• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

משחקי הכס - קורות בית דווין

הוא עדיין חי ואנחנו שומרים על הנתונים, אבל תידרש עבודה מאוד משמעותית להחזיר אותו, כולל שרוברט ינצח. זה בר ביצוע, זה פשוט מסובך.

כמובן שהסיפור כבר עבר והתפתח מבית דווין אל דמויות אחרות, כמו ג'האריז לומבארד (שמשחק ירין) שמנסה להקים בית משלו, וקספר סולטקליף (שמשחק גאלאן) שכרגע עובד על להשתלט על הבית שלו מתחת לאף של הלורד הנוכחי.

גם לי הייתה הרגשה שזה ארוך מדי. אני אקצר.
 
אחרי טיסה לפולין, נסיעה לגדנ"ע ומבחנים ועבודות אין קץ, הצלחתי סוף סוף לעדכן את שני הפרקים האחרונים. זה היה קל יותר עם הפורמט המקוצר החדש :)

פרק שניים עשר - אור וחושך

קייל חוזר ללניו וחותם איתו על עסקה לקניית בית. כשהוא חוזר לעבודה, אחד הווסטרוזים שדיבר איתו נתון תחת חקירה צולבת של הסמל שדיבר איתו כבר מספר פעמים - ג'וזף. קייל מנסה לעזור לו, אך לאחר שהאיש נלקח לחקירה מתקדמת יותר מוותר וכדי להפיג את החשדות של החיילים מנגן בהופעה מהוללת שעוסקת בתהילה של בית טארגאריין.

בנתיים, הוא ולופיניה מגלים שלניו מארגן פסטיבל הערב לתחילת החודש שנועד להלל את בית טארגאריין. לופיניה הולכת לרחבת המקדשים, אך מעט לפני המסיבה שומעת על גורלו של אביה וכמעט קורסת, נעזרת בספטון האנס המוזיקאי שבא לבקר מווסטרוז כדי לשאת חדשות למקדש ובספטונית טיריה שהטבילה אותה לא מזמן. לבסוף, היא מתגברת ומצליחה לנגן בחצר המקדש להמונים. קייל בנתיים מתחרה בפסטיבל בתחרויות רבות וגם שם לב למתקן מגונה אחד שמציג את רוברט, טיווין ודוראן דווין בצורה מעליבה ומשפילה.

לאחר מכן, האנס מבקש מהשניים להיות הנציגים של מקדש השבעה בארוחה של לניו, והם מסכימים. כשהם מגיעים, נראה שלניו כלל לא זוכר להם את הריב והכל מתנהל בצורה טובה. קייל מסכים עם דיולו שהערב הוא יתן לו את לופיניה, אך בעצם שוכר בחשאי זונה שנראית דומה לה בכדי להערים עליו. לופיניה מפתחת קשרים עם חלק מהבנקאים ומגלה שהמוניטין של מאוריציו, המעסיק החדש שלה, לא גבוה. בסוף הערב הם נופלים קורבן לתשלום אכזרי של לניו על הריב שלהם, כשהוא מביא את המתקן המשפיל ואף ליצן שמדמה את אביה כשיכור עלוב, גורם ללופיניה לברוח בבכי ולהתנחם בזרועותיו של קייל.

דוראן ושלושים אנשיו הגיעו לדלת-אבן, חורבה ענקית שבקושי היה מקום להיכנס לתוכה, ויותר מכול- הדלת שיוצאת אל מעבר לחומה תקועה. בסיור של הסיירים חלקם מתו בהתקפת זאבי אימים.
החומה התגלתה כבלתי שבירה, עד שדוראן ויתר על לעבוד עליה. האנשים התגלו כמרירים, כמעט כולם פושעים בעברם, אז קשה לפקד עליהם. סאם טארלי עוזר לו מעט בכך שהוא אדם שקל לדבר איתו, אבל זה לא מספיק.

הם מארגנים שמירה בלילות, ושמים מלכודות למקרה שאיזו חיה תתקרב- וגם בשביל לתפוס טרף בלי להתרחק הרבה מהטירה. ככה עובר עליהם היום הראשון.

ביום השני, מישהו מת בלילה אחרי ששלג מהחומה התרסק עליו והרג אותו. דוראן מגלה שאין לו מספיק עץ בשביל כלום, ושיש עורבים בשמיים שמטרידים את האנשים עם שמועות על מחליפי עורות.
הוא אומר לאנשים כאימון לנסות לפגוע בעורבים ביריות קשת, אך הם מפספסים.

דוראן חושב על תוכנית כיצד לנצח את הזאבים, בעזרת שיקוי השינה שאאימון נתן לו- הוא מתכנן להרעיל איתו את הזאבים בכך שהוא ישים להם את זה על הבשר. הסייר הראשי מתנגד לרעיון ובהצבעה דמוקרטית לבחירת תוכנית הפעולה, נבחרת לבסוף התוכנית של דוראן.

ג'האריז מגיע למירין וחותם על עסקה עם סוחר עבדים מוזר בשם אטרונו, שמשתמש בילד בשביל לתרגם את דבריו. במהרה האיש מתגלה כמותח גבולות שיעשה הכל בשביל לנצח, חוץ מלרמות. הוא מעביר את ג'האריז שבוע אימונים נורא שבוחן את גבולותיו הנפשיים והאנושיים, לצד גבולותיו הפיזיים - וכל זאת בלי טיפול רפואי וכמעט ללא שינה, שתייה ומזון.

באחוזתו, פוגש ג'האריז בסטן, ווסטרוזי לשעבר שנכנס לחובות ומכר את עצמו לעבדות כדי לברוח מהנושים, ומגלה שכולם שרדו את השבוע הנורא של אטרונו. בלית ברירה הוא ממשיך, מקווה שלאחר שיסיים עם השבוע יוכל לנצח במשחקי הזירה, להתמנות לשומר הראש של היזדהאר, לחסל אותו ולשחרר את מירין.
 
פרק שלושה עשר - הלילה הארוך

ג'האריז מצליח לגלות שישנה מחתרת במירין, ושיועץ רפואי - לא מלומד - בשם טארן נשלח לעזור לו. גם פודריק, החייל שפגש, התגלה כאיש נאמן. יחד איתם היה צוות קטן, והם סיפרו לו שקאל דרוגו כבר מחוץ לעיר ומוכן לפלוש אליה. עוד הם מספרים לו שאטרונו שיקר לו - הגלדיאטורים סביבו לא שרדו שבוע, אלא שלושה ימים קשים ומפרכים, אך בכלל לא ברמה שהוא עבר. הוא מקבל שם טיפול רפואי, שינה, וגם שתייה ומזון.

במהרה, ג'האריז מבין שאטרונו מאמין בו שינצח ורשם אותו ל"סיבובי דמים" - הימורים כבדים שמאפשרים לו לשרוד אימונים כמעט לא אנושיים ובתמורה לנצח משחקים בלי שיצטרך להיכנס לשם. אחרי חיסול פוליטי שהוא מבצע בשביל אטרונו, ג'האריז מצליח לזכות במשחקי הזירה. אטרונו המאושר זוכה בתואר הנחשק של 'ראש האצילים', וג'האריז מחסל אותו וכאוס פורץ בעיר. במהלך הכאוס הוא נמלט חזרה לפנתוס, אך מאבד את הכרתו מפציעותיו הרבות.

הוא מתעורר אל מול וויסריז, שמברך אותו על הכבישה המוצלחת של מירין. הוא מעניק לו תואר לורד ואדמות, ונותן לו את נחלות בית מוטון ההרוס, שמעכשיו יהפוך לבית בלאקפייר. ג'האריז נשבע לו בשנית אמונים והוא יוצא עם שתי משימות: להחזיר את תהילת בית בלאקפייר, ולהגן על מעלה המלך בכל מחיר. ג'האריז נשבע שיעמוד בשתיהן.

בחומה, דוראן יוצא ליישב סכסוך בין אנשיו לבין אנשים ממגדל הצל. הוא נפגש עם המפקד שלהם ומגיע לפשרה שלא מעודדת את אנשיו, אך מצליחה למנוע קרב או מחלוקות שהיו עוברות לדוב הזקן. המפקד, אדגר שמו, מזהיר אותו ממחלת מעיים נוראה שפשטה בקרב האנשים. דוראן נזכר בהתנהגות אנשי המשמר בדלת-אבן ומזהה תסמינים מקדימים. הוא מורה לאנשיו להמשיך בסיור ומתחיל לחזור לבדו אל הטירה.

בדרך, זאבי אימים תוקפים אותו, וברגע האחרון הוא צועק אליהם שברצונו להיפגש עם מאנס, בתקווה שהם מחליפי עורות כמו שהאגדות מספרות. התחינה עובדת - הזאבים שוברים את רגלו, אך גוררים אותו מסע ארוך בשלגים, דוראן המעולף בקושי זוכר זאת, ומתעורר מול המלך מעבר לחומה, מאנס ריידר.

השניים מדברים ארוכות על הצורך במלחמה ועל הרצון של מאנס להביא שלווה לאנשיו, ועל הסיבות לשם הפראים עצמם יוצאים למלחמה. בתום הדיון הארוך, מאנס מסביר לדוראן שאם לא ישבע לו אמונים, הוא יאלץ לחסל אותו. דוראן מבקש יומיים לחשוב על כך, ומסתובב במחנה. במהלך היומיים הללו דוראן מבין שהוא חמק מהמוות יותר מדי פעמים ושהוא אינו מסוגל לבגוד בווסטרוז בפלישה שאת תוצאותיה לא יכול לחזות. הוא חוזר אל מאנס ומספר לו את החלטתו, אך נותן לו עצה אחת: במידה ואכן יפלוש, עליו לנסות לסגור ברית עם בית טארגאריין, שישמחו שכוח הפראים יעסיק את בית סטארק.

מאנס מבין את דוראן, מספר בצער שהאמין שכך יעשה. הוא עורף את ראשו בכבוד, בדרך הווסטרוזית.
 
נהנתי לקרוא, אם כי קצת מוזר שדוראן החליט ל"התאבד" - לא נראה לי כל כך מהשמות, או שהוא חשב שמאנס ישחרר אותו?
והקטע במירין לא ממש ברור מה קרה שם.
 
אני חושב שדוראן הגיע לנקודה שבה הוא היה שלם עם המוות שלו, ודיבר בכנות עם מאנס ריידר. עוג יוכל להסביר יותר.

על מירין קיצרתי, אבל בגדול מה שקרה שם זה שג'האריז סגר עסקה עם סוחר עבדים בשם אטרונו ועבר אצלו "שבוע חניכה" - כל יום התרכז באלמנט אחר שהגלדיאטור מחוייב לשלוט בו, וכלל דברים סדיסטיים למדי שמתחו את הגבולות הפיזיים והנפשיים - החל מהריגת ילדים, הליכה על גחלים תוך כדי ביצוע משימות, התאבקות עם נחשים ואפילו קניבליזם. הכל בשביל שהוא יקבל את הגלדיאטור הטוב ביותר.

עכשיו, אטרונו ראה את הפוטנציאל של ג'האריז והכניס אותו, בעזרת הרבה מאוד תשלומים, למסלול מיוחד שמאפשר לו לנצח אוטומטית קרב בזירה על כל אתגר בלתי אפשרי בעליל שהוא שורד. זה נקרא "סיבובי דמים", ובזכות זה ג'האריז הגיע לגמר (גם החיסול הפוליטי של אחד מהיריבים של אטרונו סייע לכך). יותר מידע על התחושות של ג'האריז יש לירין, שכבר הביע את נכונותו לחסל אותי בכנס הקרוב :)
 
הקטע במירין כנראה לא היה מאוד מובן- ג'האריז סבל ברמות בגלל "סיבוב הדמים". איתמר לא הראה את הסבל שג'האריז עבר, שכלל, בין היתר- שתיית אלכוהול כמעט למוות וביום לאחר מכן לעמוד ביום של הופעות (ולהסיק מהן מסקנות שכללו אכילת זקנה בעודה בחיים), הרעלה של נחשים רעילים, שלושה ימים בלי שינה, אוכל ושתיה ואחרי כל זה עוד יש את סיבוב הגמר נגד לוחם ענק שגורם כמות עצומה של נזק. לטובת ג'האריז הייתה מחתרת מבוססת שכללה את טארן שריפא את ג'האריז ופודריק שסיפק בעיקר מידע ועזרה מוראלית לג'האריז. ההישרדות של ג'האריז הייתה משהו שהיה מאוד קשה גם לג'האריז וגם לי (דיברתי על להרוג את ג'האריז מתוך רחמים לפחות שלוש פעמים), אבל בסוף, כשג'האריז הרג את אטרונו והדות'ראקים הסתערו על מירין, זה היה כל כך כיף לראות מה הולך שם. איתמר (רוי) הוכיח את עצמו עוד הפעם כשה"מ קשוח, אבל מאוד מספק.

בסכמה הגדולה של המלחמה, אם זאת, זה היה די שווה- סיכנת לוחם שיכול להיות בוגדני ולעלות לכס (ג'האריז נמצא אחרי וויסאריז על הכס, שיהיה ברור) והשקעת כמות עצומה של כסף (גם איליריו שהוציא כמויות עצומות של כסף על המחתרת ועל רעלים וגם אטרונו ששילם לא פחות מהמקביל ל4,000 דרקוני זהב כדי להכניס את ג'האריז לסיבוב הדמים) כדי לקבל משהו גדול עוד יותר (אטרונו רצה להיות הבחור הכי חזק במירין, איליריו קיבל את מירין). מירין, אגב, זה מקום עשיר הרבה יותר מווסטרוז, והוא יספק המון עזרה לאיליריו בצורת סחורות, כסף ועבדי...כוח עבודה. אכן, איליריו מופטיס הוכיח את עצמו כחלאה ברת מזל.
 
The oldman אמר/ה:
את כל מה שהסברת על מירין עכשיו הבנתי מהרשומות, אבל למה זה שג'האריז הרג את אטרונו גרם למהומה בעיר, זה מה שמוזר לי.

הטארגאריינים התחילו להשתלט על הערים החופשיות. כהגנה, מירין החליטה למנות "ראש אצילים" (זה קרה גם בספרים, אגב) והיזדהאר דה-לוראק התמנה. אטרונו הימר איתו על ראשות האצילים וכשג'האריז זכה, הוא הפך לראש האצילים החדש. בתור בעל התפקיד הוא המפקד על הצבא, העבדים, ההגנות, הלורדים והמדבר עם הכהונה. ברגע שהוא מת והיזדהאר נעלם, לא היה מי שינהיג את העיר. הדות'ראקים תקפו מיד לאחר מכן והיא נפלה במהירות מסחררת.
 
בנוגע לדוראן, זה לא בדיוק פשוט להסביר מה גרם לו לקבל את המוות שלו אז, אפילו לבחור בו (כי מאנס בהחלט היה שמח שדוראן יעזור לו עם הפראים ועם הפלישה), אז אני פשוט אתאר הכול. זה די ארוך, אבל אני מעדיף שהתיאור יהיה מקיף :)

דוראן במהלך הקמפיין עבר הרבה שינויים. מאדם נאמן שפועל למען משפחתו וחובתו, לאדם שפועל למען חיי משפחתו אפילו שהוא מעונה מזה על ידי מצפונו הפנימי, ובסוף- שהוא קיבל את זה שכנראה הכול אבוד- הוא הגיע למשמר הלילה.

אני לא יודע כמה זה פורט כאן, אבל על דוראן עבר חתיכת גיהינום מבחינת העולם הפנימי שלו. מאז שהוא הפסיד בהארנהול הוא רואה אנשים שמתו בגללו, לפחות כך הוא מאמין- רובם מתו בכלל במהלך הקמפיין, לא ברקע. העובדה שהוא קיבל את החיזיון ממליסנדרה שמראה לו את הבית שלו נשרף ואת קוברה וואיגאר מתים לא בדיוק עזרה לנושא. דוראן פשוט החל להאמין בעובדה שכול המורשת שהוא ישאיר אחריו זה מוות, ושכול מי שהוא הכיר בחייו מת- אפילו אנשים שהוא לא ידע בפירוש שהם מתו, כמו ג'האריז. במשמר הלילה הוא כבר היה די שבור, אבל היה מוכן להקריב את כול מה שנשאר בו למען משמר הלילה.

אחרי ההתקפה בידי זאבי האימים, שרפתי נקודת גורל בשביל להציל את חיי הדמות שלי (פיצ'ר של השיטה), ודוראן התעורר אחרי חודש אצל מאנס ריידר. בהתחשב במצב בו הוא הבין שמשמר הלילה נמצא (חלש מאוד, בחסרון עצום נגד הפראים, וקורסים בגלל מגפה חדשה שהחלה אצלם) הוא הבין שאין לו לאן לחזור בדיוק. דוראן שקל את האפשרויות שלו- הוא הסתובב יומיים בין הפראים וראה את מנהגיהם, הבין את האנשים. הוא ידע שהם לעולם לא יקבלו אותו כאחד משלהם, ועם זאת גם הבין למה מאנס ריידר פועל- בשביל לשמור על החיים של כול כך הרבה אנשים.

בסוף היומיים האלו, הוא חזר אל מאנס ריידר. דוראן ידע שאם הוא עכשיו יפעל בשביל לעזור לפראים, יעבור צד פעם נוספת, ויוביל להרס די גדול בווסטרוז בגלל פלישת פראים מוצלחת- הוא פשוט לא יעמוד בתוצאות של מעשיו נפשית, גם אם הוא מציל קרוב למאה אלף אנשים במעשה הזה.

דוראן דיבר עם מאנס ריידר על החיים שלו, הזכיר את העבר. דוראן הבין לפני מותו שהוא הכחיש את האפשרות שג'האריז בחיים או אנשים אחרים מהבית שלו (אשתו מארי מתחילת קו העלילה, לופיניה) רק בגלל שהוא לא יכל לקבל את האפשרות שייתכן והוא נטש אותם אחרי כול מה שקרה, במצב שבו הם זקוקים לו יותר מכול. הוא נתן למאנס ריידר עצה שרוי רשם כיצד לעשות שאם הפלישת פראים תהיה מוצלחת- לפחות בסופו של דבר זה לא יוביל סה"כ למוות (כי בלי ברית עם הדרקונים, פשוט בסוף המלחמה ישלחו את הצבאות לנקות את כול הפראים מהצפון, ואז למה בכלל הם עשו את כול הפלישה הזו).

לפני מותו, דוראן הרגיש שלם עם זה שחייו הגיעו לקיצם. הוא חשב על ההצלחות שלו, ומעט מהקסם של מליסנדרה נותר בו- נתן לו תחושה נבואית ודוראן ידע שבמקום אחר בעולם אנשים שהוא הכיר עדיין נלחמים ועוד לא וויתרו, שלא כול המורשת שלו היא מוות. זהו כמובן רפרנס לג'האריז ולופיניה, אותם משחקים ירינארק ודסטריקס.

בסופו של דבר, הקו עלילה של דוראן היה לי ממש כיפי ומאתגר כשחקן, והרגשתי פשוט שהגעתי למקום שאם אני אמשיך איתו יישאר לי טעם רע מהדמות של דוראן, וזה כמובן משהו שלא רציתי שייקרה. דיברתי עם רוי, הסקנו מסקנות בנוגע לקו העלילה של דוראן ולמשחק ועכשיו אני עם דמות חדשה ושונה לגמרי :)
 
פרק ארבע עשרה: בחזרה לקן הצפעים

ג'האריז מגיע לקן-הדרקון, העיר מיידנפול לשעבר, ופוגש בואינה. יחד הם מתוודעים למצב לא פשוט של מורדים חזקים באזור ונפגשים עם שאר הצוות והצבא הדליל. לאחר מכן מגיע מכתב מלורד אדור שמבקש פגישה מיידית עם ג'האריז. הוא נעתר לכך ושם מגלה שלורד מוטון, קודמו בתפקיד, חתם על הסכם כתוצאה מהפסד בהימורים שמבטיח לתת ללורד אדור את נחלותיו. ג'האריז מבקש שהות של יומיים ומקבל אותה, ויחד עם ואינה מתחיל לחקור את מקורות החוזה ודרכי התנגדות. בנוסף לכך, ג'האריז חותם על הסכם עבודה עם מונצן מונצן ושופט מעט מקרים שחיכו להחלטת הלורד.

במקביל לכך, ואינה מנסה לברר יותר על המורדים ומגלה שבחור בשם ונץ, שנחשב לצייד העיירה הגדולה באזור, ולאחר שוחד מכובד מצליחה להוציא ממנו הבטחה להוביל את הכוחות למאורה בה מחכים השודדים. בבוקר למחרת, כשונץ מתחיל להוביל את הכוחות יחד עם המפקד פודריק, ואינה יוצאת למונצן לברר יותר על עדותו בחוזה וג'האריז יוצא ללורד לאונרד רמטר בתקווה למצוא בן ברית. ואינה מתחברת עם בנו המיוחד של מונצן, בעוד ג'האריז מצליח מקבל את הצעתו של רמטר לפתיחת בוררות בעניין החוזה ודרישותיו. כשהם חוזרים, השניים מגלים שחלק גדול מהצבא נהרג במארב של השודדים ושפודריק נחטף. הם מנסים לחפש את ונץ, אך אינם מוצאים אותו.

לופיניה וקייל מקבלים הזמנה לפגישה אישית עם שר הים, יצ'ניו הד ודרנואל. הם מתארגנים לפגישה שתערך בעוד חודש, ובמהלכו מתרגלים לשגרת חיים נינוחה למדי. עם זאת, יומיים לפני הפגישה הם קמים ומגלים שכל העיר תחת עוצר ושאסור לצאת מהבתים ללא אישור עד להודעה חדשה. באותו ערב נכנסים בריונים של לניו ודורשים מהם "מס" בשווי גדול מאוד, אותו הם משלמים בלית ברירה. השניים חולקים רגע אינטימי שנגמר בריב, ולופיניה מוצאת נחמה בדיבור עם זוג שכנים חביב חדש.

העומס הלימודי ממשיך אבל אנחנו לא מוותרים! רק מאטים את הקצב :)
 
פרק חמישה עשר: התרגיל המוכר

לורד קנדור סבנו מאיי הברזל שומע על צרות רבות, ביניהן חייליו שעורקים ללורד אנטולי רגון, אויבו משכבר הימים, כיוון שאינו מוכן להשתתף ברצינות במלחמה לצד באלון גרייג'וי. הוא נותן שיחת עידוד לאנשיו ובעזרת אחיו פרול מנסה לגייס אליו את קספר כדי לקבל בן ברית שישלוט בבית סולטקליף. בנוסף לכך, לאחר ששומע שלורד מטרו סונדרלי מרשה לדייגיו לדוג בשטח הימי של בית סבנו, הוא מטביע את סירות הדיג הללו ושולח תגמול בדמות חייליו להבעיר עוד כמה סירות דיג באזור של בית בית סונרלי.

קספר מצליח לשכנע את קסטמיר לתמוך בו, אך הדבר מותנה בסגירת עסקה ופתירת משבר דיפלומטי עם לורד מטרו, שפולש לאדמות הדיג שלהם. קרסטמיר אינו מעוניין במלחמה ומבטיח לקספר שבמידה וישכנע את מטרו לסגת מהשטח הימי של בית סולטקליף הוא יתמוך בו לראשות הבית. קספר יוצא למשא ומתן בליווי לות'ר, ובדרך השניים דנים על האל הטבוע ועל המצב הפוליטי בבית. קספר מאמין באל הטבוע, לעומת לות'ר שחושב שמדובר בשטות אחת גדולה.

לופיניה וקייל מגיעים אל המסיבה ומגלים שהיא נשמרת בכבדות ומכילה דיפלומטים מכל רחבי אסוס, ומסיקים שהסעודה נועדה לחתום באופן סופי את המשא ומתן של לניו לשליטת הדרקון העולה בערים החופשיות. הם מוזמנים לחדרו של שר הים, יצ'ניו, אך כשהם מגיעים לשם מגלים שמדובר במלכודת - חיילים נכנסים, בליוויו של לניו שדואג להשאיר את השניים שם, ומן החדר יוצא וויסריז השלישי בעצמו, שמחייך לאור ההזדמנות לנקום בביתו של דוראן דווין, הלורד שהיה יחד עם רוברט וכנגד אביו.

קייל צונח על ברכיו ונשבע אמונים, אך לופיניה נואמת ארוכות על רוע ליבו של וויסריז ועל הזוועות שביצע בית טארגאריין. לבסוף, היא נלקחת כשבויה על ידי שומריו של וויסריז ולניו מצליח לשכנע אותו לחוס עליה ולשלוח אותה בחזרה לווין פדלון, עם פקודה להשאיר אותה באי ולעשות בה כרצונו. בכך, בעצם, מחוסל בית דוויון סופית ואינו מסוגל לחזור למעמדו. וויסריז מסכים ומתפנה לקייל, ותוהה האם לחסל אותו. לניו מתערב בשנית, משכנע את וויסריז לחוס עליו בתמורה לגירוש מבראאבוס ומייעץ לקייל שלא לשוב לחיים הפוליטים, כיוון שהם אינם בשבילו. קייל מודה על כך ומגורש למשמורתו של ג'האריז, הדרקון השחור, כדי לעזור לו בדרכו הפוליטית במנגינות שישמחו את הלורדים עימם הוא נפש.

ג'האריז מנצל את הלילה כדי לחקור סוחר אחד בו הוא חושד ששיקר לו בעדותו, אך מגלה שאנשיו עינו אותו אל מעבר לקו ההיגיון ומורה לתת לו מוות מפאת הרחמים. הוא נוזף בהם ודורש שלא יעשו דבר שכזה שוב ללא אישורו. ואינה עצמה יוצאת אל משפחתו של ונץ בתקווה למצוא אותו. היא מגיעה אל הכפר ונעזרת באדארד, ראש העיר, כדי למצוא את הבית. על אף המחלוקות הגדולות בינה לבין אדארד, שניהם מצליחים לשכנע את אשתו ובנו של ונץ - מריטה ויוביק - לבוא עימם בליוויו של אדארד. כשהם מגיעים, ראש הכפר אינו חוסך ביקורת מג'האריז על כשלונו הצבאי, אך מאמין שהטיפול העדין באוכלוסייה ישתלם ושיש להם עוד סיכוי לתקן את האסון.

קייל מגיע שלושה ימים אחרי שג'האריז הגיע, כיוון שיצאו בערך באותו הזמן, ונכנס לביצה הפוליטית. לורד לאונרד רמטר מארגן פגישת בוררות בנוגע לחוזה ומזמין את לורד בלאקפייר. ג'האריז לוקח אותו ואת ואינה עימו, יחד עם עשרה שומרים נוספים. כשהם מגיעים החבורה מגלה שכל הלורדים הגיעו, כולל נושאי הדגל, כדי לדון בפתרון שלא יכלול מלחמה. לאחר משא ומתן מתיש, הצעות ואיומים משני הצדדים ושקרים שרמטר מספר לטובת ג'האריז, ההצעה הנוכחית עולה להצבעה: ג'האריז יכבד את החוזה הרגיל במלואו, ובתמורה ימונה לורד לאונרד רמטר למושל האזור. בהתחלה התנגד רמטר לאחריות החדשה, אך ג'האריז הצליח לשכנעו. ברוב דחוק של חמישה נגד ארבעה הצליח ג'האריז להעביר את העסקה, אך שני לורדים גדולים אחרים - אדור ופריג'ד - התנגדו לה. לורד פריג'ד הבטיח שזה אינו נגמר והאספה התפזרה, כשג'האריז, לורד מונצן, ואינה וקייל שותים עם לאונרד ההמום מאחריותו החדשה.

זה לקח חמישה עשר פרקים, אך לבסוף בית דוויון אינו שרד את תהפוכות המלחמה ונפל ממעמדו. עם זאת, כשנסגרת דלת נפתח חלון, ואולי לאחר העסקה הקשוחה הזאת יצליח בית בלאקפייר להתרומם לגדולה.

דסטריקס החליט לעזוב את המשחק כי הרגיש שזה סיום יאה לדמות והוא אינו רוצה לשחק דמות אחרת. העלנו זיכרונות טובים, הסכמנו שהיה מעניין והוא נשאר מעודכן באשר להמשך העלילה. ילו אסיד נכנס סוף סוף, לאחר זמן המתנה רב מצידו. אני מודה לו על הסבלנות.
 
קייל ניסה לשרוד, לופיניה רצתה להקים בסיס כדי לעשות הפיכה בעיר ולנתק אותה מהשלטון של בית טאגאריין (ובכך אולי גם לנתק את שאר הערים, כי לניו היה האחראי על כל הברית הזאת). המלכודת תלויה בעיני המתבונן - שכחתי לכתוב שם שלניו התחיל עוצר בן יומיים, שנראה חסר היגיון בזמנו, ועוד מספר רמזים מטרימים אחרים שהיו לכך. אני לא ציפיתי מהם להבין מה קורה, אבל דרכי ההתמודדות שלהם היו הוגנות, לטעמי. בסופו של דבר שאלתי את שניהם אם הם מאמינים שהייתי הוגן וקיבלתי תשובות חיוביות. לפעמים לא מנצחים במשחקי הכס.
 
פרק שישה עשר: השלכות

הבוקר מגיע ואיתו דיון מכריע עם ג'האריז, לאונרד רמטר, אדארד, ואינה וקייל, אשר מטרתו הייתה להחליט על דרך הפעולה שלהם כעת. אדארד חזר שוב ושוב על כך שאין לג'האריז כסף נוסף לבזבז אחרי החתימה על החוזה עם אדור, למרות שלורד לאונרד הסכים לסייע עם סכום כסף מרשים.
לאונרד חשש ממתקפה צפוייה של אצבעון, אשר שולט כעת בבית ארין, וכדי לנגוד אותה ג'האריז הציע שינסו לאחד את הברברים מהרי הירח להקשות על מעבר הצבא של אצבעון ולהודיע להם מראש במקרה של התקפה. ג'האריז לקח על עצמו את המשימה הכבירה, לאחר שכבר עשה אחת שכזו כשניצח בטורניר במירין ובכך סלל את הדרך לכיבוש עיר העבדים והסחר.
בנוסף, אדארד מציע לנצל את הבשלות למרד באדמותיו של לורד אמת במטרה להחליש את לורד פרול פריג'ד, התומך ובן ברית הגדול ביותר של לורד אדור, למקרה ושניהם יחליטו לבגוד בג'האריז. למשימה נשלח קייל, בשל יכולתו להתחבר בקלות עם פשוטי העם. לאונרד מסכים להביא אותו עימו לאדמותיו, לדאוג לו לתחפושת טובה שתדאג שלא יחשדו בו כאותו הזמר שניגן בפגישת הלורדים בשביל ג'האריז וינסה לדאוג לו למעבר מהיר ככל הניתן לאדמותיו של לורד אמת.
הדבר האחרון שנידן בפגישה הוא המצב הצבאי הגרוע שנגרם כתוצאה מהתבוסה לקבוצת המורדים קרני הצבי. ג'האריז ממליץ שואינה תטפל בנושא ותנסה לארוב למורדים כדי להחזיר את היתרון לצד שלהם ואולי לקחת שבויים חשובים אותם יוכלו לסחור תמורת מפקד הצבא השבוי, פודריק.

לפני שג'האריז יוצא הוא מגיע לטארן. לורד בלאקפייר ממנה אותו לעוצר בשמו והפקיד בידו את טבעת החותם שלו. בנוסף לכך, הוא הטיל עליו את המשימה לבקש מאיליריו כסף נוסף כדי לכפר על מצבם הכלכלי הירוד. לשניים היה דיון קצר על הסיכון והרווח שבגיוס הברברים, אך הוא נקטע במהרה כאשר ג'האריז הזכיר לטארן מה הם כבר עברו ביחד. טארן ממליץ לו שלא יפרסם את מסעו בפומבי כדי שלורד אדור ושאר בני בריתו לא ינצלו את היעדרותו לטובתם וג'האריז מדריך אותו ואת שאר יושבי הפגישה לא לדבר על מסעו אל הרי הירח ולשמור בסוד את כך שהוא הולך.
תחת התחפושת של אביר שוחות אמיד ג'האריז מתקדם לכיוון ההרים. בדרך, כשחצה את היער בינו ובין אדמתו של לורד אדור, עזר ג'האריז לאדם זקן להזיז את העגלה שלו המלאה בפירות רקובים, זאת למרות שהזקן חשב בתחילה שמדובר בשודד. ג'האריז דיבר איתו על "משימתו ללורד בלאקפייר" והודה שהסיכון אותו הוא לוקח על עצמו הוא עצום. הם נפרדים לבסוף, מבלי שהזקן הבין עם מי באמת דיבר.
חמוש בנשק, בשריון ובכוח רצון ג'האריז יוצא לגייס את הברברים מההרים למשימה שכמוה הם לא ראו.

קייל ולאונרד רכבו לנחלות לורד רמטר, שם קייל יצבע את שיערו, יתחיל לגדל זקן ולמעשה יבנה לעצמו זהות אחרת. בדרך, הם דיברו. השיחה גלשה מהמימד הפרקטי למימד האישי, והם צחקו מעט ביחד, מתיידדים קצת יותר. קייל גילה שלאונרד בעל תובנות ותפיסה מהירה וקורא את נפש האדם בקלות, ומצא את עצמו נפתח בפניו ומגולל את סיפורו האחרון על אהבתו הנכזבת ללופיניה. מעבר לאוזן הקשבת שמצא בלאונרד, הוא גם קיבל ממנו הבטחה שיעשה ככל שביכולתו כדי שקייל יצא משליחותו בחיים ויזכה לעתיד טוב יותר.

בזמן הזה, ואינה בדקה את מצב הצבא ונתקלה בהצעה של אחד מחייליה לארגן פגישת משא ומתן עם המורדים על הפסקת אש, הצעה שהצבא העייף והפצוע תומך בה. היא וויתרה על המארב שרצתה להכין והסכימה להיפגש איתם בנחל שני העצים. למחרת בבוקר כבר ניתן אישור שהמורדים יגיעו לנחל בצהריים, וואינה הגיעה לשם, מלווה בחיילים שנושאים מגני צריח להגן מפני הקשתים של קרני הצבי. היא פגשה שם באדם מבוגר בשם לנדבד, גם הוא מלווה בשומריו, ולאחר משא ומתן הם הצליחו לסגור על עסקה: חודש הפסקת אש תמורת ארבע עגלות מלאות בנשקים ושריונות כמו שהנפחים מייצרים בטירה ובנוסף לכך טארן יטפל בפצועים של קרני הצבי מהקרב האחרון. תמורת פודריק דרש לנדבד שותינתן להם הזכות לנאום בכפר הגדול באזור, כפרו של אדארד. ואינה מבטיחה להביא את התנאים לידי ג'האריז, ממשיכה בהצגה כאילו הוא עדיין בטירה. היא יוצאת משם בתחושה טובה, בטוחה שהם שלנדבד יכבד את מילתו.


קספר ולות'ר מגיעים למקום המפגש בשעה שקרסטמיר ורמילדה מתעכבים במעט ומביאים משמר מינימלי של שני אנשים. נציגו של בית סונדרלי הוא הבן של לורד מטרו, סטפון סונדרלי, שהגיע עם משמר קטן גם הוא של עשרה אנשים. השניים מדברים בצורה ישירה מאוד וסטפון דורש את שטחי הדיג בתמורה לתמיכה בקספר, תוך כדי שהוא מאיים בפנייה לדונור ושליחת מכתב על המתרחש בביתו. קספר מחליט להמר ודוחק בכבודו של סטפון, משתלח בו ומשפיל אותו. סטפון נשבר ומאתגר את קספר לדו-קרב בו למנצח יחולק אזור הדיג. קספר נענה להצעה ומסרב להצעתו של לות'ר להתערב לטובתו.

הדו-קרב מתחיל, וסטפון גובר במהרה על קספר, פוצע אותו פציעות אנושות. לות'ר כמעט ומסתער על סטפון בכל מכה ורק קרסטמיר שדוחק בו לשמור על השלום השברירי בין שני הבתים מצליח לעצור בעדו. קספר מצליח לפצוע את סטפון, אך מפסיד לבסוף ומת כשראשו נערף על ידי גרזנו של סטפון.
ברגע ההוא לות'ר מאבד שליטה ודוחף ממנו את קרסטמיר, מסתער על סטפון. מנהל הכספים ורמילדה בורחים בליווי זוג השומרים שלהם, והמשמר של סטפון מתערב לטובתו ותוקף את לות'ר. שומר הראש נפצע ושריונו נקרע על ידי גרזני המלחמה של בני הברזל, אך הוא מצליח לחסל את סטפון לאחר מאבק קשה, כורת את ראשו ליד גופתו של קספר. אחרי מותו של סטפון מנסים שומריו לקחת אותו כשבוי, אך לות'ר מחליט ליפול מן הגבעה ולמות, מזיל דמעה ומתפלל לאל הטבוע ששינה תסלח לו על כשלונו.
 
אני משתדל לא לרחם. הוא הציע דו קרב וקספר הסכים את לכך, ובנוסף לא קרא ללות'ר להתערב. זאת הייתה בחירה של הדמות ויש לה השלכות, לטוב ולרע.

לצערי עבר חודש בערך, כן... לוח הזמנים העמוס מקשה על ההרצות שלנו :(
 
חזרה
Top