• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

סיפור [סיפור] [פאנפיק מארוול] רסיסים אינסוף - הצ'יפ המוזהב

כל פעם שאני כותב סיפור חדש זה אחרי המון זמן מהסיפור האחרון. ככה אני, מסתבר.
זה על רעיון שעלה לי לפני כמה זמן. מקווה שתאהבו.

רסיסים אינסוף - הצ'יפ המוזהב
מייק נאנח. היום לא היו שתויים מספיק בקזינו בשביל להביא מספיק כסף.
טוב, הוא יצטרך לוותר על האוכל שלו להיום.
אבל סנדי מחכה לו, אז הוא קם והלך למאפייה, קנה אוכל ושתייה לסנדי והלך לכיוון המחבוא.
הוא עלה על סולם שצמוד לבניין, קפץ לגג אחר, עלה שוב על סולם וירד קצת במדרגות.
תוך כדי הוא בדק שאף אחד לא עוקב אחריו.
הנה - הפתח למחבוא. הוא נכנס וקרא: "סנדי, את פה?"
"מייק!" סנדי רצה אליו וחיבקה אותו.
"קחי", אמר לה. "יש פה אוכל".
"מה איתך?" שאלה סנדי.
"אני יאכל אח"כ", ענה מייק.
"לילה טוב", אמר מייק לסנדי אחרי שגמרה לאכול.
"לילה טוב", ענתה סנדי.
והם הלכו לישון.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

למחרת מייק הלך לאסוף שוב כסף ליד הקזינו, בתקווה היום הבטן שלו לא תקרקר.
כשהוא הגיע לקזינו, הוא התחיל ללכת אחרי אנשים ולבקש מהם בתחינה מעט כסף.
זה מה שעשה כל היום.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בצהריים, כשמייק ביקש כסף מאחד האנשים, האיש הסתכל עליו, שיכור, ואמר בעליצות: "בוא ילד, בוא תנסה לזכות בכסף קצת. ההתחלה עליי", והאיש השיכור דחף את מייק בכוח לתוך הקזינו.
בקזינו היו המון אנשים, חלקם שתויים חלקם לא, חלקם דופקים על השולחן בכוח כי הפסידו, וחלקם מרימים ידיים בשמחה בעקבות ניצחון.
האיש הוביל את מייק למשחק פוקר אחד, שבמרכזו היה צ'יפ מוזהב.
"אם אתה מנצח, אתה זוכה בהכל", אמר איש אחד. "גם בזה", והצביע על הצ'יפ המוזהב.
"קדימה, מתחילים" אמר איש אחר, והמשחק התחיל.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מייק היה דיי טוב בפוקר, כשהיה קטן, הוא ואביו שיחקו הרבה.
כמובן, לפני שאבא שלו ברח.
מייק הצליח לנצח, אחרי מאות סיבובים והרבה כעסים, הוא זכה בצ'יפ המוזהב.
כולם הסתכלו עליו בקנאה, והוא יצא החוצה, לכיוון המחבוא שוב. אולי הצ'יפ הזה שווה הרבה והוא יכול לקנות בעזרתו לחם ומים?
אולי הוא עכשיו ממש עשיר? במיוחד עם כל הכסף האחר שהוא זכה בו. מה בכלל כל כך מיוחד בצ'יפ הזה?
ולאיפה נעלם אותו האיש השתוי הנחמד?
הוא נכנס למחבוא, וקרא: "סנדי? סנדי, חזרתי."
"סנדי?" הוא התחיל לבדוק באטרף, איפה היא יכולה להיות?
"סנדי". הוא נפל על הברכיים וכמעט התחיל לבכות. מתחת לברך שלו היה חור ברצפה בגודל עיגול קטן. הוא הוציא מהכיס את הצ'יפ והסתכל עליו.
למה זה מגיע לו?
הוא הלך לשק"ש של סנדי וראה שם פתק.
"תרד למטה, בסולם הכי קרוב למזרקה. תביא את הצ'יפ".

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מייק ירד, וראה את סנדי יושבת בוכה על הרצפה.
"סנדי!" היא הסתכלה אליו, עדיין בוכה.
מאחוריה יצא מהצללים האיש השתוי הנחמד, ידו פתוחה. "תן את הצ'יפ. עכשיו".
הוא כיוון אקדח לכיוון סנדי. "או שאני יורה".
מייק זרק את הצ'יפ לאיש. זה פגע לאיש במצח. האיש ירה, נאנק ונפל אחורה, ובמצח שלו היה חור מדמם בצורת הצ'יפ.
"לא! סנדי!" מייק רץ אל סנדי, שדיממה באיזור הלב.
היה לה מבט קפוא בעיניים, והיא הפסיקה לזוז.
"סנדי", דמעות התחילו לזלוג מעיניו של מייק. הוא ניסה להנשים אותה, אבל זה לא עזר. "סנדי".
"סנדי".
הוא קם, מטושטש ממה שקרה, והסתכל על הצ'יפ, ועל האיש.
מה יש בצ'יפ הזה?
הוא לקח את הצ'יפ בזהירות, עדיין רועד ממה שקרה.
ברגע שאגרופו סגר על הצ'יפ, האגרוף גדל פי 2 מגודלו המקורי. מייק הסתכל על האגרוף, הלך לאיש המדמם, והתחיל להרביץ לו.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מייק הסתכל על האיש, גם הוא לא זז.
הוא מחה את דמעותיו והלך.
מה שהוא לא ידע זה שמאחוריו היתה חבורת ילדים משונה שהסתכלו עליו בחיוך.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מייק זרק את הצ'יפ מהגג. הוא לא היה צריך אותו.
הצ'יפ עשה חור ענק ברצפה.
מייק הסתובב, וירד למחבוא.
במחבוא היו 4 ילדים.
הילדה האמצעית, כבת 17 עם עיניים כחולות ושיער שטני מתולתל בתספורת קרה, התקרבה בצליעה על הקביים שלה.
"ברוך הבא אלינו", אמרה והושיטה את ידה ללחיצה.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אני מקווה שאהבתם, אם יש משהו לא מובן, תשאלו, תעירו, אשמח לתגובות.
אהבתם את הרעיון?
יש לי רעיון להמשך, מה דעתכם?
אם אמשיך יהיה הסבר.
 
איך לנסח את זה...
הסיפור הרגיש כמו קפיצה בין קטעים לא קשורים ולא ממש מובנים (במיוחד החלק האחרון של הקרב) וגם חסר הרבה מידע בסיסי על הדמויות, מעבר לשם שלהם אנחנו לא יודעים אפילו את הגיל שלהם או את מארכות היחסים שלהם.
חוץ מזה הסיפור הרגיש קצת חובבני וילדותי (בלי להעליב) למשל השורה הזו:
kosem10 אמר/ה:
[post]691013[/post] והתחיל להרביץ לו.
זה מרגיש קצת ילדותי להשתמש במילה "הרביץ".
עוד בעיה היא שלפי מה שכתבתה אתה חושב שסיפור אמור ללכת כמו פרק של סדרה (תיאור של הקרב ולא הרבה יותר מזה), כל היתרון של הספרים הוא היכולת להכניס אותנו לעולם אחר על ידי הפרטים הקטנים כמו הריח הטעם באוויר התחושה של הרוח על פני הדמות והכי חשוב מה היא חושבת, בנוסף התגובה של הדמות מתוארת לא רק על ידי מה שהיא אומרת. אני נולך לתת לך דוגמה של תיאור אדם כועס באופן חובבני ותיאור יותר מקצועי, לצורך העניין נגיד שהוא תפס משהו מנסה לגנוב ממנו.
חובבני: האיש הגדול היה נראה כועס "מה נראה לך שאתה עושה"" הוא אמר בעודו מרים מקל.
מקצועי: הגבר השרירי ושחום העור הידק את ידו סביב המקל בכוח שגרם לעצבעותו להלבין, העיניים החומות שלו רשפו והיצתמצמו בעוד צועד לעבר הגנב המפוחד "מה נראה לך שאתה עושה?" הוא נהם בקול נמוך ומקפיא דם, הווריד בראשו איים להתפוצץ בעודו מניף את המקל מעל ראשו.
 
חזרה
Top