• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מחשבות על יצירה וכתיבה, ותרגיל

ת'ור

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
לאחרונה כמה חברים בפורום התחילו לכתוב סיפורים ארוכים - שזה דבר נהדר, וח"ח על ההשקעה - אבל כשראיתי שהסיפור לא תמיד זרם להם, חשבתי לחלוק כמה מהמחשבות שלי על תהליך היצירה ואיך אני ניגש לעניין. אני מקווה שזה יהיה שימושי לכל הכותבים המנוסים יותר והמנוסים פחות.

אז קודם כל, שתדעו מאיפה אני מגיע - למדתי כתיבה רק ברמה בסיסית למדי. רוב הידע שלי מבוסס על קריאה וניסיון, ובמידה פחותה על עצות מהאינטרנט, ספרי כתיבה ושיעורי כתיבה למתחילים. אני כותב כבר הרבה זמן והרבה סיפורים (אני חושב שפירסמתי לראשונה בפורום לפני איזה 10 שנים), סיימתי טיוטא של ספר ותכננתי עוד כמה, זכיתי פעם בפרס ובשנים האחרונות יצא לי להתפרש ולהתנסות בעוד כל מיני מדיומים (ובמיוחד אנימציה וציור). והיופי בלנסות מגוון מדיומים הוא שזה עוזר להבין את הייחוד של כל אחד - ומה שאולי יותר חשוב, את מה שמשותף. וגיליתי שאותה גישה ליצירה עובדת בשבילי מצוין בכל מדיום, פחות או יותר.
הגישה מבוססת על תכנון מראש ותהליך מסודר, מהגדול לקטן. אני יודע שיש אנשים שאוהבים לכתוב בצורה אורגנית ומשוחררת יותר, אבל זה עבד בשבילי ואני חושב שלכל הפחות שווה לנסות. והרעיון הבסיסי תקף לכל דבר - כולל תוכן מ"ת, כולל תוכן מכאני, כולל כל פרויקט. זו פשוט דרך לגשת לבעיות בצורה מסודרת ומודעת.

הרעיון הבסיסי הוא להחליט מה אתם בכלל רוצים לעשות, לסמן את המטרה, לתכנן את הדרך ורק אז להתחיל לעבוד - ולא להתחיל לעבוד מיד, ולהחליט החלטות תוך כדי. אם אתם רוצים לטייל אפשר פשוט להיכנס למכונית ולהתחיל ליסוע, אבל אז כנראה שתפספסו מקומות נפלאים כמו נחל דן או קלעת נמרוד. אז כשאנשים רוצים לכתוב, והם מתיישבים ומיד מתחילים לכתוב... בשבילי זה לעבוד בסדר הפוך, עד כמה שזה נשמע מגוחך. כתיבה היא השלב האחרון, רק אחרי שאני יודע בדיוק מה הולך לקרות, איפה זה הולך לקרות, למי זה הולך לקרות, ואיך זה הולך לקרות.
תחילת העבודה היא יחסית גמישה: לפעמים אני מתחיל מהמיכל (האם זה יהיה סיפור קצר, שיר, ספר, קטע פלאפי?), לפעמים מתחושה (האם אני רוצה לעורר ריגוש, עצב, מסתורין, משהו אחר?), ולפעמים מרעיון. מאיפה שאני לא מתחיל, אני מיד מחליט על שני האחרים: אני יודע מה אני רוצה ליצור, מה אני רוצה שהוא יעשה לקורא, ומה יהיה הרעיון הבסיסי. המשך העבודה די קבוע, בהתאם למדיום. כשמדובר בסיפורים קצרים או ארוכים הוא נראה בערך ככה:
1. סיעור מוחין על הרעיון הבסיסי
2-4. הרחבת דמויות\עולם\עלילה (בסוף השלבים האלה יש לי מתווה כללי לסיפור)
5. סיעור מוחין על המתווה הכללי
6-8. פירוט הדמויות\עולם\עלילה (עכשיו יש לי מתווה מפורט של כל הנפשות הפועלות, חוקי העולם וכל האירועים בעלילה)
9. כתיבה
לפעמים אני חוזר על סיעור המוחין וההרחבה עוד פעם או פעמיים, אבל לצורך העניין, זה מספיק. וכמו שאתם רואים, אני מתחיל לכתוב רק כשאני יודע בדיוק מה הולך לקרות. ככה אני יכול להתרכז בכתיבה - את כל פיתוח הדמויות וההחלטות העלילתיות כבר עשיתי.
******

עכשיו אנחנו מגיעים לתרגיל. אני מקווה לעבור על כל השלבים האלה, חוץ משלב הכתיבה, ולפרסם כאן את התהליך - אני לא יודע באיזו תדירות אני אעשה את זה, אבל אני מקווה להגיע עד הסוף. ואתם מוזמנים להצטרף! בכל פעם אני אתן מחשבות והצעות שרלוונטיות לשלב הזה, וכל מי שמעוניין מוזמן לפרסם משלו (עם התגית [תרגיל כתיבה X] לצורך העניין). עם קצת מזל, בסוף יהיו לנו כמה מתווים מלאים לסיפורים והם יהיו אחלה לגמרי.

הפעם אני רוצה להתחיל מרעיון, ועל השאר נחליט אחר כך. אני די גאה ביכולת שלי לחשוב על רעיונות. ואני גאה בה כי זו מיומנות, ועבדתי קשה כדי לפתח אותה. שאלו אותי איך אני חושב על רעיונות כאלה לחותם - התשובה היא שהתאמנתי. התאמנתי על לזהות שביבי רעיונות עם פוטנציאל, לתפוס אותם, ואם באמת יש בהם משהו לתת להם לגדול ולפרוח.
אז זה דבר שצריך לעבוד עליו, אבל יש שיטות לעודד יצירתיות. אתם לא צריכים לחכות למוזה שתכה בכם על הראש, אתם יכולים לצאת לחפש אותה בעצמכם. אחת האהובות עליי היא פשוט לראות סרטונים שאני אוהב עד שהם מציתים משהו. את השיטה שאני אשתמש בה הפעם למדתי מהמורה שלי לתסריט.
כמו שאם אתם רוצים לכתוב אתם לא יושבים וכותב, אם אתם רוצים רעיון אתם לא יושבים וחושבים על רעיון. אתם מכינים מצע. והמצע הזה הוא פשוט כל הדברים שאתם מחבבים בסיפור. כולם! או לפחות רובם. אלה יכולים להיות רעיונות כלליים של מה שאתם מחפשים, תחושות מסוימות, סוג של סצנה, סוג של דמות, סוג של עולם, דברים כמו מלחמה או חדי-קרן או אקדחים... כל trope יכול לעבוד, אבל אל תגבילו את עצמכם לטרופים. פשוט תעשו רשימה של כל דבר שיכול להיות מעניין בשבילכם. תנו לרעיונות לבוא אחר כך.

זו הרשימה שלי, או לפחות חלק ממנה:
דמויות מורכבות
התפתחות דמויות
גדילה של דמויות בכוח ומעמד
אנשים פשוטים במצבים מורכבים
עולמות פנטזיה מוזרים (לעולם-לא-עולם, לונדון תחתית)
שמימי מול ארצי
מד"ב קשה
קסם קשה
קסם מקורי
כוחות שמערבים תנועה
כוחות עם מחיר מעניין לשימוש בהם
סטימפאנק
רוחות טבע או אלים כמו בנשגבים
סיפורי heist
משחקים פוליטיים, המורכבות והתככים של החברה הגבוהה
פרקליט השטן
דמות שקוראת תיגר על הסדר הקיים
דמויות עם תשוקה לפעילות מסוימת, כמו נגינה או אמנות או ספורט
דמות רב-אומן בתחום מסוים
דמויות חמודות
דמויות מטופשות
דמויות כיפיות
סצנה שהופכת משהו קטן וחסר משמעות לדרמטי ואפי לחלוטין
סצנת עימות מילולי על בסיס מוסרי
האמת, כל שתי דמויות שלא יכולות להסכים אבל כל אחת מובנת וסימפטית
סצנה שבה דמות פשוט מאבדת את זה ומתחילה לכסח את כולם
סצנה שבה דמות מפצחת משהו ומצליחה לעשות משהו מדהים
סצנה שבה תוכניות והכנות ארוכות סוף סוף יוצאות אל הפועל
פסיכדליה ו\או סוריאליזם
תעופה
מלאכים
קנטאורים
יצורים בלי פנים, רק עיניים
צלף (בנשק טווח, לא הצמח)
ספינות אוויר
מסכות
הרים
בוץ
חורף
לילה
ערבות (העץ)
ערבות (תוואי השטח)
חלילים
צלקות
רכבות
דלתות
שפמים
ג'נטלמנים בחליפות
נשים בחליפות
תחושה של משהו אדיר ועתיק, שרק מגרדים את פני השטח שלו
תחושה של חוסר וודאות והליכה לאיבוד
אנשים שבורים
עדינות
וזהו. זה כל מה שאתם צריכים לעשות. תנו לעצמכם לפחות כמה ימים להכין את הרשימה - תרשמו כל מה שעולה לכם, תעשו הפסקה, תחזרו. תעברו על יצירות שאתם אוהבים, תחשבו מה מושך אתכם בהן. ואל תחשבו על רעיונות, זה יבוא בהמשך - אם עולה לכם רעיון, תשכחו ממנו. אם עולה לכם רעיון ממש טוב תשכחו ממנו. אם עולה לכם רעיון ממש *ממש* טוב, תרשמו אותו ושימו אותו בצד. תעשו מה שאתם יכולים לא לרוץ קדימה ולתת לדברים להבשיל.
אתם מוזמנים לפרסם את הרשימה בפורום, או את רובה אם אתם לא רוצים לפרסם חלקים ממנה. וגם אם אתם לא מתכוונים לכתוב שום דבר, חלק מהתרגילים יכולים להיות שימושיים גם בתחומים אחרים (כמו תכנון דב"שים) או מעניינים בפני עצמם. בכל מקרה, נסו ליהנות! כיף משפר את העבודה שלכם, לא גורע ממנה. מנסיון.


אז אני מקווה שתצטרפו אליי, מקווה שהמחשבות והעצות שלי יעזרו, ומקווה שתצליחו לכתוב יותר טוב משכתבתם עד עכשיו.
ושתיהנו.
 
תודה רבה על העצות, כי לאחרונה באמת נתקעתי עם הסיפור שלי. ללא ספק אשתמש בזה.

המצע שלי...
אנשי ספר בסגנון קוזאקים
לאומיות מול מלוכה
דילמות מוסריות
ערבה (מישור)
כושים דרומיים
מדבר
קלטים ודברים בהשראה
סלאבים למיניהם ודברים בהשראה
אימפריה עוצמתית בקריסה שנותנת את הדין על חטאיה וריקבונה המתמשכים
היאבקות
פרשים קלים
דמויות שעוברות שינוי לטובה
עימות בין תרבויות שונות
מלחמה ותוצאותיה
קסנופוביה
חרטה שגורמת לחזרה בתשובה (לא במובן היהודי-דתי)
שכירי חרב
פשיטות
השראה תנ''כית כללית
עולמות ריאליסטיים עם נטייה לפרימיטיביות
זמרים נודדים
קונפליקטים דתיים
טוב ורע ברורים וקיימים
דמויות מורכבות
המאה ה-18 ודברים בהשראה
דברים בהשראת ההיסטוריה האתיופית
דברים בהשראת ההיסטוריה הגאורגית
שמות שמבוססים על שפות אמיתיות או שפות פיקטיביות פשוטות
עבדות וצמיתות
אצולה מתנשאת ויהירה, פשוטי עם נדכאים וממורמרים
הקושי שבהנהגה
מוטיב ''האריה הכובש''
אסטרטגיות וטקטיקות יצירתיות
קסם מועט שנובע מאלוהים או משדים מרושעים
נסים על טבעיים
כלבים
חיכוך בין מקומיים לפליטים/נוודים/זרים
מוטיב ''מלך בחסד האל''
מוטיב חסד האל
התנגשות ושילובים בין ערכים כמו חסד, רחמים, אהבה וכו' לערכים כמו גאווה, אומץ, כבוד, שורשיות וכו'
מוטיב אצבע האלוהים
מוטיב ''האדם אינו באמת אדון לגורלו''
אפוקליפסה ''טבעית'' (עידן קרח וו', לא רדיואקטיבית/גרעינית/קסומה)
 
תודה על הרעיון.
אני לא משתמש במצע מסודר, אם בא לי לתכוב משהו אני כותב אותו בערך באותה צורה שאמרת - יורד מהכלל אל הפרטים.
ד"א, ח'אן, נראה לי כתבת את המצע שלך מהר מדי. או שאולי אתה מכיר את השיטה מלפני כן?
 
האמת היא שקראתי לרשימה מצע רק כמטאפורה - ככר פורה לגידול רעיונות - אבל הי, אני מניח שזה שם לא רע.

אביעד: רשימה כזאת היא באמת לא חלק מהתהליך, היא פשוט כלי שימושי שעוזר לחשוב על רעיונות. אם יש לך רעיונות בלעדיה, מה טוב.
אני סקרן, כמה אתה עובד על הפרטים לפני שאתה מתחיל לכתוב ממש? איך נראית עבודת ההכנה הטיפוסית שלך?
 
דבר ראשון, אני לא כותב ארוך - עד 500 מילה בערך.
אני חושב על הרעיון של הסיפור, חושב על ההצגה של הרעיונות שעולים לי, על הדמויות קצת (אחרי הכל, אין כל כך עלילה במה שאני כותב, מדובר בתמונות לכל היותר) ועל הרקע. אז אני כותב.
 
השיטה שלך מעניינת אותי, בעיקר בגלל שזה נשמע כאילו העלילה שלך אף פעם לא משתנה אחרי שאתה מתחיל לכתוב.
כשאני כותב, ולצערי זה לא קורה הרבה בזמן האחרון, העלילה שלי יכולה להתרחק מהתכנון ההתחלתי, עד כדי כך שאני נאלץ לעצור באמצע כדי לעשות חושבים ולשנות את התכנון. אני לא חושב שזה משנה לאיזה פירוט הגעתי בתכנון, באיזשהו שלב נכנס לפעולה הכלל "אין תוכנית קרב אחת ששרדה תוך כדי מגע עם האויב." כלומר דברים משתנים כשאני כותב אותם, בזמן הכתיבה אני מחליט שמשהו שחשבתי שהוא בסדר בהתחלה הוא יציאה מהדמות וכדומה. וזה כשעוד מדובר בכתיבה ותכנון שלי בלבד, עוד יותר מפתיע אותי לראות שכללת כתיבת תוכן למ"ת באופן מסודר כזה (כרגע אני מתייחס בעיקר להרפתקאות), כשאחרים יכולים להשפיע על העלילה...
בגלל שזה כזה שונה מהכתיבה שלי, אני בהחלט מצפה לחלקים הבאים. אף פעם לא מזיק ללמוד דרכים אחרות ולראות איך אחרים מתמודדים עם הבעיות שאני נתקל בהם בכתיבה שלי או פשוט מוצאים דרך לא להיכנס אליהם. תודה על השיתוף.
 
אחרי שאני מתחיל לכתוב ממש? לא, היא לא משתנה. אני פשוט מתחיל לכתוב רק כשאני מרגיש בנוח עם כל הפרטים, ובטוח שלא יהיו שינויים משמעותיים.

ובקשר למ"ת, כמו הרפתקה, ברור שיצטרכו להיות שינויים כשמריצים אותה. אז מה? עדיין כותבים הרפתקאות עם עלילות ודב"שים, פשוט בצורה שיהיה אפשר להתאים אותם לפי הצורך. המבנה של הסיפור שונה, הדברים שהוא יכול לעשות שונים, אבל זה לא צריך לשנות את הגישה לכתיבה.
 
רעיון מגניב. אהבתי את הפורמליזציה של התהליך. אולי גם אני אנסה להצטרף בהמשך.

רק הערה בנוגע לשיטה: הרבה כותבים נוהגים להפריד בין שני סוגי כותבים, שג'ורג' מרטין קורא להם 'גננים' ו'ארכיטקטים':
ארכיטקטים יושבים ומהנדסים את כל הפרטים מראש, ותהליך הכתיבה עבורם הוא רק דרך לתרגם את התכנית לפועל.
לעומתם גננים שותלים זרע של רעיון, כמה דמויות במקום עם מסגרת וסיפור כללי, ונותנים לסיפור 'לפרוח'.
ישנם יתרונות וחסרונות לשני השיטות: לארכיטקטים לעיתים קרובות יש בעיה עם דמויות שטוחות מדי, שהאופי שלהם לא בא לידי ביטוי בהחלטותיהם, כי קשה לדעת איך הם יתנהגו בסיטואציה לפני שתיארת והבנת אותה לגמרי; לגננים יש בעיה עם לסיים את הסיפור ולייצר תפניות עלילה טובות, ולעיתים קרובות הסיפור מרגיש כאילו הוא נגמר באמצע.

ישנם כותבים מצליחים שהם ארכיטקטים מושבעים (מרטין בעצמו למשל) בעוד אחרים הם גננים (סטיבן קינג). שתי השיטות טובות, אבל תמיד צריך 'לתבל' עם טכניקות מהשיטה השנייה. ברנדון סנדרסון למשל מספר שהוא אוהב לנעוץ 'נקודות' בסיפורה של כל דמות, ואז לגנן את הדרך מנקודה לנקודה.

הפואנטה היא שאין דרך אחת לכתוב, וחשוב לזכור את זה וללמוד מכל השיטות :)
 
כן, זכורה לי החלוקה הזאת. לאידע איך אני מרגיש לגביה.

אני ללא ספק ארכיטקט לפיה, אבל אני לא מרגיש בעיה עם דמויות שטוחות. אני לרוב בונה את הסיפורים שלי סביב הדמויות ומקפיד שהן יעבדו.
הייתי אומר שאני מגנן חזק בהתחלה, ואז מארגן את הגן ובונה שבילים מסודרים לקחת אותך בין הערוגות.
 
אז, באיחור גדול אבל בא לי להשתתף בהליך שלך אז בואו נעשה את המצע שלי.

[spoiler title=המצע שלי]
פנטזיה
דמויות עמוקות
פוליטיקה, אבל לא יותר מדי
מפלצות קסומות מגניבות
שבירת המוסכמות של הפנטזיה
מערכת קסם מיוחדת
טכנולוגיה לצד קסם
טכנולוגיה נגד קסם
סיפורים אפיים
דברים שמשפיעים על גורל העולם, לא משהו קטן ואזורי ולא חשוב
בעיות מוסריות
גיבורים טיפשיים שעושים טעויות טיפשיות
נבלים מגניבים ועמוקים
נבלים שהופכים לגיבורים, גיבורים שהופכים לנבלים
הבדל דק בין רע לטוב
נבל פסיכופט אבל הגיוני
אזורים שנראים מגניב
טבע
דרואיד מוזר שמסתגר בבקתה הקטנה שלו ביער
מאבק בין כוחות עליונים ואלים
נבל ראשי שהוא ספק אל ספק כוח טבע של אפלה
מעבר בין מישורים
הרבה נבלים ראשיים, כי למה רק אחד
נבל שמפוצץ דברים
הרבה גיבורים ראשיים, כי למה רק אחד
גיבור ראשי ששקוע מדי בצללים של עצמו
גיבור ראשי שהופך לרע וחוזר להיות טוב
נבל ראשי שהופך להיות אחד מהגיבורים הראשיים
גיבור ראשי שהופך להיות אחד מהנבלים הראשיים
חבורה שעומדת בצד וצופה וגיבורים ובנבלים נלחמים ואז אומרים 'נה, אנחנו טובים יותר מזה' והולכים משם
כוחות קסם מאוד ברורים בגבולות שלהם, ואז לשבור אותם
שמאניות
מלאכים איכסות
פיות לוחמניות מגעילות
רוחות טבע מגניבות
מימדים מקבילים
חזרה בזמן
בעיות עם חזרה בזמן
שטויות עם חזרה בזמן
מוסר נגד מציאותיות
גיבורים שפועלים טיפשי כי רגשות
נבלים גאונים נגד גיבורים טיפשים שמובלים על ידי הרגשות שלהם
כוחות האופל נגד כוחות האור, אבל רגע בעצם, איזה צד הוא איזה?
הרבה דברים שבטח שכחתי לכתוב, כי זה תמיד קורה לי.
[/spoiler]

אשלח רעיונות עוד כשבוע, כמו שהצעת.
 
חזרה
Top