ברוכים הבאים לפורום הפונדק
פורום הפונדק הוא קהילה של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד. נשמח לענות על השאלות שלכם, לקרוא את היצירות שלכם ולשחק איתכם.
אתם מוזמנים להירשם לפורום ולהצטרף לקהילה.

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

דיונים על ספרים, סרטים ועוד - מאסימוב עד מורקוק, מטרייסי והיקמן עד לניל גיימן, בטמן וגם דריזט, ומעבר.
זהו גם פורום הכתיבה שלנו, במה לסיפורים שלכם.
האלמנט1

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי האלמנט1 » 26 מאי 2019, 03:51

שלום לכולם!

אני חדשה בפורום, קוראים לי חן, ואני מאוד אוהב לכתוב סיפורים. כפי שאתם מבינים... רמת הכתיבה שלי לא בשמים, אבל זה לא מנע ממני ליצור סיפור שלם! יצרתי סיפור לפני חמש שנים, וכשאני אומרת יצרתי אני לא מתכוונת בהכרח לכתיבה, יש לי במחשב ממש תיקיות ותמונות, סרטונים שהכנתי בכדי להמחיש כמה שיותר את הסיפור, הוא אפילו יותר כמו סדרת טלוויזיה.
אני כן כותבת, אבל מעולם לא הערכתי את הכתיבה שלי, אני תמיד יכולה להשתפר... אבל ראיתי שהפורום הזה הוא על רמה, יש פה כותבים מדהימים, ואני באמת רוצה לסיים את הסיפור\סדרה שלי דרך כתיבה בעלת רמה גבוהה ואני לא חושבת שאני מסוגלת לזה.

לסיפור קוראים "האלמנט החמישי", הוא מעט מבוסס על הסרט בעל אותו השם, אבל העלילה כמעט לגמריי שונה. הסיפור כולל בתוכו על-טבעי ופונטזיה, בעיקר על-טבעי: שדים, מלאכים, אל, שטן, כוחות על טבעיים וכדומה. יש בו תעלומות, חקירות, פשע... אבל האלמנטים של העל-טבעי בהחלט משמעותיים בו. אציג בפניכם את העלילה קודם כל כפי שכתבתי אותה:

עלילה:

אגדת "האלמנט החמישי" הינה אגדה מוכרת ועתיקת יומין, הקיימת בעולם זמן רב, אך דבר ממנה לא התרחש עד כה.
רנדל, גיבור הסדרה, הוא סוכן אף.בי.איי ותיק, קר וגס רוח אשר מסרב להאמין באגדות ואמונות תפלות, אתאיסט המאמין אך ורק בצדק, ולכן עוד בגיל צעיר החליט להיות חלק מהאף.בי.איי, לאחר שעבר לא מעט סבל בילדותו.

משהו אינו מתנהל כשורה בניו-יורק, אנשים רבים נרצחים. העדים מתארים את הרוצח כיצור מפלצתי הדומה במראהו לשד. סוכני האף.בי.איי מנסים לחקור את התעלומה, אך ללא הצלחה.
לאחר הופעת סימן בצורת מחומש אדום בשמי ניו-יורק, מתחילים להבין הסוכנים שאולי אגדת האלמנט החמישי אכן אמיתית. ג'ייסון מרתין, מפקד האף.בי.איי, פוקד על סוכניו למצוא את האלמנט החמישי לפני שיתרחש אסון, כמתואר בכתובים.
רנדל ושאר הסוכנים יוצאים למבצע חיפושים אחר היצור הנאלח שלא עוצר לרגע וממשיך לרצוח חפים מפשע, אך חיפושיהם עולים בתוהו. הם ממשיכים להתאמן לקראת הקרב מולו, כשהם לא מסוגלים לסבול את העובדה שאנשים ממשיכים להירצח בעודם לא מצליחים למצוא אפילו קצה חוט.
להפתעתם הרבה של הסוכנים, האלמנט החמישי מתגלה כילדה אסייתית בת ארבע בלבד, בעלת כוחות על טבעיים. רנדל העצבני מאשים את ג'ייסון מרתין בהולכת החוקרים שולל אחר אגדות שווא ואמונות תפלות, האלמנט החמישי היא לא יצור מפלצתי, אלא ילדה קטנה. ג'ייסון מסרב להאמין לכך, אך העניינים מתחילים להתבהר לאחר שיחה ממושכת עם החוקר וולטר רוברט.
לאור כוחותיה העל טבעיים, מחליט מפקד האף.בי.איי לקחת את הילדה תחת חסותם, בכדי שתעזור להם בתפיסת פושעים. רנדל מתנגד לכך בתוקף, בעיקר משום שהילדה מבקשת ממנו להיות השומר האישי שלה. הסוכנים האחרים יודעים שגורל העולם, וגורל יקיריהם תלוי ברנדל ובה, ולכן הם מנסים לשכנע אותו. מאחר וזיכרון עברה של הילדה נמחק, והיא אינה זוכרת את שמה, הסוכנים מעניקים לה את השם "הולי". הולי מתגלה כחברותית מאוד, אך רנדל מסרב להתיידד עמה.
במהלך הסדרה, עוזרת הולי לסוכנים לחקור פשעים ולתפוס פושעים מסוכנים ומתוחכמים, בעזרת כוחות העל שלה. בסדרה, מתרחשות תעלומות רבות, מסתוריות, מזוויעות, מלאות באקשן ובאימה, ובכל זה מעורבות כנופיות פשע אשר מטרתם היחידה לחטוף את הולי ולהגשים את מטרותיהם האכזריות.
בתוך כל עלילת הפשע, הדם והאלימות, מתרחש סיפורם הנוגע ללב של רנדל הקר והולי הקטנה אשר מצליחה לרכך את לבו הקשיח במתיקותה ותמימותה הרבה. רנדל לומד לאהוב ולהרגיש נאהב בזכותה, והולי מקבלת סוף כל סוף דמות אב. מה יהיה סופה של אגדת האלמנט החמישי? האם הולי תצליח במשימתה להציל את האנושות? הכל בתוך סדרת אקשן סוחפת, מרגשת ועוצרת נשימה.


זאת העלילה בכללי, כמובן שיש עוד הרבה פרטים שלא כתובים בעלילה עצמה... אבל מהסתכלות ראשונית, אם התחברתם לסיפור, אני מאוד אשמח אם תעזרו לי לכתוב אותו מההתחלה, כמובן שבהתנדבות, כי לא נראה לי שאוציא את זה לאור, למרות שאני מאוד רוצה. אם אתם מעוניינים לדעת עוד פרטים כמו מראה הדמויות, גילן ועוד... אני אשמח לענות, יש לי את כל הפרטים במחשב. תודה לכל מי שיציע את עצמו, ואני לא מבקשת לעזור לי בכל יום, אני לא מלחיצה... זה פשוט החלום שלי שיהיה לזה התחלה וסוף מושלמים, ורק האנשים המוכשרים פה יכולים לעזור לי בשכתוב, אבל בשביל שזה יקרה אני צריכה שתאהבו את העלילה :)

כתבו לי בבקשה מה אתם חושבים, אשמח לביקורות :)
סמל אישי של משתמש
nav566
הודעות: 1046
הצטרף: 14 אפריל 2016, 14:41
תשובות: 7

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי nav566 » 26 מאי 2019, 12:09

נעים להכיר, חן. הסיפור נראה מאוד מעניין, אבל כמו משהו שמתאים לסדרה מאוד ארוכה. טרילוגיה במינימום. אני לא חושב שספר אחד יכול למצות כמו שצריך את כל העלילה הזו.
קודם כל, אני רוצה להבטיח לך שאת מסוגלת לזה. יכולת כתיבה היא לא משהו שנולדים איתו, היא משהו שמחדדים ומשפרים עם הזמן. אני יכול לראות מהאופן שבו כתבת את התקציר שבהחלט יש לך את מה שדרוש. הרמה הלשונית שלך גבוהה, הכתיבה מעניינת. הכי חשוב, נראה שאת באמת מאמינה בפוטנציאל של הסיפור הזה. זה הדבר הכי חשוב.
דבר שני, אני לא חושב שמישהו כאן יכתוב בשבילך את הספר. כתיבת ספר היא עבודה קשה שמצריכה הרבה מאמץ וזמן. זה לא משהו שאפשר פשוט לתת למישהו אקראי בפורום לעשות בהתנדבות. לפחות לא סביר.
מהסיבה הזו, אני מציע לך לנסות לכתוב את הספר בעצמך בכל זאת. אני כן מוכן לעבור על מה שתכתבי, אם תרצי. אולי לחדד קצת את הכתיבה שלך. אם את רוצה לראות את הרמה שלי, את מוזמנת לחפש דברים שכתבתי פה בפונדק.
בהצלחה.
"שאלתי את עצמי למה חתולים שותים ישר מהאסלה. אמי אמרה לי שזה בגלל שהמים שם קרים. עכשיו אני שואל את עצמי איך אמי ידעה זאת..."
- וודי אלן
האלמנט2

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי האלמנט2 » 26 מאי 2019, 12:47

תודה רבה על התגובה!
כן, זו סדרה דיי ארוכה... יש לה 6 עונות, שמחה שאהבת את הרעיון. לא רציתי שמישהו יכתוב בשבילי את כל הסיפור, כמובן שזה יהיה בשיתוף פעולה, וזה פרוייקט דיי גדול. לא ציפיתי שמישהו ישר ירצה לעזור לי, אבל חשבתי ששווה לנסות :)
אני אנסה לכתוב הכל בעצמי, אולי אשתפר בהמשך... אבל אשמח אם מישהו בכל זאת יציע את עצמו.
סמל אישי של משתמש
dragonitzan
הודעות: 3072
הצטרף: 15 ספטמבר 2016, 15:19
מיקום: מול המחשב, או מעבר לו.

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי dragonitzan » 26 מאי 2019, 14:10

יש לך תסריט מסודר של הסדרה, או רק את הרעיון הכללי?
במקרה הראשון, אם את רוצה שכתוב האופציה הטובה ביותר תהיה לשלוח אותו כאן כדי שנוכל לעזור לך.
במקרה השני, אז את יותר צריכה עזרה בכתיבה מאשר בשכתוב - וזה נושא אחר לגמרי.
סמל אישי של משתמש
האלמנט
הודעות: 18
הצטרף: 26 מאי 2019, 03:26

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי האלמנט » 26 מאי 2019, 17:38

יש לי את רוב התסריט, אני יודעת מה הולך לקרות, אני יודעת את העלילה בכללי וכתבתי כבר כמה דברים, אבל לא תמיד לפי הסדר. אני צריכה לכתוב את הפרקים לפי הסדר, אני יודעת בערך מה מתרחש בהם, אני רק רוצה שהכתיבה תהיה ברמה גבוהה. אם אתה צריך עוד מידע על הדמויות או על העלילה אני אשמח לענות.
הלדין
הודעות: 3271
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי הלדין » 26 מאי 2019, 20:45

האם מבנה הסיפור דומה ל-"מפצח המקרים מהונג קונג"? כלומר סדרת סיפורים קצרים שנכתבה מראש כספר אחד פרט לסיפור הראשון?

לגבי סדר הפרקים, מרטין וברנדון, לדוגמא, כותבים בצורה לא כרונולוגית אלא לפי דמות - כל הפרקים מנקודת מבט מסוימת נכתבים ברצף (הם עושים את זה כדי לשמור על הקול של הדמות בראש שלהם.) אבל תעשי מה שנוח לך. מה שחשוב הוא התוצאה הסופית.

וקצת לתהייה, כמה מחקר ביצעת על העניינים שאת כותבת עליהם? איך את מתמודדת עם האתגר של כתיבת ילדה בת ארבע? לסינים, למיטב ידיעתי, יש מערכת יסודות שונה ממערכת היסודות המערבית עם שישה יסודות. אני מניח שלא רק לסוכן יש בעיה עם הילדה אלא גם להוריה שמנסים להבין למה הילדה שלהם בוגדת במסורת הסינית שלה בכזאת קלות (אני סתם מעלה רעיון. ייתכן שמדובר במשפחה אמריקאית לכל דבר פרט לצבע העור שלהם.)
סמל אישי של משתמש
האלמנט
הודעות: 18
הצטרף: 26 מאי 2019, 03:26

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי האלמנט » 26 מאי 2019, 22:39

הלדין כתב:
26 מאי 2019, 20:45
האם מבנה הסיפור דומה ל-"מפצח המקרים מהונג קונג"? כלומר סדרת סיפורים קצרים שנכתבה מראש כספר אחד פרט לסיפור הראשון?

לגבי סדר הפרקים, מרטין וברנדון, לדוגמא, כותבים בצורה לא כרונולוגית אלא לפי דמות - כל הפרקים מנקודת מבט מסוימת נכתבים ברצף (הם עושים את זה כדי לשמור על הקול של הדמות בראש שלהם.) אבל תעשי מה שנוח לך. מה שחשוב הוא התוצאה הסופית.

וקצת לתהייה, כמה מחקר ביצעת על העניינים שאת כותבת עליהם? איך את מתמודדת עם האתגר של כתיבת ילדה בת ארבע? לסינים, למיטב ידיעתי, יש מערכת יסודות שונה ממערכת היסודות המערבית עם שישה יסודות. אני מניח שלא רק לסוכן יש בעיה עם הילדה אלא גם להוריה שמנסים להבין למה הילדה שלהם בוגדת במסורת הסינית שלה בכזאת קלות (אני סתם מעלה רעיון. ייתכן שמדובר במשפחה אמריקאית לכל דבר פרט לצבע העור שלהם.)
- מבנה הסיפור הוא לא סדרת סיפורים קצרים שנכתבה מראש כספר אחד פרט לסיפור הראשון, כסדרה יש לסיפור שישה עונות ולכל עונה יש 12 פרקים. במובנים של ספר (לא סדרת טלוויזיה), לסיפור יש 6 כרכים ובכל כרך יש 12 פרקים ארוכים, כך שזאת סדרה ולא טרילוגיה.

הסיפור נכתב בצורה כרונולוגית מנקודת המבט של המספר\סופר (אני), כך שהקורא יכול לדעת מה כל דמות ודמות חושבת על סיטואציה מסויימת, אבל כמובן שההתמקדות היא מחשבותיו וסיפורו של רנדל גיבור הסיפור, ולאחר מכן של הולי הדמות השנייה הכי חשובה.

"אגדת האלמנט החמישי" לא באמת קיימת, התבססתי על הסרט בעל אותו השם (סרט מדע בדיוני), אבל העלילה סביב האגדה לא דומה בהרבה, זה פרי דמיוני. יש לי הסבר שלם על האגדה ומה כתוב בה, זה חלק מאוד חשוב ומשמעותי לעלילת הסיפור. לכתוב על ילדה בת ארבע (ובהמשך חמש ושש) זה לא אתגר עבורי, כתבתי הרבה ספרים גם מנקודת מבט של ילדים קטנים, במקרה הזה הסיפור לא נכתב מנקודת מבטה של הולי, אבל לילדה הקטנה הזו יש יעוד והיא מתחילה להתבגר עם הזמן (הסיפור מתרחש על גבי שנתיים וקצת), תחילה היא מאוד ביישנית, בקושי מדברת, בכיינית ולא מבינה את התפקיד שלה בתור "האלמנט החמישי", בהמשך היא מתבגרת וכשהיא בת 6, היא מבינה הרבה יותר על מי היא ומה היא, היא לא מפחדת להשתמש בכוחותיה העל-טבעיים (קריאת מחשבות למשל), גם רנדל הוא דמות עגולה - תחילה הוא בוטא, אכזרי וציני, לאחר שהוא מכיר את הולי ומתחיל לאהוב אותה ולאמץ אותה, הוא מתרכך והופך לאדם טוב יותר בזכות הולי. בכללי אני אוהבת לכתוב על שניהם ועל מערכת היחסים שלהם של אב-בת.

הולי היא קוריאנית-פיליפינית, היא נחטפה מקוריאה הצפונית ומחיי העוני שלה היישר לניו-יורק, אמה מתה ממחלה ואביה נטש אותן כשהייתה תינוקת, אבל תמורת הרבה כסף הוא אישר את החטיפה שלה על ידי פושעים אשר עוסקים בשכר ילדים, הרבה אנשים שמעו כי לילדה יש כוחות על-טבעיים והיא מסוגלת לעזור להם להתעשר למשל. בכללי, הולי נחטפה ביום הולדתה הארבע, מכאן העניינים מתחילים להתגלגל, יש קול בראשה (מלאך) המדריך אותה עד פגישתה עם רנדל, בזמן שהיא נמלטת מאותם פושעים, היא מסרבת להקשיב לקול שבראשה, היא מפחדת, בוכה ולא מבינה מה קורה סביבה, הכוחות השמיימים שולחים שד בשם וקטרג המפחיד אותה למוות וגורם לה לברוח היישר למקום המצאו של רנדל, הבית שלו. אותו שד רוצח המון אנשים בדרך וגורם לאנשים להאמין שהילדה עשתה זאת. הולי בתור האלמנט החמישי צריכה להוכיח כי האל אינו צריך להשמיד את האנושות, זה מה שקרה בשמים על פי האגדה:

"לפני אלפי שנים התרחשה התערבות בשמים בין האל לשטן. בני האדם עשו ועדיין עושים חטאים רבים ולאל נמאס מכך. השטן הציע לאל להשמיד את האנושות ולברוא אחת חדשה שלא תעשה חטאים, שלא תהיה קיימת אפשרות הבחירה לבני האדם. האל הקשיב לשטן והרהר, להשמיד את האנושות זה פתרון מהיר וכואב, הוא רצה לתת עוד הזדמנות אחת ואחרונה לבני האדם. השטן התערב עם האל שבני האדם לא יצליחו להוכיח את חפותם והציע לקיים מן 'משחק', אך לא בשמים, אלא על פני האדמה. האל החליט להקשיב והשטן הסביר: כל אחד מהם יישלח נציג אנושי, אנושי לכל דבר, אך עם יכולות על-טבעיות, אשר יעזרו לו במטרה להוכיח את החפות או האשמה של בני האדם. הנציג של האל, יצטרך להוכיח בעזרת כוחותיו שקיים טוב בבני האדם, הנציג של השטן, יצטרך להוכיח שההחלטה להשמיד את האנושות היא נכונה ושבני האדם הם שום דבר מלבד יצורים חוטאים ובוגדניים. האל הסכים להתערבות ובכך נתן הזדמנות שנייה לבני האדם. אותם נציגים אנושיים ייוולדו כמו כל אדם אחר ויתחרו זה בזה על גורלה של האנושות. התחרות תהיה רוחנית ומעשית, שני הנציגים לא יצטרכו להתמודד זה מול זה פיזית עד לזמן המתאים. עם זאת, החליט האל, בעולם יידעו על קיומה של התחרות האלוהית, הנבואה תהיה ידועה לכול בני האדם ותכתב בספר על ידי האחד שיבחר בו. האל והשטן החליטו לשלוח את הנציגים שלהם בזמן המתאים, במושגים של מעלה – הזמן הוא בקרוב מאוד, במושגים אנושיים – הזמן הוא בעוד אלפי שנים עד לימינו. גורלה של האנושות מונח על כתפיהם של הנציגים האנושיים שייוולדו בהמשך."

כפי שהבנת הולי היא הנציגה האלוהית, הכוחות שלה נתנו לה בכדי להוכיח את חפותה של האנושות ולבצע כמה שיותר מעשים טובים או לעצור מעשים רעים (ולשם כך צורפה לאפ.בי.איי) עם זאת הנציג של השטן, אשר יופיע רק בעונות המאוחרות יותר, שמו ביל רדפילד (האלמנט השחור) השולט באלמנט האש, מטרתו להוכיח שהשמדת האנושות הוא דבר חכם לעשות. הולי צריכה למנוע מהאנושות להיכחד. רנדל, נבחר לשומר הראש של "האלמנט החמישי" (הולי), וניתנה לו השליטה באלמנט המים, על מנת להגן עליה מהאויב שלה. האגדה כוללת עוד הרבה סעיפים חשובים, אם תרצה אמשיך לפרט (אם זה מעניין אותך), אני יודעת שהסיפור עמוק, צריך להבין אותו, הוא לא פשוט, שטוח או משעמם. יש סיבה לכך שדווקא הולי נבחרה להיות "האלמנט החמישי" - האלמנט החמישי הוא בעצם היסוד החמישי הנוסף לאש, מים, אדמה ורוח והוא באמת מייצג את האהבה בעולם, הריי העולם לא יתקיים בלי אהבה ובלי ארבעת היסודות האחרים. בערך בעונה הרביעית, רנדל, הולי ושרא חברי האפ.בי.איי (ליאו האדסון, מייקל לנטר, ג'ניפר קארטר, רייצ'ל קלארק, סטיב ווקר וכמובן המפקד שלהם ג'ייסון מרתין) יוצאים אל מסע בחיפוש אחר ארבעת אבני האלמנטים בעלות הכוחות, הם מוחבאות במקומות שונים בעולם ואסור שיגיעו לידיים הלא נכונות. פושעים רבים וביניהם אירגוני הפשע המרכזיים (ארגון אוליסון וארגון קנדי) רוצים לחטוף את הולי, ובנוסף יתחרו עם הסוכנים האחרים על מציאת האבנים, יש עלילה שלמה סביב האבנים ומעגל האלמנטים (הפיזי והרוחני), אני יכולה להסביר גם על זה בהמשך. כמובן שבסופו של דבר האלמנט השחור ביל רדפילד ירצה באבנים הללו, כי לא הוא ולא הולי יצליחו במשימתם בלי לשים את האבנים הקדושות סביב מעגל האלמנטים ובכך לסיים את ההתערבות האלוהית ואת התשובה לשאלה הגורלית - האם האנושות ראויה להישאר או להיכחד. דרך אגב, האגדה נכתבה על ידי שבט המאיה לפני שנים רבות ומשם התגלגלה לכל העולם. המפסיד בהתערבות (הולי או ביל) ימות כשיכשל.

יש עוד מה לספר, אבל אני לא יודעת אם אני חופרת לך (או לכם, במקרה אם עוד מישהו קרא את זה והתעניין) ורוצה עוד לדעת. יש לי במחשב במון המון מידע על הסיפור\סדרה, אני יכולה לצלם ולהעביר לכאן, אם מישהו מעוניין :)
סמל אישי של משתמש
nav566
הודעות: 1046
הצטרף: 14 אפריל 2016, 14:41
תשובות: 7

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי nav566 » 26 מאי 2019, 22:49

נשמע כאילו כל העסק כבר בעיקרון כתוב, רק צריך לסדר קצת ולעשות קצת עבודה שחורה.
"שאלתי את עצמי למה חתולים שותים ישר מהאסלה. אמי אמרה לי שזה בגלל שהמים שם קרים. עכשיו אני שואל את עצמי איך אמי ידעה זאת..."
- וודי אלן
סמל אישי של משתמש
האלמנט
הודעות: 18
הצטרף: 26 מאי 2019, 03:26

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי האלמנט » 26 מאי 2019, 22:55

nav566 כתב:
26 מאי 2019, 22:49
נשמע כאילו כל העסק כבר בעיקרון כתוב, רק צריך לסדר קצת ולעשות קצת עבודה שחורה.
למה הכוונה בלסדר קצת ועבודה שחורה? :oops:
העלילה כמעט מושלמת, אולי יש כמה דברים קטנים שצריך להשלים... כמו במהלך הפרקים של תעלומות ודברים מסתוריים מידי פעם, אין לי כל כך את הראש הזה של המסתורין, והתעלומות. זאת יותר עלילה צדדית, כאשר הולי עוזרת לסוכנים למצוא פושעים מסוכנים, בזה אני הכי הרבה צריכה עזרה. העלילה המרכזית סביב האלמנט החמישי בערך הושלמה, רק חסר לי הרעיונות לתעלומות (בעיקר פשעים של ארגוני פשע, אפשר גם רציחות מזוויעות).
סמל אישי של משתמש
האלמנט
הודעות: 18
הצטרף: 26 מאי 2019, 03:26

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי האלמנט » 27 מאי 2019, 00:12

הנה משהו שכתבתי, זה לא מההתחלה... אבל בכללי בשביל להבין את זה, אתם רק צריכים לדעת שרנדל לא רצה שהולי תבוא איתם למסע אחר אבן האש, אבל היא היחידה שיכולה לאתר את האבן... וזה מסבך את כל העניין. זאת רק דוגמה לסגנון הכתיבה שלי (כמו שכבר ציינתי, הוא לא בשמים), אבל זה רק חלק קטנטן מאחד הפרקים שהוא בעצם ספיישל, כל פעם שהסוכנים יוצאים למסע בכדי למצוא את אחת מהאבנים, זה סוג של ספיישל. זה חלק קטן מפרק.

ספוילרהצג
בביתם של רנדל והולי אין כל שמחה כעת. מחר הוא יצטרך לטוס ולהשאיר את הולי מאחור, בעת שהוא והסוכנים האחרים יחפשו אחר אבן האש. הוא לא מוכן לסכן את בתו בשום פנים ואופן, בעיקר לאחר האירועים האחרונים בחיפושים אחר אבן האוויר. הוא ידע כמה הפרידה תהיה לו קשה, גם להולי... אף אחד מהם לא ידע להעריך כמה זמן יימשכו החיפושים אחר האבן בלי עזרתה, האלמנט החמישי היא היחידה שיכלה לכוון אותם למיקום המדויק, החיפושים יימשכו חודשים על גבי חודשים ללא הילדה. להשאיר ילדה כל כך קטנה לבדה לכל כך הרבה זמן... לפעמים רנדל ייחל לכך שמישהו אחר יהיה האלמנט החמישי, שהאגדה הזאת לא הייתה קיימת כלל, כך הוא והולי היו יכולים לחיות בלי חשש. הולי רק בת חמש, איך היא תסתדר בלעדיו? אף סוכן לא יכול לתת לה את מה שרנדל נותן לה ועושה בשבילה. הוא ידע שהוא לא ישרוד בלעדיה, הנפש שלו לא תשרוד... החיוך של הולי, המגע שלה, היא האור שלו... הכאב בלבו צרם, אך לא הייתה כל ברירה אחרת.
רנדל ישב מול שולחן האוכל, חופן את פניו בין ידיו. לפני שפגש את הולי, היה רגיל להיות זאב בודד, הוא לא אהב חברה, הוא אהב את השקט שלו בבית ולבד... אך כיום, הוא לא יכול היה לדמיין את עצמו חי בלי נוכחותה של הולי, לחיות בלעדיה דקה – שווה נצח עבורו. הם לא יכלו לחיות בשקט, בכל פעם צצה לה בעיה אחרת. כל עניין האגדה והתפקיד של הולי בעולם, הרס אותו מבפנים והכאב היה בלתי נמנע. רנדל המשיך לייחל ליום בו הולי תוכל לחיות בשקט ולגדול כמו כל אחד אחר.

הולי ידעה כמה רנדל עצוב, היא הסתכלה עליו מן הסלון ולא יכלה לשלוט על הבכי שלה... היא רצתה לבוא איתו, היא לא פחדה וידעה שרנדל ישמור עליה כמו תמיד. רנדל שמע את בכייה, אף על פי שניסתה להחניק אותו. הבכי של הולי היה אחד הדברים הקשים שרנדל יכול היה לשמוע ולראות.
"הולי." הוא רכן מולה, מתקשה להביט בעיניה הרטובות "אל תבכי... הכל יהיה בסדר, אני אחזור אלייך כמה שיותר מהר." אמר לילדה הקטנה בקול שבור. הוא חייב להיות חזק עבורה, למרות שהיה הדבר קשה מנשוא... הולי תהיה חזקה, רק אם הוא יהיה חזק בשבילה. רנדל ניגב בידיו את דמעותיה מלחייה והרים אותה בעדינות, מערסל את גופה הקטן בין ידיו הגדולות.
"רנדי... אני רוצה לבוא איתך, אתם צריכים אותי שם." אמרה הילדה בשקט, מחבקת את חזהו. רנדל ידע שזה בלתי אפשרי, הוא היה חייב לסרב לה... הביטחון שלה הוא מעל הכל.
"הולי... זה בלתי אפשרי קטנה שלי, זה מסוכן מידי." השיב לה בכאב ונישק את מצחה "אנחנו נמצא את אבן האש, ארגוני הפשע לבטח יעקבו אחרינו ואת תישארי בטוחה כאן." הוסיף ונאנח, כשבתו עדיין בין ידיו.
"אבל אני דואגת לך! זה ייקח הרבה זמן, רנדי... איתי אתם תמצאו את זה מהר וזהו." ניסתה לשכנע הילדה את אביה, היא דאגה לו כל כך והרגישה נורא להישאר כאן כשהוא בחוץ, רחוק ממנה ונלחם נגד האנשים הרעים האלו.
"אני אהיה בסדר, את יודעת כמה אני חזק, ואני לא לבד... אני עם הסוכנים האחרים. אני אחשוב עלייך בכל עת ואתחזק מזה." השיב לה ברוך וחייך אליה "בסדר? אל תדאגי."
הולי נשפה באפה, מעפעפת בעייפות "אני אתגעגע אלייך הכי בעולם, אני אחשוב עלייך תמיד בשביל להיות חזקה כמוך, אני אדמיין שאתה מכסה אותי בלילה ומספר לי סיפור." אמרה הילדה הקטנה, ורנדל השתדל שלא לבכות או להראות חולשה מול הדבר הטהור הזה. "והכי חשוב, רנדי... אתה חזק ואני אביא לך הרבה כוח כשאחשוב עלייך, הם חלשים ואתה חזק, אתה תהיה בסדר... אתה חז..." היא פיהקה, עיניה נעצמות אט-אט.
המחזה הטהור של ילדתו הפגיעה נרדמת בין ידיו, בזמן שהיא כל כך דואגת לו, אך הצליחה להירגע מעט לאחר דבריו, הותיר את רנדל דומע... איך הוא יהיה מסוגל לעזוב את המלאכית הזאת?
"הולי..." הוא לחש בכאב בזמן שהביט עליה "הלב שלי לא מסוגל לעמוד בזה..." הוא החל ללכת עמה אל חדרם, בכדי להשכיבה לישון, כבר היה מאוחר בלילה והולי כבר מזמן הייתה צריכה להיות במיטה. הוא הניח את גופה על מיטתם וכיסה אותה באהבה, מביט עליה ארוכות... הוא תכנן כל כך הרבה דברים עבור הילדה הזאת, הוא רצה לעצב לה חדר משלה ולרשום אותה לגן... אבל בכל פעם החיים שלהם התהפכו מחדש, הסכנות לא איחרו להגיע ואיתן הדאגות. הוא התיישב על ידה, מסיר בעדינות קצוות שיער מפניה הנמים.

לפתע נשמע צלצול טלפון. מי מתקשר בשעה כזאת? רנדל יצא מן החדר בזריזות, עצבני, סוגר את הדלת מאחוריו. הוא הרים את השפופרת ברוגז, הצלצול היה יכול להעיר את הולי שבמלא נרדמה מאוחר מן הרגיל. להפתעתו של רנדל היה זה ג'ייסון מאחורי הקו, כנראה שהיה לו משהו באמת דחוף להודיע לו.
"אתה נורמאלי? הולי ישנה." דיבר אליו רנדל בעצבים. ג'ייסון תמיד היה חסר טאקט "אני מאוד מקווה שזה משהו חשוב, אחרת המצב לא יהיה טוב." איים רנדל על ג'ייסון שנאנח.
"רנדל, הירגע, התקשרתי להודיע שהטיסה לאינדונזיה תדחה לעוד יומיים." השיב ג'ייסון.
לזה רנדל לא ציפה... איזו סיבה יכולה להיות בגינה ג'ייסון דחה את הטיסה.
"ולמה זה?" שאל רנדל בחוסר הבנה.
"מחר... אתה והולי תגיעו למפקדה ואני אסביר..." ענה ג'ייסון מעט בהיסוס "המשך לילה מצויין." הוסיף וניתק.
רנדל ניסה לחשוב מה גרם לדחיית הטיסה, הוא שמח שיש לו עוד יומיים שלמים לבלות עם הולי לפני שיצטרך להיפרד ממנה לכמה זמן, אך מצד שני סקרנה אותו הסיבה לביטול.

מוקדם מאוד בבוקר, ג'ייסון הגיע ראשון למפקדה. הוא ידע מה ציפה לו... ההחלטה שלו לקחת את הולי אל המשימה, תביא תוצאות איומות בהתנהגותו של רנדל, אך לא הייתה ברירה אחרת. זה בלתי אפשרי להסתובב ביער כל כך עצום בארץ זרה, בלי לדעת את מיקום המצאה המדויק של אבן האש. הולי היא היחידה שיכולה לחוש בהילת האבן. מרחוק או תוך כדי שיחת טלפון, היא לא תצליח לכוון אותם נכון. הם לא ידעו אם ארגוני הפשע כבר בדרך לשם, אבל ג'ייסון קיבל החלטה שחייבים לתת לרנדל לעכל את בואה של הולי למשימה... הוא חזק, הכי חזק במפקדה והולי תמיד תהיה מוגנת בקרבתו. הדאגה של רנדל והסרטים שהתחוללו בראשו בקשר להולי, ואם היא תהיה בסכנה, הם אלו שגרמו לו לסרב לקחת אותה עמם... ג'ייסון החליט שהוא יעזור לו להבין את העובדות – הולי תהיה בטוחה איתו, לא משנה היכן הם נמצאים, והוא לא לבד. ג'ייסון נאלץ לומר לסטיואט פוקס, האדם היושב מעליו, שאירגוני הפשע נמצאים כעת באינדונזיה ועל הסוכנים לתפוס אותם שם. סטיוארט אף אינו יודע על קיומה של הולי במחלקת הפשע, הסוכנים שומרים על כך בסוד, הולי עוזרת להם וסטיוארט מתרשם מעבודתם המהירה והיעילה. ובכל זאת, למרות שלג'ייסון הייתה תכנית והיא לשכנע את רנדל שהולי תהיה בסדר... הוא חשש מהתגובה שלו, רנדל הוא אדם אגרסיבי, הוא לא תמיד שולט בכעסיו וזה התעצם לאחרונה, משום שהוא מגונן על הילדה כל כך ולא מבין תמיד את המציאות.
ג'ייסון נאנח, הוא ישב במשרדו מהורהר מתמיד.
"ג'ייסון." דלת משרדו נפתחה, אל המשרד נכנס ליאו והתיישב מול המפקד שלו "ההחלטה לקחת את מייקל איתנו, אני מאמין להולי ולנבואותיה, אבל אני מרגיש רע. רע כל כך..." אמר ליאו בתסכול, שיערו לא מסודר, עיניו עייפות ונראה שלא ישן היטב בלילה. לפני יומיים, הולי חזתה שמייקל ימות בתאונת דרכים אם לא יצטרף אליהם למשימה, ולכן נאלץ ליאו להסכים לקחת אותו, אף על פי שמייקל עדיין מתלמד שלו ולא יודע להתגונן כראוי.
"כמה פעמים אמרתי לך לנקוש בדלת? ליאו, תפסיק לתת לרגשותייך להשתלט עלייך." השיב לו ג'ייסון בחוסר סבלנות "הראש שלי מלא... מייקל יהיה בסדר, יותר בסדר מאשר היה נשאר כאן ואתה יודע על מה אני מדבר."
ליאו רצה לצרוח עליו ולהתחיל להתפרע, הוא לא רצה להיזכר בזה... המחשבה הזאת שגעה אותו ולכן לא יכול היה לישון בלילה.
"אנא ממך, אל תזכיר את זה שוב... אני לא יודע אם אוכל להשתלט על עצמי. אתה לא מבין שאי אפשר לשלוט על רגשות, אז תפסיק לומר לי את זה, זה גדול ממני!" הרים ליאו את קולו על ג'ייסון ונעמד על רגליו שרעדו מעט "רנדל החליט לא לקחת את הולי איתנו מאותה הסיבה, זה גם מה שאני הייתי מחליט לולא הנבואה המזורגגת הזאת." ליאו היה עצבני, אבל ג'ייסון לא התרגש מכך... "איך אתה חושב שרנדל יגיב ברגע שיישמע את ההחלטה? בדיוק כמו שאני הייתי מגיב, ולכן אני לא מסכים עם זה, ג'ייסון." אמר והתנשם מעט בכבדות "אני לא הולך להאשים אותו, אני לא הולך לקחת את הצד שלך הפעם." סיים לדבר ויצא מן המשרד בטריקת דלת.
"באמת..." אמר ג'ייסון לעצמו בחוסר אמון. הוא היה מעדיף שסוכניו לא ייפתחו אהבה חזקה מידיי לעמיתים, מכיוון שזה יצר מחלוקות ודאגות במפקדה.

ליאו ידע שרנדל עומד להשתמש באלימות כלפי ג'ייסון... אמנם הוא אמר שלא ייקח את הצד שלו הפעם, אבל אי אפשר יהיה לתת לרנדל להכות את המפקד שלו עד זוב דם... גם אם הכעס שלו יהיה מוצדק. ליאו ניסה לחשוב חיובי, מייקל יהיה בטוח, הריי הוא לא ייתן לאף פושע לגעת בו, הוא חייב לסמוך על עצמו ועל הכוח שלו וזה מה שישפר גם את הרגשתו של רנדל, אך הציפייה ממנו לחשוב באופן הגיוני, לפחות מיד לאחר שייוודע לו, היא מיותרת – לרנדל ייקח זמן להבין שהולי תהיה בטוחה כל עוד היא איתו ולסמוך על הכוח שלו. בזמן כזה הוא רק חושב על השלילי ועל הסיכון בלקחת ילדה קטנה אל יער, בו ייתכן ונמצאים הפושעים... זו לא הייתה סיטואציה פשוטה וליאו לא ידע מה יהיה סופה.
"הגעת מוקדם." ג'ניפר נכנסה אל המפקדה, היא הבחינה בליאו היושב בעמדה שלו מול המחשב, משלב את ידיו ושוקע במחשבות. הוא לא הבחין בג'ניפר, הוא חי את התסכולים שלו.
"ליאו?" קראה ג'ניפר בשמו והניחה יד על כתפו מאחור, הוא נבהל לרגע והסתובב לעברה. הראש שלו היה כל כך טרוד, הוא לא שם לב לכניסתה של ג'ניפר אל המפקדה.
"סליחה... אני כל כך מתוסכל מכל מה שקורה." התנצל ליאו ונעמד מולה, נאנח "העובדה שאני חייב לקחת את מייקל איתנו, זה הדבר הכי קשה שאני יכול לעשות... אבל אין לי ברירה." הוסיף בקול שבור.
"אני מבינה את הרגשתך... אבל למה שלא תאמין במייקל קצת? הוא למד המון, הוא כבר לא חלש כמו שהיה בעבר ובזכותך." היא חייכה אליו, דבריה גרמו לו להרגיש מעט טוב יותר. ליאו הנהן בהבנה, משפשף את עיניו העייפות מן הלילה "אני אזכור את זה." אמר לה "ועוד דבר, עומדת להיות פה מלחמה... ג'ייסון יודיע לרנדל שהולי חייבת לבוא איתנו למשימה, אני כבר אומר לך שזה יהיה רע." אמר לה בדאגה "אני דואג שזה ייגמר לא טוב, אנחנו צריכים לעצור את רנדל, בעיקר משום שהולי עלולה לקבל התקף אסתמה." הוא חזר להתיישב, ג'ניפר נראית דאוגה גם היא... היא אהבה את הולי מאוד, ג'ניפר הייתה הראשונה שהתחברה אל הילדה הקטנה הזאת, היא הבינה ללבו של רנדל, לקחת את הולי למשימה כה מסוכנת זה לא פשוט, אך מצד שני אין טעם שילכו לחפש את האבן ויישארו שם למשך חודשים או אף שנה, מפני שאינם יודעים היכן היא ממוקמת... אם יחליטו להישאר כאן, ארגוני הפשע עלולים למצוא את האבן ובכך לגרום לאסון. רנדל חייב להסכים לבואה של הולי, הוא ושאר הסוכנים יעשו את כל המאמצים בכדי להגן עליה.

"רנדי! אני כל כך שמחה! יש לנו שני ימים ביחד!" צהלה הולי והחלה לקפוץ על המיטה "אני הייתי מאוד עצובה!" רנדל תפס בגופה.
"אל תקפצי, שכחת מה אמרנו? אסור לנו להשתולל יותר." הוא הניח אותה על הרצפה, מחייך "אני מאושר לראות אותך שמחה... גם אני שמח, נעשה הרבה דברים ביחד. כמו תמיד." אמר ורכן מולה, עוזר לה להתלבש.
כמובן שרנדל היה שמח, אבל הוא חש שהסיבה לביטול הטיסה היום היא לא דבר של מה בכך.
"אני אוהבת את השמלה הזאת." אמרה הילדה הקטנה והסתובבה מהר בכדי שהשמלה תתעופף.
"וואו... את תהיי דוגמנית ללא ספק." החמיא לה רנדל, מגחך. "מה את רוצה שנעשה בשיער?" שאל אותה באהבה.
"היום רנדי מחליט!" אמרה הולי והצביעה על אביה "אני מחליטה שאתה מחליט."
"אני? בסדר... נעשה לך קרחת." צחק איתה רנדל.
"לא רוצה..." היא נראית מודאגת לפתע "קרחת זה לא יפה! אני אוהבת את השיער שלי..." היא נפחה את לחייה בקול רטנוני וליטפה את שיערה "אני מחליטה שלא, רנדי."
"אבל אמרת שאני מחליט, לא? טוב נו, אני מחליט שאת מחליטה." הוא אמר לה בחיוך "מה לגביי קוקיות?"
"את זה אני אוהבת!" היא קראה בשמחה, אבל אז הרגישה תחושה לא נעימה, היא נעצרה לפתע והביטה למעלה.
"הולי?..." שאל רנדל בדאגה. הוא ידע שכשדבר כזה קורה, הולי מרגישה משהו בעזרת כוחותיה. רנדל הניח את ידיו על כתפיה בעדינות "מה את מרגישה?" שאל אותה בדאגה.
"רנדי..." היא חזרה להביט עליו "אני רוצה שיהיה לנו כיף היום..." הוסיפה בקול עדין.
"למה שלא יהיה לנו כיף? רק תגידי לאן את רוצה ללכת ואני אקח אותך, קטנה שלי..." אמר לה ברוך. הוא לא ידע מה הולי הרגישה או ראתה, אבל זה גרם לה לדאוג וזה הטריד אותו.
"אל תכעס היום... הכל יהיה בסדר." היא חיבקה אותו. רנדל לא הבין... הוא ליטף את ראשה. הוא קיווה ששום דבר רע לא קרה, הוא שנא יותר מכל לראות את הולי מתעצבת.
הולי הרגישה שמשהו לא טוב עומד לקרות, היא ראתה את רנדל עצבני מאוד... היא החלה לדאוג. הילדה רצתה לראות את אביה שמח ומחייך, ההרגשה המעיקה הטרידה אותה, לפתע היא לא רצתה ללכת למפקדה.
"אני בסדר, הולי. תחשבי על כל הדברים הכיפיים שנעשה היום..." השיב לה רנדל והרים אותה על ידו, מנשק את לחיה "מחר אני לא אלך לעבודה, כל היום נעשה דברים מהנים שאת אוהבת." הבטיח לה בחיוך "בסדר, הולי?"
היא הנהנה, מחייכת אליו למרות שבתוך תוכה התחושה הבלתי נעימה עדיין הייתה קיימת, היא פחדה להשתמש בכוחותיה ולראות את העתיד... בדרך כלל היא העדיפה שלא להשתמש בזה וגם עכשיו לא.
"רנדי?" אמרה לפתע בקול קטן.
"כן?" השיב לה, מביט על עיניה הגדולות.
"אני אוהבת אותך..." הילדה הקטנה הניחה את ראשה על כתפו "אתה הכי יקר." הוסיפה. רנדל השתדל שלא להזיל דמעות, זה קרה לו בכל פעם שהולי אמרה לו את זה.
"הו הולי, את האור שלי..." השיב לה באהבה ונשם עמוק, ליבו לא עמד בכל האהבה הזאת... למרות שנשארו להם עוד יומיים לפני שיטוס, הוא לא יכל שלא לחשוב על זה, הוא לא ידע כיצד יהיה מסוגל לעזוב את הבת שלו למשך כל כך הרבה זמן, זה לא נראה לו הגיוני.

הסוכנים במפקדה כבר היו מוכנים לבואו של רנדל ולשיחה הדרמתית, נראה שכולם חששו מתגובתו של רנדל, הם ישבו בחדר הועידה. מייקל נראה לא מרוצה מן המצב, גם הוא בעצמו לא רצה שהולי תבוא ובדומה ליאו, לא האשים את רנדל על כך.
"ג'ייסון, היא בת חמש! אתה... לא יכול פשוט לקחת אותה למקום כזה." אמר מייקל למפקדו. ליאו, אשר ישב לידו הניח יד על כתפו, הוא ידע כמה מייקל דואג להולי.
"כמובן שאני יכול, היא לא ילדה רגילה, יש לה כוחות ובלעדיהם אנחנו נהיה אבודים ביער." השיב לו ג'ייסון "תחשוב הגיוני, אין לנו טעם לחפש את האבן ללא הילדה שתדריך אותנו." הוסיף ונאנח "כולכם צריכים להיות בדעתי, אחרת רנדל לא יסכים."
"אתה צודק." הסכים איתו סטיב "ומי אמר שהולי לא תהיה בסכנה אם תישאר כאן לבדה עם איזה סוכן? היא צריכה להיות עם רנדל." אמר והניח את ידו על השולחן "רנדל הוא ההגנה הכי טובה שלה, אבל יהיה קשה לו להבין... הוא זוכר את מה שקרה במסע הקודם." ג'ייסון הנהן.
"ג'ייסון, תנסה לדבר איתו ברכות ולא בתוקפנות כמו בדרך כלל." הוסיפה רייצ'ל "לא מאמינה שזה יעזור, אבל אפשר לנסות. אנחנו חייבים להצליח במשימה הזאת... אם ארגוני הפשע יגיעו אל האבן לפנינו... נהיה בצרות." אמרה רייצ'ל והסתכלה על סטיב בדאגה.
"הולי מסוגלת לחוש בהילת האבן ולכוון אותנו לשם, אתם מבינים? אנחנו נחפש את האבן לנצח ללא עזרתה של האלמנט החמישי." הסביר ג'ייסון בנחישות "חוץ מזה, יהיה לנו מטוס, ניקח צוות גדול ולא נצטרך ללכת ברגל יותר מידי... פשוט נטוס אל המקום המדויק בו מסתתרת האבן ונסיים עם זה כמה שיותר מהר."
"בתקווה שלא נתקל בארגוני הפשע." אמרה לפתע ג'ניפר "לא הייתי סומכת על לסיים את זה מהר מידי, ג'ייסון." הוסיפה ג'ניפר בקרירות ועברה להביט על מייקל "אבל מייקל צודק, הולי היא ילדה קטנה ולא חפץ, ואתה רוצה לקחת אותנו איתנו אל הסכנה. היינו יכולים להסתדר לבד, אני מעדיפה לחפש לנצח מאשר לסכן אותה."
"את שומעת את עצמך?" התפרץ סטיב "הולי במלא לא תצליח במשימה שלה בלי האבן ותמות, אז מה את מעדיפה?"
"ואתה מעדיף שיקרה לה משהו עוד לפני שתשלים את המשימה?" השיבה לו ג'ניפר ברוגז ונעמדה על רגליה מול סטיב.
"מספיק! סוכנים, זה לא הזמן להתווכח. שבי ג'ניפר." הורה לה ג'ייסון והיא חזרה לשבת, משלבת את ידיה. "קבעתי בתור המפקד שלכם שהולי חייבת לבוא איתנו, רנדל יצטרך להבין שהולי תהיה סכנה גדולה יותר אם תכשל במשימתה, מאשר שתבוא איתנו ותהיה מוגנת על ידי רנדל ועל ידינו." אמר ג'ייסון בהחלטיות.

רנדל והולי נכנסו למפקדה, הולי רצה בשמחה אל ג'ניפר שחיבקה אותה באהבה מחויכת.
"את יודעת, אני ורנדי נעשה הרבה דברים ומשחקים ביחד! במיוחד בשני ימים האלה." אמרה הילדה לסוכנת. ג'ניפר ניסתה לחייך, היא ידעה מה הולך לקרות בעוד מספר דקות... עצוב לה שהולי תצטרך לסבול את זה, תגובתו של רנדל עלולה להיות הרסנית כשזה קשור אליה ולביטחון שלה.
"באמת? איזה יופי..." היא ליטפה את ראשה הקטן ורכנה מולה "את רוצה שנלך למטבח? יש לי הפתעה בשבילך." היא הרימה את הילדה על ידה, היא העדיפה שהולי לא תהיה נוכחת בשיחה, היא עלולה לקבל התקף אסתמטי מצפייה ברנדל העצבני על ג'ייסון.
"אני רוצה שוקולד!" היא קראה בהתלהבות, אבל אז נזכרה בתחושה הרעה שהרגישה עוד בביתה. היא נראית לפתע מודאגת והביטה סביב, מחפשת בעיניה את אביה. ג'ניפר הבחינה בשינוי במצב רוחה ותהתה לעצמה האם הולי מרגישה את מה שהולך לקרות.

רנדל הבחין שמשהו לא בסדר – ליאו, מייקל, סטיב ורייצ'ל לא נראו במיטבם, בעיקר ליאו ומייקל. רנדל התיישב ליד ליאו, הוא ידע שמייקל יהיה חייב לצאת איתם ולכן הוא מודאג עד עמקי נשמתו... הוא הבין אותו.
"אנחנו נהיה בסדר. כולנו נגן על מייקל, אני מבטיח להגן עליו." ניסה רנדל לנחם את ליאו, הוא לא ידע איך לנחם כל כך... אך לפחות ניסה.
"אגן עליו בחיי... תודה רנדל. אתה-"
"כנסו פנימה, אנחנו מתכנסים לשיחה חשובה." קטע את דבריו של ליאו ג'ייסון, מסמן לו בעזרת עיניו שלא יספר דבר לרנדל לפני השיחה. ליאו נאנח ונעמד על רגליו, מבחין במייקל שנראה לא רגוע, הוא קרב אליו והסתכל לו בעיניים, מניח יד על כתפו.
"מייקל, תהיה רגוע... בסדר? רנדל יבין, אנחנו נגרום לו להבין." השתדל ליאו להרגיע את מייקל.
"לא ליאו, אתה מכיר אותו... הייתי אומר שאני מפחד יותר על ג'ייסון. אני לא מסכים איתו וחושב שהולי צריכה להישאר כאן... אבל אני לא רוצה לראות אותו ואת רנדל רבים." הסביר מייקל את חששותיו לליאו "אנחנו צריכים לעצור את רנדל אם זה יקרה." הוסיף.
"נעצור, אבל זה לא יהיה פשוט... אני לא רוצה שתתערב בזה, אתה עלול להיפגע." השיב לו ליאו בדאגה וחיבק אותו "יהיה בסדר."

רנדל לקח את הולי מידיה של ג'ניפר, מבחין במבטה המודאג של האישה, רנדל הבין מתגובותיהם של כולם כי הסיבה לביטול הטיסה היא לא טובה, הוא לא חשב יותר מידי על זה, הוא פשוט שמח מהיומיים הללו בהם הוא יכול לבלות עם הולי לפני הטיסה.
"קמת רגוע הבוקר?" שאלה אותו ג'ניפר בהיסוס.
"אני חושב שכן." ענה בחוסר הבנה. "מה זאת השאלה הזאת?"
"סתם... מותר לדאוג, נכון הולי?" שאלה ג'ניפר את הילדה הקטנה בחיוך. הולי על ידו של רנדל נראית מודאגת, היא הביטה ישירות על עיניה של ג'ניפר, היא הרגישה את זה.
"רנדי בסדר, אני איתו..." השיבה ונישקה את לחיו של אביה, רנדל חייך אל הילדה ברוך.
"כמובן." היא חייכה אל הולי ונשמה עמוק "תתקדמו לשם, אני כבר באה." אמרה הסוכנת לרנדל והולי.
רנדל לא היה מרוצה, הוא הרגיש שכולם יודעים משהו ומסתירים את זה ממנו ומהולי. הוא נכנס יחד עם בתו אל החדר הגדול, בו נהגו הסוכנים לערוך שיחות חשובות ודיונים סביב השולחן הגדול. רנדל ישב כשהולי יושבת על ברכיו, מולם ישבו רייצ'ל וסטיב, אשר השתדלו לא להביט על עיניו של רנדל בכדי להסתיר את דאגתם, אך הוא כבר חשש שמשהו לא כשורה.
בכניסה לחדר, לפני שג'ייסון נכנס, עצרה אותו ג'ניפר.
"האם באמת כדאי שהולי תשתתף בשיחה ותשמע את הכל?" שאלה אותו הסוכנת.
"כן, רק הולי יכולה להרגיע את רנדל, ובנוסף בעזרת כוחותיה היא במלא תשמע ותבין על מה דיברנו... אין לכך אף תועלת." משיב לה ג'ייסון ופותח את הדלת עבורה "כנסי בבקשה." ג'ניפר נכנסת ומתיישבת, מציצה לכיוונם של ליאו ומייקל, אשר ישבו בשקט אחד ליד השני, ראשם טרוד במחשבות.
ג'ייסון נכנס, הוא עמד מול הסוכנים היושבים סביב השולחן, מביט על הולי ונושם עמוק.
"התכנסנו כאן היום לאחר שנאלצנו לדחות את הטיסה לאינדונזיה במטרה למצוא את אבן האש. הסיבה בגינה הטיסה נדחתה היא הגיונית, אנחנו לא חשבנו על כך קודם לכן." החל להסביר ג'ייסון "כולם יודעים את הסיבה... מלבדכם, רנדל והולי."
רנדל הבין שזו הסיבה להתנהגותם יוצאת הדופן של שאר הסוכנים, הם ידעו משהו שהוא והולי לא ידעו עליו, לא הפתיע אותו שג'ייסון לא יידע אותו... ג'ייסון מעולם לא באמת חיבב אותו, הוא צירף אותו והחשיב אותו כחלק מהם, רק משום שהוא חזק ויעיל זה לא מה שהפריע לרנדל, הוא רצה לדעת את הסיבה לדחיית הטיסה כשהחשש בתוכו גובר.
"זה לא מפתיע אותי, תגיע לפואנטה." האיץ רנדל בג'ייסון, הולי על ברכיו נראית מודאגת.
"הסיבה היא... הוחלט שהולי חייבת לבוא איתנו." אמר ג'ייסון בלי חשש "אין ברירה אחרת, רק היא תוכל להוביל אותנו אל האבן."
רנדל חשב שהוא לא שמע טוב, הוא הרגיש שהוא מקבל בום לפנים, הוא החל לנשום בכבדות... זה לא הגיוני, הוא לא הצליח לעכל את דבריו של ג'ייסון.
"מה... אמרת?" שאל רנדל, משתדל להשתלט על עצמו "תחזור על זה שוב." הוסיף, נושך את שפתיו.
נראה שהולי לא בדיוק הבינה עד הסוף את החלטתו של ג'ייסון, אז היא כן הולכת איתם?
"רנדל, בבקשה תרג-"
"שתוק!" השתיק רנדל את ליאו מן הצד, הסוכנים האחרים נראו מודאגים מאוד, אך ניסו לא להתערב כעת, בתקווה שאולי רנדל יסכים להבין ולא יתפרע כבדרך כלל.
"הולי באה איתנו, רנדל, ככה קבעתי וככה יהיה." אמר ג'ייסון ובלע רוק, הוא לא יכול לתת לעצמו לפחד מהסוכן שלו, למרות שלשניהם אין עבר מזהיר במיוחד יחד.
מה לעזאזל הבן אדם הזה חושב שהוא עושה?! רנדל לא הבין אותו, כמו תמיד! והזעם עלה בו בקלות, הוא לעולם לא יסכן את הולי, היקרה לו מכל, וייקח אותה איתם! לעולם!
רנדל נעמד בהפתעה, מניח את הולי המבולבלת, ורץ לכיוונו של ג'ייסון, תופס בצווארון חולצתו, מעניו ניצת זעם רב.
"רנדל, עזוב אותי." הורה לו ג'ייסון, אך רנדל הידק את האחיזה בו.
"תשכח מזה שהולי באה אל המשימה המחורבנת הזאת!" צעק רנדל על ג'ייסון בעצבים "אתה מבין אותי?!" שאל כשהוא מטלטל את גופו של ג'ייסון, אשר לא נלחץ או פחד, הוא היה רגיל לרנדל ולתגובותיו האגרסיביות בקשר להולי.
"רנדל, תפסיק!" צעקה ג'ניפר מן הצד, כולם ידעו שזה מה שהולך לקרות היום. רנדל התעלם מצעקתה והצמיד את ג'ייסון לקיר "הולי נשארת פה." קבע, מתנשם בכבדות מן העצבים שתקפו אותו. ג'ייסון ידע שלא משנה מה רנדל יעולל לו, הולי חייבת לבוא.
"היא חייבת לבוא איתנו! האלימות שלך שלא תשנה דבר, הולי היא האלמנט החמישי! היא לא ילדה רג-" רנדל החטיף לפניו של ג'ייסון וגורם לשאר הסוכנים לצרוח בבהלה.
"רנדל, האלימות לא תעזור!" ליאו תופס בידו של רנדל, מנסה לדבר אליו בהגיון "אפשר לדבר על זה, תפסיק! אתה מספיק חכם בשביל להבין!" רנדל דוחף את ליאו ממנו.
"כשהאידיוט הזה יפסיק לדבר שטויות, אני אפסיק!" קרא רנדל וחזר להביט על ג'ייסון.
"האידיוט הוא אתה רנדל, אתה מתקשה להבין! אתה מנסה להפוך את הילדה הזאת לילדה רגילה, היא לא! אם אתה רוצה ילדה רגילה, תאמץ לך אחת אחרת." אמר ג'ייסון לרנדל מתנשם, הוא ראה את מייקל מן הצד, פוער את שפתיו בחוסר אמון.
"אתה... אתה רוצה למות?!" צרח רנדל כמו שלא צרח כבר הרבה זמן, כנראה שהיום החליט ג'ייסון לעלות לו על העצבים, לדרוך לו על הנקודה הכי חלשה שלו, הולי. רנדל המשיך להחטיף לפניו של ג'ייסון עד שדיממו. הסוכנים לא הצליחו להבין את ג'ייסון, במקום לנסות ולהרגיע את רנדל, הוא רק גרם לו לזעום יותר, מדוע הוא עשה את זה?

הולי הביטה בכל ההמולה, בעיקר על רנדל ונכנסת להיסטריה, היא מתחילה לנשום בכבדות ואף עושה פיפי במכנסיה.
"ר-רנדי?..." היא אומרת את שמו ושולחת את ידיה הקטנות אליו, דמעות זולגות במורד לחייה.
"סטיב, הילדה!" קוראת רייצ'ל בדאגה, סטיב ממהר להרים את הילדה הקטנה על ידו כשעיניה הגדולות עוד בוהות על רנדל הצורח, ויוצא עמה מן החדר כשרייצ'ל בעקבותיו. אם הולי תקבל התקף אסתמטי בנוסף לכל העצבים של רנדל, המצב רק יחמיר. הולי רעדה על ידו של סטיב ונשנקה בבכי, רייצ'ל הביטה על הולי הנסערת והתמלאה רחמים כלפיה, הילדה הייתה בהלם, נראה שגופה כמו קפא. רייצ'ל ידעה שרנדל פעל מתוך דאגה חסרת גבולות להולי, אבל הוא לא הצליח להשתלט על עצמו, הוא אדם אלים. סטיב ליטף את גבה של הילדה, גופה רועד.
"ששש... הכל בסדר, רנדל בסדר." ניסתה רייצ'ל להרגיע את הקטנה וליטפה את לחייה הרטובות מן הזיעה והבכי.
"אני רוצה ללכת לרנדי! תנו לי ללכת!" צרחה לפתע הולי בבכי ונאבקה בידו הגדולה של סטיב ללא הועיל, נראה שהיא השתחררה מן ההלם שתקף אותה לפני כן. סטיב הסתכל על רייצ'ל בחוסר אונים, הוא לא רצה לשחרר אותה כך שתראה את אביה במצב הזה.
רייצ'ל נאנחה "סטיב, אני חושבת שרק הולי יכולה להרגיע את רנדל... הוא לא הולך להירגע בקרוב." אמרה הסוכנת בקול מודאג, בזמן שהולי מנסה להשתחרר מידו.
"אבל היא עלולה לקבל התקף..." השיב סטיב "המצב רק יחמיר אם היא תהיה בסכנה!"
"אני יודעת... אבל אין ברירה אחרת. היא תעצור את רנדל והכל ישוב לקדמותו, שחרר אותה סטיב." הציעה רייצ'ל לסוכן כהה העור, אך הוא נראה עדיין מהוסס לגבי זה.

ג'ייסון ניסה לקום מהרצפה, שפתיו ואפו מדממים. הסוכנים הצליחו לתפוס בידיו ולמנוע ממנו להמשיך ולהכות את המפקד שלו. רנדל עדיין נראה עצבני, הוא הביט על ג'ייסון במבט הקרוב לשנאה. ג'ייסון ירק דם על הרצפה ונשם בכבדות. הוא היה יכול לפטר את רנדל בזה הרגע, לעיתים הוא באמת רצה לעשות את זה, הריי איזה מפקד ייתן לסוכנו להכות אותו כך? אך האשמה לא נופלת על רנדל, אם כי על הולי שנכנסה לחייו וגרמה לדעתו להיטרף מרוב אהבה כלפיה, רנדל הוא לא האדם שהיה לפני שנה, ילדה קטנה כל כך הצליחה לחדור ללבו ולגרום לו להתנהג כמעט כמו משוגע בכל הקשור אליה. ג'ייסון ידע שלרנדל עבר קשה מאוד, ולמרות שלא חיבב אותו במיוחד, הוא ריחם עליו. הוא רצה לבחון אותו - עד כמה רנדל מסוגל להיות אלים, האם הוא יהיה מסוגל לרצוח אותו? ג'ייסון לא פעל מתוך סקרנות, הוא פעל מתוך התפקיד שלו, כמפקד של רנדל, הוא רצה לדעת מה הן הגבולות שלו, כנראה שלא הכיר אותו מספיק, בעיקר לא את רנדל של השנה האחרונה.
"אתה לא מתבייש, רנדל? אתה, כאבא לילדה בת חמש, מתנהג באלימות לנגד עיניה. יש לך מזל שסטיב לקח אותה, שלא תראה כמה ברברי אביה, שלא תגדל להיות אלימה כמוך. איך ילדה כל כך פגיעה אוהבת יצור אלים כמוך?" אמר ג'ייסון לרנדל, משתדל לקום מהרצפה, הסוכנים היו בהלם מוחלט, ייתכן שג'ייסון תכנן את כל זה?
"תפסיק!!!" צרח רנדל כמעט בבכי והצליח להשתחרר מידיהם של הסוכנים בעזרת כוחותיו. ליאו, ג'ניפר והסוכנים האחרים נדחפו אחורה ונפלו על הרצפה. מייקל רץ בבהלה אל ליאו וג'ניפר ועזר להם לקום.
"ג'ייסון... לא ציפיתי ממנו." אמר ליאו למייקל וג'ניפר "הוא נהנה להתעלל ברגשות של רנדל. אני לא מאמין שזה באמת קורה. אני מתבייש." אמר בכעס. מייקל וג'ניפר הסכימו איתו, ג'ייסון מרתין עבר את הגבול, מה הוא ניסה להשיג בכל זה? הוא יהיה חייב לתת להם תשובות לאחר מכן.
"עכשיו אתה תתחנן שאשחרר אותך!" צרח רנדל בזעם והניף את ידו מעלה בכדי להכות את ג'ייסון שוב, להפתעתו של רנדל ושאר הסוכנים ג'ייסון אפילו לא התנגד או נראה מפוחד, הם ציפו שהוא יגיב וינסה להכות את רנדל חזרה, אבל הוא פשוט נתן לרנדל להכות אותו.

"רנדי!" הולי רצה לעבר אביה, רנדל הביט עליה בעיניים פעורות, מתנשם בכבדות. ברגע שראה את הולי, הוא הצליח להתעשת. הילדה הקטנה חיבקה אותו בבכי "אל תהיה כועס יותר! אני לא רוצה שתהיה כועס!" קראה הולי, נשנקת מהבכי.
כמה נורא מצדו... הוא התנהג נורא והולי ראתה את הכל, הוא היה כל כך זועם על ג'ייסון שרצה לקחת את הולי למשימה המסוכנת, ולא חשב על כיצד יצטייר בעיניי ילדתו. הוא רכן מולה, מחבק אותה בחוזקה "הולי... אני מצטער... קטנה שלי." הוא ליטף את ראשה, מרגיש כמה לבה פועם במהירות. הוא רצה למות... הוא היה אלים לנגד עיניה, הוא שנא את עצמו. הסוכנים האחרים מיהרו אל מפקדם ועזרו לו לקום מהרצפה.
כשג'ייסון אמר לו את זה, הוא עדיין כעס ואף כעסו גבר לאחר דבריו, כל מה שהוא רצה זה להשתיק אותו, אבל ג'ייסון צדק בזה... הוא היה אלים והולי ראתה את זה... האם היא מפחדת ממנו עכשיו?
"רנדי... אתה רגוע עכשיו?" שאלה הילדה הקטנה בשקט.
"אני בסדר... אל תדאגי." השיב לה ברוך, מלטף את לחיה "אני רגוע בזכותך." הוסיף, משתדל לא להישבר מולה ולבכות. לא היה טוב להולי להילחץ, הוא היה צריך לקחת אותה מכאן מהר, לפני שג'ייסון ידבר שטויות שוב.
"אני תמיד ארגיע אותך..." לחשה לו באהבה ונישקה את מצחו, מחייכת אליו קלות.
"הולי..." אמר רנדל את שמה באהבה, ממצמץ בעייפות "אני כל כך מצטער..." התנצל בפניה שוב, היא כנראה חושבת שהוא אבא אלים ולא משמש לה דוגמה טובה.
"אל תצטער... עכשיו זה בסדר!" אמרה בדאגה "לא לחשוב דברים לא נכונים, רנדי." היא חיבקה אותו שוב והניחה את ראשה על כתפו הגדולה, רנדל נאנח והרים אותה על ידו. הוא ידע שהולי קראה את מחשבותיו, היא יודעת כמה הוא מאוכזב מעצמו... אך יותר מכל הוא פחד שהילדה שלו מפחדת ממנו עכשיו, הוא ידע שזה פשוט ישבור אותו אם יהיה כך הדבר.

ג'ייסון הביט על השניים מהצד, הוא עמד ליד ליאו וג'ניפר שתמכו בו והביאו לו נייר בכדי לנקות את הדם משפתיו ואפו בעקבות המכות שקיבל מרנדל. הוא תהה למה רנדל עוד מסוגל, אם הולי לא הייתה מגיעה בזמן ומרגיעה אותו... האם היה מסוגל לרצוח אותו? ג'ייסון לא רצה להאמין בכך, הוא ידע שרנדל הוא לא אדם רע, אבל קשה לו לשלוט על העצבים שלו. מצד אחד הולי ריככה אותו וגרמה לו להבין יותר את הסביבה ופחות לפגוע באנשים, אך מצד שני... התגובות השליליות של רנדל גוברות כשהולי היא הנושא, ג'ייסון מעולם לא ראה את רנדל מגיב כך לפני שנה. לגביי ההחלטה אם לקחת את הולי איתם למשימה או לא... ג'ייסון לא התכוון לוותר, הוא היה בטוח שהולי תדבר איתו ותסביר לו שבלעדיה הסיכויים למציאת האבן אפסיים, וכך יגדל הסיכוי שאירגוני הפשע ימצאו אותה לפניהם, לא היה אפשר לדעת וג'ייסון לא רצה להסתכן.
"אתה בסדר?" שאל ליאו לשלומו.
"אכן." השיב ג'ייסון, הוא לא רצה להראות אף חולשה כמפקד.
"למה עשית את זה? גרמת לו להתעצבן יותר ויותר... בשביל מה?" הוסיף לשאול ליאו בעצבים. "רצית שהוא יקבל התקף לב בגילו? אתה אכזבת אותי."
"ליאו, אני לא דואג לרנדל. אני מכיר אותו יותר שנים, ואתה לעולם לא תבין את הסיבות שלי." השיב לו, לא מביט עליו ויצא מן החדר, לא מסוגל לראות עוד את האהבה השוררת בין רנדל להולי, הוא התעצבן מכך... הוא התגעגע לרנדל הישן, כן, רנדל האכזרי, אך האחד שביצע משימות בשקט, האחד שהיה נערץ בקרב תושבי ניו-יורק... היום הוא רק משמש כאבא לילדה קטנה, אשר גורלה לא באמת לא ידוע... אם הולי לא תצליח במשימתה, היא תמות... ולאחר מכן? רנדל לא יהיה בכלל.
ליאו הביט מאוכזב על הדלת הנסגרת מאחורי ג'ייסון, ג'ניפר יצאה עצבנית אחריו. כסוכן נאמן וותיק של האפ.בי.איי המכיר את ג'ייסון שנים לא מעטות, הוא התקשה להאמין שג'ייסון באמת בחר בדרך הזאת עם רנדל, לולא היה הוא המפקד, הכל היה מסתיים אחרת ובאופן הכי טוב.
"היי, ליאו... אתה בסדר? כלומר, אני יודע שאתה מאוכזב מג'ייסון, גם אני." אמר לו מייקל בתסכול "מה נעשה עכשיו? הטיסה היא בעוד יומיים, אני מקווה שג'ייסון שינה את החלטתו."
לפתע ליאו חיבק אותו "גם אני מקווה... אבל הכי הוקל לי שלא התערבת, הקשבת לי."
"כמובן שאקשיב לך, אתה הרי יודע הכי טוב מכולם." השיב הסוכן הצעיר וחייך מעבר לכתפו של ליאו בזמן שהתחבקו.

רנדל מרים את הולי על ידו, מתכוון לעזוב את המפקדה בזה הרגע. הוא לא ידע מה יקרה בהמשך, בינתיים הוא לא רצה לראות את הפרצוף של ג'ייסון אחרי מה שאמר. הולי נראית תשושה, בשביל ילדה קטנה לחוות דבר שכזה... היה מעל ומעבר. המצפון של רנדל לא הניח לו.
"היי, רנדל... חכה רגע." עצר אותו ליאו, מייקל עמד מאחוריו, מחייך אל הולי וכמו תמיד הילדה חייכה אליו בחזרה, אך בעייפות, מניחה את ראשה על כתפו של אביה.
"מה?" שאל רנדל בחוסר סבלנות "הוא החליט את זה על דעת עצמו? לא דיברת איתו על זה? כי אני בטוח שהתגובה שלך הייתה זהה לשלי אם למייקל הייתה אפשרות להישאר כאן והאידיוט הזה היה מקבל החלטה כזאת."
ליאו נאנח, מתאמץ להתעלם מהמשפט האחרון "אני צריך לדבר איתך, רנדל. לא איתו."
"נדבר מחר... אני לא מסוגל להישאר כאן עכשיו." משיב רנדל ופונה ללכת.
"רגע רנדי... אני רוצה לחבק ולהגיד לליאו ומייקל להתראות." אומרת הילדה, ליאו ומייקל חייכו. רנדל ידע כמה הולי אוהבת את ליאו ומייקל, הם שמרו עליה הרבה כשלא היה בסביבה והוא סמך עליהם יותר מכל אחד אחר במפקדה.
רנדל הניח את הילדה, ליאו ומייקל רכנו מולה והיא קפצה עליהם בחיבוק.
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5167
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
תשובות: 8
מיקום: I have NOOOOOOO idea

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי ת'ור » 27 מאי 2019, 12:00

ברוכה הבאה לפורום! מקווה שתיהני כאן.

כמה מחשבות על מה שפרסמת בינתיים:
א. סגנון הכתיבה לא לגמרי מתאים לסדרה. סדרה היא מדיום ויזואלי, אבל הכתיבה שלך שמה הרבה דגש על המחשבות\רגשות של הדמויות. הקטע שהבאת, למשל, שנפתח בשתי פסקאות על מה שרנדל מרגיש - איך תעבירי את זה בסדרה? איך שחקן יוכל לשחק את זה? בסדרה רצוי לשים דגש קודם כל על פעולות, אז על טקסט מדובר, אז על הבעות, ורק אז על מחשבות פנימיות (למען האמת זה טיפ מומלץ לכל סיפור, הוא פשוט חשוב במיוחד בסדרות\סרטים).
אגב, אם את רוצה לכתוב סדרה שווה לך ללמוד איך כותבים תסריט. יש כמה מוסכמות ועקרונות שיוכלו לעזור לך לסדר את הסיפור למדיום ויזואלי.
ב. דבר שהייתי שם לב אליו במיוחד הוא מיקוד ותמציתיות. לכתוב הרבה זה קל, לזקק את לב הדברים זה קשה. רוב הקטע שהבאת עסוק בלהסביר לנו מי זה מי ומה המצב, אבל גם אם חותכים את החלקים האלה את מבלה הרבה זמן בלהראות לנו כמה הולי ורנדל אוהבים אחד את השני. אלה דברים שכדאי לקצר ולהדק.
ג. אם את מודאגת מסגנון הכתיבה שלך, אני ממליץ בחום להתאמן בכתיבת סיפורים קצרים לפני שאת מנסה לסיים פרויקטים גדולים יותר. הרבה כותבים מתחילים מנסים לכתוב ספר שלם או סדרה שלמה על ההתחלה במקום להתחיל ממשהו פשוט יותר. אם את רוצה להשתפר אני ממליץ להתחיל בקטן, לנסות כל מיני דברים, לקבל ביקורת וללמוד בהדרגה. תניחי את הבייבי שלך בצד לזמן מה, ותחזרי אליו כשתהיי מוכנה.
ד. אם את רוצה שכתוב\בטא לסדרה את יכולה פשוט לפרסם אותה כאן, ככה תוכלי לקבל חוות דעת מכמה אנשים ואני בטוח שזה יעזור.

ובכל מקרה, איך שלא תמשיכי מכאן, בהצלחה!
איתיליבנה כתב:מצאתי את הטיעון המוחץ שמוכיח את הוגנות הנזיר: כל המקצועות בסל"ש מאוזנים, וויזארדס דאגו לזה, אבל לנזיר יש "איזון" כמיומנות מקצוע!
סמל אישי של משתמש
האלמנט
הודעות: 18
הצטרף: 26 מאי 2019, 03:26

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי האלמנט » 27 מאי 2019, 14:13

ת'ור כתב:
27 מאי 2019, 12:00
ברוכה הבאה לפורום! מקווה שתיהני כאן.

כמה מחשבות על מה שפרסמת בינתיים:
א. סגנון הכתיבה לא לגמרי מתאים לסדרה. סדרה היא מדיום ויזואלי, אבל הכתיבה שלך שמה הרבה דגש על המחשבות\רגשות של הדמויות. הקטע שהבאת, למשל, שנפתח בשתי פסקאות על מה שרנדל מרגיש - איך תעבירי את זה בסדרה? איך שחקן יוכל לשחק את זה? בסדרה רצוי לשים דגש קודם כל על פעולות, אז על טקסט מדובר, אז על הבעות, ורק אז על מחשבות פנימיות (למען האמת זה טיפ מומלץ לכל סיפור, הוא פשוט חשוב במיוחד בסדרות\סרטים).
אגב, אם את רוצה לכתוב סדרה שווה לך ללמוד איך כותבים תסריט. יש כמה מוסכמות ועקרונות שיוכלו לעזור לך לסדר את הסיפור למדיום ויזואלי.
ב. דבר שהייתי שם לב אליו במיוחד הוא מיקוד ותמציתיות. לכתוב הרבה זה קל, לזקק את לב הדברים זה קשה. רוב הקטע שהבאת עסוק בלהסביר לנו מי זה מי ומה המצב, אבל גם אם חותכים את החלקים האלה את מבלה הרבה זמן בלהראות לנו כמה הולי ורנדל אוהבים אחד את השני. אלה דברים שכדאי לקצר ולהדק.
ג. אם את מודאגת מסגנון הכתיבה שלך, אני ממליץ בחום להתאמן בכתיבת סיפורים קצרים לפני שאת מנסה לסיים פרויקטים גדולים יותר. הרבה כותבים מתחילים מנסים לכתוב ספר שלם או סדרה שלמה על ההתחלה במקום להתחיל ממשהו פשוט יותר. אם את רוצה להשתפר אני ממליץ להתחיל בקטן, לנסות כל מיני דברים, לקבל ביקורת וללמוד בהדרגה. תניחי את הבייבי שלך בצד לזמן מה, ותחזרי אליו כשתהיי מוכנה.
ד. אם את רוצה שכתוב\בטא לסדרה את יכולה פשוט לפרסם אותה כאן, ככה תוכלי לקבל חוות דעת מכמה אנשים ואני בטוח שזה יעזור.

ובכל מקרה, איך שלא תמשיכי מכאן, בהצלחה!
א. אני מפרידה את זה. כשאני כותבת את הסיפור בתור ספר, אני מתארת את הרגשות ואת המחשבות של הדמות, אני יודעת שבסדרה לא מתארים את זה, השחקן מבטא את רגשותיו ומחשבותיו דרך מעשים והבעות פנים... אבל כאן לא שלחתי תסריט לסדרה, כאן שלחתי את הסיפור הכתוב, כמו ספר רגיל לכל דבר. בכתיבה שלי אני אוהבת להציג לקורא מה מתחולל בתוך ראשה של הדמות, בעיקר של הדמות הראשית (רנדל במקרה הזה). יש לי גם תסריט של מה קורה בכל עונה, בלי מבנה סיפורי, יותר הסבר מידעי. אז אני מפרידה בין הדברים.
ב. ייתכן וזה נכון, אני צריכה פחות לפרט, ייתכן וחזרתי על אותם הדברים כמה פעמים. מערכת היחסים של רנדל והולי היא המרכזית, אני מרגישה צורך לפרט עליה יותר, משום שכל המתרחש באותה הסיטואציה זה סביב האהבה של רנדל כלפי בתו המאומצת, אז לדעתי היה חשוב לפרט על כך.
ג. תודה על העצה :) זה עוזר לי לקרוא את הסיפורים בפורום, ואת הביקורות... השתפרתי, לפני כמה שנים הכתיבה שלי הייתה פחות טובה, עכשיו אני יכולה להתגאות בעצמי על שיפור ניכר, בעבר פרסמתי פה סיפור אחר שלי בשם "עליית המורדים", אז אפשר לראות את השינוי.
ד. האם כדאי לי לפרסם בנושא חדש את התסריט לכל עונה ועונה? או לנסות ולכתוב את כל הסיפור מההתחלה (זה ייקח יותר זמן והרבה יותר עבודה)? ובנוסף, האם לדעתך כדאי לי לפרסם באותו נושא חדש את מראה הדמויות, המידע עליהן וכו'? יש לי דיי הרבה מידע שברצוני לשתף, אך איני יודעת אם באמת כדאי לי לפעול כך.

תודה רבה לך :)
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5167
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
תשובות: 8
מיקום: I have NOOOOOOO idea

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי ת'ור » 27 מאי 2019, 22:49

א+ב. רק שימי לב שחזרה על משהו לא בהכרח מחזקת אותו. במקרה הזה, כמו בהרבה מקרים, אני חושב שפחות היה יכול להיות יותר - כשהאהבה של רנדל והולי שולטת בסדרה היא נעשית מוכרת ומאבדת מהכוח שלה. אם לא היינו שומעים מספר פעמים כמה רנדל אוהב את הולי, הרגע בו הוא מאבד את עשתונותיו כשהוא מגלה שהחליטו לצרף אותה למשימה היה הרבה יותר חזק. בכתיבה, כמו בהרבה מדיומים אחרים, העוצמה של תחושה תלויה מאוד במינון שלה. זו הסיבה שזה רעיון רע לעשות סרט עם אקשן ללא הפסקה, או ספר שבו דמויות מתות כל הזמן. כשאותו דבר קורה שוב ושוב הקהל מתרגל.
במקרה הזה, נראה לי שכדאי שמערכת היחסים של רנדל והולי תהיה הלב עליו שאר העלילה מתבססת במקום שתהיה העלילה עצמה. שתהיה החיבור הרגשי שייתן חשיבות לשאר האירועים, אבל רוב הזמן שומר על נוכחות נמוכה. אחרת כל הצד הזה של הסיפור עלול להישחק במהירות.
ד. השאלה היא מה חשוב\מעניין ומה יותר שולי? כנראה כדאי להתחיל מהתסריט, בזמן שפרטים אישיים על הדמויות פחות קריטיים. אבל את יכולה פשוט להתחיל ממשהו, לראות מה מעניין אנשים ולהמשיך משם.
בכל מקרה, אני ממליץ לא לפרסם יותר מדי בבת אחת. לקרוא הרבה זה מעייף ויכול להרתיע חלק מהקוראים. אז אולי לא לשכתב הכל, אבל כן לבצע עריכה רצינית שתהדק את הסיפור ותצמצם אותו לחלקים החשובים.
סמל אישי של משתמש
האלמנט
הודעות: 18
הצטרף: 26 מאי 2019, 03:26

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי האלמנט » 28 מאי 2019, 03:04

ת'ור כתב:
27 מאי 2019, 22:49
א+ב. רק שימי לב שחזרה על משהו לא בהכרח מחזקת אותו. במקרה הזה, כמו בהרבה מקרים, אני חושב שפחות היה יכול להיות יותר - כשהאהבה של רנדל והולי שולטת בסדרה היא נעשית מוכרת ומאבדת מהכוח שלה. אם לא היינו שומעים מספר פעמים כמה רנדל אוהב את הולי, הרגע בו הוא מאבד את עשתונותיו כשהוא מגלה שהחליטו לצרף אותה למשימה היה הרבה יותר חזק. בכתיבה, כמו בהרבה מדיומים אחרים, העוצמה של תחושה תלויה מאוד במינון שלה. זו הסיבה שזה רעיון רע לעשות סרט עם אקשן ללא הפסקה, או ספר שבו דמויות מתות כל הזמן. כשאותו דבר קורה שוב ושוב הקהל מתרגל.
במקרה הזה, נראה לי שכדאי שמערכת היחסים של רנדל והולי תהיה הלב עליו שאר העלילה מתבססת במקום שתהיה העלילה עצמה. שתהיה החיבור הרגשי שייתן חשיבות לשאר האירועים, אבל רוב הזמן שומר על נוכחות נמוכה. אחרת כל הצד הזה של הסיפור עלול להישחק במהירות.
ד. השאלה היא מה חשוב\מעניין ומה יותר שולי? כנראה כדאי להתחיל מהתסריט, בזמן שפרטים אישיים על הדמויות פחות קריטיים. אבל את יכולה פשוט להתחיל ממשהו, לראות מה מעניין אנשים ולהמשיך משם.
בכל מקרה, אני ממליץ לא לפרסם יותר מדי בבת אחת. לקרוא הרבה זה מעייף ויכול להרתיע חלק מהקוראים. אז אולי לא לשכתב הכל, אבל כן לבצע עריכה רצינית שתהדק את הסיפור ותצמצם אותו לחלקים החשובים.
א+ב. אתה צודק, זה נכון... אבל הקטע ששלחתי בעיקר מתמקד בזה, האהבה של רנדל אל הולי וההפך ידועה כבר לקוראים\צופים. רנדל מגלה שהוא אוהב את הולי יותר מכל בערך בסוף העונה השנייה. העובדה שהולי היא החולשה של רנדל, יוצרת המון בעיות - ארגוני הפשי יודעים כיצד לפגוע בו, דרך הולי. בכללי לאורך הסיפור, אין חזרה על כמה רנדל אוהב את הולי, משום שהדבר ידוע כבר והתגובות שלו תואמות לרגשותיו כלפיה. בקטע הספציפי הזה היה חשוב לי לחזור על זה בכדי להדגיש את הדאגה שלו אליה, אבל יכול להיות שכן חזרתי על זה יותר מידי ושאני צריכה מעט לצמצם זאת. אכן העלילה מתבססת על מערכת היחסים בין השניים, וזה גם מה שיציל את הולי בסופו של דבר ממוות (בסוף הסיפור).

ד. תודה רבה, כל מי שהתעניין בעלילה יוכל לעקוב בנושא שאפתח, בו אפרסם בכל פעם דברים על הסיפור שלי. יש לי תקייה שלמה במחשב שלי עם המון מידע, אפילו OST, שירים שתרגמתי שכביכול חלק מהסדרה\סיפור... האם אוכל להעלות לכאן את הכל?
סמל אישי של משתמש
האלמנט
הודעות: 18
הצטרף: 26 מאי 2019, 03:26

בקשה לשכתוב\בטא (אם זה אפשרי)

שליחה על ידי האלמנט » 28 מאי 2019, 17:55

מוזמנים להיכנס לאתר שפתחתי אתמול, ככה יהיה הרבה יותר קל :)

האלמנט החמישי [סיפור-סדרה]

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה