התחלתי הרבה סיפורים שלא המשיכו מעבר לפרק אחד אבל את האחד הזה אני מבטיח לעצמי שאגמור תוך שבועיים, נראה לי שאחרי שאגמור את זה אני אמשיך את "המדריך".
____________________________________________________________________________________________________
פרק 1
"תידחפו אותם אחורה! על תיתנו להם לעבור את השערים!" ז'אן צרחה בעודה מתיחה את המגן שלה בזאב האימים שהסער לכיוונה ועורפת את ראשו בחרבה, מסביבה לחומי העיר נאבקו בחיות היער בכניסה הדרומית לעיר, השערים היו מנופצים ודוב ענק שכב מת לידם, הוא הצליח לשבור את השערים אך חצי המגנים גזלו את חייו. שליח רץ לעברה מתוך העיר בעודו חומק מגברים וחיות נאבקים "איפה ליאנה?" היא נהמה בעודה הודפת סאטיר חמוש בחנית "ליאנה הודפת את הדריאדות בשער הצפוני ונראה שהן הצליחו להקים את העצים לחיים! כדי שנשלח תגבורת?" ז'אן חייכה "אין צורך ליאנה מתמחה בלחשי אש..." קול פיצוץ עוצמתי קטע אותה באמצע המשפט ועשן התחיל לעלות מצפון לעיר "נראה לי שאנחנו נקבל תגבורת מהשער הצפוני בקרוב..." זא'ן אמרה בעודה הודפת בהיסח הדעת קנטאור שנראה מתוסכל ביותר...
כעבור שלוש שעות הקרב נגמר ויצורי היער נסוגו ואנשי העיר עבדו על תיקון השערים. ז'אן התחילה לנקות אש שיערה השחור הארוך מדם וצימצה את עיניה החומות כנגד השקיעה, לאינה כהרגלה עמדה עם הגב לשמש השוקעת כדי להדגיש את השיער והעיניים האדומות שלה, זא'ן נאנחה, ההרגלים הדרמטים של "רקדנית האש" עיצבנו אותה לעיתים קרובות "ג'ון כבר חזר?" לאינה שאלה בעודה בוכנת במבט לא מרוצה את זא'ן מכף רגל ועד ראש, בניגוד לליאנה שהתלבשה בגלימות קוסמים אדומות שנועדו להדגיש את גופה הנשי זא'ן העדיפה ללבוש שריון אפור כהה ופשוט "הוא עוד לא חזרה מהסיור, ותפסיקי להסתכל עלי ככה או שאני אנקר לך את העיניים" לאינה גיחחה "את יודעת שהאיום הזה לא ממש מרשים כשזו הפעם השלישית ביום נכון?" זא'ן קיללה "אין פלא שקיבלת את הכינוי 'סיוט הפלדה'" ליאנה ציחקקה בעוד ז'אן מסמיקה קלות, היא שנאה את הכינוי הזה. "אולי תפסיקי להציק לה?" ליאנה קפצה בהפתעה כשג'ון הופיעה לידה משום מקום "לא זה... אנחנו רק צחקנו קצת..." לאינה גימגמה והסמיקה קלות, זא'ן כבשה חיוך קטן, לאינה תמיד הצליחה לסובב את רוב הגברים על האצבע הקטנה אך משום מה ג'ון היה חסין לקסמה האישי ונראה כאילו הוא לא שם לב עליה,זא'ן תהתה אם ג'ון באמת לא רואה שהוא מקבל יחס שונה הלאינה או שהוא פשוט נהנה להשתעשע בה. שריון העור הלבן של ג'ון היה מחוסה בחתכים בשיער החום הקצר שלו היו כמה עלים ומהפגיון הקצר שלו נטף דם אך עיינו השחורות היו רגועות כמו תמיד, "ז'אן יש לי חדשות רעות" ג'ון אמר "אלדוריוס הוא זה שעומד מאחורי ההתקפות של שוכני היער" ז'אן נאנחה המידע של "צעד הערפל" היה הדרך כלל נכון, ליאנה שאלה "אז איך אנחנו עומדים להביס את 'לחישת היער?" "אל תקראי לו כך" ג'ון אמר והבזק נדיר של כעס אלה לעינו "הוא צודק" זא'ן אמרה "הוא עדין חבר שלנו ולכול הפחות אנחנו צריכים לקרוא לו בשמו", שתיקה מתוחה ירדה על השלישיה בעודם נזכרים בלפני כמה ימים כאשר הגיעו לעיר הזו כארבעה...
____________________________________________________________________________________________________
פרק 1
"תידחפו אותם אחורה! על תיתנו להם לעבור את השערים!" ז'אן צרחה בעודה מתיחה את המגן שלה בזאב האימים שהסער לכיוונה ועורפת את ראשו בחרבה, מסביבה לחומי העיר נאבקו בחיות היער בכניסה הדרומית לעיר, השערים היו מנופצים ודוב ענק שכב מת לידם, הוא הצליח לשבור את השערים אך חצי המגנים גזלו את חייו. שליח רץ לעברה מתוך העיר בעודו חומק מגברים וחיות נאבקים "איפה ליאנה?" היא נהמה בעודה הודפת סאטיר חמוש בחנית "ליאנה הודפת את הדריאדות בשער הצפוני ונראה שהן הצליחו להקים את העצים לחיים! כדי שנשלח תגבורת?" ז'אן חייכה "אין צורך ליאנה מתמחה בלחשי אש..." קול פיצוץ עוצמתי קטע אותה באמצע המשפט ועשן התחיל לעלות מצפון לעיר "נראה לי שאנחנו נקבל תגבורת מהשער הצפוני בקרוב..." זא'ן אמרה בעודה הודפת בהיסח הדעת קנטאור שנראה מתוסכל ביותר...
כעבור שלוש שעות הקרב נגמר ויצורי היער נסוגו ואנשי העיר עבדו על תיקון השערים. ז'אן התחילה לנקות אש שיערה השחור הארוך מדם וצימצה את עיניה החומות כנגד השקיעה, לאינה כהרגלה עמדה עם הגב לשמש השוקעת כדי להדגיש את השיער והעיניים האדומות שלה, זא'ן נאנחה, ההרגלים הדרמטים של "רקדנית האש" עיצבנו אותה לעיתים קרובות "ג'ון כבר חזר?" לאינה שאלה בעודה בוכנת במבט לא מרוצה את זא'ן מכף רגל ועד ראש, בניגוד לליאנה שהתלבשה בגלימות קוסמים אדומות שנועדו להדגיש את גופה הנשי זא'ן העדיפה ללבוש שריון אפור כהה ופשוט "הוא עוד לא חזרה מהסיור, ותפסיקי להסתכל עלי ככה או שאני אנקר לך את העיניים" לאינה גיחחה "את יודעת שהאיום הזה לא ממש מרשים כשזו הפעם השלישית ביום נכון?" זא'ן קיללה "אין פלא שקיבלת את הכינוי 'סיוט הפלדה'" ליאנה ציחקקה בעוד ז'אן מסמיקה קלות, היא שנאה את הכינוי הזה. "אולי תפסיקי להציק לה?" ליאנה קפצה בהפתעה כשג'ון הופיעה לידה משום מקום "לא זה... אנחנו רק צחקנו קצת..." לאינה גימגמה והסמיקה קלות, זא'ן כבשה חיוך קטן, לאינה תמיד הצליחה לסובב את רוב הגברים על האצבע הקטנה אך משום מה ג'ון היה חסין לקסמה האישי ונראה כאילו הוא לא שם לב עליה,זא'ן תהתה אם ג'ון באמת לא רואה שהוא מקבל יחס שונה הלאינה או שהוא פשוט נהנה להשתעשע בה. שריון העור הלבן של ג'ון היה מחוסה בחתכים בשיער החום הקצר שלו היו כמה עלים ומהפגיון הקצר שלו נטף דם אך עיינו השחורות היו רגועות כמו תמיד, "ז'אן יש לי חדשות רעות" ג'ון אמר "אלדוריוס הוא זה שעומד מאחורי ההתקפות של שוכני היער" ז'אן נאנחה המידע של "צעד הערפל" היה הדרך כלל נכון, ליאנה שאלה "אז איך אנחנו עומדים להביס את 'לחישת היער?" "אל תקראי לו כך" ג'ון אמר והבזק נדיר של כעס אלה לעינו "הוא צודק" זא'ן אמרה "הוא עדין חבר שלנו ולכול הפחות אנחנו צריכים לקרוא לו בשמו", שתיקה מתוחה ירדה על השלישיה בעודם נזכרים בלפני כמה ימים כאשר הגיעו לעיר הזו כארבעה...
