• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

אתגר מס' 26: היום בו קיבלנו בחזרה את כדור הארץ. (גרסה ערוכה)

היום בו האנושות גילתה שהיא לא לבד היה היום בו היא גילתה את בעלי מערכת השמש: הוונדית'ים. הם היו חזקים דיים כדי שהמינים יורדי החלל האחרים יכבדו את חזקתם על מערכת השמש. מלחמה לא נשקלה אפילו כאפשרות מול מין כה מתקדם כמו הוונדית'ים. הם היו פתוחים למשא ומתן. מערכת השמש, עם כל חשיבותה לאנושות, הייתה חלק זעיר מקיסרות החלל האדירה שלהם והם יכלו להרשות לעצמם לוותר עליה. לאחר שנרגעו, האנושות הייתה מוכנה לשמוע את המחיר.

המונים התקהלו ברחבת הר קילימנג'רו. הם הביטו בעצם הזוהר שירד מהקומה העליונה – תחנת החלל אפולו – שהייתה בעצמה הישג בפני עצמו לפני שנים לא רבות. איש לא היה מוכן לוותר על מפגש פנים מול פנים עם הוונדית'ים אף על פי שהרשת כבר רוותה מהם.

הם היו מין מכונף שבא מעולם חם יותר מכדור הארץ במערכת כוכבים עם יותר משמש אחת כך שהאטמסופירה עליו תמכה במסת כנפיהם של שוכניו גם כשהגיעו למשקל שהיה מקרקע אותם בכדור הארץ הקריר.

אלה שירדו במעלית החלל התאימו את עצמם לריקנות החלל. הם היו צוות המשא ומתן. ותחושות הזעם והעלבון שחשו אנשים רבים כשהבינו את רמת הייצוג של צוות המשא ומתן חלפו כשהבינו שהוונדית'ים מוכנים למשא ומתן עם בריות שהחשיבו לנחותים מהם. הם לא נמוגו עם ההבנה שהוונדית'ים יכלו לא להשתמש במעלית החלל האנושית אלא לעוף למטה בלי להיחרך מהמעבר בין שכבותיה השונות של אטמוספירת כדור הארץ.

נציגת כדור הארץ, הונוריה לקסנברידג', הביטה מעבר למסך הזכוכית בהמונים שהיוו את איברי החושים של הרשת. היא עצמה הייתה שרת החוץ הראשונה של האומות המאוחדות – המשרה הומצאה במיוחד בשביל המשא ומתן עם הוונדית'ים.

הרשת נתנה כבר שמות לשלושת הנציגים – קוקו, אדי המסור ורוקי הזועם – כפי שנשמעו שמותיהם באוזניה האנגלו-פוניות של הרשת. כמובן מאליו לנציגים הדבר לא שינה דבר. המתרגמים המתקדמים בהרבה של הוונדית'ים ממילא סיננו כינויי חיבה במהלך הדו שיח איתם – עוד פרט שגרם לרשת לחרוק שיניים כשהבינה כמה קל היה לתרגם את שפתה.

הונוריה הביטה למעלה אל הוונדית'ים גבוהי הקומה היורדים במעלית החלל. מחיצה שקופה קלילה בין גופם לאוויר העידה בכאב עד כמה הוונדית'ים היו מתקדמים מהאנושות. לבסוף המעלית נפתחה והוונדית'ים הגיחו אל תוך המרחב המוגן. ממשלות כדור הארץ חששו שמטורפים, קנאים דתיים וסתם אנשים ירצו להתנקש בנציגי הוונדית'ים רק כדי להעביר מסר לוונדית'ים שהאנושות לא מפחדת מהם.

כל האבטחה הייתה ממוחשבת ולו רק כדי להראות לוונדית'ים את פאר ההישגים של האנושות בתחום. היא הספיקה רק לשמוע בן אנוש מתפורר לאפר בטרם הסיבה את פניה לפרצה שנסתמה בפרץ לייזר מיידי. היא לא טרחה לבזבז את רגשותיה על האידיוט. מה הוא בדיוק משיג אם היה מצליח בזה?

"האם ממשלתך מוכנה לחתום על החוזה?" שאל קוקו ברשמיות. בלשנים אנושיים יהרגו אחד את השני מאוחר יותר כדי להבין מה הוא אמר במקור כדי לרדת למשמעות דבריו – ולהבין יותר על התרבות הוונדית'ית. אפילו האמירות על קיסרות הוונדית'ים היו השערה. היה ידוע שהוונדית'ים שולטים על מרחבים בלתי נתפסים על הדעת המתפרשים על פני אלפי שנות אור. הוונדית'ים היו צריכים להראות לאנושות מפות לצורך המשא ומתן איתה. בפורומים הבטחוניים העריכו שהיו שתי דרכים להילחם איתם: עם אימפריה בסדר גודל כמו שלהם או עם ברית משולבת באותו סדר גודל. שתיהן דרשו זמן ומיסוך מירביים.

הרשת הייתה מלאה בציוצים על כך שהוונדית'ים לא נותנים גישה לרשת שלהם בעוד שלהם אין בעיה להתחבר לרשת האנושית אף על פי שהיו אנתרופולוגים שהטילו ספק בקיומה בטענה שהוונדית'ים תקשרו בצורות עוד יותר מורכבות מהרשת האנושית. בשלב מוקדם במשא ומתן הסביר קוקו להונוריה שרוקי הזעם שייך לשבט אחר מהשבט שלהם. היא הבינה שקוקו מדבר בשם רוקי הזועם. שלושתם היו מעופפי חלל למרות זאת.

"ממשלתי מוכנה לחתום על החוזה. האם אתה בטוח שאתם לא יכולים לתת לנו גם את טאו טצטי או ברנארד?" שאלה הונוריה בניסיון נואש אחרון לקבל עוד פירורים מהוונדית'ים.

ממה שעלה מהשיחות עם הוונדית'ים, מערכת השמש החשובה להם באמת הייתה מערכת השמש סיריוס (אולי מי שהאנושות נשאה ונתנה איתם היו הרפובליקה של סיריוס?).

מערכת השמש של האנושות הייתה פשוט חלק מרצף אסטרטגי שהגן על סיריוס. למרות שהם ידעו מניסיונם עם מינים יורדי חלל אחרים, הטובים שבהם לא צפו התפתחות חיים תבוניים במערכת כוכבים מסוגה של מערכת השמש. הטובים שבהם, כפי שהבטיח לה קוקו, צפו שהם יוכלו לנשום לרווחה אם יוותרו על מערכת הכוכבים שלהם. היו וויכוחים מי הם הטובים שבהם – כמה הציעו שמדובר באנשי דת ואז עלה וויכוח איזו דת יכולה להיות להם ואחרים הציעו טכנוקרטים בדומה לאלה שעבדו על המודולים עבור האנושות.

"חכו קצת כדי לראות אם לא היינו נדיבים מדי." אמר קוקו, רומז לראשונה על ביקורת מבית על ההסכם הזה, עוד רמז שייטחן למוות על ידי האנתרופולוגים, "ואז נראה, גברתי."

"קוקו," אמרה הונוריה "כאנשי מקצוע זה לזה, האם אתה חושב שההסכם יחזיק מעמד? הסכמי שלום החזיקו מעמד רק כששני הצדדים באמת הכירו זה את זה. עבור רובנו, הוונדית'ים הם עדיין עב"ם."
"לדעתי המקצועית," אמר קוקו "כפי שאמרתי, לא כולם הסכימו לשאת ולתת איתכם. מעבר לכך, כל דיאלוג אתכם מיותר לחלוטין."
"אז למה הסכמתם לשאת ולתת איתנו?" שאלה הונוריה בזהירות.

קוקו השיב, מתקשח, "רצון להרשים את שכנינו. לא רק לכם יש אנשים שעסוקים באיך הם נראים ונשמעים."


ההסכם עצמו נחתם במעמד הולוגרמה שתשועתק לתוך מנשאיהם של הוונדית'ים. הם עמדו על כך שלא יהיו נאומים לא מהצד שלה ולא מהצד שלהם. הם רצו פרידה חלקה. הוונדית'ים נתנו לאנושות את כדור הארץ ואת כל מערכת השמש הנלווית לו. בתמורה, האנושות הייתה מחויבת לא להתיישב במערכות כוכבים סמוכות השייכות לוונדית'ים. הונוריה ראתה את השליחים עולים בחזרה עם ההסכם. היא שמעה את הסערה מתקרבת: בלי קשר לערימת ההשערות והניחושים לגבי הוונדית'ים, הם הפגינו חולשה בפני האנושות בכך שנתנו לה את מבוקשה בחינם. האנושות מטבעה לא מעריכה את מה שניתן לה מטוב לב. עד שההולוגרמה תגיע למערכת הבית של הוונדית'ים, היא כבר תשלים סבב שיחות עם שכניהם הפחות מתקדמים של הוונדית'ים והאנושות תנסה לכונן ברית כנגדם.
 
נחמד, אבל די straightforward.
תחושת המד"ב הקשה מוצלחת, והסיפור באופן כללי מאוד אמין. אבל כמו שהערתם לי ב http://www.pundak.co.il/forums/viewtopic.php?f=9&t=36602, כשהכל עובד לפי התוכנית זה לא מאוד מעניין. גם ההדגשה החוזרת של עליונות הוונדית'ים שומרת את הסיפור שטוח - רמז לחולשה כלשהי היה עושה את זה מעניין יותר. ההתייחסויות לעניין שלהם בסיריוס וקיום השבטים השונים עוזרות, אבל לא מספיק, לדעתי. היה מעניין יותר לקצר את ההסכם עם הוונדית'ים לפסקה אחת, ולהמשיך עם מאמצי כדור הארץ נגד הוונדית'ים עד שהם עוברים את נקודת הסף שמעבר לה ברור שתוכרז מלחמה.
 
הרקע והכתיבה ממש מעולים, ציפיתי לראות איך הסיפור מתקדם, אבל הסיום כמו שת'ור אמר שגרתי מדי.
אין איזה פאנץ' או איזה מסר עמוק, למעט זה שבני-אדם הם לוחמניים... שזה גם לא מוצג אלא רק נותנים לקורא להבין.
 
תודה על התגובות :D

לת'ור, סיפור "שקט לפני הסערה" אמור ללכוד, למיטב הבנתי, רגע לפני שהכול קורס כשמרגישים את הסערה באופק. מה שחשבתי שכתבתי את הסיפור הוא שההסכם אמור להיות הסוף אבל הוא, בפועל, רק ההתחלה והתחלתה של תקופה סוערת.

בעקבות ההערות שקיבלתי, ערכתי את הסיפור ואני מקווה שהוא טוב יותר.
 
הסיפור נחמד מאוד. קראתי רק את הגרסה הערוכה, ואני באמת חושב שנפתרה הבעיה שהעלו האחרים, אבל זה הרגיש כאילו זה הגיע קצת מאולץ. לא ברור מה פתאום גורם להם לחשוב שהם יכולים לגזע העליון הזה, גם עם עזרתם של אחרים. היה צריך אולי לבנות את זה לאורך הסיפור.
בכל מקרה, העולם היה מעניין והפוליטיקה האינטרגלקטית הייתה מצויינת.
 
חזרה
Top