• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

דאלדאר - עולם מערכה

saruman

פונדקאי ותיק
( הבהרה קטנה )
לכל מי שתוהה , פירסמתי את אותו נושא ביום שבת האחרון.
ואז ראיתי שהוא פשוט מאוד , נעלם.
תיארתי לעצמי שאיזה מנהל מחק אותו , אבל לא ידעתי מה אמרתי שגרם למישהו
למחוק לי את הנושא.
היום , אחרי שיחה עם אבי , גיליתי שזה היה רק 500 תוכנות ריגול ו50 וירוסים ( השפעות לוואי של הבאטל נט....).


דאלאר – עולם מערכה
איך נוצר העולם ופרטיו המוקדמים?
( היסטוריה פרק א' )
העולם , נוצר כאשר פיצוץ אדיר , לפני מליון שנים , נוצר האטום הראשון ( אותו אחד מהשיקולים המדעיים לגבי איך נוצר העולם שלנו ...).
העולם עוצב והשתנה לפי תנאי מזג האוויר , שבאותם ימים חשוכים , היו משתנים הקיצוניות מדהימה.
האיש הראשון , שנוצר איפה שהוא בזמן לא מוגדר , מת מכוחם של הסופות החזקות.
היות שבעולם זה אין , בפירוש כוח עליון , הגזע האנושי נכחד.

שנים רבות , מאתיים בערך , לאחר שהסופות הפתאומיות פסקו , ועונות השנה הסתדרו ( שם יש 5 עונות , כשכולם אותו דבר כמו בארץ , אם כי בסדר שונה , והעונה החמישית היא עונת ההרס , שבו בדרך כלל בים הגדול ביותר נוצרים לחצים , וסופות הוריקן שונות פוקדות את העולם.

בני האדם הבאים שנוצרו לא היו כמו בני האדם הקודמים שמתו.
הזדווגות בין שני סוגי קופים שונים , שקרתה בטעות , יצרה תאומים , בן ובת.
אבל הם לא היו כמו שאר הקופים , והקופים ניסו לחסלם , התאומים ברחו משם , והקופים וויתרו להם ונתנו להם לברוח. זו היתה הטעות הגדולה ביותר שהם עשו , לפחות לגבי אחד מהם.
התאומים , לאחר שפיתחו מובני שיחה , נתנו שניהם מלוא תשומת לב לשני נושאים –
הגבר , לאומנויות הקסם , האישה – לציד.

ימים על ימים הם פיתחו תורות של דברים , סגנוני לחימה ועוד.
כוחם , לאחר כמה שנים טובות ( 20 – 30 ) היה גדול ועוצמתי , והם היו האלים הראשונים – אלת הציד דולארי , ואל הקסם – נאמאגיס .

כל אחד מהם השקיע אומנות רבה במקצועו , עד מהרה יכול היה נאמאגיס ליצור גזעים שונים , והיא יכלה לעצבם לפי תכנוניהם.
נאמאגיס היה מאוד קשה עם בני האדם , והוא החדיר בהם בעזרת המחשבה חוקים נוקשים מאוד , ובהתחלה הם ציתו להם לגמרי.

ואז נאמאגיס עשה את הטעות הראשונה מתוך שלושת הטעויות שלו:
נאמאגיס החליט , ובכוח קסם רב יצר את משקה האל מת. המשקה הזה נתן חיי נצח , והוא שתה אותו , ונתן גם לדולארי לטעום , ואז חייכה דולארי בסתר.

ביום למחרת נאמאגיס החליט לייצר עוד שני גזעים שונים , הוא יצר דודרים – יצורים הדומים לאלפים , אבל נמוכים מאוד , ונאורות – יצירות אשר תוכננו בדמותה של דולארי – הגברים והנשים כאחד.

ואז , אחד מבני האדם , גרגורי , החליט למצוא את התואר ואת התבונה , לא את הקסם הרע , אלא את הטוב.
באותו יום , האגדה השחורה של דאלאר הגיעה לעולם – גזע שנוצר ע"פ תכנוניו של מכשף אפל נשמה , אשר יצר כוח חזק מכל מה שנראה עד אז.
כעבור 20 שנה , גרגורי התחבב על שני האלים , והוא נהפך לפאלדין הראשון בדאלאר – ולאל השלישי.
שמו של גרגורי שונה לאוט'ר ליפברינגר , הוא נודע ביכולת מנהיגותו ובכישורי הריפוי האלילים שלו , ולכן נחשב לאגדה.

ואז הוא הגיע לעולם.

השלום ששרר בעולם עד עתה נקרע באלימות על ידי לוחם עטוף גלימות שחורות , אשר עם פטיש שמוקדש לאל לא מוכר ( ע"פ הסמלים שעליו ) חרץ את גורלם של אנשי העיר האגדית אירונקסל , איש לא ידע מאיפה בא , אפילו האלים עצמם , לא הבינו כלום ממה שקרה , אוט'ר נשלח באותו יום במשימה נועזת מאעיין כמוה – לחסל את אותו יציר חושך.
נאמאגיס מינה עוד שני אלים – עוד טעות. אחד , היה מרקוס דונר , שהיה קוסם שהתעסק בטבע ובחיות הקסומות.
ולורד ארקבס , מלך לוחם של מצודה מפוארת בעיר הנמל החשובה דורארט.

לורד אקבס השתמש בכוחות האלים שלו בהתחלה בחיוב , נתן אושר לאנשים חסרי פרוטה , הבריא מחלות והשתמש לטובה בכוחו , אומנם המלחמות שהחלו פוקדות את העולם , שני צבאות שונים , אחד – יד הברזל של אותו לוחם לבוש גלימות שחורות – כנגד כוחו של אוט'ר הפאלדין .

ארקבס נכנס בכוחות הזדון בהתקפה לא צפוייה , אך עד מהרה נוכח לדעת שיש קוסמים אפלים וחזקים ביותר בצבא הרשע , והוא , וכל צבאו נהפכו בריטואל אפל ליצורים מעוררי חלחלה – אורקים.

כאן מסתיים הפרק הראשון בהיסטוריה , כמו כן העידן הראשון בדאלאר.

( כאן הגיב קרוזיוס ואמר שהוא לא מבין למה אין רציפות. אני ריכזתי את הקטעים החשובים באמת , ואי העיקביות מורה על שעובר זמן בין כל מקרה. ואז הוא ביקש ממני עוד על המבצע שביצע ארקבס , אז הנה זה ).





מתוך רשימותיו של הכותב הזקן:
"ההליכה לקרב היתה קשה. פלוגתו של ארקבס לא היתה מורגלת לכך , כנראה - בגלל תנאי ההליכה הקשים , והעובדה שצעדו למרגלותיו של הר קלורדמור - ההר האכזרי ביותר מבחינת מזגי האוויר. סופות חזקות לאין שיעור פגעו בחוזקה בהר - יש במסאבות אנשים שלוחשים על מלחמה אגדית שנמשכה שם בין האלים לשד מהעולם הבא - הם ניסו להרוס את ההר תחתיו שהה.

אומנם היו אלה סיפוריהם של איכרים , האיזור היה גבוה וקרוב לים , הסופות היו פוקדות את ההר מכוחו של הטבע , לא היתה ידו של שום אל בדבר.

ארקבס החל מדבר אל יד ימינו , לורד פארקוס.

"אנחנו מתקרבים מאוד לעיר הבירה של פוריוס" אמר בקול שקט.
"צר לי על אובדן אחיך , שכן גם אבי מת באותה דרך איומה"...

כמה ימים לפני זה , עט על קבוצת הצועדים נשר ענק עטוי הילה חשמלית.
לורד ארקבס בעצמו חורר בשלוש יריות קשת את גולגלתו של היצור , אך הפגר נפל ארצה , מוחץ תוך כדי שבעה מאנשי פלוגת הצריח , ואיש מפלוגת הרצים.

בין הנופלים היה אחיו של פארקוס.

"אני רק מקווה שתיתן לו כוח בעולם הבא אלופי" אמר פארקוס.
" כך יהיה " מלמל ארקבס ובירך את אחיו של פארקוס בברכת דרך צלחה.
עיניו של פארקוס נצצו.

"ובכן" אמר ארקבס כעבור כמה שניות של שקט "אנו מתקדמים לעבר העיר הנפולה , אנו מתכוונים לעזור לגנרל אוט'ר במשימתו כנגד הזדון האפל ששורר שם".

"אומנם אנשי פלוגת הרצים ששלחתי אתמול לא חזרו מהדרך , הינני דואג מאוד לגורלם...".

כאילו למשמע דבריו , מפניה חדה הופיע סוס קל רגלים , נושא בחבל שקשור לאוכפו את אחד מרציו , דם קרוש נראה מעל לעינו , וידו נראתה מעוקמת בזווית לא טבעית.

"שכה יהיה לי טוב " אמר ארקבס , אומנם בהלה לא נראתה על פניו.
שום רגש לא נראה על פניו , הם היו מסיכה של קור ושל אדישות , אבל מנימת קולו
אפשר היה להבין שבליבו הוא דואג דאגה גדולה לשלומו של הרץ - כנראה היצור היחיד שיוכל לספר לו מה עלה בגורלם של רציו.

בברכה ובמילה מסובכת הופיע סמל זהוב - עין פתוחה לרווחה מוקפת בהילה זהובה ,
והרץ זע קלות , אחר פתח את עיניו.

מיד הופיעו נושאי החרב עם מים , והרטיבו מעט את שפתו תוך כדי שהוא משתנק ונחנק למראהו של מפקדו , הוא ניסה לקום - אך כנראה בגלל שבר נוסף השתנק ונשכב חזרה.

"פלוגה , אנשים-... אנחנו -.... אנח-..
תרועת קרן נשמעה מכיוון השביל.

"ה-.. הם באי-...ם".

ההתקפה על הקבוצה היתה מפתיעה , אומנם ארקבס ידע זאת , משהחל לדבר הרץ ידע מה קרה - לא לפי שום כוח , אלא לפי מבטו בו.

הקרב היה קשה , חרבותיהם של אנשי הזדון היו אכזריות , חציהם היו מעוצבים בצורה חדה , עם שני התעקלויות קשתיות בשני צידיו , מה שיצר פגיעה קטלנית , ואם ניסו להוציא את החץ מהבטן רוב הסיכויים שהיו מתים מהפצע.
אך אם לא היו מוציאים את החץ , רעל היה מחל לפעפע בעורקיו של הנפגע וגורם לו למות במילא.

הנותרים מההתקפה היו ארקבס , שלא נפגע כלל למעט שריטה אחת בפניו. ושלושה עשר מפלוגת אנשי האמונה - הפלוגה המאומנת והחזקה ביותר שהיתה נתונה לשליטתו.

ואז החלה האדמה לרעוד , הם רצו , הטירה לא היתה רחוקה משם , הם עברו שעות של ריצה , ללא אוכל וללא הפסקה. מים הורשה להם לילגום , ואז לאחר זמן הנראה כנצח בשביל הלוחמים העייפים , הם עמדו למרגלותיה של העיר.

העיר היתה חרבה מאז אותו אדון אפל החריב אותה , וכעת כלום לא היה יכול לעזור לה להינצל. אולי אוט'ר היה יכול , כך תהה ארקבס. אולי כן יש תקווה!
אבל אז ראה כלב פצוע צועד מבית , מלקק יד לבנה , הוא ידע שאין עוד צורך בזה , שבעליו לא יבוא.
אך בכל זאת הכלב ליקק את היד.זה היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתו של ארקבס , הוא ידע כי הם פוגעים הכל דבר , הוא נדר נדר - אם הוא אי פעם יהיה
אכזר עד כדי כך , שאקולל לקללת מוות , הוא לא ידע כמה הנדר הזה ישפיע עליו בעתיד.

הפלוגה צעדה ברחובות העיר השוממת , והגיעה לבסוף לטירה עצמה , הוא ראה את שני הצבאות נלחמים למטה , במדרון צר בקרב עקוב מדם , אך הוא לא זיהה את אוט'ר ליפברינגר בין הלוחמים.
הם נכנסו לטירה בשקט , ההליכה היתה לא נעימה.
כל רגע הם תהו אם מישהו עוקב אחריהם , האם כבר גילו אותם?

ואז הם הגיעו לאולם המלוכה. ההפתעה היתה גדולה - קבוצות לוחמים עטויי שחורים עמדו שם , מגוננים על קבוצה של אנשים אשר יצרו סימנים באוויר.
"היכנסו ידידי" אמר קול קטלני מקידמת החדר , הקבוצה נכנסה באיטיות , ארקבס צעד בשקט , המסיכה הקפואה התקשחה.
"צר לי להפריע לכם" אמר הקול " תהיתי אם באמת תצליחו להגיע , אני בטוח שעוד כמה רגעים לא תוכלו להתנגד , ואולם עכשיו....

הדלת נטרקה , מנעוליה נשמעו זזים וננעלים , אולם שום איש לא עמד שם.

"ברוכים הבאים " לחש הקול בקטל "לגיהנום".
הריטואל עבד , קבוצתו של ארקבס התפתלה בכאבים , אומנם ארקבס נשאר עומד.
בפיתאומיות נראה פיצוץ אור שחור , כלום לא נראה או נשמע.

ואז צחוק. צחוק של יצור חזק ומרושע שעוד לא נראה בעולם , וכי היה לו יתרון ענק... הוא היה אל.
 
אני מחכה לעוד תגובות , הערות הצעות ועוד....
אגב , כל מי שנכנס , בבקשה שיכתוב ביקורת , לשם שינוי אני
לא אהיה ילד קטן , וכל ביקורת תיקרא בקפידה.

כמו כן עוד תיאורים מורחבים על ההיסטוריה ינתנו אם רק תפרטו על מה אתם רוצים , אני , אלא אם כן יפוצצו אותנו מחר בשיעורים , אפרסם מחר את הפרק השני של ההיסטוריה , ואם אספיק גם את השלישי.

עריכה

בחיי 18 כניסות , ועוד אין תגובה אחת , חברה אל תתעצלו.

עריכה
 
לא מובן כול כך הקטע של האלים...
איפה שאר האלים בזמן שזה קורא
ומדוע בזמן שהאלים הופכים לאלים אין להם חיי אלמוות?
האים לאלים החדשים יש חיי אלמוות?
ומי יותר חזק האלים הישנים או החדשים?

נ.ב
דולארי היא האל הרע נכון...
 
דקל אמר/ה:
לא מובן כול כך הקטע של האלים...
נ.ב
דולארי היא האל הרע נכון...


איפה שאר האלים בזמן שזה קורא ?

האלים היו מופצים בכל מיני מקומות , והתעסקו בדברים רבים אחרים , צריך לזכור שהם היו לא יותר מיצורים רגילים , שהוענקו להם במתנה על נאמנותם "מעט" כוחות.
בשורה התחתונה כל אל היה שקוע בעינייניו

ומדוע בזמן שהאלים הופכים לאלים אין להם חיי אלמוות?
משום שזה לא עולם הקסם הקסום , שכל אל מקבל מתנה מאלוהים הגדול. העולם הזה היה עולם שבו הכל קרה כמו אצלנו ( רק בלי התפתחות כל כך גדולה של הטכנולוגיה ) , חוץ מעניין הקסם.
מי ששתה את שיקוי האל מוות יהיה אל מוות.

האים לאלים החדשים יש חיי אלמוות?
בשביל זה תצטרך לחכות לפרק הבא .

ומי יותר חזק האלים הישנים או החדשים?
כל אחד היה טוב בתחום עניינו. אין הכי חזק ושולת , אבל יש מתמחים בדברים שונים.

דולארי , דבר ראשון היא אישה , ואתה תצטרך להעלות מסקנות מרמזים מסויימים , או פשוט לחכות לאחד הפרקים הבאים.
 
בבקשה:



חלק ב' – ההיסטוריה של העולם
12.4 שנת 240
כאשר אוט'ר לייפברינגר ראה ממולו את צבא המוות , ובנוסף לזה גזע לוחמים שלא נראו מעולם , הוא נאלץ לעמוד ולהילחם מול האל ארקבס . הקרב בין שני האלים היה ארוך , שני הצבאות עדיין נלחמו מסביב , ההמולה היתה נוראה , אבל מבעד לכל זה , גופתו של ארקבס צנחה על הריצפה , אוט'ר , פטיש הקרב האדיר שלו נוצץ בהילה כחולה , הצליח לגרום לצבא לסגת ולהתבצר בתוך הטירה האפלה.

15.4 שנת 240
דולארי , שחשה כי חביבה הועבר לצד האפל , כפי שקיוותה , גרמה לנאמאגיס להכנס לחולשה , ואז כפתה אותו לתוך מכונת עינויים , וכך , במשך כל היום עונה נאמאגיס , ולבסוף , הוצאו רגליו ממקומם , גופו התחלש מאוד , הוא נתלה בתוך החדר העמוק ביותר במבצר שלהם , הרבה מתחת לאדמה , בתוך כלא שמסביבו רוחשת הילה חשמלית , אותו מגנון שהוא פיתח בעצמו לפושעים הגדולים ביותר.....

23.4 שנת 240
כוחו של אוט'ר גדל , הוא נהיה אל מנוצח לאחר שקוסם אור הטיל עליו משימה בה הצליח אוט'ר , וכפרס קיבל את חיי האל מת , הוא פרץ לטירה האפלה , ושם הוא נלחם ביצירי זדון , שאפילו נאמאגיס עוד לא ראה , אבל ניצח את כולם והגיע למטרתו , אולם המלוכה. שם ציפה לו הלוחם , גלימות שחורות מתנופפות מעל שיריון הברזל הקשיח אותו ענד , תפילה רכה לנאמאגיס , והקרב החל.

30.4 שנת 240
אוט'ר והלוחם האפל לא הפסיקו במשך כל הזמן הזה להלחם , הקרב היה קשה , אוט'ר , בתחילתו שלף גרזן וביקע חור בשריונו של יריבו , השני חתך את פניו של אוט'ר ( שמייד מחק את זה באמירת מילה רכה ) , כוחו של אוט'ר בקרב היה גדול , וכוחו של יריבו היה אלוהי , אבל ביום הזה , אוט'ר ניצל רגע של חולשה בה מחה אויבו את הזיעה ממצחו , ממש שנייה אחת של אי ריכוז , ובמכה שאפילו אוט'ר לא ראה ( בגלל המהירות ) צנח היריב האפל לריצפה , מדמם ומפרפר , גולגלתו היתה מפוצחת.

4.5 שנת 240
הלוחמים החזקים ביער האדום מוכנים להתקפה על עירם העשירה של בני האדם , הלוחמים ביער האדום ( בני אדם עם אוזניים דמויות אלף ) תקפו בשעת השקיעה של יום זה , וכבשו את אחת מהערים החשובות ביותר לבני האנוש.

6.5 שנת 240
נאמאגיס שולח מסר טלפתי לאוט'ר , קורא לו לעזרה ומציא לו בתמורה את הנשק החזק מכל הנשקים בעולם , אוט'ר נענה בשל קריאתו של מפקדו , יוצא למסע בכדי להציל אותו.
באותו זמן , באנאטוריה , העיר אותה כבשו האנשים האדומים , מתבצרים כמה מורדים בתוך טירה , ומוחאים באמצעי אלימות על שליטתו של מנהיגם.

7.5 שנת 240
פיצוץ אדיר נשמע באנאטוריה , הפיצוץ מזעזע את יסודות הטירה , והטירה הראשית בעיר נופלת על העיר.

8.5 שנת 240
איש לא ניצל , העיר עצמה , שהיתה בנויה מתחת להר שמעל לטירה , נהרסה לגמרי , איש לא ניצל , הטירה עצמה התרסקה על העיר , אבניה הכבדות נסקו מהשמיים על הטירה , רק הלוחמים שהתקיפו את הטירה נותרו חיים , הם לא היו בתוך העיר כשזה קרה , אבל שום איש לא ניצל מהמורדים בתוך הטירה.

ואולי כן.....

12.6 שנת 240
אוט'ר מגיע אל המבצר שבו התגוררו נאמאגיס ודולארי , הוא התחמק מדולארי , והצליח להגיע למרתפים.נאמאגיס שכב שם מעונה ( הוא לא יכול למות ) , ואוט'ר חש לרפאו. בזעם על האלה האפלה הזאת , הסתער אוט'ר למעלה , ותקע בה את פטישו עד שהיא היתה כמעט מתה ( היא לא יכולה למות אלא מנשק אגדי ). אוט'ר , על כך שהציל את אלו קיבל את החרב האגדית נולדאר , כוחה של החרב הזאת היה מעורר יראה , ובעזרתו מתה האלה הגדולה ביותר בעולם.

20.6 שנת 240
אוט'ר מתמנה לאל גבוה , עתה הוא יכל לשהות במבצר האלים , הוא ונאמאגיס מתכננים תוכניות איך להביא את השלום....ואז הם מקבלים מסר על לוחם אפל , שמו גילטאן , הם שומעים שהוא אחד מהמורדים שנוכחו בטירה הגדולה ביום שנהרסה , אבל זה היה בלתי אפשרי , שום יצור אנושי לא היה יכול לשרוד את הפיצוץ שהיה שם....נכון.

3.7 שנת 240
זהו היום האחרון בו שרר השלום הממושך על העולם. גילטאן פרץ ביום זה אל עיר צבא מפורסמת , ושם , הוא לבדו ללא שום צבא , ניצח ולקח לעצמו את השליטה על העיר.
זהו היום האחרון בשנה בה שרר שלום , גילטאן עצמו , כך חזה נאמאגיס , הולך לעשות טעות אחת גדולה שתהרוס אותו , אך ממש לא בזמן הקרוב...

סיום חלק ב'
 
הרעיון עצמו יפה אבל באמת קצת יבש
לדעתי כדי שתוסיף עוד על איך הכול קרא לדוגמא לאחר שאוט'ר ניצח את הלוחם האפל אתה חושב שלא היתה לזה השפעה על העולם ואם כן אז כדי שתוסיף את זה לא...
 
אני יכול לפרסם את זה כסיפור....
אם אתם מעדיפים אז תאמרו לי , היום בערב אני אכנס עוד פעם לבדוק מה המצב , ואם כן אני אפרסם מחר פרק.
מחר אלא אם יצא שאני אלך לשחק אר בפארק הירקון ואז מחרתיים.
 
חזרה
Top