• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

-נסגר-"הטבעת האחת",דעיכתה של ארץ יער-עץ משחק

רדקלוק ודרגוניין -

IN
"אנחנו נדבר אל המנהיג שלהם ונדרוש משפט צדק אל הרוצחים. לא כל הכפר השתתף במעשה, אלא קומץ הארורים הללו. הצדק יגיע גם אליהם" הוא אומר, מסיט את מבטו מן המראה המזוויע.
 
רד ורו
"חן דיברת, הרלן ידידי." אומר דאיין הנסער, אך מוכן עדיין להקשיב לקול ההגיון.
"בטוחני שאף אחד שדעתו עדיין שפויה עליו, אינו חפץ במלחמה." אומר. "נמצה את הצדק, בתבונה." אומר בהחלטיות.
אאוט: היה לי התקף של נסיון לכתוב במבטא טולקינאי.
 
טורמונד
OUT
אולי מצוק הוא לא ההגדרה המדעית למקום. אתם יצאתם מפתח מערה על צלעו של הר, ומן הצלע יוצא זיז סלע גדול שפונה באלכסון מעלה. בהיעדר דוגמה טובה יותר :rolleyes: ,דמיין את צוק התקווה(ממלך האריות) רק גבוה שחור ומושלג.

IN
"אני מניחה שזה יכול לעבוד" עונה סרקראוקה "רק אל תשכח את הטיפש הזה" היא מצביעה על האלף חסר ההכרה.

OUT
גלגל Athletics.

הרלן ודאיין
IN
לאחר הזעם, כולכם עומדים זמן מה בדממה קודרת, מניחים את ביור לאבלו. אחרי שעה קלה אתם יוצאים חזרה אל המחנה שני ביאורנים סוחבים את גופת הנער בעוד גרימהילד מסייעת לביור שבור הצער.

"אני מעריכה את דבקותכם בשלום, אך אל תצפו לקבלת פנים חמה מאנשי היער. הממזרים הללו ראו אתכם איתנו ויגיעו הרבה לפניכם אל וודמנטאון" מזהירה אתכם גירמהילד כאשר אתם מתכוננים לעזוב את הביאורנים
"הוכחתם את עצמכם אנשי כבוד ולא ארצה שתקריבו את חייכם ברדיפת שווא אחר פתרון שליו לסכסוך הזה, חוששני שהמצב כבר הידרדר מעבר לשיחות בטלות. אתם ידידי אמת ואנשי חיל, אם המצב יבוא לכדי מלחמה נשמח למנות אתכם בין בני בריתנו"
היא עוצרת לרגע ואז מחייכת אליכם "אך הבא נדבוק בתקווה לשלום, מי יתן ותבונתכם תשרת אתכם היטב בשליחותכם, שאו ברכה!" היא נפרדת מעליכם בחיבוקים לבביים.
 
IN
טורמונד נשם עמוק והסתכל על המצוק. לפתע הוא חייך. יש להם תוכנית, יש לו עזרה, והוא יוכל לעשות את זה. הוא עבר כבר הרבה נדודים, ועכשיו יש לו חברי לוויה. הוא הרשה לעצמו להתנתק מהצער לרגע, ולתת לנשמתו לעוף על כנפי התשוקה לסיכון. לפחד, לאושר, להרפתקה. הוא יכול לעשות את זה, הוא יכול לעשות את זה, הוא רק צריך לצעוד קדימה. הוא חייך אל סרקראוקה,, תפס גומחת סלע, והתחיל לטפס. פניו קדימה אל האירועים שיקרו, ורוחו מתרוממת לקראת ההרפתקה החדשה.
META
נסיון להשתמש בtraits
 
דאיין והרלן
IN
המסע לוודמנטאון עובר בשקט. שלג קל יורד מרבית הזמן,רוח קרה מנשבת בלילות והאדמה מכוסה מעטה לבן אך לשמחתכם אף סופה של ממש לא תופסת אתכם בדרככם.
אתם מגיעים לוודמנטאון מכוסת השלג בבוקר סגרירי מספר ימים לאחר שנפרדתם מהביאורנים.
אתם עוברים את השער הגדול בחומת העץ ולפניכם ניצב מלבריק בן נוריג, אביו של מאראקר, מלווה במספר אנשי יער חמושים בחניתות, אותן הם מפנים לעברכם.
מלבריק עטוי גלימות פרווה כבדות שבשילוב עם זקנו האפור והבעתו הזועפת מעניקות לו הוד קודר "נתתי בכם אמון" הוא מכריז בהאשמה אך גם באכזבה "כעת התלוו אלינו! עליכם להתייצב למשפט על רצח הדייג ווילבור
בפני מועצת הזקנים של וודמנטאון. אין בליבי ספק שתפקידו כעת את נשקיכם בידינו ותבואו איתנו בשקט" שניים מנושאי החניתות מושיטים את ידיהם לקבלת כלי נשקכם.

טורמונד
IN
אתה מטפס על צלע ההר, נושא על כתפך את האלף. הטיפוס ממושך והאלף מכביד עליך אך התקווה המחודשת שניעורה בך מדרבנת אותך הלאה, בעוד סרקראוקה מטפסת בקלילות חיננית.
כעבור זמן מה אתם מגיעים בסוף ליעדכם, הפסגה, אתה מתנשם ומתנשף וסרקראוקה ללא טיפת זיעה. על הפסגה נגלה לפניך מחזה מרהיב, כל עמק הנהר הגדול נגלה לפניך במערב, אור הירח הופך את מימי הנהר לקילוחים של כסף
נוזלי "יפה הלא כן?" שואלת סרקראוקה "אני חושבת שלאורקים יקח זמן מה עד שיחשבו לחפש במעלה ההר. אם כך, אני מניחה שאתה מעוניין באשמים במות קרוביך... הסתכל לשם, מערבה, מה אתה רואה שם בקרבת הקאררוק?"
את האזור סביב הסלע הגדול והמרוחק לעברו היא מצביעה מנקדים אורות רבים מספור.
 
דאיין מביט בו בקדרות.
"למעשה התכוונו לדרוש שתשפטו את הרוצחים הנתעבים מקרבכם. כשם שאתה מסיר נגע מתפוח מרקיב." אומר.
"אולי בליבך אין ספק, אך בי יש ספק רב שנסמוך עליכם עד שתקיאו מקרבכם את הפושעים." אומר בשילוב ידים נחוש
.
 
ארגורן7, אתה לא צריך להיות לחוץ להגיב-דרגוניאן במילואים והמשחק בהמתנה עד לשובו.
עם זאת, אין לי בעיה להמשיך לשחק את העלילה שלך עוד קצת שכן היא במספר ימים(בזמן תוך משחקי) בפיגור מאחורי העלילה שלהם.
 
OUT
אוקיי אז אני ממשיך כרגיל
IN
טורמונד מביט לכיוון שאליו היא מצביעה בבלבול. "מה זה קאררוק? אני רואה רק אורות. ומאיפה את יודעת את זה? את עדיין חייבת לי תשובות על...." דיבורו גווע כשהוא מסתכל שוב על לכיוון מערב. "רגע, אני רואה עוד..." הוא ממלמל בזמן שהוא מרכז את כל ראייתו אל האיזור הזה.
META
awerness (אם אני טועה ביכולת תתקן אותי)
8+2+5=15
 
טורמונד
OUT
הדמות שלך יודעת מהו הקאררוק ולכן אני מסביר לך חוץ משחקית.
אתה כנראה מכיר את הקאררוק בשמו המתורגם "קירצוק", הצוק באמצע נהר עליו הנשרים מנחיתים את החבורה של תורין צינת אלון בהוביט.

IN
"אלו מדורות טורמונד, מדורותיהם של הביאורנים, האשמים במות אחיך ודודנך!" מכריזה סרקראוקה "דרך היער העתיקה הופקדה תחת משמרתם של ביאורן ואנשיו,
אך הם מעדיפים לחגוג על תנובת השטחים של בני עמך החלשים מאשר למלא את חובתם לביטחון הדרך! האם תעמוד מן הצד בעוד הם ממשיכים בדרכיהם הנלוזות באין מפריע?!"
 
הרלן ודאיין
IN
"עכשיו עקבו אחרי" אומר מלבריק ופונה במעלה הגבעה עליה בנויה העיירה. מסביבכם מתאספים אנשים לצפות בשיירה החמושה המלווה אתכם, הרי לא בכל יום מובאים למשפט פושעים מסוכנים.
אתם צועדים יחד עם מלוויכם החמושים במעלה העיירה עד שנגלה לפניכם יעדכם, היכל עץ גדול וארוך,בסגנון עתיק, המתנשא בהוד מעל כל מבני העיירה.

אתם מובלים פנימה דרך זוג דלתות מעוטרות וגבוהות אל ההיכל העתיק. ההיכל מואר באור יקרות, עששית גדולה התלויה מרכז תקרתו של ההיכל מפיצה את האור הבוהק והיפייפה, אור מעידן אחר.
העששית מעוטרת בסדרת ציורים המתארים נער המוביל אדם זקן אל עבר מבצר אפל וצלליהם של הציורים מוטלים על קירות ההיכל.

בקצהו השני של ההיכל, על במה מוגבהת, יושבים שלושה גברים ואישה, ביניהם אתם מזהים את ריקאר, אביהם של אודו וטורמונד.
האנשים אפורי שיער, עטויי פרוות ותכשיטי זהב כבדים והם יושבים בארבעה כסאות עץ גדולים ומוצקים המסודרים מאחורי שולחן ארוך.
מושב חמישי ניצב ריק במרכז. לצד הבמה עומדים שני גברים צעירים יותר. שומריכם מתפזרים לשולי ההיכל ומלבריק ניגש לתפוס את המקום הריק בין הזקנים האחרים.
עם התיישבו הוא פותח בדברים "אתם, הרלן איש דייל ודאיין 'קוטל עכביש' מההר הבודד, ניצבים בזאת לפני מועצת הזקנים של וודמנטאון, לאורה הקדוש של מנורתו של בלת'י, למשפט
בעוון רצח הדייג וילבור כפי שדווח בידי עדי ראייה אלו. מה יש לכם לומר להגנתכם?"

טורמונד
IN
"מובן שלא תשקוט על כך!" עונה סרקראוקה על שאלתה "ואני אסייע בידך לממש את נקמתך הצודקת! אך קודם כל עלינו ללכת אל מולדתך בדחיפות"
בעודה היא מדברת היא ניגשת אל האלף חסר ההכרה ומחטטת בכפלי מכנסיו "בוא נראה עם יש משהו מועיל אצלו שהאורקים פספסו" נראה על פניה שמצאה דבר מה "הנה, תפוס!"
היא משליחה לידך מדליון זהב מעוטר באבני חן מבהיקות. "טוב,עכשיו להשיב כוחות, דרך ארוכה לפנינו!" היא מכריזה ומניחה אצבע אחת על מצחו של האלף.
עיני האלף נפערות לפתע ופניו מתעוותים בזעקת כאב נוראית ואילמת בעוד כל גופו רועד.
 
הרלן ורד
דאיין צועד בכובד ראש, מבטו בוחן בקדרות את סביבתו.
האפלה לא מנחמת, כמו המנהרות של ההר הבודד.
הוא נכנס לאולם בתחושה מבשרת רעות.
"הרלן, רעי. חי זקני, אתחייב לך במטבע זהב אם נצא מכאן צודקים בעיני הנבלים האלה." הוא עומד במבט עוין. "מה יש לומר להגנתי?!" הוא נוהם. "שוילבור היה נבל מוג לב. הוא רצח ברוע לב, את אחד מאלו שמגנים עליכם, ועוד צחק כשהוא מגואל בדם. אז הרגתי את הנבל. ועליכם להתנצל בפני משפחת הנרצח!" שואג, רוקע ברגליו. מטה: במידת הצורך, יצא 7. אני לא יודע מה להוסיף.
 
שה"מ
IN
טורמונד מתעלם מזעקת הכאב של העלף בקרירות שלא אופיינית לו, והביט בתליון. בוהק אבני החן זרח אליו, והזכיר לו את השמש, את קרני האור על העלים ואת הרכיבה הישנה בדרך יער, שנדמה כאילו הייתה לפני שנים. הוא סוגר את כף ידו על התליון ומביט על סרקראוקה בעיניים חודרות. "האשמים, לפי דבריך, יושבים מולנו וצוחקים. אם אלו הם דברי אמת, דם אחי ובן דודי מונח על ידיהם, והוא זועק לנקמה. למה לנו ללכת אל מולדתי? זה יהיה עלבון להניח את הנקמה בצד. אני אצא אל המדורות עכשיו, ואעניש כל בוגד שיושב שם, או אמות בניסיון. זה מה שדם קרוביי דורש." הוא מפנה גב אל סרקראוקה והעלף ומתחיל לרדת בזהירות בצד הנגדי של ההר, הקרוב למדורות, ומניח את כף רגלו רק על המדרך הכי בטוח שנראה לו.
META
מה לגלגל?
 
הרלן ודאיין
IN
"מגנים עלינו?! בהא, יותר כמו שודדים אותנו!" מוחה ריקאר ומקהלה של קולות הסכמה מצד הזקנים האחרים מלווה אותו.
"הטיעון נשמע...איך לומר...חלש" אומרת האישה "אנשינו בשדות הסייפנים הם דייגים, לא לוחמים, איך יכול היה וילבור לגבור על הביאורנים למודי הקרבות? אמור לנו 'קוטל עכביש' ".

טורמונד
IN
סרקראוקה מסירה את אצבעה מן האלף שצונח על האדמה, חסר רוח חיים. נדמה כאילו כל הנוזלים נוקזו ממנו והותירו אחריהם קליפה יבשה ומצומקת.
"אל לך לזלזל בביאורנים טורמונד!" קוראת סרקראוקה כאשר אתה פונה לעבר המדרון "אנחנו ננקום את נקמתך בהם אך לשם כך נזדקק לשארי בשרך! אם תלך לשם עכשיו
תמצא רק מוות אכזרי..." לפתע אתה חש את ידה הרכה מונחת על כתפך "בטח בי ותזכה לחזות במפלתם" היא מבטיחה "עכשיו אחוז בידי, לפני שיעלה השחר".

OUT
קבל 4 נקודות צל על להתעלם ממעשה של סרקראוקה.
אם אתה ממשיך לטפס במורד בכל זאת גלגל athletics.
 
OUT
11 נקודות צל...
זה די נורא. אני חייב להפסיק להיות כזה רשע.
IN
טורמונד מזדקף ומסתכל בהרהור אל המדורות. הוא יודע ששם הם יושבים, לפחות על פי סרקראוקה, וזו יכולה להיות ההזדמנות האחרונה לנקמה. הוא מהדק את ידו על הקשת ומתכונן לרדת, ואז הוא כאילו שומע קול בראשו, שאומר לו "לך, לך, שמור את דמך למקום אחר, שמור את חייך לארץ מולדתך, ושם תוכל להביא נקמה אמיתית". הוא מסתובב ופונה אל סרקראוקה. "בסדר. אני אלך איתך, אבל שלא תחשבי שאני סומך עליך. אין לי מושג עוד מי את, חוץ מהקשקוש על "ישות רוחנית" או מאיפה באת, ומה את רוצה. אני אלך אחריך כל עוד תבטיחי לי נקמה, אבל ברגע שזה ייגמר, לי ולך תהיה שיחה ארוכה לנהל, ואז אני אברר אחת ולתמיד אם את אשמה במות קרוביי, ואם את ראויה לעונש.
הובילי, "אגרווין", העקובה-מדם, כי זה יהיה שמך בפי."
 
חזרה
Top