• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

שליטים ושדים [שו"ש 14] אבודים בשוליים

ת'ור

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
צללים משוטטים בסמטאות חותם. דמויות חצי שקופות, דו-מימדיות, לא יותר ממתאר כהה באוויר, למרות שהם עצמם מטילים צל שחור ועמוק יותר מהם. הם מעטים, ולרוב הם מתרחקים מאנשים כדי שלא יגרשו אותם באכזריות. מדי פעם, עם זאת, הם מתקרבים לאדם שהם מאמינים שיוכל לעזור להם ומבקשים בלחישה חנוקה. הם לא רוצים הרבה, בין השאר בגלל שהם בעצמם לא יודעים מאיפה הם הגיעו ולמה הם קיימים. הם רק רוצים שייתנו להם לאכול.
כל צל רוצה מאכל מסוים - אחד סוג של ירק, אחר בשר של פרות, שלישי חלב מעורבב ביין. כל מאכל אחר לא יעזור להם, למרות שהם יאכלו אותו מתוך נימוס. המאכל המתאים להם, לעומת זאת, יחזק את צבעם, יקטין את עמימותם, ואם ימשיכו להביא להם אוכל הם יתחילו לגדול בנפח ולהפוך למוחשיים יותר (למרות שהם עדיין יהיו צבועים רק בשחור). במקביל האישיות שלהם תתעורר: בתחילה הם יהיו ביישנים, מהססים וחסרי ביטחון, אך עם הזמן הם יתחילו לשמוח, לצחוק, ולהראות יוזמה ברצונם לעזור למי שעזר להם. הם יתחילו לנדב פרטי מידע שימושיים, לפעמים על מה שמעניין את ידידם, לפעמים על מקומות בהם אפשר לעולל תעלולים רווחיים. הם יהנו במיוחד לראות את התוהו ובוהו שייווצר מההצעות שלהם, ויצחקו עד שהם יתחילו לצוף באוויר.

בערך אז, כשהדמויות יעזרו לצללים לבצע תעלולים שונים, הם ימשכו את תשומת הלב של הזקיפים ערי-עד.
זהו גוף לא ידוע שנשמר לעצמו, אך הוא מתערב בדברים מסוימים - צללים שבעים, למשל. סוכנים יישלחו ויפעלו בחוסר רחמים וביעילות בשביל לבודד את הצל כדי שלא יוכלו להאכיל אותו, עד שהוא ידעך. כל נסיון לגשת לצל יעצר באלימות והחלטיות, למרות שהזקיפים ישתדלו לנטרל, לא להרוג. כל נסיון לקרוא לרשות רשמית כלשהי לעצור אותם יגלה שלזקיפים יש כמות מפתיעה של חסינויות וסמכויות פוליטיות, אפילו בעידן הרקוב-ביורוקרטית הזה של חותם. מצד שני, יש יוצא דופן מפתיע - אין כל חוק האוסר להפריע להם, או אפילו לתקוף אחד מהם. המשמר יסרב לעצור אותם, אך לא יוכל לעצור אדם אחר שינסה לעצור אותם.
הזקיפים הם חזקים, וקרב איתם יהיה מאתגר במקרה הטוב. אך אם הדמויות ינסו לדבר, הזקיפים יענו. אם ישאלו אותם למה הם עושים את זה, הם יסבירו את הסיבה לקיומם:
הזקיפים ערי-עד קיימים בשביל לעצור את "עט העור", אל עתיק ונורא שגורש עמוק לתוך חלומות של טירוף. כשהוא אבוד שם אין לו נגיעה בעולם הגשמי או דרך לחזור, אלא אם אדם ישקע עמוק מספיק לתוך שגעון כדי להגיע אליו. כשזה קורה, הזקיפים לוקחים אותו אל בית המשמורת שלהם בו הם מנסים לטפל בו. אם הם נכשלים והמטופל שוקע עמוק מדי, הם מוחקים אותו. הם לא יכולים להרוג אותו או שנשמתו תתערב עם נשמות אחרות ותשחית אותן, ולכן הם לוקחים ממנו כל צורה וזיכרון עד שנשאר ממנו רק צל. יחד עם החיפוש אחר אנשים לא יציבים, הזקיפים מחפשים גם את רצפי התעלולים האופייניים לצללים שבעים. כשהם מוצאים צל כזה, הם מנסים להרעיב אותו חזרה לשכחה.
מצד שני, הזקיפים ערי-עד לא תמימים כמו שהם מעמידים פנים. הם לעולם לא לוקחים שוחד בכסף או חפצים, אך הם מקפידים לטפח קשרים עם מגוון גורמים ולאסוף טובות כמיטב יכולתם (כדי לבצע את עבודתם טוב יותר; כך הם אומרים). לפעמים, אם גורם חזק מבקש מהם, הם עוצרים וכולאים אנשים תמימים. לפעמים הם גם מוחקים אותם, ואי אפשר לדעת מי הם היו עד שהצל שלהם ישבע לחלוטין.

שילוב במשחק:
* הדמויות יכולות למצוא צל ולהתחיל להאכיל אותו. במקרה הזה חשוב שהצל יתחבב עליהם, במיוחד בגלל שסיכוי סביר שהם יחשדו בו בהתחלה. הוא צריך להיות מהנה, שימושי ומקור של כיף לשחקנים. התעלולים שהוא דוחף צריכים להיות בקנה המידה הרחב שצללים נהנים ממנו, אך לא חמור מדי כדי לא להרתיע את השחקנים. כדאי גם שהוא יוכל לעזור במגוון דרכים - להיכנס למקומות מוגבלים, למצוא חפצים או אנשים שאבדו, להציע הצעות טובות. כך כשהזקיפים ערי-עד ינסו להרחיק אותם מהצל תהיה להם סיבה לחקור, לפחות קצת, במקום לנטוש אותו.
* ייתכן שאדם בעל סוד חשוב במיוחד נלקח על ידי הזקיפים ונמחק. עכשיו על הדמויות למצוא את הצל שלו ולהאכיל אותו עד שהוא יוכל לתת להם את המידע שהם צריכים.
* צל מתקרב לדמויות או למכר שלהן וטוען שיש ביניהם קשר, למרות שהוא לא בטוח מה. זה יכול להיות ידיד, קרוב משפחה, או אויב - ככל שהוא יזכור יותר הוא יחשוף יותר. אויב ינסה להסתיר מידע כשהוא יבין מה היה טיב היחסים, אבל הוא עלול לפלוט כמה פרטים בלי כוונה או לפני שהוא ידע שהם עלולים להסגיר אותו.


*****
הארות, הערות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.
 
"יו! מגניב!"

עכשיו יצאתי עם עניין לא בצללים או בזקיפים, אלא במחיקה עצמה - הצללים היו פעם אנשים שנמחקו , והדבר היחיד שנשאר מהם הוא צל... אז... הצל השבע יתנהג כמו האדם שהוא היה ? או שהוא מכיל זכרונות מסויימים ? אני מניחה שהמחיקה הוא מושלמת מבחינת הצל, השאלה היא האם האנשים שנמחקו הם " מתים" או מעולם לא היו קיימים?
 
רעיון מגניב חמוד ומפחיד בעת ובעונה אחת, אהבצי מאוד. יש לצללים הזו איזו שהיא יכולת להשפיע על המציאות?

חוץ מזה, נשמע שהאישיות של הצללים מאוד אחידה ומאוד חמודה, לא מה שהיית מצפה ממה שנישאר מאדם מטורף. האם הצל הוא ישות בפני עצמה שרק נושאת הזכרונות של הקורבן שהייתה פעם או שמעבר לסף מסויים של האכלה הצל יתחיל לפתח בהדרגה תכונות אופי של האדם שהיה?
 
תודה על התגובות :)

המחיקה היא לא השמדה, ואפילו לא מוחלטת - למרבה צערם, הזקיפים לא יכולים להעלים אדם באופן מושלם. הברירה הטובה ביותר שלהם היא "למעוך" אותו עד שכל מה שהיה בו הופך ללא יותר מטביעת אצבע חיוורת על העולם. המחיקה לוקחת מהם את האישיות, הזכרונות, הגוף... מה שאומר שצללים לא יכולים למות, כי אין מה שימות. אבל אלה עדיין האנשים שהם היו, רק בצורה אחרת: הם פשוט נדחסים לצורה הזעירה ביותר שיכולה להכיל את הנשמה שלהם.

בצורתם הבסיסית כל הצללים מאוד דומים, בהיעדר כמעט כל זכר למי שהם היו פעם. הם מאמצים באופן בלתי מודע אישיות ביישנית וחסרת בטחון עצמי, חלקית בגלל שאין להם משהו להתבסס עליו, חלקית כדי לעורר סימפתיה. האוכל האהוב עליהם "מנפח" את הדברים שאיבדו, כך שעם הזמן חוזרים אליהם כמה זכרונות, תכונות אופי ונפח גשמי. הצללים יכולים להזיז דברים (תלוי בכמה הם אכלו) אבל יכולים לוותר על הגשמיות הזו בכל שלב, כך שהם מצוינים בלהיכנס למקומות.
בערך בחצי הדרך חוזרת אליהם היכולת לרצות דברים. בהמשך אלה יהיו הרצונות שלהם כאנשים, אבל בהתחלה הם בעיקר רוצים לראות בלגן - אחרי שהמודעות שלהם כווצה לצורה מאוד מוגבלת (ביכולתה לעשות ולחשוב), הם מקבלים הנאה מיוחדת מלראות כאוס (אותו הם מבלבלים עם "חופש") בקנה מידה גדול. זה נכון גם לגבי אנשים שהיו רגילים לחלוטין לפני שנמחקו, הרצון להזיק מוטבע בהם מעצם התהליך שהם עברו.
זו הייתה טעות לכתוב "צללים שבעים", ד"א, הם מתחילים לדחוף לתעלולים כשהם חצי שבעים. צל שבע פשוט יחזור להיות האדם שהיה. אם מצליחים להמשיך להאכיל את הצל למרות הנסיונות של הזקיפים, לא הרבה אחר כך מתחילה האצה בהתאוששות שלו: זכרונות מתחילים לחזור בקצב מוגבר (למרות שהם עדיין לרוב מלאים חורים ומנותקים זה מזה), האופי האבוד נעשה מודגש יותר וחלק כלשהו של הצל מאבד את היכולת להתפוגג. רוב הצל עדיין יכול להפוך ללא גשמי, אבל איבר כלשהו (יד, עקב, אוזן) נעשה גשמי באופן קבוע והחלק גדל ככל שהצל אוכל. למרות שהוא עדיין שחור לגמרי.


אה, ועוד הצעה לשילוב צללים במערכה: כדמות שחקן. הדגש בטווח הארוך יהיה כמובן על החזרת הזכרונות והבנה מי הצל היה פעם. רצוי לדרוש אוכל נדיר יחסית כדי לאפשר למנחה שליטה קלה בקצב ההתאוששות של הצל. צריך להיות זהיר בלקחת את הכיוון הזה כי לצל יש הרבה פחות כח מלדמות רגילה, אבל אם שחקן מבין את זה ועדיין מעוניין הוא יכול. המנחה והשחקן צריכים לתאם את זה ביניהם, כמובן, האם המנחה מחליט מי הצל היה או שמחליטים על זה ביחד, וכולי.
 
חזרה
Top