באותה הזדמנות אני אשמח אם מישהו מהקבוצה שלי יגיב - אני יודע שאתם בבית ואני יודע שמשעמם לכם 
הטבעת האחת הטבעת האחת - סיפורים מארץ הפרא
- מחבר/ת הנושא Gandalf
- תאריך התחלה
או-הו. סיבכת אותם לחלוטין
חכה חכה, יש צרות גדולות יותר בהמשך
אני קורא שקט, ואין לי ממש מה לומר, אז אני פשוט אצטרף לדבריו של הנורבין.
מחכה בקוצר רוח לראות מה יקרה לחבורה. (אודריק יבגוד בהם? יקריב את חייו למען הצלת דרך-אבן? ומתי הגמד ייכנע סופית לחמדנות ויבגוד בחבורה?)
ד"א, עד כמה הרשומות רחוקות מזמן המשחק? (כמה שנים\חודשים\ימים במשחק עברו מאז ה7 לפבואר, שנת 2947?)
the Nerubian אמר/ה:
מחכה בקוצר רוח לראות מה יקרה לחבורה. (אודריק יבגוד בהם? יקריב את חייו למען הצלת דרך-אבן? ומתי הגמד ייכנע סופית לחמדנות ויבגוד בחבורה?)
ד"א, עד כמה הרשומות רחוקות מזמן המשחק? (כמה שנים\חודשים\ימים במשחק עברו מאז ה7 לפבואר, שנת 2947?)
יאי, תודה על התגובה
אתמול היה לנו סשן. אני רק אומר שהשנה במשחק שלנו כעת היא 2956. כן, זה המון זמן, יש לנו המון סשנים, במיוחד מאז תחילת החופש.
הנפילות לצל עוד יהיו כואבות הרבה יותר. עד עכשיו זה היה בלתי מזיק - אדאלארד פילח עשבי מקטרת, פארין פילח איזה תכשיט, ברן רצח איזה אורק... אתה לא רוצה לדעת מה יקרה עם אדראהיל וגיסמונד
אתמול היה לנו סשן. אני רק אומר שהשנה במשחק שלנו כעת היא 2956. כן, זה המון זמן, יש לנו המון סשנים, במיוחד מאז תחילת החופש.
הנפילות לצל עוד יהיו כואבות הרבה יותר. עד עכשיו זה היה בלתי מזיק - אדאלארד פילח עשבי מקטרת, פארין פילח איזה תכשיט, ברן רצח איזה אורק... אתה לא רוצה לדעת מה יקרה עם אדראהיל וגיסמונד
יאללה, בשביל מרתוס.
הקרב על הנקיק
ה9 לפבואר, שנת 2947 לעידן השלישי
החבורה הגיעה לגדה המערבית של האנדואין; במזל אותו הכפרי שהעביר אותם בפעם הראשונה יצא לדוג והוא העביר את ההרפתקנים בשנית. הם מגיעים לדרך-אבן, מזהירים במהירות את אבה, לוקחים את סוסיהם ודוהרים צפונה בסופה.
ה11 לפבואר, שנת 2947 לעידן השלישי
בצהרי ה11 לפבואר החבורה מגיעה, מותשת, אל פתח ביתו של ביאורן – שמהיר לפעול, ברגע ששמע את קורות החבורה ואת הזהרותיה. הוא מזמן את כל החיות בסביבה ששולחות מסרים לכל ההתיישבויות ברדיוס של קילומטרים. בסוף היום, ומוקדם הרבה יותר משהחבורה חשבה, לביאורן כבר היה צבא קטן של מתנדבים אמיצים בכדי להילחם בכוח השודדים של ואלטאר, ומספרם עמד על 500 איש בערך. אחד מסגניו של ביאורן עומד בראש הכוח הזה, אך הוא מקשיב ומכבד את החבורה. כחול - החבורה מאוד רצתה לפקד על הכוח הזה, אבל סירבתי. הזדמנויות נוספות יגיעו. ברגע שהכוח נאסף לגמרי ביאורן עצמו נעלם אל הפרא, אך כולם מקווים שהוא ישוב ברגע שהקרב יתחיל.
באותו זמן אודריק קיים את הבטחתו ורימה את צבאם הגובר תמידית של השודדים[שכעת עומד על 700 איש בקירוב] – הוא הביא אותם צפונה, לכיוון הדרך הישנה, אבל משכנע אותם שהדרך הכי טובה להגיע לארצות ביאורן בלי להיראות היא דרך נקיק צר ונמוך שנקרא 'השקע העגום', ליד הדרך הישנה. זה מציב את השודדים בחולשה בולטת – הנקיק מאט אותם ומאפשר לביאורנים ללכוד אותם , לאגוף אותם ולארוב להם. בדרכם של השודדים חוברים אליהם עוד ועוד בני בליעל, פורעי חוק, אסירים נמלטים ועושי צרות אחרים, בחיפוש אחר כסף, זהב, תעסוקה, שלל או ממון. תחת הנהגתו של ואלטר, כל הדברים האלו אכן מובטחים להם.
בדרכם של כוחותיו של ביאורן אל שקע העגום, פארין שולח את קראוק, העורב הנאמן שלו מגזע הקארוקים מארבור, אל אולמות אנשי-היערות, בתקווה שמנהיגם ישלח גם הוא כוח צבאי קטן שיבוא לתמוך בהם בקרב.
ה12 לפבואר, שנת 2947 לעידן השלישי
כוחות המתנדבים של ביאורן, כ500 במספר, מגיעים לצידה הצפוני של העמק העגום. החבורה הסבירה למפקדי הכוח שמי שמוביל את כוחות השודדים בעצם מרמה אותם בשביל להיכנס לעמק – ולמלכודת. כעת החבורה מתחרטת על שבטחה באודריק, אם כי הוא לא הראה סימני בגידה – עדיין.
בשעות הצהריים הסיירים מבחינים בכוח עצום של פורעי חוק מתקרב מהצד הדרומי של הנקיק. בזריזות מדהימה אדראהיל ואדאלארד הלכו עם האנשים שהוקצו להם לראשם של שני צדדי הנקיק, מחכים לארוב לשודדים ברגע הנכון.
שארית החבורה, פארין גיסמונד וברן, בראש כוח קטן יותר, אורבת להם בנקיק עצמו. הם הסתתרו מתחת לשיחים בקרבת השביל הראשי בעמק, בתקווה להפתיע אותם עוד יותר.
החבורה, שלבבותיה הלמו בעוצמה ובמהירות שיא, שכבו ללא ניע וקול על הקרקע, מכוסות בעלים וענפים קטנים, ושומעים בעצבנות את פסיעות הרגליים הרבות מספור של פורעי החוק הדרומיים. הם מתקרבים עוד ועוד, עד שהם מגיעים כל כך קרוב שכולם יכולים לראות את כפות רגליהם במרחק סנטימטרים ספורים – אבל הם עוצרים את עצמם, כי הסימן עדיין לא הגיע.
החבורה, שתריסר כפות רגליים גדולות עוברות ליד רגליהן בכל רגע, מתחילות לחשוש – מה אם הכוח של אנשי ביאורן שכח את האות? מה אם-
מאות שריקות נשמעות באוויר כשצלפי הביאורנים, שעומדים על ראשי הנקיק, שחררו את חציהם על אויביהם המרים – זעקות כאב ואימה נשמעות מכל עבר כשהרגליים שליד ראשי החבורה מתחילות לרוץ לכל הכיוונים, מעלות אבק לכיוונם.
וזה היה הסימן – בשאגות קרב החבורה מתגלגלת ממחבואה ומתחילה להכות באויביה מקרוב – השודדים, שלא מוכנים להפתעה הנוספת של חיילים מול פניהם, נתפסים מופתעים לחלוטין ונרמסים תחת רגליהם החסונות של האנשים החופשיים בהנהגת החבורה. לאחר מספר דקות של קרב מבולגן , שבמהלכו החבורה, בראש הכוח שהוקצב לה, מתקרבת עוד ועוד ללב צבא האויב, פורעי החוק מתחילים להתעשת ולהאתרגן – המפקדים מתחילים לנבוח פקודות לחייליהם, שמצייתים בפחד, ומתקדמים באופן מסודר. הדמויות פתאם נזכרות שהן צריכות למצוא את אודריק, ואולי, דרכו, את מנהיג השודדים שראו לפני מספר ימים. החבורה פונה על עקביה, מפלסת את דרכה כעת אל ראש הכוח. שם הם אכן מוצאות את אודריק, מתחבא מאחורי עץ אלון עבה, מכה בכל שודד שעובר לידו; ובמרחק מטרים ספורים, את מנהיג הדרומיים: אדם גבוה, עצום, הלובש שריון שרשראות כבד ולראשו קסדת ברזל. בשני ידיו הוא מחזיק גרזן עצום מימדים. הוא צוחק כשהוא רואה את החבורה.
''אתם? אתם מנהיגים את החלאות האלה? אני הוא המנהיג היחיד פה! ואלטאר האיום! אני!''
והוא מסתער על החבורה בכוח פיסי עצום ובקול צעקה – גיסמונד לא נרתע ורץ אליו באותה המהירות, מכה אותו בעזרת מגן הצריח העצום שלו ומטיח אותו לאחור. ברן מחסל את כל השודדים האחרים שמנסים להתקרב אליהם ופארין מנסה להטיל על האדם העצום את אחד מגרזיני ההטלה שלו, ונכשל.
מסביבם הקרב מתנהל בשיא עוצמותו – מכל עבר הביאורנים מכים בפורעי החוק, שמשיבים מלחמה במספריהם הגדולים, וחלקם נקטלים בידי הצלפים בראש הנקיק.
אדאלארד, באותו זמן, התגנב במיומנות עצומה במורד הנקיק, לתוך שדה הקרב ואל העץ שמאחריו מתחבא אודריק(וואו! הצלחה יוצאת דופן!). הוא מנסה לשכנע אותו לבוא איתו, אבל הצעיר מסרב; הוא רוצה להילחם. אדאלארד נאנח בחוסר-רצון ונענה לבקשתו, אבל מסביר לאודריק שיילחמו בדרכם של ההוביטים. השניים מתגנבים לעורף צבא השודדים, מתעלמים מפורעי החוק ובני הבליעל שמנהלים קרבות קטנים סביבם ללא-הרף ושמתעלמים מהם באותה הצורה. ברגע שהגיעו לקצה כוחם של השודדים, השניים מתחילים לדקור את חרבותיהם בגבם של השודדים, שלא ראו אותם מגיעים. הם היו הורגים שניים מהם, בשקט רב ככל האפשר, ומניחים את גופותיהם על הקרקע בדממה, ואז מכים בשנית, וחוזרים על הפעולה שוב ושוב.
אדראהיל, שהחליט להישאר עם רוב הכוח של אנשי ביאורן בראש הנקיק, יורה את חיציו במהירות כזו שהקשתים לידו סבורים שקשתו מזמרת – הוא צולף במיומנות בשודדים, מפיל עשרה(!) מהם מרחוק.
ובינתיים הקרב נגד ואלטאר נמשך – פארין, ברן וגיסמונד סוגרים עליו עוד ועוד, עד שלבסוף הוא מטיח את כולם אחורנית בהנפת גרזן אחת – גיסמונד מאבד את זרתו, ופארין קיבל ממנו צלקת חדשה על כתפו. אדראהיל, שרואה ממעלה הנקיק את מצוקת חבריו, מנסה לצלוף בואלטאר מרחוק – ופוגע בעוצמתיות בירכו של ואלטאר(עוד הצלחה יוצאת דופן, זה כבר מטורף), שזועק בכאב אך רק שובר את החץ בצחוק אכזר,זורק את שבריו הצידה, מסתער בשנית על השלושה. בזמן שגיסמונד עוד מתפתל מכאב על הריצפה מאובדן זרתו, ברן ופארין מתחילים להשיב לואלטאר כגמולו – פארין פוצע את ואלטאר בחזהו, וברן מנצל את ההזדמנות ודוקר את זרועו השמאלית. בכוח על טבעי הוא רק צוחק עליהם בצחוק איום ותוקף שוב.
הקרב מסביב משקף פחות או יותר את הקרב של ברן פארין וגיסמונד נגד ואלטאר – לביאורנים כן היה יתרון בהתחלה אבל כעת השודדים משיבים מלחמה ערה, וחלק מהקשתים על גדת הנקיק המזרחי נלחמים פנים מול פנים נגד כוח שודדים שנשלח נגדם.
לביאורנים שעל הקרקע הולך רע עוד יותר – השודדים גוברים עליהם במספרם, והם לא מצליחים לשבור את קוויהם הצפופים. בנוסף, קבוצות שודדים זורמות לתוך הנקיק מהדרום, מעצימים עוד יותר את צבאו של ואלטאר.
בדיוק כאשר ואלטאר הרים את גרזנו למכה נוספת נשמעת קריאת שופר חזקה לאורך הנקיק – קריאה צלולה וגבוהה שמהדהדת בין האבנים והלוחמים. כולם נעצרים לרגע, מקשיבים לקול הקרן. דממה נותרת אחרי הקרן, ואז כל מי שנמצא בנקיק שומע קריאה רמה של עורב.
פארין מביט בתקווה, וקורא בגמדית קללה עסיסית בשמחה.
אחריו כולם מביטים מערבה ורואים מאות בני אדם עומדים בצדו המערבי של הנקיק, ומסתערים על השודדים, שנתפסו, שוב ,בהפתעה מוחלטת. אנשי היערות, שנענו לקריאתו של פארין וקראוק, שוטפים את הנקיק בחייליהם המנוסים, שמכים שוק על ירך בכל אויב שבו הם נתקלים, שוברים ומחלקים את צבא השודדים לשתיים; בואם של אנשי היערות מפיח בכולם תקווה והחבורה ממשיכה להילחם בואלטאר בכוחות מחודשים.
גיסמונד גובר על כאבו ומתרומם לעזור לחבריו, וביחד השלושה מצליחם להפיל את ואלטאר – שמצליח לקום בחזרה על רגליו, הודף את השלושה ויורק דם. הוא מקלל את השלושה מתחיל לרוץ בשדה הקרב, מפלס לעצמו דרך בין שודדיו ובורח משדה הקרב – ברן וגיסמונד מנסים לרדוף אחריו אך נתקלים בשורות רבות של שודדים.
הקרב ממשיך, וכולם מתפנים לעזור לאנשים החופשיים לנצח– אדאלארד ואודריק ממשיכים לטפל בכוחות השודדים מאחור, שבכלל לא שמים לב לכך שתוקעים לחבריהם, פיסית, חרבות בגבם; אדראהיל יורד לנקיק בגפו ומתחיל לקצץ דרומיים בעזרת חרבו; ברן נלחם בשלושה שודדים בבת אחת, מפיל את כולם; גיסמונד מטיח את מגנו העצום ללא הרף, הודף לאחור את כל מי שהוא רואה; ופארין מפלס את דרכו העקובה מדם לאורך שדה הקרב בכדי לעזור לאנשי היערות, קורא בדרכו לקראוק. כשהשניים מוצאים אחד את השני, הגמד מבקש מחברו לעזור בקרב כמה שהוא יכול – העורב מתחיל לנקר את עיניהם של השודדים, שצווחים בפחד כשהם רואים את העורב הגדול עט עליהם.
כוחותיהם של השודדים מתחילים להישבר ולסגת דרומה – אדאלארד ואודריק כעת מתחילים לתקוף את השודדים פנים אל פנים, שמתעלמים מהם ורק רצים, בורחים משדה הקרב העקוב מדם שבנקיק. בהנהגת החבורה צבאם המשולב של ביאורן ואנשי היערות רודף אחרי השודד מספר קילומטרים דרומה, הורג עוד עשרות שודדים.
כשהקרב באמת נגמר האנשים החופשיים חוזרים לנקיק, סופרים את החללים ומטפלים כראוי בפצועים – אנשי היערות ואנשיו של ביאורן לוחצים ידיים בחום, מתחבקים ושרים שירים על גבורת שני העמים האלו, שהתאחדו בקרב הזה, שלא ישכח לעולם. אדאלארד מוביל את אודריק אל חבריו. הצעיר לא מתחרט על מה שהוא עשה, אך הוא חושש מזעמו של ביאורן. החבורה משתדלת להרגיע אותו, ובערב, לאחר ששרפו את גופות השודדים וקברו כראוי את גופות חבריהם, החבורה יוצאת בחזרה לקירצוק, למשפטו של אודריק.
ווהו! הקרב הכי גדול שניהלתי עד עכשיו. תודה לאל שלפני הסשן הזה אני והחבורה שלי יצרנו חוקים נורמאליים לקרבות מאסיביים...
דרך אגב - החבורה יכלה להרוג את ואלטאר, אבל פיספסה בהזדמנות האחרונה שלה. וגם חשבתי שהוא יכול להות נחמד בתור נבל חוזר.
ולכל אלה שתהו- פארין לא ׳הציל׳ את כולם בכך שהוא קרא לעזרה, אם הוא לא היה קורא לעזרה הם היו מסתדרים לבד- וגם תכננתי שביאורן עצמו בצורת דוב יופיע במהלך הקרב, אבל כבר החלפתי אותו באנשי היערות, למה לא
וגם, אני חושב שמגיע לי צל״ש על זה שגם בהרפתקה הראשונה וגם בזו החבורה לא נתקלה בשום אורקים.
הקרב על הנקיק
ה9 לפבואר, שנת 2947 לעידן השלישי
החבורה הגיעה לגדה המערבית של האנדואין; במזל אותו הכפרי שהעביר אותם בפעם הראשונה יצא לדוג והוא העביר את ההרפתקנים בשנית. הם מגיעים לדרך-אבן, מזהירים במהירות את אבה, לוקחים את סוסיהם ודוהרים צפונה בסופה.
ה11 לפבואר, שנת 2947 לעידן השלישי
בצהרי ה11 לפבואר החבורה מגיעה, מותשת, אל פתח ביתו של ביאורן – שמהיר לפעול, ברגע ששמע את קורות החבורה ואת הזהרותיה. הוא מזמן את כל החיות בסביבה ששולחות מסרים לכל ההתיישבויות ברדיוס של קילומטרים. בסוף היום, ומוקדם הרבה יותר משהחבורה חשבה, לביאורן כבר היה צבא קטן של מתנדבים אמיצים בכדי להילחם בכוח השודדים של ואלטאר, ומספרם עמד על 500 איש בערך. אחד מסגניו של ביאורן עומד בראש הכוח הזה, אך הוא מקשיב ומכבד את החבורה. כחול - החבורה מאוד רצתה לפקד על הכוח הזה, אבל סירבתי. הזדמנויות נוספות יגיעו. ברגע שהכוח נאסף לגמרי ביאורן עצמו נעלם אל הפרא, אך כולם מקווים שהוא ישוב ברגע שהקרב יתחיל.
באותו זמן אודריק קיים את הבטחתו ורימה את צבאם הגובר תמידית של השודדים[שכעת עומד על 700 איש בקירוב] – הוא הביא אותם צפונה, לכיוון הדרך הישנה, אבל משכנע אותם שהדרך הכי טובה להגיע לארצות ביאורן בלי להיראות היא דרך נקיק צר ונמוך שנקרא 'השקע העגום', ליד הדרך הישנה. זה מציב את השודדים בחולשה בולטת – הנקיק מאט אותם ומאפשר לביאורנים ללכוד אותם , לאגוף אותם ולארוב להם. בדרכם של השודדים חוברים אליהם עוד ועוד בני בליעל, פורעי חוק, אסירים נמלטים ועושי צרות אחרים, בחיפוש אחר כסף, זהב, תעסוקה, שלל או ממון. תחת הנהגתו של ואלטר, כל הדברים האלו אכן מובטחים להם.
בדרכם של כוחותיו של ביאורן אל שקע העגום, פארין שולח את קראוק, העורב הנאמן שלו מגזע הקארוקים מארבור, אל אולמות אנשי-היערות, בתקווה שמנהיגם ישלח גם הוא כוח צבאי קטן שיבוא לתמוך בהם בקרב.
ה12 לפבואר, שנת 2947 לעידן השלישי
כוחות המתנדבים של ביאורן, כ500 במספר, מגיעים לצידה הצפוני של העמק העגום. החבורה הסבירה למפקדי הכוח שמי שמוביל את כוחות השודדים בעצם מרמה אותם בשביל להיכנס לעמק – ולמלכודת. כעת החבורה מתחרטת על שבטחה באודריק, אם כי הוא לא הראה סימני בגידה – עדיין.
בשעות הצהריים הסיירים מבחינים בכוח עצום של פורעי חוק מתקרב מהצד הדרומי של הנקיק. בזריזות מדהימה אדראהיל ואדאלארד הלכו עם האנשים שהוקצו להם לראשם של שני צדדי הנקיק, מחכים לארוב לשודדים ברגע הנכון.
שארית החבורה, פארין גיסמונד וברן, בראש כוח קטן יותר, אורבת להם בנקיק עצמו. הם הסתתרו מתחת לשיחים בקרבת השביל הראשי בעמק, בתקווה להפתיע אותם עוד יותר.
החבורה, שלבבותיה הלמו בעוצמה ובמהירות שיא, שכבו ללא ניע וקול על הקרקע, מכוסות בעלים וענפים קטנים, ושומעים בעצבנות את פסיעות הרגליים הרבות מספור של פורעי החוק הדרומיים. הם מתקרבים עוד ועוד, עד שהם מגיעים כל כך קרוב שכולם יכולים לראות את כפות רגליהם במרחק סנטימטרים ספורים – אבל הם עוצרים את עצמם, כי הסימן עדיין לא הגיע.
החבורה, שתריסר כפות רגליים גדולות עוברות ליד רגליהן בכל רגע, מתחילות לחשוש – מה אם הכוח של אנשי ביאורן שכח את האות? מה אם-
מאות שריקות נשמעות באוויר כשצלפי הביאורנים, שעומדים על ראשי הנקיק, שחררו את חציהם על אויביהם המרים – זעקות כאב ואימה נשמעות מכל עבר כשהרגליים שליד ראשי החבורה מתחילות לרוץ לכל הכיוונים, מעלות אבק לכיוונם.
וזה היה הסימן – בשאגות קרב החבורה מתגלגלת ממחבואה ומתחילה להכות באויביה מקרוב – השודדים, שלא מוכנים להפתעה הנוספת של חיילים מול פניהם, נתפסים מופתעים לחלוטין ונרמסים תחת רגליהם החסונות של האנשים החופשיים בהנהגת החבורה. לאחר מספר דקות של קרב מבולגן , שבמהלכו החבורה, בראש הכוח שהוקצב לה, מתקרבת עוד ועוד ללב צבא האויב, פורעי החוק מתחילים להתעשת ולהאתרגן – המפקדים מתחילים לנבוח פקודות לחייליהם, שמצייתים בפחד, ומתקדמים באופן מסודר. הדמויות פתאם נזכרות שהן צריכות למצוא את אודריק, ואולי, דרכו, את מנהיג השודדים שראו לפני מספר ימים. החבורה פונה על עקביה, מפלסת את דרכה כעת אל ראש הכוח. שם הם אכן מוצאות את אודריק, מתחבא מאחורי עץ אלון עבה, מכה בכל שודד שעובר לידו; ובמרחק מטרים ספורים, את מנהיג הדרומיים: אדם גבוה, עצום, הלובש שריון שרשראות כבד ולראשו קסדת ברזל. בשני ידיו הוא מחזיק גרזן עצום מימדים. הוא צוחק כשהוא רואה את החבורה.
''אתם? אתם מנהיגים את החלאות האלה? אני הוא המנהיג היחיד פה! ואלטאר האיום! אני!''
והוא מסתער על החבורה בכוח פיסי עצום ובקול צעקה – גיסמונד לא נרתע ורץ אליו באותה המהירות, מכה אותו בעזרת מגן הצריח העצום שלו ומטיח אותו לאחור. ברן מחסל את כל השודדים האחרים שמנסים להתקרב אליהם ופארין מנסה להטיל על האדם העצום את אחד מגרזיני ההטלה שלו, ונכשל.
מסביבם הקרב מתנהל בשיא עוצמותו – מכל עבר הביאורנים מכים בפורעי החוק, שמשיבים מלחמה במספריהם הגדולים, וחלקם נקטלים בידי הצלפים בראש הנקיק.
אדאלארד, באותו זמן, התגנב במיומנות עצומה במורד הנקיק, לתוך שדה הקרב ואל העץ שמאחריו מתחבא אודריק(וואו! הצלחה יוצאת דופן!). הוא מנסה לשכנע אותו לבוא איתו, אבל הצעיר מסרב; הוא רוצה להילחם. אדאלארד נאנח בחוסר-רצון ונענה לבקשתו, אבל מסביר לאודריק שיילחמו בדרכם של ההוביטים. השניים מתגנבים לעורף צבא השודדים, מתעלמים מפורעי החוק ובני הבליעל שמנהלים קרבות קטנים סביבם ללא-הרף ושמתעלמים מהם באותה הצורה. ברגע שהגיעו לקצה כוחם של השודדים, השניים מתחילים לדקור את חרבותיהם בגבם של השודדים, שלא ראו אותם מגיעים. הם היו הורגים שניים מהם, בשקט רב ככל האפשר, ומניחים את גופותיהם על הקרקע בדממה, ואז מכים בשנית, וחוזרים על הפעולה שוב ושוב.
אדראהיל, שהחליט להישאר עם רוב הכוח של אנשי ביאורן בראש הנקיק, יורה את חיציו במהירות כזו שהקשתים לידו סבורים שקשתו מזמרת – הוא צולף במיומנות בשודדים, מפיל עשרה(!) מהם מרחוק.
ובינתיים הקרב נגד ואלטאר נמשך – פארין, ברן וגיסמונד סוגרים עליו עוד ועוד, עד שלבסוף הוא מטיח את כולם אחורנית בהנפת גרזן אחת – גיסמונד מאבד את זרתו, ופארין קיבל ממנו צלקת חדשה על כתפו. אדראהיל, שרואה ממעלה הנקיק את מצוקת חבריו, מנסה לצלוף בואלטאר מרחוק – ופוגע בעוצמתיות בירכו של ואלטאר(עוד הצלחה יוצאת דופן, זה כבר מטורף), שזועק בכאב אך רק שובר את החץ בצחוק אכזר,זורק את שבריו הצידה, מסתער בשנית על השלושה. בזמן שגיסמונד עוד מתפתל מכאב על הריצפה מאובדן זרתו, ברן ופארין מתחילים להשיב לואלטאר כגמולו – פארין פוצע את ואלטאר בחזהו, וברן מנצל את ההזדמנות ודוקר את זרועו השמאלית. בכוח על טבעי הוא רק צוחק עליהם בצחוק איום ותוקף שוב.
הקרב מסביב משקף פחות או יותר את הקרב של ברן פארין וגיסמונד נגד ואלטאר – לביאורנים כן היה יתרון בהתחלה אבל כעת השודדים משיבים מלחמה ערה, וחלק מהקשתים על גדת הנקיק המזרחי נלחמים פנים מול פנים נגד כוח שודדים שנשלח נגדם.
לביאורנים שעל הקרקע הולך רע עוד יותר – השודדים גוברים עליהם במספרם, והם לא מצליחים לשבור את קוויהם הצפופים. בנוסף, קבוצות שודדים זורמות לתוך הנקיק מהדרום, מעצימים עוד יותר את צבאו של ואלטאר.
בדיוק כאשר ואלטאר הרים את גרזנו למכה נוספת נשמעת קריאת שופר חזקה לאורך הנקיק – קריאה צלולה וגבוהה שמהדהדת בין האבנים והלוחמים. כולם נעצרים לרגע, מקשיבים לקול הקרן. דממה נותרת אחרי הקרן, ואז כל מי שנמצא בנקיק שומע קריאה רמה של עורב.
פארין מביט בתקווה, וקורא בגמדית קללה עסיסית בשמחה.
אחריו כולם מביטים מערבה ורואים מאות בני אדם עומדים בצדו המערבי של הנקיק, ומסתערים על השודדים, שנתפסו, שוב ,בהפתעה מוחלטת. אנשי היערות, שנענו לקריאתו של פארין וקראוק, שוטפים את הנקיק בחייליהם המנוסים, שמכים שוק על ירך בכל אויב שבו הם נתקלים, שוברים ומחלקים את צבא השודדים לשתיים; בואם של אנשי היערות מפיח בכולם תקווה והחבורה ממשיכה להילחם בואלטאר בכוחות מחודשים.
גיסמונד גובר על כאבו ומתרומם לעזור לחבריו, וביחד השלושה מצליחם להפיל את ואלטאר – שמצליח לקום בחזרה על רגליו, הודף את השלושה ויורק דם. הוא מקלל את השלושה מתחיל לרוץ בשדה הקרב, מפלס לעצמו דרך בין שודדיו ובורח משדה הקרב – ברן וגיסמונד מנסים לרדוף אחריו אך נתקלים בשורות רבות של שודדים.
הקרב ממשיך, וכולם מתפנים לעזור לאנשים החופשיים לנצח– אדאלארד ואודריק ממשיכים לטפל בכוחות השודדים מאחור, שבכלל לא שמים לב לכך שתוקעים לחבריהם, פיסית, חרבות בגבם; אדראהיל יורד לנקיק בגפו ומתחיל לקצץ דרומיים בעזרת חרבו; ברן נלחם בשלושה שודדים בבת אחת, מפיל את כולם; גיסמונד מטיח את מגנו העצום ללא הרף, הודף לאחור את כל מי שהוא רואה; ופארין מפלס את דרכו העקובה מדם לאורך שדה הקרב בכדי לעזור לאנשי היערות, קורא בדרכו לקראוק. כשהשניים מוצאים אחד את השני, הגמד מבקש מחברו לעזור בקרב כמה שהוא יכול – העורב מתחיל לנקר את עיניהם של השודדים, שצווחים בפחד כשהם רואים את העורב הגדול עט עליהם.
כוחותיהם של השודדים מתחילים להישבר ולסגת דרומה – אדאלארד ואודריק כעת מתחילים לתקוף את השודדים פנים אל פנים, שמתעלמים מהם ורק רצים, בורחים משדה הקרב העקוב מדם שבנקיק. בהנהגת החבורה צבאם המשולב של ביאורן ואנשי היערות רודף אחרי השודד מספר קילומטרים דרומה, הורג עוד עשרות שודדים.
כשהקרב באמת נגמר האנשים החופשיים חוזרים לנקיק, סופרים את החללים ומטפלים כראוי בפצועים – אנשי היערות ואנשיו של ביאורן לוחצים ידיים בחום, מתחבקים ושרים שירים על גבורת שני העמים האלו, שהתאחדו בקרב הזה, שלא ישכח לעולם. אדאלארד מוביל את אודריק אל חבריו. הצעיר לא מתחרט על מה שהוא עשה, אך הוא חושש מזעמו של ביאורן. החבורה משתדלת להרגיע אותו, ובערב, לאחר ששרפו את גופות השודדים וקברו כראוי את גופות חבריהם, החבורה יוצאת בחזרה לקירצוק, למשפטו של אודריק.
ווהו! הקרב הכי גדול שניהלתי עד עכשיו. תודה לאל שלפני הסשן הזה אני והחבורה שלי יצרנו חוקים נורמאליים לקרבות מאסיביים...
דרך אגב - החבורה יכלה להרוג את ואלטאר, אבל פיספסה בהזדמנות האחרונה שלה. וגם חשבתי שהוא יכול להות נחמד בתור נבל חוזר.
ולכל אלה שתהו- פארין לא ׳הציל׳ את כולם בכך שהוא קרא לעזרה, אם הוא לא היה קורא לעזרה הם היו מסתדרים לבד- וגם תכננתי שביאורן עצמו בצורת דוב יופיע במהלך הקרב, אבל כבר החלפתי אותו באנשי היערות, למה לא
וגם, אני חושב שמגיע לי צל״ש על זה שגם בהרפתקה הראשונה וגם בזו החבורה לא נתקלה בשום אורקים.
קראוק? יש להם גם יצירי סוד שנזכרים בקיומם רק כשצריך?
באיזה אופן ניהלת באמת את הקרב ההמוני?
באיזה אופן ניהלת באמת את הקרב ההמוני?
קראוק היה שם כל הזמן, רק לא ממש כתבתי עליו. ציינתי את קיומו בעמוד הראשון-
החוקים קצת מפותלים, שלא לומר מסובכים. אם אתה רוצה, אני יכול לפרסם אותם כאן.
החוקים קצת מפותלים, שלא לומר מסובכים. אם אתה רוצה, אני יכול לפרסם אותם כאן.
והחיה המלווה הזו היא יכולת שדמויות מעמים מסויימים יכולות לקחת?
לגבי החוקים האלו... אולי בספויילר.
לגבי החוקים האלו... אולי בספויילר.
את העורבים מגזע הקאקים של ארבור רק גמדים יכולים לקחת.
בסדר גמור, אני מתחיל להעתיק לאייפד.
בסדר גמור, אני מתחיל להעתיק לאייפד.
אדיר
וכן. כל הכבוד על אי ההספה של אורקים, אני מניח שקל יותר מדי לעשות את זה כאן.
וכן. כל הכבוד על אי ההספה של אורקים, אני מניח שקל יותר מדי לעשות את זה כאן.
תודה רבה!
מה זאת אומרת שקל מדי לעשות את זה כאן?...
מה זאת אומרת שקל מדי לעשות את זה כאן?...
שהעולם 'מכוון' אותך להיתקלויות אורקים לא מעניינות אינסופיות ואתה מצליח למצוא יצירתיות.
אה. תודה
מסתבר שאי אפשר לצרף יותר מקובץ אחד בכל פעם.
בכל מקרה, הנה מפה לכל אלו שחפצים להבין איפה האירועים התרחשו. החץ האדום מייצג את החבורה והדרך שהיא עברה מאז שהיא נפרדה מאודריק, והחץ החום מייצג את אודריק וצבא פורעי החוק.
תהנו!
בכל מקרה, הנה מפה לכל אלו שחפצים להבין איפה האירועים התרחשו. החץ האדום מייצג את החבורה והדרך שהיא עברה מאז שהיא נפרדה מאודריק, והחץ החום מייצג את אודריק וצבא פורעי החוק.
תהנו!
...
החץ הירוק מייצג את אנשי היערות.
תהנו!
תהנו!
מאוד מאוד מגניב!
אשמח לשמוע פרוט על שיטת הקרב המונית (למרות שזה כנראה מתאים יותר במ"ת כללי)
אשמח לשמוע פרוט על שיטת הקרב המונית (למרות שזה כנראה מתאים יותר במ"ת כללי)
תודה רבה!
היום ישבתי עם הקבוצה שלי ואחרי הסשן כתבנו את זה בצורה שמנוסחת נורמאלי. את החוקים יצרנו בזמן הסשן, והיום זה נראה הרבה יותר ארוך ממה שזכרתי(סיבה אחת היא בטח בגלל שזה כתוב ולא בעל פה). אני אשתדל להעתיק את הכל לאייפד במהרה.
היום ישבתי עם הקבוצה שלי ואחרי הסשן כתבנו את זה בצורה שמנוסחת נורמאלי. את החוקים יצרנו בזמן הסשן, והיום זה נראה הרבה יותר ארוך ממה שזכרתי(סיבה אחת היא בטח בגלל שזה כתוב ולא בעל פה). אני אשתדל להעתיק את הכל לאייפד במהרה.
ממש מגניב.
