• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

סיפור (ס) (PG13) נקודת האפס

נקודת האפס מתרחש במקביל למוכשרים מדי ומתואר מנקודת המבט של אולידיה רני:
https://www.pundak.co.il/forums/threads/40928

מושגון

תאי מראה: הטכנולוגיה שקדמה לתאים החכמים. למרות השם המפוצץ, מדובר ביחידות רוטבה (חומרה ביולוגית) שהוחדרו לזרם הדם על מנת להגדיל את יכולת העיבוד שעומדת לרשות משתמש יחיד עד לאופטימום. הטכנולוגיה הזו נגנזה בשל אפקט לוואי שהופיע אחרי כמה שנים של שימוש – סייבר-לאוקמיה. (ר' ערך)

תאים חכמים: תאי אדם עם תעלות יונים שמעבירות מידע דיגיטלי. תעלות אלו הופכות את התא החכם למכונת חישוב קטנה וחזקה. ניתן להשתמש בתעלות היונים על מנת לשלוט בתאים החכמים בצורה מודעת. התאים היחידים שאין להם חלופה חכמה הם תאי עצב.

קשת טיורינג: האיבר של המקפלת (ר' ערך). כאן מיוצרים תאי הגזע החכמים. דרכו הרשת הפנימית של גוף המשתמש יוצרת קשר עם הרשת החיצונית של המקפלת. בעבר קשת טיורינג השתמשה ברשת זרמי האנרגיה שעל כוכב הלכת – הזרמים הטלוריים. רשת זו הייתה מוגבלת לכוכב הלכת שאליו כוונה הקשת. רשת זו עדיין קיימת כיום ומשמשת בעיקר את בני השוליים (ר' ערך) ולעניינים אפלים. על מנת להגדיל את פני השטח של קשת טיורינג למקסימום, קיימת שכבת תאים חכמים שחודרים לתוך מרחב הביניים. שכבת התאים הזו משמשת כבסיס לשינוי הצורה שמתבצע בעת ההפיכה ל-"זאב חלל" (ר' ערך.)

קרטל קוויוט: ארגון הפשע העיקרי, וככל הידוע לרשויות החוק, היחיד הפועל בקלמניטיה שתיים. מרכז העצבים שלו נמצא בזינקבורי. ההתמחות העיקרית שלו היא ייצור כשרונות לא חוקיים.

פדרציה טראנס-אורנית: רפובליקה פרלמנטרית השולטת על מערכת השמש החיצונית (פרט לצדק בו היא נלחמת) ובמושבות שהוקמו מחוץ למערכת השמש. התיאור הטוב ביותר של המכנה המשותף לתושבי הפדרציה הטראנס-אוראנית הוא החיפוש אחרי הזהות העצמית. אנשיה ילכו רחוק כדי להגיע לזהות ולצורה שמתאימים לזהותם כפי שהם מאמינים שהיא כעת בפועל. הפדרציה הטראנס-אוראנית הינה הומאניסטית בלבה. היא רואה את האמונה הדתית והאידיאלוגיה הפוליטית כמשהו שהאדם השאיר מאחור – בכדור הארץ. הפדרציה מחוץ למערכת השמש מחולקת לתריסר מושבות:
א. קלמניטיה: שלושה עולמות מיושבים.
קלמניטיה שתיים: כוכב לכת ארצי עם אטמוספירה ניתנת לנשימה עם ריווי חמצן של 16% וכמות גדולה מן הרגיל של גזים אצילים. צורות החיים המקומיות אינן נושמות חמצן אלא את תערובת הגזים האצילים אלא משתמשות בו לצורך העיכול.
מחוז 1: כוכבתפוז. עיר הבירה המונה כ-23,000 איש. לכאורה היישוב הכי גדול בקלמניטיה שתיים. מקום מושב קריית הפרלמנט, הנשיאות והשירותים הפדרליים.
מחוז 2: ענברון. לאחר שבני השוליים סיימו לבנות את כוכבתפוז, הם יושבו שם.
עיר המחוז פירמטיבית למראה (במונחי הפדרציה) ובתיה הנמוכים בנויים מאבן ומתכת. המחוז עצמו מיושב בדלילות ומרבית האוכלוסיה מתגוררת עדיין בענברון.
מחוז 3. זינקבורי. למרות שאוכלוסייתה הרשמית הינה קטנה יותר מאוכלוסיית כוכבתפוז, אוכלוסייתה הלא רשמית הינה גדולה בהרבה. מושב קרטל הקוויוט. מרבית האוכלוסיה מתגוררת מחוץ לזינקבורי במתחמים קטנים בהם הם מבצעים עבודת כפיים זו או אחרת עבור הקרטל. כאן גם נמצאים המכרות הלא רשמיים. (באשר כריה אסורה לפי חוק בקלמניטיה שתיים.)
מחוז 4. גרנטסטר. אחוזתו המשפחתית של יו"ר הפרלמנט לוקס גראנט. החשיבות של המחוז היא בעדרי בהמות הגרנט העצומות שהן המקור העיקרי של החמצן שם.
מחוז 5. אולדמרין. מקום מושבם של תאגידי התקשורת. העיר קיבלה את שמה מהמבנים בגוון הכחול-ירקרק המרכיבים את גוף העיר הזו. מסביב לעיר נמצאים אתרי הקשירה של המקפלת שנועדו לשידור דברים יותר מורכבים מרשומת רשת.
מחוז 6. איזור ספר.
מחוז 7. השממות המערביות. שיעור החמצן באטמוספירה יורד ברגע שחוצים את הגבול. הפליטים מצור בחרו בשממות המערביות בשל התאמתן (החלקית) לאידיאל של חיים בעולם לא ארצי. הפשרה היחידה שהם קיבלו היא שהם מגדלים ואוכלים מזונות מהעולם באשר הם מתעבים את המזון המלאכותי הנהוג בפדרציה.
מחוז 8. קראמלוד. כאן נמצא המעוז האחרון לפני היערות האינסופיים בצפון. המעוז הוא מעוזה של אושיית התקשורת לודה ריסקין, נשיאת בנק קלמניטיה. לאיש אין מושג מה בדיוק המשלחות במימונה עושות במעבי היערות האינסופיים.
ב. בובואר: חמישה עולמות מיושבים. הוקמה על ידי נשים שראו בעצמן כפמיניסטיות אמיתיות. נחשבת לאחד המקומות היחידים בפדרציה הטראנס-אוראנית בהם למגדר יש עדיין חשיבות בעיני המקומיות.
ג. לופן: שלושה עולמות מיושבים. מרבית תושבי לופן חיים בשבטים הנודדים על פני השטח של עולמות לופן. קומץ מתושבי לופן חיים בערים. נשיאת הפדרציה, ליזבת' נת'רקט, באה מהאוכלוסיה העירונית.
ד. כיפה: שבעה עולמות מיושבים. תיאוקרטיה מוסלמית עם סובלנות כלפי אמונות אחרות. בזמנו היא נשלטה על ידי אנארכיסטים. שורת החלטות אומללות של שליטיה ומתח עם מהגרים מוסלמים הביא לנפילת השלטון.
ה. צור (גראווניציה): עשרה עולמות מיושבים. נחשבה לאחוזתו הפרטית של לודיג גראבן. המושבה איננה קיימת כיום. אנשיה התיישבו בקלאמניטיה.
ו. אולם לילה: שני עולמות מיושבים. מערכת השמש היא קורבן של ניסוי שערכו אנשים שהאמינו שיוכלו לתעל פיסית את העוצמה שוברת החוקים של מרחב הביניים. ליזבת' נת'רקט עלתה לגדולה במשבר הזה.
ז. דסקנהיים: מושבה לשעבר של צדק. דסקנהיים ידועה במאחזי העיניים שלה המטיפים להמונים שטופי המוח לפי אידיאולוגיות ואמונות שאבד עליהן הכלח בחלקים אחרים של הפדרציה הטראנס-אוראנית. רק הם וממשלת הפדרציה הטראנס-אוראנית יודעים למה הם חברו לפדרציה – אף על פי ששליטי כיפה החדשים היו מעורבים בעניין.
ח. ליטבק: עולם אחד. תרבות שביקשה לחיות מחוץ למסגרת הכשרונות ששולטת בשאר הפדרציה הטראנס-אוראנית. הדרך הטובה ביותר לתאר את התרבות המקומית הוא כמעין קומוניזם כפרי נבער מדעת מבחירה.
ט. טראנסיבה: שלושה עולמות. אנשי טראנסיבה בחרו לחוות חוויות רגשיות ומחשבתיות חדשות. הניסויים שלהם בתאי עצב ושריר הם מושא להערצה מבחוץ.
י. דארוויניה: לא ידוע כמה עולמות. אנשי דארוויניה מאמינים בקדושתו של הדנ"א ושעליהם לחיות לפי תכתיבי האבולוציה כפי שחיו בני האדם. הם מסרבים לכל התערבות בקוד הגנטי שלהם ויעדיפו למות לפני שיפגעו במהלכה של הברירה הטבעית. ידוע שהם גם יעדיפו להרוג אם הישרדותם תלויה בזה.
יא. סומברה: לאחר האסון של אולם-לילה, הפדרציה הטראנס-אוראנית יישבה את המכשפות של אולם-לילה, אלה שהיו אחראים לאסון הנורא, במערכת שמש משלהם. ידוע שהמכשפות עדיין עוסקות בניסוייהן שם.
יב. טל: שלושה עולמות.

סייבר-לאוקמיה: שם עממי למחלת דם שקשורה לאינטראקציות של מערכת החיסון עם תאי המראה. בזמנו היה זול יותר להשתמש בטכנולוגיית התאים החכמים במקום לחנך בכל פעם מחדש את מערכת החיסון של המשתמש לא להשתולל בכל פעם שהוזרק תא מראה.

נבחנית קלמניטית: יצורים מוארכים, שבניגוד לבעלי החיים הצפים בקלמניטיה, יודעים להתחפר באדמה ולצאת ממנה בנקודות שונות. הם חיים בקנים תתת קרקעיים מורכבים מאד. הם מדברים בקולות שנשמעים לבני אדם כמו נביחות ומכאן שמם הנפוץ בציבור. קיים וויכוח אם הם תבוניים או לאו היות והתחפרות באדמה היא תכונה נדירה בקרב בעלי החיים בקלמניטיה. גם קיימות עדויות שיש להם קשר לענבים חסרי הזרעים הנפוצים בחלק זה של קלמניטיה. עם זאת, אין עוררין שהם בעלי מודעות עצמית ומסוגלים לפתור בעיות ברמת מורכבות גבוהה יותר משאר צורות החיים בקלמניטיה. בגלל הנבחניות, הממשלה בקלמניטיה אחת היססה לפני שהתירה התיישבות בקלמניטיה שתיים.

מרחב הביניים: השכבה שחוצצת בין היקום לחלל הבין-יקומי. חוקי הטבע, כפי שהם מוכרים במרחב הרגיל, ניתנים לכיפוף במרחב הביניים אבל עדיין תקפים. מסיבות שידועות רק לאסטרונומים של החלל הבין-יקומי, מרחב הביניים חודר לתוך המרחב הרגיל ומשאיר נקבוביות שדרכן עוברים הרכבים בדרכם אליו. צורות חיים מיקרוסקופיות, המסוגלות להתקיים גם במרחב הרגיל וגם במרחב הביניים, הן הבסיס לטכנולוגיית זאבי החלל (ר' ערך). מוכרות גם צורות חיים מורכבות יותר.

מקפלת: רשת המידע הבינכוכבית. לדעת בלשנים, המושג צמח מהעובדה ששכבת התאים החכמים המקשרת את רשת המידע הפנימית של המשתמש למרחב הביניים (ר' ערך) מקפלת את שכבת התאים החכמים הרגילה. משתמשים בה נקראים מקפלים. רשומות בה נקראות קפלולים או סתם קפלים.

מועדון פוקויאמה: המועדון נקרא על שמו של פרנסיס פוקויאמה, הסופר היפני-אמריקאי, יליד המאה העשרים, שכתב את "קץ ההיסטוריה". הדעה הרווחת שאנדריאס הולט, מייסד המועדון, מעולם לא קרא את הספר אלא הכיר אותו כשהוא חיפש שם הולם למועדון שלו. המועדון נודע בתקופתו כמקום לפיתוח ומחקר של כשרונות מסוג שאיש לא ראה מעולם. בשלב מסוים המועדון, בהנהגת אנדריאס הולט, ביצע הפיכה פוליטית כנגד הממשל בצור – ובשנה האחרונה לקיום היישוב האנושי במושבה זו, המועדון שלט בכל היבט בחיים שם.

כשרונות: מילת עגה של הפדרציה הטראנס-אוראנית ליישומים. הכשרונות בדרך כלל מאוחסנים בתוך הענן של רשת המידע הפנימית של המשתמש. כידוע, רק כשרונות מדור שלישי ניתן להשמש בשילוב עם גישה למקפלת.

חולדה: אחד מסדרה של בעלי-חיים טרנסגניים שהתאגידים הותירו מאחוריהם כאשר הם ניסוגו ממערכת השמש החיצונית. למרות חזותן החיצונית, המוחות שלהן אנושיים לגמרי. לפי הדעה הרווחת, החולדות שימשו כבסיס למחקר בסוציולוגיה השוואתית על מנת לחקור דרכים טובות יותר לארגון בני אדם. למעשה, חולדות ודומותיהן היו פשוט דרך נוחה יותר לחקור מוחות אנושיים בלי להסתבך בכל מיני עניינים שונים של ועדות אתיקה.

זאבי חלל: שם עממי לרכבים. זאבי חלל הם אנשים שגופיהם עוברים השתנות מלאה למקבילת מרחב הביניים שלהם על מנת שיוכלו לרכוב במרחב הביניים. אפקט הלוואי של הטכנולוגיה הזו הוא תסמונת המראה – אחרי שלושה ימים, אנשים שלא עברו את ההשתנות נתפסים כזרים מבחינת מי שעבר את השינוי. זרים עד כדי כך שאותו אדם שעבר את השינוי ירגיש שהם מאיימים עליו בעצם נוכחותם. מכאן נטבע שמם העממי – "זאבי חלל" – על משקל אנשי הזאב האגדיים. על מנת להפוך לרכב, עליך להתקבל לגילדה ובה אתה עובר אימונים לפני שאתה מקבל את הכשרון. בגילדה קיימת מדיניות שלפיה ילדים של רכבים לא ממשיכים את הוריהם אם שני ההורים רכבים. קיים פחד שאם הילד יעבור את השינוי, התוצאות יהיו גרועות יותר מאשר אצל אדם שאין לו הורים כאלו. גילדת הרכבים ניטרלית במלחמה בין הפדרציה הטראנס-אורנית לצדק. הרכבים בני צדק (ובעיקר מהעולם המרכזי אירופה) נמצאים כרגע במצוקה בשל ההסגר ההדדי שהוטל מטעם הגילדה הן על צדק ועולמותיו והן שבתאי ועולמותיו שביניהם נמצאת טיטאניה – ההסגר יוסר ברגע שהמלחמה תיגמר.

האגודה לבחירה גנטית: עמותה המקדמת אידיאולוגיה לפיה אדם צריך לבחור את גורלו. הם מתנגדים להנדסה גנטית בקרב עוברים. ההישג הידוע ביותר שלהם היה להעביר חוק שאוסר שילוב גנים לתאים חכמים בקוד הגנטי אלא ביצוע השפעול בגיל בו אדם יכול לבחור. האידיאולוגיה שלהם מתכתבת עם האינדיבידואליזם החזק הטבוע בפדרציה הטראנס-אורנית – דבר ששמר על הפופולריות שלהם לאורך השנים. יש דווקא החושדים שהעמותה הוקמה על ידי תאגידים שניסו למנוע מצב בו הצרכנים שלהם לא יזדקקו להם.

בני השוליים: השם העממי למהגרים מכדור הארץ ובני חסות משבתאי. שם זה השתרש בפדרציה הטראנס-אוראנית לאחר ששבתאי נלחם ביחד עם כדור הארץ כנגד הפדרציה – מהלך שהוביל לכיבוש שבתאי על ידי הפדרציה ולהפיכת תושביו לנתינים חסרי זכויות. למרות שעל פניו, הפדרציה הטראנס-אוראנית טוענת שאי-השיוויון והקיפוח, שהיו נחלת כדור הארץ, חוסלו, הם נחשבים למעמד החברתי הנמוך ביותר. הם אינם מורשים להשתמש במקפלת, ובהיעדר גישה אליה, הם נאלצים להשתמש בטכנולוגיות פירמטיביות.
 
24 שעות לפני ההתפרצות

הדבר הראשון שלמדה אוֹלִידִיה לאחר שהיגרה מבובואר שלוש היה לחייך. מילדותה לימדו אותה שחיוך הוא חולשה אצל אישה שמראה את צדדיה הפגיעים. רק כשעזבה את העולם הברברי הזה, למדה לחייך. אולידיה למדה שהיו נשים שלא העריכו בחוץ את היכולת הזו. ליליאן הולט הייתה אחת מאותן נשים רציניות חסרות חיוך.

לצערה של אולידיה, וינדאריה הייתה קטינה, לכן אחד מהוריה היה חייב להיות נוכח כשבדקה אותה. לא שינה הדבר שייתכן שצמחה תודעה חוצנית גולמית לצד תודעתה האנושית. לו זה היה תלוי באולידיה, וינדאריה הייתה נלקחת למצודת אוראנוס שם הייתה נחקרת בתנאים נוחים.

הרעיון של לקרוע ילדה מחיק הוריה, עד כמה שזעזע את התודעות העדינות בפרלמנט הפדרציה, היה מקובל לחלוטין במושבת בובואר. הפעם הראשונה שאולידיה ראתה אישה מבוגרת הייתה שהושתלה בה קשת טיורינג שגודלה באחת מהחוות מעבר לעיר מולדתה, פורט דבורקין. עד אז הנשים האחרות שראתה היו ילדות כמוה, מלוות באבותיהן.

וחבל משום שליליאן יכלה להיות אישה מושכת אם הייתה מחייכת.

המבדקים שערכה לווינדאריה השתכללו עם השנים, ככל שלמדה למצוא בה סימנים שתודעה חוצנית התפתחה לצד תודעת האדם שלה. וינדאריה הייתה, בלי שמץ של ספק, טלפתית אף על פי שניחנה, לפי כל העדויות, באמפתיה נמוכה. הדוגמא הטובה ביותר לכשרונותיה הייתה מחזה, שהתבסס, בלי ידיעתה, על סיפור חייו הגנוב של פטריארך מענברון שבני משפחתו עבדו בחוותה. לעומת זאת, המבדקים שלה רק חקרו את פני השטח – בלי גישה למעבדה מצוידת היטב, כמו במצודת אוראנוס, אולידיה הייתה מוגבלת למדי.

הפעם אולידיה פרסה לה קלפים. היא הורידה סט קלפים ממשחק "כוכב-עיר-אדם" במקפלת כפי שנקראה בעגה המדוברת רשת המידע הבינכוכבית לכל מי שהיו כשרונות. היו כשלוש עשרה ערכות אבל היא העדיפה שווינדאריה לא תנחש את התשובות לערכה על בובואר מקריאה במחשבותיה של הבודקת. עד כה, וינדאריה גילתה פרטים חדשים בכל קריאה של קלפים שלא יכלו לנבוע בצורה הגיונית ממקורות המידע שברשותה. אולידיה אימתה את אלה שהיה ניתן לאמת בלי למשוך יותר מדי תשומת לב לפרוייקט צרעה. הטווח של הטלפתיה החוצנית שלה היה מבעית ומרשים כאחד. וינדאריה הביטה באמה.

"היא שוב חושבת עליך, אמא." אמרה וינדאריה בלי שום בושה. ליליאן גערה בה במבט.

"התרכזי בקלפים, וינדאריה." אמרה אולידיה, נושכת את שפתיה הסמוקות, "לא בי."

אולידיה תהתה אם התודעה החוצנית עוברית הביטה לעברה או תודעת בת האדם של וינדאריה. היא השמידה את הקלפים, המוקרנים ממכשיר הוויד על פרק זרועה, בהבזק של אור. אולידיה שכחה לפעמים שהיא לא רק טלפתית.

"זו הפעם השישית שאת משתמשת בערכת קלפים על לופן." אמרה וינדאריה, עיניה השחורות נוקבות את מחשבתה, "אם אין לך משהו אחר עבורי, תכבי את זכרונותיי, אולידיה, ותני לי לחזור לשחק עם החברים שלי." מה שנשמע לה כלשחק בחברים שלי...

"אני חושבת שזה די והותר." הדהדה ליליאן את הנרגנות של בתה. אולידיה יכלה, בלי לבדוק, שאותם דפוסים נוירולוגיים שהופיעו אצל וינדאריה הופיעו גם אצל האם. טלפתית! ואחר כך אנשים שואלים אותה למה אולידיה התעקשה על לקיחתה למצודה!

הנערה הזו צריכה השגחה טובה יותר ממה שניתן היה לספק לה כרגע. למען האמת, אולידיה תהתה לא פעם למה הנערה הזו פשוט לא גורמת לה להפסיק את המבדקים הללו.

"לא כל המבדקים כל כך גרועים, אולידיה." ענתה וינדאריה.

חי כדור הארץ, היא צריכה להיות יותר זהירה ליד הנערה הזו. היא נותנת לה רעיונות! אולידיה נגעה במכשיר הוויד של וינדאריה וניגשה אל הכשרונות הסגורים שלה. היא למדה בשיעורי ההיסטוריה שהם נשענו על הרוטבה של התאים החכמים. במקום שהממברנות של התאים יקלטו בצורה עיוורת חמרי גלם, עתה הם קודדו בקוד ממוחשב. את הקוד הזה אולידיה למדה לפענח וליצור – מה שעשה אותה למהנדסת ביוטכנולוגיה. פעם אחת התלמידות שאלה אם זה לא עושה את בני האדם לסיבורגים. המורה ענתה שלא. כל תפקודי התאים החכמים מנוטרים על ידי קשת טיורינג. יכול להיות שזה נכון לאותם אנשים דיגיטליים אגדיים מהם יצאה לוציניה אך לא לאזרחיות בוגרות של הפדרציה. אותם הכשרונות התמשקו עם הזכרונות שלה. רק מי שקיבל הרשאה מהשלטונות כמוהה ופושע החבר בארגונים נאלחים כמו קרטל הקוויוט היה יכול לערוך את קודש הקדשים של אזרח. ועדיין במקרה של קטין, היה עליה לחדור לכשרונות הבלתי פעילים רק בנוכחותו של אפטרופוס שלא היה חייב להיות ההורה של הקטין.

כמה שקלמניטיה הייתה שונה מבובואר. כאן קשתות טיורינג גידלו את עצמן מתאים חכמים שנדדו מההורים בעוד שבבובואר השתילו את קשת טיורינג זמן קצר לפני הבגרות.

רק לאחר שמחקה, אולידיה הבינה שהדחף לכבות את הזכרונות הללו בא שוב מווינדאריה.

"אמא, מי זו?" שאלה וינדאריה בתמימות, יושבת בחדר האפור שהוכן בדיוק למטרה זו. ליליאן גנחה בהקלה. ליליאן שנאה עוד יותר מאולידיה שווינדאריה המודעת לכך שהיא יכולה לשחק לאחרים במחשבות.

"לכי לשחק עם החברים שלך, ויני." אמרה אמה במתיקות מדומה "יש לי אורחת עכשיו." וכמו הילדה הטובה שהייתה לפני שאולידיה, בלית ברירה, הסבירה לה בדיוק מי היא, וינדאריה השאירה אותן לבד. ליליאן הייתה אישה גבוהה ובהירת שיער עם עיניים סגולות. ולמרות שאולידיה יכלה לעשות לה בעיניים עד קץ הזמן, היא הייתה אישה נאמנה לבעלה.

"טכס הענקת הכשרונות בקרוב." אמרה ליליאן הולט בלי שמץ של חיוך "זה יסתיים, אולידיה. אני ואנטון נגיש בקשה להפסקת האפטרופוסות עליה ואז היא תעבור לרשותך, אולידיה."

ואז כל הסיוט הזה יסתיים. אולידיה ניחשה שהיא נזכרה במה שקרה לבנה הבכור, אנדריאס. הנער שהתגלה כהתגלמותו של הרשע שהביא לחורבנם של העולמות בהם נולד. מי שעשה את וינדאריה למי שהיא. לאולידיה הייתה גישה להערכה הפסיכולוגית שלה, כמובן. להערכות הפסיכולוגיות של כל מי ששרדו את השואה בצור. לא שהיו לה ילדים. לא שהיא רצתה ילדים כשאין לה זמן לזה. כיום השעון לא החל לתקתק בגיל שלושים וארבע אלא כאשר תאי הגזע החכמים בקשת טיורינג הפסיקו להתחלק ולתקן את איבריך. ובכן, איש לא ידע מתי זה יקרה. ככל הידוע לה, הנצח עמד לרשותה בכל הנוגע לצאצאיה.

"העניין עדיין צריך לעבור אישור של הוועדות המתאימות בפרלמנט." אמרה אולידיה "בינתיים מי יודע מי יהיה האפטרופוס שלה."

צמרמורת בלתי נשלטת עברה בליליאן כשאמרה: "הייתה תקופה שהערצתי את לודיג. הדברים שהוא אמר לי לגבי בני אחרי שברחנו מצור היו בלתי נסלחים. עם זאת, בכנות, אעדיף שוינדאריה תקרא לאלאן אח על פני שאצטרך להיות אחראית לפצצת הזמן הזאת."

ליליאן לא בגדה בבעלה אפילו עם האדם שהיא העריצה. פשוט אבל פשוט אין צדק בחיים. אולידיה ביררה מזמן וכל הבדיקות שהריצה הוכיחו לה שוינדאריה ואחיותיה היו מאנטון. "אני אגיש את הבקשה." אמרה אולידיה וקמה, במחשבה שהשיחה הזו הסתיימה כבר, "ברצינות, אני צריכה להספיק לספינת האוויר הבאה לכוכבתפוז."

"שיהיה בהצלחה," אמרה ליליאן, מאשרת את מה שחשבה אולידיה לגבי סוף השיחה הזו.
 
כמעט שכחתי, מתנצל על האיחור בתגובה...
המושגון מדהים. בדיוק כפי שדמיינתי אותו, וסייע לי רבות להבין את הסיפור. מסודר היטב (אם כי מוזר שזה מסודר בסדר אלפביתי הפוך) ומסביר היטב את המושגים שיובאו בסיפור בלא פירוט.
 
המונחון בהחלט אחלה, אבל להציב אותו לפני הסיפור זה מוזר.
הסיפור עצמו מעניין אבל קופצני וקשה תמיד לי קרוב אחריו. לפעמים אתה גם מתחיל משפט ב ״היא״ ורק אחרי זה מציין שמות שהופך את זה למבלבל מאוד להבין מי זאת היא

בכל מקרה, אני מצדד להשתמש בכללי פחות בהוא או היא מהסיבה הזו, בערך כמו שאני אומר לאשתי שלא ברור לי המשפט ״תביא את הזה מהזה״ 😎
 
תודה על התגובה. :D

העניין עם שימוש נכון ב"היא" ו-"הוא" באמת נראה לי עניין למאמר מעניין שאותו אני לא אכתוב. אחר היה מעיר לי בכיוון ההפוך. עקרונית, אני בדרך כלל משתמש בשם ורק אחר כך ב-"היא" מתוך הנחה שהקורא יבין על מה אני מדבר. אני יכול להבין למה זה מבלבל. אני אשב על זה בהמשך.
 
הלדין אמר/ה:
לצערה, וינדאריה הייתה קטינה, לכן אחד מהוריה היה חייב להיות נוכח כשבדקה אותה. לא שינה הדבר שייתכן שצמחה תודעה חוצנית גולמית לצד תודעתה האנושית. לו זה היה תלוי בה, וינדאריה הייתה נלקחת למצודת אוראנוס שם הייתה נחקרת בתנאים נוחים.
זה הכי צורם בפסקה הזו. אני משער ש "לצערה" ו "זה היה תלוי בה" מתייחס לליליאן ולא לוינדאריה - אבל אין שום דרך תחבירית להבין את זה מהכתוב. רק בדיעבד הצלחתי להבין למי הכוונה.
וזה מבאס כי הסיפור מעניין ומושך.
 
יום ההתפרצות

"נבגים חדרו ממרחב הביניים אל הערים של טיטניה. בלונאינו האמיצים מנעו מהנבגים להיפתח ולזרוע הרס. עצומה מקרב האזרחים של טיטאניה הוגשה לנשיא גילדת הרכבים ת'אקרי הצעיר להסיר את ההסגר ההדדי על אוראנוס וצדק על מנת לסיים את המלחמה."

אולידיה סגרה את החלונית. הלשון המודלקת של דיווחי החדשות הפריעה לה עוד כשהייתה נשואה לעובדת תאגיד תקשורת. רק הם קראו לזאבי החלל "גילדת הרכבים" – כאילו שהעובדה שגילדת הרכבים, שבלעדיה מסע בין כוכבים לא היה אפשרי בכלל, גרמה לעובדי תאגידי התקשורת להיות זהירים בלשונם.. אבל היא באה למועדון הזה כדי ליהנות.

היא הייתה צעירה ותמימה כשהשם "היסטריה" גירה את עצביה הרגישים יתר על המידה. הוא גרם לה לבוא למחות בפני בעלי המועדון על השם המתגרה. היסטריה הייתה תכונה, שלאורך הדורות, נשים הואשמו בה בלי עוול בכפן. היא גילתה שהבעלים באמת בחרו בו כדי לעניין אנשים ולגרום להם לבוא למועדון. הם גם בחרו בשם בגלל שבעבר המחלה הזו זוהתה עם רחם נודד. ובמירוצי האיברים שנערכו תחת חסות המועדון, רחם נודד היה רק אחת האפשרויות.

היות ומירוצי אברים דרשו יותר זמן ממה שיכלה להרשות לעצמה, היא הסתפקה במירוצי תאים שהוצעו לתודעות העדינות יותר מבין באי המועדון. לא הרחק ממנה, היא שמעה אנשים צורחים בזירות קרב התאים בהן שוסו תאי חיסון זה כנגד זה כשבעליהם שואגים.
"אולי תנסי פעם אחת תא עור." הציעה פיירי בחיוך נאה "למה דווקא תא סיב כל פעם?"

אולידיה תמיד הזדהתה עם תאי הסיב במהלך שיעורי הביולוגיה. הם שמרו על הדברים שלמים אחרי שהם נוצרו על ידי הכשרונות שיצרו את כל מה שהעין המודרנית ראתה. תאי עור ידעו רק להתנפח. בתודעתה של אולידיה זה הזכיר לה את המאבק ההיסטורי בין גברים לנשים שהיא למדה עליו בשיעורי ההיסטוריה בפורט דבורקין בזמנו. תאי העור הזכירו לרוב האנשים את מרחב הביניים שחצץ בין היקום הזה לבין החלל הבין-יקומי. האמינות של קישורי מרחב הביניים גלשה לאמונה ביכולת תאי העור לנצח במירוץ. אולידיה ידעה, הודות לעבודתה בפרויקט צרעה, שזה לא נכון בטירוף.

"כולם בוחרים בתאי העור בכל פעם." העירה אולידיה "האם זו סיבה לא מספיק טובה?"

אולידיה שמעה את מנהל התחרות מודיע לבעלי התאים לכוונן את הראייה שלהם. למרות שאולידיה ידעה שזה נבע מחלבון רגיש יותר מהחלבון שרוב האנושות השתמשה בו לאורך הדורות על מנת לראות, הראייה השנייה הזו עדיין הרשימה אותה עד דמעות. היא ידעה שזה דרש זמן עד שמערכת העצבים התכווננה עם מצב הראייה החדש שאפשר לה לראות את תא הסיב שלה במלוא יופיה הטבעי. פיירי בחרה, כמובן מאליו, תא עור כשאר ההמון. ואז היא שמעה את מנהל התחרות מכריז על פתיחת התחרות. והאות הדיגיטלי ניתן לתאים.

היא הייתה צריכה את השחרור במירוץ התאים. תא הסיב שלה החליק בטירוף בעוד תאי העור מסביבו נעים במהירויות שונות ומשונות. היא זיהתה כמה תאי עצם בין המתחרים. סוג התאים היחיד שהיה אסור להכניס לתחרות היה תאי חיסון. להם נועדו קרבות התאים. היא זכרה פעם שהשתתפה במירוץ אימפורטין. מישהו הציע את העצב התועה שלו על מנת שכל אחד מהם יוכל להמר כמה זמן ייקח לחלבון להגיע מקצה העצב לגרעין התא שלו.

המירוץ הזה היה הרבה יותר מספק, וכמובן, מעט יותר ארוך שהרי המצע היה ארוך יותר. הוא התפרש על פני כל החדר שלפניהם והיה, כמובן, עצום מבעד לאישוניהם המועצמים. והתאים המתחרים לא נעו בכזו מהירות מטורפת ביחס לגודלם כמו חלבוני האימפורטין. מנהל התחרות קבע, לפני שהתחיל המרוץ, תגים דיגיטליים שדאגו לשמור את התאים לאורך המסלול. לפני שהספיקה לנשום, העולם התקשר אליה וחדר לתוך שדה הראייה המועצם בכוונה תחילה שלה. היא החמיצה כמה מהלכים של תא הסיב הודות לאדם הכי מכוער בפוליטיקה של קלמניטיה שתיים.

הנשיא גווין קיז.
"זה התחיל." אמר הנשיא גווין קיז, שפניו המכוערות היו סימן ההיכר שלו בפוליטיקה, "מתבגרים בכל רחבי קלמניטיה שתיים מתחילים לברוח מבתיהם. לאן? רק וינדאריה... יודעת."

אולידיה שמרה, כמיטב יכולתה, על הבעת פנים שקולה כשסיננה: "מה לא היה ברור בטופס יום החופשה שהגשתי, הנשיא קיז?"

"החופשה שלך בוטלה בשל ההסגר." ענה הנשיא קיז. אולידיה הרשתה לעצמה למצמץ. היא ציפתה שהיא תשמע על ההסגר בחדשות כמו כולם. כדור הארץ, זה יהיה קצת גיוון לעומת כל החדשות המדכאות על ההפצצות בטיטניה. היא קלטה שיו"ר הפרלמנט לא היה מעוניין בתבהלת המונים. חלפו השנים בהם לנשיא היו סמכויות ביצועיות כלשהן. כיום, נשיא העולם רק תיאם בין הישויות השונות שהרכיבו את הממשל כולל פרוייקט צרעה - שאולידיה הייתה, נכון לעכשיו, המנהלת והחברה האנושית היחידה בו למרות פניותיה התכופות.

"מתי ספינת האוויר הבאה –" התחילה אולידיה ללחוש בקשר כשהמשתתפים האחרים במירוץ לוטשים לעברה מבט מפעם לפעם בעודם מתרכזים בתאי המירוץ שלהם. היא שמעה ברקע אנשים צורחים "טיטניה אלופים! טיטניה אלופים!" בזירות קרבות התאים. היא אף פעם לא תבין את המנהג לשייך את הקבוצות השונות לטיטניה ולצדק בקרבות. האם לא מספיקה המלחמה הרשמית?

"אין זמן. יש לך רישיון בלונאות לפי תיק העובד שלך. אני מציע לך לצאת בדחיפות למחוז שבע ולבצע בקרת נזקים." אמר הנשיא קיז. הוא רמז למראית העין שיהיה עליה להפגין כשועידה תחקור את התנהלות העניינים אחרי שהמשבר הזה, משבר שאולידיה התכוננה אליו במשך שנים, יחלוף וישאיר אותה בלי חובה אחת לפחות. האיש הזה היה מעצבן. והגרוע בזה היא שהוא האמין שהוא עוזר לה. אולידיה גנחה ונשכה את שפתיה רשמית. והראייה שלה שבה לראות את העולם כפי שהאנושות ראתה מאז ומתמיד. זה היה מהיר.

"עבודה." אמרה לפיירי "תודיעי לי אם תא הסיב זכתה במירוץ?"

"כמה פעמים אמרתי לך?" קראה פיירי מאחוריה "תבדקי את הפלט של תא הסיב. אנחנו במאה העשרים ושתיים, כדור הארץ!"

אולידיה רצה לרחבת הבלונים. שומר עצר אותה וביקש לרדת לפשר מעשיה ברחבה הזאת. אולידיה הציגה בפניו את רישיון הבלונאות שלה. השומר גנח ואמר: "את יכולה לעבור, ד"ר רני."

למרות דעתה על תאי עור, אולידיה אהבה את עורה. היא נהגה להחליק, לנקות ולטפחו. מסיבה זו, היא העדיפה לנסוע בספינת אוויר. אמה הייתה מכנה אותה שפחתם של גברים. לא שנשות בובואר היו מכוערות, הן פשוט ראו בהתעסקות רצינית ביופי משהו משפיל.

ובנשימה הבאה, עורה של אולידיה התחיל להתעקם, להשתנות ולהתנפח לבלון שיישאה למחוז שבע הצחיח שבו התיישבו בני עמה של וינדאריה שגורשו ממולדתם לפני כעשור.
 
תודה על התגובה. וכן, הפרק קצר. אני מודה שכל עניין הקנקנוע קצת בעייתי - כל מה שצריך כדי להיחשב לרוכב קנקנוע הוא להשתמש בדיסקית במהירויות גבוהות.במקור, דמיינתי את זה כאופנוע עם קנוקנות אבל זה לא מתאים לטכנולוגיה של הפדרציה הטרנס-אורנית.

גילדת הרכבים... טוב, הם פשוט אלה ששולטים בתחבורה הבינכוכבית.
 
הרבה יותר טוב.
אם כי לא ברור מה בדיוק המרוץ ומה עושים בו, זה קולח. לדעתי עדיין אפשר לזקק קצת יותר כדי להבהיר - מלון המושגים הוא ייחודי.
אם זה משהו שלא תחזור אליו, למה לא להשתמש במרוץ יותר מוכר מיצירות אחרות? (מרוץ מכוניות, מטוסים, pod racer)
 
תודה על התגובה. :D

הרעיון מאחורי הסצנה הוא פשוט להראות צד אחר של הדמות. לגבי מירוץ התאים, הספורט הזה פשוט התאים מבחינתי לתקופה הזו. לא מדובר ברעיון מקורי שלי - יצא לי לקרוא על ניסוי בו ערכו מירוץ בין תאי חיסון לחיידקים במציאת מטמון. פה מדובר בסתם מירוץ בלי מטרה מיוחדת.
 
אותו היום
חציית הגבול למחוז שבע הייתה כתמיד חוויה מוזרה לאולידיה. בובואר שלוש, בדומה למרבית קלמניטיה הנושבת, הייתה עולם עם אטמוספירת חמצן בניגוד מוצהר למרבית העולמות שהאנושות התיישבה בהם. לא שלמחוז שבע לא הייתה אטמוספירת חמצן – היא נעשתה דלילה יותר ככל שהתרחקה מהבהמות מפיקות החמצן של ערבות קלמניטיה.

שריריה היו כבר כהים מהחמצן שהיא אגרה בעודה משתלשלת מראש קנוקנותיה האפורות מעל לערבות קלאמניטיה. הקנוקנות היו עשויות מתאי עור שנערמו בשכבה על גבי שכבה – מתים מהרגע שהם נחשפו לאוויר העולם. תאי סיב קשרו היטב את הקנוקנות לשריריה. עד שהגיעה לגבול, למרות המרחק מבלוטות הזיעה עד לעורה הנפוח, היא הסריחה ממאמץ. היא חשבה על הפרסומות הללו שהציעו כשרונות לזיעה עם ניחוח מכל הסוגים. היא מצאה שהבלוטות המפונפנות הללו לא קיררו אותה כמו הבלוטות הישנות והטובות של אמא טבע. ועדיין היא עצרה על הגבול בין קלמניטיה הנושבת לבין שממות מחוז שבע. "אולידיה," נשמע קול אנושי מסונתז, מתורגם מאות דיגיטלי ישר לקול דרך תאי השערה באוזנה, "המתיישבים מצור מנסים לעזוב את קלמניטיה שתיים בניגוד להוראות שקיבלו."

בכל השנים שהיא עבדה עם החולדות, אולידיה לא הצליחה להתרגל לקולות המסונתזים שלהם. החולדות היו שריד לתקופה בה התאגידים שלטו במערכת השמש החיצונה. לדעתה, המדענים של התאגידים ניסו לערוך דרך החולדות ניסויים חברתיים, שמבחינה אתית, לא יכלו לערוך על בני האדם. הן היו כנועות מדי מכדי לשכנע אותה שזהו טבען.

"אולידיה," נשמע הקול שוב באוזניה "האם את שומעת אותי? אשרי שקיבלת את המסר."

אולידיה מעולם לא הצליחה לזכור את השמות של החולדות. לא שהייתה להן בעיה עם זה.

"שמעתי." ענתה אולידיה לחולדה הראשית "מה המצב בצד שלכן?"

כשאולידיה לא עבדה עם וינדאריה, היא עבדה עם החולדות במשרדה כמנהלת הרפואית של נמל החלל של קלמניטיה שתיים. החולדה הראשית ענתה: "העבירו אותנו, אולידיה."

טוב. ייתכן שמשהו טוב יצא מההסגר. היא ציפתה בקוצר רוח לראות את משרדה החדש. ואז נזכרה שהייתה לה עבודה לעשות. היא הצליחה במאמצים אחרונים, שהתישו אותה, להגיע לנמל החלל של מחוז שמונה שם המתיישבים של צור חיכו, ככל הנראה, למרכבה. לכמה מהם היו, למיטב זכרונה, היו קשרים בגילדת הרכבים. לא שהיא חשבה שהם יעבדו. אם אוראנוס וצדק לא הצליחו לפרוץ את ההסגר שהטילה גילדת הרכבים על עולמותיהם, אין סיכוי שמר גראבן, עם כל הכבוד לאישיותו פורצת הדרך, יצליח לעולל את הלא יאומן.

ואולידיה התחילה בריקון האוויר מהחללים הריקים בתוך עור הבלון שלה. היא תהתה כמה זמן היא תצטרך להקדיש לשיקום העור המסכן שלה. היא חשה את הקנוקנות מכבידות. הריקון דרש ממנה אנרגיה והשרירים שלה התנשפו בכבדות. רק כשהיא נגעה בקרקע, התחילה אולידיה בהשלת הקנוקנות הכבדות מעל עורה שנראה כמו עורו של הנשיא קיז.

"תא הסיב שלך סיימה במקום העשרים ושמונה מתוך מאה ארבעים ושבע מקומות." הודיעה לה פיירי "רגע, האם את בעבודה?"

פיירי הייתה קצינה בשירותי הביטחון העולמיים. אולידיה לא בדיוק הבינה את עמדתה במבנה הסבוך של קהיליית הביטחון של הפדרציה הטראנס-אוראנית אבל דבר אחד ידעה: היה לה את הסיווג לשמוע על פרוייקט צרעה. היא מסרה: "עמדתי לבדוק את הפלט, פיירי. אני נמצאת ליד נמל החלל של מחוז שבע."

"כדור הארץ," גנחה פיירי בקשר "קיבלתי אתראה לגבי ניסיון להפר את הסגר בדיוק... עכשיו. לא אבזבז יותר את זמנך. להתראות."

הכיתוב "גראווניציה החדשה" צרם לאולידיה בעוד היא מיטלטלת על פני אדמתו חרושת התלמים של מחוז שמונה. מר גראבן נאם בדיוק בפני ההמון השבוי שהמתין איתו לחילוץ. אולידיה נחרדה מעיניהם של המתבגרים. אפילו מרחוק היא יכלה לראות את הסומק בפניהם. כלי דם חדשים צמחו לתוך מוחם. היא שמעה את החולדה הראשית מוסרת: "ישנה פעילות חריגה בקצוות תאי העצב שלהם. הם מתחילים להשתנות, אולידיה, לזאבי חלל, לא... המקום היחיד שראיתי את הצופן הגנטי הזה היה אצל וינדאריה, אולידיה." כמובן שהיא התכוונה לנערים ולנערות שהרשויות הספיקו לאסוף לפני שהם נמלטו, לא לנערים ולנערות שאולידיה ראתה מול עיניה. הגם שמה שהיא אמרה היה נכון גם לגביהם.

וינדאריה עצמה דווחה כנעדרת. אולידיה הייתה מצפה ממנה לקחת איתה את חבריה. דווקא אינדירה ואלאן, שאותם תיעבה, נעדרו. אולידיה הצליחה לדדות לתוך נמל החלל. תאי הסיב שלה ארגו את המדים הטובים ביותר שיכלו לארוג בשניות שהיו להן בעודה עושה את דרכה. בלוטות הזיעה שלה הצטרפו למאמץ והפרישו תווים נבחרים של בושם – אולידיה לא עמדה לתת להם להריח שהיא מתאמצת.

מר גראבן היה כל מה שגווין קיז לא היה. איש גבוה קומה, אלגנטי למראה, עם שיער שחור-כחול כהה מסורק למשעי, גזוז קצר בתספורת עסקית מיושנת ועיניו היו כחולות. כל פרט ופרט בהופעתו – מעורו המבושם והמאוורר להפליא ועד לחליפתו האופנתית – אמר לה שהוא היה אדם המודע להשפעתו על הזולת. היה קל להגיע אליו הודות לכך שהוא עמד בחזית, מוקף בחסידיו השוטים ובאלו שנלוו אליהם – כמו ליליאן הולט.

הוא מצמץ ראשון, כמובן.

"איש חכם אחד פעם עמד מול מערכה צבאית אימתנית. הוא פנה לאחור אל צבאו ושאל: 'מי מכם רוצה להמשיך איתי ומי רוצה להישאר מאחור? זו ההזדמנות שלכם.' ובכן, אני הייתי עונה לאותו איש חכם שאנחנו רוצים להישאר מאחור." ענה מר גראבן, חושף את שיניו.

"אין לי מושג את מי אתה מצטט אבל אתה עובר על חוקי הפדרציה." השיבה אולידיה "בעקבות הפריצה של האגודה לבחירה גנטית לכשרונות של המתבגרים, הוטל סגר על כוכב הלכת עד שהבעיה תטופל."

האגודה לבחירה גנטית הייתה, למיטב ידיעתה של אולידיה, שריד מאובן מהעבר שחבריה נהגו להפגין בעקביות בעד העלאת גיל הענקת הכשרונות לעשרים ואחת. עקב סיעור מוחות, שהיא לא הייתה מעורבת בו, יו"ר הפרלמנט החליט שעליה תוטל האשמה במשבר.

"חשבתי שבבובואר שמעו על אראגורן משר הטבעות." העיר מר גראבן, מחייך ביהירות, "ואל תנסי לרמות אותי, ילדת קיץ. אני חבר באגודה לבחירה גנטית מזה שלושים שנה."

אוך. כמובן שמר גראבן יודע בדיוק מה קורה. אי אפשר היה לעשות פה כלום בלי שיידע.

"המטרה העיקרית היא למנוע את חורבן קלאמניטיה." שיקרה אולידיה למר גראבן "לדעתנו, ברגע שתעזבו, וינדאריה תבוא אחריכם, ומה שקרה בצור יחזור על עצמו כאן." לא סביר שווינדאריה תעזוב לפני שתתפטם בתודעות בני האדם של קלאמניטיה. מאידך, אולידיה לא ידעה עד כמה רחבות ידיעותיו של מר גראבן לגבי מה שקרה במושבתו.

ספינת האוויר התחילה לעשות את דרכה לעבר הנמל.

"עד אז אנחנו כבר נהיה בלופן," הכריז מר גראבן, משלב את ידיו הנאות בחלקלקות, "וגורלה של קלניטיה יעניין אותנו כקליפתה המתפשטת של סופרנובה."

לופן. וינדאריה הזכירה שנמאס לה שהיא הציגה לה שש פעמים את החפיסה של לופן. ועכשיו, מר גראבן אומר שהם בדרכם ללופן. אולידיה סירבה להניח לצירוף המקרים הזה להטריד אותה. לופן הייתה מולדתה של נשיאת הפדרציה. וינדאריה לא תהיה כזו... שקופה.

"לודיג," התערבה ליליאן בנימה אישית "האם אתה בטוח שאתה לא נמצא תחת השפעה?"

מר גראבן קצת פחות בטוח שנראה מקודם. הוא ידע, כנראה, על יכולותיה הטלפתיות של וינדאריה אם בטחונו העצמי נפגע. אולידיה תהתה אם הייתה צריכה לומר את האמת קודם. היא הייתה חדשה בדברים האלה. הוא אמר: "האמת שתהיתי למה דווקא לופן. עם כל הכבוד לנשיאה, הייתי מעדיף להגר לבובואר. אשתי המנוחה תמיד רצתה להתיישב שם."

"ההחלטה התקבלה פה אחד, מר גראבן." התערב איש גבוה בעל שיער אפור מסורק היטב. למרות לבושו האזרחי, מעין טוניקה אפורה עם שוליים שחורים כלילה, הוא היה קצין הבטחון שלו, יאן קרידין. אולידיה נזכרה במעורפל שפגשה בעבר עוד מר קרידין, אבל... כרגע לא הצליחה לשים את האצבע מה היה שמו הפרטי של אותו קרידין.

"האם אין זה מן הראוי שתסביר לכולנו על מה ילדת הקיץ הזו מלהגת?" התערב איש נוסף, במעין סרבל אדום עם פתילים בשלל צבעי הקשת, אותו זיהתה כסנג'ט ויג'ום, המהנדס של צור – אחד מבכירי תומכיו של מר גראבן.

בינתיים, ספינת האוויר הלכה והתקרבה. מר גראבן אמר בנימה מלאת חשיבות עצמית "ברצינות, אני לא יודע הרבה על זה, מר ויג'ום. הרשויות בחרו לא לשתף אותי בידע הזה אבל, לפי המעט שגיליתי, החולדה ההיא – מר הולט הצעיר – עשה משהו לאחותו , שנתן לה, בין היתר, יכולות טלפתיות."

"היי, לחולדות יש רגשות!" קראה אולידיה להגנתן של ידידותיה הקטנות.

הנערים המוזרים עם העיניים המשונות עדיין היו שם. יעברו שלושה ימים עד שהם יפסיקו לראות במישהו שלא חלק איתם את הצופן הגנטי שלהם כמישהו מהלהקה האישית שלהם.

"את הרשויות אני מבין." אמר מר ויג'ום, "אותך אני לא מבין. למה לא סיפרת לנו על זה?" והקיף במבטו המאשים גם את הזוג הולט. מר גראבן גייס את החיוך המקסים ביותר שלו. הוא ענה, מהסס מעט לפני שדיבר, "שמעתי על זה במהלך ויכוח עם לוקאס גראנט הבן. מנין לי מה החולדה הזו מצייצת נכון ומה לא נכון?"

לוקאס גראנט הזה היה יו"ר הפרלמנט. לודיג גראבן עדיין היה מושל מחוז שבע. ליו"ר הפרלמנט לא הייתה בדיוק ברירה אלא להזמין אותו לאירועים החברתיים שערך בחוותו.

ליליאן ובעלה שמרו על שפתותיהם חתומות כל הזמן. וספינת האוויר נחתה במעגן ונפתחה. שוטרים, חמושים בלהבי קרטין, נוהרים על כבש הסיפון לעבר הפליטים מצור. מר גראבן קילל בשקט כמה אנשים שבגדו בו. אולידיה עצמה הופתעה. הנשיא קיז יכל להעלות אותה על ספינת המשטרה ולחסוך לה את כל הסבל במסע לכאן. ואז היא הבינה. בקרת נזקים. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהמשטרה שלחה ספינת אוויר למחוז שבע. הפליטים היו ידועים לשמצה. מרגע שהתהליך היה מתחיל, השליטה בסיפור הייתה... אובדת. והשקר היה חשוב יותר מהאמת ברמות הגבוהות ביותר של הממשל בקלמניטיה.

"זה בסדר." אמרה אולידיה לשוטרים "השתלטתי על המצב."

מפקד כח המשימה סרק את תעודת הזהות שלה ושאל: "האם את בטוחה, ד"ר רני? קיבלנו עוד פעם תלונה על אלימות נגד ילדים במחוז הזה. הילדים הללו לא נראים לי הכי... בריאים. אני חושב שהם התכוונו לברוח מקלמניטיה שתיים לעולם עם דינים פחות... מחמירים. אולי לופן."

"כפי שבטח שמת כשסרקת את תעודת הזהות שלי, הדרגה שלי יותר בכירה משלך, סמל. אני לוקחת את הטיפול במקרה תחת חסותי." השיבה ד"ר רני וקיוותה שמר גראבן ישתוק. זה אפילו לא היה שקר.

"את מנהלנית רפואית, ד"ר רני." העיר הסמל בהסתייגות "זה מקרה פלילי, לא רפואי. האם אני... טועה?"

"אני המנהלת הרפואית של נמל החלל בכוכבתפוז." הסבירה ד"ר רני "מחובתי לבדוק אם הפליטים מצור עברו הסתגלות ראויה לתנאים המקומיים. לפעמים יש נסיגה במצב, סמל."

"ואני ביקשתי את הטובה ביותר." התערב מר גראבן בשיחה. הסמל גנח ואמר: "בחורים, אתראת שווא. אפשר לשוב לכוכבתפוז."

ולאחר שספינת האוויר המריאה, מר גראבן פנה לעבר ד"ר רני והצהיר, ידו מורמת אל על, "הפעם אני לא מתכוון שהמצב בגראווניציה – " כך קראו מתיישבי צור למושבתם " – ישוב. הפעם אני מתכוון להילחם במפלצת מהכוכבים שלקחה ממני את המושבה שלי."
 
פרק טוב, אבל מרגיש שלפעמים אתה מושך את העלילה ימינה ושמאלה, ורק בסוף ננעל על מה שמקדם את הפרק. בסך הכל גרעין העלילה טובה ונהירה, אבל המסביב מעמיס. לדוגמא, מה זה חולדות ואיך הן קשורות? ואיך זה תורם לסיפור שיש בעלי-חיים תבוניים?
 
תודה על התגובה. :D

הקשר העיקרי הוא תמטי. למען האמת, התמונה שעלתה בראשי כשכתבתי את הפרק, ובעקבותיה הכללתי את הרעיון, היה של דביבונים אבל חולדות יותר מתאימות כאן. בני אדם ממילא מרכיבים כיום עליהם מכל הבא ליד - גנים אנושיים, תאים אנושיים. אולי יבוא יום ובני אדם יתחבו לתוכן מח אנושי בניסיון להבין את המח האנושי מפרספקטיבה אחרת במקום לערוך ניתוחים השוואתיים בין המח האנושי לבין מח החולדה. אם בני אדם שינו יצורים חיים למטרותיהם, למה הם מתלוננים כשעושים להם את אותו הדבר?
 
שלושה ימים אחרי ההתפרצות
"מאמציו של הקסנו-זיאולוג ד"ר דריל למען זכויות האזרח של הנבחניות הקלאמניטיות עלה שלב חדש, בעת שהציג את מה, שלדבריו, הוא כשרון שיאפשר לבני אדם להבין אותן. עתה נותר לשמוע על מה הן נובחות בקנים התת קרקעיים שלהן במחוז שש הנידח."

זו הייתה ידיעה שפיירי דגה עבור אולידיה בתקווה שהיא תשעשע אותה בתוך ים הידיעות שעסקו במלחמה, או משבר נקודת האפס כפי שקראו אמצעי התקשורת לבריחתם של בני הנוער. כל אחד מאמצעי התקשורת ייחס לעצמו את המצאת השם, כך שלאף אחד לא היה מושג מה משמעותו ומי טבע אותו ראשון. אולידיה כבר איבדה את החשבון כמה פעמים ראיינו בתקשורת את מרטין קרידין, העוזר של ראש ועדת ההנדסה בבית המשרתים של הפרלמנט העולמי, לגבי הנושא הזה.

בינתיים לאולידיה הייתה עבודה. עוזריה טיפלו בחובותיה האחרות במינהלת נמל החלל.

פרוייקט צרעה קיבל לרשות עצמו תשלובת צנועה במעמקי הרובע הצבאי של עיר הבירה כוכבתפוז – תשלובת ששימשה פרויקט ממשלתי אחר שנאמר לה שהוא היה מעל רמת הסיווג שלה. הוקצו לה סייעים מבני השוליים שיטפלו בצרכיהם הפיסיים של בני הנוער. את האחרים הוטל עליה בלבד לספק אותם. הנשיא קיז כמעט מת כשהעלתה את האפשרות לקבל עוזר. פניו בהקו באשמה כשסיפרה לו את ההיתקלות עם כח המשימה מכוכבתפוז. כמה שיותר אנשים, כך יותר סכנה להדלפה לאמצעי התקשורת. רק בני השוליים נחשבו לראויים לאמון במובן שאף אחד באמצעי התקשורת לא יאמין לעדותו של בן כדור הארץ או בן שבתאי.

לפחות צוות הבקרה עדיין הוקצה לפרויקט צרעה. למרות מה שמר גראבן אמר, מילתן של חולדות דורגה מעל המילה שלו בימים אלו. עם זאת, היה לאולידיה קשה לחשוב שבעיני הדרגים הבכירים, ההבדל בין חולדות משודרגות גנטית לבין בני שוליים, צאצאיהם של אנשים מוקצים מחמת המיאוס בציבור, היה יחסי מאד.

ראש בקרה רצה לצדה בעודה מתקדמת לעבר מקבץ התאים בקומה התחתונה, בהם שוכנו בני הנוער. אחראי המשמרת של בני השוליים הודיע לה שהם סיימו איתם והם מוכנים לה. "התוכנה בה ווינדאריה השתמשה מורכבת מדי לבן אדם." צייצה ראש בקרה בקולה האמתי, שאולידיה למדה אחרי מאמצים רבים להבין בלי צורך במסנתז קול, "האם את בטוחה, ד"ר?"

"איזו אפשרות אחרת יש? החוצן המקורי מת ככל הידוע לנו. האם אפשר לכבות אותה?" שאלה אולידיה את ראש בקרה, שנפנפה באוזניה האפורות באי נוחות. החולדה ענתה: "אנחנו לומדים את התוכנה הזו כבר שלושה ימים, ד"ר. ארכיטקטורת התוכנה שלה יוצאת מהכלל במורכבותה. אנחנו חושדים שלא בן אדם בנה את ארכיטקטורת התוכנה של זה. היא פשוט לא מתאימה לארכיטקטורת התוכנה שאנחנו מכירים."

"תודיעו לי כשתהיה התקדמות." אמרה אולידיה, כמעט נובחת את המילים. החולדה ענתה: "זה ייעשה." ורצה משם. בני השוליים ששמרו בחזית התאים היו בעלי גופים מעוצבים- כולם שריר אחד פועם, שהיה דרוך לתגובה מהירה כלפי התפרצות אלימה של בני הנוער. היא כמעט הגיעה לתאה של סייפרין ברינארד בטרם הגיע אליה אחד מבני השוליים ששמרו בכניסה לתשלובת. אחרי שהצליחו לשלוח בני שוליים מהוגנים שנועלים נעליים, דווקא הסייע היה יחף. מתאים לרשויות בקלאמניטיה ללעוג להתגרות הבובית ממראה כפות רגליים חשופות. אולידיה הצליחה רק בדוחק לשמור על ארשת פנים מכובדת ולא מגורה מינית מכפות רגליו כשבן השוליים הודיע לה על בואו של מר גראבן – וחשוב מזה, בנו שחזר אליהם.

"מר גראבן טוען שזכותו ,כהורה, להיות נוכח." אמר הסייע, בלי לחשוף שמץ של רגש "הוא מזכיר שליליאן הייתה תמיד נוכחת כשהיית עם בתה, ד"ר רני."

"אני אדבר איתו." אמרה אולידיה, מסדרת את עצמה כך שלא תחשוב כמה היא רוצה לזיין את הסייע עם כפות הרגליים המגרות, "ובפעם הבאה, אולי תבוא עם נעליים לעבודה, סייע."

"ברגע שאצליח להבין איך קונים פה נעליים, ד"ר רני." ענה הסייע ובעט לה בתחת שלה אפילו מבלי לעשות את זה. היא שכחה שהיה אסור לתת לבני השוליים כשרונות לנעליים. תאי הסיב שלה תמיד ידעו להכין עבורה נעליים מצוינות.

"לסייעים האחרים יש נעליים." התעקשה אולידיה, בעודה צועדת בכבדות לצד הסייע. הוא גלגל את עיניו החומות ואמר: "במקום שאני בא ממנו, החברה שלכם עשויה להיראות אוטופית – פתרתם את כל הבעיות שהיו לנו. אני פשוט לא מבין איפה קונים כאן נעליים."

"בן אדם, לך למרכז הדתי. הם מוכרים נעליים." השיב אחד מהסייעים העומדים מול הדלתות שעברו על פניו. הסייע צמצם את עיניו לעבר הסייע האחר ופשוט גנח. היא ידעה שהיו אתאיסטים גם בקרב בני השוליים אבל היא לא ציפתה שזה יתבטא בכך שלא יהיו להם נעליים לרגליהם. האם אין בענברון אי אפשר להוריד כשרונות ליצירת נעליים? הרעיון של מכירת נעליים הגעיל אותה ככל שחשבה על זה. פיסה מבן אדם שמוצעת למכירה לכל אדם אחר שירצה בה. זה הזכיר לה את מה שלמדה על מנהג המוהר מהעבר – המחיר שהוצב על נשים במסגרת שוק הנישואין.

עד מהרה הם השאירו מאחוריהם את הסייעים, והגיעו אל הכניסה שם עמד מר גראבן ובנו שלא יצא לאולידיה לשמוע שום דבר טוב לגביו לא מווינדאריה ולא מהזוג הולט, הוריה. הם סיפרו לה שאלאן הוא פושע מתלמד בקרטל הקוויוט, למרות שלא ידעו בוודאות מה הוא עושה עבורם. עתה היא בטח תגלה אם הייתה אמת מאחורי דעתם של בני הולט, כמובן.

האמת הייתה שאלאן ירש את יופיו ואת שיעור קומתו של אביו. הוא היה זהוב, פניו היו נאים. הבטחון העצמי שהקרין הקסים את אולידיה. לא היה לה ספק עד כמה הגבר הזה היה מושך – והיא הזכירה לעצמה שהוא נער. היא מצאה אותו מדבר עם הסייע השני בכניסה כאילו היה החבר הכי טוב שלו. וכמו אביו, החמימות האישית הזו לא הייתה אמתית, כמובן.

"יופי!" אמר מר גראבן, מוכיח את התיאוריה שלה, "האם לא משלמים לך כדי שתטפלי במשבר הזה? סליחה, שולחים זרם חשמלי במעגל העונג במוח הלא קיים שלך. אני כל הזמן שוכח שעברנו לכלכלה המבוססת על עונג. אני מעדיף מידע, ואם אפשר, מזומנים... אבל אני זקן."

עכשיו התהייה של הסייע לגבי הנעליים נשמעה לה קצת יותר מתקבלת על הדעת. היא לא יכלה לדמיין כלכלה המבוססת על אמצעי תשלום, כפי שבכדור הארץ לא יכלו לדמיין את הכלכלה שלהם – שהייתה מבוססת על עונג ומניעתו. כפי שאמר הסייע מקודם, על פניה, החברה שלהם נשמעת אוטופית.

"לא צריך להיות גס רוח, אבא." אמר אלאן, מחייך בפלרטטנות כלפי אולידיה. מר גראבן החטיף לבנו אגרוף בפרצוף שהפיל אותו על הרצפה, מולה ומול שני הסייעים שלה. אולידיה רצתה לחבק את הגבר הנאה הזה, ועצרה את עצמה ברגע האחרון. הוא היה באותו מצב כמו הנערים בתאי ההגנה שלהם העובדה שהוא לא התנהג כאחד כזה הייתה משונה. היא לא הרגישה באותו מאבק לזכור שהוא מוקף באנשים שהוא מכיר ובוטח בהם. לפחות, היא חשבה, כשהיא לכסנה מבט לעבר מר גראבן, כשהוא מבין אותם.

"דיסוננס קיברנטי." אמר מר גראבן, בעוד הסייע עוזר לבנו אלאן לקום "שתי תוכנות שרצות על אותה חומרה. התוכנה של קרטל הקוויוט – "

אולידיה מצאה את האומץ שלה, ואמרה: "בשל מצב החירום, זכויות ההורה שלך מושעות. אני לא צריכה אותך כדי לחקור אותו."
"אני מזכיר לך שעזרתי לך עם השוטרים מכוכבתפוז. אין צורך להתייחס אליי כאויב." אמר מר גראבן, כאילו כוחו חרג מעבר לחוג חסידיו השוטים הוא עמד מתריס מעל המדרכה האפורה, כאילו היה פסל יווני המתריס כנגד האלים – בדיוק מה שעשה לפרנסתו מאז שנס עם קהילתו ממושבת צור שהושמדה מאז. . היא הייתה מוגנת מפניו.

אולידיה הכירה את ראש שירותי הביון העולמיים. והיא לא התרברבה בקשר הזה כמוהו

"וכהקדמה לתועלת שאני יכול לספק כידיד, ד"ר רני, האם שאלת מי בני השוליים שלוהקו לתפקיד הסייעים שלך?" שאל מר גראבן, עיניו יוקדות. לא היה לה שמץ של ספק שהאיש היה חכם ממנה – היא פשוט ניסתה לשרוד את הרגע הזה. היא לא רצתה להיות כלי בידיו.

"אחיו של האיש הזה, סבסיטאן ארמאניאן, הוא אחד הנגועים. האם השם הזה מוכר לך?" שאל מר גראבן. אולידיה זכרה היטב את המחזה של וינדאריה. האם... לוקס גראנט הזה! כמובן שהם לקחו את בני אראמאניאן. הם כבר חשדו שיש משהו מוזר בווינדאריה אחרי שהמחיזה את חייו של ראש משפחתם בלי הסכמתם. לא שהיה צורך להסביר להם הרבה.

"הסיבה לכך שבאתי לכאן –" אמר אלאן, יורק דם על הרצפה האפורה של המתחם, מעבר לסייע בן ארמאניאן שתמך בו בזרועו "... היא כדי להתריע. אחד מחבריו של מועדון פוקויאמה המקורי שרד והגיע למושבת קלאמניטיה. אבא יודע מי הוא וזו הסיבה שהבאתי אותו."

מר גראבן הידק את ידיו ואמר: "אתה טועה ומטעה את הילדונת הזו, בן. לא ייתכן שמישהו מחבריו של מועדון פוקויאמה המקורי הגיע איתנו." חושק את שיניו בזעם מופגן, מנסה הפעם לרכז את זעמו בה ולא בבנו. עצם השם מועדון פוקויאמה העביר באולידיה שעשוע מריר. מועדון פוקויאמה היה המבחנה של החוצן שהוצג כלפי חוץ כמקום לפיתוח כשרונות חדשים. שם הוא למד לשנות תודעות אנושיות על מנת שישביעו אותו כשיטרוף אותן. פרויקט צרעה ניסה להפוך את השקר של מועדון פוקויאמה לאמת. היא ידעה שלא היה למר גראבן מקום במירוץ הזה. הוא נולד בכדור הארץ. אולידיה לא רצתה להיות חייבת למר גראבן.

"אלאן," היא הציעה, פותחת את זרועותיה בחום, "בוא איתי ונדבר על זה קצת בפנים, הרחק מאביך."

" – אבל אבא יודע מי –" התעקש אלאן באופן שפגם קצת ברושם הראשוני שהותיר עליה. גם העובדה שנשען עתה על הסייע לא עזרה לה לחשוב עליו טובות. הוא נראה כזה חלש.

מר גראבן חשק את שיניו ואמר: "אין לי מושג על מה בני מדבר, ד"ר רני. אם הייתי יודע, הייתם יודעים. אני לא גאה מכדי מלהודות שטעיתי. זוכרת כמה מהר הודיתי בעניין לופן."

אולידיה מצאה את עצמה לא מעוניינת בפיסת המידע הזה. משהו בחוסר העניין הזה נראה לא מתאים לה כאילו הושתל מבחוץ. ועם זאת, היא הייתה צריכה לאסוף מידע עבור הפרויקט. לא היה לה רצון לבקש מידע ממר גראבן שהיה נתעב בעיניה. היא אמרה: "אנחנו לא משאירים אף ילד מאחור, אלאן. בכל מקרה, אני צריכה עוזר שיסייע לי כאן."

אלאן התנתק מהסייע והצליח להישען על המשקוף השחור של הכניסה למתחם, במרחק נשימה מדממת ממנה, נותן לכשרונותיו ,המואטים עתה, לחייט את עור פניו המדמם, ואמר: "את חייבת להאמין לי, ד"ר רני. הבוגד הוא מי שיצר את התוכנה המרושעת שרודפת אותי. אחרי הכל, את מאמינה שווינדאריה מבינה משהו בתכנות, נכון?"

"אני –" אמרה אולידיה. מחשבותיה דאו כנחשים על פני האוויר ובבת אחת, היא התכנסה לתוך קונכייתה ואמרה: "אתה יכול להיות העוזר שלי או להיות באחד התאים האלה, אלאן. במה אתה בוחר?"

ברקע נשמעת אחת החולדות מתריעה בחרש על הפרעה בדפוסי המחשבה שלה. אולידיה לא מצאה שום הפרעה בדפוסי המחשבה שלה והודתה לחולדה על ניסיונה להתריע בנושא. החולדה נשכה משהו בשיניה כמנסה לעמוד על עמדתה. לבסוף היא נכנעה לה וניסוגה. כנראה שהיא טעתה ולא הייתה הפרעה.

אלאן מלמל משהו שלא הבינה והשיב: "מישהו שיכול לעזור לך, ד"ר רני."
 
ההתחלה של הפרק מבלבלת בכך שזה כבר פרק רביעי (אני חושב) וזה לא מרגיש קשור למה שקרה קודם - כל פרק נראה שאולידיה עוברת למקום אחר ואתה צריך להקדיש הרבה מקום והסברים כדי לבאר איפה היא נמצאת עכשיו.
החצי השני מרגיש יותר מחובר לעלילה, אבל חסר הסברים קצת בגוף הטקסט. למשל מה זה ילדת קיץ? מה זה מועודון פוקויאמה? גם לא כל-כך ברור מה אולידיה מנסה להשיג.
אני בטוח שחלק מחוסר ההתמצאות שלי נובע מכך שאת הפרק הקודם קראתי לפני כמה שבועות, אבל היה אפשר לעשות לי את החיים קלים יותר :)
 
תודה על התגובה. :D

העלילה של הסיפור הקצר היא התמודדות עם המשבר. החלק הראשון עוסק בניסיון לפתור את הבעיה עצמה. החלק השני עוסק בלהיפטר מגורמים זרים שעשויים לזהם את הדגימה כמו פוליטיקאים שמנסים לנצל את המשבר לטובתם. הוספתי הסבר מה זה "מועדון פוקויאמה" - ועל הדרך, גם להזכיר את מטרתו של פרויקט צרעה.
 
יותר ברור עכשיו אם כי עדיין לא בדיוק הבנתי מה הכוונה במדגרה המקורית של החוצן. אני משער שאולידיה מבינה, אבל זה לא מובן לי - האם החייזר צמח שם? שם הוא השתלט על בני הנוער - בעצם מה הוא עשה להם בכלל?
 
חזרה
Top