הלדין אמר/ה:
אני דמיינתי את משלחת ההתיישבות הראשונה במאדים כבינלאומית. רוב השמות שהזכרת נשמעו לי כמו שמות אנגלופוניים למשמע אוזן.
הם אנגלופוניים כי בכל זאת אנגלית היא השפה המשותפת ביותר בעולם כיום.
הלדין אמר/ה:
האם אתה רוצה לומר שאין שם שרת מקומי? רשת נתונים בסיסית שיכולה לאחסן מידע? מעבר לכך, חולי התיעוד מאמינים שאם הם לא מתעדים משהו, הוא לא קיים באמת. זה יכול להתחבר להרגשה שהם עושים היסטוריה והם רוצים להראות איך זה היה לדורות הבאים. מעבר לכך, וזה כבר תלוי בטיב המשלחת, סוג המידע שהמשלחת שולחת יקבע את המימון שהם יקבלו והמימון הזה קובע אם הם יקבלו מכדור הארץ אספקה. פרויקט כזה יהיה יקר.
זה מאוד תלוי על איך חושבים על מקורות המימון לפרויקט כזה. אתה מדמיין משהו כמו Mars ONE שהוצע פעם, שבו היישוב הוא סוג של תכנית ריאליטי. אני דמיינתי מודל מימון שיותר דומה למשלחות מחקר באנטרטיקה, ממקורות מדינתיים ומדעיים.
לא שאין ערך לתיעוד היסטורי של מצב כזה, וגם לא שאין תיעוד כזה - אבל אני לא חושב שזה יהיה אספקט מרכזי.
הלדין אמר/ה:
משהו שגם אופייני לתקופת החלוצים הוא שהם מתחילים להסתמך במהירות על עבודת שכירים כמו הסתמכות המתיישבים מהעלייה הראשונה על עבודה ערבית או העובדה שהמתיישבים בדרום אמריקה נשענו על עבודת עבדים. נושא שהיה נתון לוויכוח, כמובן, באותן קהילות. בשלב הבא אני מניח שיגיע גל הגירה של עובדים זולים שיתגברו את שורותיה של גילדת המשק ויעורר קונפליקט בתוך הקהילה.
זאת שאלה מעניינת. כוח עבודה בהחלט היה כוח מניע בקולוניזציה בעבר, אבל העולם השתנה מאוד מאז: גם אוטומציה של העבודה מייתרת הרבה מהעבודה הידנית שלה נדרשו עבדים, וגם התפיסה המוסרית של התקופה הקולוניאלית שונה לחלוטין. היום, קשה מאוד היה לקבל ניצול של אנשים ברמה שהייתה בתקופה הקולוניאלית.
יותר מזה, בקולוניזציה תמיד היה כוח עבודה זול מקומי שיכלו לנצל. במקרה של מאדים, אין כוח עבודה זול, כי העלות להביא כל אדם גבוהה מאוד (אפילו אילון מאסק האופטימי שואף להגיע ל-200 אלף דולר לבן אדם). איך יפתרו את המחסור בכוח אדם הזה?
אני מניח שזה יאיץ תהליכי מיכון יותר מכל.
הלדין אמר/ה:
מתנגדי הגלובליזציה לא יסכימו איתך. גם לא כל התרבויות שוות. יש תרבויות שמרגישות מגניבות יותר משום שהן משווקות יותר טוב.
רק מתנגדי גלובליזציה טיפשים מאוד יתווכחו עם כך שמדינה שתתנתק מהקהילה הבינלאומית תסבול מקריסה כלכלית. זאת לא דעה - זאת עובדה כלכלית שאפשר לראות במקומות כמו צפון קוריאה.
Adran אמר/ה:
התנתקות מכדור הארץ, לפחות במובן הכלכלי, היא באמת לא מונח מתאים. התכוונתי לשלב בו הם מגיעים ליצרנות מקומית טובה מספיק כדי לתמוך בעצמם, ללא עזרה מבחוץ. זה השלב בו מושבה מאדימית מהווה "עתודת ביטוח" למין האנושי. אם יקרה לנו משהו, הם יבטיחו את המשך האנושות. אני חושב שהגעה לשלב כזה תחולל שינוי בתפיסה העצמית של אותם מתיישבים, גם אם לא יבינו לעומק את חשיבות תפקידם.
אני תוהה על איזה סוג של עצמאות אתה חושב - עצמאות תזונתית? עצמאות בחומרי בנייה? בחומרי בנייה עבור תשתיות (פאנלים סולרים וכו')? זה יהיה שינוי הדרגתי או בנקודת מפנה מסוימת?
