סליחה על האיחור, אבל עדיף מאוחר על לעולם לא.
והנה רעיונותי, מלווים בפטפוט עצמי קל:
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
רעיון למערכת קסם: בכל דבר חי, מצמחים ועד יצורים חיים, יש אנרגיה קסומה. כאשר אתה לומד להטיל לחשים, אתה לומד למעשה לבצע אחת משלוש האפשרויות האלה (ולרוב שילוב של שלושתן):
- קסמי יצירה: בקסמים אלה אתה משתמש באנרגיית החיים שלך עצמך, ומתעל אותה לדברים. מכיוון שזו האנרגיה שלך, אתה יכול לשלוט בה טוב יותר מבאנרגיה של דברים אחרים, אבל אתה לא יכול לנצל את האנרגיה בצורה חופשית בגלל שיש לך מאגר קטן שמסוכן לנצל אותו יותר מדי. לכן בדרך כלל השיטה הזאת מנוצלת כדי ליצור חפצים שונים מקסם, או כדי לשנות את הגוף שלך.
- קסמי תיעול/שמאניות: בקסמים אלה אתה חותם על הסכם עם יצור כלשהו, לרוב חיה פשוטה ולא יצור תבוני במיוחד, בו אתה מעניק לו מהכוח שלך והוא מעניק לך בתמורה מכוחו. אדם לרוב יכול להחזיק הסכם יחיד כזה, והחיה הופכת להיות מה שמכונה 'חית הרוח' של האדם. בצורה מפתיעה, לבני אדם יש הרבה פחות כוח קסם בגוף מלחיות שונות, ולכן השיטה הזאת מאוד יעילה לאנשים להשיג מקור קסם יעיל וטוב, בתמורה לדברים שונים (נע בין פיסה מהנשמה שלך ללאמץ את החתול שחתמת איתו חוזה ולתת לו אוכל פעמיים בשבוע). נתינת 'פיסת הנשמה' (בקשה נפוצה וכמעט תמיד הכרחית) לחיה מעצימה את כוח הקסם שלה, נותנת לה קשר טלפתי עם בעל פיסת הנשמה ונותנת לבעל הנשמה את היכולת לתעל את האנרגיה של החיה, לכן לרוב זה חלק מהחוזה. עם זאת, לעיתים מוצאים דרכים יצירתיות להצליח לקבל את כוח הקסם של החיה בלי לתת מנשמתך.
הרבה פעמים המראה החיצוני של מי שחתם חוזה עם נשמתו ישתנה במקצת (חתם חוזה עם ציפור - עלול להצמיח נוצות. חתם חוזה עם ארנב - יצמיח פרווה לבנה דקה על הרגליים. התגובה שונה בין חיה לחיה ובין אדם לאדם).
- קסמי הרס: בהם אתה לוקח את האנרגיה הקסומה של משהו ומשחרר אותה בפרץ לעולם. מוחץ עכביש ויוצר כדור אש, מפוצץ שדה פרחים ואפילו תופס אדם או חיה והופך אותם לכדור של אנרגיה טהורה, במחיר החיים שלהם.
אם אני הולך עם הכיוון הזה, אני רוצה גיבורה שחתמה על חוזה עם חתול מפונק שמאמלל את חייה (כמנהג החתולים), והיא נוכלת מגניבה שמתמחה בעיקר בקסמי תיעול ויצירה. וגם גיבור אחד שחתם על חוזה עם בז נודד, כי תמיד רציתי לכתוב סיפור על איש ציפור שמתעלל באשת חתולה (המין לא באמת משנה, אבל ככה אני מדמיין את הדמויות שלי), ומישהו מגניב שאוהב לפוצץ פרחים.
רעיון אחר זה סיפור על עיר סטים-פאנק מעופפת, שבה יש ויכוח תמידי בין כוהני הדת העליונים, היחידים בערך שמחזיקים בקסם ראוי להערכה, כנגד הממציאים שמפתחים את העיר הזאת. העיר מעופפת על סלע ענקי שנע בשמיים, ולאט לאט מתקרב להר עצום מימדים, שבמגע איתו הסלע - והעיר שעליו - ימחצו לאפר. אז הויכוח בין הדת לטכנולוגיה זה שהדת טוענת שהטכנולוגיה אשמה בזה, שהאל לא מרוצה ועל כן הוא רוצה להרוס את העיר, בזמן שלממציאים יש תוכניות מעניינות לשנות את כיוון התעופה של העיר.
זה פחות מתאים לשילוב עם הרעיון הקודם, כי אני רוצה שדות פתוחים בשביל השמאנים בזמן שעל העיר המעופפת יש משאבים הרבה יותר מוגבלים לפוצץ. אני אוהב את שני הרעיונות האלה, נראה לי אני אפתח את שניהם.
רעיון שלישי שלי הוא רעיון אחר (שגם לא מתאים לשילוב עם הרעיונות הקודמים), ובו יש קרב בין מלאכים לשדים, כשבני האדם המסכנים נתקעים באמצע. המלאכים הם אנשים מגעילים ומתנשאים, השדים הם מגעילים ומגניבים, הגיבור הוא מלאך חצי-שד שנפל מאיזה סיבה מטומטמת (דיבר עם בן אדם, ריחם על שד פשוט, משהו כזה), ואז הוא התעסק עם שדים שהספיקו להכתים לו את הנשמה במקום להרוג אותו (כישלון של שד זוטר). אז הוא שונא גם שדים וגם מלאכים. יש לו כנף אחת רגילה וכנף אחת אדומה-שחורה מגניבה, והוא כרגע מסתובב חסר אונים בעולם בני האדם ומנסה למצוא דרך בעיקר, טוב, לשרוד, כששני הצדדים מנסים לחסל אותו סופית.
במחשבה שנייה, אפשר לשלב את זה עם הרעיון הראשון, שהוא נופל לתוך העולם שמלא בקסם שמאני מגניב ופוגש את גברת חתולה ומר ציפור ועוד אנשים מגניבים וביחד הם מנסים למצוא דרך למנוע מעוד מלאכים ליפול מהשמיים.
רעיון הרבה פחות מבוסס שיש לי הוא רעיון לנבל. הקטע של הנבל הזה הוא שמלבד עין אחת סגולה כהה, הוא מכסה את כל הפנים שלו בתחבושות מסיבה לא ברורה, והוא ממש ממש טוב בתמרון מוחי של אנשים. אז לא רק שלאף אחד זה לא נראה מוזר זה שיש לו תחבושות על הפנים, הוא לוקח מוניות/מקביל קסום למוניות בלי לשלם כי הוא לא באמת צריך, נכון? והוא חבר טוב של כולם, וכולם אוהבים אותו, ואחרי שהוא הולך אנשים לא בדיוק מבינים מה קרה שם, אבל מילא, בטח לא דבר חשוב.
הוא נבל שכבר הרבה זמן בא לי לכתוב (לא חייבים את התחבושות, זה סתם גורם לו להיראות מגניב), אבל אין לי כל כך דרך לשלב אותו ברעיונות הקודמים.
במחשבה שנייה, אפשר לשלב אותו ברעיון של המלאכים נגד שדים כשד מגניב, או מלאך מגניב, או מלאך שנפל מגניב או משהו.
תוספת לרעיון של המלאכים נגד שדים: פיות, כי אני אוהב להכניס בדברים פיות, אבל פיות בגובה שני מטרים עם חרב ארוכה וחדה וסדיסטיות, שהן די הלוחמות הפשוטות של השמיים.
עוד תוספת: פחות מתאים אם אני משלב את זה עם השמאניות, אבל אני רוצה לכתוב דמות של מישהי שקוראת ספרי פנטזיה מגיל צעיר (לעולם לא קסום) או קוראת על קסם וכאלה (לעולם קסום) שנורא דלוקה על העניין הזה, אבל אין לה כשרון קסום בכלל, וגם לא שמץ של טקט. אם אני מכניס אותה, אז כשהמלאך שנפל נופל, הוא נופל עליה. ומשם היא מלווה אותו, מרצונו או לא, ולא עושה דבר יעיל אחד במשך הסיפור. אולי קצת.
עוד תוספת, כי יש לי הרבה רעיונות לדבר הזה: שדים שחותמים על חוזים עם אנשים ונותנים להם מה שהם רוצים, ואז אחרי שהחוזה מתבצע הם הופכים להיות שדים (נדוש אבל מגניב, אז למה לוותר על זה). אז יש כמה דמויות שחותמות על חוזים עם שדים, ממתנקשת סדיסטית שבאמצע ההפיכה לשד ועד אנשים פשוטים שלא יודעים איזו טעות הם עושים. אז אם זה מה שקורה עם שדים, יכול להיות שהמלאך שנפל (אני צריך למצוא לו שם) חתם על חוזה עם שד, אבל כשניסו להפוך אותו לשד זה לא עבד בגלל שהוא מלאך והוא רק חצי הומר לשד. וזה למה השדים רוצים לתפוס אותו ולהרוג אותו, כי הם מקווים שזה יסיים את ההפיכה שלו לשד.
טוב, נראה לי שיש פה מספיק רעיונות בינתיים. אולי אעלה פה עוד דברים.
לדעתכם, איזה רעיון כדאי לי לפתח? אני אוהב מאוד את הרעיון של השדים והמלאכים ואת השמאניות, אבל אני לא בטוח כמה הם הולכים ביחד, ובנוסף יש את הרעיון של האי המעופף שאני מאוד אוהב אותו. אני לא סומך על עצמי שאני אצליח לפתח שני רעיונות באותו הזמן, אולי אתחיל באחד ואחריו אעשה עוד אחד. מה אתם ממליצים לי?
והנה רעיונותי, מלווים בפטפוט עצמי קל:
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
רעיון למערכת קסם: בכל דבר חי, מצמחים ועד יצורים חיים, יש אנרגיה קסומה. כאשר אתה לומד להטיל לחשים, אתה לומד למעשה לבצע אחת משלוש האפשרויות האלה (ולרוב שילוב של שלושתן):
- קסמי יצירה: בקסמים אלה אתה משתמש באנרגיית החיים שלך עצמך, ומתעל אותה לדברים. מכיוון שזו האנרגיה שלך, אתה יכול לשלוט בה טוב יותר מבאנרגיה של דברים אחרים, אבל אתה לא יכול לנצל את האנרגיה בצורה חופשית בגלל שיש לך מאגר קטן שמסוכן לנצל אותו יותר מדי. לכן בדרך כלל השיטה הזאת מנוצלת כדי ליצור חפצים שונים מקסם, או כדי לשנות את הגוף שלך.
- קסמי תיעול/שמאניות: בקסמים אלה אתה חותם על הסכם עם יצור כלשהו, לרוב חיה פשוטה ולא יצור תבוני במיוחד, בו אתה מעניק לו מהכוח שלך והוא מעניק לך בתמורה מכוחו. אדם לרוב יכול להחזיק הסכם יחיד כזה, והחיה הופכת להיות מה שמכונה 'חית הרוח' של האדם. בצורה מפתיעה, לבני אדם יש הרבה פחות כוח קסם בגוף מלחיות שונות, ולכן השיטה הזאת מאוד יעילה לאנשים להשיג מקור קסם יעיל וטוב, בתמורה לדברים שונים (נע בין פיסה מהנשמה שלך ללאמץ את החתול שחתמת איתו חוזה ולתת לו אוכל פעמיים בשבוע). נתינת 'פיסת הנשמה' (בקשה נפוצה וכמעט תמיד הכרחית) לחיה מעצימה את כוח הקסם שלה, נותנת לה קשר טלפתי עם בעל פיסת הנשמה ונותנת לבעל הנשמה את היכולת לתעל את האנרגיה של החיה, לכן לרוב זה חלק מהחוזה. עם זאת, לעיתים מוצאים דרכים יצירתיות להצליח לקבל את כוח הקסם של החיה בלי לתת מנשמתך.
הרבה פעמים המראה החיצוני של מי שחתם חוזה עם נשמתו ישתנה במקצת (חתם חוזה עם ציפור - עלול להצמיח נוצות. חתם חוזה עם ארנב - יצמיח פרווה לבנה דקה על הרגליים. התגובה שונה בין חיה לחיה ובין אדם לאדם).
- קסמי הרס: בהם אתה לוקח את האנרגיה הקסומה של משהו ומשחרר אותה בפרץ לעולם. מוחץ עכביש ויוצר כדור אש, מפוצץ שדה פרחים ואפילו תופס אדם או חיה והופך אותם לכדור של אנרגיה טהורה, במחיר החיים שלהם.
אם אני הולך עם הכיוון הזה, אני רוצה גיבורה שחתמה על חוזה עם חתול מפונק שמאמלל את חייה (כמנהג החתולים), והיא נוכלת מגניבה שמתמחה בעיקר בקסמי תיעול ויצירה. וגם גיבור אחד שחתם על חוזה עם בז נודד, כי תמיד רציתי לכתוב סיפור על איש ציפור שמתעלל באשת חתולה (המין לא באמת משנה, אבל ככה אני מדמיין את הדמויות שלי), ומישהו מגניב שאוהב לפוצץ פרחים.
רעיון אחר זה סיפור על עיר סטים-פאנק מעופפת, שבה יש ויכוח תמידי בין כוהני הדת העליונים, היחידים בערך שמחזיקים בקסם ראוי להערכה, כנגד הממציאים שמפתחים את העיר הזאת. העיר מעופפת על סלע ענקי שנע בשמיים, ולאט לאט מתקרב להר עצום מימדים, שבמגע איתו הסלע - והעיר שעליו - ימחצו לאפר. אז הויכוח בין הדת לטכנולוגיה זה שהדת טוענת שהטכנולוגיה אשמה בזה, שהאל לא מרוצה ועל כן הוא רוצה להרוס את העיר, בזמן שלממציאים יש תוכניות מעניינות לשנות את כיוון התעופה של העיר.
זה פחות מתאים לשילוב עם הרעיון הקודם, כי אני רוצה שדות פתוחים בשביל השמאנים בזמן שעל העיר המעופפת יש משאבים הרבה יותר מוגבלים לפוצץ. אני אוהב את שני הרעיונות האלה, נראה לי אני אפתח את שניהם.
רעיון שלישי שלי הוא רעיון אחר (שגם לא מתאים לשילוב עם הרעיונות הקודמים), ובו יש קרב בין מלאכים לשדים, כשבני האדם המסכנים נתקעים באמצע. המלאכים הם אנשים מגעילים ומתנשאים, השדים הם מגעילים ומגניבים, הגיבור הוא מלאך חצי-שד שנפל מאיזה סיבה מטומטמת (דיבר עם בן אדם, ריחם על שד פשוט, משהו כזה), ואז הוא התעסק עם שדים שהספיקו להכתים לו את הנשמה במקום להרוג אותו (כישלון של שד זוטר). אז הוא שונא גם שדים וגם מלאכים. יש לו כנף אחת רגילה וכנף אחת אדומה-שחורה מגניבה, והוא כרגע מסתובב חסר אונים בעולם בני האדם ומנסה למצוא דרך בעיקר, טוב, לשרוד, כששני הצדדים מנסים לחסל אותו סופית.
במחשבה שנייה, אפשר לשלב את זה עם הרעיון הראשון, שהוא נופל לתוך העולם שמלא בקסם שמאני מגניב ופוגש את גברת חתולה ומר ציפור ועוד אנשים מגניבים וביחד הם מנסים למצוא דרך למנוע מעוד מלאכים ליפול מהשמיים.
רעיון הרבה פחות מבוסס שיש לי הוא רעיון לנבל. הקטע של הנבל הזה הוא שמלבד עין אחת סגולה כהה, הוא מכסה את כל הפנים שלו בתחבושות מסיבה לא ברורה, והוא ממש ממש טוב בתמרון מוחי של אנשים. אז לא רק שלאף אחד זה לא נראה מוזר זה שיש לו תחבושות על הפנים, הוא לוקח מוניות/מקביל קסום למוניות בלי לשלם כי הוא לא באמת צריך, נכון? והוא חבר טוב של כולם, וכולם אוהבים אותו, ואחרי שהוא הולך אנשים לא בדיוק מבינים מה קרה שם, אבל מילא, בטח לא דבר חשוב.
הוא נבל שכבר הרבה זמן בא לי לכתוב (לא חייבים את התחבושות, זה סתם גורם לו להיראות מגניב), אבל אין לי כל כך דרך לשלב אותו ברעיונות הקודמים.
במחשבה שנייה, אפשר לשלב אותו ברעיון של המלאכים נגד שדים כשד מגניב, או מלאך מגניב, או מלאך שנפל מגניב או משהו.
תוספת לרעיון של המלאכים נגד שדים: פיות, כי אני אוהב להכניס בדברים פיות, אבל פיות בגובה שני מטרים עם חרב ארוכה וחדה וסדיסטיות, שהן די הלוחמות הפשוטות של השמיים.
עוד תוספת: פחות מתאים אם אני משלב את זה עם השמאניות, אבל אני רוצה לכתוב דמות של מישהי שקוראת ספרי פנטזיה מגיל צעיר (לעולם לא קסום) או קוראת על קסם וכאלה (לעולם קסום) שנורא דלוקה על העניין הזה, אבל אין לה כשרון קסום בכלל, וגם לא שמץ של טקט. אם אני מכניס אותה, אז כשהמלאך שנפל נופל, הוא נופל עליה. ומשם היא מלווה אותו, מרצונו או לא, ולא עושה דבר יעיל אחד במשך הסיפור. אולי קצת.
עוד תוספת, כי יש לי הרבה רעיונות לדבר הזה: שדים שחותמים על חוזים עם אנשים ונותנים להם מה שהם רוצים, ואז אחרי שהחוזה מתבצע הם הופכים להיות שדים (נדוש אבל מגניב, אז למה לוותר על זה). אז יש כמה דמויות שחותמות על חוזים עם שדים, ממתנקשת סדיסטית שבאמצע ההפיכה לשד ועד אנשים פשוטים שלא יודעים איזו טעות הם עושים. אז אם זה מה שקורה עם שדים, יכול להיות שהמלאך שנפל (אני צריך למצוא לו שם) חתם על חוזה עם שד, אבל כשניסו להפוך אותו לשד זה לא עבד בגלל שהוא מלאך והוא רק חצי הומר לשד. וזה למה השדים רוצים לתפוס אותו ולהרוג אותו, כי הם מקווים שזה יסיים את ההפיכה שלו לשד.
טוב, נראה לי שיש פה מספיק רעיונות בינתיים. אולי אעלה פה עוד דברים.
לדעתכם, איזה רעיון כדאי לי לפתח? אני אוהב מאוד את הרעיון של השדים והמלאכים ואת השמאניות, אבל אני לא בטוח כמה הם הולכים ביחד, ובנוסף יש את הרעיון של האי המעופף שאני מאוד אוהב אותו. אני לא סומך על עצמי שאני אצליח לפתח שני רעיונות באותו הזמן, אולי אתחיל באחד ואחריו אעשה עוד אחד. מה אתם ממליצים לי?
