ברוכים הבאים לפורום הפונדק
פורום הפונדק הוא קהילה של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד. נשמח לענות על השאלות שלכם, לקרוא את היצירות שלכם ולשחק איתכם.
אתם מוזמנים להירשם לפורום ולהצטרף לקהילה.

(ס) (PG13) נקודת האפס חמישה ימים אחרי התפרצות

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
הלדין
הודעות: 3445
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס אותו היום

שליחה על ידי הלדין » 18 מרץ 2020, 14:20

תודה על התגובה. :D

הקשר העיקרי הוא תמטי. למען האמת, התמונה שעלתה בראשי כשכתבתי את הפרק, ובעקבותיה הכללתי את הרעיון, היה של דביבונים אבל חולדות יותר מתאימות כאן. בני אדם ממילא מרכיבים כיום עליהם מכל הבא ליד - גנים אנושיים, תאים אנושיים. אולי יבוא יום ובני אדם יתחבו לתוכן מח אנושי בניסיון להבין את המח האנושי מפרספקטיבה אחרת במקום לערוך ניתוחים השוואתיים בין המח האנושי לבין מח החולדה. אם בני אדם שינו יצורים חיים למטרותיהם, למה הם מתלוננים כשעושים להם את אותו הדבר?
הלדין
הודעות: 3445
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות (גרסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 18 מרץ 2020, 14:48

שלושה ימים אחרי ההתפרצות
"מאמציו של הקסנו-זיאולוג ד"ר דריל למען זכויות האזרח של הנבחניות הקלאמניטיות עלה שלב חדש, בעת שהציג את מה, שלדבריו, הוא כשרון שיאפשר לבני אדם להבין אותן. עתה נותר לשמוע על מה הן נובחות בקנים התת קרקעיים שלהן במחוז שש הנידח."

זו הייתה ידיעה שפיירי דגה עבור אולידיה בתקווה שהיא תשעשע אותה בתוך ים הידיעות שעסקו במלחמה, או משבר נקודת האפס כפי שקראו אמצעי התקשורת לבריחתם של בני הנוער. כל אחד מאמצעי התקשורת ייחס לעצמו את המצאת השם, כך שלאף אחד לא היה מושג מה משמעותו ומי טבע אותו ראשון.

בינתיים לאולידיה הייתה עבודה. עוזריה טיפלו בחובותיה האחרות במינהלת נמל החלל.

פרוייקט צרעה קיבל לרשות עצמו תשלובת צנועה במעמקי הרובע הצבאי של עיר הבירה כוכבתפוז – תשלובת ששימשה פרויקט ממשלתי אחר שנאמר לה שהוא היה מעל רמת הסיווג שלה. הוקצו לה סייעים מבני השוליים שיטפלו בצרכיהם הפיסיים של בני הנוער. את האחרים הוטל עליה בלבד לספק אותם. הנשיא קיז כמעט מת כשהעלתה את האפשרות לקבל עוזר. פניו בהקו באשמה כשסיפרה לו את ההיתקלות עם כח המשימה מכוכבתפוז. כמה שיותר אנשים, כך יותר סכנה להדלפה לאמצעי התקשורת. רק בני השוליים נחשבו לראויים לאמון במובן שאף אחד באמצעי התקשורת לא יאמין לעדותו של בן כדור הארץ או בן שבתאי.

לפחות צוות הבקרה עדיין הוקצה לפרויקט צרעה. למרות מה שמר גראבן אמר, מילתן של חולדות דורגה מעל המילה שלו בימים אלו. עם זאת, היה לאולידיה קשה לחשוב שבעיני הדרגים הבכירים, ההבדל בין חולדות משודרגות גנטית לבין בני שוליים, צאצאיהם של אנשים מוקצים מחמת המיאוס בציבור, היה יחסי מאד.

ראש בקרה רצה לצדה בעודה מתקדמת לעבר מקבץ התאים בקומה התחתונה, בהם שוכנו בני הנוער. אחראי המשמרת של בני השוליים הודיע לה שהם סיימו איתם והם מוכנים לה. "התוכנה בה ווינדאריה השתמשה מורכבת מדי לבן אדם." צייצה ראש בקרה בקולה האמתי, שאולידיה למדה אחרי מאמצים רבים להבין בלי צורך במסנתז קול, "האם את בטוחה, ד"ר?"

"איזו אפשרות אחרת יש? החוצן המקורי מת ככל הידוע לנו. האם אפשר לכבות אותה?" שאלה אולידיה את ראש בקרה, שנפנפה באוזניה האפורות באי נוחות. החולדה ענתה: "אנחנו לומדים את התוכנה הזו כבר שלושה ימים, ד"ר. ארכיטקטורת התוכנה שלה יוצאת מהכלל במורכבותה. אנחנו חושדים שלא בן אדם בנה את ארכיטקטורת התוכנה של זה. היא פשוט לא מתאימה לארכיטקטורת התוכנה שאנחנו מכירים."

"תודיעו לי כשתהיה התקדמות." אמרה אולידיה, כמעט נובחת את המילים. החולדה ענתה: "זה ייעשה." ורצה משם. בני השוליים ששמרו בחזית התאים היו בעלי גופים מעוצבים- כולם שריר אחד פועם, שהיה דרוך לתגובה מהירה כלפי התפרצות אלימה של בני הנוער. היא כמעט הגיעה לתאה של סייפרין ברינארד בטרם הגיע אליה אחד מבני השוליים ששמרו בכניסה לתשלובת. אחרי שהצליחו לשלוח בני שוליים מהוגנים שנועלים נעליים, דווקא הסייע היה יחף. מתאים לרשויות בקלאמניטיה ללעוג להתגרות הבובית ממראה כפות רגליים חשופות. אולידיה הצליחה רק בדוחק לשמור על ארשת פנים מכובדת ולא מגורה מינית מכפות רגליו כשבן השוליים הודיע לה על בואו של מר גראבן – וחשוב מזה, בנו שחזר אליהם.

"מר גראבן טוען שזכותו ,כהורה, להיות נוכח." אמר הסייע, בלי לחשוף שמץ של רגש "הוא מזכיר שליליאן הייתה תמיד נוכחת כשהיית עם בתה, ד"ר רני."

"אני אדבר איתו." אמרה אולידיה, מסדרת את עצמה כך שלא תחשוב כמה היא רוצה לזיין את הסייע עם כפות הרגליים המגרות, "ובפעם הבאה, אולי תבוא עם נעליים לעבודה, סייע."

"ברגע שאצליח להבין איך קונים פה נעליים, ד"ר רני." ענה הסייע ובעט לה בתחת שלה אפילו מבלי לעשות את זה. היא שכחה שהיה אסור לתת לבני השוליים כשרונות לנעליים. תאי הסיב שלה תמיד ידעו להכין עבורה נעליים מצוינות.

"לסייעים האחרים יש נעליים." התעקשה אולידיה, בעודה צועדת בכבדות לצד הסייע. הוא גלגל את עיניו החומות ואמר: "במקום שאני בא ממנו, החברה שלכם עשויה להיראות אוטופית – פתרתם את כל הבעיות שהיו לנו. אני פשוט לא מבין איפה קונים כאן נעליים."

"בן אדם, לך למרכז הדתי. הם מוכרים נעליים." השיב אחד מהסייעים העומדים מול הדלתות שעברו על פניו. הסייע צמצם את עיניו לעבר הסייע האחר ופשוט גנח. היא ידעה שהיו אתאיסטים גם בקרב בני השוליים אבל היא לא ציפתה שזה יתבטא בכך שלא יהיו להם נעליים לרגליהם. האם אין בענברון אי אפשר להוריד כשרונות ליצירת נעליים? הרעיון של מכירת נעליים הגעיל אותה ככל שחשבה על זה. פיסה מבן אדם שמוצעת למכירה לכל אדם אחר שירצה בה. זה הזכיר לה את מה שלמדה על מנהג המוהר מהעבר – המחיר שהוצב על נשים במסגרת שוק הנישואין.

עד מהרה הם השאירו מאחוריהם את הסייעים, והגיעו אל הכניסה שם עמד מר גראבן ובנו שלא יצא לאולידיה לשמוע שום דבר טוב לגביו לא מווינדאריה ולא מהזוג הולט, הוריה. הם סיפרו לה שאלאן הוא פושע מתלמד בקרטל הקוויוט, למרות שלא ידעו בוודאות מה הוא עושה עבורם. עתה היא בטח תגלה אם הייתה אמת מאחורי דעתם של בני הולט, כמובן.

האמת הייתה שאלאן ירש את יופיו ואת שיעור קומתו של אביו. הוא היה זהוב, פניו היו נאים. הבטחון העצמי שהקרין הקסים את אולידיה. לא היה לה ספק עד כמה הגבר הזה היה מושך – והיא הזכירה לעצמה שהוא נער. היא מצאה אותו מדבר עם הסייע השני בכניסה כאילו היה החבר הכי טוב שלו. וכמו אביו, החמימות האישית הזו לא הייתה אמתית, כמובן.

"יופי!" אמר מר גראבן, מוכיח את התיאוריה שלה, "האם לא משלמים לך כדי שתטפלי במשבר הזה? סליחה, שולחים זרם חשמלי במעגל העונג במוח הלא קיים שלך. אני כל הזמן שוכח שעברנו לכלכלה המבוססת על עונג. אני מעדיף מידע, ואם אפשר, מזומנים... אבל אני זקן."

עכשיו התהייה של הסייע לגבי הנעליים נשמעה לה קצת יותר מתקבלת על הדעת. היא לא יכלה לדמיין כלכלה המבוססת על אמצעי תשלום, כפי שבכדור הארץ לא יכלו לדמיין את הכלכלה שלהם – שהייתה מבוססת על עונג ומניעתו. כפי שאמר הסייע מקודם, על פניה, החברה שלהם נשמעת אוטופית.

"לא צריך להיות גס רוח, אבא." אמר אלאן, מחייך בפלרטטנות כלפי אולידיה. מר גראבן החטיף לבנו אגרוף בפרצוף שהפיל אותו על הרצפה, מולה ומול שני הסייעים שלה. אולידיה רצתה לחבק את הגבר הנאה הזה, ועצרה את עצמה ברגע האחרון. הוא היה באותו מצב כמו הנערים בתאי ההגנה שלהם העובדה שהוא לא התנהג כאחד כזה הייתה משונה. היא לא הרגישה באותו מאבק לזכור שהוא מוקף באנשים שהוא מכיר ובוטח בהם. לפחות, היא חשבה, כשהיא לכסנה מבט לעבר מר גראבן, כשהוא מבין אותם.

"דיסוננס קיברנטי." אמר מר גראבן, בעוד הסייע עוזר לבנו אלאן לקום "שתי תוכנות שרצות על אותה חומרה. התוכנה של קרטל הקוויוט – "

אולידיה מצאה את האומץ שלה, ואמרה: "בשל מצב החירום, זכויות ההורה שלך מושעות. אני לא צריכה אותך כדי לחקור אותו."
"אני מזכיר לך שעזרתי לך עם השוטרים מכוכבתפוז. אין צורך להתייחס אליי כאויב." אמר מר גראבן, כאילו כוחו חרג מעבר לחוג חסידיו השוטים הוא עמד מתריס מעל המדרכה האפורה, כאילו היה פסל יווני המתריס כנגד האלים – בדיוק מה שעשה לפרנסתו מאז שנס עם קהילתו ממושבת צור שהושמדה מאז. . היא הייתה מוגנת מפניו.

אולידיה הכירה את ראש שירותי הביון העולמיים. והיא לא התרברבה בקשר הזה כמוהו

"וכהקדמה לתועלת שאני יכול לספק כידיד, ד"ר רני, האם שאלת מי בני השוליים שלוהקו לתפקיד הסייעים שלך?" שאל מר גראבן, עיניו יוקדות. לא היה לה שמץ של ספק שהאיש היה חכם ממנה – היא פשוט ניסתה לשרוד את הרגע הזה. היא לא רצתה להיות כלי בידיו.

"אחיו של האיש הזה, סבסיטאן ארמאניאן, הוא אחד הנגועים. האם השם הזה מוכר לך?" שאל מר גראבן. אולידיה זכרה היטב את המחזה של וינדאריה. האם... לוקס גראנט הזה! כמובן שהם לקחו את בני אראמאניאן. הם כבר חשדו שיש משהו מוזר בווינדאריה אחרי שהמחיזה את חייו של ראש משפחתם בלי הסכמתם. לא שהיה צורך להסביר להם הרבה.

"הסיבה לכך שבאתי לכאן –" אמר אלאן, יורק דם על הרצפה האפורה של המתחם, מעבר לסייע בן ארמאניאן שתמך בו בזרועו "... היא כדי להתריע. אחד מחבריו של מועדון פוקויאמה המקורי שרד והגיע למושבת קלאמניטיה. אבא יודע מי הוא וזו הסיבה שהבאתי אותו."

מר גראבן הידק את ידיו ואמר: "אתה טועה ומטעה את הילדונת הזו, בן. לא ייתכן שמישהו מחבריו של מועדון פוקויאמה המקורי הגיע איתנו." חושק את שיניו בזעם מופגן, מנסה הפעם לרכז את זעמו בה ולא בבנו. עצם השם מועדון פוקויאמה העביר באולידיה שעשוע מריר. מועדון פוקויאמה היה המבחנה של החוצן שהוצג כלפי חוץ כמקום לפיתוח כשרונות חדשים. שם הוא למד לשנות תודעות אנושיות על מנת שישביעו אותו כשיטרוף אותן. פרויקט צרעה ניסה להפוך את השקר של מועדון פוקויאמה לאמת. היא ידעה שלא היה למר גראבן מקום במירוץ הזה. הוא נולד בכדור הארץ. אולידיה לא רצתה להיות חייבת למר גראבן.

"אלאן," היא הציעה, פותחת את זרועותיה בחום, "בוא איתי ונדבר על זה קצת בפנים, הרחק מאביך."

" – אבל אבא יודע מי –" התעקש אלאן באופן שפגם קצת ברושם הראשוני שהותיר עליה. גם העובדה שנשען עתה על הסייע לא עזרה לה לחשוב עליו טובות. הוא נראה כזה חלש.

מר גראבן חשק את שיניו ואמר: "אין לי מושג על מה בני מדבר, ד"ר רני. אם הייתי יודע, הייתם יודעים. אני לא גאה מכדי מלהודות שטעיתי. זוכרת כמה מהר הודיתי בעניין לופן."

אולידיה מצאה את עצמה לא מעוניינת בפיסת המידע הזה. משהו בחוסר העניין הזה נראה לא מתאים לה כאילו הושתל מבחוץ. ועם זאת, היא הייתה צריכה לאסוף מידע עבור הפרויקט. לא היה לה רצון לבקש מידע ממר גראבן שהיה נתעב בעיניה. היא אמרה: "אנחנו לא משאירים אף ילד מאחור, אלאן. בכל מקרה, אני צריכה עוזר שיסייע לי כאן."

אלאן התנתק מהסייע והצליח להישען על המשקוף השחור של הכניסה למתחם, במרחק נשימה מדממת ממנה, נותן לכשרונותיו ,המואטים עתה, לחייט את עור פניו המדמם, ואמר: "את חייבת להאמין לי, ד"ר רני. הבוגד הוא מי שיצר את התוכנה המרושעת שרודפת אותי. אחרי הכל, את מאמינה שווינדאריה מבינה משהו בתכנות, נכון?"

"אני –" אמרה אולידיה. מחשבותיה דאו כנחשים על פני האוויר ובבת אחת, היא התכנסה לתוך קונכייתה ואמרה: "אתה יכול להיות העוזר שלי או להיות באחד התאים האלה, אלאן. במה אתה בוחר?"

ברקע נשמעת אחת החולדות מתריעה בחרש על הפרעה בדפוסי המחשבה שלה. אולידיה לא מצאה שום הפרעה בדפוסי המחשבה שלה והודתה לחולדה על ניסיונה להתריע בנושא. החולדה נשכה משהו בשיניה כמנסה לעמוד על עמדתה. לבסוף היא נכנעה לה וניסוגה. כנראה שהיא טעתה ולא הייתה הפרעה.

אלאן מלמל משהו שלא הבינה והשיב: "מישהו שיכול לעזור לך, ד"ר רני."
נערך לאחרונה על ידי הלדין ב 31 מרץ 2020, 00:21, נערך 3 פעמים בסך הכל.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 18857
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 14
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות

שליחה על ידי The oldman » 30 מרץ 2020, 18:21

ההתחלה של הפרק מבלבלת בכך שזה כבר פרק רביעי (אני חושב) וזה לא מרגיש קשור למה שקרה קודם - כל פרק נראה שאולידיה עוברת למקום אחר ואתה צריך להקדיש הרבה מקום והסברים כדי לבאר איפה היא נמצאת עכשיו.
החצי השני מרגיש יותר מחובר לעלילה, אבל חסר הסברים קצת בגוף הטקסט. למשל מה זה ילדת קיץ? מה זה מועודון פוקויאמה? גם לא כל-כך ברור מה אולידיה מנסה להשיג.
אני בטוח שחלק מחוסר ההתמצאות שלי נובע מכך שאת הפרק הקודם קראתי לפני כמה שבועות, אבל היה אפשר לעשות לי את החיים קלים יותר :)
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3445
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות (גרסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 30 מרץ 2020, 19:01

תודה על התגובה. :D

העלילה של הסיפור הקצר היא התמודדות עם המשבר. החלק הראשון עוסק בניסיון לפתור את הבעיה עצמה. החלק השני עוסק בלהיפטר מגורמים זרים שעשויים לזהם את הדגימה כמו פוליטיקאים שמנסים לנצל את המשבר לטובתם. הוספתי הסבר מה זה "מועדון פוקויאמה" - ועל הדרך, גם להזכיר את מטרתו של פרויקט צרעה.
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 18857
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 14
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות (גרסה ערוכה)

שליחה על ידי The oldman » 30 מרץ 2020, 23:47

יותר ברור עכשיו אם כי עדיין לא בדיוק הבנתי מה הכוונה במדגרה המקורית של החוצן. אני משער שאולידיה מבינה, אבל זה לא מובן לי - האם החייזר צמח שם? שם הוא השתלט על בני הנוער - בעצם מה הוא עשה להם בכלל?
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
הלדין
הודעות: 3445
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות (גרסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 31 מרץ 2020, 00:05

תודה על התגובה. למען האמת, גם לי אין מושג מדויק מה הוא בדיוק עשה להם. ערכתי את המשפט שמסביר מה זה מועדון פוקויאמה. הנסיבות שבהן הוא הגיע נרמזו בפרולוג. אני אחזור על זה ביתר פירוט בהמשך הסיפור.
הלדין
הודעות: 3445
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

(ס) (PG13) נקודת האפס שלושה ימים אחרי ההתפרצות (גרסה ערוכה)

שליחה על ידי הלדין » 31 מרץ 2020, 13:33

חמישה ימים אחרי ההתפרצות
פעם, לפני שהמלחמה התחילה, אולידיה הייתה נוהגת לדווח על ההתקדמות בפרוייקט צרעה לנשיאת הפדרציה. בינתיים, המלחמה פרצה ונעשה לאולידיה קשה להשיג אותה. מסר מהנשיאה מצא אותה כשהיא סיימה את הסיור במתקן, מראיינת בפעם השלישית את כל הנערים והנערות שלא הלכו למועדון פוקויאמה הזה ועתה העבירה את החומר למפתוח אצל אלאן. אולידיה הייתה בפינה האפלה והקטנה שלה בירכתי המבנה המוצלל הזה. מישהו קילף כל דבר שהיה פה לפני שהגיעה והשאיר טביעות בכל אשר היא פנתה.

לפעמים גירד לה לשאול מה בדיוק עשו כאן. הדחף הזה נעלם כשהבינה שעליה להבטיח שבני הנוער יהיו מוגנים אצלה. כדור הארץ, איפה הרשומות שהכינה במשך שנים למקרה ותקרית צור תחזור על עצמה? ופתאום הופיעה בזווית העין שלה הפנייה מהמזכיר של הנשיאה. הוא נתן לה נקודת פגישה במקפלת, וביקש ממנה להגיע בזמן מסוים כדי שתוכל לדבר ישירות עם הנשיאה. היא לא יכלה לצפות לפגישה עם יו"ר הפרלמנט של הפדרציה. הדבר הקרוב ביותר למגע עם הפרלמנט של הפדרציה הייתה הפעם ההיא שניסתה להסביר לאחת הוועדות שלו על התועלת בהעברתה של וינדאריה למעבדה במצודת אוראנוס. אפילו אז לא פגשה מישהו מבכירי הפרלמנט. המידור היה תודעתו של הפרוייקט הזה. הבכירים רצו אפשרות הכחשה סבירה במקרה והפרויקט לא יעבוד כפי שהוא שווק להם.

אפילו המסר עצמו היה בקוד שלקח לאולידיה זמן לקלוט ולעבד אותו. העניין היה חשוב. האם ייתכן ששמעו של משבר נקודת האפס הגיע עד טיטניה? חלפו בסך הכל חמישה ימים.

"ד"ר רני," שמעה את קולו המתחנחן של גווין קיז בצד השני "קיבלת מסר מטיטאניה. האם אהיה מסוגל להצטרף אליך בעת הפגישה? המזכיר דוחה את פניותיי כל הזמן."

אהא, יופי, גווין קיז עשה אותה לשותפת דיוור שלו. כל מכתב שהיא מקבלת גם הוא קיבל. כנראה שהבין שזה יקרה מתישהו, והיה לו חשוב לדבר עם בעל סמכות בטיטניה. וכמובן, את לא אומרת לא לנשיא קלמניטיה שתיים אם את מעוניינת ביחסים טובים עם הרשויות.

"האם ידוע לך שמה שעשית הוא בלתי חוקי?" סיננה אולידיה כלפיו. גווין קיז ענה: "מדובר במצב חירום, ד"ר רני, כפי שהסברת למר גראבן היקר." וניתק את השיחה איתה. כעבור כמה דקות, כשהגיעה עת, אולידיה נכנסה לנקודת המפגש. המקפלת במקום הזה הייתה שממה סגולה עם שברי גבישים מפוזרים על פניה, שמיים כהים מעליה, וצמד ירחים משקיפים מעל. מאחוריה הייתה מערה מגולפת כפניה של מפלצת אגדית שחיכתה להפעלה.

"איפה אנחנו?" שאל גווין קיז, שהופיע בדמותו הציבורית שהייתה דוחה יותר מהרגילה. אולידיה לא חשבה שהיא חייבת לו הסברים, ולמרות זאת, אמרה, "אנחנו לא הרחק מלופן. המערה מאחורינו היא כניסה לעולם משחקי מין למבוגרים."

גווין קיז היה חכם דיו לא לשאול למה הנשיאה בחרה במקום הזה. אם היה משהו שאויביה, אנשי צדק, שנאו, היו אלו משחקים למבוגרים. בנוסף לחשאיות שמקום כזה הבטיח להם, המקום היה נקודת מפגש הגיונית בעיצומה של מלחמה אם לא רצית להשאיר סימנים באחת מנקודות המפגש הרשמיות של הממשל, שהיו מוצפנות טוב יותר, אך כפי שהעיד הברנש המרגיז שלידה, פרוצות לכל מי שידע איך לשחק עם הממשק שלהן. אולידיה כבר הייתה כאן בעבר בפגישות חשאיות עם נשיאת הפדרציה. היא כבר הפסיקה להסמיק מהתסריטים שהציע המקום ללקוחותיו ושהיו גורמים לאמה להכות אותה על כך שבכלל העזה לקרוא את התסריטים שטופי הזימה הללו – שמקומם הראוי היה בכדור הארץ הישן. גווין קיז אמר: "מה שאני לא מבין זה למה היא פנתה אלייך לדיווח ולא אליי. אני נשיא העולם הזה. זהו התפקיד שלי לתאם בין הרשויות העולמיות לבין הרשויות הפדרליות."

"משום שזה לא היה נחוץ." אמרה נשיאת הפדרציה ליזבת' נת'רקט, מוקפת בשומריה, צללים שחורים, שריריים, משוריינים היטב "אין שום דבר שתוכל לחדש עבורי, הנשיא."

"אני –" התחיל לומר נשיא קלמניטיה בהתרגשות, לפני שהצללים של הנשיאה גררו אותו. ליזבת' נת'רקט הייתה אישה גבוהת קומה ובהירת שיער בעלת עור בגוון הקרם. בינתיים, אולידיה ליוותה אותה מבעד ללוע המפלצת.

גם לעולמות למשחקים למבוגרים היה חדר המתנה בו נערכו הסידורים היותר חשאיים בין הלקוחות לבין המפעילים במקום. כאן גם הייתה האבטחה כבדה יותר.

הנשיאה סימנה לאולידיה ללכת לאחד השולחנות שם ישב גבר גבוה במדים ירוקים מכופתרים בכפתורים בצבעים שונים, שיער שחור חלק ועיניים שהיו זקנות כשהיה איש צעיר. הכפתורים בצורת הזאבים היו רמז לזהותו: ת'אקרי הצעיר. הוא היה ראש גילדת הרכבים. האיש השני בכוחו במרחב האנושות ליו"ר פרלמנט הפדרציה בכבודו ובעצמו. והארץ, ת'אקרי הצעיר היה הקול שהכריע בפרלמנט הגילדה לטובת ההצעה להטיל סגר הדדי על אוראנוס וצדק עד סוף המלחמה ביניהם.

נוכחותו שם העידה על כך שהעניינים התקדמו מכדי לתת למתאמים כמו ליזבת' נת'רקט או גווין קיז לנהל את ההצגה בכוחות עצמם. הגיע הזמן להתערבותם של בעלי הכח בפרויקט. אולידיה הוקירה את הסיכון המחושב שלקח על עצמו גיבור מלחמת השחרור מהתאגידים.

"אז את אולידיה רני." אמר ת'אקרי הצעיר אחרי שהסתיימו כל הברכות והאיחולים השונים "ראיתי את הראיון שלך בפרלמנט, גברתי הצעירה. מאד מרשים לכל הרוחות. היית יכולה להיות שתדלנית מצוינת."

אולידיה הייתה מנוסה דיה לזהות ריכוך לפני מהלומה. לו היא הייתה שתדלתנית מצוינת, וינדאריה הייתה עכשיו במצודת אוראנוס וכל המשבר הזה היה נמנע. היא עמדה לומר זאת כשת'אקרי הצעיר המשיך ואמר: "הגילדה בראשותי רואה את פרוייקט צרעה כעתידנו. לפני שנים שילבנו תכונות מחיידקים ממרחב הביניים. בדרך זו יצרנו את הדור השלישי של הכשרונות שנתן לנו את המקפלת ואת הגלקסיה. עתה יש לנו צורת חיים יותר... מתקדמת. מי יודע אלו תכונות נוכל לשלב מהחוצן. לאיזה שיאים נוכל להגיע בעזרתם...-"

"האם הגילדה עומדת לקחת ממני את הפרויקט?" שאלה אולידיה בזהירות את ראש הגילדה.

"את מבינה אותי לא נכון, גב' רני. עכשיו חשוב לשמור על הרציפות בפרויקט יותר מתמיד. זה לא הזמן לקבור מישהו חדש – " המשיך ת'אקרי הצעיר ואז הסביר: "האם את יודעת איך עובדת הנדסה גנטית?"

"זו העבודה שלי." העירה אולידיה, בעוד נשיאת הפדרציה מנסה לזהות מבין הדמויות המוחשכות אנשים שהכירה. אולידיה הניחה שהנשיאה חיכתה שת'אקרי הצעיר יסיים – ואז תוסיף את הערותיה השקטות והקרות.

ת'אקרי התחיל לומר: "מה שנראה לך כדנ"א מסודר וחלק, הוא, למעשה, יער אפל ומסתורי בו נלחמות להקות של גנים על הישרדותן. מפעם לפעם אנחנו עוזרים לאחת הלהקות וזה קל יותר עם התא החכם אבל בוא נחזור לנושא. כשאנחנו מבצעים שינוי כמו ,אצל הרכבים, אנחנו, בעצם, כורתים את היער ושותלים במקומו יער חדש."

"הקשר בין להקות הגנים לתודעה שלנו הנו מורכב וסבוך להפליא. העניין הוא שמרגע שהדנ"א המקורי מוחלף, הוא מזהה את הדנ"א האחר כזר." סיים ת'אקרי הצעיר בחיוך קליל והוסיף "מה שאני אומר הוא שהעוזר שלך אלאן נמצא עכשיו בעיצומה של מלחמת גנים אכזרית. ובמקום לטפל בו, את מנצלת אותו."

היא רצתה לומר שתיאורית הדנ"א כג'ונג'ל היא שטות מוחלטת שהופרכה באלף מחקרים. הייתה לה הרגשה שהיה שכבה נוספת לסיפור שת'אקרי הצעיר סיפר לה. משהו על אמון בכוחה של הסמכות גם אם היא לא מבינה אותו.

במקום זה היא אמרה: "אני כורעת תחת העומס, אדוני. ואני לא מנתחת נתונים טוב כמוהו."

"היות ומדובר בפרויקט פדרלי," העירה הנשיאה בכובד ראש "זאת לא ההחלטה שלך."

ואז עיני הנשיאה הצטעפו והיא הוסיפה: "כפי שציפיתי, מר גראבן שחרר אותו מהבקבוק."

אולידיה נזהרה בלשונה ולא שאלה למה כוונתה בבקבוק. כאילו קראה את מחשבותיה, היא עלתה לפניהם ריבוע תקשורת בו עמד מר גראבן במקום שנראה לאולידיה כמקום מגוריו – חלל כסוף עם דיוקנאות, מגנים שקיבל לאורך השנים ויצירות חתומות בידי ידוענים. נראה שצוות שלם של מעצבים עבד עליו לקראת התצוגה הזו.

"אזרחיות ואזרחי הפדרציה שלום," אמר מר גראבן, ידיו שלובות מעלה מעל מצחו הגבוה, הנוצץ באור הכוכבים, "לאלה שאינם מכירים אותי, שמי לודיג גראבן, מושל גראווינציה החדש... כלומר מחוז שבע בקלמניטיה שתיים במושבת קלמניטיה. בעבר הייתי הנשיא של מושבת גראווניציה הישנה – יהי זכרה ברוך – שיש וביניכם המכירים אותה כמושבת צור. לפני כן כיהנתי כראש האופוזיציה בכיפה."

"ומובן שהוא לא מזכיר מה הוא עשה לפני כן." העירה נשיאת הפדרציה בתיעוב אמיתי.

"לפני כעשר שנים, מושבת גראווניציה חרבה בשל פעילות חוצנית מרושעת. עתה הסיפור חוזר על עצמו גם בקלאמניטיה שתיים. במקום לטפל בעניין, רשויות קלאמניטיה שתיים, בראשות נשיא העולם גווין קיז, טופלות את האשמה על האגודה לבחירה גנטית."
ושם אצבע לפני פיו כאילו הוא מצפין סוד.

"הסיבה לטיפול הכושל בפלישה החוצנית היא שבמקום לראות בפלישה משבר, הרשויות רואות בה הזדמנות לעבור לשלב הבא באבולוציה האנושית, למקום השמור לאל עצמו... –"

ואולידיה הבינה מה הסיבה לשיחה הזו. הקודקודים הבכירים של הפדרציה לא האמינו לה. הם האמינו שמר גראבן ובנו הם אב ובן שפועלים כצוות על מנת לחזק את מעמד המשפחה. ומסיבה זו, עליה להוציא את אלאן גראבן לחופשת מחלה.

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה