• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

משחק פורום - ערבות שיידרן [ הופסק ]

סטטוס
נעול לתגובות.

saruman

פונדקאי ותיק
טיזר:
מה לא היה לתושבי שיידרן הנהדרת. מדשאות רחבות , פרחים ססגוניים אשר היו סמלם של אבירי הממלכה הרמים , הפונדקים אשר היו תוססים עד מאוד . אורגנו בכל פונדק ממוצע מסיבות כל כמה ימים.
הכפריים הנהדרים היו קונים בזול שטחים רחבי יד , ובהם היו עושים כסף טוב , המלך יפה התואר , היה נותן לעמו את מלוא המאמצים כדי שיהיו מרוצים , בעצם הכל זרם על מי מנוחות...

זה היה ערב קריר , הרוחות נשבו בקול , עננים אפורים החלו נראים בשמי הליל . העירה התוססת קרייד היתה כרגיל , הומה בני אדם. קרקס "דודלי" הגיעה העירה , וכל האנשים עמדו בתור הארוך , במזג האוויר הקפוא וחיכו כבר להיכנס.
לפתע נשמעו חצוצרות , כרכרה יפה הגיעה המעלה השביל , סימני הממלכה , ושיירת האבירים הגבוהים שליוו אותה סימנו שזוהי כרכרתו של המלך.
הכרכרה היתה יפה מאוד , מעץ משובח ביותר , אשר היה עטוף מבחוץ במשי כסוף , וגלגליו היו עשויים מברזל יפהיפה .
הכרכרה נסעה במעלה השביל , לעבר הקרקס , האבירים הרימו את כיסוי פניהם , וחשפו פנים נעימות , של ג'נטלמנים מכובדים ויפי תואר.
הכרכרה הגיעה עד לפתח הקרקס , ונעצרה. משרת קטן קפץ מתוכה , וגילגל שטיח אדום לכבוד הוד מלכותו.
ואז הוא יצא , בהליכה עוצמתית , ובמבט חביב מן הכרכרה , עיניו החומות הרכות , ושיערו הבהיר הפכו אותו לנערץ על ידי נשות העם.

אחד מן האבירים רכן אל חברו.
" וואו תשמע , זו הייתה נסיעה מפרכת , ולמה לכל הרוחות הם לא יכלו לבוא לכאן?"
"בגלל המלך מטופש שלהם " אמר השני " הוא גרר אותנו לכמעט חצי מהיבשת בשביל לומר לנו שאנחנו חביבים ! הוא אפילו לא סגר את העסקה עם המלך ! ".
"אבל זה היה ביקור של קשירת קשר עם בני מינור דואל " אמר האיש .
"אתה יודע שזה לא משנה דייאן " אמר דואל " אני אומר שיש להחליף את המלך הזה " פרצופו מתמלא מרירות . "אם רק הייתי מצד ארץ האופל " אמר דואל " הייתי מוריד את המלך החרא הזה בקלות ! ".
" מה? " אומר דייאן " אתה מתכוון שאתה רוצה שהוא ימות ? ".
"למען האמת" אומר דואל " כן!. ולמה , שלא אעשה זאת עכשיו ?"
הוא מוציא רובה קשת , ומכוון אל המלך.
" אתה מטורף " אומר דייאן .
מבטו של דואל מתחלף לטירוף.
" אני , הייתי משרת של האפס הזה יותר מדי זמן ! אתה איתי? " הוא מסתכל במבט של שועל רעב אל דייאן.
"בטח"אומר , הוא מתקדם שולף סכין , ואז מסתובב ותוקע לדואל את הסכין בבטן.
דואל צורח בכאב , הוא צורח מכאב , ואז חיוך זדוני נפשט על פניו , הוא מעווה את פניו בכאב , ואומר " דייאן , עלוב נפש אחד ! רק ניסיתי לעצור אותך מלתקוף את המלך !
הוא ניסה לתקוף את המלך ! " צרח דואל.
פניו של דייאן מתעווים בתיעוב , כאשר כל עיני הממלכה מופנות אליו , הוא מוציא חרב , אשר זוהרת בכחול ומרתיע את הסובבים.
"חתיכת שקרן " צורח דייאן , הוא תוקף את דואל , דואל צורח רגע לפני שרגלו נכרתת , הוא צורח " רוצח , קודם את המלך ואחר אותי " , כל האנשים בממלכה צורחים , והאבירים מכוונים חניתות על דייאן.

עוברות עשרים שנים מעייפות , עדיין כל דבר בממלכה זורם על מי מנוחות...



" אדון דניאל אן אוסטרול " אומר השופט חמור הסבר , אדם מבוגר נעמד על ריצפת חדר השופטים , דייאן התבגר מאוד מאז אותו מקרה , הוא גידל זקן ג'ינג'י עבות , הוא איבד כבר את רוב משקלו , גופו החסון לשעבר היה כעת רפוי ושברירי.
"את המקרה שלך שקלנו רבות" אומר השופט " מדובר כאן במקרה מאוד לא מסובך. כל השופטים חשבו שאתה אשם , ומגיע לך להיות בכלא ולהירקב שם " הוא מרים את מבטו אל דייאן , שרק יושב מכופף , שיערו הרב מסתיר את עיניו , ויושב בדממה . " אנחנו החלטנו , שכל ימי חייך תירקב שם , ורוב השופטים חושבים שעדיין מגיע לך להיות שם " מבטו נמלא תיעוב רב . " ואומנם מסתבר שחבריך לשעבר נהיה משרת של אדון האפלה בכבודו ובעצמו , כך שחשבנו שמגיע לך חופש"
הדברים האלה גןרמים לדייאן להרים את ראשו , עיניו השחורות ממוקדות אך ורק בשופט , במבט חסר הבעה לגמרי.
" אומנם שיחרורך לא יהיה סתם כך. אתה תיאלץ לנסות ~ מבטו נמלא פיקפוק ~ ולהרוג אותו , בשביל שבוא מנוח על ארצנו".
דייאן עדיין לא נע , הוא חיכה לפסק דינו של השופט.
"אז אתה משוחרר , אבל זכור : אם לא תמלא משימתך , תחשב כרוצח נמלט . הנה קבוצת אנשים מובחרים שיעזרו לך במשימה".
הוא יוצא , מלווה בשני שומרים , אל חבורת אנשים אשר עומדים מחוץ לאולם בית המשפט...


עוד מעט דמויות...
ההרפתקה תיהיה מיועדת ל 4 שחקנים , נתאם מועד אחד , וכל השחקנים יהיו מחוברים באותו יום .
אז אתן דמויות עוד מעט...
 
קבל ח"ח, ההרפתקה נשמעת רצינית...
הייתי רוצה להשתתף, אבל אולי אדיף שתיתן עדפיות למי שעדיין לא משתתף במשחק פורום.
 
תודה רן. אם יהיו יותר מעוניינים ממקומות פנויים , אארגן עוד מקומות.
 
דמויות :

1.דייאן אוסטרול -
דייאן , יליד שיידרן נודע כילד חביב ואהוב בקרב האצילים בממלכה. הוא למד ונהיה אביר , אשר הוריו העשירים מימנו , ונתנו לו כל טוב , וכל מה שהוא רצה.
הוא איבד את סביו - אביר רם מעלה שנפח נשמתו כנגד אדון האימה והאפלה , ונרצח רצח חסר רחמים.
כאשר הגיעה דייאן לגיל 26 , חברו לשעבר הפליל אותו , וגרם לו להשפלה פומבית
מול עיני כל אזרחי המדינה , הוא נזרק לכלא , כאשר כל משפחתו עוזבת את הארץ בגלל הבושה והכעס . נודע לו לאחר 4 שנים שישב בכלא שאביו הבליין התאבד , ואימו נרצחה כאשר כמה גברים התקוטטו עליה , שני אחיו נותרו לידעתו בחיים , והם מסתובבים אי שם , אכולי כעס , מחכים לרגע שיוכלו לראות את אחייהם - הגורם לכל בעיותיהם בחיים.
הוא משוחרר מהכלא , במטרה להציל את עורו , ולהרוג את אותו אחד שהפליל אותו - דואל גרש.
דייאן הוא בחור מנהיג , שלא מפחד לעשות טעויות , הוא בטוח בעצמו מאוד , אך הוא גם רגיש ומתחשב כלפי כל מכריו.

2.לינדה אדרי - לינדה נודע בכינוי " הקוסמת הפזיזה " , היא היתה בילדותה , נהנית מקסמיו של אביה , והוא היה מלמד אותה , כדי שכוחות הקסם יעברו עוד שלב במשפחה.
אמא היתה מסוממת , ואביה עזב אותה לאחר שלינדה נולדה , והם עברו מן עיר הבירה גמפריה אל ארצות שיידרן , במטרה לשכוח את העבר הקשה ולהתחיל חיים חדשים.
לינדה נודעה בכיתה כעושה תעלולים גדולה , חוצפנית לא קטנה , וחוכמה מאוד גדולה , למרות שלא למדה כמעט בבית הספר , כי אביה היה מלמד אותה , וכך היא היתה ברמה גדולה בהרבה מרמת הכיתה. היא היתה באה לבית הספר רק כדי לעשות צרות , להרביץ לילדים שהתעסקו עם חברותיה , ועוד כל מיני שטויות.
בגיל 19 יצאה לאימוני לוחמה מפרכים , משם נזרקה לאחר 5 שנים , בגלל " התחצפות, הרבצה , קילול , עשיית תנועות גסות למאמן של קבוצתה.
עכשיו הילדה ההיפר אקטיבית הזו , נהייתה יותר בוגרת , אך מדי פעם עדיין ניצת ניצוץ הטירוף שלה והיא מתפרעת , שוב .
היא מאוד היפר אקטיבית , פזיזה , חסרת מעצורים , אך גם מאוד חכמה.

עוד דמויות מחר 8)
 
קולונל קלאוס אמר/ה:
שאלה:

אפשר להמציא דמות ולהתאים אותה לממלכה שבנית?

לא. את הדמויות הכנתי כדי שיתאימו להרפתקה , אני פשוט אפרסם אותם לאט לאט.

אור-ניומן אמר/ה:
אני רוצה להיות דייאן אוסטרול, מה לעשות?
אני אלך בשיטתו של גידעון אורבך :
אפרסם עוד 2 דמויות , ואז כל אחד ישלך לי את משחק הדמות ההתחלתי שלה...
מי שמעוניין בדמויות אלו שישלח לי מה הן אומרות...
 
אלכס בורמפרוב -
אלכס , אותו ילד קטן , שהיה בורח מלימודיו , בכדי לצאת עם נערות , ולבלות כל הלילהו מי שהיה פעם לוחם וגלדיאטור לתפארת , התדרדר לאט לאט , בגלל שהותו בחברת בני החברה הנמוכה , אל עבירות , שוד ומעשי חמס , נכלא בכלא השמור ביותר בבריטינה , ושם עבר חינוכי דרך ארץ קשים , ולאט לאט למד יותר ויותר.
חינוכיו עזרו , והוא נהיה ג'נטלמן מנומס ומעודן , אשר עבד זמן רב בבית השיפוט של עיר הבירה .
אבל לפעמים האביר הזה נהיה שיכור מכמה בקבוקי יין מיותרים , והוא בהחלט יודע לעשות באלגן באותו זמן , מה שהופך אותו לנושא מחלק דעות בקרב בית המשפט של שיידרן , והם מינו אותו להיות מלווה לדייאן במסעו אל דואל , מה גם שהוא לוחם דגול , שלא מרחם על עושי החמס בארצו.
אלכס שואף לסדר. הוא מנומס ביותר , בעל גישה של " כל העולם יכול להיות טוב אם הוא רק ינסה ", הוא אוהב מאוד את ארצות הפרא , שבהם גדל ופיתח זכרונות מימים רחוקים , ימים בהם בילה שעות רבות בחברת אביו הצייד .

עוד דמות אפרסם מאוחר יותר...
 
מאליד דלגר -
מאליד , יפה התואר נודע בארצות הפרא של הגמדים בכינוי " תותח אש " .
הגמדים סיפרו , שהוא היה חוזר מיערות ה - weyvren , כאשר שניים שלושה ראשי וויורן על כתפיו.
מאליד היה בעברו ילד קטן ומאושר , שלא חסר לו כלום בחיים. אבל כאשר תקף וויורן את כפרו המבודד , והצליח להרוס את ביתו , הבין כי זו חיית הגהנום.
אולם אביו לימד אותו כיצד משתמשים בהמצאה גאונית שלו שנקראת תותחן - רובה קשת משוכלל , אשר יורה חצי פיצוץ ענקיים , וכך כאשר הוא בן 14 בלבד , תקף חזיתית את הוויורן , במטרה להציל את שאר בני הכפר.
הוויורן לא מת , אבל לפני שהוא ברח מעוצמת המכה , הוא נשף נשיפת אש , שפגעה במאליד חזיתית , וגרמה לו לנכות קלה ברגלו.
שנים עברו , מאליד לא למד , או התחנך. הוא חי בארצות הפרא , שורד בקושי מהמזון המועט , אבל יום אחד , מצא כפר קטן , בשולי עיר הגמדים.
שם הוא שמע שיתנו פרס מרשים לצייד הוויון שיהרוג את הוויורן שמחולל אימה על העיר.
וכך הוא חיכה , עד שהוויורן תקף את העירה. והרג אותו לאחר מאמץ רב , אבל אז הוא זכה בכסף רב.
החלטתו היתה ללכת לעיר הגדולה , במטרה לפירסום וכסף ותהילה.
הוא אדם קשוח , מאתגר. הוא מראה עצמו כחסר רגשות , אבל הוא לא יפגע באיש מחברי קבוצתו. הוא מאוד קשוח.

זו היתה הדמות האחרונה , כל מי שמעוניין לשחק שיכתוב לי הודעה פרטית , שבה כתוב כך :

שם הדמות:---------
מה היא אומרת כאשר השומרים והוא מגיעים:--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 
הייתי רוצה להשתתף, אבל אני פשוט לא הצלחתי להתחבר לאף אחד מהדמויות שלך.
אז אני כנראה יוותר (אלא אם תסכים שאני יצור דמות שלי ואצרף אותה).

בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה :lol:
 
תוכל להכין דמות. אבל שתתאים מאוד לסיפור הזה. אם אני אראה שהיא לא טובה , אוותר עליה.
 
תחליט ותבחר ;)
אגב , הדמות שהקולונל יכין , תיהיה פחות חזקה מהדמויות האחרות.
 
הנה הדמות שלי (ולמה שהיא תהיה פחות חזקה מהאחרות? :cry: )

שם: אלווינג מנלהיר

גזע ומקצוע: עלפית, סיירת.

תאור חיצוני: גבוהה, 1.78 מ' גובה, פנים חיוורות מאד, עם עיניים אפורות (קצת ירוקות), שער שחור ארוך, חלק ומבריק. מצח גבוה, אף סולד וארשת גאה וקשוחה (אבל קצת עצובה, אם מסתכלים טוב) על הפנים שלה.
היא מסתובבת עם שיריון מתכת קל מתוצרת עלפית, וחוגרת חרב דו-ידנית שעל הלהב שלה משורטט בקווים מסולסלים צורה של עץ כסוף, והיא מאירה באור חלש כאשר היריבים השנואים עליה (אורקים ובמיוחד לוחמי-צללים) מסתובבים באיזור. השם של החרב שלה הוא אלדראנג, (פלדת-עלפים).)
חוץ מזה, יש לה גם קשת עלפית גדולה ומפחידה, שעל הבסיס שלה היא חרטה את שם האויב השנוא עליה ביותר, גאהש-קראוגה, מנהיג עם הצללים שהרג את אביה ואחיה הגדולים.
מעל השיריון יש לה גלימה-ירוקה אפורה דהויה מאד, ולא מרשימה בכלל ממבט ראשון, אבל היא גלימה עלפית עם קצת כוחות הסוואה.
הקול שלה הוא קול אלט צלול ומתנגן, אבל קודר למדי.

תולדות חיים:
אלווינג היתה קרובה-רחוקה (אחיינית מדרגה שניה) של רוזן עלפי ששלט על רכס גבעות מיוער, הרחק בצפון היבשת. אביה פינדוריל היה טרובאדור מפורסם, ששנא לשבת הרבה זמן במקום אחד, ולכן התרוצץ על פני הדרכים במסעות, בהם הופיע וזכה בשם גדול בארצות של העלפים ושל בני האדם בכלל. אלווינג עצמה לא אהבה אף פעם לשיר, אבל התלוותה לאביה הרבה, משום שהיא היתה ילדה סקרנית שירשה את אהבת המסעות של אביה.
אולם לאחר מכן, שהחלה להתקרב לפרקה, היא נשלחה לארמונו של הרוזן בכדי להתחנך שם כעלמת-עלפים ממעמד גבוה, ולחפש לה ארוס מהאצולה העלפית, והיא שנאה כל רגע, ושנאה שמתייחסים אליה כמו על בובה עדינה וטפשה. יותר מזה, היא ידעה שאנשי הצללים מתחזקים בארץ המפחידה שלהם מעבר למישורים השוממים בצפון, ומתכננים משהו... אבל בגלל שהיתה עלמה, אף אחד לא הקשיב לה.
האסון ירד על מולדתה בערך בשנה שדיאן נשלח לכלא: בלילה אפל אחד, ממש לפני חג הסתיו של העלפים, פרצה סערה מפחידה, עם רוחות חזקות והרסניות וברקים אדומים; ובחסות הסערה הזו באו לוחמי הצללים, אלפים מהם. היו להם גם מאות רוכבים על בהמות איומות ונושפות רעל, בעלות שני ראשים, וכמובן, גם לגיונות על לגיונות של אורקים משחרים לטרף.
העלפים הופתעו לגמרי, והחג הפך לטבח.
אלווינג ניצלה ממוות, משום שאחד ממנהיגי האורקים הורה לקחת אותה בחיים; האורקים לעגו לה ובעטו בה, וזרקו אותה כבולה באזיקים לפני אחד ממנהיגי שבטי הצל, גאהש-קראוגה. במשך חמש שנים, היא היתה שפחה שלו; הוא גילה שיש לה חוש אסתתטיקה מעולה, והעביד אותה ביצירת תכשיטים, תחת שמירתו של גמד שמן, חמדן ומנוול בשם באגורן.
בסוף, היא הצליחה לברוח, אחרי שבאגורן ושאר השומרים האורקים והגמדים עשו הילולת שיכורים (בגלל עוד ניצחון גדול של אנשי הצל, הפעם על בני אדם). היא פיתתה את השומר להתקרב אליה, בסיפור שהיא יודעת היכן קבר אביה נבל מכושף ואוצר השווה עשרות-אלפים של מטבעות זהב, וחנקה אותו כאשר התקרב אליה, שיכור ובלי זהירות.

לאחר מכן, היא התגנבה מהמבצר המבעית של אנשי הצל וברחה לארצות השממה; היא חייתה בין שבטי ברברים מבני האדם, ושם השחיזה מחדש את המיומנות שלה מילדותה בחרב ובקשת. היא ידעה תמיד, שהיא מוכשרת לא פחות מאביה ואחיה הגדולים, שמתו כולם בקרב מול אנשי הצל.
במשך כמה שנים, היא חייתה עם הברברים ועזרה להם להלחם באורקים ובאנשי הצל שהתחילו לזחול אל תוך ארצות הגבול של בני האדם. היא היתה מתגנבת בלילה אל המחנות שלהם, ומציתה את האוהלים של האורקים עם חיצי אש, או יורה חיצים בעיניהן של הבהמות הדו-ראשיות, וגורמת להן להשתולל בגסיסתן ולרמוס את אנשי הצל סביבן.
בסופו של דבר, הברבארים, שהתחילו לסגת יותר ויותר בגלל הפלישות, שלחו אותה לבקש עזרה מן המלך והאבירים. הם חשבו שמשום שהיא עלפית יפה, יקשיבו לה יותר. הבעיה היתה, שאף אחד לא בדיוק שם לב אליה, ולא הסכימו להעניק לה ראיון. אז, היא שמעה על פרשת דיאן אוסטרול, וחשבה כי אולי אם תתחבר אליו, זה יעזור לה יותר. במיוחד היא מתעניינת בדואל, האביר שפנה לאופל, והיא כמעט בטוחה שיש קשר בינו לבין "חבריה הטובים" אנשי הצללים. יהיה משעשע מאד, לדעתה, לשלוח לגאהש את ראש הסוכן שלו בתוך סל, ועם הסבר "זה מה שיקרה גם לך בקרוב, כשאשים עליך ידיים".

אופי: אלווינג היא קשוחה ומרירה, ממש כפי שהיא גאה. היא לא סומכת על בני אדם מפונדרקים וחסרי כשרון, במיוחד לא על אבירים מלאים במילות-טקס וחוקים מסובכים שמכסים על זה שהם כלומניקים. דווקא את הברברים היא מעריכה יותר. נכון שהם לא תרבותיים כמו העלפים, אבל הם ישרים ונאמנים, ואפשר לסמוך עליהם.
היא אף-פעם לא אהבה ערים גדולות, שיכורים ולכלוך, ומעדיפה מאד את המרחבים. היא סיירת מחוספסת, שונאת שמלות נשף ושאר שטויות, ובמיוחד היא אלרגית למטומטמים נפוחים. היא די סגורה, ובלב היא מתאבלת על משפחתה שמתה, ובמיוחד על אביה.
אלווינג היא מעשית, חושבת מהר-מאד, וקשה לה לקבל סמכות, אלא אם היא מאד-מאד מעריכה את המפקד שלה... וקודם שהוא יוכיח את עצמו. לדעתה, אדם צריך לקבל בדיוק את הכבוד שהוא שווה, ולא יותר. קשה לה מאד להעמיד פנים, ובמקרים כאלו היא יכולה להעשות מאד צינית.

זו הדמות.
אם אתה מקבל אותה, אני אשלח לך בפרטי את התגובה הראשונה שלה.

נוסף בעריכה: עכשיו שלחתי.
 
אני רוצה את מאלדיר "תותח האש" הגמד.
אני מעדיף אלפים אז אם יהיה אתה יכול לשמור לי אותו?
 
סטטוס
נעול לתגובות.
חזרה
Top