• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

The Dragon Prince

פלאפי

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
למי שלא שמע, יוצרי אוואטר עשו סדרה חדשה בשם The Dragon Prince לנטפליקס. הסדרה הזאת לא קשורה בכלל לעולם של אוואטאר ומתרחשת בעולם פנטזיה שונה לחלוטין, שקצת יותר קרוב לפנטזיה הגנרית שאנחנו מכירים, עם אלפים ודרקונים וקוסמים. העולם כן מגיע עם גוון ורקע מעניין משלו, אבל לא ייחודי כמו אוואטר. כששמעתי על הסדרה הזאת חשבתי שאולי זה יהיה הזדמנות לחזות בתופעה תרבותית כמו אוואטר בלייב. הו כמה רבה אכזבתי.
אני לא אכתוב כאן ממש ספוילרים, אבל למי שמאוד רוצה לראות את הסדרה אני ממליץ לא לקרוא את הביקורת למטה. מי שמתלבט אם שווה להשקיע את הזמן, או מי שראה כבר ורוצה לדון בנושא, מוזמנים לקרוא.



המילה שלדעתי מסכמת את העונה הראשונה של הסדרה (9 פרקים של 25 דקות כל אחד), היא Filler. במסורת הרגילה כבר של סדרות בינג' בנטפליקס, הם מורחים עלילה שהייתה אמורה להספיק ל4-5 פרקים על פני תשעה פרקים. יש פרקים שלמים שכמעט ולא מקדמים את העלילה בכלל אלא רק מתמרחים על פני סצנות הרפתקאות ואקשן שמנסות להיות כיפיות ומשעשעות אבל הן יותר מתסכלות מכל דבר אחר.
כמו אוואטר, ברור שהסדרה הזאת נועדה בגדול לקהל של ילדים. כמובן שהשפה נקייה ואין שום דבר על המסך מפחיד או בוטה מדי. מצד שני, יש שם הרבה תכנים מאוד אפלים שאני לא בטוח איך מסתדרים עם האווירה הילדותית בדרך כלל. נתחיל מכך שדמות ראשית אחת מנסה בתחילת הסיפור לרצוח דמות ראשית שנייה, אבל כעבור פרק אחד שתי הדמויות האלה בכלל נעשים חברים טובים ויוצאים למסע ביחד (ושניהם ילדים עד מתבגרים). איך, מה, מי, למה. לא ראיתי אף פעם היפוך כל כך גדול מאינטרס אחד לאינטרס אחר תוך זמן כל כך קצר. וגם הסיבות שהדמויות נותנות להתנהגות שלהם נעות בין ילדותי, לדי לא הגיוני, לממש מאולץ. זה ברור שהרבה מהבחירות שנעשות על ידי הדמויות הראשיות בתחילת הסיפור נועדו כדי שיהיה הצדקה לשאר העלילה, בלי שהן בעצמן מחזיקות מים. השהיית הספק מבחינתי הייתה צריכה לעבוד שעות נוספות כדי לא לוותר על כל הסדרה הזאת כבר בהתחלה.
ובאופן כללי לצלוח את כל העונה הזאת היה מאתגר. לא רק שהעלילה רזה מאוד ונמתחת כמו מסטיק על פני יותר מדי זמן מסך, גם הדמויות שטוחות כמו נייר. הסדרה הזאת לוקה במחלה של הרבה סדרות, אבל בייחוד סדרות ילדים מהסוג הזה, שלפיה הדמויות נולדו אתמול וכל דבר מעניין שאי פעם קרה להם בחיים קורה תוך כדי העלילה. אין לאף אחד חברים או קרובי משפחה שאנחנו לא רואים על המסך, וגם אלה די ממועטים. באופן כללי אין יותר מדי דמויות בסדרה הזאת, ונדמה לפעמים שבכל העולם שבו היא מתרחשת יש באזור 10-15 אנשים שיודעים לדבר. כל השאר או לא קיימים בכלל או סטטיסטים שנטמעים ברקע כאילו היו עצים. זה מאוד קל לזהות לאיזה דמות הולך להיות דיאלוג ותהיה חלק מרכזי בעלילה, כי הדמויות האלה מעוצבות מאוד יפה.
ואם מדברים על עיצוב - האנימציה והעיצוב של העולם בגדול יפים ואף מושקעים לעיתים. ופעמים אחרות, הם נעשים בצורה עצלה ורדודה. וזה אחד מהדברים שלא ברורים בסדרה - האם היא מנסה להיות אפית או לא. סיקוונס הפתיחה של כל פרק מציג שוט מתוך קרב ענקי עם אלפי חיילים ודרקון בגודל הר, אבל בסדרה עצמה זה רק דברים שאנחנו שומעים עליהם ואף פעם לא דברים שאנחנו רואים. כל מה שרואים תמיד זה את חבורת הגיבורים המרכזית בעת מסע או הרפתקה או קרב כלשהו, או אחד מקומץ אנטגוניסטים אחרים שזוממים עליהם דברים במקום אחר. אין תחושה של scale, אין אפיות, ואין עולם מחוץ לזה שהדמויות הראשיות נמצאות בו. הדמויות מזכירות יבשות וארצות ומקומות, אבל העולם מרגיש מאוד קטן בגלל שמתמקדים רק בקומץ הדמויות שחשובות לעלילה.
אני חושב שאולי אחד הגורמים לדלות העלילתית המורגשת זה דווקא ההשקעה המאוד גדולה בעיצוב ואנימציה. אם כל דמות מעניינת צריכה להיות מעוצבת ומונפשת לעילה, להכניס הרבה דמויות לסדרה יוצא עניין די יקר. וגם בכל פרק יש סצנות אקשן די מורכבות וארוכות, שלא רק גוזלות זמן מסך, אלא כנראה גם גזלו משאבי אנימציה. באוואטר האנימציה הפשוטה יותר (רק באופן יחסי) אפשרה לעצב דמויות פשוטות יותר ולהנפיש סצנות מורכבות ביותר קלות, מה שאפשר גם לגוון את הדמויות, להוסיף יותר דמויות משנה וגם לגוון את הלוקיישנים ולהגדיל את תחושת הscale. והאמת שבאוואטר הייתה יותר יצירתיות בכל הנוגע לקרבות ואקשן בגלל האופי הייחודי של כשפות. בסדרה הזאת יש בעיקר לחימת חרבות שגונבת את כל הרפרטואר הויזואלי שלה מאנימה קלישאתי, או הטלת לחשים שאף פעם לא מוצגת בצורה יותר מרגשת מדברים שראינו כבר בהארי פוטר למשל.
לסיכום, אחרי העונה הזאת אני מרגיש שבזבזו לי את הזמן. חשבתי שאני אקבל סדרת פנטזיה לילדים איכותית ובוגרת, אבל במקום זה קיבלתי קלישאות ז'אנר לעוסות ותסריט גולמי מדי. לא חושב שצריך לשים כסף על עונה שנייה, אלא לקחת את צוות האנימטורים והמעצבים המאוד מוכשר שעבד על העונה הזאת, ולהפקיד אותם בידי יוצר מקורי יותר עם תסריט הרבה יותר מפותח והדוק. אולי אפילו לתת צ'אנס ליוצר בלי רקורד מוכח, כי לפעמים מאנשים כאלה יוצאים דברים מוצלחים כמו אוואטר.
 
העובדה שהכותב הראשי של אוואטר יצר את הסדרה הזאת נתן לי ציפיות גבוהות ממנה, וזה הסיבה שצפיתי בה מלכתחילה. אם זה לא היה קשור לאוואטר באיזשהו אופן לא חושב שהייתי צופה בה בכלל. והאכזבה היא בגלל הסדרה עצמה נטו, בלי קשר למה שהיה באוואטר. יש דברים נכונים לכל סדרה, והרבה מהם אוואטר עשתה בהצלחה, ולכן היא הייתה מוצלחת. הסדרה הזאת לא מוצלחת בהרבה מישורים, וזה גם ביחס לאוואטר אבל גם ביחס לכל סדרה אחרת מהז'אנר.
 
אהה... האמת שרציתי לעשות ריוייו לסדרה ולא יצא לי. (בעיקר כי אני עצל)
אני אישית נהניתי ואהבתי מאוד, ובמובן מסוים הרגשתי שזה יותר טוב מאוואטאר

(רץ לבונקר*)
נתחיל מהעובדה של כמה נהניתי מזה- אני אישית סיימתי את הפרקים שיש כרגע תוך שלוש ימים, אחר כך עם אשתי, תוך יומיים, אחר עם אשתי ועם אחותי תוך לילה.
פעם רביעית שכנעתי חבר שלי, וראינו תוך שבוע. ולא הרגשתי שמיציתי, ולמעשה שמתי לב לעוד פרטים ועוד יותר נהניתי מהיופי של האנימציה, דמויות ועלילה.

זה הרגיש שלמדו לקחים מהבעיות הרבות מאוד עם קורה. יש אווירת כיף ו"חבורה" שלדעתי הרבה מאיתנו מאוד אהבו באוואטאר המקורי, וגם עולם מסקרן שרק גורם לנו לרצות לראות עוד ועוד ממנו, ולי אישית לפתח תיאוריות ולתהווכח עליהן ולהיות engaged מאוד.
הבעיה היחידה שלי שאין מספיק מזה, כרגע.

ה"רע" הרגיש לי יותר אמין מאוזאיי, למען האמת. למשל.
אני ממש מצפה בקוצר רוח לעונה הבאה.
 
אני עם דרגוניין, ראיתי את הסדרה בבינג' באיזה ערב ונהנתי. ואני גם מחכה לעונה הבאה, ברור שזה היה ילדותי מידי פעם, אבל גם הפרקים הראשונים של אווטור היו ילדותיים, ולאווטאר היה כמעט פי 3 יותר פרקים בעונה.

בקיצור, מחכה לעונה הבאה.
 
חזרה
Top