• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[אתגר כתיבה 20+55] [pg13] - משפחה מעל הכל

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
החלטתי לנסות לכתוב סיפור קצר, והשתמשתי בתוכנת גלגול קוביות בשביל לבחור שני אתגרי כתיבה אקראיים. יצאו לי שניים:
אתגר 20 - אור הירח מבעד לענפים הגבוהים; אתגר 55 - אהבת ילדות.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

הוא ישב ברגליים משוכלות על העשב הקר והרטוב, נשען בכבדות על סלע אפור וגדול. העצים העתיקים של היער הקיפו אותו, צמרותיהם מתנשאות הרחק מעליו. הוא הכיר אותם כמעט באופן אישי, כל אחד ואחד מהם - עצי האלון הזקנים והחסונים, עצי השדר הלבנים והנאים, עצי המילה הצעירים והחזקים. היה חשוך, חשוך וקר. הירח, גדול ובהיר, השקיף הרחק מלמעלה, מציץ בין הענפים.

אבל בן-השבטים הצעיר, שראה פחות מעשרים חורפים, לא שם לב לכך. עיניו היו נעוצות בגופה שמולו, מסרבות להינתק. נערה בשיא פריחתה, כמעט אישה. שערה הזהוב נשפך ממנה בגלים, ועיניה הכחולות, היפות והצלולות היו עדיין פעורות באימה. בני השבטים לא חשבו שהיא מרשימה במיוחד, אבל הוא ראה בה יפהפיה. רק החתך העמוק בין צווארה וכתפה, והדם שזרם ממנו, העיבו על כך.

אצבעותיו רפרפו על הקת של גרזן הארד שלו, שנח לימינו, עדיין מוכתם, אך עיניו לא משו ממנה. אני מצטער, רצה להגיד. הייתי חייב, הוא היה אומר לה. את יודעת איך זה, הוא היה מתחנן בפניה, לא היתה לי ברירה.

הוא רכן קרוב יותר אליה, מביט בשיער השופע. הוא חייך חצי-חיוך מריר, נזכר בילד אדום השיער שמשך בצמות בתו של הרועה מהבקתה שליד הסלע הגדול. מחשבותיו נדדו הלאה. הוא נזכר איך כנער דמיין את מגע השיער הנפלא הזה באצבעותיו ובפניו. רעד עבר בו.

עיניה ננעצו בו, מאשימות, מלאות אימה. כשהביט בהן הוא הרגיש כאילו לבו הוא צמר רטוב - קר כקרח, כבד כארד. הוא נזכר איך פעם לבו האיץ כשראה את העיניים הללו. הוא עצם את עפעפיה. המבט שלה היה יותר מדי בשבילו. היא נראתה כמעט שלווה כעת.

הרחק משם הוא שמע געיית פרה שהתעוררה מוקדם מדי. בקר ארור, חשב לעצמו. אילו רק אביו לא היה טיפש מספיק כדי לחמוד את העדר של אביה של הנערה, הכל היה אחרת. אם רק אביה שלה לא היה הורג אותו כשגנב בחזרה את הפרות שלו. והכבוד הארור השלו... הכבוד דרש ממנו לנקום את המוות.

הוא הביט בשפתיים, שהיו יפהפיות בעיניו, ככל שהיו רגילות וצרות מעט. הוא זכר איך היה מסמיק כשדיברה אליו, ואיך חלם על היום בו יוכל להינשא לה, לנשק את השפתיים האלו, להגן על כבודה וחייה.
ובמקום זאת, הוא נאלץ להגן על כבוד משפחתו, ולקחת את חייה.

סכסוך דמים ארור, חשב. פרות ארורות. אבא ארור. אביה שלה, ארור. כבוד ארור. הכבוד והחובה המקוללים, שאילצו אותו להרוג את זו שאהב.

הוא עצם עיניים, ודמיין איך יתקבל כשיחזור למשפחתו, לאמו, לאחיו הקטנים ולאחיותיו. גיבור. מגן כבוד המשפחה. נוקם דם אביו.
הוא פקח אותן, והעביר אצבעות בשיער הסמיך, על העפעפיים העצומים, במורד גופה שכה העריץ. הוא מחל על כבודו ועשה את מה שחלם לעשות ונישק את השפתיים שעוד לא התקררו.

ואז הוא קם. אמא מחכה לו בבית. ומשפחתו. ועכשיו הוא הגבר בבית. עוד חובות שהמשפחה והכבוד דורשים ממנו.
כי משפחה מעל הכל.

- - - - - - - - -- - - - - - - - -- - - - - - - - -- - - - - - - - -- - - - - - - - -- - - - - - - - -

לא בטוח כמה מרוצה מהסיפור, אבל אין לי זמן לעריכות.
 
לא ממש אהבתי - זה לא סיפור אלא שיש בו מסר או משהו נסתר, די ברור מהפסקה השנייה מה הולך לקרות...
מעבר לכך, וזו הערה דומה לשירים שלך, זה לא קשור לפנטזיה, וחבל.
למשל היית יכול להכניס את הירח ככח תבוני שדורש משהו מבני השבטים ולכן הוא עשה את המעשה ולא להשתמש במשהו שחוק כמו גניבת צאן.
 
תודה על הביקורת.
The oldman אמר/ה:
מעבר לכך, וזו הערה דומה לשירים שלך, זה לא קשור לפנטזיה, וחבל.
בעיקרון, לא כל דבר חייב להיות קשור לפנטזיה... במיוחד לא בסיפור עם רקע לא מוגדר בעליל. דמיינתי את זה יותר כסקוטלנד העתיקה או משהו, האמת.
 
אהבתי את הכתיבה, שגרמה לי לקרוא עד הסוף אפילו שלא קרה משהו בלתי צפוי או משונה. אני חושב שהיא מה שהחזיק לך את הקטע.
מה שכן היה לי מוזר זה הנקמת דם- לא יותר הגיוני שהוא יהרוג את אביה של הנערה שרצח את אביו? אני יודע שזה לא משרת את מטרת הקטע של הקונפליקט בין האהבה למשפחה אבל לי זה היה יותר הגיוני.
 
תודה! האמת שגם לי היו תהיות על הנקמת דם, אבל אנ ימניח שאפשר לסדר את זה איכשהו (אם באשור העונש על כך שאנסת את בתו של השכן היה שיאנסו את הבת שלך [ולא יתלו אותך או משהו הגיוני], אז גם כאן אפשר להחליט שהעונש על גניבה הוא שירצחו את הבת שלך או משהו).
 
חזרה
Top