• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

על ריק ריירדן ואבק מפלצות

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
אז סיימתי לא מזמן לקרוא את 2 הספרים האחרונים של ''גורלו של אפולו'' - כן, אני יודע שאי אפשר להשוות את הספרים של ריק ריירדן לרולינג, טולקין ודומיהם, אבל הוא סופר טוב והספרים שלו ''העמיקו'' - ושמתי לב לאיזו בעיה שקיימת בכל הספרים שלו, אבל רק עכשיו היא באמת הטרידה אותי.
לא, אני לא מדבר על החתירה הטיפה מעצבנת לנאורות (מגנס ואלכס כזוג ביסקסואלי פלואידי? מה לעזאזל?), או על החוסר בדמויות מרקע מונותאיסטי (מה שהיה יכול ליצור הרבה מאוד דילמות מעניינות) - אני מדבר על העובדה שבספרים שלו, כשמפלצות מתות הן מתפוגגות לאבק.

זה די סותר את המיתולוגיה עצמה (סיפור מדוזה והכל), אם כי זה משהו שאין בעיה להתעלם ממנו. הבעיה עם זה היא שבזמן שבן תמותה מת, נשארת גופה, נשאר שריד. משהו שהחברים שלו בוכים מלהסתכל בו, ע''ע המוות של ג'ייסון. משהו שמזכיר לנו שזה היה פעם יצור חי עם אישיות, ושהוא כבר איננו.
כשמפלצת מתה בספרים שלו, זה לא ככה, היא פשוט הופכת לערימת אבק. שדה קטל מלא גופות - נורא. ערימות של אבק? פשוט מזמינים מנקה. זה די יוצר זילות למוות של מפלצות. הן לא יצור עם אישיות (אני מדבר על קיקלופים ויצורים תבוניים), הן סתם רובוט לוחמני שהופך לאבק כשהוא נוגע בארד שמימי.

ובכן, זה בסדר אם זה פעם, פעמיים, על גזעים ספציפיים. אבל אצל ריק ריירדן, כל המפלצות הן בעלות אותה האישיות, אותו הרצון (''להרוג!''), אותה צורת המחשבה. אם המפלצות הן מרושעות, שלפחות תהיה להן אישיות. מישהו יכול להיות חרא של בן אדם, ועדיין להיות בן אדם.

ובכן, עד עכשיו עוד בסדר. נניח שכל המפלצות שונות מהותית מבני אהדם, ככה שהן לא יותר מ - ובכן, מפלצות.
בסדרה ''גורלו של אפולו'' הקיסרים הרומיים משתמשים בשכירי חרב גרמאנים - והגרמאנים היו (ועדיין) בני אדם לכל דבר ועניין. ולמרות זאת, היחס והתיאור שלהם הוא בדיוק כמו של שאר המפלצות. הם לא חושבים על כלום חוץ מלהרוג, מדברים בנהמות, ומתנהגים כמו רובוטי הרג. וכשהם מתים, הם הופכים לאבק למרבה הנוחות.

כאן אני רוצה לציין לטובה את הפנדוס קרסט, שלמרות היותו מפלצת לוחמנית עם אוזני ענק ופרווה היה חבר של הדמויות והראה אנושיות. למרות שגם הוא הפך לאבק.
 
ריק ריירדן כותב לנוער ולילדים. הסיפורים על פרסי ג'קסון התחילו כסיפורים לילדיו. ככל שחולף הזמן, הוא צובר יותר בטחון באינטלגנציה של הקוראים שלו והולך על כתיבה קצת יותר עמוקה לסוגה שהוא כותב בה. עם זאת, אין לו את האומץ לכתוב על מיתולוגיה של דת קיימת או, לחילופין, את האמונה שהוא יכול לכתוב טוב יותר מאנשים שבאים מתוכה בהתאם לעמדות הפרוגרסיביות שהוא מחזיק בהם כפי שניתן להבין מהעובדה שהעביר את המושכות על הסדרה ההינדית לכותבת מקומית. הכתיבה שלו נטתה בסדרה הזו להקצנה למטרות קומיות. אני דווקא אהבתי כמה מהפרשנויות שלו למפלצות מהמיתולוגיות השונות. בהתאם לגישה זו, אחת הדמויות הראשיות בסדרה הנורדית היא מוסלמית שמנסה ליישב בין אמונתה לבין העובדה שהיא חלק מפנתיאון פגני (ניכר שהוא עשה עבודת תחקיר ובחר להשאיר את הרוב מחוץ לספר. היות והסדרה עוסקת במיתולוגיה נורדית, אין לו את הזמן להעמיק בזהותה המוסלמית של סאמירה.) עוד בספר הראשון פרסי שואל את כירון לגבי האל המונותאיסטי וכירון אומר שיש שאלות שעדיף שיישאר בבורותו לגביהם. פונדמנטליסטים מכל דת שהיא גרועים מכל מפלצת שהוא יכל לדמיין מחדש. ופונדמנטליסטים נוצריים הם אנשים שעדיף להישאר איתם ביחסים של שלום קר.

למיטב הבנתי, כל המיתולוגיות מתקיימות כהתגלמויות של אותו מישור רוחני (אני מציע לקרוא את הסיפורים הקצרים שלו שעוסקים במפגשים בין גיבורי יוון למצרים. יש גם עיסוק במטה-פיסיקה שעומדת מאחורי היקום שלו). המפלצות אינם יצורים חיים. הם רוחות נחותות שבאות מהמישור הרוחני ושבות אליו במותם כדי לחזור בחזרה למישור שלנו. שים לב שמוות אמתי של מפלצת הוא משום שהיא נשכחה מלב בני האדם ולא משום שאיזה גיבור קטל אותה. הגרמנים שמשרתים את הקיסרים אינם רוחות רפאים של ברברים גרמניים שחיו אי פעם כי אם התגלמויות של הגרמנים שהרומאים פחדו מהם שנשכרו על ידי הקיסרים לעשות את מה שהם טובים בו: להרוג, להשמיד ולטבוח. הם, בפירוש, מפלצות. אם לדוגמא הגיבורים היו מגיעים לסקטור הגרמני של המיתולוגיה העולמית, הם היו מגלים שהרומים מתנהגים באותו אופן מפלצתי שבו מתנהגים הגרמנים אצלם. נאמר במפורש שהמפלצות מונעות משנאה כלפי הגיבורים שצריכים להרוג אותן על מנת לזכות בכבוד הגיבורים שלהם.נראה שתרומה אחת של הסדרה הנורדית הוא שהוא הפסיק לחשוב על מפלצות כפרטים והתחיל לחשוב עליהן כגזעים כפי שרואים מהדרך שהוא מטפל בבולימאים בספר שמתרחש באינדיאנופוליס.
 
שמע, השכירים הגרמאנים, הם למעשה מתים שהוחזרו, בצורה מאוד לא אנושית או טבעית, יכול להיות שזה שינה בהם משהו
 
חזרה
Top