בנפוצה בג'ינין, הוואנגוט, זי הא, טיאנג'ינג ומינקאי.

פילוסופיות אזוריות:
איצ'ימיו, קוד הלוחמים: איצ'ימיו הוא קול לכול הלוחמים שנפוץ מאוד בטיאן שיה. קוד שמתמקד על כבוד, נאמנות למטרת האדון, ורצון בלתי שביר בשום מצב. האיצ'ימיו מהווה את הבסיס הפילוסופי לדרכו של הסמוראי ממסדר הלוחם, אבל הוא חל גם על רונין שלא משתייך כבר לאף מאסטר. הקוד דורש התמקדות תמידית על שיפור עצמי- ולא רק בידי לחימה תמידית. הלוחם העוצמתי ביותר הוא זה שבנוסף למיומנויותו בקרב, מטפח גינה לשלמות או מבלה חלק מימיו במדיטציה.
לאיצ'ימיו יש שלושה עקרונות השולטים בו. הראשון הוא "גוף אחד, נשמה אחת", שאומר שכול אחד צריך להתאים בצורה מושלמת את הפעולות שלו לרצונות שלו. השני הוא "כבוד הוא הכול", מבלי כבוד- הלוחם הוא לא יותר מברברי עם טכניקה. השלישי הוא "ללא שירות, אין דבר"- הדרך של הלוחם האמתי היא לא דרכו של אציל, למרות שלעתים אצילים הולכים בה, דרכו של הלוחם היא דרך של שירות. על מנת להצליח בדרכך, עליך להישבע אמונים למאסטר. כאשר המאסטר מת, עליך למצוא נקמה. אם המאסטר שלך עושה מעשה חסר כבוד, ייתכן כי יתאפשר לך לעזוב אותו, אך אם לא תעשה זאת- אתה כבול לאותו הגורל כמותו.
אתאיזם (רק בבאצ'ואן)
הקיסר הנצחי: פילוסופיה הנבנית על פילוסופיית הפאו-לאנג, וקשורה בקיסר הנצחי של לנג-ווא. על פי אמונה זו, בכול דור מחדש נשמת הקיסר הנצחי מתגלגלת הלאה על מנת לשלוט על לנג-ווא. כעת בזמננו, הקיסר הנצחי נמצא במקום לא ידוע (מאמיני היורש האחרון טוענים שהוא היורש האחרון, אך המועצה האורקלית של פו לי מתנגדת בזמן זה לדבר), והמאמינים רק מתפללים לחזרתו. בימינו, האמונה הזו מתמקדת על הסיכוי לעתיד טוב יותר, של אימפריה מאוחדת תחת ידו של הקיסר במקום עשרות המדינות. המועצה האורקלית בודקת כול תינוק בפו לי בשביל הסיכוי שנשמתו של הקיסר הנצחי התגלגלה אליו, והמאמינים עוקבים אחרי הציווי הרעוע שעליהם לבצע פעולות שיסייעו לקיסר לחזור לשבת על כס חמשת הדרקונים. יש שאומרים כי המועצה האורקלית רק מחכה לסימן מגן עדן לחזרתו של הקיסר. עוד חלק קטן של האמונה בקיסר הנצחי, היחודי לפו לי, הוא פסל עצום מימדים שנבנה כבר למעלה מ-300 שנה שאמור להציג את דמותו של הקיסר הנצחי, וכעת האנשים מאמינים שרק כאשר פני הפסל יבנו ובניית הפסל תסתיים (כמובן על פי ההדרכה של האורקלים, שיכוונו כיצד לעצב את הפנים הללו), אז יתגלה הקיסר הנצחי לעולם בצורתו האמתית. תיאוריית קונספירציה של האצילים היותר סקפטיים של פו לי היא שגודל הפסל והמיקום שלו הם מזימה להפיל את הפסל על חצרות האצילים ברגע שהקיסר האמתי יחזור על מנת לאפשר לו לקחת בקלות את השלטון מהידיים הקודמות שלו.
התנזרות
טאמאשיגו: על פי פילוסופיית הטאמאשיגו, אין כזה דבר מזל, טוב או רע- רק אצונן של הרוחות ההולכות בדרך הגורל. בכול אספקט של הטבע שוכנת רוח הנשמה. בין אם הרוח טבועה במקום או הונחה שם בידי אל זה חסר משמעות: לכול דבר יש רוח, וזוהי חובתנו להרגיע ולפייס את הרוחות הללו. חלק מהאספקטים מתבטאים בדברים מוחשיים מרשימים- עצי ענק, מפלים, נחלים עוצמתיים. אחרים מתבטאים בדברים פחות מוחשיים, כמו הרוח, השקיעה, הריח של דברים הגדלים. ואחרים הם בכלל לא דברים פיזיים אלא קונספטים- גדילה, תעשייה, מוכנות, ועוד. כאשר הרוחות האלו לוקחות על עצמן צורה גשמית- הן קאמי, אך דבר זה לא הופך אותן לפחות מרוחות.
הרוחות האלו מורגשות בחיי האדם בדרכים שונות ורחבות. חלקן עשויות להביא מזל רע, חלקן עשויות לתווך בין בני תמותה לאלים על מנת להעניק מזל טוב לבן תמותה. חלקן מזהירות ממלחמות או חלאים, חלקן מביאות דברים אלו בעצמן. על מנת לפייס את הרוחות, המאמינים של הטאמאשיגו בונים מזבחות אישיים בביתם או באתרים בהם הטבע נראה במלוא יופיו, מציעים מתנות קטנות גם לטבע המקודש אך גם לרוחות שיש להעריך אותן על הדברים הללו. כאשר הרוחות מפויסות כראוי, הן עוזרות להקל על חייו של אדם, ויכולות להפוך לבני ברית חשובים בעולם הרוחות. כאשר מתעלמים או מזניחים אותם, הטבע עצמו עלול לעלות כנגד העובר על האמונה לפי המאמינים בטאמאשיגו.
סאנגפוטשי, נהר הנשמות
פאו לאנג: הפילוסופיה של פאו-לאנג, הנקראת על שמו של המורה הגדול שיצר אותה, היא פילוסופיה המדברת על הקדושה והאלוהות של השליטים לצד היכולת של בני תמותה להגיע לשלמות דרך עבודה קשה. זו הדת הרשמית של לנג-ווא (המתרחבת לאמונה בקיסר הנצחי), ולכן שורשיה עמוקים וטבועים ביבשת. החלק האחד של הדת מדבר על הקדושה של השליטים, והקיסר הנצחי בעצמו, שהאגדה מספרת שעלה לגן עדן על מנת לדון עם האלים עצמם על כיצד ינהלו בני האדם את עולמם- ובכך קיבל את המנדט האלוהי על היבשת של טיאן שיה. הוא מדבר על כך שהשליטים נושאים מאותה הקדושה שניתנה לקיסר הנצחי אז, ולכן יש לכבד אותם, והם הגיעו לשלמות כבני תמותה. כמובן ששליט המתנהג בחוסר כבוד, מאבד את הערכים האמורים לכוון את השליט, ולא מתייחס לאנשיו הוא שליט שגם הפאו-לאנג אומרת שהוא מתנגד ומורד בסדר השמימי.
החלק השני של הפילוסופיה הוא היכולת של בני אדם להגיע לשלמות. הקיסר השמימי היה בן תמותה, וכך גם הדאמיו ששלטו תחתיו. הקיסר הנצחי הגיע לשלמות גבוהה יותר ממה שאנו יכולים להבין, אך הפוטנציאל לשלמות כזו נמצא בכול אדם. הפילוסופיה מדברת על החובות המקודשות של לסייע לאצילים במה שנקרא "לסובב את הגלגל"- להעביר את הרצונות והפקודות שלהם ממרום כיסאם למעשים שקורים בפועל בקרב האיכרים והאנשים הפשוטים. אך בנוסף על כול אדם מוטלת החובה לשפר את עצמו, תמיד לשאוף למקום גבוה יותר, מה שנתן השראה למאות בתי ספר ומורים הנמצאים ברחבי טיאן-שיה, המלמדים קריאה וכתיבה, חשבון, את דרכי ההתנהגות הנאותות ועוד. ללמוד ולהיות בעל ידע, ולקבל עבודה המסייעת לשלטון, זהו דבר שמביא כבוד גדול מאוד למשפחה שלך. נאמנות נחשבת כדבק המחזיק את החברה שלנו, והיא גם ערך עליון.
יש עוד מספר חלקים לאמונה. האבות שלך והשיעורים שהם השאירו אחריהם, והכבוד שיש לתת להם, הם גם חלק משמעותי מפאו לאנג. חלקים כאלו הם פחות ידועים, אך קיימים וחשובים גם הם.

אלים ואמונות נוספים
הארכישטן ממון: ארכישטן אדיר החי בגיהינום.
קריאת קלפים ואריסיאנית: מתוך הים הפנימי. מסורת קלפים מוזרה הכוללת חפיסת קלפים בעלת משמעויות ביזאריות ומוזרות לכול קלף. כול קלף קשור לאחת מ-9 הנטיות של העולם, ויש שש "סטים" של קלפים, שכול אחד מתקשר לאחת מהתכונות באדם- החל משריריו ועד לחכמתו. יש קסם מסוים בקריאת קלפים ואריסיאנית, קסם לא ברור. לרוב, בטיאן-שיה, קריאת קלפים ואריסיאנית היא פשוט טרנד מסוים שהובא ממעבר לים על ידי היושבים של ואריסיה.
אגודת הצפעים (ניטרלי-רוע): גדולים כמו אגודת מגלי הארצות, אך מסוכנים הרבה יותר, גם אגודת הצפעים היא אגודה חובקת עולם. האגדה מספרת על משלוח אגדי מאוסירין לווסטקראון בו ציוד איכותי אך לא יוצא דופן שינה את צורתו על פי המסמכים לקבוצת עתיקת נדירות מברקת שנמכרו בווסטקראון. מקימי הארגון מעולם לא גילו אם זה היה לחש רב עוצמה או פשוט הברחה טובה מאוד שעמדו מאחורי המשלוח, אך בזכות העושר שהם קיבלו המקימים יצרו לעצמם רשת של סוחרים אגרסיביים, שכירי חרב ומחפשי רווח שהתמחו מאז ומתמיד בלהרוויח כסף על ידי סיפוק משלוחים ללקוחות עם טעמים לא נפוצים. יש לאגודת הצפעים מבצעים בכול רחבי העולם, ורשת ההגנה שלהם דואגת שאף סוכן לא יפגע במבצע של האחר. הערך העליון שלהם הוא כסף, והם טובים בלהרוויח אותו. הם מעטים מאוד בטיאן-שיה, אך הם מוצאים את דרכם לאט לאט ליבשת, לאט יותר מאגודת מגלי הארצות- למזלם של יושבי היבשת. אך יתכן שזה ישתנה בקרוב...
אגודת מגלי הארצות (ניטרלי): אגודת מגלי הארצות היא אגודה חובקת עולם, אך ההשפעה שלה על טיאן-שיה היא מועטה יחסית, לפחות מעבר לגוקה. אגודת מגלי הארצות שמה לה למטרה לחשוף את ההיסטוריה והסודות של העולם הזה, ואלו שחקרו מעט בנושא יודעים שהם מפורסמים על כך שגילו שרידים של אימפריית אזלאנט העתיקה והם הראשונים שהביאו הוכחה חותכת לקיומם של הדרו, האלפים האפלים. הם מעסיקים סוכנים בכול רחבי העולם, חושפים סודות ומחפשים בני ברית, וכך גם בטיאן-שיה. הם אפילו השתתפו בטורניר פניקס הארגמן האחרון וזהו באחד מחפצי הקסם של האו ג'ין! מבלי קשר לזה, הם תמיד מחפשים סוכנים נוספים שמוכנים לעבוד בשביל האגודה. בטיאן-שיה הם משתפים פעולה עם לשכת פנסי הנייר, שכמעט נחשבת לארגון בתוך אגודת מגלי הארצות, והבסיס העיקרי שלהם נמצא בעיר המדינה של גוקה.
דרך הקירין (סדר-טוב)
הלוטוס המנופץ (תוהו-ניטרלי): לא כולם מקבלים את זה שלנג-ווא נפלה. הארגון של הלוטוס המנופץ רוצה לאחד יחדיו את האימפריה חזרה. מורכב מהילדים של אצילים חסרי בית, נזירים מגורשים, ומפקדים לשעבר של האימפריה, הלוטוס המנופץ מאמין שיוכל לאחד את לנג-ווא ו-16 המדינות היורשות. הם מתכננים לטווח הארוך, שכן הם יודעים כמה אדירה המשימה שמולם. אך ככול שהזמן עובר, והזיכרונות של לנג-ווא נשכחים, הלוטוס המנופץ גודל יותר ויותר חסר סבלנות. הם החלו משתמשים בשיטות של בגידה, סחיטה ורמאות על מנת לגרום למדינות להתרחק מן השלום ולהתקרב למלחמות, שכן רק כאשר המדינות היורשות נמצאות במאבקים הלוטוס המנותץ יכול לעלות.
הליגה הזהובה (סדר-רוע): הליגה הזהובה הוא ארגון עוצמתי ועתיק יומין, שמקורו במינקאי, ונוצר מברית בין בתי אצולה לגילדת גנבים עוצמתית. הוא קיים כבר אלפי שנים, עוד לפני עלייתה של האימפרייה העתיקה ייקסינג, שהחלה את ספירת השנים לפני מעל שבעת אלפים שנים. בתקופה ההיא, הם שלטו במינקאי, בעזרת שליטה בשווקים ושינויים בכלכלה לטובתם, בו בזמן שהם שלטו בעולם התחתן של מינקאי. הדבר גרם לממלכה להגיע למצב של כמעט קריסה, והקיסר גירש את הליגה הזהובה מאדמותיו, מקווה לא לראות אותם עוד לעולם. ועם זאת, הם למדו מהטעויות שלהם. הליגה הזהובה עלתה מחדש בצד השני של היבשת, בגוקה, ועלו למעמד גבוה באמצעות שוחד, איומים והתנקשויות נכונות, שחיסלו כול יריב שעלה להם. כיום, הליגה הזהובה שולטת בפועל בגוקה, ויש לה בני ברית בכול עיר גדולה בטיאן-שיה. לאף אחד בליגה הזהובה אין שליטה מלא על הליגה, ומעל תריסר המשפחות שמרכיבות את הליגה ממשיכות להיחם בינן לבין עצמן. הם משתמשים בחיילים מקועקעים ומתנקשים הידועים בשם "סון", שמתמחים ברצח ואינטריגה, והקעקועים שלהם מדמים את המפלצות המיתולוגיות של טיאן-שיה, כאשר מסביב לכול קעקוע ממצוירת להבה. חיילי העלית מבין הסון מצטרפים אל להבי הפרפר, ארגון חיילי העלית של הליגה הזהובה. האגדה מספרת שבכול פעם שאחד מהחיילים העוצמתיים יותר מבין הסון נהרג, הוא נולד מחדש בתור המפלצת המצוירת על הקעקוע שלו. האנשים המקומיים יודעים להנמיך את ראשם בצייתנות כאשר הליגה הזהבה והסון מופעי.
וואי לינג (תוהו-רוע): הוואי לינג הוא ארגון הגדל במהירות ומוקדש לעליונות אנושית, שהקים את עצמו בתקופת לנג-ווא בעקבות הגזענות של הממשל. המטרה שלהם בטווח הארוך הוא החיסול המוחלט של מפלצות, אך גם של האל-אנושיים- כול גזע לא אנושי שקיים, או לפחות ה"כיבוש" והשעבוד שלהם. הם לרוב מתחברים עם ארגונים מרושעים בעלי מניעים דומים, אך אף פעם לא רואים עצמם כמשרתים או חיילים אלא כשווי ערך. הם קבוצה הפתוחה בנוגע למניעים שלה ומקדמת את הגזענות שלה, מה שהופך אותם למאוד מסוכנים. הם רואים בממלכות כמו קאולינג או נאגאג'ור את הסיכון הגדול ביותר לממלכות הדרקון כיום.
זו (ניטרלי-תוהו)
יאקוזה (סדר-רוע): היאקוזה הם ארגון הפשע העתיק והחזק ביותר בטיאן-שיה, המורכב מעשרות משפחות שונות המתפרסות ונאבקות זו בזו כשם שהם נאבקות באויבים. הם עלו בתקופת האימפריה של שו ונפילתה המהירה בצורה החזקה ביותר, שם הם השתנו בדעה הציבורית מלהיות ארגון פשע נורא ואכזרי לארגון של אנשים טובים אך לא מכוונים, לאחר שבנפילת אימפריית שו היאקוזה בעצמם עזרו לייצב את היבשת, מעניקים מכוחם ומשאביהם בשביל למנוע הידרדרות מוחלטת של ממלכות הדרקון. מתוך היאקוזה יצאו הסון הראשונים של הליגה הזהובה, שמחקים את מנהגיהם של היאקוזה בקעקוע מפלצות על עורם. ליאקוזה יש שיטות קעקוע מיוחדות המשלבות מתכת אל הבשר ויוצרות קעקועים נוראיים המדמים את האגדות של היבשת ואת האידיאלים של האדם העומד מולך. החזקים ביותר ביאקוזה מקעקעים עצמם עם מתכות קסומות. הם ארגון פשע מהאכזריים וחסרי העכבות הקיימים ביותר שקיימים, אך הם דואגים לטוהר ולשמירה על ממלכות הדרקון- גם אם ממניעים אנוכיים.
הלוטוס השחור
להבי הפרפר (ניטרלי-סדר): קבוצה קטנה ומיומנת של לוחמים העוקבים אחרי מסורת עתיקה עוד מהימים של אימפריית ייקסינג, אימפריית האדם הראשונה שעלתה לפני כשבעת אלפים שנה אל השטח של טיאן-שיה, הם כעת משרתים את הליגה הזהובה. ידועים הלהבים הכפולים והכמעט זהים שלהם, הידועים כלהבי הפרפר, ומשמשים כמשמר העלית של גוקה, העיר היחידה בה הם נמצאים.
לשכת פנסי הנייר (ניטרלי): לשכת פנסי הנייר הוא ארגון חדש אך שעלה להשפעה מהירה בזכות הברית שלו עם אגודת מגלי הארצות, ונבנה בזכות השאפתנות של קפטנית המסע אמארה לי. מטרת לשכת פנסי הנייר היא שימור והפצת הידע על ההיסטוריה של טיאן-שיה, ובמידה נמוכה יותר גם חידוש של עתקים טיאניים שונים. הלשכה החלה לאחרונה בבנייה של מספר ספריות אדירות ברחבי היבשת, בניסיון להגביר את ההשפעה והידע עליה. הרבה מחברי הלשכה הם מומחים בקליגרפיה. נאמר כי חברי לשכת הנמר של דטאנג-מא השיגו לאחרונה מכשיר גלגלי שיניים מסובך שנלקח מהנקרופוליס התת קרקעית פאן-מאג'אנג, ועשוי להצליח לשכפל את הפלא של שיטת הדפוס שהומצא בים הפנימי- שיתאים אף לשפות מסובכות כמו השפות הטיאניות השונות.
הספריה הגדולה ביותר של לשכת פנסי הנייר, וגם הבסיס הגדול ביותר למבצעים שלהם ממוקמים שניהם בגוקה ברובע עלי הכותרת, ולשם גם נשלחים כול מגלי ארצות מן הים הפנימי שמגיעים לבצע משימות ברחבי היבשת. בספריה זאת, ישנם שלושה אגפים שרק שניים מהם פתוחים למבקרים, המכילים כתבים רבים מכול רחבי היבשת. אמארה לי עובדת על מנת להגדיל את הספריה הזו בכול הזדמנות שיש לה.
מסדר הדאמיו השחור (סדר-רוע): למרות שעל פי המסורת סמוראים עוקבים אחרי המסדר של הלוחם וחיים חיים של כבוד, ישנם חלקים שונים בממלכות הדרקון בהם סמוראים עוקבים אחרי תורות מרושעות יותר. הסמוראים האלו עוקבים אחרי גנרל סוסומו, הדאמיו השחור, האל הפטרון של הסמוראים האכזריים והסדיסטיים. הם עוקבים אחרי שרי מלחמה אכזריים כמותם- הם לא רונין, אבל הם גם לא חיים בשביל לייצג את הערכים של כבוד וחובה כמו אלו העוקבים אחרי דרכו של הלוחם. ולמרות זאת, הם לוחמים מיומנים, ומראה של אחד מהם מעורר פחד בלוחמים רבים.
מקורבי הפניקס
עוקבי היורש האחרון (ניטרלי-תוהו): עוקבי היורש האחרון הם ארגון שנאמר כי הופרד מהלוטוס המנופץ, שכן מטרותיהם מאוד קרובות, אך שני הארגונים מכחישים זאת. היורש האחרון הוא ישות מסתורית שהופיע לפני כ-8 שנים בטיאן-שיה והחלה צוברת פופולריות גוברת. הוא מסתיר את טבעו, לובש מסכה, וטוען כי הוא היורש לאימפריית לנג-ווא. הוא ידוע בכך שהוא אוסף עתקים מכול רחבי הממלכה, מגייס אף את הדרקונים לתומכיו, ומאיים על העולם התחתון בכך שהוא קונה עוד ועוד כנופיות תחת ידו. משרתיו הקרובים ביותר הם גיבורי חיל מכול רחבי האימפריה, והסיבה שהוא כול כך מאיים על האנשים היא פעולה שהוא ביצע בתחילת השנה הזו, כאשר הוא פרץ אל תוך הכספות של קוואין וגנב משם חפץ קסום עתיק. העובדה הזו לא מאיימת בפני עצמה, עד שהאנשים הבינו מה הוא לקח- וואקיזאשי שעל פי האגדה רק מישהו משושלת הקיסר הנצחי יכול לאחוז בו.
ענף הירקן
קוסארי-גאמה (ניטרלי-סדר): למרות שנזירים נפוצים בדוג'ואים רבים בכול טיאן-שיה, וגם מחוץ לה, הם החלו את דרכם עם הקוסארי-גאמה, בחומת גן עד. הקבוצה המסתורית הזו, המקבלת פקודות מקבוצת נזירים בשם טסו-זאו-נא, מחויבים לשלמות של אומנויות הלחימה שלהם, ומתכוננים למלחמה שהטסו-זאו-נא מאמינים שתגיע ביום אחד לגולאריון. כול תא נזירים בקוסארי-גאמא מנסה להגיע לשלמות קרבית בדרך אחרת, וכך הם יוצרים סגנונות וגישות חדשות לאומנויות לחימה. חלק מהדוג'ואים מגיעים מסורות של כבוד והקרבה עצמית, בעוד שאחרים מתמקדים בשלמות של הלחימה ללא נשק ולא מכניסים ערכים כמו רחמים או שליטה עצמית. בתאים בשוקורו, לדוגמה, מתאמנים בצורה עם הרבה התמקדות על מיסטיות, שמאוד רחוקה מהמהירות האדירה של הנזירים בקוואין או הסגנונות הזורמים של המקדשים בטיאנג'ינג.
שבט צל הדרקון (ניטרלי): שבט נינג'ות קטלני וסודי שהבסיס שלו נמצא במינקאי, אך יש להם מרגלים בכול רחבי טיאן-שיה ואפילו מעבר לה. הם עוקבים אחרי הנבואות של דרקון אימפריאלי עתיק ומסתורי, ששומר על השבט חזק ועוזר לו להשיג עתקים וחפצים שונים. לחימה פנימית היא נפוצה בין אנשי השבט, שכן המנהיגות נקבעת במי יוכל לנצח את המנהיג הקודם בדו קרב מכובד או על ידי התנקשות.
שבטי הקיטסונה (ניטרלי): ברחבי טיאן-שיה, רוב הקיטסונה משויכים לאחד או יותר משבטי הקיטסונה הגדולים. זוהי קבוצת קהילות ושבטים גדולים המאחדים יחדיו רבים מהקיטסונה ומעניקים תחושה של קהילה בגזע שהשתקעות במקום אחד ולא להתערב בגזעים אחרים אלו מאפיינים כמעט לא טבעיים לו. שבטי הקיטסונה לא משפיעים מאוד על בטיאן-שיה, שכן רוב הקיטסונה מרגישים יותר מחויבות לדברים אחרים מאשר לשבטים, אך לכול קיטסונה שחבר בהם יש משפחה שחשובה לו בשבטים והוא רואה את עצמו מחויב אליה.
שפות אנושיות
טיאנית: השפה המקבילה למדוברת. השפה של הטיאן-שו ושל אימפריית לנג-ווא, והיא נפוצה בכול היבשת.
דטאנגית: השפה של הטיאן-דטאנג, ומדוברת בעיקר בדרום-מזרח טיאן שיה.
הון-לה: השפה של הטיאן-לאס. מדוברת בצפון ליאן שיה, ובעיקר בשאגואנג ובהונגל.
הוואן: השפה של הטיאן-הוואן מהוואנגוט. היא מדוברת בעיקר בהוואנגוט, אבל בצורה מעט אירונית לשלום של הוואנגוט, היא גם השפה ששימשה את המתנגדים והמורדים באימפריית לנג-ווא (וכיום, את המורדים בארצות היורשות).
וונדראני: שפה שלא מגיעה מטיאן-שיה, אבל כנראה השפה הזרה הנפוצה בה ביותר. שפתם של האנשים המוזרים של וונדרה, שרבים מהם היגרו לטיאן-שיה.
טאלדאנית: נקראת "מדוברת" בים הפנימי, אך פחות נפוצה בטיאן-שיה. היא נפוצה בעיקר באזורים בהם יש קשרים עם הים הפנימי וכמובן גם באמאנאנדאר, שקשורה בקשר כמעט ישיר לטאלדור.
מינטאן: שילוב של עשרות ניבים ושפות שונות של השבטים המקומיים יצר בסופו של דבר את השפה הזו, המדוברת בעיקר על ידי אנשי מינאטה. למרות שלכול אי יש את הצורה שלו לדבר, עם השפה הזו אתה יכול לדבר עם רוב יושבי מינאטה.
מינקיאן: אחת מהשפות האנושיות הכי נפוצות בטיאן שינה, והשפה של מינקאי והטיאן-מין. נפוצה בעוד הרבה ממלכות נוספות, בעיקר בצפון ובמרכז טיאן-שיה.
קליש: לא שפה מטיאן-שיה, אלא ממערב לה, השפה הרשמית של אימפריית קלש העצומה. מדוברת בעיקר בגוקה ועל ידי סוחרים.

שפות נוספות
אלפית: השפה הרשמית של ג'ינין והאלפים, ונפוצה גם בקאולינג, זי הא, שוקורו ואמאנאנדאר.
דרקונית: בטיאן-שיה השפה הזו הרבה יותר נפוצה ומדוברת, והיא השפה הרשמית בזא-הוי. הדרקונים של טיאן-שיה מתערבים בחיי בני האדם, וזו אחת מההשפעות.
גובלינית: השפה הרשמית של קאולינג ושפתם של ההובגובלינים, שקל מאוד להקביל אותה לשפה הגובלינית של הים הפנימי. משתמשת בטיאנית לכתב.
וואיאנגית: שפתם של גזע הוואיאנגים.
וואנאראן: שפתם של גזע הוואנארה.
טנגואית: שפתם של הטנגו והשפה הרשמית של אימפריית קוואנלאי.
מרום: שפת המלאכים, והשפה הרשמית של טיאנג'ינג, שמקבלת תפוצה רחבה גם בקוואנלאי.
נאגאג'ית: השפה הרשמית של הנאגאג'י וגזע הנאגאג'ור.
סאסמאראנית: השפה הרשמית של זי הא ושפתם של גזע הסאמסאראנים.
סנזר: שפה כה עתיקה שהיא הייתה בטיאן-שיה עוד לפני שהאנושות הגיע אליה. זו השפה של רוחות האדמה, המדוברת בידי הקאמי ובעיקר ביער הרוחות. מילים בסנזר, בעיקר אלו בנוגע למושגים רוחניים שונים, אומצו לשפות יותר מודרניות שונות. המקבילה לסילוואן.
שאול: בנוסף לשימושיה בידי שדים שונים ומרושעים, שאול היא גם שפתם של שדי האוני.

שפות נוספות:
אקלו (שפת תועבות תת קרקעיות), שפת הים (Aquan), שפת השמיים (Auran), ענקית, אינגאן (שפת האש), שטנית, נקריל (שפת האלמתים), טראן (שפת האדמה), תחתית (שפת הארצות האפלות ה'רשמית').

ועכשיו, לחלק החשוב ביותר לקריאה, דף הדמות. בתוכו אני רושם גם את כול הדרישות שלי עם השחקנים. אני רוצה תיאום ציפיות עם כול שחקן בנפרד, וקבוצתי, לפני המשחק, ככה שאם אתה מתעניין כדאי שתשלח פה/בפרטי שלי הודעה, כדי שאדע על כך. יש לנו זמן, ואני אתן זמן לכול שחקן שמתעניין את הזמן לדבר איתי גם אם זה מעכב אותו מלכתוב דמות- כי בטווח הארוך זה יועיל הרבה יותר. וכמובן, לפנות אליי ולספר לי על הרעיון שלכם אומר שאני יכול להפנות אתכם למה שאני רוצה שתקראו. קצב התגובות המבוקש הוא כ-4 תגובות פר שבוע, עם כמה שיותר יותר טוב.

בנוסף, בפורום כיום נפוצה תופעה של לפרסם דפי דמות בעץ ההרשמה ולא לשלוח אותם בפרטי. אני אשמח אם תשלחו לי דווקא בפרטי, או שתעשו גם וגם (אם אתם דואגים לגבי חברי קבוצה שידעו מהמכאניקה שלכם, אתם יכולים לפרסם רק את המכאניקה, אני חושב שמעניין יותר לגלות על רקע של אנשים בתוך המשחק). אני אשמור את ההודעות האלו בתיקיה בפרטי, וזה מאוד יעזור לי לסדר אותם. גם את עניין תיאום הציפיות אשמח לעשות בפרטי, אבל אם זו שאלה שכול השחקנים יכולים להתעניין בתשובה לה, לדוגמה "אני רוצה פירוט על האלה שיזורו והאל טסוקיו", אז לשאול פה יהיה יעיל יותר.

דף הדמות:
שם הדמות: שם בסגנון המתאים יעזור, גם כינויים נכנסים פה. אני לא חושב שהשם בוב מתאים למשחק שכזה, לדוגמה, אבל גם גלדריאל לא מתאים באותה המידה. תנסו למצוא שמות שתואמים יחסית. אם תרצו, אוסיף רשימה של שמות נפוצים, ואיך כול גזע אנושי מבטא את השם פרטי/משפחה שלו (יש כאלו שמשפחה לפני פרטי, יש כאלו שלהיפך, ויש עוד כמה סיבוכים, אבל זה רק לאלו שרוצים בכך).
מניע: זה משחק בסגנון יותר סאנדבוקסי, ולמרות שיהיה יותר מקו עלילה אחד, אני רוצה דמויות שיכולות להוביל את העלילה בצורה אקטיבית. אם המניע שלכם מאוד כללי, לדוגמה "אני רוצה להביא טוב לעולם", או מאוד גדול- "אני רוצה לאחד מחדש את לנג-ווא", ייתכן ואדרוש גם מניע נוכחי וקטן יותר.
רקע: הרקע לא צריך להיות מסובך, אני יודע שזה נראה כאילו הוא צריך להיות מסובך, אבל אני לא מחפש נובלות לקרוא. אני מחפש דמויות מעניינות למשחק, מתאימות לעולם, שמשחקות סבבה בקבוצה, והרקע שלהן מכניס משהו מגניב. אם אתה מכניס לדוגמה את המאסטר שלך ואת המנזר המפורסם בו, אני אדאג שזה יהיה קיים בעולם. אם יש לך דאמיו, אני אדאג שיהיה לו חלק חשוב במערכה.
הערה חשובה: אני מאשר רק אדם זר אחד בקבוצה. כול השאר צריכים להגיע מהיבשת של טיאן-שיה.
מראה: אין לי הרבה דרישות מיוחדות, חוץ מהציון החשוב לכך שאם אתה לובש בגדים צהובים ואתה לא אציל, יוציאו אותך להורג ברוב המדינות המתורבתות.
אישיות: אני מחפש דמויות שמשחקות יפה בקבוצה, ועם אישיות מעניינת ולא של פלקט. אני אציב את הדמויות בדילמות, במצבים של קרב וגם במצבים חברתיים. אתם לא צריכים את האישיות הכי מעניינת שיש, אבל כן חשוב לי לדעת. כהערת אגב כקו מנחה, הערכים של כבוד, משפחה והמקום המוסדר של כול אחד בעולם שנקבע ממעמדו הם ערכים מאוד חזקים בטיאן-שיה, וההנחה היא שאתם חולקים כאלו תפיסות עולם. אם אתם מתייחסים בצורה הראויה לציון, אני אשמח אם זה ייכתב פה. האישיות של הדמות יכולה ובהחלט עשויה להתפתח.

מכאניקה
אתם מתחילים כדמויות בדרגה 4. אני אעקוב אחרי נק"נ, אותו תקבלו מהשלמת משימות כמו מהבסת אויבים- אפילו אם לא תילחמו באתגר ישירות.
רק חומר רשמי של פאיזו מאושר, אלא אם אני מאשר לכם.
כהערת אגב, יש מספר חוקים חלופיים שאני אשתמש בהם. על כולם תקבלו פירוט, וחלקם ישמשו גם את האויבים החשובים. רוב החוקים הללו מחזקים אתכם, מה שאומר שתצפו לקרבות מעט קשים מהממוצע.
אני מאוד אשמח אם בכתיבת המכאניקה תסתכלו פחות על יעילות מכאנית ויותר על פלאף. אני מבטיח לכם שהחוקים החלופיים ידאגו שתהיו יעילים בכול מצב, אז אל תפחדו לקחת דברים שמתאימים לכם 'כי הם גרועים מכאנית'.
גזע: אם זה גזע שלא מהנפוצים, אתם צריכים לקבל אישור ממני. גם אלו שדורשים פירוט כדי לדעת עליהם דורשים אישור. אני מעדיף את הגזעים הנפוצים, אבל אני לא מגביל. יש כמה מהלא נפוצים שאני עשוי לאשר בלי הרבה התנגדות כי אני פשוט מחבב (נצרי כריש לדוגמה).
מקצוע: למעט העובדה שיש מקצועות נפוצים יותר באזור (מכשפים, אורקלים, נינג'ות, סמוראים, מקצועות Occult, שאמאנים, לוחמים, נזירים...) אני בהחלט לא מחייב פה. יש גם כוהנים באזור, יש גם אבירי קודש, יש גם אשפים. אני בגדול רק אצטרך לדבר איתכם קצת על איך האופי של המקצוע משתקף בכם, אין הרבה בעיה. גאנסלינגרים אין באזור של טיאן-שיה, ולכן תצטרכו רקע ממש טוב כדי שאני אסכים לקבל אותם. כהערת אגב, המשחק מקבל ואפילו מעט מעודד Vigilanties, שכן האספקטים החברתיים והקרביים של הדמויות ישחקו תפקיד זהה במערכה- והמקצוע הזה נועד בדיוק למערכות מהסוג הזה.
מאפיינים וחסרונות: כרגיל, אתם מקבלים 2 מאפיינים (Traits). הם צריכים לתאום לפלאף שלכם ולרוב עדיף שתקראו אותם מהספרים הרשמיים, אבל בגלל שטיאן-שיה זה לא אזור שכותבים עליו הרבה אני מוכן "להשאיל" מאפיינים מאזורים אחרים בעולם אם הם מתאימים לכם, לאזור שלכם או לאל שלכם. מותר לקחת גם חיסרון אחד, אם יש לכם סיבה פלאפית אמתית לקחת אותו. כרגיל, מאפייני קמפיינים דורשים אישור מראש, אבל אני נוטה לאשר אותם.
תכונות: שיטת הנקודות, עם 20 נקודות לכול דמות. אם יתבקש, אוסיף קישור אליה.
ציוד: אתם מתחילים עם כסף של דמות בדרגה 4, אבל יש חוק חלופי אחד שנוגע בציוד, אז אעדיף לדבר איתכם עליו אחרי שתיצרו דמויות. עם זאת, כן יהיו לכם חפצים קסומים, אז אפשר להכניס לרקע את "הקאטאנה הקסומה של המשפחה שלי". קישור לנשקים המתאימים לאזור: http://www.d20pfsrd.com/equipment/weapons/eastern-weapons
ולשריונות: http://www.d20pfsrd.com/equipment/armor/eastern-armor-and-shields

מה אני רוצה לראות במשחק: הפסקה הכי חשובה בכול דף הדמות. מה אתם רוצים לראות, מכאנית, פלאפית, מה שבא לכם. *חייב להיות כתוב כאן משהו* . אם תכתבו דברים רבים, אני לא מתחייב להכניס את כולם, אבל אני מבטיח שלפחות אחד ייכנס.

אני מקווה שהמשחק הזה ירוץ חלק כמו שאני מתכנן, ושיהיה מהנה. אני השקעתי הרבה להכנה של המשחק הזה, ואני חיכיתי תקופה ארוכה לפרסם אותו, ואני מאמין שהוא ירוץ גם זמן רב. בהצלחה לנו! :)
 
אני ממש רוצה לשחק אבל אני עדיין לא יודע לשחק Path finder. אם אני אלמד וזה יהיה המשחק הראשון שלי זה בסדר או שאתה מצפה לשחקנים עם קצת יותר ניסיון? (יש לי ניסיון במשחקי תפקידים באופן כללי)
 
השיטה של פאת'פיינדר היא שיטה מסובכת, ככה שאתה כן תצטרך ללמוד את השיטה, אבל אני מוכן, כול עוד יהיה שחקן אחר שיהיה מוכן לשלוח לך הסברים על השיטה בעצמו ושתוכל לפנות אליו כשתהיה בבעיה. בעוד שאני תמיד שמח לעזור לשחקנים, עם לימוד השיטה עצמה אני אשמח שיהיה שם מישהו איתי.

לכרגע אין בעיה, דבר איתי כשיהיה לך רעיון, ואנחנו נדבר על זה בתיאום הציפיות הקבוצתי אם תתקבל.
 
פדרון-
בעקבות הקיום הנפוץ של נינג'ות בטיאן שיה, הנוכלים הם יותר "קרובים למקורות" בצורה מסוימת. נוכלים הם באמת גנבים, פושעים, ודברים דומים, שמנצלים את החולשות של האויבים שלהם ומיומנים במצבים מסוכנים. אם הם מתנקשים בחסות הלילה, הם לרוב נינג'ות. אני אשמח לראות את שניהם.
האם תרצה שאפרט על הקוסארי גאמה/שבט צל הדרקון? על האלים כולשהם (שאני יכול להמליץ על כמה, פשוט צריך קצת יותר מ'נינג'ה/נוכל') או שאשלח אותך לממלכות מתאימות לקרוא?

רדקלוק-
- כארבע תגובות בשבוע, כמינימום, וכמה שיותר עדיף. אני לא מצפה כאן לשבע תגובות ביום, אבל זה לא משחק איטי במיוחד. במיוחד בקרבות לדעתי, שאני רוצה שיזרמו ויהיו כיפיים.
- קמפיין ארוך, ואני לא יודע. כסאנדבוקס, אני לא יודע בדיוק מה המרחק של הסיום, או כמה זמן ייקח עד שלאנשים אולי עלול להימאס מהמשחק. אני לא רואה את זה אבל כקמפיין קצר באף צורה, אז תניח שהוא יהיה בהחלט ארוך.
- אני רוצה ששחקנים ייקחו דמויות שהמכאניקה ופלאף שלהם מתאימים, ולכן אני מאוד מעודד לבנות דמויות שהמכאניקה שלהם באמת תואמת את הדמות לפני שאתם בונים דמויות שחזקות מכאנית. אני, עם 2 מהחוקים החלופיים, דואג שהשחקנים יהיו לא רק שיעילים, אלא גם באמת כיפיים ומגניבים למשחק. אל תפחד לקחת דמויות 'חלשות'. אם אני רואה שבונה דמות רק בשביל שתצא לו מכאניקה חזקה ולא מסתכל בכלל על הפלאף, אנחנו נצטרך לעשות שיחה ארוכה על זה בתיאום ציפיות.
 
אפשר פירוט של מה הסטטים של הגזעים שיחודיים לאזור הזה?
ואיך מוצאים סטטים של יצורים שהם "מפלצתיים" (אנשי x, דרו, וכו')? מה שמוצאים בספר מפלצות לא נראה מאוזן בכלל...

מעבר לכך, חשבתי על שני דמויות אפשריות, תגיד לי בבקשה מה יותר מתאים, אשף בסגנון רייסטלין (נתונים פיזיים פתטיים אבל קסמים חזקים), או לחילופין דרואיד.
 
מאוד אהבתי את הרעיון!, ובתור אחד שמכור לאנימות הנה עצה קטנה לשיפור:
"אוני" זה תת סוג של ה"יוקי" שבאים בצורות רבות, אז אולי כדאי שתכתוב יותר על ה"יוקי", יש יותר מאלף סוגים של יוקי וזה יהיה קצת חבל להיצתמצם לסוג אחד
 
@פדרון- ראיתי אותה כרגע, אדבר איתך על הדמות בפרטי. אני אוסיף (אחרי שליחת ההודעה) מידע על האל טסוקיו, קופוסאצ'י ודאיקיטסו, ואומר לך בפרטי מה כדאי לך לקרוא.

tkhag1 אמר/ה:
[post]672187[/post] "אוני" זה תת סוג של ה"יוקי" שבאים בצורות רבות, אז אולי כדאי שתכתוב יותר על ה"יוקי", יש יותר מאלף סוגים של יוקי וזה יהיה קצת חבל להיצתמצם לסוג אחד
האמת שזה לגמרי תלוי מאיפה אתה לוקח את המידע שלך. אני מכיר כמה וכמה גרסאות לאוני, החל ממה שאתה מדבר עליו, לאוני של Re:Zero (שנראים לחלוטין כמו בני אדם רק עם קרן שהופכת אותם לעוצמתיים, או משהו), לאוני של Uchouten Kazoku (שהם עוגים גדולים בצבעים אדום או כחול שעשו אותם אנושיים בצורה מאוד משעשעת, תכל'ס האהובים עליי. תראו את האנימה הזו היא מדהימה), לעוד מלא מלא סוגים. ממליץ בדרך כלל לא לשאוב מידע מאנימות כ"עובדות", הדברים שם הם בלי הרבה תאימות לרוב אחד לשני, אלא תואמים לסיפור שלהם.

בכול מקרה, אני אמצא מקום להוסיף את זה בהודעה הראשית, ולכרגע:
האוני הם חוצנים מרושעים שחיים במישור החומר (בניגוד לשדים או שטנים שפולשים ממישורים אחרים). לרוב מגיעים מקאמי שנכשלו או אפילו נטשו את חובותיהם, אך לעתים נדירות נשמות מרושעות לעתים עוברות טרספורמציה נוראית ומוצאות את עצמן בצורת אוני. בצורתם האמתית, האוני הם נראים כמו דמויי אדם שונים, למעט זה שהם נראים מפלצתיים הרבה יותר. ניבים, עיניים נוספות, עור בצבע מוזר (לרוב אדום או כחול). ועם זאת, כול האוני הם משני צורה, והם משתמשים ביכולת הזו על מנת להסתנן לקבוצות בני אדם ולנצל את החלשים. הם שונאים את הקאמי, ולרוב מנסים לפגוע בהם. הידוע מבין האוני הוא "העוג המאגי", שמקושר לרוב לשבטי ענקים אמתיים ומשתף איתם פעולה.

אוני נפוצים בעיקר בצ'ו יה, שזה מקום שאני ממליץ לקרוא אם אתם רוצים באמת להבין את הטבע של היצורים הללו. הם נפוצים גם ביער הרוחות.

@dark one- בהחלט, עץ ההרשמה רק נפתח.

עריכה: נוסף מידע על קופוסאצ'י, דאיקיטסו, טסוקיו, האצ'ימיו (קוד הלוחם), הקוסארי גאמה ושבט צל הדרקון.
 
אני אדבר על זה עם כול שחקן בנפרד על איזה ציוד הוא ייקח ועל איך חפצים קסומים בדיוק עובדים פה, אבל בכללי אתה מתחיל עם הכסף מהמקצוע שלך+ 6000 מ"ז.

עריכה: נוסף מידע על אגודת מגלי הארצות.
 
תודה על התשובה!.
והאנימה Re:Zero באמת מדהימה (ראיתי אותה באחד אתרי הפאנסאב כי כל האנימה נשמעת זוועה בשפה שהיא לא יפנית).
בחזרה לנושא, אני רוצה לבנות מכשף שמתמחה בזימון (אשמח לדעת מה שאני יכול לזמן בעולם שלך) אכפת לך אם אצור מסורת עם דגש על זימון? ( אני אבנה את הפלף ברגע שיהיה לי מידע יותר על האפשרויות לזימון)
 
@טקהאג1-
אתה בהחלט יכול לשחק מכשף מומחה בזימונים, אבל מכשפים לא עובדים לפי מסורות- אשפים עובדים. אתה יכול לזמן את כול מה שכתוב בלחשי הזימון מפלצת, ואנחנו יכולים לתאר מפלצות בצורות שונות המתאימות יותר לאזור.

בנוגע לנתיבי דם: אלא אם יש לך סיבה מאוד טובה, אני מעדיף שתיקח נתיב דם קיים.
הנתיב הימי (Aquatic) נותן בונוסים אם אתה מזמן יצורים מימיים ולחש זימון בדרגה 15. הנתיב נפוץ באיזור מינאטה, וואנשו ושידאו, אך בפועל גם באזורים אחרים עם גישה לים.
הנתיב השדי (Abyssal) מקבל גם הוא בונוסים לזימונים- הפחתת נזק עם חולשה לטוב לכול הזימונים, בדרגה 15 בונוס גדול לזימונים, ובדרגה 19 לחש זימון נוסף. הוא לא נפוץ מאוד באזור הזה, בהחלט לא כמו באזורים אחרים בעולם ובמערב, אבל כתות של לאמאשטו קיימות כאן, והיא אם כול השדים.
הנתיב השמימי (Celestial) נותן הפחתת נזק עם חולשה לרוע לכול הזימונים. הוא נפוץ מאוד בטיאן-שיה, שכן אאסימרים הם גזע נפוץ ודם מלאכים זורם בין רבים. הוא הכי נפוץ בטיאנג'ינג, אבל גם באזורים אחרים.
הנתיב האלמנטלי בוריאנט הקדמוני שלו (Elemental- Primal) נותן בדרגה 9 עמידות 10 לזימונים שלך ותוסף 1ק6 נזק יסודני להתקפות הטבעיות שלהם, ומקבל בדרגות 17 ו-19 לחשים יסודניים. הוא נפוץ יותר בוונדרה מאשר בטיאן-שיה, אך קיים גם שם, בעיקר במדבר השאגואנג.

נתיבי דם נוספים שטובים בזימון אבל לא נפוצים כלל באזור: Verdant (והוריאנט שלו- Groveborn), מאגיה. לשניהם תצטרך רקע מיוחד בשביל להצדיק.

אם התכוונת לאשף, ולא למכשף. מסורת היצירה כבר מעכשיו מתמקדת בזימונים, ויש לה כמה וריאנטים. תסתכל עליהם.

עריכה: נוסף מידע על האל קי ז'ונג.
 
חזרה
Top