הפרא והספר הם אזורים מצוינים למורדים ולמהפכנים להסתתר ולנהל משם מלחמת גרילה כנגד השלטון.
עולם מערכה - "ניצוץ תקווה ואש" *חגים, מועדים ולוח השנה - 7.6.18
- מחבר/ת הנושא אורי ט
- תאריך התחלה
אורי,לצערי המשחק לא צלח,אבל אולי אפתח אותו בעתיד שוב,משופר יותר.הייתי רוצה אולי פירוט על עוד יצורים שיש בפרא,אולי שבטי אורקים דומיננטיים אחד מהם מתחיל להקים ממלכה קטנה או משהו...
כי הוא כתוב ברור ופונה ישירות להרפתקן, משהו שבכיף אפשר להדפיס לשחקנים ולתת להם כשהם מתחילים את המשחק בפונדק המקומי.
אוקי, קבלתי. אפרסם סיפורון פרקטי נוסף, ואנסה לשלב בו אורקים או מהפכנים. בכך יעלה מספר האגדות לשמונה. מההערה של אולדמן אני מבין שכדאי להוסיף נספחים שימושיים בלי קשר, משהו ברמה של "להדפיס ולשחק". אולי הרפתקה מוכנה או משהו בסגנון, וכמובן שאם יש לכם ולשאר הקוראים הצעה להרפתקה אתם מוזמנים לשלוח לי ואפרסם אותה.
הערה נוספת לעניין הפירוט (שחוזרת גם בהודעות קודמות): השלב בו אני מסיים את ההצגה של עולם המערכה הוא כאשר הקורא מגלה סקרנות ורוצה לדעת לאן העניינים יתפתחו. נניח בהקשר ההערה של מגדל; הקורא מבחינתי אמור להגיע למצב שהוא מבין מהם אורקים בעולם הזה ויש לו חשק לפתח אותם. פיתוח כזה יכול להיות שבטים דומיננטיים שמתחילים להתאחד לממלכה, או למשל, התאספות של מורדים ניצולים בחסות האורקים והברברים שבפרא.
אבל לדעתי התפתחויות כאלה הן כבר ביוזמת המנחה, ואני רק צריך לתת לו את הכלים, ובעיקר החשק, כדי לחשוב על הפרטים הללו בעצמו. יש לכך שתי סיבות: ראשית כדי שיהיה סוף להצגת העולם (וכרגע הצגתי פחות מחצי יבשת), ושנית כדי להשאיר כמה שיותר מקום לביטוי העצמי של המנחה.
בכל מקרה אשמח לשמוע דעות סותרות.
הערה נוספת לעניין הפירוט (שחוזרת גם בהודעות קודמות): השלב בו אני מסיים את ההצגה של עולם המערכה הוא כאשר הקורא מגלה סקרנות ורוצה לדעת לאן העניינים יתפתחו. נניח בהקשר ההערה של מגדל; הקורא מבחינתי אמור להגיע למצב שהוא מבין מהם אורקים בעולם הזה ויש לו חשק לפתח אותם. פיתוח כזה יכול להיות שבטים דומיננטיים שמתחילים להתאחד לממלכה, או למשל, התאספות של מורדים ניצולים בחסות האורקים והברברים שבפרא.
אבל לדעתי התפתחויות כאלה הן כבר ביוזמת המנחה, ואני רק צריך לתת לו את הכלים, ובעיקר החשק, כדי לחשוב על הפרטים הללו בעצמו. יש לכך שתי סיבות: ראשית כדי שיהיה סוף להצגת העולם (וכרגע הצגתי פחות מחצי יבשת), ושנית כדי להשאיר כמה שיותר מקום לביטוי העצמי של המנחה.
בכל מקרה אשמח לשמוע דעות סותרות.
כן,האמת שהייתי רוצה לדעת עוד על הדרום והאימפריה השנייה,ואולי גם על המזרח,אם יש שם משהו.
8ב. אגרת לקפטן מארק, ממשמר הגבול במחוז הורדים:
קפטן,
התעורר מצב דחוף בקרב האורקים שמעבר לגבול.
ברצוני להטיל עליך משימה בעניין זה, אך לא אספיק להגיע בזמן כדי להציג את הדברים פנים אל פנים. לכן ראה איגרת זו כתדריך למשימה, כפי שמכתיב לנו פרוטוקול הצבא האימפריאלי:
15 קשתים, ממשמר הגבול.
4 כהנים מרפאים, מגדוד הסיוע השניים עשר של מחוז הורדים.
2 סיירים גששים, ממשמר הגבול.
1 בליסטרה טקטית קלה, מגדוד הארטילריה הרביעי של מחוז הורדים.
מעל 100 לוחמים אורקים.
קבוצת עוגים (במספר לא ידוע).
שאמאנים אורקים בודדים (במספר לא ידוע).
כתריסר מורדים כופרים (גזע לא ידוע).
אני יודע שאין בידיך את הכוחות הרצויים לביצוע משימה בסדר גודל כזה - בימים הקשים האלה, לאף אחד אין...
זכור כי ברכת פאלה שורה מעלינו, ובקרוב יחזרו כוחות הצבא לפריסתם הרגילה.
עד אז - בהצלחה, מי יתן שישמרוך האלילים.
על החתום - בריגדיר ג'יימס
קפטן,
התעורר מצב דחוף בקרב האורקים שמעבר לגבול.
ברצוני להטיל עליך משימה בעניין זה, אך לא אספיק להגיע בזמן כדי להציג את הדברים פנים אל פנים. לכן ראה איגרת זו כתדריך למשימה, כפי שמכתיב לנו פרוטוקול הצבא האימפריאלי:
---מצב אסטרטגי---
המלחמה הגדולה מצויה בשלביה הסופיים ביותר, וכניעת המורדים הכופרים צפויה להימסר בימים הקרובים. עם זאת, מאמציו של הצבא האימפריאלי עדיין מרוכזים בעומק המחוז השחור, וכוחותינו המוצבים בחומה הגדולה בגבול הצפוני מדוללים ביותר. נחיתות זו מנוצלת על ידי שבטי האורקים, המנהלים פשיטות תכופות על החומה הגדולה ומטילים אימה על אזרחינו המתגוררים סמוך לגבול. ידיעות חדשות מצביעות על התפתחות בהתכתשות האורקים בינם לבין עצמם: שבט 'גולגלות הזעם' נוחל סדרת ניצחונות כנגד שבט 'זאבי המישורים' היריב לו, תודות לקבוצת עוגים המטים לטובתו את הכף. השאמאנים משבט 'גרזני הסערה' ושבט 'עין השממה' העוצמתיים, עומדים מנגד ומחכים להצטרף לצד המנצח. מזה זמן מה חוששים כוחותינו מידיעות על מורדים ניצולים שברחו למישורי הפרא כדי להדיח את מושבות הברברים במזרח לדבר כפירה. כעת, יתכן שהכופרים הפיילוריסטים מנהלים פעילות מיסיונרית אפילו בקרב שבטי האורקים.---משימה---
מודיעין חדש מצביע על קבוצה של פיילוריסטים כופרים הזוכים לאירוח מידי שבט 'גולגלות הזעם'. עליך לנטרל סכנה זו על ידי השמדת האיום הפיילוריסטי בסביבה. אם מן הנמנע להגיע לכופרים עצמם, לכל הפחות עליך להטות את מהלך הקרבות לטובת זאבי המישורים ולוודא שהשבט הנגוע כולו יוכחד בקרבות. אופן ביצוע המשימה נתון לשיקול דעתך.---לוגיסטיקה---
ברשותך עשרה חמורי מסע, ואספקה לוגיסטית מספיקה לארבעה ימים במישורי הפרא. מיקומו המשוער של שבט "גולגלות הזעם" מסומן במפה, במרחק שני ימי רכיבה על גב סוס מהחומה הגדולה. ---סכנת ליקנתרופיה---
סכנת ליקנתרופיה משוערת - נמוכה מאוד.---כוחותינו---
2 מחלקות אימפריאליות, כל אחת בת 20 לוחמים אימפריאליים תקניים, ממשמר הגבול.15 קשתים, ממשמר הגבול.
4 כהנים מרפאים, מגדוד הסיוע השניים עשר של מחוז הורדים.
2 סיירים גששים, ממשמר הגבול.
1 בליסטרה טקטית קלה, מגדוד הארטילריה הרביעי של מחוז הורדים.
---תגבורות---
פלוגה אימפריאלית של קפטן רוג'ר מנהלת משימת הגנה בגזרה הסמוכה, וזמינה להעניק סיוע במקרה חירום.---אויב---
מודיעין על האויב מוגבל. צפוי לכל הפחות לכלול:מעל 100 לוחמים אורקים.
קבוצת עוגים (במספר לא ידוע).
שאמאנים אורקים בודדים (במספר לא ידוע).
כתריסר מורדים כופרים (גזע לא ידוע).
---סיכום---
אמנם זו לא משימה פשוטה, אך הצלחתך קריטית לגדיעת סיכוייו של האיום הפיילורסטי מלהכות שורש במישורי הפרא.אני יודע שאין בידיך את הכוחות הרצויים לביצוע משימה בסדר גודל כזה - בימים הקשים האלה, לאף אחד אין...
זכור כי ברכת פאלה שורה מעלינו, ובקרוב יחזרו כוחות הצבא לפריסתם הרגילה.
עד אז - בהצלחה, מי יתן שישמרוך האלילים.
על החתום - בריגדיר ג'יימס
כעת התפרסמה אגדה שנייה, שנכתבה כלקח מהערות הקוראים.
וואו,זה פשוט מעולה.המשימה כתובה טוב,ויכולה להתפתח להרבה כיוונים.לקחתי לקמפיין הבא 
מצוין! גם כן יכול לשמש כקמפיין שלם למשחק.
כן,כמו אולי שבטים נוספים של אורקים שיופיעו ויתפסו עמדות,יכול להיות אפילו לטובת השחקן.אולי גם יצורים פראיים שיפריעו,או דב"שים בוגדים...פלדריק אמר/ה:
8ג. הבלים של שיכור:
טראח!
הדלת של פונדק 'המלך ת'ורברין' נטרקת בעוצמה, ופנימה נכנס אדם מבוגר בעל שיער מאפיר ומלוכלך, מכוסה גלימות חומות ומדיף ריח חזק של שיכר. "פונדקאי! מזוג לי כוסית של רום!" הוא קורא בקול, פוסע בהליכה מתנדנדת לעבר הבר.
"נדמה לי שהספיקה לך היום הטיפה המרה" עונה האיש הזקן ג'ים, בעל הפונדק. אך מניסיונו למד ג'ים הזקן שלא להטריח את לקוחותיו בעניינים של מה בכך, ולכן מסמן לנער שיספק לאורח את מבוקשו.
"בחור טוב אתה", פונה השיכור לנער "מה שמך ילד?"
"תום, בן הוראס הצייד" עונה הנער.
"והיכן אביך כעת? מסע ציד במישורי הפרא?"
"הלוואי. אבי נהרג במלחמה..."
"תנחומיי", אומר השיכור, ושולף מטבע זהב אל מול עיניו הנוצצות של הנער. "זה טיפ בשבילך להערב ילדון, אבל בתמורה אני רוצה שתארח לי לחברה". 'כזה מטבע לא נראה פה לעיתים קרובות' - מהרהר לעצמו הנער - 'נו טוב. תמורה משתלמת בשביל להאזין לקשקושיו של שיכור."
"מישורי הפרא..." נאנח השיכור "אתם במחוז הסְפָר היחידים שמעזים להיכנס אליהם דרך קבע. במחוז נעוריי, מחוז הידע, רואים בכם חצי ברברים. אבל הם פחדנים" - שיהוק - "מסתתרים מאחורי החומה הגדולה, ומתפללים שהברברים בצד השני לא יפשטו עליהם בלילות. אבל אני, לא אדוני, אני לא כזה, אני חציתי גם חציתי!" אומר השיכור כממתיק סוד, והנער עונה בחיוך משועשע "אמיץ מצדך אדוני, אבל אני ביקרתי במישורים עם אבא עוד מגיל חמש."
"הא! אפילו אתם לא עולים צפונה לעומק המישורים!"
"אף אחד לא נכנס צפונה, שיכור!" - מטיח ג'ים הזקן מעברו השני של הבר - "אל תבלבל את הנער בשטויות!"
"שטויות? שמע לי ילד... אני עשיתי זאת. אני הגעתי להרי הפרא, ראיתי את יער השדים וצללתי לעומקי אגם האימה... הרי מניין קבלתי מטבע שכזה??"
"מה שתגיד", אומר הנער, והשיכור ממשיך בהבליו.
"אגם האימה הוא שם מטעה. למעשה זהו מאגר מים כה גדול, שלעין פשוטה הוא נראה כמו ים ללא אופק. סופות מתרחשות בים הזה, גלים גבוהים... אבל זה כלום לעומת מה שקורה בפנים. על ליקנתרופ דג שמעת? ותנין דג?? בחיי שראיתי שם גם בנות ים, ומפלצות ים שגודלן כפול מהפונדק הזה! בנות הים ואנשי הכריש היו נתונים במלחמה מתמדת, מלבד יום אחד בחודש שבו מימי האגם שקטים. אז היו נפגשים ומקיימים סוג של ריקוד מוזר ויפיפה... וזה עוד כלום. אני בטוח שיש להם ערים שמה, בקרקעית. אם בכלל יש קרקעית... מלא לי את הכוסית בטובך. תודה. רגע, איפה היינו? אה, אוצר. מוצאים אותו בספינות טרופות השוכבות בראש צוקים תת מימיים. הן כנראה היו שייכות ליד הנדיבה בימים שנשכחו, שרידים מימי גדולתה של האימפריה היקרה שלנו. אבל לדעתי יש יותר מזה. לדעתי יש מנהרות מתחת לאדמת האגם שמובילות למחוזות סודיים שיצרו האלילים. תאר לך מה אפשר למצוא שם!"
"ברור," מגחך הנער "אני בטוח שאתה מדבר מידיעה. ובוודאי קבלת גם ברכה מדרקון, על הדרך?"
"ניסיתי. הילכתי ימים רבים במישורים המושלגים שבמזרח מישורי הפרא, בתקופה שעוד הייתי פאלאדין צעיר ותמים. השמועות אומרות שבמקדש אשראדון שוכן דרקון לבן כה כביר - שעצם נוכחותו היא שהפכה את כל האזור למושלג. מסעות מהסוג הזה נפוצים עד היום, כי פאלאדינים וכהנים בעלי שם חושבים שברכה מדרקון תתן להם גאולה בשמו של פאלה. רובם מחפשים את מקדש אשראדון או עיר הדרקונים שבצפון מישורי הפרא, והמופרעים באמת מחפשים דרקון בפרא התיכון. אח, המישורים המושלגים... נהיה לי קר רק מלהיזכר בהם... בלילות הייתי שוחט את פילי השלג הגדולים כדי להתכסות בפרוותם הצמרירית, ובימים רדפו אותי כנופיות של אנשי שלג..."
"וקבלת בסוף ברכה?"
"נראה לך?! ברכה מדרקון הייתה קונה לי תהילת עולם באמפריה, ואני נראה לך כמו אדם שזכה בתהילת עולם?! עזוב, מזוג לי עוד כוסית." "כבר כמעט גמרת בקבוק. אבל למה לא בורכת?" "כי לא מצאתי את המקדש". "אה, כמובן..." אמר הנער, שחש דקירה בליבו, שכן בכל זאת נהנה מלהגיו של השיכור.
"אז אתה אומר שהיית ביער השדים? מה חיפשת שם?"
"הייתי עם כהן של ורמיליון, והוא קיווה שאם יפגוש שם שדים הוא יוכל להיעזר בהם כדי לתקשר עם האליל שלו. היי! אני לא שפטתי אותו ואתה אל תשפוט אותי! אל תסתכל עלי ככה..."
"ומה יש שם?"
"בעיקר לקנתרופים מוזרים, לפחות בהתחלה... אחר כך-- סס-- סליחה-- אני עומד לחזור להקיא... אני כבר כל כך עייף... נדמה לי ששתיתי מספיק להיום. אולי בפעם אחרת..."
"כן שיכור." קורא ג'ים הזקן מעברו השני של הבר, מתחיל לגשת לכיוונם ומוסיף בנימה מרוככת קמעה - "סיפוריך בהחלט משעשעים. אזכור לספר אותם לילדי הכפר. אבל אתה מושפע מהרום ומדבר המון שטויות, נדמה לי שהספיק לך לערב אחד."
"אני מניח שאתה צודק..." - שיהוק - "בכל אופן, תודה רבה על החברה ילדון... לילה טוב רבותיי".
"לילה טוב אדוני".
טראח!
הדלת של פונדק 'המלך ת'ורברין' נטרקת בעוצמה, ופנימה נכנס אדם מבוגר בעל שיער מאפיר ומלוכלך, מכוסה גלימות חומות ומדיף ריח חזק של שיכר. "פונדקאי! מזוג לי כוסית של רום!" הוא קורא בקול, פוסע בהליכה מתנדנדת לעבר הבר.
"נדמה לי שהספיקה לך היום הטיפה המרה" עונה האיש הזקן ג'ים, בעל הפונדק. אך מניסיונו למד ג'ים הזקן שלא להטריח את לקוחותיו בעניינים של מה בכך, ולכן מסמן לנער שיספק לאורח את מבוקשו.
"בחור טוב אתה", פונה השיכור לנער "מה שמך ילד?"
"תום, בן הוראס הצייד" עונה הנער.
"והיכן אביך כעת? מסע ציד במישורי הפרא?"
"הלוואי. אבי נהרג במלחמה..."
"תנחומיי", אומר השיכור, ושולף מטבע זהב אל מול עיניו הנוצצות של הנער. "זה טיפ בשבילך להערב ילדון, אבל בתמורה אני רוצה שתארח לי לחברה". 'כזה מטבע לא נראה פה לעיתים קרובות' - מהרהר לעצמו הנער - 'נו טוב. תמורה משתלמת בשביל להאזין לקשקושיו של שיכור."
"מישורי הפרא..." נאנח השיכור "אתם במחוז הסְפָר היחידים שמעזים להיכנס אליהם דרך קבע. במחוז נעוריי, מחוז הידע, רואים בכם חצי ברברים. אבל הם פחדנים" - שיהוק - "מסתתרים מאחורי החומה הגדולה, ומתפללים שהברברים בצד השני לא יפשטו עליהם בלילות. אבל אני, לא אדוני, אני לא כזה, אני חציתי גם חציתי!" אומר השיכור כממתיק סוד, והנער עונה בחיוך משועשע "אמיץ מצדך אדוני, אבל אני ביקרתי במישורים עם אבא עוד מגיל חמש."
"הא! אפילו אתם לא עולים צפונה לעומק המישורים!"
"אף אחד לא נכנס צפונה, שיכור!" - מטיח ג'ים הזקן מעברו השני של הבר - "אל תבלבל את הנער בשטויות!"
"שטויות? שמע לי ילד... אני עשיתי זאת. אני הגעתי להרי הפרא, ראיתי את יער השדים וצללתי לעומקי אגם האימה... הרי מניין קבלתי מטבע שכזה??"
"מה שתגיד", אומר הנער, והשיכור ממשיך בהבליו.
"אגם האימה הוא שם מטעה. למעשה זהו מאגר מים כה גדול, שלעין פשוטה הוא נראה כמו ים ללא אופק. סופות מתרחשות בים הזה, גלים גבוהים... אבל זה כלום לעומת מה שקורה בפנים. על ליקנתרופ דג שמעת? ותנין דג?? בחיי שראיתי שם גם בנות ים, ומפלצות ים שגודלן כפול מהפונדק הזה! בנות הים ואנשי הכריש היו נתונים במלחמה מתמדת, מלבד יום אחד בחודש שבו מימי האגם שקטים. אז היו נפגשים ומקיימים סוג של ריקוד מוזר ויפיפה... וזה עוד כלום. אני בטוח שיש להם ערים שמה, בקרקעית. אם בכלל יש קרקעית... מלא לי את הכוסית בטובך. תודה. רגע, איפה היינו? אה, אוצר. מוצאים אותו בספינות טרופות השוכבות בראש צוקים תת מימיים. הן כנראה היו שייכות ליד הנדיבה בימים שנשכחו, שרידים מימי גדולתה של האימפריה היקרה שלנו. אבל לדעתי יש יותר מזה. לדעתי יש מנהרות מתחת לאדמת האגם שמובילות למחוזות סודיים שיצרו האלילים. תאר לך מה אפשר למצוא שם!"
"ברור," מגחך הנער "אני בטוח שאתה מדבר מידיעה. ובוודאי קבלת גם ברכה מדרקון, על הדרך?"
"ניסיתי. הילכתי ימים רבים במישורים המושלגים שבמזרח מישורי הפרא, בתקופה שעוד הייתי פאלאדין צעיר ותמים. השמועות אומרות שבמקדש אשראדון שוכן דרקון לבן כה כביר - שעצם נוכחותו היא שהפכה את כל האזור למושלג. מסעות מהסוג הזה נפוצים עד היום, כי פאלאדינים וכהנים בעלי שם חושבים שברכה מדרקון תתן להם גאולה בשמו של פאלה. רובם מחפשים את מקדש אשראדון או עיר הדרקונים שבצפון מישורי הפרא, והמופרעים באמת מחפשים דרקון בפרא התיכון. אח, המישורים המושלגים... נהיה לי קר רק מלהיזכר בהם... בלילות הייתי שוחט את פילי השלג הגדולים כדי להתכסות בפרוותם הצמרירית, ובימים רדפו אותי כנופיות של אנשי שלג..."
"וקבלת בסוף ברכה?"
"נראה לך?! ברכה מדרקון הייתה קונה לי תהילת עולם באמפריה, ואני נראה לך כמו אדם שזכה בתהילת עולם?! עזוב, מזוג לי עוד כוסית." "כבר כמעט גמרת בקבוק. אבל למה לא בורכת?" "כי לא מצאתי את המקדש". "אה, כמובן..." אמר הנער, שחש דקירה בליבו, שכן בכל זאת נהנה מלהגיו של השיכור.
"אז אתה אומר שהיית ביער השדים? מה חיפשת שם?"
"הייתי עם כהן של ורמיליון, והוא קיווה שאם יפגוש שם שדים הוא יוכל להיעזר בהם כדי לתקשר עם האליל שלו. היי! אני לא שפטתי אותו ואתה אל תשפוט אותי! אל תסתכל עלי ככה..."
"ומה יש שם?"
"בעיקר לקנתרופים מוזרים, לפחות בהתחלה... אחר כך-- סס-- סליחה-- אני עומד לחזור להקיא... אני כבר כל כך עייף... נדמה לי ששתיתי מספיק להיום. אולי בפעם אחרת..."
"כן שיכור." קורא ג'ים הזקן מעברו השני של הבר, מתחיל לגשת לכיוונם ומוסיף בנימה מרוככת קמעה - "סיפוריך בהחלט משעשעים. אזכור לספר אותם לילדי הכפר. אבל אתה מושפע מהרום ומדבר המון שטויות, נדמה לי שהספיק לך לערב אחד."
"אני מניח שאתה צודק..." - שיהוק - "בכל אופן, תודה רבה על החברה ילדון... לילה טוב רבותיי".
"לילה טוב אדוני".
פורסמה אגדה שלישית.
הסגנון קצת שונה משני הסיפורים הקודמים, ובשל אופיו של הפרא העמוק הוא פחות אינפורמטיבי. לכן הוא פחות שימושי ברמת "גזור ושחק", אבל אני מקווה שעדיין עוזר לקבל את האווירה בפרא העמוק ואולי אפילו יכול לשמש כהתחלה של הרפתקה. אגב, רוב הסיפורים הבאים קרובים יותר לסגנון הזה לעומת שני הסיפורים הקודמים, גם מבחינת העמימות שעולה בהם.
מה דעתכם על הסגנון? מצד אחד אני חושש שהוא לא מספיק שימושי, מצד שני רוב הפרא מאופיין במסתורין שאני מעדיף לא לפזר יותר מדי - זו הרי הסיבה שעברתי לפורמט של "אגדות" מלכתחילה.
הסגנון קצת שונה משני הסיפורים הקודמים, ובשל אופיו של הפרא העמוק הוא פחות אינפורמטיבי. לכן הוא פחות שימושי ברמת "גזור ושחק", אבל אני מקווה שעדיין עוזר לקבל את האווירה בפרא העמוק ואולי אפילו יכול לשמש כהתחלה של הרפתקה. אגב, רוב הסיפורים הבאים קרובים יותר לסגנון הזה לעומת שני הסיפורים הקודמים, גם מבחינת העמימות שעולה בהם.
מה דעתכם על הסגנון? מצד אחד אני חושש שהוא לא מספיק שימושי, מצד שני רוב הפרא מאופיין במסתורין שאני מעדיף לא לפזר יותר מדי - זו הרי הסיבה שעברתי לפורמט של "אגדות" מלכתחילה.
האמת שהוא יכול להיות מאוד שימושי.למשל,המחילות שאולי נמצאות בקרקעית אגם האימה,וערי בני הים ואנשי התנין יכולות להיות מעניינות.והרפתקה במקדש אשראדון עם הדרקון הלבן כקרב בוס יכול להיות מעולה,אבל האמת שהדבר שהכי עניין אותי זה הקטע עם עיר הדרקונים שאולי נמצאת בפרא.זה גם יכול להיות רעיון מגניב,במיוחד אם הדמויות נשכרות למצוא אותה ולנסות לצרף אותה לאימפריה.
הוא שימושי, אבל יותר למנחה דווקא או אולי לשלוח לשחקנים כקטע קריאה
הקודמים חולים לעבוד מצוין גם בתוך המשחק. בכל מקרה זה כתוב היטב.
נ.ב. תרצה לפרסם באתר כקובץ כשתסיים?
הקודמים חולים לעבוד מצוין גם בתוך המשחק. בכל מקרה זה כתוב היטב.
נ.ב. תרצה לפרסם באתר כקובץ כשתסיים?
The oldman אמר/ה:
אני מסכים איתך,אבל לא לגמרי.הוא יכול להיות שימושי למשימות שהשחקנים יצאו אליהם לבד,במטרה לחפש אחר אוצרות או ברכה מדרקון,למשל.
כן, אבל כתיאור סצנה הוא ארוך מדי. מרבית הסיכויים שאחרי המשפט השני אחד השחקנים יגיד שהדמות שלו עושה x.
אפשר להתבסס על הסצנה בכך שבמקום נער השיכור ניגש לדמות.
אפשר להתבסס על הסצנה בכך שבמקום נער השיכור ניגש לדמות.
נכון,זאת בהחלט אפשרות,ואפשרות טובה.יכול להיות שהשיכור אולי ישלח את הדמויות למסע לאגם האימה,להמשיך מאיפה שהוא עצר,או לנסות את מזלם בעצמם.ואיזה שחקן לא יתלהב מהאפשרות להרוויח הרבה זהב או אפילו לפגוש דרקון?
