לאחרונה כמה חברים בפורום התחילו לכתוב סיפורים ארוכים - שזה דבר נהדר, וח"ח על ההשקעה - אבל כשראיתי שהסיפור לא תמיד זרם להם, חשבתי לחלוק כמה מהמחשבות שלי על תהליך היצירה ואיך אני ניגש לעניין. אני מקווה שזה יהיה שימושי לכל הכותבים המנוסים יותר והמנוסים פחות.
אז קודם כל, שתדעו מאיפה אני מגיע - למדתי כתיבה רק ברמה בסיסית למדי. רוב הידע שלי מבוסס על קריאה וניסיון, ובמידה פחותה על עצות מהאינטרנט, ספרי כתיבה ושיעורי כתיבה למתחילים. אני כותב כבר הרבה זמן והרבה סיפורים (אני חושב שפירסמתי לראשונה בפורום לפני איזה 10 שנים), סיימתי טיוטא של ספר ותכננתי עוד כמה, זכיתי פעם בפרס ובשנים האחרונות יצא לי להתפרש ולהתנסות בעוד כל מיני מדיומים (ובמיוחד אנימציה וציור). והיופי בלנסות מגוון מדיומים הוא שזה עוזר להבין את הייחוד של כל אחד - ומה שאולי יותר חשוב, את מה שמשותף. וגיליתי שאותה גישה ליצירה עובדת בשבילי מצוין בכל מדיום, פחות או יותר.
הגישה מבוססת על תכנון מראש ותהליך מסודר, מהגדול לקטן. אני יודע שיש אנשים שאוהבים לכתוב בצורה אורגנית ומשוחררת יותר, אבל זה עבד בשבילי ואני חושב שלכל הפחות שווה לנסות. והרעיון הבסיסי תקף לכל דבר - כולל תוכן מ"ת, כולל תוכן מכאני, כולל כל פרויקט. זו פשוט דרך לגשת לבעיות בצורה מסודרת ומודעת.
הרעיון הבסיסי הוא להחליט מה אתם בכלל רוצים לעשות, לסמן את המטרה, לתכנן את הדרך ורק אז להתחיל לעבוד - ולא להתחיל לעבוד מיד, ולהחליט החלטות תוך כדי. אם אתם רוצים לטייל אפשר פשוט להיכנס למכונית ולהתחיל ליסוע, אבל אז כנראה שתפספסו מקומות נפלאים כמו נחל דן או קלעת נמרוד. אז כשאנשים רוצים לכתוב, והם מתיישבים ומיד מתחילים לכתוב... בשבילי זה לעבוד בסדר הפוך, עד כמה שזה נשמע מגוחך. כתיבה היא השלב האחרון, רק אחרי שאני יודע בדיוק מה הולך לקרות, איפה זה הולך לקרות, למי זה הולך לקרות, ואיך זה הולך לקרות.
תחילת העבודה היא יחסית גמישה: לפעמים אני מתחיל מהמיכל (האם זה יהיה סיפור קצר, שיר, ספר, קטע פלאפי?), לפעמים מתחושה (האם אני רוצה לעורר ריגוש, עצב, מסתורין, משהו אחר?), ולפעמים מרעיון. מאיפה שאני לא מתחיל, אני מיד מחליט על שני האחרים: אני יודע מה אני רוצה ליצור, מה אני רוצה שהוא יעשה לקורא, ומה יהיה הרעיון הבסיסי. המשך העבודה די קבוע, בהתאם למדיום. כשמדובר בסיפורים קצרים או ארוכים הוא נראה בערך ככה:
1. סיעור מוחין על הרעיון הבסיסי
2-4. הרחבת דמויות\עולם\עלילה (בסוף השלבים האלה יש לי מתווה כללי לסיפור)
5. סיעור מוחין על המתווה הכללי
6-8. פירוט הדמויות\עולם\עלילה (עכשיו יש לי מתווה מפורט של כל הנפשות הפועלות, חוקי העולם וכל האירועים בעלילה)
9. כתיבה
לפעמים אני חוזר על סיעור המוחין וההרחבה עוד פעם או פעמיים, אבל לצורך העניין, זה מספיק. וכמו שאתם רואים, אני מתחיל לכתוב רק כשאני יודע בדיוק מה הולך לקרות. ככה אני יכול להתרכז בכתיבה - את כל פיתוח הדמויות וההחלטות העלילתיות כבר עשיתי.
******
עכשיו אנחנו מגיעים לתרגיל. אני מקווה לעבור על כל השלבים האלה, חוץ משלב הכתיבה, ולפרסם כאן את התהליך - אני לא יודע באיזו תדירות אני אעשה את זה, אבל אני מקווה להגיע עד הסוף. ואתם מוזמנים להצטרף! בכל פעם אני אתן מחשבות והצעות שרלוונטיות לשלב הזה, וכל מי שמעוניין מוזמן לפרסם משלו (עם התגית [תרגיל כתיבה X] לצורך העניין). עם קצת מזל, בסוף יהיו לנו כמה מתווים מלאים לסיפורים והם יהיו אחלה לגמרי.
הפעם אני רוצה להתחיל מרעיון, ועל השאר נחליט אחר כך. אני די גאה ביכולת שלי לחשוב על רעיונות. ואני גאה בה כי זו מיומנות, ועבדתי קשה כדי לפתח אותה. שאלו אותי איך אני חושב על רעיונות כאלה לחותם - התשובה היא שהתאמנתי. התאמנתי על לזהות שביבי רעיונות עם פוטנציאל, לתפוס אותם, ואם באמת יש בהם משהו לתת להם לגדול ולפרוח.
אז זה דבר שצריך לעבוד עליו, אבל יש שיטות לעודד יצירתיות. אתם לא צריכים לחכות למוזה שתכה בכם על הראש, אתם יכולים לצאת לחפש אותה בעצמכם. אחת האהובות עליי היא פשוט לראות סרטונים שאני אוהב עד שהם מציתים משהו. את השיטה שאני אשתמש בה הפעם למדתי מהמורה שלי לתסריט.
כמו שאם אתם רוצים לכתוב אתם לא יושבים וכותב, אם אתם רוצים רעיון אתם לא יושבים וחושבים על רעיון. אתם מכינים מצע. והמצע הזה הוא פשוט כל הדברים שאתם מחבבים בסיפור. כולם! או לפחות רובם. אלה יכולים להיות רעיונות כלליים של מה שאתם מחפשים, תחושות מסוימות, סוג של סצנה, סוג של דמות, סוג של עולם, דברים כמו מלחמה או חדי-קרן או אקדחים... כל trope יכול לעבוד, אבל אל תגבילו את עצמכם לטרופים. פשוט תעשו רשימה של כל דבר שיכול להיות מעניין בשבילכם. תנו לרעיונות לבוא אחר כך.
זו הרשימה שלי, או לפחות חלק ממנה:
וזהו. זה כל מה שאתם צריכים לעשות. תנו לעצמכם לפחות כמה ימים להכין את הרשימה - תרשמו כל מה שעולה לכם, תעשו הפסקה, תחזרו. תעברו על יצירות שאתם אוהבים, תחשבו מה מושך אתכם בהן. ואל תחשבו על רעיונות, זה יבוא בהמשך - אם עולה לכם רעיון, תשכחו ממנו. אם עולה לכם רעיון ממש טוב תשכחו ממנו. אם עולה לכם רעיון ממש *ממש* טוב, תרשמו אותו ושימו אותו בצד. תעשו מה שאתם יכולים לא לרוץ קדימה ולתת לדברים להבשיל.
אתם מוזמנים לפרסם את הרשימה בפורום, או את רובה אם אתם לא רוצים לפרסם חלקים ממנה. וגם אם אתם לא מתכוונים לכתוב שום דבר, חלק מהתרגילים יכולים להיות שימושיים גם בתחומים אחרים (כמו תכנון דב"שים) או מעניינים בפני עצמם. בכל מקרה, נסו ליהנות! כיף משפר את העבודה שלכם, לא גורע ממנה. מנסיון.
אז אני מקווה שתצטרפו אליי, מקווה שהמחשבות והעצות שלי יעזרו, ומקווה שתצליחו לכתוב יותר טוב משכתבתם עד עכשיו.
ושתיהנו.
אז קודם כל, שתדעו מאיפה אני מגיע - למדתי כתיבה רק ברמה בסיסית למדי. רוב הידע שלי מבוסס על קריאה וניסיון, ובמידה פחותה על עצות מהאינטרנט, ספרי כתיבה ושיעורי כתיבה למתחילים. אני כותב כבר הרבה זמן והרבה סיפורים (אני חושב שפירסמתי לראשונה בפורום לפני איזה 10 שנים), סיימתי טיוטא של ספר ותכננתי עוד כמה, זכיתי פעם בפרס ובשנים האחרונות יצא לי להתפרש ולהתנסות בעוד כל מיני מדיומים (ובמיוחד אנימציה וציור). והיופי בלנסות מגוון מדיומים הוא שזה עוזר להבין את הייחוד של כל אחד - ומה שאולי יותר חשוב, את מה שמשותף. וגיליתי שאותה גישה ליצירה עובדת בשבילי מצוין בכל מדיום, פחות או יותר.
הגישה מבוססת על תכנון מראש ותהליך מסודר, מהגדול לקטן. אני יודע שיש אנשים שאוהבים לכתוב בצורה אורגנית ומשוחררת יותר, אבל זה עבד בשבילי ואני חושב שלכל הפחות שווה לנסות. והרעיון הבסיסי תקף לכל דבר - כולל תוכן מ"ת, כולל תוכן מכאני, כולל כל פרויקט. זו פשוט דרך לגשת לבעיות בצורה מסודרת ומודעת.
הרעיון הבסיסי הוא להחליט מה אתם בכלל רוצים לעשות, לסמן את המטרה, לתכנן את הדרך ורק אז להתחיל לעבוד - ולא להתחיל לעבוד מיד, ולהחליט החלטות תוך כדי. אם אתם רוצים לטייל אפשר פשוט להיכנס למכונית ולהתחיל ליסוע, אבל אז כנראה שתפספסו מקומות נפלאים כמו נחל דן או קלעת נמרוד. אז כשאנשים רוצים לכתוב, והם מתיישבים ומיד מתחילים לכתוב... בשבילי זה לעבוד בסדר הפוך, עד כמה שזה נשמע מגוחך. כתיבה היא השלב האחרון, רק אחרי שאני יודע בדיוק מה הולך לקרות, איפה זה הולך לקרות, למי זה הולך לקרות, ואיך זה הולך לקרות.
תחילת העבודה היא יחסית גמישה: לפעמים אני מתחיל מהמיכל (האם זה יהיה סיפור קצר, שיר, ספר, קטע פלאפי?), לפעמים מתחושה (האם אני רוצה לעורר ריגוש, עצב, מסתורין, משהו אחר?), ולפעמים מרעיון. מאיפה שאני לא מתחיל, אני מיד מחליט על שני האחרים: אני יודע מה אני רוצה ליצור, מה אני רוצה שהוא יעשה לקורא, ומה יהיה הרעיון הבסיסי. המשך העבודה די קבוע, בהתאם למדיום. כשמדובר בסיפורים קצרים או ארוכים הוא נראה בערך ככה:
1. סיעור מוחין על הרעיון הבסיסי
2-4. הרחבת דמויות\עולם\עלילה (בסוף השלבים האלה יש לי מתווה כללי לסיפור)
5. סיעור מוחין על המתווה הכללי
6-8. פירוט הדמויות\עולם\עלילה (עכשיו יש לי מתווה מפורט של כל הנפשות הפועלות, חוקי העולם וכל האירועים בעלילה)
9. כתיבה
לפעמים אני חוזר על סיעור המוחין וההרחבה עוד פעם או פעמיים, אבל לצורך העניין, זה מספיק. וכמו שאתם רואים, אני מתחיל לכתוב רק כשאני יודע בדיוק מה הולך לקרות. ככה אני יכול להתרכז בכתיבה - את כל פיתוח הדמויות וההחלטות העלילתיות כבר עשיתי.
******
עכשיו אנחנו מגיעים לתרגיל. אני מקווה לעבור על כל השלבים האלה, חוץ משלב הכתיבה, ולפרסם כאן את התהליך - אני לא יודע באיזו תדירות אני אעשה את זה, אבל אני מקווה להגיע עד הסוף. ואתם מוזמנים להצטרף! בכל פעם אני אתן מחשבות והצעות שרלוונטיות לשלב הזה, וכל מי שמעוניין מוזמן לפרסם משלו (עם התגית [תרגיל כתיבה X] לצורך העניין). עם קצת מזל, בסוף יהיו לנו כמה מתווים מלאים לסיפורים והם יהיו אחלה לגמרי.
הפעם אני רוצה להתחיל מרעיון, ועל השאר נחליט אחר כך. אני די גאה ביכולת שלי לחשוב על רעיונות. ואני גאה בה כי זו מיומנות, ועבדתי קשה כדי לפתח אותה. שאלו אותי איך אני חושב על רעיונות כאלה לחותם - התשובה היא שהתאמנתי. התאמנתי על לזהות שביבי רעיונות עם פוטנציאל, לתפוס אותם, ואם באמת יש בהם משהו לתת להם לגדול ולפרוח.
אז זה דבר שצריך לעבוד עליו, אבל יש שיטות לעודד יצירתיות. אתם לא צריכים לחכות למוזה שתכה בכם על הראש, אתם יכולים לצאת לחפש אותה בעצמכם. אחת האהובות עליי היא פשוט לראות סרטונים שאני אוהב עד שהם מציתים משהו. את השיטה שאני אשתמש בה הפעם למדתי מהמורה שלי לתסריט.
כמו שאם אתם רוצים לכתוב אתם לא יושבים וכותב, אם אתם רוצים רעיון אתם לא יושבים וחושבים על רעיון. אתם מכינים מצע. והמצע הזה הוא פשוט כל הדברים שאתם מחבבים בסיפור. כולם! או לפחות רובם. אלה יכולים להיות רעיונות כלליים של מה שאתם מחפשים, תחושות מסוימות, סוג של סצנה, סוג של דמות, סוג של עולם, דברים כמו מלחמה או חדי-קרן או אקדחים... כל trope יכול לעבוד, אבל אל תגבילו את עצמכם לטרופים. פשוט תעשו רשימה של כל דבר שיכול להיות מעניין בשבילכם. תנו לרעיונות לבוא אחר כך.
זו הרשימה שלי, או לפחות חלק ממנה:
דמויות מורכבות
התפתחות דמויות
גדילה של דמויות בכוח ומעמד
אנשים פשוטים במצבים מורכבים
עולמות פנטזיה מוזרים (לעולם-לא-עולם, לונדון תחתית)
שמימי מול ארצי
מד"ב קשה
קסם קשה
קסם מקורי
כוחות שמערבים תנועה
כוחות עם מחיר מעניין לשימוש בהם
סטימפאנק
רוחות טבע או אלים כמו בנשגבים
סיפורי heist
משחקים פוליטיים, המורכבות והתככים של החברה הגבוהה
פרקליט השטן
דמות שקוראת תיגר על הסדר הקיים
דמויות עם תשוקה לפעילות מסוימת, כמו נגינה או אמנות או ספורט
דמות רב-אומן בתחום מסוים
דמויות חמודות
דמויות מטופשות
דמויות כיפיות
סצנה שהופכת משהו קטן וחסר משמעות לדרמטי ואפי לחלוטין
סצנת עימות מילולי על בסיס מוסרי
האמת, כל שתי דמויות שלא יכולות להסכים אבל כל אחת מובנת וסימפטית
סצנה שבה דמות פשוט מאבדת את זה ומתחילה לכסח את כולם
סצנה שבה דמות מפצחת משהו ומצליחה לעשות משהו מדהים
סצנה שבה תוכניות והכנות ארוכות סוף סוף יוצאות אל הפועל
פסיכדליה ו\או סוריאליזם
תעופה
מלאכים
קנטאורים
יצורים בלי פנים, רק עיניים
צלף (בנשק טווח, לא הצמח)
ספינות אוויר
מסכות
הרים
בוץ
חורף
לילה
ערבות (העץ)
ערבות (תוואי השטח)
חלילים
צלקות
רכבות
דלתות
שפמים
ג'נטלמנים בחליפות
נשים בחליפות
תחושה של משהו אדיר ועתיק, שרק מגרדים את פני השטח שלו
תחושה של חוסר וודאות והליכה לאיבוד
אנשים שבורים
עדינות
התפתחות דמויות
גדילה של דמויות בכוח ומעמד
אנשים פשוטים במצבים מורכבים
עולמות פנטזיה מוזרים (לעולם-לא-עולם, לונדון תחתית)
שמימי מול ארצי
מד"ב קשה
קסם קשה
קסם מקורי
כוחות שמערבים תנועה
כוחות עם מחיר מעניין לשימוש בהם
סטימפאנק
רוחות טבע או אלים כמו בנשגבים
סיפורי heist
משחקים פוליטיים, המורכבות והתככים של החברה הגבוהה
פרקליט השטן
דמות שקוראת תיגר על הסדר הקיים
דמויות עם תשוקה לפעילות מסוימת, כמו נגינה או אמנות או ספורט
דמות רב-אומן בתחום מסוים
דמויות חמודות
דמויות מטופשות
דמויות כיפיות
סצנה שהופכת משהו קטן וחסר משמעות לדרמטי ואפי לחלוטין
סצנת עימות מילולי על בסיס מוסרי
האמת, כל שתי דמויות שלא יכולות להסכים אבל כל אחת מובנת וסימפטית
סצנה שבה דמות פשוט מאבדת את זה ומתחילה לכסח את כולם
סצנה שבה דמות מפצחת משהו ומצליחה לעשות משהו מדהים
סצנה שבה תוכניות והכנות ארוכות סוף סוף יוצאות אל הפועל
פסיכדליה ו\או סוריאליזם
תעופה
מלאכים
קנטאורים
יצורים בלי פנים, רק עיניים
צלף (בנשק טווח, לא הצמח)
ספינות אוויר
מסכות
הרים
בוץ
חורף
לילה
ערבות (העץ)
ערבות (תוואי השטח)
חלילים
צלקות
רכבות
דלתות
שפמים
ג'נטלמנים בחליפות
נשים בחליפות
תחושה של משהו אדיר ועתיק, שרק מגרדים את פני השטח שלו
תחושה של חוסר וודאות והליכה לאיבוד
אנשים שבורים
עדינות
אתם מוזמנים לפרסם את הרשימה בפורום, או את רובה אם אתם לא רוצים לפרסם חלקים ממנה. וגם אם אתם לא מתכוונים לכתוב שום דבר, חלק מהתרגילים יכולים להיות שימושיים גם בתחומים אחרים (כמו תכנון דב"שים) או מעניינים בפני עצמם. בכל מקרה, נסו ליהנות! כיף משפר את העבודה שלכם, לא גורע ממנה. מנסיון.
אז אני מקווה שתצטרפו אליי, מקווה שהמחשבות והעצות שלי יעזרו, ומקווה שתצליחו לכתוב יותר טוב משכתבתם עד עכשיו.
ושתיהנו.