"מיזוקי!" אני צועק ומוסיף "מאחוריי, אקיהיקו!". אני ואקיהיקו כבר רגילים להלחם ביחד, ולכן אני יודע שהוא יהיה מאחורי ובשנייה הנכונה אחרי שאני אתקוף הוא יביס את השד עם הקאטאנה שלו. אני מסתער לעבר השד ומצפה שהשד יתקוף אותי עם 2 הגרזנים שלו. אני מנסה להחזיק ב2 ידיי את הגרזנים שלו ולהדוף אותם בעזרת הידיים שלי,ף אפילו כשאני יודע שזה בטוח יעשה הרבה נזק לידיי םשךי. אבל העיקר הוא לשמור כמה שניות על אקיהיקו. "עכשיו!" אני צועק לו ומחכה שאקיהיקו ירוץ ויסתער על השד, כשאני מחזיק את הגרזנים שלו. באותו זמן אני מנסה לבעוט כמה פעמי םבשד כשאני מחזיק את הגרזנים שלו, כדי להוריד לו עוד טיפה נשק. בסופו של דבר אני נופל על הרצפה (אני משער, אבל זה תלוי בכמה חזק השד) כי אני חלש מכדי להחזיק גרזנים להרבה זמן. וכך או כך, קרח זה מאוד קר אז בסוף יהיה לי קר בידיים ואאלץ לעזוב את הגרזנים. באותו רגע אני משער לעצמי שהשד עייף כבר ופצוע. "מיזוקי, תתקפי! אקיהיקו, תכפה עליי!" אני צועק להם ומנסה לקום, כי הרי, אני לא יול להרעות לכולם ששד כזה עלוב יכול להפיל אותו. אני מסתער עליו במהירות עם הסכין שלי.