• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

"הממליך" פנטזיה, עולם מקורי. {התחלנו}

סטטוס
נעול לתגובות.
IN
ברגע שארטמיס עוזב, פליז מסתובב במהירות ומנסה לתפוס בכנף מעילו. אם זה לא מצליח, הוא רץ אחריו בדממה ומסנן לו לעצור.
"מה אתה עושה?! זה מסוכן!!!"
ברגע שהוא שומע את קול הבהמה מהחנות הוא פשוט קופץ מרוב בהלה.
 
"אמממ, אולי אני אבדוק", אני מחטט בתיק מספר רגעים ומוציא מספר חומרים שלדעתי אולי יוכלו להעיר את ראלפי בגלל ריחם החזק, אני מושיט את מספר עשבים בעלי ריח חריף במיוחד למאגור, "הנה, השורש הזה אולי יעשה את העבודה, ואם לא זה אז תנסה את צרור העשבים האלה".

OUT
הייתי במילואים השבוע, הייתי בטוח ששלחתי למרחקים הודעה בנושא...
 
אלישע צועד בזקיפות אל הדלת החיצונית ובעוברו על יד המתגודדים הוא אומר להם חרש "רבותי, זה לא יכול להימשך עוד, אני הולך לשים לזה קץ", לאחר מילים סתומות אלו הוא יוצא מן הפונדק, אוסף את צילצלו הכסוף, ודרך החלון אתם יכולים לראותו צועד לכיוון המגדל השחור הנראה במטושטש באופק, הגשם העז עליו נראה כעוטף אותו בעדינות ומלטף אותו ולא מכה בעוצמה מטמטמת כפי שאמור היה לפגוע בו. בקומה זקופה, מבט צלול בעיניו וזהר כסף בידיו הוא נבלע באפלה ובסערה.
 
IN:
ארטמיס הולך לכיון הנהירות, ברגע שהוא מוצא סוס, הוא מכין אותו ויוצא לכיוון אליו הלכו הפרשים, משתדל לשמור על שקט, ופשוט לעקוב אחריהם, לא משנה לאן ילכו. ארטמיס כבר כמה ימים מחכה לרגע הזה...
 
IN
ארטמיס התקרב לאור המנורה המתנודדת, המקום ממנו נשמעו הנחירות. היא היתה תלויה על עמוד עץ ליד שער קטן וסגור בגדר-קורות חורקת ורטובה. על השער היתה תלויה פקעת חבל, לח גם הוא. השער היה נעול בשרשרת ומנעול.
ארטמיס ידע שגם אם הוא יכול לטפס על הגדר בקלות רבה, זה לא יהיה כל כך קל עם הסוס...
בתנועת-יד מוכנית ארטמיס תפס בידו את תיבת המנעול הקטנה, זה לא הפעם הראשונה בשבילו... אבל מבט אחד על המנעול אמר הכל: היה עליו את הסמל הזה שהופיע על הרבה מנעולים באיזור: שני גרזנים כפולי-ראש, מצולבים. מסתובב פה איזה יצרן מנעולים, וכל כמה שארטמיס ניסה, את שלו - הוא לא הצליח לפרוץ.
באותו רגע הגיע מאחורי ארטמיס הנפח החסון, וגער בו את גערתו.

אלישע יצא מהפונדק אל תוך החושך, אחרי שהשאיר אחריו תמיהות בנוגע למילותיו האחרונות. פליז לא שם לב איך שדלת הפונדק נפתחה שוב באמצע הגערה שלו, והאיש המוזר בעל עיני הים, נעלם אל תוך החשיכה.

וואוטר נזכר, כי בנוסף לעשבים ששלף, יש להניח כי על אחד מהמדפים ליד הדלפק, מונח הסם 'ראסוניק' (עשוי מתמצית לשונות של דגי להקת-פאלאנקס) שמשמש בהרבה מקומות המספקים שיכר, להפיח רוח חיים בלקוחות שתויים, כדי שיצליחו לגרור את עצמם מהמקום.

OUT
וכך איבדנו את דון-גובלאונה הטוב. הוא יצא מן המשחק. להתראות, ובהצלחה בהכל!
 
IN

הזקן מרחרח בספקנות את העלים שוואוטר מגיש לו ומתעטש מייד; עיטושים ממושכים, קולניים, של מי ששאף כבר את כל המפרצים באיזור.
"בשם כל הסרטנים פחוסי העוקץ, אין לי מושג איפה אתה מוצא את כל העשבים הדלוחים האלה!"
הוא מתחיל לעלות במהירות אל החדר בו מונח ראלפי, ומסתובב לרגע אחורה, אל הדייג האחרון שנשאר.
"הפונדק סגור, אויל-גרם שכמותך! אין עוד שיכר הלילה! לך תמצא לך איזו רשת לישון בה, צלצל קהה חוטם!"

שלושה נארצ'ים כבר נעלמו לי מהעינים. טוב מאד.


OUT

אני, לעומת מאגור, פחות שמח שאתה נעלם, גובלאנה. בהצלחה!
 
אני משועשע מעט למשמע דבריו של מאגור לדייג האחרון, רגע, אני מקווה שהוא לא רוצה שגם אני אסתלק?!, ואז נזכר שאולי יש מעט ראוסניק מאחורי הבר, אני ניגש לשם ומחטט, ולאחר שאני מוצא (או לא מוצא) אני ממהר אחרי מאגור במעלה המדרגות לבדוק מה שלום ראלפי.
 
IN:
"האם שלך הוא המקום הזה?" ארטמיס שואל את הנפח. "אם כן, אשמח אם תוכל להשאיל לי את סוסך... זה דחוף מאוד!" הוא אומר ומוציא מכיסי שקיק מטבעות ומנפנף בו בתקווה שזה יעורר בנפח איזה יצר חמדנות כלשהו.
במקרה והוא מסכים אני עולה על הסוס, מגיש לו 5 מטבעות זהב ויוצא בדהרה בתקווה להשיג את האנשים המוזרים.
במקרה והוא לא מסכים והוא בעצמו רוצה לרכב אליהם, אני מציע להצטרף אליו.

OUT:
אני איעדר עד ה20.09, מכיוון שעד אז אני במרתון פסיכומטרי ובתאריך הזה יש לי בחינת פסיכומטרי.
אשמח אם תוכל לדב"ש אותי.
 
OUT
אצלי התאריך נדחה מאחר ויש לי דחיית גיוס מן הסתם. בהצלחה, אל תחזור עם פחות מ800!
:p

IN
"אתה יכול לקחת את הסוס... אבל אני לא יודע אם הוא שלי! אם יש כאן אדון שחור או שכיר שחור... אני לא יודע מה אני אעשה לו..."
 
וואלדור נשאר בקומת הפונדק. הוא מתקרב אל בתו הנרעשת, של ראלפי אוסף את ידה, "הרגעי אנחנו נשמור עליכם".
הוא מנסה לשדר רוגע, אמפטיה ובטחון.
 
גם אני תוהה.
ומה קורה עם הפורום? רק אני לא מצליח להכנס אליו בממוצע של פעם ביומיים?
 
OUT
אני מצטער, מצטער ממש... :cry:
החיים שלי לא פוסעים תמיד במסלולים רגילים ומקובלים...
מסיבות כלכליות, שאינן קלות, המחשב עף לי מהבית ונתקע בפינה טחובה של משרד צר,
תחת עיניהם הפקוחה של מעבידים שיכול להיות קשה להם, עם הפונדק.

קשה לי גם קצת עם הקצב הלא פשוט שקשה כל כך בהתחלה של סיפור (כי עוצמות ומתח נבנים בסיפורים שנבנים על התחלות שלוות...)

הלוואי, הלוואי שאני אוכל לחזור, ולהיכנס פה למשהו אמיתי וטוב.

IN
גלי הים האפל ממשיכים ללחוש וללחך את מזחי האבן השבורים של חופי נורנד, תמיד, עדיין.
 
אני מקווה שהמשחק יחזור =]
בהצלחה לך שם במשרד ;)
מקווה שהמחשב חזור למקומו החם והטוב.
 
סטטוס
נעול לתגובות.
חזרה
Top