אני מסכים שמדע בדיוני צריך להיות מבוסס על מדע אמיתי ובעל הגיון פנימי, אבל מפה ועד להסיק שריאליזם במד"ב זה משהו שיש לשאוף אליו יש מרחק גדול.
כשאמרתי שהסדרה התחילה כריאליסטית יחסית, התכוונתי לכך שלמעט המנוע הבדיוני לחלוטין של החלליות שלהם, לא הוצגה שום טכנולוגיה שאינה ברת השגה עם הטכנולוגיה של ימינו. כמובן, מספיק פריצת דרך משמעותית אחת כדי לשנות את מהלך ההסטוריה, והמנוע הזה הוא שהביא להתפשטות בני האדם במערכת השמש וכל ההתפתחות שנבעה מכך. מד"ב מהסוג הזה, שבעיקר נצמד למציאות ומנסה לשבור כמה שפחות חוקים פיזיקליים, נקרא אצלי ריאליסטי. הוא יכול להיות טוב והוא גם יכול להיות רע, וזה כבר תלוי בדברים כמו עלילה וכדומה.
בהמשך הסדרה היא הופכת לפחות ריאליסטית עם הצגת הפרוטומולקולה וכוחותיה הפלאיים, ובעונה השלישית היא כבר הפכה למד"ב לא-ריאליסטי לחלוטין עם חורי-תולעת וכל מיני חוקי פיזיקה מומצאים. אבל זה לא מה שהופך אותה לטובה יותר או פחות, אלא התפקיד של האלמנטים המד"ביים האלה בסיפור. לכן אני לא חושב שעצם היותה יצירה מד"בית כלשהי ריאליסטית יותר או פחות בהכרח מעיד על איכותה.
מה שמבחינתי השתפר במהלך העונות לא קשור לריאליזם, אלא לקנה המידה של הסיפור, שהפך מסיפור אישי של כמה כורי-חלל, להתגוששות מקומית, למלחמה כוללת, לאירוע בקנה מידה הסטורי ביחס לכל האנושות. אני אוהב סיפורים אפיים מהסוג הזה. כמובן שבעקיפין, ההתפתחות הסיפורית הזאת (לפחות לשלב הסופי) לא הייתה יכולה לקרות בלי שינוי מתאים לאופי המד"בי של הסדרה. אם היא הייתה נשארת סדרה ריאליסטית כמו שהיא התחילה, במקסימום היה הסיפור הזה היה יכול להגיע למלחמה כוללת של בני האדם ולהסתיים שם. אבל חייזרים זה יותר מעניין, והם בהכרח יהיו פחות ריאליסטים.