(ס) (PG13) נקודת האפס

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
הלדין
הודעות: 3635
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) אחת-עשרה ימים אחרי התפרצות (גירסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 05 אפריל 2020, 23:43

המילה שאתה מחפש היא סיבורגית - אדם שהגוף שלו הועצם על ידי הטכנולוגיה. רק לאזרחי הפדרציה יש גישה לגרסאות המתקדמות ביותר של הטכנולוגיה הזו מבחינה חוקית. בני השוליים שעובדים עם אולידיה הם אנשים שומרי חוק כך שיש להם גישה לטכנולוגיה פחות מתקדמת כמו הטכנולוגיה שהופכת אותך לשרירן בלי למות אלף פעם תוך כדי התהליך המייסר. לפדרציה הטרנס-אוראנית יש גם את כל הקטע של האדם כטכנולוגיה. מסיבה זו הם לא משתמשים באוטומציה. הנחתי שזה משהו שקשור לפסיכולוגיה שלה.
הלדין
הודעות: 3635
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס באותו היום

שליחה על ידי הלדין » 06 אפריל 2020, 00:46

ארבעה עשר ימים אחרי ההתפרצות
אולידיה רעדה במעמקי דירתה של חברה טובה ממועדון היסטריה. היא לא ידעה כמה זמן... חלף. הפסיכיאטרים של שירות הביון היו היחידים שהיה להם את הסיווג לטפל במצבה – ואפילו הם ראיינו אותה מזמן לצורך קביעת משטר תרופות מתאים. כשרונותיה יצרו את התרופות שהם רשמו. היא לא ידעה אם היה עדיף להסתייע בבית החולים בענברון. פעם, במסגרת קורס להיסטוריה חברתית, היא וחברותיה ללימודים צפו בסדרת בית חולים מתחילת המאה הקודמת. אולידיה הייתה צריכה לטעון לנחיצותו של בית החולים כמסגרת חברתית לחברות של חולים ורופאים. עכשיו, כשהייתה באמת חולה, נזכרה בטיעוניה. חברתה באה ויצאה. לפעמים היא נשארה לצדה שעות ארוכות. לפעמים היא נשארה לצדה דקה. בכנות, אולידיה חשבה כמה טיעוניה היו חלולים, ריקניים ומלאי יהירות אל העבר...

פיירי היה שמה. היה לה עור כחול נוצץ כמו יהלום ושער לבן כשלג. זה כל מה שזכרה. ועתה האור הכאיב לה כשפיירי מחקה את החלונות מהקיר. אז עכשיו פיירי הייתה בדירה. היה לה סיווג. היא יכלה לשמוע כל מה שאולידיה צעקה בלי סדר מיוחד בלי מחיקת זכרון.

ובינתיים, משטר התרופות שקבעו הפסיכיאטרים של שירותי הביון לא עבד. היא שקשקה.

"הם באמת נואשים." שמעה אולידיה את חברתה. האיש שנגלה אליה היה שחור כמו החלל וגלימתו הייתה כהה עם צווארון כסוף. עיניו היו כמעט צהובות עם אישונים כחולים. משהו בהליכתו היה מוזר כאילו הוא רגיל ללכת עם צמד רגליים נוספות. ואז היא נזכרה... החוצן. החוצן השני.

"תרחיקי אותו ממני!" צעקה אולידיה "הוא חוצן!"

פיירי אמרה, נושכת את שפתה הכחולה בעצבנות, "אם כך את קוראת לכמר של הכנסייה.. תזכיר לי מאיזו כנסייה אתה?"

"כנסיית הטרף הנאצל." אמר איש הדת במבטא משונה. פיירי גירדה את מצחה ואמרה: "האם אתה מדארוויניה? חשבתי שאתה בן שוליים."

"אפשר לשמור את הפלפולים הללו לזמן מאוחר יותר." הציע הכמר של כנסיית הטרף הנאצל "עמיתתי סובלת ואין לי זמן להתנצחויות נוספות."

פיירי סימנה עם אצבעותיה מעל גבותיה התכולות ואמרה: "אני צופה בך, איש דת נמזר."

"האזיני לשיר," אמר איש הדת, מוחה בידיו עם קצב, "שמעי את מילות המנגינה, אולידיה. קיימות אמיתות רבות שניתן להתנסות בהם. אתם בחרתם באחת שכמעט השמידה אותנו. כנסיית הטרף הנאצל בנויה על האמת שבלעדיה היצר פונה כנגד התבונה."

"אתה מקשקש." נהמה פיירי "מה בדיוק המילים שלך עוזרות?"

"אחיי ואחיותינו למדנו את האמת ואת ההוד. אתם הייתם קוראים לנו מדענים. לנו זו הדרך האחת לבקש מחילה מהטרף הנאצל. אנחנו התפתחנו. אנחנו למדנו. ואז השד מצא אותנו."

"לא אומר שזה היה קל. איבדנו כמעט את כל הדור הבא שלנו כשלמדנו את האמת שלו, להאמת של השד. לבסוף, האח הזה מצא את הדרך לתוך גרון המפלצת והוא ברח אליכם."

"אני מבינה מה אתה מנסה לעשות." אמרה אולידיה, ראשה קצת פחות כואב מקודם, "אתה מנסה להרגיז אותי. האם יש סיבה לכך שאתה נראה כבן אדם? האם הטבע כה צפוי?"

איש הדת לטש בה מבט שלא היה בו שום דבר אנושי כי אם מבט שלוח מחיית טרף רעה. "למדתי את האמת שלכם כשמשלחת בהנהגת היינריך זלוט באה לעולם שלי, עמיתתי. אתם מפחדים מהזרים כמו שאנחנו משתוקקים לטרוף אותם. בדמותי זו קל לי לשלוט ביצר. אם תרצי, אוכל לחלוק איתך באמת. הטכנולוגיה לשינוי הצורה הזה כבר קיימת." ענה איש הדת, מפחיד אותה.

"למה משטר התרופות לא עובד?" שאלה אולידיה, מרגישה קצת יותר חזקה מקודם.

"השד מכוונן את הגוף שלך לפי האמת שלו." ענה איש הדת בלשונו המוזרה, המעצבנת, "הוא רצה לטרוף אותי. אני באתי ממנו לתבוע ממנו מחילה כפי שהכנסייה שלי מצווה." ובפעם הראשונה מזה ימים רבים, אולידיה שאגה בצחוק. הכאב כמעט נמוג כשרעדה בצחוק מהמחשבה.

"ומה העניין עם האור?" שאלה פיירי, מתערבת לראשונה והבינה בעצמה, מהבעת פניה, את התשובה. איש הדת אמר, מצמיד את כפות ידיו, "את יותר מבוגרת מהטרף הרגיל שלו. זו הסיבה שהוא מעדיף אותם צעירים ככל האפשר. העצבים שלך צומחים איפה שהם לא אמורים לצמוח וזה עושה אצלך בלגן. ככל כשהגוף צעיר יותר, הוא... ניתן יותר לעיצוב."

"האור." הבינה אולידיה "העיניים. גזע המוח הוא בסיס התודעה. הוא מקושר לעצבי הראייה שלי. כל שינוי בגזע המוח משפיע על עצבי הראייה שלי קודם כל ואחר כך על... – שיקרתם לי, נכון?"

"אני חברה שלך, אולידיה." אמרה פיירי עם יד על חזה "ונדמה לי שלומר לך שיש סיכוי שאת מתחילה לסבול מתסמינים של אלצהיימר הוא לא הרעיון הכי טוב שעלה בתודעתי."

"אתם מבינים יותר מאיתנו בנושא." הודה איש הדת. אולידיה הרגישה קצת יותר טוב. ופיירי התקשחה. לקח רגע לאולידיה להבין מי עמדה להגיע כהולוגרמה לתוך הדירה הזו.

"את יכולה לעזוב אותנו, פיורה דימס." אמרה נשיאת הפדרציה ליזבת' נת'רקט, יושבת, זרועותיה נשענות על מסעדי כיסא משרדי בלתי נראה בלשכתה במצודת אוראנוס. אולידיה רק יכלה לנשוך את שפתיה לנוכח הכבוד. היא תמיד הייתה צריכה ללכת לקראת הנשיאה. לפחות הדירה של פיירי עמדה בדרישות האבטחה של סגל הנשיאה. היא בעצמה כבר הלכה לא מבלי למלמל כמה מילים שאם היא משתמשת בדירה שלה, היא יכלה לבטוח בה.

"הייתי רוצה לעזור לך." אמרה אולידיה, עדיין חלשה מאד מהפגישה עם החוצן, " אבל –"

"אני פועלת פה בניגוד להמלצותיהם של טובי הרופאים בפדרציה הטראנס-אוראנית. הם מאמינים שהם יוכלו לקחת מהחוצן את השליטה בעצבוב מחדש הזה. אני לא חושבת." ענתה נשיאת הפדרציה, מדברת לעניין כפי שתמיד נהגה לעשות. היא עצרה כדי לנשום.

החולשה הזו לא תעבור.

"היא מסרה לי שאת תעמדי בראש הפרויקט או שהם יסגרו אותו." אמר איש הדת בחמימות. אולידיה הרגישה משב של רוח חמימה על כך שצמרת הפדרציה מאמינה בה הם יכלו לקדם את מרטין קרידין הצעיר. הוא ידע את כל מה שהיא ידעה על החוצן. רגע, מרטין קרידין לא היה קיים יותר. החוצן זלל את התודעה שלו כשהוא הסתנן למועדון פוקויאמה המקורי. מעניין איך היה הטעם של התודעה של מרטין קרידין האמיתי. היא קלטה שלא רק שהחוצן משפיע עליה, הוא גם מצליח לגרום לה לקבל את נקודת מבטו. עתה הנשיאה הוסיפה, בחום, "בשם הפרלמנט של הפדרציה, היינו שמחים לתת לך את החופשה שאת צריכה עתה, אולידיה. עם זאת, העת דוחקת ואת, כפי שהתגלה לנו לצערנו, חסרת תחליף."

לא תחליף אנושי. אם הם הצליחו להביס את החוצן בעולמם, הם יכלו לנהל את הפרויקט. הסיכוי שייתנו לחוצנים את הפרוייקט היה שווה לסיכוי שירשו לה באמת לצאת לחופשה.

"יש לי רק שאלה אחת רק בשביל להשיב לעצמי את האמון במין האנושי." אמרה אולידיה "למה החוצן אמר שהוא ישלח את האינדכסים ללופן? חשבתי בזמנו שזו מחשבת השווא. עתה... –"

"אולידיה," אמרה נשיאת הפדרציה, אצבעותיה מתחפרות במסעדי הכסא שלה, "למעשה, אין לי בעיה לענות לך על השאלה הזו. את הנתונים שאת אספת על וינדאריה במשך שנים, ניתחו בלופן. גם הנתונים שאספת על הנערים והנערות שהוא שינה מנתחים עתה בלופן. הסתרנו את זה ממך במטרה להסתיר את זה מווינדאריה. אז הוא ידע את זה כל הזמן הזה."

"הוא קורא מחשבות." אמרה אולידיה, רועדת רק מלחשוב עליו, "מעניין מה הטווח שלו. האם –"

"עדיף לא לחשוב על זה." הציע איש הדת. אולידיה שאלה, כאילו כדי להסיח את דעתה, "האם הגוף הזה אמתי?"

"מצאתי את גופתו של ארווין הורק כשהגעתי לצור ארבע." אמר איש הדת החוצן "שכפלתי את נתוניה והתחזיתי לו עד עכשיו."

" – אבל אם לשוב לנושא, כל תקוותיה ואמונותיה של הפדרציה נתונות לך." אמרה הנשיאה, עומדת לנתק את הקשר. אולידיה אמרה, לפני שהנשיאה ניתקה את הקשר, "לחוצן הייתה תיאוריה לגבי המלחמה שלנו עם צ – "

"השיחה שלכם מוקלטת." ציינה הנשיאה בצינת קרח "יש לו עדיין מה ללמוד על מיננו, אולידיה. מכל הסיבות לפרוץ המלחמה, זו אפילו לא עלתה על הדעת של שני הצדדים."

ונעלמה, מותירה את אולידיה להסתדר לבד.
נערך לאחרונה על ידי הלדין ב 13 אפריל 2020, 22:55, נערך 3 פעמים בסך הכל.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19493
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 16
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) ארבע-עשרה ימים אחרי ההתפרצות

שליחה על ידי The oldman » 07 אפריל 2020, 00:06

נראה שאולידיה די במצב שבו היא איבדה שליטה על מה שקורה, טרנספורמציה מעניינת מההתחלה שבו היא הייתה לכאורה בשליטה ל מצב שהיא צריכה לתמרן בין כוחות חזקים ממנה.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3635
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) ארבע-עשרה ימים אחרי ההתפרצות

שליחה על ידי הלדין » 07 אפריל 2020, 00:21

תודה על התגובה. :D

האנאלוגיה שחשבתי עליה במהלך הכתיבה של הסיפור היא יחסים בין ילדים להוריהם. למען האמת, לפני שניגשתי לכתוב את הסיפור, ראיתי את אולידיה כדמות בעלת נטיות אמהיות. הבנתי עוד מהתחלה שהיא מאד רחוקה מזה אבל זה נוגע לתמה של אמונה שהסיפור עוסק בה.
הלדין
הודעות: 3635
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס באותו היום

שליחה על ידי הלדין » 07 אפריל 2020, 15:13

שמונה עשר ימים אחרי ההתפרצות
אולידיה השתלטה על הרעד בכף ידה. היא זה עתה סיימה שיחה עם אמה, הסולנית של להקת ה-'סטימפליות'. אמה הייתה בין היחידות ממשפחתה שלא עסקה בארכיטקטורת תיכנות ישירות אלא דרך האמנות. היא עודדה את אולידיה כשעזבה את בובואר שלוש לעבר קריירה מבטיחה יותר במושבות אחרות של הפדרציה. היא חשבה שמנהלנית רפואית לא הייתה משרה שמיצתה את מלוא הפוטנציאל של אולידיה. אם היא הייתה יודעת את האמת, היא לא הייתה חושבת כך.

היא גם חשבה שהגיע הזמן לסיים את פסק הזמן שלקחה מאז גירושיה. אולידיה באמת לא יכלה לומר עד כמה היא שמחה לשמוע אותה עוסקת בדברים שלא נגעו לחוצנים. הטיפול שהחוצן הציע לתודעתה המרוטה הזכיר לה את אמה שעסקה במוסיקה חושית.

לחוצנים היה חזון משלהם לטכנולוגיה: התוכנה של הכשרונות שלהם לא שכנה בתוך קשת טיורינג אלא בענן מחוץ לו. אולידיה פשוט התעלמה מהענן שנראה כמו ערפל ירקרק כשהחליטה, בכל זאת, לשים לב אליו. בלי הענן הזה, היא לא הייתה לקום בכלל מהרצפה היום. כל הטיפולים שהפדרציה הציעה לטיפול בנכות לא נגעו בכלל לשיקום מערכת העצבים.

ומערכת העצבים של אולידיה הייתה הבעיה.

היא זכרה איך כמעט התמוטטה ביום הראשון של חזרתה לעבודה ופיירי עוד ליוותה אותה עד האתר השחור. עתה אולידיה הייתה בדירתה, מלווית רק על ידי הפסיכיאטרים של שירותי הביון שהתמקדו בנזק לתאיה אך לא מעבר לכך. לשירותי הביון היו גם כמה פסיכולוגים. הם פשוט היו יותר פסיכולוגים ארגוניים.

אנשים כיום הלכו ברגל בתוך הערים. אולידיה ידעה שהבעיה היא לא בשרירים. הם היו חזקים כרגיל. היא פשוט הרגישה מסוחררת בכל פעם שירדה במדרגות לעבר הכניסה מחדר המדרגות שלה שנפתח אל השאון הבלתי נסבל של הנמל. עם זאת, הדממה משלה בעולם כשהיא הוציאה את ראשה מהבניין. היא יכלה כמעט לראות את שולי הנקבוביות הפועמות שבירכתיהן ישבו המרכבות של זאבי החלל שלא הספיקו לצאת בטרם הוטל הסגר של קלמניטיה שתיים. מתיישבים שהגיעו לפני הטלת הסגר נופפו לה לשלום לאחר שזיהו אותה כמי שמנהלת את שירותי הרפואה של הנמל בתקווה שזה יזרז את הטיפול בהם. העוזרים שלה מסרו לה שהם מצליחים לנהל בינתיים צד זה של העבודה שלה. הם סיננו את הענן הירקרק שתמך בה בעודה מדשדשת לאורך השדרה השנייה בחשיבותה של רובע הנמל. היא ידעה ששומרים עליה דרך המקפלת. אפילו השדרה השנייה בחשיבותה פעמה במרבדי תאים חכמים שניתן להשתמש בהם להגנתו של מאובטח במקרה הצורך. אותם תאים חכמים נשרו ממנה, מאזרחים אחרים של הפדרציה ואפילו מקומץ החיות החכמות שחיו ברובע, והועברו לבעלותה של הפדרציה.

היא לא הייתה לבד. ועם זאת, היא הרגישה... לבד. מלבד פיירי, לאף אחד מהחברים שלה לא היה את הסיווג להקשיב לה. ואפילו בימים טרופים אלו, העברת מידע לאדם שלא היה לו הסיווג גרר שיחה לא מאד נעימה מנציג שירותי הביון לה ושליחת סוכן שימחק את זכרון השיחה מחברה. לא שאולידיה דיברה עם אמה על יותר מהחיים הדפוקים שהיו לה. היא חשדה שהיא הזכירה את האב הורק אבל אם כך היה, היו מודיעים לה.

אולידיה הייתה צריכה לפנות ימינה לאחת הסמטאות, שבה בנוסף למרבדי התאים החכמים, הצטברו גם פטריות שהמתיישבים הביאו איתם מעולמותיהם. ניתן היה להבין שזו לא סמטה רגילה לפי היעדרותם המוחלטת של הסוחרים של קרטל הקוויוט. ארגון פשע או לא, הם לא עמדו להתיישב על נקודת המעבר לרובע המחנה אם הם לא רצו שגוף רציני יותר מהמשטרה יקדיש להם מזמנו.

היא לא הכירה את החולדות שרבצו בנקודת המעבר בין רובע הנמל לרובע המחנה. הן לא היו שייכות ללהקת החולדות שעבדה איתה כל השנים הללו. החולדות, עם זאת, הכירו אותה. מסתבר שלעבודה איתה הייתה יוקרה. והחולדות הללו חיפשו דרכים להצטרף לבקרה. במקרה שלה, זה התבטא בסריקה שטחית מהרגיל ובקשה עדינה לחשוב עליהן כשהיא תחפש מועמדים. רובע המחנה לא צמח כשאר רובעי כוכבתפוז אלא נבנה על ידי בני השוליים. תחושת המוצקות של המבנים הייתה מוצקה עתה כשזכרה את המבנים שעינה שזפה בענברון. עד עכשיו היא חשבה שהם פשוט הצמיחו את המבנים ואז החדירו לתוכם מינרלים וסילקו את השלדה אחרי התהליך. עתה קלטה שלא. הם בנו אותם מכלתחילה מאבן קשה. בני השוליים גרו כאן כשהם הצמיחו את שאר רובעי כוכבתפוז לפי הנחיותיהם של המתיישבים הראשונים בקלאמניטיה. יופי, החוצן הארור לא יכל לשלוט באבן למיטב ידיעתה.

האתר השחור היה ממוקם קרוב לשולי המחנה. ניתן היה לראות את החומות הלא ממש משכנעות שהקיפו את המחנה מהצד שפנה אל ערבות קלאמניטיה. עם ספינות אוויר וקנוקנות שריריות, החומה הייתה יותר גבול מכל דבר אחר. היא לא עצרה כלום.

החוצן האחר חיכה לה בכניסה לאתר השחור. הוא היה עם עמיתיו האחרים. היא זכרה שהכמעט התמוטטות שלה הייתה קשורה להבנה שרובד שלם בנוגע לחוצן והתנהלותו הוסתר מפניה במשך שנים. החוצנים שאיתו שלטו בלשונה. היא לא קיבלה עדיין את התוצאות של הצוות מלופן. היא בחרה לא להתעקש. היו לה דברים יותר דחופים מלדחוף את האימפורטין במסילת העצב של הפדרציה הטראנס-אוראנית. זה הזכיר לה לשאול את פיירי לגבי מירוץ התאים. למרות שאולידיה לא הגיעה, היא תרמה תא סיב שתתחרה בשמה.

"בסדר." אמרה אולידיה כשקולה נשמע לה מסונתז "האם הייתה התקדמות?"

"הנבדקת הכי מבטיחה היא סייפרין בריניארד." אמר מנהיגם של החוצנים, הפרט שאולידיה הכירה בשמו השאול: ארווין הורק. אחת הסיבות שאולידיה האמינה בזמנו שמווינדאריה תצא הרעה הייתה שכל החברים שלה היו עילויים. עתה נראה לה שלווינדאריה פשוט לא הייתה סבלנות לאנשים שהיו פחות ממוכשרים בתחומם. ההתמחות של סייפרין הייתה במתמטיקה טהורה לסוגיה. היא אפילו קיבלה על זה פרס.

"אני עדיין חושבת שתרפיה היא רעיון טוב." אמרה אולידיה, מנסה להאמין שמה שהיא שומעת הוא קולה ולא משהו שהענן הירקרק סינתז על סמך רמזים.

החוצנית עמדה לומר משהו כשחבריה סימנו לה לשתוק. כשהיא הבינה שאחד מהחוצנים היה היא, היא חשבה שזה מוזר לאור מה שלמדה על הדת בדיכויין של נשים. האב הורק היטה את אוזנו אליה כשהם תקשרו בערוץ פרטי והשיב: "עמיתתי חושבת שפרץ אתחול יעבוד יותר טוב בטווח הארוך. הם ניסו את הפתרון שלך והם גילו שהם בזבזו זמן יקר בציד בעוד שהשד מכין את הטרף."

"למה השתקתם אותה?" שאלה אולידיה כשהיא מתייחסת להערתו של החוצן.

"למען הסדר הטוב, החלטנו שרק אני אדבר אני ביליתי איתכם את הכי הרבה זמן ואני יודע איך אתם חושבים. הבנת השפה שלכם לא מובילה להבנת דרך המחשבה שלכם." הסביר ארווין הורק כשאולידיה מצאה את עצמה מסכימה. בעוד שהיא הבינה בקווים כלליים את העקרונות של כנסיית הטרף הנאצל, הדרך בה הם תרגמו אותם לפועל הייתה קצת סתומה בעיניה. למה הם היו צריכים כוחות שמעבר להם כדי למממש את העקרונות של הכנסייה שלהם? האם זה מה שהוביל אותם לחשוב על טכנולוגיית העננים הזו? היו לה שאלות. ומעט מאד זמן.

"ולא משום שנשים נחשבות לנחותות בעיניכם." ענתה אולידיה שהבינה שטכנולוגית העננים הזו אכן מסנתזת את הקול שלה לפי רמזים שהיא אוספת. האב הורק הקשית את גבותיו השחורות ואמר: "עמיתתי, אני מבין שיש לך בעיה עם רכיב הקול לפי חוסר התואם בין שפת הגוף שלך למה שאת אומרת. לשאלתך, נדיר מאד שבנות מיננו עוסקות בעיסוקים עדינים כמלאכת המדעים. לא רציתי שתיפגעי מלשונה."

אולידיה הקשיחה את תווי פניה במאמץ ניכר והצליחה לומר: "אז מה זה פרץ אתחול? אני מאמינה שהסברתם לי אבל הזכרון שלי לא כתמול ושלשום."

האב הורק הציע לה במחוות יד מובנית היטב שהוא מעדיף להסביר לה תוך כדי הליכה לתאה של סייפרין בריניארד. הסייעים כבר יצאו מתאי ההגנה, לא תאי מעצר, תאי ההגנה, אחרי שסיימו לדאוג לצרכיהם של הנגועים. כמה מהם עמדו כזקיפים ליד התאים, כשעיניהם שומרות קשר עם סביבתם. מראה החוצנים פחות הפחיד אותם משהפחיד אותם בשלושת הימים שקדמו לכן. הם עדיין קצת קפצו וקימצו אגרופים שיכלו לרסק אבן ככל הידוע לאולידיה על עוצמתם.

"בבקשה, נסי לזכור את זה הפעם." התחיל האב הורק בחיוך "הבסיס של הטכנולוגיה שלנו הוא מה שאת קראת לו תאי המראה. נתת להם את השם אחרי שאמרנו לך שהם יודעים לעשות לולאות קוונטיות כך שמשהו שרואים בתא אחד ישתקף בתא אחר מרוחק שנות אור ממנו. מה שעבדנו עליו פה הוא ליצור גשר בין הטכנולוגיה שלנו לטכנולוגיה שלכם בעזרתך האדיבה, עמיתתי."

"פרץ האתחול שדיברתם עליו הוא פשוט לאתחל בו זמנית את התכנות של התאים החכמים מנקודת ממשק חיצונית להם. אני לא זוכרת למה הטכנולוגיה שלכם עדיפה על פני שלנו בנושא." המשיכה אולידיה שהצליחה להיזכר בחלק. האב הורק שמר על חיוכו שנראה לה הרגע כאילו הוא מדכא רצון לקרוע אותה לגזרים כפי שהיא הייתה עושה אם מישהו היה עושה לה את אותו התרגיל.

"משום שאת מדברת על אתחול התכנות עצמו. אנחנו מדברים על החלפת כל הקולטנים שעושים את התאים שלכם לתאים חכמים בבת אחת. זה ידרוש מהצד שלכם ליצור תכנה חלופית למה שאנחנו עומדים להרוס." סיים להסביר האב הורק כשקולו נמצא על אש קטנה מאד. ואולידיה בדקה אם התכנה מוכנה. היא הגיעה אחרי שסיימה לעבוד. החולדות מצוות הבקרה אישרו שהיא לא הועתקה בטעות מהמקור שהחוצן הוריד לכשרונות של המתבגרים. הן גם אישרו שהן לא מצאו כל התערבות זדונית מצדו בתוכנה למיטב ידיעתן.
והם הגיעו לתאה של סייפרין בריניארד.

"ועוד דבר אחרון לפני שאשכח," אמר האב הורק, שיניו חורקות, "תמיד מצאתי שאזרחי הפדרציה נוטים להיות... המממ... קצת יותר גסי רוח מבני השוליים. האם הרעיון לפתוח בברכת 'מה שלומך?' נכחד אצלכם לחלוטין מדיבורכם?"

אולידיה עצרה לרגע והישירה מבט לתוך עיניו המרתיעות של החוצן, שגם אם היו אנושיות, עדיין היה בהן משהו מהתודעה החוצנית שלו, ואמרה: "האם אני צריכה לחיות בפחד ממך? איננו חיים תחת שלטון האימים כמו כדור הארץ, ארווין הורק."

"את לא מפחדת ממני. זה טוב לשיתוף הפעולה בינינו. נדבר על זה אחר כך." אמר האב הורק ונכנס אחריה לתא. הסייעים שהוצבו בחוץ הציצו פנימה אחרי עמיתיו של האב הורק שלא סיגלו לעצמם שמות אנושיים כמו עמיתם הבכיר. סייפרין בריניארד הייתה נערה אדמונית עם חזה מלא. אולידיה חשבה שהיא נאה וידעה להפריד בין תשוקותיה לבין מחשבותיה. היא תהתה איפה החמלה שלה כלפי הנערה. היא לא ריחמה על הנגועים. היא ראתה אותם כבעיה שעליה לפתור. היא הבינה שזו דרכה לשים חומה בינה לבין מה שהנגועים ייצגו: אובדן האינדיבידואליות, ההיטמעות בחוצן וקץ כל מה שהחשיבה לאנושי בכלליות. הנערה הביטה בה בחשש.

האינטלגנציה שלה איזנה את האפקט של תסמונת המראה. היא ידעה שאולידיה איננה זרה מאיימת. עם זאת, נדמה לאולידיה שבכל פעם שהיא באה – הנערה חשבה שהיא מישהי אחרת לחלוטין. כרגע היה לה חשוב לערוך ניסוי.

"סייפרין," פתחה אולידיה בדברים "האם את נותנת לנו את הסכמתך להשבית את כל הקולטנים של התאים החכמים שלך? התכנה החלופית שלהם מוכנה." הנערה עיכסה את עיניה וענתה: "אתן תעשו זה כך או כך."

"נערה חכמה."

החוצנים לידה החליפו ביניהם מילים בערוץ תקשורת אטום. אולידיה ניחשה שזה נגע לכיוונון רכיב הקול שהפעם ביטא משהו שהיה מחשבותיה הפרטיות. ייתכן שהיא שקלה לומר את זה אבל היא בחיים לא הייתה אומרת את זה בקול. הנערה החליטה שהיא החמיאה לה לפי השאלה הבאה שיצאה מפיה המחוצף. "מנין לכם שזה יעבוד? אולי יש לו גיבוי?" הקשתה סייפרין על תהליך העבודה. אולידיה גנחה בכאב והרגישה את כל משקל הימים האחרונים זע על בשרה העדין. היא השיבה: "מרגע שנשיג שליטה בקשת טיורינג, נמחק את הגיבויים – זו הסיבה שקשת טיורינג קיימת, סייפרין."

"לא שזה משנה משהו, אני נותנת את הסכמתי." אמרה סייפרין. אולידיה יצרה קובץ דרך המקפלת בו נרשמה הסכמתה של סייפרין רק למקרה והם יצטרכו להוכיח שאכן ניתנה הסכמה כזו. היא עמדה לתת הוראות נוספות כשנשמעה צעקה במורד המסדרון.

הסייעים הפסיקו מלהציץ ואחד מהם הסתכל החוצה.

"זה וולנד גרים, ד"ר רני." מסר הסייע אחרי שהשיב את עיניו לתוך תא ההגנה "הוא התחיל לדפוק על הקירות של התא."

"וולנד גרים הוא אחד הנבדקים הקשים ביותר בחבורה." העיר האב הורק בעצב "השד כמעט סיים איתו."

האם ההשתוללות שלו אמרה שהניסוי שלהם היה בדרך הנכונה לעצור אותו? אולידיה עמדה להתעלם מההשתוללות שלו עד שנזכרה במה שוינדאריה עשתה לקלפים שלא מצאו חן בעיניה ולמה שסמאר עשתה למיה המסכנה. הקירות לא יחזיקו מעמד הרבה זמן.

"לצערי," אמרה אולידיה בכנות "נצטרך לחכות מעט עם הטיפול בך, סייפרין." סייפרין שלחה לעברה מבט שגרם לאולידיה לשקול לנשק אותה. היא דחפה את התשוקה הזו בחזרה למקומה וקיבלה את סליחתה של סייפרין. הסייעים סגרו את דלת התא מאחוריהם כשאולידיה ועמיתיה רצו לתאו של וולנד גרים, המטורף.

"לא." קרא האב הורק עוד מרחוק "ראיתי כבר את אור האימים הזה, אולידיה. השד טורף אותו וברגעים אלו ממש."

ואכן כשהגיעו, גופו של הנער רעד כל כך חזק עד שהאור מתוכו ממש קרן כשלוחותיו של עצב מעורר במיוחד. בנוסף לזה, הנער מצא דרך לצרוח לעולם. צרחתו של הטרף בעודו נטרף. לא היה לאולידיה ספק שהחוצן הראה לה עתיד – העתיד שעליה למנוע בכל מחיר אם אנושיותה חשובה לה.

היא הריחה את האבן נמסה מהחום. הריח היה ריח של מוות. אולידיה שאלה בעיניה את עמיתיה אם הם יכולים לעשות משהו כדי לעצור את ריח המוות. הם שלחו צבירים מתאי המראה שלהם לתוך התא המחולל באור אימים. התאים התאיידו לפני שהספיקו לספוג ולו מקצת מהאנרגיה. אלה ששרדו את החום – התחלקו עד שהקירות, שנמסו קודם תחת האור הקורן של מות הנער, הוריקו. והאור נספג בהם עד שלא נותר אור לא בחדר ולא בעולמה.
נערך לאחרונה על ידי הלדין ב 13 אפריל 2020, 22:55, נערך 2 פעמים בסך הכל.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19493
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 16
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) שמונה-עשרה ימים אחרי ההתפרצות

שליחה על ידי The oldman » 08 אפריל 2020, 09:37

פרק מעניין, אבל בפרק הזה נראה שאתה קצת ממהר קדימה עם העלילה ולא כל-כך משקיע בפרטים מסביב. כלומר, לא שאני בהכרח בעד פרקים ארוכים, אבל כל הסיפור של הנגועים, ושל המתקפה ושל החייזרים מרגיש.. מהיר. אולי שווה לפצל לשניים, קטע אחד של הנער בתא עד שהוא "מת" והקטע השני של המתקפה.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3635
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) שמונה-עשרה ימים אחרי ההתפרצות

שליחה על ידי הלדין » 08 אפריל 2020, 11:26

תודה על התגובה. :D

איפה אני יכול לעבות את הפרק פרט לריאקציה עם הנער? גם כך הפרק עמוס בפרטים שנוגעים לדרך הטיפול שהחוצנים מציעים. עקרונית, אני יכול להראות את אולידיה מנסה ללמד את הנערים והנערות את התרפיה הנפשית שהיא פיתחה כדי להתנגד לשטיפת המוח של החוצן. ומדובר במתקפה של הנערים הנגועים שנמצאים תחת שליטתו של החוצן. בעת ההכנה של הפרק עלה בדעתי שייתכן שאולידיה מוצגת כמי שהשתקמה לחלוטין לעומת הקסטטרופה מהפרק הקודם למרות שכל העסק שמתואר פה לא תובע ממנה הרבה כוחות נפשיים.

התלבטתי כאן אם להראות את השיחה בין אולידיה לווינדאריה והפעם מנקודת מבטה של אולידיה אך החלטתי לא לעשות זאת.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19493
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 16
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) שמונה-עשרה ימים אחרי ההתפרצות

שליחה על ידי The oldman » 08 אפריל 2020, 17:56

אני חושב שבסוף הפרק הקודם השארת את אולידיה לבד אחרי שיחה עם הנשיאה ועכשיו אתה מתחיל את הפרק בסצנה במקום אחר לגמרי, כשאתה מסביר על החוצנים אבל אתה לא מתאר פרטים על הנערים/מה קרה שם וכך הלאה.
לא הייתי מוסיף לפרק אלא אם אתה מוריד את החלק הנוסף, ואולי כדאי גם לתאר עוד אינטראקציה כדי לחשוף את הנערים / המקום.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3635
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) שמונה-עשרה ימים אחרי ההתפרצות (גירסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 08 אפריל 2020, 20:44

פירקתי עכשיו את החלק הזה לשניים: החלק שמתאר את שיגרת היום-יום לפני המתקפה. החלק הבא יתאר את הרגעים לפני המתקפה.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19493
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 16
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) שמונה-עשרה ימים אחרי ההתפרצות (גירסה ערוכה)

שליחה על ידי The oldman » 08 אפריל 2020, 22:19

הרבה יותר טוב כך, לדעתי.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3635
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) שמונה-עשרה ימים אחרי ההתפרצות (גירסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 08 אפריל 2020, 22:54

תודה על החיזוק החיובי. :D

האם ניתן לקבל ביקורת מעט יותר מפורטת?
הלדין
הודעות: 3635
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) שמונה-עשרה ימים אחרי ההתפרצות (גירסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 09 אפריל 2020, 16:08

באותו היום

"לא."

אולידיה הרימה את קולה במהלך וויכוח בין הסייעים כיצד לבנות מחדש את תא ההגנה שנהרס לחלוטין במהלך הטריפה של וולנד גרים. היא שמעה אותם מתווכחים אם להתנפח ואז לחלץ את גופם מבועת העור או להביא צוות בנאים מענברון. היא הניחה שבסופו של דבר יביאו צוות בנאים מענברון. העניין פשוט לא היה נתון להחלטתם של הסייעים שלה. כמנהלת הפרויקט, גם אם לא הרגישה כזו תמיד, עליה היה לפנות לגורמים המתאימים, מזכיר הנשיא במקרה של פרויקט צרעה, ולבקש הקצאת משאבים. המזכיר היה גם כך מאד עוקצני בפעם הקודמת שהתקשרה אליו כדי לקבל תכנה חליפית לקשת טיורינג. סביר להניח שבדרגים הגבוהים של קלמניטיה שתיים לא קיבלו ברוח טובה את העובדה שנשיאת הפדרציה פנתה מעל לראשם לאולידיה. למרות שייתכן שהאב הורק חשב שהם גסי רוח, הייתה עדיין דרך מקובלת לעשות דברים.

האב הורק בדיוק סיים התייעצות עם עמיתיו ואמר: "ניתן לשקם את התא באמצעות מה שכבר נמצא בו. תאי המראה יתחברו יחד וייצרו תשתית של – " הוא חיפש את המילה " – חומר מלאכותי שיחליף את האבן. אנחנו צריכים רק לקבוע את התכונות של אותו חומר."

ההצעה השאירה טעם מר בפיה של אולידיה. חומר מלאכותי חוצני היה הדבר האחרון שהיא הייתה צריכה לראות לנגד עיניה. היא נשמה עמוק ואמרה: "כפי שאמרתי קודם, לא. אני מנהלת הפרויקט וזו החלטתי הסופית. האם כולם מבינים את זה?"

"אז מה את הולכת לעשות, ד"ר רני?" שאל אחד מהסייעים "לסמוך עליהם שיתקנו אותו? עד שהם יביאו מישהו, יכול לקחת ימים."

והסייעים האחרים הנהנו ביחד עם החבר שלהם.

אורה החמצמץ של טאו טצטי הסתנן מבעד לקירותיו ההרוסים של תא ההגנה. האור הפעיל, כמובן מאליו, את ההרגשה שהם לא מוגנים יותר בתוך המבנה ומכאן התבהלה. אולידיה לא יכלה לומר שהם טועים. לקח להם שלושה ימים להביא לה את התוכנה. ומדובר בתוכנה שמכינים כדרך שגרה לטכס הענקת כשרונות. מי יודע כמה זמן ייקח להם להביא צוות בנאים מענברון? הם יצטרכו לעבור בטח תהליך סינון לצורך הסיווג המתאים. ובכל זאת הייתה דרך לעשות דברים. אם היא תעשה אותם נכון, המערכת לא תבגוד בה.

"כאן ד"ר אולידיה רני, מנהלת פרויקטת צרעה, אני מבקשת לדבר עם משרד הנשיא." אמרה אולידיה והשתדלה להקפיד על כל הגה והגה לבל רכיב הקול ימעיד אותה בלשונה.

היא הרגישה שהם סורקים את השדה האלקטרו-מגנטי שלה, את הדנ"א שלה, את החתימה הדיגיטלית שלה במקפלת וכל פרט אחר שיאפשר להם לאמת את זהותה. הטרטור הרגיל. הם פשוט לקחו יותר את הזמן פה. מישהו במשרד הנשיא לקח את הזמן על מנת לאשרה. ברצינות, היה לה ניסוי לערוך. לפי תגובת החוצן, ייתכן שהם מצאו טיפול שיחסום אותו.

לבסוף, אחרי רבע שעה, התייצבו פניו המחוטטות של נשיא קלמניטיה שתיים, גווין קיז. "על מה יש לי העונג לזכות לפגישה ישירה איתך? אתה בדרך כלל מאציל את הכבוד לטפל בפניותיי על המזכיר שלך." אמרה אולידיה, דבריה מתובלים בשמץ עוקצנות משלה.

הנשיא כיווץ את שפתיו התפוחות בחומרה ואמר: "אבי היה מורה למדיה. כל סוגי המדיה. המדיה האהובה עליו ביותר היה מדיה שנשכחה מלב כיום ושמה מיתולוגיה. מהמיתולוגיה האירית קיבלתי את שמי. האם את מעוניינת להפוך למיתוס, ד"ר רני? יש בהחלט כוונה לסגור את הפרויקט המיותר שלך."

פוליטיקה קטנונית של רשויות מקומיות. מסתבר שרכיב הקול שלה התייחס לזה כדיבור. כל השאר סביבה שמעו את זה. ארווין הורק קטע את הדממה המביכה שהשתררה סביבה. "בעיצומה של ההתפרצות אצלנו, אחד משרי המלחמה פלש לתוך המתחם שבו עבד הפלג שלי מכנסיית הטרף הנאצל. הוא חשב שאנחנו מפתחים נשק שיופנה כלפיו. אחרי שהוא ולוחמיו ראו את הנבדקים שלנו, הם הודו שלא היה להם מושג למה הם חשבו כך עלינו." ניסה ארווין הורק לנחם אותה. ומי שאולידיה התמודדה איתו לא היו שרי מלחמה פראיים. האם ייתכן שהמידור עכשיו היה בעוכריו של הפרויקט? האם צריך ליידע את המקומיים?

"האם זו אזהרה או איום, הנשיא קיז?" שאלה אולידיה בזהירות את הפוץ המגודל ההוא כשואלת באיזה צד הוא. היא ידעה שצמרת הפדרציה לא רצתה לשתף פעולה עם הרשויות. אין להם בעיה לקבל מהם משאבים אבל עד כאן. הם ציפו מהמקומיים לא לשאול שאלות.

"אזהרה. דיברתי כבר עם ליזבת' נת'רקט והבעתי את דעתי שצריך לעשות את הפרוייקט לפומבי. יהיה קשה יותר לגבש חזית נגד הפרוייקט אם הפוליטיקאים שמעורבים בעניין ידעו מה הם עושים ובשליחותו של מי הם בדיוק פועלים למרות שכמה מהם, נו טוב, עשויים לעשות עסקה עם החוצן בכל זאת." ריפה הנשיא קיז את עצביה המתוחים לרגע. היא הניחה שהיא יכולה לעבור לסיבה שבגללה היא התקשרה מכלתחילה למשרד הנשיא.

"אחד הנבדקים שלנו סיים את התהליך והחוצן טרף אותו. כשהוא טרף אותו, הוא החריב תא שלם תוך כדי התהליך, כנראה, כדי להפחיד אותנו. אני צריכה בנאים שישפצו אותו. בנאים שמומחים לבנייה באבן." שטחה אולידיה את בקשתה באוזני הנשיא.

"אני אעשה כמיטב יכולתי בנדון. אני רק מעיר ששימוש באבן יעורר עלינו את פעילי איכות הסביבה מטעם עצמם מקלמניטיה אחת. הם תמיד חשבו שהיישוב שלנו בעולם עם אטמוספירת חמצן כמו כדור הארץ הוא כנגד כיוון ההיסטוריה." ענה לה הנשיא גווין קיז, ביובש

ואז הוא קפא לרגע. אחרי רגע, הוא שב אליה ואמר: "הם התחילו בהליך, אולידיה. הם העבירו הצעה לוועדה המסדרת שתבדוק אותה ואז היא תעבור למליאת הפרלמנט... ומשם לוועדות הספציפיות. ברגע שהתהליך יסתיים, לא תהיה לך תמיכה מהרשויות, אולידיה. אני – "

ואז נשמעה האזעקה באוזניה, עולה ויורדת עם כל מקצב על תאי השערות של אוזניה. גם האחרים שמעו אותה. אולידיה מעולם לא שמעה אזעקה כזו אלא רק בתשדירי החדשות. האזעקה שנשמעה לפני שנבגים מצדק יוצאים ממרחב הביניים ונופלים על ערים בטיטניה. למה שהחוצן ישלח עכשיו מתקפה אם עושי דברו בפרלמנט עמדו לחסום את הפרוייקט? בפעם הראשונה מאז שהותקפה בענברון, אולידיה חשה מחוש מזדחל של תקווה פועמת. החוצן לא שלט בנגועים לחלוטין והם עשו מהלכים שלא שירתו את תועלתו לגמרי. מנהיגתם, סמאר, בטח התכוונה לחלץ את בני הנוער שהיו בתאי ההגנה בלי לחשוב על התמונה הגדולה יותר. הם צריכים לנסות ליצור קשר עם הנגועים הבאים מעבר לחומה.

"אולי זו תוכנית גיבוי של השד." ריפה האב הורק את התלהבותה. מסתבר שרכיב הדיבור שוב הפך הרהור שלה לדיבור במופגן. הנשיא גווין קיז העיר: "אני איידע את האחרים, אולידיה. אני מאחל לך בהצלחה עם ההימור הזה. אם תצליחי, הזכירי לי לא לשחק איתך."

אולידיה רק מצמצה למשמע הבדיחה העלובה ששיחרר הנשיא לפני שניתק. היא אמרה, כמעט צועקת בהתלהבות, "בקרה. נסו ליצור קשר עם הצד האחר. בוא נקווה שנותר שם... מישהו."
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19493
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 16
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) אותו היום

שליחה על ידי The oldman » 10 אפריל 2020, 08:35

רכיב הקול הוא קצת מוזר בעיניי - זה רכיב סייברנטי שמאפשר לה לשקם את הקול אבל הוא גם סוג של רמקול? למה שישדר את המחשבות שלה?
אחלה פרק
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3635
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) אותו היום

שליחה על ידי הלדין » 10 אפריל 2020, 12:13

תודה על התגובה. :D

בעקרון, יש מקרים בהם אנשים חושבים לומר משהו אבל מחליטים לא לומר אותו בסופו של דבר. רכיב הקול הזה טיפש מכדי לבצע את האבחנה. וגם רציתי להראות שהטכנולוגיה הזו לא מושלמת.
הלדין
הודעות: 3635
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) תשע עשרה יום אחרי ההתפרצות

שליחה על ידי הלדין » 10 אפריל 2020, 15:25

באותו היום

האזעקה גוועה כשהם הגיעו אל החדר הבטוח. החדר הבטוח היה כמעין קפסולת בטחון שהייתה דבוקה לגבו של האתר השחור למקרה שהוא תחת איום. להבדיל מהאתר השחור, היא צמחה מעורו של מישהו והייתה ספוגה מים – והריחה בהתאם כאילו לא ניקו אותה ימים רבים. החוצנים רבו ביניהם בערוץ תקשורת אטום כשאולידיה הפעילה את הכניסה לחדר הבטוח. מוקד הוויכוח היה החוצנית שנראתה סמוקה על כל שני המטר שלה והשיער השחור שלה.

"השאירי את הדלת פתוחה." אמר ארווין הורק, בנימה שהביעה על קוצר רוח, "אני עוד רגע מרגיע אותה."

המילים התחילו להסתדר בראש של אולידיה רק אחרי הפעם הראשונה שהאדמה מתחתיה רעדה. הסייעים התחילו להתפזר ולאטום בגופם את ארבע הכניסות לאתר השחור כולל הסדקים בתוך הקיר של תא ההגנה שנוצרו כתוצאה מהטריפה של וולנד גרים. הרעידות של ניסיונות האטימה שלהם עברו דרך מרקם האבן של האתר השחור עוד קודם. ועתה התלוותה אליהם רעידת האדמה הגדולה יותר שרק החוצן ידע מנין היא מגיעה.

"כאן אולידיה רני." אמרה מבלי להזכיר את תואר הדוקטור שלה. אלה בני נוער. פנייה אישית עדיפה, ועם זאת, היא צריכה לשמור על כבודה ולא להשמש בכינוי כלשהו שדבק בה אי שם בעברה. היא שלחה את המסר דרך המקפלת. כמובן מאליו שהיו לה את כל השמות של הנגועים. היא הרגישה נרגשת מאד. בזה אחר זה הם דחו את פנייתה. ברקע החוצנים המשיכו להתווכח בדממה. והכניסה לחדר הבטוח נשארה פתוחה.

ואז, להפתעתה הגמורה, מכל הנגועים, דווקא וינדאריה הייתה מי שהשיבה לקריאתה.

"כאן וינדאריה הולט, ואני רוצה תשובות. כהתחלה, מה זה... פרויקט צרעה?" לאולידיה לא היו מילים לתאר את עומק ההלם. תאקרי הצעיר טען שעדותה מול הפרלמנט הייתה קרובה ליצירת מופת. אולי עדיף שתשמע אותה במיטבה. ייתכן שהוא ריכך אותה לקראת מהלומה קשה אך כרגע אולידיה לא הצליחה לגבש מילים ברורות לפסקה מסודרת שתעביר את המידע שהיא רצתה להעביר לה. נראה לה שגם החוצנים עמדו באותו המצב עם החוצנית שעמדה להסתובב ולרדת לעבר אחת מיציאות החירום של האתר השחור. היא הצליחה למצוא תיקיה בזכרון דברים בתוך קשת הטיורינג שלה שבה אחסנה את פרוטוקול הוועדה. אחרי שעברה עליו, אולידיה הגיעה למסקנה שווינדאריה לא צריכה לשמוע את כל מה שאמרה בפני הוועידה. עריכת פרוטוקול אודיו לא הייתה אחד הדברים שלימדו אותה באוניברסיטה.

היא פנתה אל בקרה שיעזרו לה. "בקרה," פנתה אולידיה לחולדות שנשמעו מתרוצצות בכל רחבי האתר השחור "האם מישהו ממכן יודע לבצע עריכה של פרוטוקול אודיו?"

"אנחנו מעט עסוקות פה, ד"ר רני." אמרה ראש בקרה, מעט עצבנות נשזרת בפעם הראשונה לתוך דבריה כלפיה, "אנחנו מנסות להכניס את הנבדקים לתוך גלמים רפואיים כדי להקשות על החוצן לשלוף אותם מכאן. לא כולם בדיוק... משתפים פעולה."

ואולידיה יכלה לשמוע בקשר חולדות עפות ונוחתות ברכות על קנוקנות שיצאו מגופותיהן השעירות. כמה מהנבדקים התחילו לחצות את מפתן תאי ההגנה. ואלה היו הנבדקים הקשים יותר שהיו יותר בשליטתו של החוצן מהאחרים. בדיוק שאני צריכה אותן. חשבה אולידיה שהיא מקללת בשקט את בקרה.

"בעצמך אמרת שהנבדקים צריכים להיות מוגנים." העירה ראש צוות בקרה "לצערי, אנחנו לא פנויות לבצע עבודת תחזוקה פעוטה, דוקטור רני" ואז ניתקה.

"אני יכול לעזור." אמר אחד מהחוצנים, נמוך בעל עור חום בהיר ושיער שחור מיושר בקצוותיו, "תשלחי לי את פרוטוקול האודיו ותאמרי לי מה לערוך ממנו."

ארווין הורק היה עסוק באותה העת עם החוצנית ולא שם לב שאחד מהחוצנים הפר את החוק הלא כתוב ביניהם. אולידיה בלעה את הרוק שלה וסיננה, בכאב, "עדיף שאראה לך."

ובצד השני, וינדאריה הזיזה את ראשה כאילו היא חושבת שהיא מדברת אליה. ארווין הורק ועמיתו תפסו את החוצנית הגדולה וגררו אותה לתוך החדר הבטוח. הוא התיז לאולידיה, בדרכו פנימה, "עומדים לסגור את הפרוייקט שלך בדיוק בגלל הגישה הזו של מידור. תני לה לראות את פרוטוקול האודיו בלתי ערוך, ד"ר רני."

אחרי כמה מאמצים לא מבוטלים, אולידיה הצליחה לחתוך את הנאום המסכם שלה מול הוועדה ולשלוח אותו בקובץ נפרד. היא כבר עבדה עם בקרה באותו זמן והן אלה שניתחו סטטיסטית שהיעד הבא יהיה קלמניטיה. ובקשר היא שמעה את הנבדקים אוחזים בחולדות בזנבותיהן הארוכים, לוחשים לאוזניהן שהם מוכנים להעניק להם את החסד שמשחרריהם לא העניקו להם: את הסוף. הסוף לחיים הלא טבעיים בצלמם של בני האדם.

היא התקשה לשאת את סבלן. ועם זאת, לא יכלה לנתק קשר מהן בדיוק כשהחוצנים נכנסו לתוך החדר הבטוח וארווין הורק ביקש ממנה לחתום אותו. אולידיה הספיקה להתארגן על עצמה מספיק כשהנגועים הגיעו אל האתר. וחתמה את הכניסה לחדר הבטוח.
היא שמעה את נאום הסיכום שלה באוזן אחת בעודה שומעת את האתר רועד. החדר הבטוח נחבט כנגד קיר האבן. עד כאן אמונתה שהחוצן לא שלט באבן. עתה כשחבריהם מבחוץ הצטרפו אליהם, לחולדות לא היה סיכוי. היא כבר הספיקה לשמוע אותם קורעים את מחיצות העור שהקימו הסייעים לפני שמתו. מתו בזרמים חשמליים שיצאו מידיהם של מתבגרים שרק אתמול קיבלו את כשרונותיהם. היא קיוותה שצמרת הפדרציה מרוצה מחלטתה להתעלם מהצעתה של אולידיה להעביר את וינדאריה למעבדה מוגנת היטב
באוראנוס.

"אם הייתי יודעת שמר גראבן שמר מאיתנו מידע כשמסרתי את הדיווח, וינדאריה. הייתי מוסרת דיווח אחר לחלוטין." העירה אולידיה באוזני וינדאריה "עתה ברור לנו שגם לישות מחלל הביניים היה סוכן בקרב הפליטים מצור ואת היית הסחת דעת עבורנו, לכל הפחות."

וכל השנים הללו חשבתי שאת זחל של צרעה מעולם אחר. היא לא הייתה צריכה את בקרה כדי להרגיש את וינדאריה קוראת את מחשבתה. לא שהיא ידעה מי הנשמה הפיוטית שבחרה את שם הפרוייקט. אלה דברים שהוחלטו בדרגים שנמצאו מעבר לסיווג שלה. היו לה כמה חשדות אך לא מעבר לכך, כמובן.

אולידיה הרגישה את חוסר הביטחון העצום של וינדאריה. היא מראה לה את עצמה. ואולידיה רק מדברת אליה. מניסיונה עם הנבדקים זה לא יועיל לה מאד. היא גם הרגישה קרוב הרבה יותר אליה את הזעם השחור של החוצנית שעדיין לא השלימה עם העובדה שהיא לא יכלה להילחם למטה ולירוק לשד בפרצוף. לפחות כך אולידיה קראה את רגשותיה הנכריים של החוצנים.

"יש סיבה לכך שאני לא מראה לך את הפנים שלי, וינדאריה." הסבירה אולידיה למה היא מתקשרת איתה רק דרך קובץ קול ולא במצג חושי מלא כמקובל "החוצן הכניס אותכם למצב זאבי חלל ונעל אותכם בו. למצב כזה יש השפעה שמכונה 'תסמונת המראה'. אתם מפסיקים בהדרגה לזהות בני אדם כבני מינכם."

היא שמעה את אינדירה מלהגת: " הוא צריך להעתיק לצורך זה דנ"א לתוך... –"

אולידיה חשקה את שפתיה בלי קשר לדעתה על הפרחחית של גראבן. היא לא הייתה פושעת מתלמדת בקרטל הקוויוט כחברה אלאן אך לא הייתה טובה ממנו לפי מה שהיא שמעה על תעלוליה.

"את רואה במו עיניך את תוצאות עבודתו." התיזה אולידיה רסס של ארס "אינדירה, במצבה הרגיל, היא בעלת אינטלגנציה ממוצעת. עם העצמת התודעה שלה, היא מסוגלת להבין את הרעיון של העתקת דנ"א לתוך הדנ"א שלכם."

והיא שמעה את החגיגה מלמטה כשהפולשים מבחוץ התאחדו עם הנבדקים, מתחבקים כאחים לקרב. כמה מהם תיארו מאד בקולניות איך גמרו את הבריונים שהמבוגרים שלחו כדי לעצור אותם בדרכם. אחד מהם שאל את סמאר מה לעשות עם החולדות. רגע, המנהיגה שלהם נמצאת באתר השחור? לרגע נדמה היה לאולידיה שהיא נמצאת בעיצומה של תוכנית כבירה שכשלה בגלל שמישהו לא העריך כהלכה את עוצמת הכשרונות החדשים של הנגועים. היא קיוותה שהיא טועה.

ואז וינדאריה הפריעה לה ושלחה צילום של מישהי שהתרוקנה מאוויר שאולידיה זיהתה בתוך רגע. כדור הארץ, מה ליליאן חושבת שהיא עושה כאן? "זו אמא שלך, וינדאריה." הפטירה אולידיה לאחר רגע. היא הספיקה לשמוע את וינדאריה ואינדרה מתקשקשות לגבי הדרך בה ליליאן גילתה איפה הן היו. "לצערי, יש הסבר יותר פשוט. היא חלק מהפרויקט. יש לה הרשאה." אמרה אולידיה. וינדאריה שכחה את ערוץ התקשורת פתוח אך פסקה מלהגיב לה.

והאתר רעד סופית מאחוריה. לא היה לה ספק שסמאר הורתה להם להשמידו. החדר הבטוח נפל למטה, נחבט במדרכת האבן המרוסקת של המחנה, והתגלגל על פניה עד שנעצר מול שורת גופות. אולידיה שמה לב שהיא לבדה. החוצנים נעלמו כאילו משהו קטע את התשדורת כאילו הם לא היו מעולם אלא צללים שהטילו מעולם הבית שלהם. כשהם יחזרו, אולידיה תשאל אותם איך. איך הם חצו את החלל האינסופי והגיעו אליהם. לא משנה מה הסיווג שנדרש. והיא פתחה את הכניסה באיטיות, מקווה שמה שהיא חושדת בו איננו נכון. רק מבעד לחריץ דק, היא שמעה את נשימתן הדקה של החולדות המוטלות על המדרכה. הן היו רק מעולפות, לא מתות. למרות שאולידיה מעולם לא הצליחה לזכור את שמותיהן, היא לא הייתה מצליחה לחיות עם עצמה אם הן היו מתות. בני השוליים...

אולידיה יכלה להריח מבעד לחריץ את ריחו של בשר אדם שנשרף באש כחולה.
נערך לאחרונה על ידי הלדין ב 11 אפריל 2020, 16:41, נערך פעם 1 בסך הכל.

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה