דף 1 מתוך 2

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 06 אוגוסט 2019, 23:22
על ידי MayoGoblin
היי חברה, אני חדשה פה בפורום ורציתי לשתף קטע קצר שכתבתי לפני כמה חודשים.
הוא לוקח חלק בעלילה של סיפור אחר שאני עובדת עליו. אולי אמשיך אותו מנקודת המבט של הדמות הזו, כנראה שלא.
בכל מקרה, אשמח אם תקראו ותתנו הערות או ביקורות.
תודה על הקריאה ויום טוב :)

*הערה: השפה במקור הייתה גסה הרבה יותר. עידנתי אותה לא מעט כדי שהקטע יוכל לעמוד בתנאי השימוש של הפורום, מקווה שהוא בסדר.

הסוסים שמרו על קצב יציב, העפר הרטוב של השביל התפצח רכות תחת פרסותיהם עם כל צעד. זה היה יום רטוב וערפילי, העכירות האפרפרה צמצמה את נוף הגבעות האינסופיות שבין שדה עופרן לחלח לכדי מסדרון צר ואפור. יום לא טוב לרכיבה. אתמול היה אף גרוע ממנו, מבול מזריחה עד שקיעה שהרטיב את כולם לשד עצמותם ועיוור למחצה את אלו נטולי הקסדה. בגדיו התחתונים של רצין עוד לא התייבשו, ושריון הטבעות הנחושתי שלו הסב לו אי נוחות רבה. הוא לא היה מורגל ברכיבות כה ארוכות בחורף, ועד כה יצא רק לארבע משלחות, כולן באביב או בסתיו. אלו היו עונות המלחמה, אך החורף בדרך כלל היה מבשר על הפוגה, ומסיבה טובה. עגלות משא היו שוקעות בתוך הבוץ הטובעני שעלה לאחר הגשם והסוסים היו מתעייפים. גברי לא היה מתעייף, הוא היה סוס מכוער ורע מזג כפי שהיה חזק . כשרכבו להם דרך שדות הבור הוא בטש דרך הבוץ בפרסותיו הגדולות, במהרה הם הגיעו לראשית השיירה ושם נשארו. זאת כמובן עד שגברי החל להיות רעב וניסה להגיע אל העשב שצמח פרא. ואז הם היו שרויים במאבק, עם גברי שהיה מנסה לעצור בכל הזדמנות לאכול, ורצין שהיה מדרבן אותו להמשיך. כמה משיכות מכוערות במושכות ובעיטה היו מרתיעים אותו לעת עתה אבל לאחר זמן מה הוא היה מנסה שוב.

בטנו קרקרה ברעב, הם אמורים לעצור לאכול בקרוב, כנראה. יואח לא יכל לחכות ורכב אחורה לקחת אוכל מעגלות המשא. כעת רצין הצטער שלא ביקש ממנו להביא לו משהו. אין דבר, היום יגמר בקרוב גם כך. האור שחדר מבעד לערפל כבר החל להתמעט. בקרוב יעצרו והוא יזכה לארוחה של בשר ממולח ולחם ותמד מהול במים.
בידקר נאנח משמאלו ונע באי נוחות באוכף.
"צריך תחת מברזל לרכב על הסוס הארור הזה," התלונן.
תחת מברזל שבהחלט לא היה לו. שריונו היה קשקשי פלדה קשה, אך הבחור בפנים היה דקיק ורך כחשופית.
"האם עלמתי הצעירה מאסה ברכיבה?" רצין שאל בלגלוג.
"שתוק," סוסו החינני של בידקר קפץ קלות והוא משך חזק במושכות. "הייתי מציע לך להתחלף, אבל אתה בטח תשבור את גבו... לעזאזל, אבי היה צריך לשמור את הכסף ששרף עליו ולקנות כרכרה עם כריות."
אבא שלי נתן לי שריון קשקשים שבור וסוס עבודה מושתן.
"קנו לך סוס גזעי וככה אתה אומר תודה? איזה טמבל."
בידקר הביט בגברי לרגע. הוא פתח את פיו לומר דבר מה אך סגר אותו.
"אני עדיין מעדיף כרכרה."
"כרכרה," רצין אמר " תשקע כאן, וכל הכריות יתלכלכו בבוץ."
" שטויות, אני אסתער על שדה עופרן עם כרכרתי היפה. הם יהיו עד כדי כך המומים מאיכות המשי של הוויונלות שהם ימותו."
רצין צחק.
"איזה ווילון יפה… אאאאה!" הוא פלט קול חנק ושרבב את לשונו החוצה.
גברי סטה מהמסלול וניסה לאכול את הסרפדים.
"לעזאזל …" רצין דרבן אותו בעקביו ומשך ברתמתו. הרמך זקר את ראשו מעלה בהתרסה ורוכבו הצליף בו במושכות.

יואח הצטרף אליהם לאחר זמן מה. הוא אחז את מושכותיו ביד אחת וגוש מעוך של בשר מיובש ולחם בשנייה.
"השגתי אוכל!" קרא בשמחה בקולו הרטוב "אמרו שמהיום יעשו הגבלה על הבשר והלחם, אבל על התמד לא."
"טוב שלא."רצין אמר " אני איש שאוהב את התמד שלו. למרות שכמובן אני גם איש שאוהב את הבשר והלחם שלו"
בידקר נחר "כן, חה! כמובן אנחנו כולנו יודעים אדון… רצין,"
הוא עמד לקרוא לי חזרזיר חשב. שריד מימיהם כנושאי כלים.
"זה כלום" התלונן יואח "אני יבוא לבקש שוב בערב הם בטח לא יזכרו'תי," הוא נגס חלק מגוש האוכל שלו כאילו היה עוגה. בניגוד לבידקר, יואח הוא היה אדם גדול וגס. אם למישהו היו פלחי ישבן עשויים מברזל הוא היה האיש.
"מה אתה….עוגה הכנת שם?" בידקר צחק "חה! מה זה אחי?"
יואח משך בכתפיו "טעים," הוא אמר . פירורי לחם וסיבי בשר חומים בצבצו בין שיניו העקומות ונדבקו לזקנו המדובלל. הריח המלוח של הבשר גרם לבטנו של רצין לקרקר. זה מלח מהבשר או מזיעת הסוסים?
"טעים" חיכה אותו רצין. "טעים" גם בידקר הצטרף.
הוא התעלם מהם והמשיך לאכול בתיאבון.

בידקר החליט שהוא צריך להשתין ועצר את סוסו. באנחת כאב הוא ירד מן האוכף לצד הדרך ועמד לפרום את שרוכי מכנסיו, אך הוא שם לב שהסוס מתחיל ללכת לבדו, עוקב אחרי יתר השיירה.
"תישאר פה," הוא אמר ומשך ברתמה.
הסוס נעצר ובידקר הסתובב והטיל את מימיו.
אוכל לקחת את הסוס הזה שלו לדהרה בזמן שהוא משתין, רצין חשב. לא, הוא לא יעשה את זה. הוא בן של מכובד ואדם בוגר.
פתאום יואח פתאום תחב את כל מזונו לפיו ודרבן את סוסו ללכת אחורנית עד שהיה קרוב מספיק לתפוס ברתמת הסוס של בידקר. הרמך העיף את ראשו אחורה בבהלה כשידו הגדולה תפסה ברצועת העור אך יואח משך אותו חזק אליו. הוא נתן חיוך חטוף לרצין, צחקק והחל לצקצק בלשונו במרץ. "צקצקצקצקצק, ברר!" והסוסים התחילו לדהור. כמה חיילים צחקו מאחוריהם.
לבידקר לקחו כמה רגעים להבין מה קורה. הוא הביט מאחורי כתפו בחטף, והביט שוב. "מה!!!" הוא צעק. במהירות הבזק הוא שרך את מכנסיו והתחיל לרדוף אחרי הסוסים שנעלמו בתוך הערפל במהרה.
"יואח!!! יא חמור תחזור לפה אני אזיין אותך!!! יואח!!!" הוא נעצר, כתפיו שמוטות
רצין צחק בקול.
"מה!"
" איך הוא דפק אותך, זה היה טוב"
"חרא " הוא קילל וירק "מה אני אעשה עכשיו,"
" אמרת שלא אהבת את הסוס הזה בכלל. לדעתי הוא עשה לך טובה"
"אני אז-" הוא חצי מלמל ואז פנה אל רצין. "תן לי לעלות על הסוס הזה שלך, הוא גדול מספיק לשנינו"
"לעלות על גברי? הטיפש שגנבו לו את הסוס שילך ברגל, ככה אבא שלי היה אומר… נו, מה אתה נועץ בי מבטים אני סתם מסתלבט עליך. בוא עלה."
הוא הושיט את ידו עטוית הכפפה ומשך אותו מעלה בקלילות. הוא כל כך קל, אפילו עם השריון.
הם רכבו ורכבו, והסוס של בידקר ויואח לא נראו בשום מקום.

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 06 אוגוסט 2019, 23:29
על ידי הח׳אן הטטרי
סיפור נחמד. העולם לא ברור - נשמע כמו ימי הביניים, אבל השמות נשמעים משהו שמי גרוני, והייתי שמח ליותר פירוט.
כמה הערות - המעבר בין הדמות של רצין לבידקר קצת לא ברור ולקח לי זמן לקלוט אותו.
היתה לך שגיאת כתיב (הטיל את מימיו).
חוץ מזה, השפה הגבוהה של הסיפור פשוט לא הולכת יחד עם ''אני יזיין אותך'' ו''אני מסתלבט עליך אחי''.

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 06 אוגוסט 2019, 23:41
על ידי MayoGoblin
הח׳אן הטטרי כתב:
06 אוגוסט 2019, 23:29
סיפור נחמד. העולם לא ברור - נשמע כמו ימי הביניים, אבל השמות נשמעים משהו שמי גרוני, והייתי שמח ליותר פירוט.
כמה הערות - המעבר בין הדמות של רצין לבידקר קצת לא ברור ולקח לי זמן לקלוט אותו.
היתה לך שגיאת כתיב (הטיל את מימיו).
חוץ מזה, השפה הגבוהה של הסיפור פשוט לא הולכת יחד עם ''אני יזיין אותך'' ו''אני מסתלבט עליך אחי''.
היי, תודה על התגובה.
כן, באמת אני מניחה שהעולם לא ברור. במקור הסיפור הזה היה אמור להיות הרבה, הרבה יותר ארוך. פרסמתי אותו בלי להתחשב בזה. למען האמת לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך בולט (התרבות מבוססת על המזרח התיכון במידה מסויימת)
בקשר לשפה, זו באמת בעיה. אלה חיילים וחלקם אנשים פשוטים. רציתי להשתמש בשפה גסה ויום יומית, אבל היה לי קשה למצוא ביטויים שגם יעבירו את התחושה הזו, וגם יתנו הרגשה שזו תקופה אחרת.

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 06 אוגוסט 2019, 23:50
על ידי הח׳אן הטטרי
היית יכולה להשתמש בשפה גבוהה פחות. שפה גבוהה נותנת תחושה של בני אצולה או מיתוס, לא של חבורת בני עשרים עם שפה נגועה.

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 07 אוגוסט 2019, 00:22
על ידי הלדין
ברוכים הבאים לפורום וכו'.

מרגישים מהקטע שיצא לך פעם או פעמיים לרכוב על סוס. לפחות קיבלתי את ההרגשה שיש לך מושג. אני חושב שכמה מהמשפטים היו משעשעים וכל הסיפור יכול לעבוד כאתנחתא הומוריסטית לא רעה בכלל עם קצת שיוף. התחושה שקיבלתי הייתה דווקא ימיביניימית כזו אף על פי שאני לא מדמיין את האבירים אוכלים בפה מלא כשהם צריכים להתרכז ברכיבה בתוך אזור בוצי.

האם את יכולה לשים רווח לפני ואחרי כל פסקה? כרגע הסיפור שלך הוא בלוק. ויהיה הרבה יותר נוח לקרוא אותו עם רווחים בין הפסקאות.

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 07 אוגוסט 2019, 07:49
על ידי lonewolf
נורא אהבתי. נכון שהיו כמה דברים לא ברורים, כמו מה התקופה, והשינוי בשפה, אבל אותי מעניין איך זה ימשך. יהיה פרק שני?

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 07 אוגוסט 2019, 12:09
על ידי MayoGoblin
הלדין כתב:
07 אוגוסט 2019, 00:22
ברוכים הבאים לפורום וכו'.

מרגישים מהקטע שיצא לך פעם או פעמיים לרכוב על סוס. לפחות קיבלתי את ההרגשה שיש לך מושג. אני חושב שכמה מהמשפטים היו משעשעים וכל הסיפור יכול לעבוד כאתנחתא הומוריסטית לא רעה בכלל עם קצת שיוף. התחושה שקיבלתי הייתה דווקא ימיביניימית כזו אף על פי שאני לא מדמיין את האבירים אוכלים בפה מלא כשהם צריכים להתרכז ברכיבה בתוך אזור בוצי.

האם את יכולה לשים רווח לפני ואחרי כל פסקה? כרגע הסיפור שלך הוא בלוק. ויהיה הרבה יותר נוח לקרוא אותו עם רווחים בין הפסקאות.
הוספתי, תודה (:

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 07 אוגוסט 2019, 12:14
על ידי MayoGoblin
lonewolf כתב:
07 אוגוסט 2019, 07:49
נורא אהבתי. נכון שהיו כמה דברים לא ברורים, כמו מה התקופה, והשינוי בשפה, אבל אותי מעניין איך זה ימשך. יהיה פרק שני?
שמחה שאהבת! פרק שני כנראה שלא יהיה, אבל רצין מופיע בסיפור אחר שאני כותבת. אני עוד לא יודעת אם אפרסם אותו כאן.

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 07 אוגוסט 2019, 12:57
על ידי Darki
הכתיבה מעולה,אף על פי שכפי שאמר הח'אן - משהו לא מתחבר עם השפה של התיאור לשפת הדיבור.הבעיה העיקרית שלי היא שהקטע שפרסמת הוא קטע שולי ביותר,וחסר קונספט אמיתי שיעניין.סך הכול,הקטע מדבר על ארוחת הערב ועל השתן של אחד הבחורים,ולא קיבלתי מידע פרט לעובדה ששלושתם היו שכירי חרב.

נ.ב:ברוכה הבאה לפורום⁦☹️

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 07 אוגוסט 2019, 21:00
על ידי MayoGoblin
Darki כתב:
07 אוגוסט 2019, 12:57
הכתיבה מעולה,אף על פי שכפי שאמר הח'אן - משהו לא מתחבר עם השפה של התיאור לשפת הדיבור.הבעיה העיקרית שלי היא שהקטע שפרסמת הוא קטע שולי ביותר,וחסר קונספט אמיתי שיעניין.סך הכול,הקטע מדבר על ארוחת הערב ועל השתן של אחד הבחורים,ולא קיבלתי מידע פרט לעובדה ששלושתם היו שכירי חרב.

נ.ב:ברוכה הבאה לפורום⁦☹️
אני מסכימה עם מה שכתבת, אקח לתשומת ליבי. לדעתי חלק גדול מהבעיות של הקטע (חוץ מהשפה) נובעות מזה שפרסמתי קטע שהוא תכלס לא גמור. הרבה מבניית העולם והעלילה היו אמורים להיות מוצגים קצת בהמשך, אבל עכשיו מה זה משנה? הרי בקטע הזה הם לא מופיעים.
תודה על התגובה, בכל מקרה 👍

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 08 אוגוסט 2019, 01:53
על ידי dragonian
אין לי הרבה ביקורת מועילה, אבל יש לך קריאה סוחפת. ולרגע שכחתי שאני שונא סוסים.
)ממזרים שכמותם(

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 08 אוגוסט 2019, 14:53
על ידי lonewolf
אגב, למה דווקא השם הזה? הייתה רק גנבת סוס אחת? ואפילו לא גנבה.

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 08 אוגוסט 2019, 14:56
על ידי tkhag1
השם חמוד ולא חייב לשקף באופן מוחלט את הסיפור, זה בהחלט שם טוב לסיפור

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 08 אוגוסט 2019, 16:04
על ידי מירטוקן
סיפור חמוד. התיאורים זורמים והשיחות מתאימות למצב. כל האירוע מרגיש מאוד אמיתי.
דווקא אהבתי את הניגוד בין השפה הגבוהה של הסיפור לשפת העם בשיחות. זה לא הקשה עליי יותר מדי את הזרימה של הקריאה, והפער שנוצר מזה מוסיף לכל אחד מהמימדים.

(סיפור PG13) גנב סוסים

נשלח: 13 אוגוסט 2019, 14:44
על ידי ת'ור
אני סקרן, מה קורה בשאר הסיפור? החלק הזה עומד בפני עצמו, אבל מעניין אותי מה לא ראינו.

מבחינת מיקום הסיפור, הגשם השוטף מיד לוקח אותי לאירופה, ואווירת האבירים (שריונות, שוליות) מחזקת את הרושם הזה. אם את מעוניינת להעביר את האופי המזרח תיכוני הייתי מחליף את הגשם בחמסין, ואולי מתאר כמה פרטים (אולי בלבוש) שמרמזים על התרבות המקומית.