קרל, לאחר הקרב, מסתובב, ואוסף מהחיילים מדים קרועים, ומחביא אותם בתיק שלו ''ליתר ביטחון...''
נושאי האבנים-<משחק מקוון>עץ משחק והרשמה(פנטזיה,חופשיטה)(5/5).
- מחבר/ת הנושא יוטה
- תאריך התחלה
אלדריאן קורא לקרל לשבת ודוחף אליו קערת נזיד.
"שב,בנאדם.תאכל קצת,תירגע.רוצה לחם?" הוא אומר.
"שב,בנאדם.תאכל קצת,תירגע.רוצה לחם?" הוא אומר.
אני לוקח נזיד ואוכל, ואז לוקח 10 חריצי גבינה ומשלשל אותם לכיסי
קרל מחייך "תודה, אלדריאן. חכה רק רגע" הוא מניף את הקערה אל אפו, מרחרח קצת, מתבונן בעין בוחנת, ולבסוף מתחיל לאכול "אתה אף פעם לא יכול להיות בטוח מדי כשאתה בורח מהחוק"
הל,חריץ גבינה זה דבר די גדול...
In
"בזה אתה צודק,אי אפשר להתווכח איתך" אלדריאן אומר,נוגס בפרוסת לחם עם חתיכת גבינה.לאחר מכן הוא שם בתוך תיק צד,שבו הוא שומר את חיציו,שני כיכרות לחם קטנות,ואז שואל את כל האחרים:"אז,אתם רוצים להמשיך מכאן ביחד?"
In
"בזה אתה צודק,אי אפשר להתווכח איתך" אלדריאן אומר,נוגס בפרוסת לחם עם חתיכת גבינה.לאחר מכן הוא שם בתוך תיק צד,שבו הוא שומר את חיציו,שני כיכרות לחם קטנות,ואז שואל את כל האחרים:"אז,אתם רוצים להמשיך מכאן ביחד?"
''אני לא יודע עליכם הרבה, אז אם אתם רוצים שאבוא,.אתם צריכים להסביר לי למה לבטוח בכם''
יוטה
פונדקאי מהשורה
Yds
ג'וני
השיחה קולחת סביב השולחן,כשמפקד המשמר עומד על כסאו ואומר:"שקט,חברים! עלינו להודות למי שעזרו לנו מאוד להילחם בחיילים,ואלו הם ארבעת הלוחמים האלו!" הוא מצביע עליכם,ומחיאות כפיים נשמעות מכל רחבי השולחן.
פופו רטו
אתה מצליח לאסוף שני זוגות מכנסיים במצב טוב יחסית,חולצה אחת ומעיל עליון אחד.
אחד החיילים,ששומע אותך אומר את שמך,מאותת לך לבוא אחריו.
כששניכם מתרחקים מהשולחן הוא אומר:"אני סוחר במקצועי,ודי במקרה נציג של המשפחה שלך פה.להודיע להם שאתה כאן?"
כששניכם מתרחקים מהשולחן הוא אומר:"אני סוחר במקצועי,ודי במקרה נציג של המשפחה שלך פה.להודיע להם שאתה כאן?"
פופו רטו
אוקיי.וכן,אני שומר שבת.
In
החיילים מסתכלים אחד על השני ואומרים:"אתה חושב שאנחנו אידיוטים כמוך,נכון? אין דבר כזה אבנים מזוייפות,טיפש" הם אומרים,ואחד מהם מתקרב אליך ביד מורמת.
Out
הסכין אצלם.
In
החיילים מסתכלים אחד על השני ואומרים:"אתה חושב שאנחנו אידיוטים כמוך,נכון? אין דבר כזה אבנים מזוייפות,טיפש" הם אומרים,ואחד מהם מתקרב אליך ביד מורמת.
Out
הסכין אצלם.
המממ... מה הכוונה בחריץ גבינה? אני התייחסתי אליו כאל דבר קטן למדי, אבל איזה גודל זה?
לפי דעתי זה משהו בגודל של ראש,בערך.הכוונה לכיכר גבינה,אני חושב.
In
"אני בורח מראזרמאג כבר זמן רב,ואני כבר הראיתי לך למה לסמוך עליי,לא?"
In
"אני בורח מראזרמאג כבר זמן רב,ואני כבר הראיתי לך למה לסמוך עליי,לא?"
''אני לא מדבר עליך ספציפית, אלדריאן. בעיקר השניים האחים. האויב של אויבי הוא לא בהכרח החבר שלי, אתה יודע''
אלדריאן מסתכל עליו בשקט ואומר:"בכל מקרה אתה לא חייב לבוא.בכל מקרה,אני אלך לעשות משהו שיפגע בראזרמאג,זה בטוח".
הוא מושך בכתפיו,מצפה לתגובת האחרים.
הוא מושך בכתפיו,מצפה לתגובת האחרים.
יוטה
"אני לא חושב שאני אשאר כאן הרבה זמן," אני עונה לסוחר, "אבל אם שמעת על עבודה עבורי או משהו שאני יכול לעשות בשביל המשפחה, אני אשמח להתקדם בכיוון זה."
אאוט: להמשיך בשני הכווים במקביל או שאני לא ליד השולחן כאשר האחרים מדברים?
אאוט: להמשיך בשני הכווים במקביל או שאני לא ליד השולחן כאשר האחרים מדברים?
יוטה
פונדקאי מהשורה
ג'וני
פופו רטו
חריץ גבינה זה משהו בגודל של ארבעה אגרופים בערך.
"אין עבודה רצינית כאן,אבל יש בעיה באיים המזרחיים,משם המשפחה מקבלת אספקה של צמחי מרפא.האיים נחסמו ואי אפשר יותר להביא משם אספקה".
Out
כן,תמשיך בשני הקווים.
Out
כן,תמשיך בשני הקווים.
"עוד כמה ימים יבואו חיילים נוספים וייקחו אותך לראזמאג,אל תדאג".
יוטה:
אני מסתכל על אלדריאן במשך כמה שניות בשביל לשקול עם השם שלו מוכר לי ועונה לו: "כן, ממשפחת הסחורים, אבל אני לא מכיר אותך ומאחר ואני לא מכיר אותך אני לא יודע אם אני בעד או נגד הצעתך. חוץ מזה, לפני שנחליט החלטה כזאת אנחנו קודם כול צריכים לברר איזה מידע היה לאסיר והאם אנחנו אולי נראה גדודי צבא מתקרבים לעיר בקרוב."
"נחסמו? מה זאת אומרת נחסמו?" אני שואל בתהיה. "האם זה איזה מצור כלשהו או אולי הצפה או אסון טבע כזה או אחר?"
אלדריאן מושך בכתפיו ואומר:"אם כך,אלך לבד.אני מאמין באמון מסויים באנשים,במיוחד אם הם הוכיחו לך שהם לא נגדך.הייתי יכול להרוג אותך בכל רגע,אבל בסדר".
הוא חושב לרגע ואומר:"בכל מקרה אני אצא לדרכי קצת אחרי סיום הארוחה,אז מי שרוצה לבוא איתי מוזמן".
הוא שם עוד חריץ גבינה אחד בתיקו וסוגר אותו.
הוא חושב לרגע ואומר:"בכל מקרה אני אצא לדרכי קצת אחרי סיום הארוחה,אז מי שרוצה לבוא איתי מוזמן".
הוא שם עוד חריץ גבינה אחד בתיקו וסוגר אותו.
יוטה
"כולנו יודעים שאם לא הייתי מביא איתי את המשמר היית מת." אני עונה לאלדריאן בטון כועס, על מי הוא חושב שהוא מאיים ולמה הוא חושב שהוא היה מנצח בקרב.
לאחר שהשיחה עם אלדריאן מסתיימת בטון קצת צורם אני פונה למפקד המשמר: "הוצאתם מידע מהאסיר? יש עוד חיילים בסביבה והאם העיירה יכולה לצפות להתקפה בקרוב?" אני שואל לפני שאני אציע את עזרתי, אחרי הכל הם הסתבכו בצרות האלו לא באשמתם.
"מה שאומר שהמחיר יעלה וזהו." אני אומר בחוסר הבנה, אחרי הכל במשפחה מספקים דברים נדירים ולאחר שנייה מוסיף: "או שיש מקור אחר או חומר חלופי לעשבים האלו?"
לאחר שהשיחה עם אלדריאן מסתיימת בטון קצת צורם אני פונה למפקד המשמר: "הוצאתם מידע מהאסיר? יש עוד חיילים בסביבה והאם העיירה יכולה לצפות להתקפה בקרוב?" אני שואל לפני שאני אציע את עזרתי, אחרי הכל הם הסתבכו בצרות האלו לא באשמתם.
"מת? מת?! אני הרגתי יותר ממה שאתה הרגת,אם בכלל הרגת!" צועק אלדריאן "אני הרגתי לפחות 10,ושישה מהם כשהייתי לגמרי לבד! אני יכול להסתדר בעצמי,ורק כדי להוכיח שאני יכול לאיים עליך,ברגע זה האקדח שלי טעון.חץ בגרון ונגמר הסיפור.אבל אני לא עושה את זה.יודע למה? כי אני לא כמוך,שלא סומך על אף אחד,ואני לא כמו ראזרמאג".
הוא קם מהשולחן,מראה לכל את אקדחו הטעון,והולך משם.
יוטה
הוא קם מהשולחן,מראה לכל את אקדחו הטעון,והולך משם.
יוטה
אלדריאן הולך לעבר הנפח הקרוב,שם יוכל למכור את הציוד שהשיג.
