• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

בארץ הפלאות (חופשיטה)-עץ משחק

OUT
מתחילים!

IN
דסטריקס
בבת אחת האיש בכובע הצילינדר החל לדבר ״שלום זר... אתה יודע למה יורד גשם? כי אמא שמיים בוכה, על אובדן ילדיה... יש לך ילדים? לי יש תינוק...״ אומר האיש ושולף מכיס מעילו תינוק ירוק עם פרצוף לא מרוצה ״מה אתה מסתכל עלי ככה? כי אני ירוק? כי אני תינוק?״
דרגוניאן
הדהרה המטורפת השאירה את ג׳ון המום לכמה שניות, ואז צרחה של אימה בקעה מגרונו ״שתוק טיפש!״ צעק קול וחד הקרן הגביר מהירות, בחילה קלה התחילה להציק לג׳ון שהתחיל לצעוק ״מה זה?!״ ״סתום ותן לדהור!״ צעק עליו קול תקיף, יכול להיות שהוא הגיע מהקרן?
משימה משנית: לרדת מחד הקרן הדוהר

רולדהדיס
הנרי קם, מסתכל סביבו... הכל מסביבו הוא ערפל צמרירי וסגול, מתוך הערפל מופיע דרקון סגול וענקי ששואג שאגה מצמררת ובאותו זמן נשמע קול ״למלמלמלמלמלמלמלמלמלמ האהאהאהא ואםכןאזלאוייתכן״ בזמן שהנרי ההמום עומד מאובן כאב חד נובע מרגלו כשטופר הדרקון פוגע בה...

אראגורן7
״ברוך הבא לארץ הפלאות... מקום יבש ולא. הירקב ברוקסי, יתכן שבמהלך הטיסה תחוש בהתחממות, תביא לי דלי..״ אומרת הדיונה ושולחת זרם חול שחוטף את הדלי, ואז בובי רואה בו את הדבר המנצנץ...
משימה משנית: להשיג את הדבר המנצנץ, או לפחות את הדלי שלך חזרה...

לקוראים: כל אחד מהם שלח לי איך הוא הגיע לארץ הפלאות, בגלל זה הכל כבר מותחל
 
מוזר (אירוניה משעשעת, סטייל חנוך לוין)

"איך אני מסתכל עליך?" אומר מקס כשהוא 'עוצר את עצמו', בינו לבין האיש בצילינדר תלויות באוויר רק נשימותיו העמוקות, המאומצות והמהירות של מקס והצחקוקים המטורפים של האיש בצילינדר שלשווא מתאמץ להסוותם.
"ולמה אתה מאכסן את התינוק שלך בתיק? אבא טוב לא היה עושה את זה. התייחסותך הנ"ל לתינוק תוכל לגרום לו בעתיד לתסמינים פרוידיאנים ופוסט טראומתיים" מוסיף בקול מונוטוני וחסר כל ברק של אנושיות.
 
מוזר

ג'ון
"בלום פיך! אינך יכול להיות אמיתי! מה זאת המהתלה הזאת?!" ג'ון צועק עליו בחזרה בזעם והיסטריה.
זה לא יכול להיות אמיתי! זה מגוחך! זה תעלול מתוחכם! הוא מגשש במבטו, אחר ענף או משהו ארוך להאחז בו, ולתפוס בו תוך כדי רכיבה
 
OUT
רולדהדיס אני מנסה להפגיש אתכם עם עוד סוגים של איגיון מעבר ל-״איןיומהולדת שמח!״, במובן הזה גם בקריאתו של קת׳ולהו יש בחלק מהזמן מספיק איגיון ומסתורין (שחלק מהפעמים הוא נפתר בצורה כזו או אחרת, מה שגורם לו להיות פחות אידיאלי מאליס בארץ הפלאות למשחק הזה). בקשר למשחק מחכים לאראגורן7
 
שה"מ
"היי, זה לא פיר!" בובי צועק בכעס "לא פיר! לא פיר! לא פיר!" הוא צועק. "תביאי את הדלי שלי!!!!!" הוא מתחיל לבכות ורץ לעברו, מנסה לחבק אותו בשתי ידיו. "הוא שלי! שלי שלי שלי שלי שלי!" הוא צועק. אם זה לא עוזר, הוא פתאום נעמד ופוקח עיניים תמימות "את נחמדה" הוא אומר לדיונה בקול ילדותי וחמוד כזה "אולי תביאי לי את הדלי שלי? אני מאוד אוהב אותו, אבל אני אוהב אותך יותר אם תתני לי אותו...." הוא משתמש בטון שעבד לו תמיד, הטון החמוד והמתחנחן שתמיד עובד על מבוגרים. "נו, אז תביאי?"
 
דסטריקס
״אינני מאכסן אותו בתיק, אני מאכסן אותו בכיס, מלשון כייס כמו תינוק מלשון טנק, תינוקינו, תינוקיהם, היתנקנו וכו׳. מלבד זאת הוא מאוד מרוצה מתנאי הדיור...״ אומר בעל הצילינדר בשעה שהוא מחייך את חיוכו הרחב והלא שפוי ״אכן כן! תנאי הדיור טובים אם כי הייתי שמח לעוד קצת מלח בארוחת הבוקר...״ אומר התינוק והטיפטוף מתחזק והופך לגשם עז, חליפתו של מקס מתחילה באמת להירטב ונעשה לו קר...

דרגוניאן
״אבלום פי אם תבלום פיך, כי הדהרה מקודשת היא! רוצה רדיו?״ הוא שואל בזמן שג׳ון נאבק בדחף להקיא, הוא מבחין בבליטה בסלע שהם עוברים לידו...

רולדהדיס
״היהיהיהיהיהיההיהיהיהיההההיטרטרטרטררטר״ נשמע קול בזמן שהנרי מתרחק מהדרקון שלא מגלה שום עניין בלרדוף אחריו... הנרי לא חש את הדברים שהוא חש בדרך כלל בגלל הסכיזופרניה שלו, וזה מלחיץ אותו משום מה, הוא מסתכל לרצפה ורואה שהוא עומד על זכוכית שמתחתיה חנות של משהו... חוץ מזה מסביבו יש רק ערפל וקולות מוזרים...

אראגורן7
״אביא? נביא? אבי? בני? דודי? בן דודי? אולי וייתכן שגלי זה בסדר, אבל משקפת לא כי משקפת משקפת שקוף״ אומרת הדיונה ופוצחת בשיר:
״דלי אחד היה לי ובתוכו נוצץ
אם אותו אכלתי הייתי מתפוצץ
עם אנוש מתלוצץ ואיתו מתרוצץ
זיזם זיזם... זיזם זיזם... זיזם זיזם...
ואם אנוש ירצה דלי הוא יביא אותו לי!״
 
OUT: בסדר, הגיוני ומקובל.

IN:
הנרי מתנשף ומשתעל בעודו מתיישב על הזכוכית, פותח את התרמיל שלו ומרוקן את כיסיו, בודק מה נמצא בהם, ואילו חפצים הגיעו איתו למקום המשונה הזה. הוא בכושר נוראי, כך מסתבר לו. לאט לאט הנרי מרגיש איך השפעת הכדורים שלו עוברת....
(אני יכול לדעת אם אני עדיין מסומם? יש דרך כלשהי לדעת מן הסתם...)
 
אהבתי.
שה"מ
בובי מרגיש מבולבל מאוד. הוא מדבר אם דיונה מזמרת, ולא רק שהיא לקחה לו את הדלי, היא לא הושפעה מהטון החמוד!?
הוא מתחיל לבכות בקול שקט עצוב, מדי פעם מציץ לגבי הדיונה לראות אם היא מושפעת. אחר כך הוא מתחיל למלמל "הדלי שלי.... אני כל כך אוהב אותו"
ולבסוף מסיים בשיר קטן, ע"פ המנגינה של "אימא יקרה לי"
דיונה יקרה לי, יקרה
תביאי את הדלי בחזרה
את נראית כה נחמדה
ואת שרה ממש נפלא
דיונה יקרה שלי,
רק תביאי את הדלי,
ואת הנוצץ כי הוא נראה ממש נחמד.

השילוב הזה הוא המתכון המנצח שלו, והוא השקיע בו הרבה מאוד זמן, בשכלול הפרטים הקטנים ובהמצאת שירים. זה פעם אפילו עזר לו לקחת מהגננת עוד שלוש סוכריות ממה שמותר.
 
מוזר
"אה, אדוני, אני עדיין סבור שהחזקת תינוק בכיס היא מעשה רשלני, ופרט לזאת ידוע ברבים כי מקור המילה "טנק" בשפה האנגלית שבה המילה 'תינוק' נהגת בכלל כ'בייבי', " אומר מקס בעודו נע במקומו בחור נוחות ומדבר בנוקשות המחשבתית הרגילה לו, כמכונה השולחת פלט ישירות מן הקלט אל המטרה. "אדוני, אם תוכל לסלוח לי ולחדול לרגע מן הדיון ולהגיד לי איפה אוכל למצוא מחסה מהגשם והקור והרוחות העזות, אני מניח שגם אתה תזדקק למחסה שכזה וגם תינוקך אשר קרוב לוודאי סובל שם, התואיל בטובך להוביל?"
 
ג'ון
"חדל מלדבר! אתה מגוחך ובלתי אפשרי!" מכריז בזעם, שולח יד אל הבלע הבולט כדי לזנק מה... סוס ההזייתי. אם מפעילים רדיו, ואין אף אחד לשמוע אותו... הרדיו עובד? מהיכן המחשבה הילדותית הזאת נדחפה לראשי?!
 
ג׳ון
״טוב אל תענה״ אומר חד הקרן בתרעומת ומוזיקת פופ דביקה מתחילה לבקוע מקרנו, נשמעים זפזופי רעש לבן כשהוא מנסה להעביר תחנות. פתאום ג׳ון אוחז בסלע הבולט כדי לרדת מחד הקרן, והוא מצליח, אך נופל חבול על האדמה הקשה, חד הקרן מסתובב אליו ורץ לעברו... הוא עומד לרמוס אותו!

מקס
״תינוקי אינו סובל, הוא פורח בגשם ובאשר אלי? אני צריך ללכת״ אומר האיש בכובע ומסתובב, והולך משאיר את מקס מבולבל, הוא יעקוב אחריו? ינסה לחפש מחסה במקום אחר?

בובי
״טובטובטובטובטוב, אם תרצה דלי תביא אותו לי״ אומרת הדיונה ונמוגה לחול, במקום שבו היא עמדה קודם יש מערבולת חול מסתחררת וענקית שהדלי והנוצץ נבלעים בה...

הנרי
הנרי חש את השפעת הכדורים נעלמת, הוא מתנועע באי נוחות ורצפת הזכוכית נשברת... הוא נופל על משטח חלק שהיה עליו משהו, כנראה שולחן, הצרחות מסביבו גורמות לו לקפוץ בבהלה מייד אחרי הנפילה, הוא מתישב ואל מול פניו מופיעות פני אדם צעיר ״מי לעזאזל אתה?!״ הוא שואל
 
"לא!" בובי צועק. זה עבר כל גבול. אפילו השיטה הזאת לא עבדה?! הוא הרגיש פתאום קטן וחלש, והוא ממש לא אהב את זה. "את לא יכולה! את חייבת להחזיר ליו! אממממממממממאאאאאאא!!!!!!!!" הוא צועק וקופץ ברגליים מעלה ומטה על החול תוך כדי צרחות ונפנופי ידיים. "אאאאאאאמממממממממאאאאאא!!!!! היא לקחה לי את הדלי!!!!!!". כשהוא מבין שזה לא עובד, הוא לוטש עיניים במערבולת. מצד אחד, זה מפחיד כזה, ומצד שני, הדלי והנוצצי שלו שם. הוא חייב את הנוצץ הזה! הוא שלו ורק שלו!. בובי הקטן מתחיל לרוץ ולרוץ לעבר המערבולת, ולבסוף קופץ קפיצה אדירה ומרשימה (בעיניו) לתוך המערבולת. במציאות, הוא מעד ונפל לתוך המערבולת עם הפרצוף לפניו בצעקת "שלי!!!!!!!!"
 
מוזר
מקס נושף בבלבול, וממתין מספר שניות בהן הוא בוהה באיש המתרחק ובגשם הנוחת על כובעו. הוא ביט סביב, מנסה לחפש מחסה אפשרי. "אם בגדי העבודה שלי ייהרסו אני אצטרך לבזבז שמינית מהמשכורת כל חודש בחיסכון למערכת חדשה, ערכי הנדל"ן עולים בסביבה, אולי כדאי למכור? לא, לאן אני אעזוב? ועוד במיקום מצויין שכזה ליד העבודה?! והקרן, בפיננסים אני מביס אותם כבר שנים, לא עושקים את מקס, אבל יש תקנות חדשות לבדוק, מכונת הכביסה תפסיק לעבוד עוד חמש שעות בסיום העבודה, עוד שעתיים הפסקת הצוהוריים, קופסאת האוכל שלי תירקב בתיק ותסריח את האולפן, זו תהיה בעיה לכולם שם; אולי ינכו לי מהמשכורת? הריבית על תכנית החיסכון בבנק כבר מניבה רווחים, אין טעם להשתמש בהם לרכישת טלפון חדש עכשיו, אני בקושי משתמש בו, אני אקנה עוד מיכל של אבקת כביסה, למקרה שהמחירים יעלו בקרוב. צריך לנקות את הספרייה מאבק ולעבור עם המכונית לביקורת במוסך. הקילומטראז' מראה חמש מאות אלף ק"מ, אם אמכור הרווח יספיק לי כדי לכסות שניים מתוך עשרת התשלומים על הרכב החדש, דירוג אנרגטי גבוה חוסך עלויות לאחר מכן, הבנק ייתן לי הלוואה, לקוח נאמן וממושמע למשך שנים..." כך המשיך מקס לחשוב לעצמו על דאגות היומיום בשעה שחיפש אחר מקום להימלט בו מן הגשם.
 
ג'ון נאנק, משקפיו מתעקמות. נעמד מתנודד
הוא מביט בבהלה בחד קרן המתקרב.
אם כשמורידים לחד קרן את הקרן, הוא הופך לסוס רגיל? השתגעתי?! על מה אני חושב?!

הוא מחליט להתייחס אליו כסוס לכל דבר. הוא מנפח את לחייו, מבצע צליל צקצוק רם מאוד בשילוב עם רקיעת רגלו.
זה הספיק עבור רוב הסוסים שפגש באורוות.
 
בובי
בובי מתערבל בתוך המערבולת זמן שנראה כנצח, לבסוף הוא נופל בחבטה למקום עם קירות אבן, בתוכו יש כל מיני משחקי חשיבה, כלי שח-מט, קוביות הונגריות וכו׳, פתאום הוא מזהה את הדלי שלו בין החפצים!

הנרי
״שמי הוא מייק דורף, אני עובד כאן, באיזה זכות אתה מפריע להתנהלות הסדירה של חנותי?״ שואל בחומרה האיש

מקס
מקס ממשיך ללכת כאשר הוא שומע קול ״היי, אתה!״ הוא מסתובב בבלבול ״כן כן, אתה! רוצה נדל״ן? או אולי קופסת אוכל?״ מקס מסתכל על הרצפה, נדמה שהקול נובע מהאדמה עצמה!

ג׳ון
״מה אתה מתייחס אלי כסוס! הרי כולם יודעים שהאל ברא את כל היצורים מושלמים, כך שכל קשר ביני לסוס הינו מקרי בהחלט, כעת השתחווה לי!״ מצווה הסוס בריצתו מלאת הזעם
 
בובי קם בזהירות, מעיף את האבק מהברכיים שלו ומסתכל מסביב. "איכס, מה זה?בית החנונים?"
הוא צוחק מהבדיחה של עצמו ואז ממשיך להסתכל. פתאום הוא מזהה את הדלי וצווח "שלי! הדלי שלי!"
הוא רץ קדימה ותופס אותו, מחפש את הנוצץ "איפה זה? איפה הנוצץ שלי? איפה הוא? אני רוצה אותתתתווווווו!"
כאן הוא מתחיל לייבב.
אם הוא לא מוצא אותו, הוא מתחיל לצרוח ולבעוט ברגליים, בצרחות "לא! אימממממאאא! רוצה נוצצי!!!!"
 
מוזר
מקס מביט במבט עקום אל האדמה, ואומר "איני חושב שיש לך זכות לדבר בתור אדמה, אז אני צריך להבין בדיוק מתוקף איזו זכות אתה מדבר, בין אם אתה אדמה או לא. וכמובן שאני מעוניין בנכסים שכאלו, אך עלי לדעת שאינך נוכל ולהחתימך על כל החוזים הנדרשים".
 
חזרה
Top