אז יש לנו את הדיון הזה על הסרט:
https://www.pundak.co.il/forums/threads/40877
וגם הביקורות קוטלות את הסרט כמשוחק גרוע, עמוס ויזואלית ומלא בחנופה לקהל היעד בסין.
אבל אז הביאו לי מהספריה את הספר. אולי הסרט גרוע (לא יודע, לא היה לי זמן לראות אותו), אבל הספר די מוצלח. העולם יחסית אמין, העלילה לא צ'יזית מידי, ולמרות שיש קטעים שבהם זה נראה כאילו הסופר קיבל השראה מ"משחקי הרעב" - הספר הזה יצא לאור שבע שנים קודם לכן.
"ערי טרף" הזכיר לי קצת גם את "144 קומות" (במקור "Wool") של יו האווי, עם האווירה הפוסט-אפוקליפטית והאנטי-טכנוקרטית שלו, אבל גם 144 קומות נכתב אחרי ערי טרף - עשור שלם אחרי, למעשה.
אולי הסרט משוחק גרוע, אבל הדמויות בספר דווקא די אמינות - גם אם חלקן מתוארות רק בשניים שלושה משפטים ומופיעות לסצנה או שתיים, יש להן נוכחות. הן מרגישות אמיתיות ומעוררות אמפתיה.
עומס ויזואלי מן הסתם לא מרגישים בספר כמו בסרט, אבל יש בו הרבה רפרנסים תרבותיים קטנים ולא מעיקים - כמו למשל הקטע שכמה ספינות אוויר נקראות על שם להקות ושירים פופולאריים (יותר או פחות) מהמאה ה-20. הרעיון של ערים ניידות שנשמע בהתחלה חסר הגיון דווקא מוצג בצורה די משכנעת.
וחנופה לסינים - יש בספר דמות סינית הרואית אחת, ואסיאתים ושחורים מוצגים בו כגיבורים חיוביים, אבל הרבה חנופה לסין לא ראיתי שם. שוב - הספר נכתב ב-2001, כשסין עדיין הייתה מדינה חצי-מפגרת עם כוח עבודה זול שקונה חומרי גלם, לא הנמר הכלכלי של המשך העשור.
אולי הסרט לא שווה צפיה, אבל הספר בהחלט שווה קריאה.
https://www.pundak.co.il/forums/threads/40877
וגם הביקורות קוטלות את הסרט כמשוחק גרוע, עמוס ויזואלית ומלא בחנופה לקהל היעד בסין.
אבל אז הביאו לי מהספריה את הספר. אולי הסרט גרוע (לא יודע, לא היה לי זמן לראות אותו), אבל הספר די מוצלח. העולם יחסית אמין, העלילה לא צ'יזית מידי, ולמרות שיש קטעים שבהם זה נראה כאילו הסופר קיבל השראה מ"משחקי הרעב" - הספר הזה יצא לאור שבע שנים קודם לכן.
"ערי טרף" הזכיר לי קצת גם את "144 קומות" (במקור "Wool") של יו האווי, עם האווירה הפוסט-אפוקליפטית והאנטי-טכנוקרטית שלו, אבל גם 144 קומות נכתב אחרי ערי טרף - עשור שלם אחרי, למעשה.
אולי הסרט משוחק גרוע, אבל הדמויות בספר דווקא די אמינות - גם אם חלקן מתוארות רק בשניים שלושה משפטים ומופיעות לסצנה או שתיים, יש להן נוכחות. הן מרגישות אמיתיות ומעוררות אמפתיה.
עומס ויזואלי מן הסתם לא מרגישים בספר כמו בסרט, אבל יש בו הרבה רפרנסים תרבותיים קטנים ולא מעיקים - כמו למשל הקטע שכמה ספינות אוויר נקראות על שם להקות ושירים פופולאריים (יותר או פחות) מהמאה ה-20. הרעיון של ערים ניידות שנשמע בהתחלה חסר הגיון דווקא מוצג בצורה די משכנעת.
וחנופה לסינים - יש בספר דמות סינית הרואית אחת, ואסיאתים ושחורים מוצגים בו כגיבורים חיוביים, אבל הרבה חנופה לסין לא ראיתי שם. שוב - הספר נכתב ב-2001, כשסין עדיין הייתה מדינה חצי-מפגרת עם כוח עבודה זול שקונה חומרי גלם, לא הנמר הכלכלי של המשך העשור.
אולי הסרט לא שווה צפיה, אבל הספר בהחלט שווה קריאה.
