ooc: זה התאור האחרון של הפרק. אחריו, שכל אחד מכם ירשום תגובה אחרונה ומסכמת.
כמו כן, אלו שעוד לא ענו להודעה הפרטית שלי על פרק ג' מתבקשים לעשות זאת (כולל לשאלה אם מישהו התעייף ורוצה לפרוש).
IC: ראיניס מוסיפה לרגע ארוך ללחוש מילים, ידיה מאירות באור זהוב; נראה, כי ככל שהיא ממשיכה, נשימתה של האשה על הקרקע מתחזקת, והחיוורון החולני על פניה נחלש. אזי, ראיניס מכתפת את המטה על גבה, ומרימה בזהירות את האשה חסרת ההכרה בידיה.
"כעת, בואו נצא מכאן, לפני שהמלחים ישתגעו מרוב פחד" היא אומרת, ומתחילה לצעוד מן האולם והלאה, אל אפיק הנחל שם לחמתם במפלצת, ומשם לעבר המדרגות הארוכות המטפסות במעלה הצוק, מעלה-מעלה-מעלה.
בפעם הזו, המקום שקט מאד; אינכם שומעים צעקות גסות של היצורים, או תקיעות שופר נוספות. רק הד קלוש, מאיים, ומדי פעם בפעם, נדמה לכם שאתם שומעים עדיין תוף רחוק, הולם במעמקים, נשמע נבוך ואבל.
"טרומממ-דום, טרומממ-דום".
האד מתגלגל, ודועך לאיטו במעמקי הנקבות מתחתיכם.
