הגובלינים צעדו בשורה ארוכה, שרשרת גדולה כובלת את רגליהם של כולם זו לזו, משתרכת אחורה עד הקצה הבלתי נראה של הטור.
"מהר יותר, חלאות, מהר יותר!" קרא ההובגובלין ממקום מושבו, מצליף בשוט בלתי נראה בשעשוע. מאחורי הטור העלוב השתרכו עוד מאות גובלינים, נשים וילדים, אשר נעקרו מכפרם לאחר שהפשיטה הצליחה.
הוא גיחך לעצמו, שובר את אחת הגולגלות ממנה עשוי הכס המאולתר והחדש שלו ומביט בה בשעמום קל.
"הגולגלות שלהם כל כך קטנות" אמר לעצמו ונענע בראשו באכזבה. "אי אפשר למלא בהן מספיק דם כדי לשתות לשוכרה. עוד פגם של הגזע הארור הזה".
וואו. יצא לי אפל מדי. טוב, טוב, לא פנטזיה. אפשר גם סיפור רגיל.
חיוך ניצת מאחורי השפם הזה כשידיו השריריות של השוטר זרקו את הפושע לכלא. השפם תמיד ליווה את הפושעים בדרכם האחרונה, הרחק מהחופש ואל הכלא.
"אז, באמת חשבת שלא נתפוס אותך?" הוא הסתקרן, פונה אל הבחור הנמוך שמולו. השוטר היה גוץ בעצמו, שמנמנן בצורה לא מחמיאה, אבל זה לא הפריע לו להתנשא על פני האסירים. יפה או מכוער, הוא חופשי לצאת מכאן בסופו של יום.
"לא חשבתי שתשחדו את בית המשפט. אני חף מפשע, אני אומר לך!" נבח אליו האיש, מסתובב ומציג את הבטן והקרחת של פושעים בגיל העמידה. "אני רק סוכן השקעות תמים! מה אני אשם שאתם האמריקאים לא יודעים לטפל בכלכלה שלכם? מי יכול לצפות נפילה כזאת?!" הוא דרש בכעס, והמבטא הקנדי שלו בלט מאוד. "אצלנו בקנדה לא זורקים חפים מפשע לכלא".
"אני אשם שהרצת מניות?" שאל השוטר ומשך בכתפיו.
עוד סיפור על פושעים וגנבים? באמת? וכבר היה לי לא מזמן סוכן השקעות שהריץ מניות, ממש לפני כמה אתגרים. אולי במד"ב יהיה לי סיפור טוב.
הגבירה חייכה כשהלקוח נכנס, מכירה אותו היטב. הקעקועים הידועים, כולל העוגן לזכר ימים עברו, היוו ראייה חותכת לצד רובה הלייזר בעל שני הקנים שחגר. החיוך איתו נכנס, שלוש משיניו חסרות, גם הוא לא עזר להסתיר את הזהות הידועה של האדון.
"קנקן יין, ואחד מכדור הארץ, מבציר של שנות האלפיים. יש לי כסף לבזבז" הבטיח הלקוח, והגבירה ניגשה אליו, בטוחה וחיננית. השיער הסגול והארוך שלה זרם בקלילות בעוד היא התקרבה אל אימת החלל, האיש ממנו כולם חששו.
"אז, על שם מי לרשום את ההזמנה?" היא שאלה בחצי חיוך מיודע.
גם הלקוח חייך. "צריכה תרופה לשכחה, אני מבין? תרשמי את זה על שם הקפטן. אני בטוח שאת יודעת מה השם של הפיראט הנודע ביותר בחלל".
הו לא. ממש לא. אני לא אגיע לשפל ואשתמש בסיפור של גילתאנס. אף אחד מעולם לא עשה את זה, ואני ממש לא אהיה הראשון. אני מעדיף לא לכתוב ולהפסיד בתחרות המטופשת הזאת. מבחינתי, שנקסטורל ינצח.
אני פשוט אכתוב לאתגר בפעם הבאה.
"מהר יותר, חלאות, מהר יותר!" קרא ההובגובלין ממקום מושבו, מצליף בשוט בלתי נראה בשעשוע. מאחורי הטור העלוב השתרכו עוד מאות גובלינים, נשים וילדים, אשר נעקרו מכפרם לאחר שהפשיטה הצליחה.
הוא גיחך לעצמו, שובר את אחת הגולגלות ממנה עשוי הכס המאולתר והחדש שלו ומביט בה בשעמום קל.
"הגולגלות שלהם כל כך קטנות" אמר לעצמו ונענע בראשו באכזבה. "אי אפשר למלא בהן מספיק דם כדי לשתות לשוכרה. עוד פגם של הגזע הארור הזה".
וואו. יצא לי אפל מדי. טוב, טוב, לא פנטזיה. אפשר גם סיפור רגיל.
חיוך ניצת מאחורי השפם הזה כשידיו השריריות של השוטר זרקו את הפושע לכלא. השפם תמיד ליווה את הפושעים בדרכם האחרונה, הרחק מהחופש ואל הכלא.
"אז, באמת חשבת שלא נתפוס אותך?" הוא הסתקרן, פונה אל הבחור הנמוך שמולו. השוטר היה גוץ בעצמו, שמנמנן בצורה לא מחמיאה, אבל זה לא הפריע לו להתנשא על פני האסירים. יפה או מכוער, הוא חופשי לצאת מכאן בסופו של יום.
"לא חשבתי שתשחדו את בית המשפט. אני חף מפשע, אני אומר לך!" נבח אליו האיש, מסתובב ומציג את הבטן והקרחת של פושעים בגיל העמידה. "אני רק סוכן השקעות תמים! מה אני אשם שאתם האמריקאים לא יודעים לטפל בכלכלה שלכם? מי יכול לצפות נפילה כזאת?!" הוא דרש בכעס, והמבטא הקנדי שלו בלט מאוד. "אצלנו בקנדה לא זורקים חפים מפשע לכלא".
"אני אשם שהרצת מניות?" שאל השוטר ומשך בכתפיו.
עוד סיפור על פושעים וגנבים? באמת? וכבר היה לי לא מזמן סוכן השקעות שהריץ מניות, ממש לפני כמה אתגרים. אולי במד"ב יהיה לי סיפור טוב.
הגבירה חייכה כשהלקוח נכנס, מכירה אותו היטב. הקעקועים הידועים, כולל העוגן לזכר ימים עברו, היוו ראייה חותכת לצד רובה הלייזר בעל שני הקנים שחגר. החיוך איתו נכנס, שלוש משיניו חסרות, גם הוא לא עזר להסתיר את הזהות הידועה של האדון.
"קנקן יין, ואחד מכדור הארץ, מבציר של שנות האלפיים. יש לי כסף לבזבז" הבטיח הלקוח, והגבירה ניגשה אליו, בטוחה וחיננית. השיער הסגול והארוך שלה זרם בקלילות בעוד היא התקרבה אל אימת החלל, האיש ממנו כולם חששו.
"אז, על שם מי לרשום את ההזמנה?" היא שאלה בחצי חיוך מיודע.
גם הלקוח חייך. "צריכה תרופה לשכחה, אני מבין? תרשמי את זה על שם הקפטן. אני בטוח שאת יודעת מה השם של הפיראט הנודע ביותר בחלל".
הו לא. ממש לא. אני לא אגיע לשפל ואשתמש בסיפור של גילתאנס. אף אחד מעולם לא עשה את זה, ואני ממש לא אהיה הראשון. אני מעדיף לא לכתוב ולהפסיד בתחרות המטופשת הזאת. מבחינתי, שנקסטורל ינצח.
אני פשוט אכתוב לאתגר בפעם הבאה.
כמובן שאין לי שום דבר אישי נגד הסיפורים של גילתאנס. זה רק בשביל האפקט הקומי
