• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

השיר הישן מתנגן שנית- הרפתקה אפית בארץ התיכונה-עץ משחק

דגורמור מביט באישה בחשדנות, ולוקח כמה צעדים אחורה, שוקל אם לשלוף את חרבותיו, ולאחר היסוס קל הוא עוזב את חרבותיו וסורק את סביבתם, לחפש עוד יצורים שיכולים להתגנב, משאיר את מארדור לדיבורים, מה שלא אומר שהוא זונח לגמרי את העירנות מפני האישה, והוא מוכן להתקפה פתאומית
 
קבוצה קדמית
האישה זורמת לכיוונכם בזהירות, וקול מבעבע ומוזר בוקע ממנה. היא נראית רגועה יותר, אבל נעה בצורה מבוישת, חשדנית. היא עוצמת את עיניה לפתע ואז שואלת את דגורמור "מה אתה אומר על הדגים האלו?
הם נראים לך טריים?"
ג'וני
גלגל התגנבות
 
קבוצה אחורית
האישה המימית שומעת ענף חורק לרגע מכיוןנכם. היא מפנה את פניה אליכם, וצועקת ''מה אתה אומר על הדגים האלה? הם טובים, נכון?"
קבוצה קדמית
האישה מפנה את מבטה אל היער מאחוריה וצועקת ללא סיבה נראית לעין ''מה אתה אומר על הדגים האלה? הם טובים, נכון?"
 
קבוצה אחורית
האישה המוזרה מושכת בכתפיה בתנועה גלית ואז מסתובבת אל מארדור ששואל אותה ''למה כוונתך,
גברתי?" היא מסתכלת עליו ומתחילה לפלוט רצף של בעבועים מיימים חסרי פשר, שמסתיימים בצעקה, בקול עמוק וגברי ''לעזאזל, שוב נקרע לי החוט!''
קבוצה קדמית
Out
דגורמור גלגל הבחנה
In
האישה מסתכלת על מארדור ופולטת רצף של בעבועים מיימים שנגמרים בצעקה ''לעזאזל, שוב נקרע לי החוט!"
 
אלתוס יוצא מתוך הצמחייה, עורו,בגדיו ואפילו צבע עיניו מקבלים את צבע הסביבה שלו, ברור שאם היה רוצה בזה, לא היה ניתן כלל להבחין בו.

הוא פונה אל ה"אישה". בקול מלא כבוד. "ישות קדמונית, הנני אלתוס משמר-הלהט, משרתו של אלרונד בארץ זו, ומגינה בהיעדרו. אני ובני בריתי נמצאים בחיפוש אחר שיר אשר השמעות מספרות כי הינו גורם לכל האסונות שפוקדים את הארץ בעת הזו, כל רצוננו הוא לעבור ביער זה ללא מכשול, ואין כוונת זדון בליבנו. האם נוכל לחצות את היער? והאם יש בידך מידע אשר מסוגל לסייע לנו, במשימתנו להגנת הארץ הזו, וכל יושביה?" הוא שואל בשפה ברורה ורהוטה.
 
האישה מסתכלת עליך בהתרגשות, עיניה לגופה משקפים את הצבעים שלך. כל הגוף שלה נראה כאילו הוא זורם בחופשיות רבה יותר. היא ניגשת לגעת בחזך, ואז ברגע שידה נוגעת בשריונך היא נרתעת בבעבוע מהיר, חוזרת לשקף את הסביבה ופונה אליך ''הקרס שלי נשבר, יש לך אחד נוסף?"
 
האישה מביטה בך במבט מבולבל, לא מבינה, ואז מושכת בכתפיה וגולשת לכיוון עומק היער, מחליקה לאט לאט בין השיחים. הנווד לפתע מוצא את לשונו ומסתכל על אלת'וס ''אתה! לא...לא אמרת שאתה לא בא?" מה אתה עושה כאן?!" הבלבול בקולו מתחלף לכעס, והוא צועד בצעדים החלטיים, גם אם רועדים, לכיוונו של אלת'וס. הוא מניף לעברו חרב קצרה ואתה לפתע רואה את עיניו ניצתות בזעם ''באת לגנוב זאת ממני, נכון? באת לגנוב את התגלית על השיר, לקחת את כל התהילה לעצמך! אבל זה לא יקרה, לא אם לחרב שלי יש משהו לומר בעניין'' הוא מצמיד את חרבו לגרונך, ידיו רועדות ועיניו זועמות
 
"סור ממני בן-אדם, אין לי כל עניין בתהילה או בכבוד, קל וחומר בשיר שלך. כל רצוני הוא לסיים את הצרות שפוקודת את הארץ, ונראה שאם אשאיר לעמי הארץ הזו לנסות לעשות כן, נידונו מראש לכיליון. אז עשה כפקדותי, הורד את הלהב, וחזור לעמוד עם האחרים. יש לי עבדוה לעשות."
 
"וואו,חברים,נא להירגע!" אומר מארדור בבהלה מסויימת ומרחיק את הזמר מאלתוס,יותר מחשש לזמר מאשר לאלתוס.
"אני משוכנע שהוא לא בא 'לגנוב' את התהילה ממך,כי בטח יש לו דרכים קלות יותר להשיג כזאת".
 
הזמר מביט בו עוד רגע בכעס, ואז מסתובב אל האישה ''חייבים להשיג אותה! יש לכם מושג איזה שיר נפלא יהיה ניתן לכתוב על המפגש איתה?" הוא רץ אל עומק היער ותוך שניות נעלם מעיניכם בצעקות ''חכי לי! גבירתי הנכבדה, חכי!"
 
"עמוד!" קורא אלתוס בקול חזק, "תהיה הגבירה ככל שתהיה, היא הינה יצור עתיק בעל כוח נסתר, אל לנו להרגיזה, פן תכלה זעמה עלינו, ועל כל היער הזה. צעד ברוגע ובחוכמה." הוא פוקד על הזמר, בועודו נע במהירות גם הוא אחרי הגבירה, צבע עורו שוב משתנה בהתאם לסביבה, ונראה שהוא נעלם ברקע.
META
התגנבות (לא סובר ממחסור עקב ריצה לאור היותי אלף)
[dice seed=10419 secure=f5a14d3b_0]2d6+15[/dice]
 
חזרה
Top