אלתוס יוצא מתוך הצמחייה, עורו,בגדיו ואפילו צבע עיניו מקבלים את צבע הסביבה שלו, ברור שאם היה רוצה בזה, לא היה ניתן כלל להבחין בו.
הוא פונה אל ה"אישה". בקול מלא כבוד. "ישות קדמונית, הנני אלתוס משמר-הלהט, משרתו של אלרונד בארץ זו, ומגינה בהיעדרו. אני ובני בריתי נמצאים בחיפוש אחר שיר אשר השמעות מספרות כי הינו גורם לכל האסונות שפוקדים את הארץ בעת הזו, כל רצוננו הוא לעבור ביער זה ללא מכשול, ואין כוונת זדון בליבנו. האם נוכל לחצות את היער? והאם יש בידך מידע אשר מסוגל לסייע לנו, במשימתנו להגנת הארץ הזו, וכל יושביה?" הוא שואל בשפה ברורה ורהוטה.