המלך נשען קדימה ומרחרח "אתה באמת מריח לי כמו שלמה, אדוני האהוב, ואולי גם אטעם אןתך בקרוב. בכל אופן, השאירו אותנו לבד. מעניין אותי לראות לאן יתגלגל העניין" אחד השומרים פוסע קדימה "אבל אדוני המלך, אתה בוודאי לא מתכוון ברצינו-נו-נ..." החייל לא השלים את המשפט מאחר שתוך רגע ידו המטופרת של אשמדאי אחזה בגרונו, הוא לוחש בקול צרוד "האם אתה חושב, אך לרגע אחד, שאיני יכול להגן על עצמי משני נוודים וממלך אחד לשעבר? האם אתה מזלזל בעוצמתי? אל תעשה זאת שוב, סהאריאון, בפעם הבאה לא אהיה כה רחמן." כשהוא שומט את השומר, עיניו בוהקות בשנאה, אבל הוא עדיין קד "כן, אדוני המלך." הוא משתחווה ויוצא מהחדר באיטיות. אשמדאי מתיישב בחזרה בכסאו "נו, מה הסוד הגדול שלכם? הפתיעו אותי! הממו אותי בידע נפלא שבו לא חזתה עין אדם מעולם! או ליתר דיוק, עין שד." הוא קורץ לכם "אני מחכה"
