• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

משחק פורום - ערבות שיידרן [ הופסק ]

סטטוס
נעול לתגובות.
"או שלא, הוא יוכל לצפות לנו ולתת לנו להינות מהספק שהוא חזר זהירות ואז להקיף אותנו בכל לוחמיו" אומר אורופין "לא שאני מפחד פשוט אני לא מתכוון להילחם בכל צבא האופל בזמן הקרוב" מוסיף אורופין ומתבונן בחבורה, הוא נזכר בזיכרונות הילדות ומחייך. ארופין ממשיך להתקדם ומביט לכיוון של הערים האפלות "מה שלא יהיה אנחנו ננצח" הוא לוחש ומהדק את האחיזה על ניצב פיגיון אחד(יד ימנית על ניצב פיגיון ימיני בחגורה אשר מוסתר על ידי הגלימות).
 
"אם כך" אומר דייאן בלחישה " אתה חושב שכדאי ל...." . הוא משתתק.
" רוצו " הוא אמר בלחישה , והוציא את חרבו " כולם , בריצה שקטה , אחרי!"
"קדימה " הוא אמר , מזרז את כולם , בעלי השמיעה הטובה בחבורה ( נניח שמאליד
ואלווינג ) שומעים שאגה של משהו גדול , והסיירת מצליחה לראות צל גדול של איזה שהוא חיה מעבר ליער.

"מהר" זירז אותכם דייאן והתחלתם לנוע , הרחק מקרחת היער , אלווינג מטשטשת את העקבות , ואתם יוצאים בריצה שקטה בין העצים הצפופים.
עוברת שעה , עוברות שעתיים , דייאן לא מפסיק לרוץ , הוא מזרז אותכם שוב לרוץ יותר מהר היער כמעט ונגמר , הגעתם לאיזה חורש קטן . לבסוף אתם מגיעים לגבעה קטנה , שאלווינג מגלה שם מנהרה קטנה , שבה אפשר להתחבא.
כל החבורה נכנסים לשם. האוויר שם קר ומחניק , כמה עכבישים קטנים בורחים מיד ממאליד , שיושב הכי קרוב לפתח , רובהו מכוון אל פתח המערה.
כל השאר יושבים איפה שבא להם . דייאן לוחש " מזל גדול "...
 
"מה קרא?" שואל אורופין בלחישה ומאמץ את אוזניו האלפיות כדי לשמוע. הוא שולף את קשתו ומכון בה חץ בודד "מי שזה לא יהיה הוא יצטער על הרגע שבו הוא החליט לתקוף אותנו!" מוסיף אורופין ומותח את מיתר הקשת לכיוון שממנו בא הקול "אנחנו ננצח...." הןוא מוסיף בלחישה ועוצם את עיניו. הוא נושם באיטיות ומאמץ את אוזניו עוד יותר כדי לשמוע את האויב. לאחר שהוא ישמע את האויב הוא יכוון לשם חץ ואף ישגר אותו.
 
ooc: סארומאן, הדמות שלי היא בעלת כשרונות גששות ושמיעה וראיה חדה של עלפים. מה בדיוק היא ראתה? ממה בדיוק דיאן חטף כזו התקפת פחד?

ic: אלווינג עושה צעד זהיר אחד פנימה, סוקרת את המערה ובודקת טוב-טוב, האם אין בה פתחים צדדיים, סדקים, מעברים נסתרים מהם יכול לצאת משהו לא נעים, ו"הפתעות" נוספות מהסוג הזה.
אם היא לא מוצאת, היא נעצרת בשקט, מרחרחת את הסביבה מחוץ למערה, ומנסה להתרכז ולשמוע קולות או להריח ריחות חשודים - בעיקר של ויברנים.
 
"מה זה?" שולאת לינדה בלחש
"אם הוא יתקרב ויוכל לראות אותנו אני אטיל לחש אשליה על המערה כך שהיא תראה ריקה".
 
העלפים ראתה צל של משהו גדול במיוחד מתקדם , לפי תנועתו , אפשר להבין שזהו לא וויורן.


דייאן יושב , החרב שלו , חרב יפה , אשר עוצבה יפה בוערת באור כחול מוזר , ודייאן נעמד , ואומר " רוכב אפלה "...

כמעט באותו רגע נשמעת מרחוק שאגה , דייאן מניח יד על קשתו של אורופין ומוריד אותה למטה.
"זה רק יחשוף את מקומנו , כולם , להכנס לבתוך המערה !"
 
"אתה צודק" לוחש אורופין ונכנס למערה כאשר הקשת שלו מונמכת אך במהירות מסויימת הוא עדיין יהיה מסוגל לפגוע למי שהוא בראש. "הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה רוכב אפלה חמוש ומסוכן" לוחש אורופין ומחכה לראות מה יקרה.
 
אגב מעט מידע:
רוכבי הצל , צאצאיו האכזריים של קורדוט , הם פרשי המוות. אומנם סוג זה של פרשים הרבה יותר חזק , עמיד קשוח ואכזר מבני שבטו האכזריים.
פרשי הצל עשו לכוחות גמפריה הרבה מאוד בעיות , וכמעט חיסלו לגמרי את עיר הבירה של הגמדים.

הם עצמם , לוחמים גבוהי קומה , קסדת ראשם מעוצבת כמו של רעם , והיא עשויה זהב קשת. הקסדה מעוצבת בצורת פניו של הגיבור והמלך הקדום קורדוט , הקשוח והאכזרי שהגיע בארצות המוות למעמד של אל.

הם נלחמים עם רומחים כבדים , ומגנים חזקים במיוחד.
לבושם הוא שיריון כבד מאוד חבוי מתחת לגלימה אדומה / שחורה.
הם יודעים גם להפיק קסמים ( בעיקר כאוס ).
 
"תוקפים או מסתתרים?" שואלת לינדה "אני יכולה לעשות קסם אשליה על פתח המערה שתראה ריקה רוצים?"
 
אלווינג חומקת בשקט אל תוך השיחים, ומטפסת במהירות על עץ גדול עם צמרת סבוכה, כך שלא יוכלו לראות אותה מלמטה.
תסלחו לי מאד, רבותי היא חושבת, כשהיא מתמקמת רוכב אפל כל-כך קרוב לעיר הבירה? משהו כאן מסריח..."
אלווינג תופסת עמדה על עץ גדול שניתן להסתתר בתוכו בקלות, ויתן לה עמדה מצויינת לטווח את היצור כאשר הוא יעבור מתחתיה.
אם הוא נעזר בראיה, הוא לא יראה אותי בין הענפים היא אומרת, מתעטפת טוב בגלימת ההסוואה שלה. ואם הוא פועל על ריח או חוש קסום... אז לחש האשליה של לינדה לא יעבוד עליו ליותר משתי שניות. אם כבר למות, אז לא כמו שועל קטן בתוך מאורה.

ooc: התוכנית של אלווינג היא פשוטה. כאשר היצור יעבור מתחתיה, היא תירה חץ הדף, כאשר הכוונה היא לא לפגיעה ישירה, אלא לפגוע מעליו, כך שמכת ההדף תפגע בו מטווח אפס, ותמרח אותו באופן הקשה ביותר אל תוך קרקע קשה (היא תפעיל את זה כשהוא יהיה על קרקע קשה).
כשהוא יספוג מכת הדף בסדר-גודל כזה, הוא אמור להיות חסר אונים או חלש מאד למספיק זמן, כדי לגמור אותו במטחי חיצים מטווח אפס, או לצנוח עליו עם החרב בהלם שואג + הסתערות מגובה, כאשר הוא מטושטש ולא מבין מה קורה איתו.
(וכמובן שבין העצים עלפית יכולה גם לברוח מהר מאד, אם משהו ישתבש).
 
היא מחכה כמה זמן. שעה עוברת לאט לאט. היא כבר חושבת שזו היתה תוכנית גרועה , כשמשהו גדול מאוד מופיע מבין השיחים.
הלוחם האדיר מופיע מבין שני שיחים בחורש , הוא נעצר במקום .
קסדה אדומה לבושה על ראשו , שתי קרניים המזכירות קרני ראם יוצאות מתוכה.
הוא אוחז ביד אחת רומח , וביד שנייה מגן ברזל , שנראה כבד מאוד , ונראה כאילו אדם רגיל לא יצליח לשים את זה על כרכרה ( הכרכרה תשבר ).
גלימה אדומה עטופה על כל גופו הכביר , ומבין חריצי הקסדה אי אפשר לראות כלום , הכל שם שחור בצורה לא טיבעית.
כנראה שההסוואה היתה מאוד טובה , כי הוא מתקדם אל עבר הגבעה , ולא מפנה ראשו אל עבר העץ.


אני צריך החלטה רישמית. מה אתה עושה ?
 
ooc: שאלה חשובה - האם, כשהוא מתקרב לגבעה, אפשר להשתמש בחץ הדף כך שיפלו עליו סלעים כבדים? (במצב כזה, השיריון הכבד ובעיקר המגן יהפכו מיתרון לחסרון קטלני).
 
קולונל קלאוס אמר/ה:
ooc: שאלה חשובה - האם, כשהוא מתקרב לגבעה, אפשר להשתמש בחץ הדף כך שיפלו עליו סלעים כבדים? (במצב כזה, השיריון הכבד ובעיקר המגן יהפכו מיתרון לחסרון קטלני).

לא.
חץ ההדף נודע כדי להעיף או להרחיק , סלעים כבדים רק מאליד עם " התותח " יכול להפיל.
 
אלווינג חורקת שיניים, אבל מצליחה לבסוף להתאפק.
"ועדיין, מה עושה יצור כזה, שנראה ממרחק חצי קילומטר, כל-כך קרוב לעיר הבירה?" היא שואלת את עצמה "היכן הצבא המלכותי הארור?" ואז, עולה בדעתה מחשבה חדשה, גרועה יותר "האם קצינים בצבא משתפים פעולה עם היצור הזה?"

כאשר היצור מתרחק מספיק, היא גולשת למטה מהעץ, ובודקת את העקבות הגדולים שהשאירו המגפיים הכבדות שלו.
"אם נוכל לעקוב אחרי העקבות" היא מהרהרת בקול "נוכל לברר עם מי הוא נפגש, ואיזה "דודנים" יש לו באיזור..."

אז, היא נפנית לעבר המערה, ומסמנת בידה אות שהסכנה חלפה.
[/i]
 
אורופין יוצא מן המערה ובודק את האיזור, לאחר כמה דקות הוא מחזיר את הקשת ואת החץ למקומם "מה לעזאזל האביר עושה כאן?" לוחש אורופין "קרוב כל כך אל המלך! איזה קושי יהיה לו לחסל את המלך?" ממשיך אורופין ללחוש ואז הוא עולה על משהו "אולי שלחו אותנו למשימה כדי שלא נוכל לעזור למלך ואז הם יחסלו אותו! אבירי האופל יוכלו לחסל את המלך בלי בעיות אף אחד לא יתנגד להם! והאדם היחיד שיודע מה קרא היה אביר בכלא" אומר אורופין ומסתכל על האביר לשעבר.
 
דייאן יוצא מהמערה , פניו חיוורות מאוד , ועיניו מתגלגלות לכל הכיוונים.
"מה לעזעזאל הוא עשה פה ? " הוא שאל.
"אני חושבת , שיש כאן עניין של שחיטויות" אמרה אלווינג.
"אני" אומר מאליד " חושב שכדאי ללכת אחריו , מעניין מאוד מה יצור האפלה והשחור , ואחד מהחזקים שבהם עושה כאן..."
"אולי" אמר אורופין " הוא בא לחפש משהו ".
"ברור שהוא בא " אמר דייאן. " הוא חיפש אותנו , מעניין אם השמועה על שחרורי הגיעה רחוק כל כך עד ארצות האפלה , ואם כן , מה מעניין כל כך באסיר משוחרר"
הוא משתתק ומביט באדמה. סימני פרסותיו של סוסו נראים יפה מאוד על האדמה הקשה.

"טוב קדימה" אומרת לינדה , שהולכת בראש , אחריה הולך מאליד , רובה קשתו מוכן לטווח את ראשו של האביר , אחריו דייאן מתקדם , חרבו זוהרת באור הכחול. אורפיון אחריו , ואלווינג בסוף , מביטה בחשדנות בצידי הדרך.
 
"איך לעזאזל אנחנו אמורים לחסל את מנהיג האפלה כאשר חייליו שורצים בארץ מתחת לכל אבן!" אומר אורופין בזעם, הפעם הוא מחזיק פיגיון בידו. "איזה סיכוי יש לנו לנצח! המנהיג אמיץ שלנו הוא בסך הכל אסיר משוחרר!" חושב אורופין ומתבונן על החבורה "איזה סיכוי יש לנו?" הוא לוחש ומהדק את האחיזה סביב הפיגיון.
 
דייאן מביט בו , ואז מסתכל באדמה שוב.
"אולי הוא צודק , כלומר אין לנו הרבה סיכוי נגדו , הוא לוחם יותר מדי חזק.
אני מציע שנמשיך במשימתנו , אתם איתי ?" .
 
אלווינג נראית רותחת מזעם. היא עושה צעד לעבר דיאן, נראית כאילו היא רוצה לתפוס אותו בצווארון, לא בעדינות יתרה.
"כדאי מאד שתקשיב, סר מהולל" היא אומרת בחריפות, נאבקת לשלוט בעצמה "אין לי מושג מה אתה חושב לעצמך, אבל אם אינך מסוגל להתמודד מול אביר אפל אחד, הרי שאני ממש לא מסוגלת להבין כיצד אתה מתכוון להתקרב לבסיסי האויב, שם יכולים להיות עשרות. תחשוב, לכל הרוחות!" היא מרימה את קולה.
לאחר רגע, היא לוקחת נשימה עמוקה ונרגעת.
"תקשיבו" היא אומרת, לאט ובקול מתוח "חייבים לעקוב אחרי הטינופת הזו. אין לי מושג מי הגיעו איתו, אבל הם יכולים, בכל שעה, להכנס לכפר סמוך ולטבוח אותו. מלבד זאת, נוכל לנסות לגלות מה הם זוממים... ולהפיק עוד כמה יתרונות קטנים".
שמץ של חיוך זומם מסתמן בזווית שפתיה.
 
סטטוס
נעול לתגובות.
חזרה
Top