• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עולם מערכה שעלה בראשי - הקדמה

saruman

פונדקאי ותיק
שלום לכם.

בזמן האחרון ניסיתי לתכנן עולם מערכה שיהיה מספיק טוב ועשיר בפרטים , כדי שגם אנשים אחרים יוכלו להנות ממנו ולהגיד לי " טוב סארומן " .

אני מצפה לתגובות על הפרק הראשון , שנכתב בשביל שתדעו מה היתה ההיסטוריה של העולם , שתוכלו להעיר לי , לתת תגובות ועוד כל מיני.

בבקשה:

דאלאר – עולם מערכה
איך נוצר העולם ופרטיו המוקדמים?
( היסטוריה פרק א' )
העולם , נוצר כאשר פיצוץ אדיר , לפני מליון שנים , נוצר האטום הראשון ( אותו אחד מהשיקולים המדעיים לגבי איך נוצר העולם שלנו ...).
העולם עוצב והשתנה לפי תנאי מזג האוויר , שבאותם ימים חשוכים , היו משתנים הקיצוניות מדהימה.
האיש הראשון , שנוצר איפה שהוא בזמן לא מוגדר , מת מכוחם של הסופות החזקות.
היות שבעולם זה אין , בפירוש כוח עליון( לפחות בינתיים ) , הגזע האנושי נכחד.

שנים רבות , מאתיים בערך , לאחר שהסופות הפתאומיות פסקו , ועונות השנה הסתדרו ( שם יש 5 עונות , כשכולם אותו דבר כמו בארץ , אם כי בסדר שונה , והעונה החמישית היא עונת ההרס , שבו בדרך כלל בים הגדול ביותר נוצרים לחצים , וסופות הוריקן שונות פוקדות את העולם.

מאחר ולא היה שום איום כלפי איש , שכן העולם היה ענק , ולא היו ריבים על אזורי מחייה.

ובגלל הנוחיות הזו , הצליחו בני האדם להיווצר שנית.

בני האדם הבאים שנוצרו לא היו כמו בן האדם הקודם שמת.
הזדווגות בין שני סוגי קופים שונים , שקרתה בטעות , יצרה תאומים , בן ובת.
שני האחים לא היו כלל דומים לשאר הקופים , ולכן הקופים לא רצו אותם חיים.
התאומים הצליחו לברוח משם , והקופים וויתרו להם ונתנו להם לברוח. זו היתה הטעות הגדולה ביותר שהם עשו , לפחות לגבי אחד מהם.
התאומים , לאחר שפיתחו מובני שיחה , נתנו שניהם מלוא תשומת לב לשני נושאים –
הגבר , לאומנויות הקסם , האישה – לציד.

ימים על ימים הם פיתחו תורות של דברים , סגנוני לחימה ולחשי קסם.
כוחם , לאחר כמה שנים טובות ( 20 – 30 ) היה גדול ועוצמתי , והם נחשבו כאלים הראשונים בעולם – אלת הציד דולארי , ואל הקסם – נאמאגיס .

כל אחד מהם השקיע אומנות רבה במקצועו , עד מהרה יכול היה נאמאגיס ליצור גזעים שונים , והיא יכלה לעצבם לפי תכנוניהם.
נאמאגיס היה מאוד קשה עם בני האדם , והוא החדיר בהם בעזרת המחשבה חוקים נוקשים מאוד , ובהתחלה הם ציתו להם לגמרי.

ואז נאמאגיס עשה את הטעות הראשונה מתוך שלושת הטעויות שלו:
נאמאגיס החליט , ובכוח קסם רב יצר את משקה האל מת. המשקה הזה נתן חיי נצח , והוא שתה אותו , ונתן גם לדולארי לטעום , ואז חייכה דולארי בסתר.

ביום למחרת נאמאגיס החליט לייצר עוד שני גזעים שונים , הוא יצר דודרים – יצורים הדומים לאלפים , אבל נמוכים מאוד , ונאורות – יצירות אשר תוכננו בדמותה של דולארי – הגברים והנשים כאחד.

ואז , אחד מבני האדם , גרגורי , החליט למצוא את התואר ואת התבונה , לא את הקסם הרע , אלא את הטוב.
באותו יום , האגדה השחורה של דאלאר הגיעה לעולם – גזע שנוצר ע"פ תכנוניו של מכשף אפל נשמה , אשר יצר כוח חזק מכל מה שנראה עד אז.
כעבור 20 שנה , גרגורי התחבב על שני האלים , והוא נהפך לפאלדין הראשון בדאלאר – ולאל השלישי.
שמו של גרגורי שונה לאוט'ר ליפברינגר , הוא נודע ביכולת מנהיגותו ובכישורי הריפוי האלילים שלו , ולכן נחשב לאגדה.

ואז הוא הגיע לעולם.

השלום ששרר בעולם עד עתה נקרע באלימות על ידי לוחם עטוף גלימות שחורות , אשר עם פטיש שמוקדש לאל לא מוכר ( ע"פ הסמלים שעליו ) חרץ את גורלם של אנשי העיר האגדית אירונקסל , איש לא ידע מאיפה בא , אפילו האלים עצמם , לא הבינו כלום ממה שקרה , אוט'ר נשלח באותו יום במשימה נועזת מאעיין כמוה – לחסל את אותו יציר חושך.
נאמאגיס מינה עוד שני אלים – עוד טעות. אחד , היה מרקוס דונר , שהיה קוסם שהתעסק בטבע ובחיות הקסומות.
ולורד ארקבס , מלך לוחם של מצודה מפוארת בעיר הנמל החשובה דורארט.

לורד אקבס השתמש בכוחות האלים שלו בהתחלה בחיוב , נתן אושר לאנשים חסרי פרוטה , הבריא מחלות והשתמש לטובה בכוחו , אומנם המלחמות שהחלו פוקדות את העולם , שני צבאות שונים , אחד – יד הברזל של אותו לוחם לבוש גלימות שחורות – כנגד כוחו של אוט'ר הפאלדין .

ארקבס נכנס בכוחות הזדון בהתקפה לא צפוייה , אך עד מהרה נוכח לדעת שיש קוסמים אפלים וחזקים ביותר בצבא הרשע , והוא , וכל צבאו נהפכו בריטואל אפל ליצורים מעוררי חלחלה – אורקים.

כאן מסתיים הפרק הראשון בהיסטוריה , כמו כן העידן הראשון בדאלאר.


?
 
פשוט תקרא... אין רציפות, קפיצה מנושא לנושא... אבל החומר טוב מאוד. מה שכן -הייתי רוצה לשמוע יותר בהרחבה על הקרב בין ארקבס וכוחות הזדון, על יצירת הגזעים, על תחילת התרבות שלהם, וכד'.
 
מתוך רשימותיו של הכותב הזקן:
"ההליכה לקרב היתה קשה. פלוגתו של ארקבס לא היתה מורגלת לכך , כנראה - בגלל תנאי ההליכה הקשים , והעובדה שצעדו למרגלותיו של הר קלורדמור - ההר האכזרי ביותר מבחינת מזגי האוויר. סופות חזקות לאין שיעור פגעו בחוזקה בהר - יש במסאבות אנשים שלוחשים על מלחמה אגדית שנמשכה שם בין האלים לשד מהעולם הבא - הם ניסו להרוס את ההר תחתיו שהה.

אומנם היו אלה סיפוריהם של איכרים , האיזור היה גבוה וקרוב לים , הסופות היו פוקדות את ההר מכוחו של הטבע , לא היתה ידו של שום אל בדבר.

ארקבס החל מדבר אל יד ימינו , לורד פארקוס.

"אנחנו מתקרבים מאוד לעיר הבירה של פוריוס" אמר בקול שקט.
"צר לי על אובדן אחיך , שכן גם אבי מת באותה דרך איומה"...

כמה ימים לפני זה , עט על קבוצת הצועדים נשר ענק עטוי הילה חשמלית.
לורד ארקבס בעצמו חורר בשלוש יריות קשת את גולגלתו של היצור , אך הפגר נפל ארצה , מוחץ תוך כדי שבעה מאנשי פלוגת הצריח , ואיש מפלוגת הרצים.

בין הנופלים היה אחיו של פארקוס.

"אני רק מקווה שתיתן לו כוח בעולם הבא אלופי" אמר פארקוס.
" כך יהיה " מלמל ארקבס ובירך את אחיו של פארקוס בברכת דרך צלחה.
עיניו של פארקוס נצצו.

"ובכן" אמר ארקבס כעבור כמה שניות של שקט "אנו מתקדמים לעבר העיר הנפולה , אנו מתכוונים לעזור לגנרל אוט'ר במשימתו כנגד הזדון האפל ששורר שם".

"אומנם אנשי פלוגת הרצים ששלחתי אתמול לא חזרו מהדרך , הינני דואג מאוד לגורלם...".

כאילו למשמע דבריו , מפניה חדה הופיע סוס קל רגלים , נושא בחבל שקשור לאוכפו את אחד מרציו , דם קרוש נראה מעל לעינו , וידו נראתה מעוקמת בזווית לא טבעית.

"שכה יהיה לי טוב " אמר ארקבס , אומנם בהלה לא נראתה על פניו.
שום רגש לא נראה על פניו , הם היו מסיכה של קור ושל אדישות , אבל מנימת קולו
אפשר היה להבין שבליבו הוא דואג דאגה גדולה לשלומו של הרץ - כנראה היצור היחיד שיוכל לספר לו מה עלה בגורלם של רציו.

בברכה ובמילה מסובכת הופיע סמל זהוב - עין פתוחה לרווחה מוקפת בהילה זהובה ,
והרץ זע קלות , אחר פתח את עיניו.

מיד הופיעו נושאי החרב עם מים , והרטיבו מעט את שפתו תוך כדי שהוא משתנק ונחנק למראהו של מפקדו , הוא ניסה לקום - אך כנראה בגלל שבר נוסף השתנק ונשכב חזרה.

"פלוגה , אנשים-... אנחנו -.... אנח-..
תרועת קרן נשמעה מכיוון השביל.

"ה-.. הם באי-...ם".

ההתקפה על הקבוצה היתה מפתיעה , אומנם ארקבס ידע זאת , משהחל לדבר הרץ ידע מה קרה - לא לפי שום כוח , אלא לפי מבטו בו.

הקרב היה קשה , חרבותיהם של אנשי הזדון היו אכזריות , חציהם היו מעוצבים בצורה חדה , עם שני התעקלויות קשתיות בשני צידיו , מה שיצר פגיעה קטלנית , ואם ניסו להוציא את החץ מהבטן רוב הסיכויים שהיו מתים מהפצע.
אך אם לא היו מוציאים את החץ , רעל היה מחל לפעפע בעורקיו של הנפגע וגורם לו למות במילא.

הנותרים מההתקפה היו ארקבס , שלא נפגע כלל למעט שריטה אחת בפניו. ושלושה עשר מפלוגת אנשי האמונה - הפלוגה המאומנת והחזקה ביותר שהיתה נתונה לשליטתו.

ואז החלה האדמה לרעוד , הם רצו , הטירה לא היתה רחוקה משם , הם עברו שעות של ריצה , ללא אוכל וללא הפסקה. מים הורשה להם לילגום , ואז לאחר זמן הנראה כנצח בשביל הלוחמים העייפים , הם עמדו למרגלותיה של העיר.

העיר היתה חרבה מאז אותו אדון אפל החריב אותה , וכעת כלום לא היה יכול לעזור לה להינצל. אולי אוט'ר היה יכול , כך תהה ארקבס. אולי כן יש תקווה!
אבל אז ראה כלב פצוע צועד מבית , מלקק יד לבנה , הוא ידע שאין עוד צורך בזה , שבעליו לא יבוא.
אך בכל זאת הכלב ליקק את היד.זה היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתו של ארקבס , הוא ידע כי הם פוגעים הכל דבר , הוא נדר נדר - אם הוא אי פעם יהיה
אכזר עד כדי כך , שאקולל לקללת מוות , הוא לא ידע כמה הנדר הזה ישפיע עליו בעתיד.

הפלוגה צעדה ברחובות העיר השוממת , והגיעה לבסוף לטירה עצמה , הוא ראה את שני הצבאות נלחמים למטה , במדרון צר בקרב עקוב מדם , אך הוא לא זיהה את אוט'ר ליפברינגר בין הלוחמים.
הם נכנסו לטירה בשקט , ההליכה היתה לא נעימה.
כל רגע הם תהו אם מישהו עוקב אחריהם , האם כבר גילו אותם?

ואז הם הגיעו לאולם המלוכה. ההפתעה היתה גדולה - קבוצות לוחמים עטויי שחורים עמדו שם , מגוננים על קבוצה של אנשים אשר יצרו סימנים באוויר.
"היכנסו ידידי" אמר קול קטלני מקידמת החדר , הקבוצה נכנסה באיטיות , ארקבס צעד בשקט , המסיכה הקפואה התקשחה.
"צר לי להפריע לכם" אמר הקול " תהיתי אם באמת תצליחו להגיע , אני בטוח שעוד כמה רגעים לא תוכלו להתנגד , ואולם עכשיו....

הדלת נטרקה , מנעוליה נשמעו זזים וננעלים , אולם שום איש לא עמד שם.

"ברוכים הבאים " לחש הקול בקטל "לגיהנום".
הריטואל עבד , קבוצתו של ארקבס התפתלה בכאבים , אומנם ארקבס נשאר עומד.
בפיתאומיות נראה פיצוץ אור שחור , כלום לא נראה או נשמע.

ואז צחוק. צחוק של יצור חזק ומרושע שעוד לא נראה בעולם , וכי היה לו יתרון ענק... הוא היה אל.

 
חזרה
Top