• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

קלדאריה (מהדורה 3) - סיכום ביניים

עברו כמעט חודשיים מאז הכרזתי כאן באורח חגיגי על חזרה לקלדאריה,
אגב נסיון להתגבר על סדרה של כשלים ובעיות שהפריעו לשתי הגרסאות הקודמות - בין היתר, בעיה של רעיונות לא ממש מקוריים שהשתרשו בעולם המערכה מתקופות מאד ראשוניות של הגיבוש שלו, בעיה של חוסר סדר ובלבול, מסגרת כללית לא מספיק ברורה ויציבה, ועוד.

בינתיים, הצהרת הכוונות הפכה למספר רב של עדכונים, ומאידך גיסא כבר קרו מספר דברים שלא נחזו/השתנו מאז התוכנית המקורית.
1. ז'ראל שינתה מיקום, והוחזרה כך אל תוך עולם המערכה.
2. הגם שבאמת התכוונתי וניסיתי לעבוד לפי סדר נוקשה ולוגי, לא הצלחתי לעמוד בזה באורח מלא - כך ששוב הגיעו עדכונים 'מפה ומשם', הגם שעדיין כולם מרכזיים, ולא קפיצה לפרטים קטנטנים באיזורים שונים ומשונים.

כרגע, אחרי תום כמעט חודשיים (כשבאמצע מילואים), ולאחר שנגמרה פגרת בתי המשפט, קלדאריה מצויה במצב עדיין התחלתי, אבל להערכתי בכלל לא רע.
בעיקרון, פרק ראשון של "ספר המערכה" הושלם לחלוטין, ונתן את התשתית המיתית של יצירת העולם, האלים המרכזיים, כמה מיתוסים עקרוניים שחשיבותם עולה בהרבה מעבר לרמה מקומית, ועוד.
בפרק שני, שהוא מבחינתי אחד הקשים ביותר לכתיבה, נעשתה עבודה רבה באחד התחומים החשובים ביותר של עולם המערכה - בניית הגזעים המחודשים של דמויי-האדם, שהוא אחד האלמנטים שעברו את השינוי הגדול ביותר מאז הגרסה השניה. אני יודע שהפרק עוד לא הושלם, כאמור - בניית גזע זו אחת המלאכות הקשות והפחות אהובות עלי, אבל התקדמות משמעותית בהחלט יש.
העבודה על המלל של פרק שלישי לא ממש התחילה, אבל מנגד - הושלמו כמעט כל מפות העולם, כך שיש לנו כעת כבר תמונה צבעונית, מפורטת וברורה על 90% מהעולם (הדבר היחיד שחסר זה מפה מפורטת של תת היבשת ההרקאלית, שכמה מחלקיה כבר מופיעים במפות אחרות.

נראה, שזה הזמן שראוי להפרד מהפתיל הישן והמבואי, ולהחליף אותו בפתיל של מעין סיכום ביניים והערכת מצב,
בין היתר, גם משום שכל אחד משני העדכונים הבאים שאני 'מבשל' עכשיו (בהנחה שלא תהיה הפתעה או התפתחות לא צפויה), הם עדכונים כבדים מאד שכבר יכנסו במידה רבה (כל אחד בדרכו) אל תוך המערכה.

מעבר להצהרת הכוונות הזו, הרי שהפתיל נועד בעיקר - כמו הפתיל הקודם, בעבור חוות-דעת, תגובות ושאליות כלליות, הצעות להמשך, ציון בעיות כאלו ואחרות שלא תמיד אני מסוגל להבחין בהן בעצמי ובזמן, וכך הלאה. מה שכתבתי כאן זו הערכה אישית, שמעצם טיבה היא מוטה - כך שאשמח לשמוע גם דעות אחרות.
וכמובן - כמו תמיד, מאד אשמח גם אם כמה מהקוראים השקטים (בתקווה שיש כאלו) יגלו את עצמם ויגיבו בפתיל :)

דף האינדקס הזמני של מהדורה שלישית:
(http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/vol1index.html)
 
1. רציתי לציין שאולי אתה טוען שיצירת גזעים חדשים אינה אהובה עליך, אבל אתה עושה עבודה לא רעה בכלל בתחום הזה. עוד לא הספקתי להגיב ביתר פירוט באשכולות המתאימים לכך, אודות הגזעים החדשים, אך אני מקווה לעשות זאת בקרוב. בעיקר מצאו חן בעיני בני ההאמאאני. בניגוד לאושגרו שמעוררים רק שאט נפש, ההאמאאני ממש מעוררי אהדה, למרות כל שונותם ומוזרויותיהם. (לא שהייתי מעוניין להיתקל באחד מהם בסמטה חשוכה בהידרקרון, כשהוא באמצע התקף זעם... :) ) ממש מרגישים שכתבת עליהם מתוך סימפטיה, בניגוד לאושגארו ולעלמות הדומן- הגרסה הקודמת והבלתי מפותחת של הפילושטי- שניכר שגם אתה חש רק גועל כלפיהם.

2. הצעה אחת, בתחום היחסים הגיאו-פוליטיים.לדעתי, כדאי להגדיל את מספר הכוחות המצדדים בהידרוסט. אם לא תעשה כך, הרי בסיפורים ו/או במשחקים שאתה או אחרים תקיימו בקלדאריה, יהיה קשה מאוד להאמין שהאימפריה, למרות כוחה, ניצלה מהתמוטטות והתגברה על כל שלל אויביה והשסעים הפנימיים בתוכה. (אלא אם כן הבאת את ההידרוסטים למצב בלתי אפשרי כזה בכוונה, ואתה מעוניין לתאר את התמוטטותם.) פשוט, כרגע הידרוסט מזכירה לי מאוד את האימפריה הבריטית לפני מלחמת העולם השנייה. אני יודע שלזה בדיוק התכוונת, אבל כולם יודעים מה קרה לאימפריה הבריטית אחרי מלחמת העולם השנייה. :twisted:
בעלי-ברית אפשריים להידרוסט יכולים להיות אצילי צפון מאסקרו, שיתמכו בהידרוסט כנגד השלטון המרכזי של ארצם, וגם דוכסות גלאנמאייר, שיכולה להפוך ממדינת חסות לבעלת-ברית מרצון של האימפריה. כמו-כן, אולי אפשר להגדיל את כמותם וכוחם של הקלידרוסטים באמתסיט, על חשבון האמתורים ושאר תושבי הארץ, העוינים לאימפריה.
זה סתם רעיון קטן שלי. אחרי הכל, יש גבול על כמה אויבים ניתן לגבור בעת ובעונה אחת. אפילו צבאות גונדור ורוהאן ב"שר הטבעות", למרות כל כוחם וגבורת לוחמיהם, עמדו בפני תבוסה ודאית והשמדה, מול כוחות עדיפים בהרבה מהם.
 
1. תודה רבה :)
מה שהתכוונתי לומר - שיצירת גזע היא עבודה קשה וסוחטת מאד. לא בכדי, אני נמנע מעבודה רציפה על הפרק הזה,
אני שמח לראות שבעיני חלק גדול מהקוראים, למצער, התוצאה היא מוצלחת...
ואכן, האושגאארו מעוררים בעיקר שאט-נפש (וזה עוד כלום לעומת מה שיתעורר ברגע שיתחיל הפירוט עליהם, כולל הטקסים והריטואלים המזעזעים שלהם, ומה הם מעוללים לבני-אדם ולגזעים אחרים שנפלו תחת 'חסותם').

2. נקודה בהחלט טובה.
בהקשר זה אענה קודם כל כי הסיכויים צריכים להראות גרועים מאד - אחרת, מה הצורך בדמויות שחקן ברמה גבוהה ובמערכה אפית?
מעבר לזה, סביר להניח כי ההידרוסטים אכן יגייסו בעלי ברית - סביר להניח שהארכידוכס של גאלנמאייר יעדיף לתמוך בהם, ולא בקיידרהרץ, וכנ"ל הסוחרים הגדולים של רוטמר וביירנזור. כמו כן, סביר להניח שהמאסקארים יתחלקו בכל הנוגע בתמיכה שלהם - כאשר אחת הסיעות תתמוך בהידרוסט. ארליסין היא עשירה וחזקה; גורמים אחרים, גם מדינות שרותחות מזעם והשפלה כנגד הידרוסט (כמו פאנולדריס), אולי לא יתמכו בה בכל כוחן, אבל לא ממש ירצו כיבוש קיידרהרצי; אחרי הכל, בקעת אלף הספינות קשורה בקשר הדוק לפלישה הקיידרהרצית האפלה הקודמת, לפני מאות שנים, שכללה מצור בן עשר שנים על תראובנליי, שהקיידרהרצים רצו למחות אותה מעל פני האדמה.
ועוד נקודה - גורם אחר שיעשה הרבה בכדי להכשיל התפשטות של טוטנהאגן ומאמיניו, היא הכהונה של מנלת'וריוס, שיודעת בדיוק מה יהיה גורלה במצב כזה. מלבד הזאהדריינים, שיתערבו רק במצב של 'כלו כל הקיצין', לכוהנות הכחולות של העוצרת מירנאריס יש לא מעט השפעה בחלקים מסויימים של הרקאליה - במיוחד באלמאריה, שהדת השלטת בה היא דלת מנלת'וריוס, על חלק מהשבטים המוסרידים, ועוד.

עוד נקודה אפשרית קשורה בנור א-מנליר; הגבירה הקאהרויאנית שמושלת שם, הנסיכה טילאריל, לא ממש ידידותית להידרוסט, אולם לוקחת בחשבון תסריט ביעותים עתידי אחד: ברית, מלאה או חלקית, שעשויה להכרת בעתיד בין כוהני טוטנהאגן והקיידרהרצים בכלל, לבין הרודן אר-טורגול. הגם שכרגע אין לזה סימן, ולקיידרהרצים אין שום כוונה להשתעבד לקאזאטיריה - קשה להוציא את זה מכלל אפשרות.
מהסיבה הזו, יתכן שטילאריל תתערב במישרין או בעקיפין כדי לבלום את הקיידרהרצים, כדי למנוע מצב שברית אפלה חדשה מהסוג הזה תשטוף במהירות את כל העולם הידוע (אם כי, צעד מוצלח כזה מצידה יכול גם להביא את ההיפך הגמור).

נ.ב: לגבי מה שהערת על האימפריה הבריטית לאחר מלחמת העולם - שיקול דומה מניע דווקא את הגורמים היותר פרו-קיידרהרצים בהידרוסט. אלו חוזים, שמלחמה בין "שתי האומות הגדולות" של אנשי הלילה תרסק או תפגע באורח קריטי בשתיהן, ותיצור עולם שבו תגבר ידן של האומות ה"ילידיות" - ולכן עדיף להגיע לעסקה על חלוקת שליטה עם קיידרהרץ, מאשר להסתכן במלחמה טוטאלית כנגדה.
 
אני מסכים שלקיידרהץ צריך להיות איזשהוא יתרון בולט,אבל אני לא חושב שהמצב אמור להראות עד כדי כך בלתי אפשרי.אני חושב שמלחמה בקנה מידה שכזה צריכה להראות קשה מאוד לשני הצדדים,גם אם בסופו של דבר ההובלה של צד אחד היא ברורה,כך שלא יקרה מצב שאם הדמויות לא שם הידרוסט ניכבשת תוך יומיים,אלא שהמלחמה תהיה מתמשכת והרסנית.

בכל מיקרה,רציתי לפתוח עץ על כל העיניין הצבאי בקלדאריה,אבל אני מבין שעדיף לעשות את זה פה.
יש לי כמה נקודות שלא ברורות לי על הלוחמה בקלדאריה:

1.מה קנה המידה של הצבאות בקלדאריה?זה מעולם לא הובהר עד הסוף.הרושם שיצא לי מאחד החלקים בהיסטוריה של הידרוסט['ואליהם ניספחו לא פחות מרבבת חיילים מסקאריים']הוציא לי את הרושם שהמלחמה נעשית בקנה מידה של אלפים רבים,אבל לא של רבבות.מאידך,עקב ההשוואה של קלדאריה למלחמת העולם השנייה,ייתכן ומדובר בקרבות בין מאות אלפי לוחמים.זה יעזור מאוד אם תבהיר את המצב.

2.באיזו צורה המלחמה בקלדאריה נעשית?מההיסטוריה ההידרווסטית יצא לי הרושם שהיא לא מורכבת ממסעות כיבוש ארוכים בדרך כלל,אלא מסידרה של קרבות בינוניים על אזורים אסטרטגיים,אבל גם זה מעולם לא באמת הובהר,היות ולא פעם ניזכרת מאות חיילים כמספר משמעותי מאוד,כמעט צבא.

3.עד כמה גדולה עוצמתה הצבאית של הידרוסט?מעבר לכלכלה,יצא לי הרושם שהידרוסט לא מחזיקה בצבאות עצומים,אלא בכוחות קטנים ומובחרים יותר.האם זה בעצם אומר שהשילטון דומה יותר לתקופה הקולניאלית,ובעצם מסתמך על כך שבים הצעיפים כל המדינות שאינן מעצמות מחזיקות בכוחות קטנים מאוד אחרי תקופת המלחמות,והמאבקים הם בעצם סוג של 'מלחמות כנופיות' כמו במלחמת העצמאות האמריקאית?

4.עד כמה גדולה עוצמתן של ערי הנמל השונות?ארלסיין,לדוגמא,על אף היותה רק עיר נמל,מוצגת כל הזמן כבעלת עוצמה אדירה,לעיתים כזו העולה על זו של הידרוסט,ומתפקדת כמדינה של ממש מבחינה צבאית.האם ארלסיין היא יוצאת דופן בעוצמתה,או שקנה המידה בקלדאריה הוא קטן מספיק על מנת שגם עיר מדינה תוכל להוות כוח רציני לו תרצה?

5.כיצד נערכים הקרבות בקלדאריה?האם מדובר בשיטת הלוחמה המיושנת של קרב פנים אל פנים בכמויות גדולות,או בגרסא מודרנית יותר של לוחמה?

יש לי עוד כמה שאלות,אבל אני מניח שהתשובות שלהם ניגזרות מהשאלות האלו.
 
1. זאת באמת שאלה מעניינת. אני זוכר דיון שקראתי בפורום כלשהו על טולקין, שם נטען ששיטת הגיוס ברוהאן הייתה של ימי הביניים. כך שאם גיוסו שם מעל לעשרת-אלפים איש, הרי שיש ברוהאן מעל למיליון תושבים. אחרים, ואני ביניהם, לא הסכימו וטענו שהמשטר ברוהאן דומה יותר לזה של שבטי נודדים ברבריים, ולא למשטר פיאודלי- כך שמרבית הגברים מתגייסים לקרב בעת חירום, ומכאן שאין בממלכה הזו יותר ממאה-אלף איש. אבל, בעצם, גם בימי-הביניים היו הבדלים גדולים בין יכולות ושיטות הגיוס של מדינות פאודליות שונות. אנגליה, בת כ- 4-5 מיליון איש, גייסה במהלך מלחמת מאה השנים צבאות של עשרת אלפים חיילים ויותר, ואילו צרפת, שהיו בה פי חמישה תושבים, גייסה צבא גדול פי שניים, או לכל היותר פי שלושה בלבד. נדמה לי שאנוויניאטר דוגל בגישה "המרחיבה", כלומר, גיוס יותר מקיף, וצבאות יותר גדולים. אולי לא מאות-אלפים, אבל לפחות רבבות רבות. ובאשר לעשרת-אלפים השכירים המאסקריים ההם, הם היוו רק חלק מן הצבא שהשתתף במלחמה ההיא, ואולי לא חלק גדול שלו.

4. לפי הבנתי, ארליסיין היא לא סתם עוד עיר גדולה, אלא ממש מעצמה קטנה בפני עצמה. היא לא שונה בהרבה מאתונה וספרטה הקדומות, או מקארת ובראאבוס, ב"שיר של אש ושל קרח". היא לא שולטת רק ברבבות תושבי העיר עצמם, אלא גם באיזור כפרי ענק, שבו חיים מאות-אלפי תושבים (ואולי יותר), בעיירות, כפרים, כפרונים וחוות. ואפילו יותר מכך, דומני שארליסיין היא המרכז הפוליטי והכלכלי למרבית הקלידרוסטים של אמתוריה.
 
אני מקווה שאתה לא מתכוון למאמר של אילן שמעוני (זארן),
כי בוא נאמר בעדינות, שהתזות שלו שנויות במחלוקת חריפה, ובמאמר שלו על עמי הסוסים התגלו טעויות קשות.

לגבי צבאות בקלדאריה,
התשובה היא באמצע. אין צבאות של מאות אלפים (אלא אם כן מדובר אולי במתקפה האפית האחרונה של הקאהרויאנים, על כל עבדיהם והמפלצות ושאר השרצים שלהם). צבא של חמישים אלף חייל נחשב לצבא ענקי, שנמצא בהישג יד של המעצמות הגדולות (כאשר הכוונה היא לחיילים מאומנים, לא לאיכרים שזרקו להם קלשונות לידיים).

היידרקרון, אאל"ט, היא בעלת אוכלוסיה של 750,000 איש בערך, והיא העיר הגדולה ביותר בסיל'נאראלד,
אבל אליה וקוץ בה - יתר הערים ההידרוסטיות הרבה יותר קטנות, ובודדות מהן עוברות את ה-100,000 (להערכתי, אין שום עיר הידרוסטית שמגיעה אל מעל 150,000 איש).
להערכתי, אפשר לומר שיש משהו כמו 1.5-2 מיליון הידרוסטים בכל העולם, כולל המושבות, כאשר הטווח הרחב הזה תלוי בשאלה את מי בדיוק מחשיבים להידרוסטי. אני בספק גדול עד כמה האימפריה של הוד מלכותו יכולה לעבור את ה-100,000 חיילים, וגם זה יחשב גיוס חירום שיכלול לא מעט כוחות לא מיומנים, שאי אפשר להחזיק בו לאורך הרבה זמן.
(מנגד, אפשר אולי להגיע למספר הזה או קצת יותר, ביחד עם כוחות ואסאליים כאלו ואחרים).
הקיידרהרצים כרגע יכולים לגייס להערכתי משהו כמו 60% מהמספר הזה, ביחד עם הואסאלים הנוכחיים שלהם (והרבה יותר, אם יתנו להם להשתלט על כל הנסיכויות הקיידרהרציות); הם נופלים מההידרוסטים בינתיים באורח ניכר בים, אבל בהמות המלחמה והאימון היעיל והמחריד של כוחות המחץ שלהם - מסדר אחוות המוות, יכולים לתת להם יתרון לא רע ביבשה, מה גם שהאימפריה ההידרוסטית תתקשה מאד להעביר את כל או רוב מוחלט מצבאה למקום אחד, בלא לחשוף את עצמה בצורה מזעזעת במושבות ובגבולות אחרים.

בהנחה שאר-טורגול יכריז על גיוס כללי, הוא בהחלט יכול להגיע בקלות ל-250,000 חיילים ולמעלה מזה, אבל אליה וקוץ בה גם כאן; רק רבע עד חמישית מאלו יהיו קאהרויאנים, והיתר יהיו ערב רב של עבדים, מפלצות ושאר טובין, שהמורל והאיכות של חלק מהם לא תמיד גבוהים מדי. אר-טורגול יפצה על זה בעזרת הרמה הגבוהה מאד של כוחות המחץ שלו, שיכולים לכלול שדים רבי עוצמה, מכונות מלחמה מבעיתות ושאר אלמנטים שיכולים לחסל כוחות גדולים בהרבה.
 
משהוא חדש,אני מודע לעיניין המאסקארי,אבל מעצם העובדה שניכתב 'לא פחות',כניראה שמדובר בכוח עצום.באשר לרוהאן,אגב,אני חושב שמדובר בכל האנשים שהם יכלו לגייס,היות וכל הרוהירים הם ציידים-מלקטים,אבל זה מוגבל לפי כמות הסוסים.
בקשר לארסליין,לא מדובר במעצמה קולניאלית כמו אתונה,היות והמושבות הן הידרוסטיות ולא ארלסיניות.העוצמה של ארלסיין נובעת מהגבלות המיסחר של ברית האריות וומהכוח הכלכלי העצום שלה,אבל זה לא עונה לשאלה עד כמה היא חזקה ועד כמה חזקות ערי המדינה והליגות השונות בכלל.

בקשר לאוכלוסיית הידרוסט,זה נישמע לי קצת מוזר.אם יש בעולם כולו כשני מיליון הידרוסטים[נלך על המקסימום],זה אומר שכמעט שליש מהם חיים בהיידרקון.גם אם נניח שרק 500 אלף מתושבי הייידרקון הם הידרוסטים,זה עדיין אבסורד,במיוחד שאנגליה,שקטנה מהידרוסט,כללה בתקופות מגבילות
[סוף ימי הביניים והתקופה הקולניאלית]מספר גדול בהרבה של אנשים.
בקשר לאר-טורגול:אם הוא מגיע לכזו עוצמה אדירה,מדוע אר-טורגול אינו יוצא כבר עכשיו ומועך את האימפריה ההידרוסטית?לקיסרות האור אין העוצמה הנידרשת אפילו לדגדג אותו במתקפת נגד,וגם הקיידרהצים וההידרוסטים ביחד[שהסיכוי שישלימו גם לאור הסכנה הוא אפסי]לא מסוגלים לעצור עוצמה שכזאת,אלא אם טוטנהגן עצמו יתערב.
בכל מיקרה,עדייין לא ענית על השאלות לגבי הצורה בה המלחמה והקרבות מתנהלים.
 
אוקי,

1. הרוהירים הם לא ציידים-לקטים, אלא יושבי קבע (ואגב, גם עמי-סוסים שהם לא יושבי קבע הם לא ציידים-לקטים, אלא מתקיימים בד"כ ממרעה) - לא הייתי מתפלא אם הכלכלה שלהם מבוססת על שילוב בין מרעה לחקלאות. אין שום סיכוי שציידים-לקטים היו יכולים ליצר עיר בירה ומבנה צבאי מורכב, שלא לדבר על יצירות כמו נקרת הלם או ההיכל הזהוב.

2. ארליסין היא עיר עצומה ועשירה, שהיתה מעצמת סחר עוד כאשר הידרוסט היתה חלשה בהרבה. בנוסף לזה, ובניגוד להידרוסט עצמה שנכבשה מספר פעמים, ארליסין לא נפלה מעולם לפי המסורת, ובוודאי שלא ב-1000 השנים האחרונות (הגם שלאיזון יוער, שהקיידרהרצים מעולם לא ניסו באורח ממש רציני, אלא השאירו את המשימה לעריצים הואסלים שלהם באמת'וריה); ארליסין יושבת על צמתי מסחר חשובים בים וביבשה, ויש לה גם countryside עשיר ושופע.
לגבי כח - די אם נאמר שהיא היתה מספיק חזקה כדי שהמאסקארים לרוב יעדיפו לסחור איתה ולא להתנפל עליה, ומספיק חזקה כדי לעמוד פעם אחר פעם בהתקפות של 'ליגת השמש'. לכן, ההשוואה למשהו כמו בראאבוס היא בהחלט במקום. חלק מהכח נובע גם מהעוצמה של בית היילנסטירד, ומהפוליטיקה המאד חכמה (ולא תמיד מוסרית במיוחד) של הבית הזה, שרבים מבניו לא רק שלטו בקסמים חזקים, אלא גם ובעיקר היו אומנים בכריתת בריתות ותככים, ארגו רשת של קשרי משפחה בהידרוסט ובמקומות אחרים, היו אומנים ב'הפרד ומשול', ועוד.

3. לגבי אוכלוסיית הידרוסט, אני עוד לא סגור על המספר הכללי,
אני יותר סגור על ה-750,000 איש בהיידרקרון, ועל קנה המידה של הכוחות הצבאיים. נראה שבהמשך הדרך, אחרי שיתווספו עוד ערכים על מחוזות וקולוניות, נהיה חכמים יותר גם לגבי החשבון הכללי.

4. אר-טורגול לא בטוח שינצח אם יצא למלחמה כרגע, מהרבה סיבות.
קודם כל, כפי שהערתי קודם, הרי שלמרות המספר העצום של הכוחות שלו, חלק גדול מהם הם 'בשר תותחים' לא אמין, שיכול לאבד את העשתונות ולהמלט במצבים קשים.
דבר שני, בהנחה שהוא פולש כרגע, הידרוסט וקיידרהרץ אולי לא 'יתאחדו' ממש, אבל בהחלט יניחו את המחלוקות בצד וישקיעו את כל המשאבים בהדיפת הפלישה שלו; סביר להניח, שבשלב הזה גם כמה וכמה מהממלכות וערי-המדינה של הרקאליה יצטרפו, בתוספת כוחות ממאסקארו, וכמובן הקאהרויאנים מנור א-מנליר (ולהוסיף על הצרה, הנסיכה טילאריל היתה בכירה בקאזטיריה ומכירה יפה את הצבאות והטקטיקה של אר-טורגול, כך שזה היה שמח מאד אם יוכל להפטר ממנה לפני שהמלחמה הגדולה תתחיל). יוצא, שהיתרון המספרי כבר בהחלט לא מוחץ, בלשון המעטה, והנצחון הופך ללא בטוח. זה עוד בלי לתת את הדעת על כך שכמה מראשי הקלאנים הקאהרויאנים הגדולים נאמנים מאד עכשיו, אבל ממש לא בטוח אם לא יתפתו להכניס לו סכין בגב אם הוא יחלש ויראה סימני תבוסה - מה גם, שכמה מהדברים שעולל להם/לאבותיהם בעבר בהחלט נותנים לרבים מהם יותר כמה וכמה מניעים בנידון.
(וזה עוד לפני שנענה לשאלה, האם אמריל עצמה לא תצוץ שוב עם החרב המרגיזה שלה, שכבר פצעה את אר-טורגול פעם אחת).

ועניין אמריל מוביל לעוד עניין בפסיכולוגיה של הרודן מקזטיריה: הוא כבר ניסה פעם אחת ונכווה קשות, למרות שתחילה נראה 'וודאי' שינצח. למרות שעברו למעלה מאלף שנים מאז, הרי ש"מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים", ואר-טורגול לא יעשה את הצעד המכריע לפני שיהיה בטוח שהפעם לא יהיו הפתעות. לכן, בשלב הזה הוא צופה מהצד, שולח את הסוכנים המשחיתים שלו לצבור השפעה וכוחות, ומחכה למלחמה הגדולה בין הידרוסט לקיידרהרץ, בתקווה שיריביו יעשו בשבילו חלק גדול מהעבודה.

5. לגבי הקרבות - תלוי מאד אילו קרבות ובין מי למי; כל עם וההעדפות שלו. ההידרוסטים יבכרו תמיד את הים, ולא פעם ישתמשו בו גם לתמרן בין נסיגה מהירה בעת הצורך והתקפה במקום אחר, אגב העברה מהירה של גייסות; ובעוד ההידרוסטים יעדיפו מלחמות יותר 'אלגנטיות' ומוגבלות שמתאימות להרגלים שלהם ולא משביתות לגמרי את המסחר, הקיידרהרצים ישתמשו ב'בליץ' של כוחות קרקע מסיביים, בתוספת מתקפה של עופות הצווחה הנתעבים שלהם כ"מתאבן", ולא פעם יפתחו את המערכה בהשמדה טוטאלית של אחד המתנגדים שלהם, כדי לזרוע אימת מוות ולהבהיר מה יהיה גורלו של כל מי שישתטה להתנגד; וכך הלאה.
 
הבנתי.אגב אמריל,כשאני חושב על זה,מעולם לא צוין מהיכן מגיע כוחו של המשמר הקיסרי.מובן שבעת קיומה של הקיסרות הוא היה ממומן על ידה והיו לו אלפי מועמדים לגיוס,אבל מהיכן הוא שואב את משאביו כיום,כשהאימפריה היא לא יותר מאוסף של מדינות חסרות קשר?

אגב,אם כבר השוואות לגרמנים וקיסרות האור,כשאני חושב על זה,המצב של קיסרות האור כאוסף מפורד של ממלכות שמאוחד בידי הדת דומה למדי לרייך הראשון,ל'אימפריה הרומאנו-גארמנית הקדושה',האם זה נעשה במודע?
 
כשאמרת בפעם הראשונה שיש 750,000 איש בהיידרקרון, הייתי בטוח, אבל ממש בטוח, שהתבלבלת וכוונתך הייתה ל- 350,000 כמו בהיידרקרון מן הגרסה השנייה של קלדאריה. אם באמת יש שלושת-רבעי מיליון נפשות בעיר הזו, לעניות דעתי, ממש לא סביר שבכל הידרוסט יהיו רק מליון וחצי תושבים. כמובן שזו החלטה שלך, וכפי שאמרת, אתה עוד לא סגור על המספר הסופי, אך בכל זאת רק רציתי לציין זאת.
על כל פנים, נראה לי שאתה מושפע מטולקין בעניין זה. כמוהו גם אצלך יש ארצות גדולות עם אוכלוסיה דלילה מאוד. למרבה הצער, אני מאמין כי זו אחת הנקודות- הבודדות- בהן טולקין לא ממש צדק. כפי שפלדריק ציין, באנגליה של ימי הביניים, שהייתה קטנה בהרבה מהידרוסט, היו מעל לארבעה מיליון איש- והיא עוד נחשבה לארץ פחות מפותחת ודלילת אוכלוסין. בצרפת, לעומתה, שגדולה רק פי שניים לערך מהידרוסט, היו מעל לחמישה-עשר מיליון איש. כלומר פי עשרה מאשר בהידרוסט.
בכלל, בניגוד למה שרבים חושבים, גם כלכלה ימי-ביניימית יכולה לקיים הרבה מאוד אנשים. אני ממליץ לך (ובכלל, לכל מי שמתעניין בנושא) לעיין במידע שבקישור הבא:
http://www.io.com/~sjohn/demog.htm
אולי חלק מן הדברים שכתובים שם נראים מוגזמים. אך לאחר שעיינתי באנציקלופדיה העברית ובבריטניקה, גיליתי שגודל אוכלוסיות אנגליה, צרפת, גרמניה, סין, הודו ועוד ארצות בימי הביניים, די מאשש את מה שכתוב באתר הזה.
ולמה זה כל-כך חשוב בכלל? משתי סיבות. קודם כל, כדי להגביר את תחושת האמינות. אבל מה שהרבה יותר חשוב מזה הוא שבניגוד לאימרה הידועה, הגודל כן קובע. :mrgreen: קרבות בין צבאות גדולים, הם הרבה יותר אפיים מאשר בין צבאות קטנים, ועימותים בין מיליונים רבים של אנשים מרשימים לאין ערוך מעימותים בין מיליונים בודדים. זו לפחות דעתי הצנועה.
ולסיכום, אני ממליץ על אתר נוסף- http://www.khoras.net
אולי העולם הזה מעוצב לפי הגישה ההפוכה לזה שלך- כלומר, קצת יותר מדי אנשים "נדחסים" שם לתוך כל ממלכה, אבל התוצאה די מעניינת. ומלבד זאת, זה עולם עשיר ומעניין למדי בזכות עצמו.
 
בהמשך לדברי "מישהו חדש", נזכרתי במחשבון אינטרנטי (המבוסס על המקור שהוא הביא).

http://www.rpglibrary.org/utils/meddemog/

ניתן להזין גודל של ממלכה ורמת הפוריות של האדמה (למרבה הצער, צריך להכניס רמת פוריות אחידה לכל הממלכה במחשבון זה, אבל בוודאי אפשר לשקלל זאת), ולקבל את מספר התושבים המוערך במדינה, ואת חלוקת האוכלוסיה לפי סוגי ישובים שונים.

חשוב לציין כי המחשבון בנוי ליצור ממלכות מדייאווליות, ולכן עשוי לא ממש להתאים לחלק מהמדינות בקלדאריה (למשל, התעלמות מהתפתחויות בחקלאות [כך שיתאפשרו יותר תושבים] ומהשפעות העיור בהידרוסט ובקיידרהרץ [לדוגמא], בהנחה שיש כאלו).

עפ"י מחשבון זה, אגב, מדינה (ימי בינימית, כאמור), בגודל של 2.5 מיליון ק"מ של אדמה טובה מאוד לעיבוד אבל לא אידאלית (דבר שעשוי לייצג מדינה בעלת אדמה סבירה בעלת חקלאות מתקדמת יותר, אני מנחש) תהיה בעלת מאה מיליון איש, אבל רק חמש מאות אלף מתוכם יחיו בערים גדולות (וצפויות ארבע ערים כאלו ; כך שמספר זה יצטרך להתחלק בין כולן).

במחשבה שניה, בהינתן התחשיב הנ"ל, אולי צריך לקחת את המחשבון הנ"ל בעירבון מוגבל - ולכן גם את התחשיב עליו הוא בנוי (שניתן באתר http://www.io.com/~sjohn/demog.htm כאמור).
מצד שני ייתכן שהתחשיב מדויק - אני משער שאנשים שמבינים יותר בדמוגרפיה ימי בינמית יוכלו לסייע בהחלטה עד כמה נכון התחשיב המוצע.
 
נכון, מאה מיליון באמת נראה מוגזם. אבל מצד שני, מיליון וחצי עדיין נראה מעט מדי. אני מעריך שכמות האוכלוסייה הסבירה להידרוסט היה בערך באמצע- כ- 10-15 מיליון נפש.
 
כאמור, בשלב הזה אני עדיין מגשש באפלה,
דבר אחד בטוח - הערים הגדולות ביותר בהידרוסט אחרי היידרקרון, נעות בערך בין 120 ל-150 אלף איש (ואין יותר משתיים-שלוש כאלו).
עוד דבר שצריך לזכור לגבי הידרוסט בדורות האחרונים, זה העובדה שהקפיצה באוכלוסיה של היידרקרון לא באה מהאוויר, אלא מהעובדה של נדידה המונית מהאיזורים החקלאיים שרבים מהם עברו תהליכים אכזריים של גידור והפקעה דה-פקטו של קרקעות מאיכרים קטנים ובינוניים. כך שאין ספק שהישוב הכפרי בחלקים רבים של הידרוסט הדלדל בעשרות אחוזים.
לכן, אני בספק האם נוכל להגיע ל-10-15 מיליון איש.
ואגב, חשוב לזכור שחלק לא קטן מהשטח ההידרוסטי הוא כמעט לא ראוי למגורי אדם, בוודאי שלא בכמויות גדולות. כל החלק המאד צפוני הוא שממת קרח מקוללת, ומה שגובל בה זה הרים גבוהים וקרים מאד, עם ישובים מאד קטנים; מחוז הלגון הענק הוא ברובו יער קדום, סאות'וואש הוא ביצות שמאכלסות אנושואידים לא נעימים במעמקיהן, והרי השדרית חוצים את הארץ לשניים ויוצרים עוד פס מרכזי רחב לא מיושב.

לגבי הכלים והמחשבונים - אני בהחלט אציץ בהם בקרוב, תודה :)
 
Envinyatar אמר/ה:
עוד דבר שצריך לזכור לגבי הידרוסט בדורות האחרונים, זה העובדה שהקפיצה באוכלוסיה של היידרקרון לא באה מהאוויר, אלא מהעובדה של נדידה המונית מהאיזורים החקלאיים שרבים מהם עברו תהליכים אכזריים של גידור והפקעה דה-פקטו של קרקעות מאיכרים קטנים ובינוניים. כך שאין ספק שהישוב הכפרי בחלקים רבים של הידרוסט הדלדל בעשרות אחוזים.

השאלה היא לא מאיפה צצה האוכלוסיה, אלא האם הפרופוציה בין האוכלוסיה הכפרית לעירונית בהידרוסט היא הגיונית - דהינו, כמה אוכלוסיה כפרית צריך בשביל האוכלוסיה העירונית המצויה.

מאידך, כאמור, המחשבונים הנ"ל הם בעבור אוכלוסיה ימי-בינימית; הם לא לוקחים בחשבון את פיתוח החקלאות מעבר לרמת ימי הביניים (דבר שיאפשר יותר קיום אוכלוסיה עירונית גדולה יותר ביחס לאוכלוסיה הכפרית... וכן, יעלה ככל הנראה לחלק מהחקלאים בפרנסתם ויגרום להם לעקור אל הערים).

לפיכך, בדקתי את ערכי אוכלוסיית של אנגליה (לא של הממלכה המאוחדת) ושל לונדון בוויקפדיה.
http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_London#18th_century_London
http://en.wikipedia.org/wiki/Demography_of_England#Population

אם נסתכל על על 1801, באנגליה היו כ-8.3 מיליון איש.
בלונדון ב1800 היו מיליון איש.

אם כן, נראה שהמחשבון המודיע כי נצטרך כ-100 מיליון איש בעבור אוכלוסיה של 500 אלף תושבים החיים בסביבה אורבנית של ערים מעל 12,000 איש מייצר תחזית פסימית משהו (קרי, שנצטרך כמות אדירה של אוכלוסין בכדי ליצור היידרקרון בגודל הדרוש), ביחס למציאות (וזאת אם הידרוסט היא ברת השוואה לאנגליה של 1800 יותר מאשר לזו של ימי הביניים - מה שנכון, עד כמה שהבנתי).

כך שהידרוסט לא עד כדי כך רבת אוכלוסין כפי שהינו עשויים לחשוב יכולה לתמוך בהיידרקראון בעלת האוכלוסיה הדרושה.

ואגב, חשוב לזכור שחלק לא קטן מהשטח ההידרוסטי הוא כמעט לא ראוי למגורי אדם, בוודאי שלא בכמויות גדולות. כל החלק המאד צפוני הוא שממת קרח מקוללת, ומה שגובל בה זה הרים גבוהים וקרים מאד, עם ישובים מאד קטנים; מחוז הלגון הענק הוא ברובו יער קדום, סאות'וואש הוא ביצות שמאכלסות אנושואידים לא נעימים במעמקיהן, והרי השדרית חוצים את הארץ לשניים ויוצרים עוד פס מרכזי רחב לא מיושב

ואם כך, השאלה היא מה הגודל של האיזורים אשר כן ניתנים ליישוב ועיבוד חקלאי?



_____________________________________________
אגב, נראה קצת שההידרוסטים "נוגסים בפראות עוד לפני שהספיקו לבלוע" - מקימים מושבות בארצות רבות, כאשר יש להם עוד הרבה מקום להתרחב בתוך ארצם (לא לאיזור השממות הקפואות והביצות - אבל מה מונע מהם לברא חלקים נרחבים ממחוז הלגון?)

כמובן, אני מניח שהאקלים הנוח יותר והמשאבים בקולוניות הם פקטור מסייע, אבל עדיין, הייתי מצפה גם התרחבות פנימית.
 
לפחות בגירסה הראשונה להיידרקרון היו מספר רובעים חקלאיים - כך שהיא לא צריכה להישען במלואה על העורף הכפרי. גם צריך לזכור שהיידרקרון יכולה לייבא את צורכיה מהסיל'נארלד (והבנתי שאתה חושב על "לכלכל בנוחות" 500 אלף איש. כמדומני, היידרקרון לא מכלכלת בנוחות מספר כזה אלא רק כמה אלפים.)
לעניין האיזורים החקלאיים, אם כבר נכנסים לזה, האם קיים אלמנט של בליית הקרקע עד כדי כך שהיא נעשית לא ראויה לעיבוד חקלאי? ההידרוסטים מעבדים את אותן אדמות כבר אלפיים שנה. הדבר עשוי להסביר את הצטמקות האיזורים הראויים לעיבוד חקלאי ונטישת אוכלוסייה מסוג כזה לעבר הערים.
 
הלדין אמר/ה:
לפחות בגירסה הראשונה להיידרקרון היו מספר רובעים חקלאיים - כך שהיא לא צריכה להישען במלואה על העורף הכפרי.

כן, עניין הרבעים החלקאיים הוא נקודה טובה - לא רק שתושביהם לא צריכים להיספר כחלק מאוכלוסיית העיר (מבחינת פרופורציית האוכלוסיות - אורבנית מול כפרית), אלא גם לתמוך בחלק מהאוכלוסיה העירונית (למרות שלא באופן מאוד משמעותי - עד כמה שהבנתי, מדובר ברבעים בעלי גודל פרופרציונלי יחסית לעיר, לא פרברי ענק שעולים על גודל העיר בהרבה.)

(והבנתי שאתה חושב על "לכלכל בנוחות" 500 אלף איש. כמדומני, היידרקרון לא מכלכלת בנוחות מספר כזה אלא רק כמה אלפים.)
אם הכוונה בדגש על "נוחות" - אומנם יש רבים בהידרוסט שלא אוכלים בכמות ובאיכות של העולם המערבי המודרני, אבל זהו גם המצב בלונדון של 1800, אלא השוותי, כך שזה מתקזז.

לעניין האיזורים החקלאיים, אם כבר נכנסים לזה, האם קיים אלמנט של בליית הקרקע עד כדי כך שהיא נעשית לא ראויה לעיבוד חקלאי? ההידרוסטים מעבדים את אותן אדמות כבר אלפיים שנה. הדבר עשוי להסביר את הצטמקות האיזורים הראויים לעיבוד חקלאי ונטישת אוכלוסייה מסוג כזה לעבר הערים.

אני בפירוש לא מומחה לחקלאות, אבל להבנתי כל עוד החלקאות לא תעשייתית מדי וכל עוד נעשה שימוש בדשן וחרישה, האיכות של האדמה מבחינה חקלאית מגיעה ל-"Steady State" די מהר, ולא ממש יורדת ממנו.
 
אל תשכח שלהיידרקרון יש את הפאונה והפלורה האופיינים לה. אין לדעת כמה כלבים, חתולים ושועלים מצאו את דרכם לקיבותיהם הריקות של תושבי היידרקרון (לדעת מרווין האריס, גם בשר אדם נכלל בתפריט שהועמד לרשות תושבי לונדון באותם זמנים.). אוזכר שהם מגדלים בפינות הרחובות דברים שונים ומשונים גם מחוץ לרובעים החקלאיים. בקיצור, היידרקרון אינה נשענת רק על העורף החקלאי אלא יש לה משענת פנימית חזקה מאד. גם אין מניעה שתושבי היידרקרון - לפחות בני המעמדות הנמוכים שהמעה בידם לא מספקת לרכישת מוצרי מזון טריים כל הזמן בהיעדר יכולת לשמר אותם - צמים חלק מזמנם מכורח.
 
הלדין אמר/ה:
אל תשכח שלהיידרקרון יש את הפאונה והפלורה האופיינים לה. אין לדעת כמה כלבים, חתולים ושועלים מצאו את דרכם לקיבותיהם הריקות של תושבי היידרקרון (לדעת מרווין האריס, גם בשר אדם נכלל בתפריט שהועמד לרשות תושבי לונדון באותם זמנים.). אוזכר שהם מגדלים בפינות הרחובות דברים שונים ומשונים גם מחוץ לרובעים החקלאיים. בקיצור, היידרקרון אינה נשענת רק על העורף החקלאי אלא יש לה משענת פנימית חזקה מאד. גם אין מניעה שתושבי היידרקרון - לפחות בני המעמדות הנמוכים שהמעה בידם לא מספקת לרכישת מוצרי מזון טריים כל הזמן בהיעדר יכולת לשמר אותם - צמים חלק מזמנם מכורח.

שוב, כל מה שנכון ללונדון וגם להידרוסט "מתקזז" כאשר מחשבים את פרופורצית עיר הבירה מול אוכלוסיית המדינה.
בכל מקרה, אני בספק אם כלבים וכו' מהווים מקור מזון שמשפיע באופן ממשי על הסטטיסטיקות (ויסלח לי שומאק השמן).
 
חזרה
Top