• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הארי פוטר והילד המקולל

זה... חדשות ממש ישנות... לא שמעתם על "הארי פוטר 8" וכל זה?
בכל אופן, זה לא מדהים, אבל אני לא מבין את כל השנאה שמכוונת כלפי זה (אבל אני גם אוהב את הפריקוולים של סטאר וורס, אז...)

בכל אופן, ההצגה הייתה ממש ממש טובה
 
Hell lord אמר/ה:
זה... חדשות ממש ישנות... לא שמעתם על "הארי פוטר 8" וכל זה?
בכל אופן, זה לא מדהים, אבל אני לא מבין את כל השנאה שמכוונת כלפי זה (אבל אני גם אוהב את הפריקוולים של סטאר וורס, אז...)

בכל אופן, ההצגה הייתה ממש ממש טובה

אני מסכים עם המסקנה שלך לגביו, ולא ידעתי שיש אנשים ששונאים את זה.
האמת שמאז ששמעתי שזה יצא לא כל כך התעניינתי בלקרוא את זה. די במקרה החלטתי לקנות אותו, אחרי שעברתי ליד התיאטרון שמציג אותו. מעניין באמת איך עשו את כל האפקטים והקסמים שם על הבמה.
 
הספר זכה לביקורות מאוד שליליות, אבל גם באופן אישי אני לא התחברתי לספר כל כך, בעיקר בגלל שזה לא ספר אלא מחזה, (או סרט, אני לא בטוח) חוץ מזה, בכל משחקי ה"הארי פוטר שאחרי" שראיתי עד עכשיו התעלמו מהעלילה ב"ילד המקולל".

כנראה ש"הארי פוטר והילד המקולל" הפך לספר מקולל.
 
לא אהבו את הספר של המחזה כי:
1) אחרי הרבה שנים של פאנפיקים, תיאוריות וכו' אנשים התעצבנו לראות שהעלילה המשיכה לא בצורה שהם דמיינו אותה. חוץ מזה שרולינג לא באמת כתבה את זה ככה שמבחינת האנשים שנגעו להם בפאנדום זה בסך הכל עוד פאנפיק וזה לא הפאנפיק שהם קראו לאחרונה או כתבו בעצמם.

2) הרמיוני במחזה היא כושית עם שיער מקורזל. אנשים לקחו את זה קשה, גם כי יש איזה טרנד של להגיב ממש רע כשמכניסים דמויות של כושים איפה שהיית מצפה שיהיו לבנים ולטעון שמדובר במזימה פרוגרסיבית נגד טראמפ (אנשים התרגזו ממש מאכילס כושי באיזה סדרה של נטפליקס או משהו) וגם כי אחרי כל כך הרבה שנים שבהם נערים (ומן הסתם גם כמה נערות) פינטזו על הרמיוני בתור אמה ווטסון טובת המראה ומה הם היו עושים לה, פתאום באמצע היא הופכת להם לכושיה מבוגרת ודי מכוערת.

אני דווקא חשבתי שהספר-תסריט הוא די חביב. אהבתי את סגירת המעגל של הארי עם דראקו ואת זה שאלבוס-סוורוס וסקורפיוס באמת מתנהגים כמו בני נוער מבולבלים ואאוטסיידרים.
 
האמת שאאל״ט, בסדרה המקורית היא מתוארת כבעלת שיער חום ונמשים או משהו, בהחלט לא כושית. גם אכילס לא אמור להיות כושי. האמת שדי התרגזתי כשראיתי את ״היפה והחיה״ החדש והיו שם חצרנית הודית ואיזה עורך דין ניצב כושי, כשכולם אמורים להיות ללא ספק לבנים (מאותה הסיבה שאי אפשר לעשות סרט שבו שאקה מלך זולו הוא בלונדיני חתיך ותכול עיניים).
 
בבקשה אל תחליטו עבור מי שלא אהב מה הסיבות שלא אהבנו :(

הסיבה שלא אהבתי את המחזה בכלל היא שהדמויות לא אמינות, העלילה לא סדירה ולא מעניינת, והכי בעייתי מבחינתי - אין בכלל אווירה של הארי פוטר ואין נאמנות למקור.

לוולדמורט יש ילדה? באמת? וולדמורט בעולם הארי פוטר מייצג את כל מה שמנוגד לחיים ולאהבה. האפשרות שוולדמורט יגיע לקרבה פיזית עם מישהי, או יביא חיים לעולם, היא פשוט אבסורד.

באופן כללי הדמויות לא מכבדות את העבר שלהן. שינויי האופי המוגזמים שעוברים על הארי, רון, הרמיוני וסדריק, רק בגלל תהפוכות שונות של הגורל, נוגדים לחלוטין את המוסכמות בעולם של הארי פוטר. לאורך שבעת הספרים של רולינג מתקבעת המוסכמה השקטה שלאנשים יש אופי בסיסי וטבוע, שאינו משתנה. אפשר לראות את זה, לדוגמה, בשיקויי הפולימיצי שהדמויות שותות. אלה שמכילים "תמצית" של קראב וגויל מקבלים טעמים וצבעים דוחים כיאה ל"מהות" שלהם, וזה שמכיל תמצית של הארי מקבל גוון זהוב וריח ערב. הרעיון שאנשים מושפעים יותר מתהפוכות הגורל מאשר מהמהות הפנימית שלהם זר חלוטין לעולם הזה.
 
בואו לא נפתח את עניין הצבע עור של שחקנים כי זה ממש ממש לא קשור לנושא, וגם גזעני בטירוף.

קודם כל, כתוב שג'יי קיי רולינג כתבה את הסיפור, על כן זה כן סיפור רשמי שלה. הקרדיטים לכתיבה הולכים למחזאים שעיבדו את הסיפור למחזה, אבל זה בדיוק כמו שהתסריטאים של סרטי הארי פוטר התבססו על הסיפור של רולינג כשהם עיבדו אותו לסרט, וזה עדיין אותו סיפור.

אני מבין למה הרבה אנשים לא ידעו איך לגשת לקרוא משהו שכתוב בצורת מחזה. האמת שהיה לי קטע מצחיק במטוס בדרך חזרה, שדיילת ראתה אותי עם הספר ושאלה אותי איך הוא ואם לא קשה לקרוא אותו כשהוא כתוב ככה. אני אישית מאוד מורגל בלקרוא מחזות ותסריטים, והאמת שאני אפילו מעדיף את הפורמט הזה על פרוזה. גם ככה הספרים של רולינג תמיד היו מאוד קולנועיים בהגשה ובקצב שלהם, אז עיבוד לצורת מחזה לא שינתה יותר מדי.

מבחינת הסיפור עצמו, אני חלוק. זה יפה שיש סגירת מעגלים באמת, מצד שני זה איכשהו מרגיש סיפור קצת ילדותי מדי ביחס לדמויות שפועלות בו. זה כאילו כל רמת ההתנהגות של הדמויות המבוגרות דורדרה לרמתם של הדמויות הצעירות. אני לא אומר שסיפור לבני נוער על בני נוער ומנקודת מבטם זה דבר רע, אבל כיוון שפה יש הרבה דמויות בשנות השלושים המאוחרות לחייהם, שגם יש מאחוריהם הסטוריה שלמה של פיתוח דמות והתבגרות בספרים הקודמים, הייתי מצפה שהארק האישיותי שלהם ימשיך להתפתח ולהתבגר גם בסיפור הזה.
חוץ מזה עוד דבר שהפריע לי זה ההשענות המוגזמת על אירועים שקרו כבר בסדרה. זה כאילו היה יותר מדי קשה להמציא התמודדויות חדשות לדמויות, אז משתמשים בכלי של מסע בזמן כדי לחזור לאתגרים שכבר היו. זה לדעתי הנקודה הכי מאכזבת בספר הזה.
העלילה עצמה של הספר די קצבית וקולחת, וזו הנקודה שבה רולינג תמיד הייתה הכי מוצלחת והיא עדיין מצליחה לעשות את זה היטב. אם הספר לא היה מהנה לקריאה ומותח, לא נראה לי שהייתי טורח לסיים אותו.

אני כן רואה בספר הזה סוג של פאנפיק, בעיקר בגלל שהארק השלם של הארי פוטר הסתיים בספר השביעי בסדרה, וההמשך הזה לא באמת נחוץ. הקאנון היה יכול להמשיך לחיות היטב בלעדיו.
 
Aviad Sar-shalom אמר/ה:
בבקשה אל תחליטו עבור מי שלא אהב מה הסיבות שלא אהבנו

לא מחליט, רק מסכם את מה שדי ראיתי ברשת ושמעתי בנושא.

פלאפי אמר/ה:
בואו לא נפתח את עניין הצבע עור של שחקנים כי זה ממש ממש לא קשור לנושא, וגם גזעני בטירוף

זה אכן גזעני, וזה די היה אישיו בשיח סביב המחזה. הטענה של אשתי אגב היא שהליהוק הזה נעשה בכוונה כדי להדגיש שלספר יש קיום נפרד מהסרטים. הרמיוני של הספרים היא לא הרמיוני בגילומה של אמה ווטסון בסרטים, ולעיבודים בימתיים (וקולנועיים עתידיים?) של הספר אפשר ללהק גם שחקניות שלא דומות לאמה ווטסון - ומי יותר לא-דומה לה מאשר כושית?

פלאפי אמר/ה:
זה כאילו היה יותר מדי קשה להמציא התמודדויות חדשות לדמויות, אז משתמשים בכלי של מסע בזמן כדי לחזור לאתגרים שכבר היו.

נראה לי שחלק מזה נבע מכך שבמחזה אין את היכולת להמשיך לפתח את עולם הקוסמים כמו בספרים ובסרטים, אז לא רצו להמשיך ולפתח אותו - ה"הווה" די עמום וכל השאר זה פלאשבקים, סוג של.
 
כל הנושא סביב השחקנית של הרמיוני לא קשור.
אני קראתי את המחזה עם ציפיות גבוהות (אני מאוד אוהב את ספרי וסרטי הארי פוטר), ולא כל-כך התרשמתי.
ידוע שרולינג כתבה את הבסיס, אבל ברור שהיא לא כתבה מעבר. הכתיבה לא כל-כך טובה, ולצערי הייתי צעיר מדי בשביל להבין את המחזה באנגלית כשהוא צא בלונדון.

אם מישהו אומר שהמחזה גרוע, הייתי חולק עליו ומראה לו שיש לסיפור חלקים יפים.
אם מישהו אומר שהמחזה מדהים, הייתי מראה לו שהסיפור לא טוב כל-כך ויש הרבה חלקים לא-טובים.
 
חזרה
Top