מלחמת הפרי המורעל! מתחילים!

IN
"אני מודה לכם על העזרה" אלנה אומרת בחינניות ונושקת לכל אחד על מצחו. "מי ייתן וכנפייכם לעולם לא ישקטו" היא אומרת בברכה טקסית ושמסמנת שעליהם לעזוב.
אחרי זה היא יושבת וחושבת. במיוחד מציק לה תחרויות הקרב של הגרמלינים. ברברים מלוכלכים, ואיך הם נעשו פראיים כל כך? והימינז של הלפרקונים בקושי נראה. טוב, היא תקבל משוב מסודר מגואנדולין, כמו תמיד. עכשיו, לשלב השלישי. היא צריכה להפוך את האומה שלה לחזקה נפשית!
היא חובשת את הכתר שלה, מתלבשת בבגדים ראויים ונכנסת לבית הספר המרכזי של הפיקסים. היא אוספת את כל המורים והתלמידים סביבה, ואז עולה על מעין במה מאולתרת ואומרת: "תלמידים יקרים,
אתם וודאי מכירים אותי, המלכה שלכם. אתם הגעתם לשלב הקריטי ביותר בחייכם, זה שיקבע לאן תצעדו עם העתיד שלכם. זה השלב החיוני ביותר בהתפתחות שלכם, שלב הלימוד. חשובה לי הלמידה שלכם, חשוב לי החינוך, ויותר מכל, אתם חשובים לי. לכן, בגלל זה, החלטתי להציב את בית הספר הזה תחת שליטה ישירה של המלכות! אנו נדאג לכל מה שתצטרכו, נפקח על התהליך המסודר של התפתחותכם, ונפקח את עיניכם לאור האמיתי, כדי שתוכלו לעוף בשחקים ולחיות מאושרים! עכשיו, אתם רשאים לחזור הביתה, יום הלימודים נגמר." היא אומרת ומחייכת חיוך קטן בסוף, כשהמשפט האחרון נגמר בתרועות ובבלגן קטן. אחר כל היא פונה אל המורים:
"מורים יקרים,
אנא, אל תראו את זה כעונש. אל תסבו את פניכם ממני, כאילו אני גוזלת מכם את תפקידם. נכון, יהיו קצת שינויים, ונכון, חלק מכם יאבדו קצת מסמכותם, אבל זמנים קשים באים, וכל אחד חייב לעשות הקרבות. לא עשיתי את המהלך הזה בגלל שאני לא מרוצה מכם, או מתפקודכם כמורים, להיפך! עשיתי את זה כדי לחזק את מעמדכם ולתמוך בכם, בעזרת משאבי המלכות. אתם לא תהיו מנושלים ולא תפוטרו, אלא רק יתבצעו כמה שינויים במערכת. אני מקווה שתמשיכו בעבודה הטובה! תודה לכם על כל מה שעשיתם ומה שתעשו." היא אומרת, ומנופפת לשלום ומרחפת בחזרה לביתה.
OUT
השינוי הולך ככה: כל השיעורים נשארים כרגיל, חוץ משיעורים שמתעסקים ביצורים ותרבויות אחרות, שבהן המלכה יוצרת ומכינה את חומר הלימוד ומפקחת עליו בקפדנות.
חוץ מזה, ישנם שלוש שיעורי חינוך בשבוע, שניים בידי אחד מהנאמנים הכריזמטיים של אלנה ואחד שהיא בכבודה ובעצמה עושה, שם מחדירים להם את התפישות הגזעניות שאלנה מחזיקה בהן.
כמו כן, בית הספר מקבל תמיכה כלכלית גדולה ממשאבי המלכות, שמתבטאים בעיקר בדברים בולטים לעין ולאו דווקא איכותיים.
ואחרון, אלנה ממנה קבוצת נאמנים מיוחדת שתעשה תנועת נוער עם תפיסה זהה לזאת של אלנה, וגם שתהיה מאוד כיפית לילדים (לפחות בהתחלה).

גסאפר מחייך בנוגע להשחתת חברי המועצה.הוא מכונן בליבם אלימות ושנאה ונאמנות,כלפיו.משתמש במשאבים שלהם ושל הבתים שלהם לקנות עוד מתכות ושולח אנשים מהבתים שלהם לעמים האחרים שמחפשים בשטח.הוא מיצר לעצמו חבורות נאמנים של הנוער של הבתים שלו ושל המושחתים ומלמד אותם על סת ועל לחימת האבקות ואף הוא רומז להם שהעמים השונים גזענים כלפיהם,מדכאים אותם רוצים בהשמדתם ורק העם הגרמליני יכול לשרוד לבדו,ובעתיד לשלוט על היער. הוא עצמו הולך לננסים לבקשת יצוא סחורות עמו לבני האנוש.ותוך כדי מנסה לרמוז על שבעת הלבבות למנהיג הננסי.

צו חדש ומשונה יצא עבור קבוצה קטנה של שליחים-הוטל עליהם להתחקות ביער אחר נתיביהם של הפיקסי, להיזהר ממגע עמם ולאסוף כמה שיותר מידע על שיטוטיהם, נטישיהה אומרת שתנועותיהם הקבועות ביער כובשות שבילים חדשים במקומות שבהם הם לא היו קודם, ולכן צריך לאסוף את המידע כדי להתארגן עבור המצב החדש.*

---

נטישיהה מתיישבת על השולחן, תוך העברת רגל ימין שלה מאחורי גבה, מחווה של רוגע ובטחון.
היא מדברת אל האסיפה המיוחדת שכינסה בקול מרגיע, "למה זאת תתגעשו, ולצאת למלחמה תחשבו שרצוני הוא? בשגשוג הקווארפילי ענייני ובשאריער חפץ אין, ולשם כך לקבץ שלוש 3 קבוצות נצטרך, לשלום הן ולשונן לא תפנה למלחמה, למה למלחמה להידרש לקומץ אנשים, ולשגרירים מיומנים בהליכות התרבות? ומה חטא לשבח בני קווארפילי על תכונותיהם באוזניי? חטא אין.
טובות כוונותי, ותובילנו אל השבת עטרה ליושנה, באמצעות אלו השלוש; ומנהיגתכם הטיפשה מועצה כינסה עצה לעוץ לה, טובה תהא ותקבץ היא קבוצות אלו ותשזור בתכניותי עלים, וגדולות הן מן הירח המלא, כי זמן זריחת קווארפילי הגיע.
פתחו סוגר פיתיכם, היעש זאת ייזכו ללכוד זבובים שמנים, כך יהי, וכך אנהג"**

---
ידיה של נטריקז מלאות עבודה, שכן גם מחצלת יפה מזמינה ממנה נטישיהה, ובמשק ביתה השוליות מתרוצצות בלא הפסק, מביאות חומרים, כלים ואוכל לגברתם העמלה, והבכירות מקרבן גם לוקחות חלק במלאכה, נטריקז חושבת במרמור "תכניות גדולות דורשות הרבה עבודה, אך לפחות זה אישוש לכך שאני הכי טובה" בשעה שחרטה על לוח צפחה את המתאר של המחצלת, חגיגית ומפוארת מאין כמוה.

---
הארמון כבריכה מלאה עד להתפקע בראשנים, כקלחת רוחשת הוא, שכן נטישייה ציוותה על עריכת נשף גדול ומפואר, הזמנות נכתבות בכל פינה, ושליחים נשלחו אל כל שאר ריבוני היער עם הודעה בזו הלשון, בשפת הקווארפילי הגבוהה:

"לכבוד ריבוני היער, ריבוא הגזעים ושלטון הפיות,
באביב השלושים ושבעה לשלטון הריבון נטישייה, ערוך תערוך היא נשף גדול בארמון העלים הנאווה, בליל העשרים ושניים ללב אביב.
נשף פנימי וחיצוני יהו, ובפנימי שכון שכנו, יחד עם בני קלרנולוהת ג'רלול בעלי הסגולה והמעלה. מטוב קווארפילי תהנו, ונטישיהה הריבון תנאם בפני עמה ובפני נכבדי היער תיוועד.
לבוא מתבקשים עם פמליות קטנות שכן פרטית שיחה זו, וכל כללי הטקס קיום ייתקיימו.
בברכת היער,
מזכירי נטישיהה וסופריה, עם הקווארפילי"***


OUT
*אם צריך גלגול שחיתות כדי לגרום להם לעשות את העבודה- 1ק12 (תוצאה של 10)
**נסיון להרגיע אותם, אני לא רוצה להתעכב על גלגולים אם צריך כאלו, אז אני עושה את הגלגול ואם תצטרך תשתמש בו
(10 בק12)
***אני מעדיף שאתה תתאר את השיבה של השליחים לי ואת ההגעה שלהם, ההתנהגות שלהם ואת ההודעות בנפרד לאחרים, אבל אם אני צריך לעשות זאת ישירות תודיע בבקשה.

״ולכם היה?״ הימינז משיב בקול קודר גם הוא ״... תודה לך. עזרת לי בלידות את הצעד הראשון למציאת התרופה.״. הימינז לוקח את לב האיזון בידו, בוחן אותו מקרוב ״אבל אם אני רוצה לרפא את עצמי, אני צריך את שאר הלבבות, ולדעת איך להשתמש בהם. האם ידוע לך עוד לגבי הלבבות? אני חייב למצוא אותם, לפני שיהיה מאוחר מידי״

אם הגובלינים מעבירים את העץ ללפרקונים, הלפרקונים משלמים בשמחה בעפרת ברזל

לאחר ההכרזה שלך, אורור פונה אליך. "אני לא מטיל ספק בהחלטתך, הוד מעלתך. אבל עלי לציין שהיא לא פחות מהרסנית ומטופשת לחלוטין! החינוך שלנו כזה כבר מאות שנים, ואת משנה אותו בן רגע?! אך כמובן... שאת מבינה בזה יותר ממני." אומר בשילוב מעניין של ציניות, מרירות כעס וענווה ואפילו התרפסות.

* * *
שומרי פיקסי ממלמלים בהתרגשות. הגיע שליח מהקווארפילי. אווירה של מתח באוויר, במיוחד לאור השמועות לגבי התנועה שלהם... קווארפילי עגול בטן וראש, קד בפני המלכה. "הזמנה... להוד מעלתך." אומר ומגיש מגילה. במגילה כתוב:"לכבוד ריבוני היער, ריבוא הגזעים ושלטון הפיות,
באביב השלושים ושבעה לשלטון הריבון נטישייה, ערוך תערוך היא נשף גדול בארמון העלים הנאווה, בליל העשרים ושניים ללב אביב.
נשף פנימי וחיצוני יהו, ובפנימי שכון שכנו, יחד עם בני קלרנולוהת ג'רלול בעלי הסגולה והמעלה. מטוב קווארפילי תהנו, ונטישיהה הריבון תנאם בפני עמה ובפני נכבדי היער תיוועד.
לבוא מתבקשים עם פמליות קטנות שכן פרטית שיחה זו, וכל כללי הטקס קיום ייתקיימו.
בברכת היער,"

אתה מגיע בלילה אל כפר הננסים. אתה חש תנועות... לא בדיוק יכול להצביע איפה... אבל ישנה פעילות ביער.
אתה מגיע אל הכפר. את פניך מקבל הארנוול חצי אנוש, אדון הסוחר. זקנו אדום ומלא, הוא גבוה יחסית אפילו לננסים וצנום ביחס אליהם. "הוד מעלתך." הוא קד בחיוך נעים. "אני מבין שבאת לשם עסקים?"
קווארפילי מסתובב בכפר, אוחז במגילה נראה כמחפש מישהו. הוא מבחין בך בעיניו המעוגלות והבולטות.
"הוד... מעלתך!" קורא בקרקור, אתה שומע צל של עוינות. הוא קד בפניך ומגיש לך מגילה. במגילה כתוב:""לכבוד ריבוני היער, ריבוא הגזעים ושלטון הפיות,
באביב השלושים ושבעה לשלטון הריבון נטישייה, ערוך תערוך היא נשף גדול בארמון העלים הנאווה, בליל העשרים ושניים ללב אביב.
נשף פנימי וחיצוני יהו, ובפנימי שכון שכנו, יחד עם בני קלרנולוהת ג'רלול בעלי הסגולה והמעלה. מטוב קווארפילי תהנו, ונטישיהה הריבון תנאם בפני עמה ובפני נכבדי היער תיוועד.
לבוא מתבקשים עם פמליות קטנות שכן פרטית שיחה זו, וכל כללי הטקס קיום ייתקיימו.
בברכת היער,"

אאוט: סליחה על ההסללה.
אין: "זה דבר שתצטרך ללמוד בעצמך. זהו חלק מהעניין. רק... אמליץ שתעשה חשבון, כמה לבבות יש, וכמה שבטים יש." הוא אומר ונעלם בסופת עלים קטנה. לאחר מכן את חוזר אל גבעות שבטך.
מפטפטים שם בעליזות על מסחר עם הגרמלינים ותחרויות מרתקות אצלם!
וכמובן על החתונה.
כשאתה עוצר ונאנח בהתקרבך אל מולדתך אתה שומע קרקור. רוכב קרפד קווארפילי מתקרב אליך. צבע עורו הלח ירקרק, בטנו משתפלת ומקפצת עם כל ניתור, פניו יחסית פחות גסות לפשוטי העם של הקווארפילי.
הוא עוצר את הקרפד, מביט בך ומזנק בתנועה מגושמת מהקרפד. הוא משתחווה בפניך. "ראש הקלרונלוהה* העליונה שלחה לך הודעה." הוא מקרקר ומגיש לך מכתב. במכתב כתוב:""לכבוד ריבוני היער, ריבוא הגזעים ושלטון הפיות,
באביב השלושים ושבעה לשלטון הריבון נטישייה, ערוך תערוך היא נשף גדול בארמון העלים הנאווה, בליל העשרים ושניים ללב אביב.
נשף פנימי וחיצוני יהו, ובפנימי שכון שכנו, יחד עם בני קלרנולוהת ג'רלול בעלי הסגולה והמעלה. מטוב קווארפילי תהנו, ונטישיהה הריבון תנאם בפני עמה ובפני נכבדי היער תיוועד.
לבוא מתבקשים עם פמליות קטנות שכן פרטית שיחה זו, וכל כללי הטקס קיום ייתקיימו.
בברכת היער"

אל משכנך מגיע רג'צחו נוטיר קילא. לא פנים נאות במיוחד. "הוד מעלתך." הוא קד. "בשביל מה הנשף הזה? יש מספיק עבודה גם ככה! ובילית עם החברים המלכים שלך בעץ השזיף לא מזמן!" מתלונן ונזכר "הוד מעלתך."
הוא חוצפן, ויש חשד סביר שהוא לא באמת "שכח" להגיד את תוארך בתחילה.
"רוב עומס העבודה נופל על קלרלונוהת קילא! זה לא צודק!" מוסיף בקרקור.

* * *

(אני אתאר את השליחים בעדכונים של האחרים, אבל לך אתאר את השליחים לאומות הדב"ש)

בורקאל

השליח ממעמד החרג'ון מקפץ עד לאיזור חורשת הבורקאלים, מגיע למרגלות העץ שבה נמצאת הכוורת שלהם. בורקאל מקפץ מאחד הענפים. "צריךלאן?" מצייץ במהירות.
"מכתב... למלכה." "אזלמהלאאמרת?הנה. אלתבזבזזמן." מזמזם הבורקאל מציוץ, מניף את זרועותיו, ומשפיל ענף, כד שלצפרדע של השליח יהיה קל לקפוץ אליה. הבורקאל קופץ לצידו ומניף את הענף אל פתח הכוורת.

מהר מאוד, הוא מובל לתוך הכוורת, שפעילה.. .כמו כוורת. בורקאלים נעים ממקום למקום בחוסר מנוחה. הוא מובל לחדר קטן יחסית שבו יושבת על כס מלכתם. גוואזילייה היא בורקאלית בעלת מבנה גוף דק, שריונה אדום ואפה הוא מהארוכים שבאפי יושבי הכוורת.
"בוא נראה." היא אומרת בחיוך נעים, מתקדמת ולוקחת את המגילה. "זה נשמע נהדר. אבוא." אומרת ומחזירה את המגילה.

אוניקילי

מלכת האוניקילי, טסליה לא מניחה לו אפילו להגיע לשטחם, ואיכשהו היא מקדמת את פניו. היא גבוהה ביחס אליהם, עורה לבן ובוהק באור הירח ועיניה כרגע מוזהבות. חרוזים מקשטים את מחושיה וקרנה.
"שלום לך שליח נכבד." אומרת בקול חם ואמהי.
השליח במבוכה, מסמיק מגיש לה את המגילה.
"מסקרן. לכבוד מה?" תוהה בקול. "אבל..." מחייכת בחום האמהי.
"כמובן שהתגעגעתי לנטישהה היקרה. אבוא." ומוסיפה נשיקה על מצחו של השליח.

OUT
הוא עכשיו מגיע ללפרקונים נכון? אני אעשה את זה עכשיו ואם לא אז פשוט אעתיק את זה להודעה הבאה.
IN
אלנה מסתכלת עליו בחיוך עצוב ואומרת "אני מבינה שאתה לא אוהב את החלטותי. אבל כל דבר חייב להשתנות בסופו של דבר. בחינוך העתיק והמכובד שלנו, שלרגע איני מזלזלת בו, נוצרו פגמים. אמנם קטנים, אבל שמחייבים שינוי. זה כל מה שעשיתי. אם זאת" היא תופסת את סנטרו בעדינות ומרימה אותו למעלה "אני שמחה שאתה שוקל את החלטותיי ומעביר עליהן ביקורת, זה דבר מבורך, כל עוד כמובן, הוא לא מדרדר לדברים אחרים. ואתה גם, לדעתי, איש ראוי שניתן לסמוך עליו. לכן, החלטתי שאתה תהיה המפקח המלכותי על בתי הספר, ותדווח ישירות לי, ולא לאף אחד אחר. המידע חייב להגיע אליי בעדיפות ראשונה. אין חשוב מטובת הילדים."
-
אחרי שהמלכה עוזבת את בית הספר היא נכנסת לאולם המלכותי ופוגשת בשליח. היא קוראת את המגילה באיטיות, חושבת לאיטה ואומרת "מסור למלכתך שאני אגיע לנשף שלה, עם פמלייה של חמישה אנשים". אחר כך היא מסתובבת, קצת בבוטות, וחוזרת לחדרים שלה, חושבת. זה יכול להיות קרש קפיצה מעניין לשלב החמישי, או שזו יכולה להיות נפילה. בכל מקרה, זה יהיה מאוד מעניין. אבל למה הקווירפילי? דווקא הם? זה דורש חשיבה.., או ליתר דיוק, חקירה. היא קוראת לקינדראל דו-ריין ואומרת לו "קינדראל, אני צריכה שאתה תמלא תפקיד שאף אחד אחר לא יוכל לעשות. עינינו עיוורות ליער, חוץ מקצת שמועות ומראות, ולכן אני צריכה שתצא יחד עם שלושה מרוכביך הכי טובים ועם הקליגרף המלכותי שלי, ותעשו מפה מקיפה של כל היער, עם נקודות מיוחדות של פעילות ואנשים, שנוכל להשוות למפות הקודמות שלנו ולראות מה השתנה, ובמיוחד" היא עוצרת לרגע ומסתכלת עליו ברצינות "תבדקו את איזור הקוורפילי. אל תפחדו לצלול קרוב לאדמה, או כלום. הכן לי את את המפה שלי, נסיך יונקי הדבש". היא מחייכת ונושקת לו על הלחי. "עכשיו לך!" היא פוקדת עליו בחיוך.
-
אלנה יושבת ומחייכת לעצמה. התוכנית מתקדמת כמו שצריך. עכשיו רק לשלבים האחרונים. היא קוראת לאחראי על תכנית האיסוף ואומרת לו "ועכשיו, בטל מייד את כל האבקת היער! התכנית ממשיכה כשלעצמה, אבל ההאבקה נגמרה!" השלב החשוב של התוכנית מגיע.
תגיד לי אם הספוילר לפלסמיד בסדר

באיזור שלכם, מעל פני הקרקע נוחת יונק דבש שנראה מטופח מאוד, שעל גבו יושב פיקסי בעל שיער שחור ועיניים בצבע אגוז. הוא יורד מיונק הדבש, מסתכל סביב וקורא בקול "לפריקונים! אני הוא גונדולין טרה-דואה, שגריר מאת המלכה אלנה, מי ייתן ופרח חייה יפרח לעד! פתחו את שעריכם! אני שגריר מאת המלכה אלנה, אות ליחסי הידידות ביננו! פתחו את השער!" הוא חוזר על הקריאה הזאת שוב ושוב, עד שמקבל מענה תוך כדי הליכה לאורך האיזור

נטשיהה לוחצת את לשונה בפתאומיות כנגד שפתיה, מכווצת את רגליה האחוריות במקצת ופותחת מעט את פיה בתנועה שנראית כחיקוי של תנועה טבעית, מחוות למורות רוח, חוסר עניין ואי הבנה בסיסית של הדובר.
לאחר מכן היא משיבה לו במהירות בטונים גרוניים של סמכות "קילא עובדים קשה, כמו מוגרג' שקשה יותר להם, וקשה כמו כל הקלרנולוהות, קשה כמו הימים האלו שבאים, בהם שאריער נחותים מביאים אבדון לתרבות המפוארת של הקווארפילי.
מבטיחה לך, כי אף אחרון בני מוגרג' עדיף בעיניי על אלף בני שאריער, וכי המאבק הצודק שלנו נגדם משתמש בנשק הכביר של התרבות שלנו והקלרנולוהות, אשר מוטב כי יוחל על כל היער כולו.
ותרבותנו-כוחה במורכבותה ששאריער לשער ולפעור פיהם כשכחנים רק יוכלו לעשות כנגדה, ובטוחה אני כי גם אחרון בני קילא מתעלה לאין שיעור על כל שאריער בחכמתו, ואתה אינך אחרון בני קילא.
מזמנת אני את נסיכי ונסיכות שאריער בכוח סמכותי שאין עץ שמאפיל עליה, לבדוקם, לפקח על התנהגותן ועל נאמנותם לשלטון התקין של תרבות הקווארפילי הנעלה, וכדי לשנות אחת ולתמיד את פני היער כולו, להביא לעת שבה השאריער, כמוהם כזבובים משולחי רסן וצעירים, כולם סבורים הם כי אין אדונות וכי חופשיים הם, כשלמעש מורדים הם בקווארפילי, ואת כוחם אני מתירה רק מפאת עוני ארצותיהם, כמעשה של חסד. זאת זימנתיהם".
מסייימת נטשיהה את נאומה בחיוך, ומוסיפה "משרות לך הצעתי, רמות מעלה, האם תואיל ליטול לידייך את הסמכות והכוח הראויים לבן קווארפילי נעלה?"
----

OUT
האסיפה משתפת פעולה? לא ברור לי אם כן או לא, ובאיזו רמה של הצלחה, כשאדע את זה אני אערוך את ההודעה, אני חושב שאני אעבור לאימונים של שלוש הקבוצות.

META
גלגול שחיתות נגד רג'צחו

מד שחיתות-2

1ק12 תוצאה-7

"גם ידידי הוותיק.אני באתי לדבר בעיקר.לדבר העתיד על החברות ועל מה שעובר על כמה מחברינו."הוא אומר לחצי ננס.הוא מתייחס אליו כשווה לו וכחבר כל עוד ישאר בעמדה שלו.
ואז כשהשליח בא הוא אומר לו"אני אשתדל להגיע לנשף.אבל שתדע כי אני אבחר את מי להביא איתי.אינני יכול להחליט כי אלך לבד את זה אנשיי יחילטו במנהגים הרגילים."

השחיתות עלתה? שיט

אין
הימינז נרגע למראה רוכב הצפרדע, נושם לרווחה על העובדה שזה לא לפרקונן מטונף... הוא נעצר ומסמן לשליח להגיד את ההודעה
אחרי שהוא שומע את ההודעה, הימינז מהנהן בחיוב ״כן, אני אגיע. אני מרגיש שהגיע זמני להתרחק מעט מעמי ולפתח יחסים עם הבריאים- סליחה, התכוונתי העמים האחרים. אני אגיע לבדי- אני מנטור, לא מלך. אין לי צורך במלווים״ הוא אומר ומשחרר את השליח, חוזר לחדרו.
כאשר הוא מגיע לחדר, הימינז מוציא את לב האיזון מכיסו, בוחן אותו. יש לו עכשיו בידו שביעית מהפיתרון, אבל... למה הוא לא מרגיש שונה? למה הוא עדיין מרגיש כמו עצמו? למה הוא מרגיש... אפילו יותר כמו עצמו?
הימינז קופץ את אגרופיו בזעם בתגובה למחשבות האלו, ומתחיל להכות את קיר חדרו עד שידיו מתחילות לדמם.
לפני שהוא מספיק להרגע, הימינז שומע דפיקה על דלת חדרו. הוא מסתיר במהירות את הלב ופותח את הדלת, רוטן
מחוץ לדלת נמצא ואלוט שעומד עם חיוך מטופש על הפנים.
״אני התכוונתי לבוא לכאן בשביל להשוויץ בעסקה שעשיתי עם הגובלינים, אבל שמעתי שאתה הוזמנת לנשף של הקווארפילי. אתה יודע שאני בא, נכון?״
״לא אתה לא. אני בא לבד. סוף הסיפור״
״כן? אתה לא יכול לעצור אותי. אתה לא מלך, זוכר?״
הימינז רוטן בתגובה
״טוב, אני התכוונתי עכשיו להשוויץ, אבל נראה שאתה לא במצב הרוח, רגזני. אני אחזור אחר כך״
...
אחרי סוף השיחה, הימינז יורד לאזור אימון הגיריות עם תוכנית בראשו. איך לא חשבתי על זה קודם? הוא חושב כול כך שונים, כול כך צייתנים.... הם מושלמים. הוא ניגש לראש מאלפי הגיריות- לפרקטיות קטנטנה ואדומת שער בשם אילה, שרק בעזרת המראה שלה הייתה משיגה חתן ממזמן אם הי לא הייתה ״נשואה לעבודתה״ לפי דבריה.
״הו, מנטור! מה עשיתי בשביל להתברך בביקור? חשבתי שאתה לא אוהב לטפל בגיריות...״
״זה לא האמת, אילה. אני פשוט הייתי עסוק בדברים אחרים, ולא היה הזמן להשקיע בגירית. אבל עכשיו התפנה לי זמן, ואני חשבתי לאמן כמה גיריות״
״התפנה זמן? לך? אל תצחיק אותי, הימינז. כמה גיריות אתה רוצה״
״בערך... עשרה״
״עשרה?! מה אתה תעשה עם עשרה גיריות?!״
״זה טיפה פרטי. אני גם אצטרך מאלפים שיעזרו לי איתם, כמובן. מאלפים שיכולים לפעול מעל לפני הקרקע.״
״אני מניחה שאני יכולה למצוא שלושה מאלפים, אבל אתה חייב לי״
...
*מעל לפני הקרקע*
״עשרה גיריות, אה? אי אפשר להגיד שזה לא שאפתני״ אחד המאמנים אומר כשהוא מוביל את הגירית האחרונה ״אז מה אתה רוצה לאמן אותם לעשות?״
״לא הרבה״ הימינז אומר ״ללכת לידי, להתחפר איפה שאני אומר, להתנהג באופן יצוגי.... לעשור לי להגן על עצמי כשאני צריך״
״מה?!״
״אני מתכוון להסתובב איתם הרבה מעל לפני הקרקע, איפה שיהיה הרבה סכנות לכולנו- אז אני צריך להיות מוכן. אני לא אשתמש באימון הזה ליותר״
אאוט:
גלגל להשחטת המאלפים בשביל לגרום להם לאלף את הגיריות לקרב- 10

״אולי אתה לא מסוגל לראות את זה, אבל אתה עומד על הכניסה, שגריר״ מתוך היער יוצא הימינז, המנטור של הלפריקונים. לבוש בגלימה ובבגדים רשמיים, ונראה שהוא בהפסקת קפה ״טוב, על הכניסה השלישית. אבל אני בטוח שהשומרים בפנים הולכים לפתוח את זו שאתה עומד עליה אם אתה תחזור על הדברים שלך עוד פעם אחת״ הוא לוגם מהקפה שלו
״אז, מה כול כך דחוף שאתה מוכן עבורו ליפול דרך חור באדמה, פיקסי?״

גונדולין מרים את סנטרו בבוז ואומר "האם זה איום? אתה מאיים על שגריר רשמי מאת המלכה אלנה? אני הוא גונדולין טרה-דואת, לבית דואת המלכותי, ובאתי לכאן כשגריר, סמל לשלום ולידידות בינינו. אם זאת, אם אתה תקבל אותי באיומים, אתה יכול להיות בטוח שהמלכה אלנה תתייחס לזה בחומרה רבה." הוא נועץ בו עיניים חדות ואומר "זה , כמובן, יכול להבא עילה למלחמה..." הוא מכחכח בגרונו "אבל אני בטוח שלא נגיע לזה. אתה הוא בוודאי הימינז, מנהיג הלפרקונים. לכבוד לי. "הוא קד קידה קלה "כפי שכבר שמעת, באתי כשגריר צנוע לחצרך. האם אתה מוכן לארח אותי, ולקיים את זכות האורחים שמקדם?" הוא נועץ בו עיניים שואלות

״ אני לא מאיים בכלום״ הימינז אומר בשלווה ״אני רק אומר שאתה במצבך ממש מזמין תעלול מצד שומרי הפתח- ואתה בתור שגריר אמור לדעת מה פעילות הפנאי האהובה על לפרקונים- ולדעת שאין לי סמכות לעצור את השומרים מלעשות את זה- אני מנטור, לא מלך.״ הוא לוגם שוב מהקפה, מקשיב לשגריר ״ואתה חושב שאני, לפרקון... גאה, יסרב לתת הכנסת אורחים ראויה לפיקסי?! אתה צוחק?״ הימינז מסמן עם ידו, ודלת אל אחת המנהרות נפתחת. ״בוא והכנס״ הימינז אומר, ומוביל אותו אל חדר האורחים שלו- חדר תת קרקעי מפואר ומלא בכול טוב. הימינז מציע לשגריר ארוחה קלה בצלחת מזהב, ומביא לו כיסא.
״אז, יש משהו שאתה רוצה לדבר עליו?״

גונדולין אוכל קצת ושותה מעט ואז אומר "אני מצטער על הדברים המעט בוטים שאמרתי מעל לאדמה" הוא מחייך "למלכה אלנה היה חשוב ביותר שאני אדבר איתך, מכיון שהיא רצתה לחלוק חששות מסוימים איתך" הוא לוגם עמוקות "ואם נוכל לוותר על השפה הרשמית,אז אני חייב להגיד שהקפה מצוין. ולעניינו, המלכה שמעה שמועות על זה שלא נראת הרבה זמן ולכן שלחתי אותי לדרוש בשלומך, ובית, היא רצתה להתייעץ איתך על דברים מסוימים ביער." הוא מפסיק לרגע ואומר בשקט "שמענו שמועה מוזרה מאוד שטוענת שהגרמלינים מבצעים תחרויות קרב, ורצינו לדעת אם תוכל לחלוק איתנו מידע בנוגע לכך. ושלישית, באתי לנסות ולקשור, אם יורשה לי לדבר בפשטות, ברית אסטרטגית, שאני בטוח שתועיל לשנינו, שכוללת החלפת מלומדים ורעיונות, וכולי וכולי.מה דעתך?

״לגבי הגרמלינים.... ואלוט האידיוט.... אני לא בטוח לחלוטין, אבל הם רוצים ברזל למשהו.... ואתי חפירה בשביל להפוך לגרזנים. ואלוט, ראש הכורים, הסכים לסחור איתם בברזל תמורת עץ. אני לא יודע יותר מזה בנתיים, אבל אני הולך לדבר עם ואלוט על זה.
לגבי ההסכם, אני אשמח. ללפרקונים לא יזיק השפעה אינטלקטואלית משאר השבטים.
ולגבי המצב שלי... אני לא אתן לשמועות להתפשט ולגדול- עדיף לי לצאת עם האמת עכשיו. אני חולה- והמחלה הזו הולכת להרוג אותי לאט לאט. אני עכשיו מחפש תרופה בעזרת הדרואיד הראשי הננסי, אבל התרופה היא... מסובכת. אני אהיה מוכן לשוחח עליה רק עם המלכה עצמה.
כמובן, אני אשמח אם תשמור את זה רק למי שאתה בוטח בו שלא יעוות את האמת עד שאני אצא בהצהרה ציבורית, בסדר?״

הוא שותק. מציית אך רחוק מלהיות מרוצה.

_______________
קינדראל מסמיק. "בשמחה... הוד מעלתך." אומר וממהר לצאת למשימתו

אאוט: הד"ק, היה 6. 7+2, 9
אין:
הוא מחייך ומסמיק, חיוך מלא בחמדנות. "זה... נדיב מצידך." מקרקר. "אני אואיל." משפשף בקול רטוב את כפות ידיו.
כעת בנוסף לרוב המועצה, אבל רג'צחו לצידך!
______________
הגרמלינים החזירו תשובה, אך המלך אמר שיביא איתו את מי שירצה.
הימינז מנהיג הלפרקונים אמר שיבוא לבדו.

"אני.. מקשיב." אומר בחיוך. "תרצה ספל תמד?" מציע ומוביל לכיוון הטברנה.

הצלחת להשחית אותם, השחיתות רק מתחילה להתפשט בהם...
הם מתחילים לאלף את הגיריות להיות לוחמות. הגיריות לא ממש מתלוננות, כל עוד הן מקבלות את האוכל שלהם.

OUT
תוכל לומר לי איך מתקדמות היוזמות שלי?
יש את הפרויקט עם האוכל (אני רוצה לעשות לזה טקס חניכה כשהערוגה הראשונה תושלם)
ואת הקטע עם החינוך (האם זה משפיע וזה)
ואת ציור המפה(פשוט כמה זמן ייקח לו)
ועוד שאלה: איך עובדת הטלפטיה שלי? גונדולין יכול להעביר את מה שהימינז אמר לאלנה? ומתי ההודעה שהעברתי מגיעה?
ודבר להבהיר: אני מפסיק את ההאבקה בשטחים שהם לא שלי, השטח שלי עדין מואבק
IN
אלנה יושבת מהורהרת בארמון שלה. צוותי האיסוף לא ראו שום סימן למשהו שיכול להיות לב שאלנוואלה. כמה חבל. אבל בעצם, מהו הדבר הזה שנקרא לב שאנלוואלה. כל מה שאני יודעת עליו הוא שאימי אמרה לי לאסוף אותם כדי להפוך לרוח אלוהית. חייב להיות ידע עליהם איפשהו, אז חייבים להתחיל לחקור. ואני חושבת שאני יודעת בדיוק למי יש את התשובה. היא מחייכת לעצמה, ואז קוראת לשליח המלכותי (אני מרשה לעצמי להניח שיש לה מישהו שאחראי על העברת הודעות אצל הפיקסי) ואומרת לו "הכן את יונק הדבש שלך למסע. אני צריכה שתעביר שתי הודעות, אחת לימינז, שליט הלפרקונים ואחת לגונדולין, שנמצא שם כשגריר. המשימה חשובה מאוד, לכן צא בהזדמנות הראשונה שיש לך ועוף יותר מהר מהרוח." היא אומרת בציווי ואז מחייכת ומודה לו על העזרה.
היא מושיטה לו שתי קליפות של עץ לבנה שעליהן חרוטות אותיות, וכתוב בהן להלן:
במכתב הראשון:
לימינז,
ברכות. אני מקווה ששגרירי הגיע בשלום אליך. הוא מאוד נאמן, ואתה יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות. דבר אליו כאילו דיברת אליי, או אם תרצה, תוכל לדבר איתי בנשף שהקווראפילי מארגנים או לשלוח לי הודעה באמצעות שליח זה. אשמח לקבוע איתך פגישה בכל זמן. אני מאמינה שגונדולין העביר לך את המידע שביקשתי, ואני מקווה שתשובתך חיובית. אם היא אכן חיובית, נוכל לסכם על הפרטים בהמשך, בפגישתנו. כמו כן, אני יכולה להגיד לך כבר עכשיו שאנו נשמח שתשלח אלינו לפרקון שיודע לחפור מנהרות, וכמובן גם כלי חפירה, בתמורה למחיר המתאים. בברכת שלום ושפע, המלכה אלנה, הראשונה לשמה, שליטת הפיקסי.
במכתב השני:
גונדולין,
אני מקווה שהעניינים עולים יפה. מסור את ברכותיי למלך, ביחד עם המכתב ששלחתי לו, אבל דע שיש שינוי בתוכניות. רחרח קצת באיזור של הלפרקונים, צור קשרים עם אנשים חשובים באיזור ודווח לי על הדברים החשובים. אני סומכת עליך. אחרי שתגמור את העניין שם, עוף אל כפר הננסים ליד עץ השזיף, ותנסה להוציא מהם מידע לגבי לבבות שאלנוואלה ועץ השזיף. אני יודעת שתדע מה לעשות. אלנה.
אחרי שליחת שני המכתבים האלה, אלנה מזמנת את חכמי הפיקסי והזקנים, ואומרת " חכמים נכבדים. זימנתי אותכם לכאן, מכיוון שאתם האנשים החכמים ביותר במולדת הפיקסי, ויש לי אליכם שאלה. האם אתם יודעים מה הם לבבות שאלנוואלה? האם שמעתם על משהו דומה אי פעם? זה חשוב לי, אז בבקשה חשבו" היא מחייכת בבקשה.

גונדולין מרצין ואומר "בוודאי, אדוני. אני אדווח למלכה בפרטיות גמורה, ואתה יכול לסמוך עליה, ועל אלנה, שנשמור סוד עד שתצא בהודאה ציבורית. אני אנסה להעביר לך כל מידע חדש שאני אמצא על הגרמלינים, ואם תוכל להודיע לי על כל העסק עם ואלוט, אודה לך מאוד. במחילה ממך, הייתי רוצה להסתובב קצת בממלכה שלך לפני שאעזוב, לפגוש קצת אנשים ובאופן כללי להכיר את עמך קצת יותר. יש לי את רשותך?"

"אני אשמח.אבל באתי מכמה סיבות.הראשונה בהם הוא שאני רוצה שנפתח את השאר לעולם החיצון.לפחות לשבט שלי.אנחנו צמאים לידע.אחיי תקועים באותם הדברים שעשו בבוא סת.המצב חייב להשתנות."

נטישיהה מחייכת ומקרקרת קצרות לאחר שבן קילא הנחות עוזב, וניגשת לענייניה...

---

ניגרדו מודיר מוגרג' עלה על משכבו מזה לילות רבים במשק הבית החדש. דבר כזה לא נראה מעולם, קווארפילי מכל הקלרנולוהות נתקבצו יחדיו ועבדו בצוותא על אימונים משונים שכאלו.
בתחילה, הם התאמנו בקפיצה ורכיבה, לאחר מכן הם התאמנו בטיפוס והתגנבות, לפני שבוע התחילו אימוני חזרה וקליעה בלשון, ומלחשים שעוד מעט יכניסו גם שיעורי נגינה משום מה.
האימונים מפרכים וקשים, אבל צריך לשמור על ריכוז וקור רוח, הכל למען הקווארפילי אומר צוות ההוראה.
לעומת אימוניו, הקבוצות האחרות נראות בגן עדן, הקבוצה השניה מתאמנת כל הזמן על רכיבה, ניווט והתגנבות, ולהם אולי יכניסו עוד מעט שינון, והקבוצה השלישית?! הקבוצה השלישית צריכה לשוחח כל היום, לרקוד, לקרקר, וללמוד נימוסין, נגינה, אופנה ואת אומנות השיחה, בהחלט דבר שאפשר להשוות לאימוני לשון מפרכים.
אבל הצוות נראה מרוצה מהם ומההתקדמות, הוא אומר שתוצגו לראשונה בנשף של נטישיהה, ובינתיים האימונים רק נערמים ונערמים...

---

גילור קיבלה צו נוסף, ההוצאות המאמירות רק עושות רע לעצביה, יש צורך לארגן, כך אומרת נטישיהה אגף נוסף בנשף לשם חברי משלחות שאריער, וזה אומר כאב יד בלתי רגיל בסופו של היום...

---

ניקיטיה קיבל גם הוא צו, לאחר שהשליח בן חרג'ון הסתלק עקב המחוות השגורות של ניקיטיה שסילקו את רוב בני הקווארפילי שהוא נתקל בם.
על לוח העץ היקר היה חרוט בכתב ידה של נטישיהה כך: "העניין חשוב מאוד, ועל כן איוועץ בך. בני חרג'ון מדווחים על בעיות בטיפול בקרפדות חולות מכיוון שהן מתנגדות לכך, ויש דרישה בקרבן לחומר שישרה רגיעה על הקרפדות ויטשטש אותן מעט בריכוז נמוך. אני פונה אליך בלי רשמיות ובלי מחוות בכדי שתבצע את העניין במהירות האפשרית, לרשותך תעמוד הסמכות להקים וועדה לשם כך, היה שלום!"

הוא הניח את הצו בזהירות על שולחנו, נשכב על מיטת עליו וחשב מעט בעניין, בתחילה ניסה להבין מה מתרחש, אך לאחר מכן נשבה בקסמו של האתגר המקצועי ועבר לתכנונים אפשריים, שהוא עומד לנסותם בקרוב.

]
״תודה לך. וכמובן שאתה יכול להסתובב בעצמך, איזה מן מכניס אורחים אני הייתי אם אני לא... ״ המשפט של היימינז נעצר על ידי לפרקון אחר שמתפרץ אל החדר ״הימינז! סוף סוף מצאתי אותך! אתה חייב לעזור!״ הימינז מסתכל עליו בחוסר סבלנות ״מה אתה רוצה, ילד?״
״זה ואלוט! הוא מתכוון לתת את כול אתי החפירה שלנו לגובלינים!״
״ברור שהוא יעשה את זה עכשיו. ואן, תשאר עם השגריר, תעזור לו לנווט במנהרות ותדאג לכול מה שהוא צריך. תיתן לו הכנסת אורחים לפרקונית, ברור?״
ואן מהנהן בתגובה בזמן שהימינז עוזב את החדר

*במחסן*
הימינז מגיע למחסן, שם ואלוט ועוד כמה לפרקונים מעמיסים אתי חפירה על עגלה. הימינז ניגש במהירות ולוקח את אחד מאתי החפירה. ״מה לעזאזל אתה חושב שאת עושה?״ הימינז שואל את ואלוט ״אנחנו צריכים את האתים האלו בשביל לטפל בשורשים!״
״אבל אנחנו נקבל כול כך הרבה בתמורה!״ ואלוט אומר ״ואנחנו נוכל ככה לקבל עץ בלי לסכן לפרקונים!״
״ומה יקרה עד שנחליף את האתים?! נזניח את היער? נחפור בידיים ריקות? זה לא מקובל בשום דרך אפשרית.
אבל אני לא עריץ. ברגע שתחליף את האת הזה שאני לוקח, אז נוכל לדבר על לתת אתים לגרמלינים.״
עד שואלוט ושאר הלפרקונים החליטו כבר על דרך פעולה, כול מה שנשאר מהימינז ורוב האתים זה אשליה שהימינז יצר- בזמן שהוא ממזמן כבר נעלם אל החלקים המבודדים של הנפחיה.
הגרמלינים האלו אולי הצליחו לפתות את ואלוט [\i] הימינז חושב בזמן שהוא משייף ומחדד את האת לסוג של גרזן מאולתר
אבל הם לא יצליחו להשפיע עלי. [\i] הוא מסיים את הגרזן הראשון ובוחן אותו ואת החדות שלו. כלי שיכול לחתוך עץ ובשר כאחד- זה סוג הכלים שלהם הוא יהיה זקוק בשביל התוכנית שלו