ברוכים הבאים לפורום הפונדק
פורום הפונדק הוא קהילה של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד. נשמח לענות על השאלות שלכם, לקרוא את היצירות שלכם ולשחק איתכם.
אתם מוזמנים להירשם לפורום ולהצטרף לקהילה.

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
הלדין
הודעות: 3437
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס אותו היום

שליחה על ידי הלדין » 18 מרץ 2020, 14:20

תודה על התגובה. :D

הקשר העיקרי הוא תמטי. למען האמת, התמונה שעלתה בראשי כשכתבתי את הפרק, ובעקבותיה הכללתי את הרעיון, היה של דביבונים אבל חולדות יותר מתאימות כאן. בני אדם ממילא מרכיבים כיום עליהם מכל הבא ליד - גנים אנושיים, תאים אנושיים. אולי יבוא יום ובני אדם יתחבו לתוכן מח אנושי בניסיון להבין את המח האנושי מפרספקטיבה אחרת במקום לערוך ניתוחים השוואתיים בין המח האנושי לבין מח החולדה. אם בני אדם שינו יצורים חיים למטרותיהם, למה הם מתלוננים כשעושים להם את אותו הדבר?
הלדין
הודעות: 3437
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס אותו היום

שליחה על ידי הלדין » 18 מרץ 2020, 14:48

שלושה ימים אחרי ההתפרצות
"מאמציו של הקסנו-זיאולוג ד"ר דריל למען זכויות האזרח של הנבחניות הקלאמניטיות עלה שלב חדש, בעת שהציג את מה, שלדבריו, הוא כשרון שיאפשר לבני אדם להבין אותן. עתה נותר לשמוע על מה הן נובחות בקנים התת קרקעיים שלהן במחוז שש הנידח."

זו הייתה ידיעה שפיירי דגה עבור אולידיה בתקווה שהיא תשעשע אותה בתוך ים הידיעות שעסקו במלחמה, או משבר נקודת האפס כפי שקראו אמצעי התקשורת לבריחתם של בני הנוער. כל אחד מאמצעי התקשורת ייחס לעצמו את המצאת השם, כך שלאף אחד לא היה מושג מה משמעותו ומי טבע אותו ראשון.

בינתיים לאולידיה הייתה עבודה. עוזריה טיפלו בחובותיה האחרות במינהלת נמל החלל.

פרוייקט צרעה קיבל לרשות עצמו תשלובת צנועה במעמקי הרובע הצבאי של עיר הבירה כוכבתפוז – תשלובת ששימשה פרויקט ממשלתי אחר שנאמר לה שהוא היה מעל רמת הסיווג שלה. הוקצו לה סייעים מבני השוליים שיטפלו בצרכיהם הפיסיים של בני הנוער. את האחרים הוטל עליה בלבד לספק אותם. הנשיא קיז כמעט מת כשהעלתה את האפשרות לקבל עוזר. פניו בהקו באשמה כשסיפרה לו את ההיתקלות עם כח המשימה מכוכבתפוז. כמה שיותר אנשים, כך יותר סכנה להדלפה לאמצעי התקשורת. רק בני השוליים נחשבו לראויים לאמון במובן שאף אחד באמצעי התקשורת לא יאמין לעדותו של בן כדור הארץ או בן שבתאי. לפחות צוות הבקרה עדיין הוקצה לפרויקט צרעה. למרות מה שמר גראבן אמר, מילתן של חולדות דורגה מעל המילה שלו בימים אלו. עם זאת, היה לאולידיה קשה לחשוב שבעיני הדרגים הבכירים, ההבדל בין חולדות משודרגות גנטית לבין בני שוליים, צאצאיהם של אנשים מוקצים מחמת המיאוס בציבור, היה יחסי מאד.

ראש בקרה רצה לצדה בעודה מתקדמת לעבר מקבץ התאים בקומה התחתונה, בהם שוכנו בני הנוער. אחראי המשמרת של בני השוליים הודיע לה שהם סיימו איתם והם מוכנים לה. "התוכנה בה ווינדאריה השתמשה מורכבת מדי לבן אדם." צייצה ראש בקרה בקולה האמתי, שאולידיה למדה אחרי מאמצים רבים להבין בלי צורך במסנתז קול, "האם את בטוחה, ד"ר?"

"איזו אפשרות אחרת יש? החוצן המקורי מת ככל הידוע לנו. האם אפשר לכבות אותה?" שאלה אולידיה את ראש בקרה, שנפנפה באוזניה האפורות באי נוחות. החולדה ענתה: "אנחנו לומדים את התוכנה הזו כבר שלושה ימים, ד"ר. ארכיטקטורת התוכנה שלה יוצאת מהכלל במורכבותה. אנחנו חושדים שלא בן אדם בנה את ארכיטקטורת התוכנה של זה. היא פשוט לא מתאימה לארכיטקטורת התוכנה שאנחנו מכירים."

"תודיעו לי כשתהיה התקדמות." אמרה אולידיה, כמעט נובחת את המילים.

החולדה ענתה: "זה ייעשה." ורצה משם.

בני השוליים ששמרו בחזית התאים היו בעלי גופים מעוצבים- כולם שריר אחד פועם, שהיה דרוך לתגובה מהירה כלפי התפרצות אלימה של בני הנוער. היא כמעט הגיעה לתאה של סייפרין ברינארד בטרם הגיע אליה אחד מבני השוליים ששמרו בכניסה לתשלובת. אחרי שהצליחו לשלוח בני שוליים מהוגנים שנועלים נעליים, דווקא הסייע היה יחף. מתאים לרשויות בקלאמניטיה ללעוג להתגרות הבובית ממראה כפות רגליים חשופות. אולידיה הצליחה רק בדוחק לשמור על ארשת פנים מכובדת ולא מגורה מינית מכפות רגליו כשבן השוליים הודיע לה על בואו של מר גראבן – וחשוב מזה, בנו שחזר אליהם.

"מר גראבן טוען שזכותו ,כהורה, להיות נוכח." אמר הסייע, בלי לחשוף שמץ של רגש "הוא מזכיר שליליאן הייתה תמיד נוכחת כשהיית עם בתה, ד"ר רני."

"אני אדבר איתו." אמרה אולידיה, מסדרת את עצמה כך שלא תחשוב כמה היא רוצה לזיין את הסייע עם כפות הרגליים המגרות, "ובפעם הבאה, אולי תבוא עם נעליים לעבודה, סייע."

"ברגע שאצליח להבין איך קונים פה נעליים, ד"ר רני." ענה הסייע ובעט לה בתחת שלה אפילו מבלי לעשות את זה. היא שכחה שהיה אסור לתת לבני השוליים כשרונות לנעליים. תאי הסיב שלה תמיד ידעו להכין עבורה נעליים מצוינות.

"לסייעים האחרים יש נעליים." התעקשה אולידיה, בעודה צועדת בכבדות לצד הסייע. הוא גלגל את עיניו החומות ואמר: "במקום שאני בא ממנו, החברה שלכם עשויה להיראות אוטופית – פתרתם את כל הבעיות שהיו לנו. אני פשוט לא מבין איפה קונים כאן נעליים."

"בן אדם, לך למרכז הדתי. הם מוכרים נעליים." השיב אחד מהסייעים העומדים מול הדלתות שעברו על פניו. הסייע צמצם את עיניו לעבר הסייע האחר ופשוט גנח. היא ידעה שהיו אתאיסטים גם בקרב בני השוליים אבל היא לא ציפתה שזה יתבטא בכך שלא יהיו להם נעליים לרגליהם. האם אין בענברון אי אפשר להוריד כשרונות ליצירת נעליים? הרעיון של מכירת נעליים הגעיל אותה ככל שחשבה על זה. פיסה מבן אדם שמוצעת למכירה לכל אדם אחר שירצה בה. זה הזכיר לה את מה שלמדה על מנהג המוהר מהעבר – המחיר שהוצב על נשים במסגרת שוק הנישואין.

עד מהרה הם השאירו מאחוריהם את הסייעים, והגיעו אל הכניסה שם עמד מר גראבן ובנו שלא יצא לאולידיה לשמוע שום דבר טוב לגביו לא מווינדאריה ולא מהזוג הולט, הוריה. הם סיפרו לה שאלאן הוא פושע מתלמד בקרטל הקוויוט, למרות שלא ידעו בוודאות מה הוא עושה עבורם. עתה היא בטח תגלה אם הייתה אמת מאחורי דעתם של בני הולט, כמובן.

האמת הייתה שאלאן ירש את יופיו ואת שיעור קומתו של אביו. הוא היה זהוב, פניו היו נאים. הבטחון העצמי שהקרין הקסים את אולידיה. לא היה לה ספק עד כמה הגבר הזה היה מושך – והיא הזכירה לעצמה שהוא נער. היא מצאה אותו מדבר עם הסייע השני בכניסה כאילו היה החבר הכי טוב שלו. וכמו אביו, החמימות האישית הזו לא הייתה אמתית, כמובן.

"יופי!" אמר מר גראבן, מוכיח את התיאוריה שלה, "האם לא משלמים לך כדי שתטפלי במשבר הזה? סליחה, שולחים זרם חשמלי במעגל העונג במוח הלא קיים שלך. אני כל הזמן שוכח שעברנו לכלכלה המבוססת על עונג. אני מעדיף מידע, ואם אפשר, מזומנים... אבל אני זקן."

עכשיו התהייה של הסייע לגבי הנעליים נשמעה לה קצת יותר מתקבלת על הדעת. היא לא יכלה לדמיין כלכלה המבוססת על אמצעי תשלום, כפי שבכדור הארץ לא יכלו לדמיין את הכלכלה שלהם – שהייתה מבוססת על עונג ומניעתו. כפי שאמר הסייע מקודם, על פניה, החברה שלהם נשמעת אוטופית.

"לא צריך להיות גס רוח, אבא." אמר אלאן, מחייך בפלרטטנות כלפי אולידיה. מר גראבן החטיף לבנו אגרוף בפרצוף שהפיל אותו על הרצפה, מולה ומול שני הסייעים שלה. אולידיה רצתה לחבק את הגבר הנאה הזה, ועצרה את עצמה ברגע האחרון. הוא היה באותו מצב כמו הנערים בתאי ההגנה שלהם העובדה שהוא לא התנהג כאחד כזה הייתה משונה. היא לא הרגישה באותו מאבק לזכור שהוא מוקף באנשים שהוא מכיר ובוטח בהם. לפחות, היא חשבה, כשהיא לכסנה מבט לעבר מר גראבן, כשהוא מבין אותם.

"דיסוננס קיברנטי." אמר מר גראבן, בעוד הסייע עוזר לבנו אלאן לקום "שתי תוכנות שרצות על אותה חומרה. התוכנה של קרטל הקוויוט – "

אולידיה מצאה את האומץ שלה, ואמרה: "בשל מצב החירום, זכויות ההורה שלך מושעות. אני לא צריכה אותך כדי לחקור אותו."
"אני מזכיר לך שעזרתי לך עם השוטרים מכוכבתפוז. אין צורך להתייחס אליי כאויב." אמר מר גראבן, כאילו כוחו חרג מעבר לחוג חסידיו השוטים הוא עמד מתריס מעל המדרכה האפורה, כאילו היה פסל יווני המתריס כנגד האלים – בדיוק מה שעשה לפרנסתו מאז שנס עם קהילתו ממושבת צור שהושמדה מאז. . היא הייתה מוגנת מפניו.

אולידיה הכירה את ראש שירותי הביון העולמיים. והיא לא התרברבה בקשר הזה כמוהו

"וכהקדמה לתועלת שאני יכול לספק כידיד, ד"ר רני, האם שאלת מי בני השוליים שלוהקו לתפקיד הסייעים שלך?" שאל מר גראבן, עיניו יוקדות. לא היה לה שמץ של ספק שהאיש היה חכם ממנה – היא פשוט לא רצתה איתו שום קשר.

"אחיו של האיש הזה, סבסיטאן ארמאניאן, הוא אחד הנגועים. האם השם הזה מוכר לך?" שאל מר גראבן. אולידיה זכרה היטב את המחזה של וינדאריה. האם... לוקס גראנט הזה! כמובן שהם לקחו את בני אראמאניאן. הם כבר חשדו שיש משהו מוזר בווינדאריה אחרי שהמחיזה את חייו של ראש משפחתם בלי הסכמתם. לא שהיה צורך להסביר להם הרבה.

"הסיבה לכך שבאתי לכאן –" אמר אלאן, יורק דם על הרצפה האפורה של המתחם, מעבר לסייע בן ארמאניאן שתמך בו בזרועו "... היא כדי להתריע. אחד מחבריו של מועדון פוקויאמה המקורי שרד והגיע למושבת קלאמניטיה. אבא יודע מי הוא וזו הסיבה שהבאתי אותו."
מר גראבן הידק את ידיו ואמר: "אתה טועה ומטעה את ילדת הקיץ הזו, בן. לא ייתכן שמישהו מחבריו של מועדון פוקויאמה המקורי הגיע איתנו." חושק את שיניו בזעם מופגן, מנסה הפעם לרכז את זעמו בה ולא בבנו. אולידיה לא רצתה להיות חייבת למר גראבן. "אלאן," היא הציעה, פותחת את זרועותיה בחום, "בוא איתי ונדבר על זה קצת בפנים, הרחק מאביך."

" – אבל אבא יודע מי –" התעקש אלאן באופן שפגם קצת ברושם הראשוני שהותיר עליה. גם העובדה שנשען עתה על הסייע לא עזרה לה לחשוב עליו טובות. הוא נראה כזה חלש.

מר גראבן חשק את שיניו ואמר: "אין לי מושג על מה בני מדבר, ד"ר רני. אם הייתי יודע, הייתם יודעים. אני לא גאה מכדי מלהודות שטעיתי. זוכרת כמה מהר הודיתי בעניין לופן."

אולידיה מצאה את עצמה לא מעוניינת בפיסת המידע הזה. משהו בחוסר העניין הזה נראה לא מתאים לה כאילו הושתל מבחוץ. ועם זאת, היא הייתה צריכה לאסוף מידע עבור הפרויקט. לא היה לה רצון לבקש מידע ממר גראבן שהיה נתעב בעיניה. היא אמרה: "אנחנו לא משאירים אף ילד מאחור, אלאן. בכל מקרה, אני צריכה עוזר שיסייע לי כאן."

אלאן התנתק מהסייע והצליח להישען על המשקוף השחור של הכניסה למתחם, במרחק נשימה מדממת ממנה, נותן לכשרונותיו ,המואטים עתה, לחייט את עור פניו המדמם, ואמר: "את חייבת להאמין לי, ד"ר רני. הבוגד הוא מי שיצר את התוכנה המרושעת שרודפת אותי. אחרי הכל, את מאמינה שווינדאריה מבינה משהו בתכנות, נכון?"

"אני –" אמרה אולידיה. מחשבותיה דאו כנחשים על פני האוויר ובבת אחת, היא התכנסה לתוך קונכייתה ואמרה: "אתה יכול להיות העוזר שלי או להיות באחד התאים האלה, אלאן. במה אתה בוחר?"

אלאן מלמל משהו שלא הבינה והשיב: "מישהו שיכול לעזור לך, ד"ר רני."

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה