• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

בריסינגר: ביקורת

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
לא מצאתי כמה זמן זמן, השראה (לירידות...) ורצון, אבל הנה.
הספר... לא טוב. הסצנה בהתחלה דוחה, מבחילה, וממש, ממש לא תורמת לעלילה או מקדמת אותה-ברצינות, כוהנים מזוכיסטים כורתים לעצמם איברים ושותים דם?!... :confused:
ההמשך... סביר, בערך. אראגון, רוראן וסאפירה הביסו בקלות את הרא׳זאק ה״מרושעים״ (בתכלס הם סתם אוכלי אדם, לא רעים או משהו)-כמה מפתיע. תיאור היחסים בין רוראן לקטרינה טוב למדי, אם כי יותר מדי נשיקות. אולי פנטזיות של הסופר?... או אולי זה באמת ככה אצל זוגות צעירים? אין לי מושג ירוק.
הקטעים עם רוראן הנלחם... טובים למדי, למרות ש״מאוד מפתיע״ שתמיד הוארדן מנצחים.
הסצנות אצל הגמדים טובות, ודי אהבתי אותן. הסצנות באלסמרה משעממות למדי, ודי התחלתי להתגעגע לקוראן ולניצחונות המפתיעים שלו. חישול החרב היה נחמד, אבל משעמם למדי ופאסיבי.
ובנוגע לסצנת הסיום... ניצחון בפיינסטר (כמה מפתיע). הסצנה עם הצל הייתה צולעת מאוד על גבול הנכה. באמת, מזמנים צל, יצור אימים, הוא יריב מטיל אימה... והוא מת כעבור עמוד?! גרוע.

ובנוגע לעולם-שוב, כמה בעיות.
אין לי שום דבר נגד שחורים ואני יודע שכל סופר יכול ליצור איזה עולם שבא לו, אבל בעולם אירופי ימי ביניימי... נוודים שחורים? זה לא קשור לכלום, והייתי מעדיף משהו יותר ״דמוי ערבי״-זה לפחות לא מרגיש תלוש.
כל האלפים הם בני אותה התרבות, חיים ביער, טובי לב וקסומים? רדוד למדי, אפור ו״קלאסי״ במובן הרע של המילה. לפחות קצת מקוריות...
למה לכל הרוחות גלבטוריקס לא יוצא להילחם אם כל הסדרה מוזכר שהוא יכול לרמוס את האויבים שלו עם הבוהן? זה מרגיש כמו כלי עלילתי מאוד לא אמין ולא הגיוני. חוץ מזה, האימפריה לא מנצחת אפילו קרב אחד? עד כדי כך הם חלשלושים? אז איך הם שרדו 100 שנה?!....
היחס לנשים-אני לא שוביניסט ולא כלום, אבל אני מבין שיש הבדלים בין נשים וגברים. וזה מעצבן שפאוליני לא מבין את זה. אישה יוצאת לקרב?.... עם שריון קשקשים?.... לבשתי כזה פעם, זה לא הדבר הכי גמיש בעולם, והוא לא יכול להתקשת באיזור החזה. חוץ מזה, אישה שלובשת שריון ויוצאת לקרב, יוצר משמראה על עוצמה נשית מראה על טום-בוי שמבינה שבלי להפוך לגברית אין לה סיכוי בהנהגה...
חוץ מזה, הקטעים עם נסו אשה והשחורים מרגישים לי כמו נסיון להראות ״כמה נאורים אנחנו״... וזה מעצבן כשזה תלוש ומטומטם.

בקצרה-ספר צולע עם עולם לא אמין ותלוש.
 
הספר כשלעצמו לא משהו ביחס לשלושת האחרים... אני זוכר שהוא תורגם לעברית כשהייתה בחטיבה, ודיברנו על כמה זה מאכזב (ובשעתו הופתענו שיש עוד ספר בסדרה ולא רק 3)

אה... יש לי כמה בעיות עם הטענות של העולם.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post] אין לי שום דבר נגד שחורים ואני יודע שכל סופר יכול ליצור איזה עולם שבא לו, אבל בעולם אירופי ימי ביניימי... נוודים שחורים? זה לא קשור לכלום, והייתי מעדיף משהו יותר ״דמוי ערבי״-זה לפחות לא מרגיש תלוש.
לערבים אין מונפול על להיות נוודים, שבטים אפריקאים גם היו בעולם שלנו, וגם הם נדדו. זה שהסופר פה מחליט לבחור בצבע עור בודד לנוודים זה בסדר גמור, זה לא צריך להיות קשור לכולם, ולא כל דבר צריך להתיישב לך עם ההיסטוריה...
(במאמר מוסגר, המשפט הראשון שלך בציטוט הזה נשמע כמו אמרה גזענית טהורה, אני יודע שזו לא הכוונה שלך, אבל כדי שתשים לב מה אתה כותב, כי מישהו אחר כבר היה אומר אחרת)

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post] כל האלפים הם בני אותה התרבות, חיים ביער, טובי לב וקסומים? רדוד למדי, אפור ו״קלאסי״ במובן הרע של המילה. לפחות קצת מקוריות...
פאולני כבר הואשם בחוסר מקוריות מס' פעמים, אבל פה אני לא מסכים איתך, לא כל ספר צריך להיות "המצאת הגלגל" ושיני סדרי בראשית, אלפים קלאסים הם גזע שחי ביערות, בעל קסם, ובכללי הוא טוב לב. בכל ספרות קאלסית זה ככה, אנחנו גם מדברים על ספר שיצא בשנת 2008, המוטיב של שבירת מוסכמות לא היה חזק כל כך אז.

"היחס לנשים-אני לא שוביניסט ולא כלום, אבל אני מבין שיש הבדלים בין נשים וגברים. וזה מעצבן שפאוליני לא מבין את זה. אישה יוצאת לקרב?.... עם שריון קשקשים?.... לבשתי כזה פעם, זה לא הדבר הכי גמיש בעולם, והוא לא יכול להתקשת באיזור החזה."

אוקי, זה שובניסטי, כשאתה נלחם על העקרונות שלך, המין שלך הוא הדבר האחרון שחשוב, עצם זה שמפריע לך שאישה יוצאת לקרב (ואני מניח שאתה מתכוון ברוח התקופה ולא שהדבר מפריע לך אישית בכל מצב) שוב מעלה את הקטע -זה לא צריך להיות מדויק היסטורית, זו לא המטרה.
מעבר לזה- שריון היה נלבש מעל הרבה שכבות של ריפוד, ה"שריון הנשי" שיש בסרטים, בעל קימורים במקומות הנכונים שנועד להלביט את החזה... זה לא שריון, זה מלכודת מוות. גברים ונשים לבשו את אותו השריון, הריפוד שבין המתכת לגוף כבר יצר חוצץ שדרס כל קשר למגדר.


הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post] אישה שלובשת שריון ויוצאת לקרב, יוצר משמראה על עוצמה נשית מראה על טום-בוי שמבינה שבלי להפוך לגברית אין לה סיכוי בהנהגה...
[/quote][/quote]
המשפט הזה חוזר בדיוק על אותם דברים שאמרת לפני רגע, אף אחד פה לא מנסה להציג טומ-בוי, מדובר פה על מלחמה על החופש שלך, על האידאלים שלך... ואין לזה קשר לכך שהיא צריכה "להיות גבר" כדי לפקד, אלא שהיא צריכה להיות בחזית עם החיילים שלה, מפקד שאומר "להסתער" ומפקד שאומר "אחרי" הם שני סוגים שונים לגמרי של מפקדים, ואני אשאיר לך להחליט מי מהם נחשב לטוב יותר (בעיני האנשים שלו).


לסיכום, זה שהעלילה תלושה לא אומר שהעולם חסר היגיון, למעשה הוא הצליח לעשות עולם לא רע ביחס להרבה עולמות אחרים, אני חושב שאם אתה מצפה לעולם אמין, אתה צריך ללכת למחלקת ספרי ההיסטוריה ולא ספרי הפנטזיה.
 
liorgonen3 אמר/ה:
[post]686424[/post]
אני חושב שאם אתה מצפה לעולם אמין, אתה צריך ללכת למחלקת ספרי ההיסטוריה ולא ספרי הפנטזיה.
אני מאוד מסכים עם זה. אם אתה מחפש סדרת פנטזיה מקורית, תקרא את שרה"ט או את הספרים של סנדרסון.
אם מה שאתה מחפש זה עולם אמין היסטורית, לך תקרא ספרי היסטוריה.
אבל אם מה שאתה מחפש זה סיפור פנטזיה אפי מלא דמיון, על פאקינג רוכבי דרקונים, עם קסם ואלפים וגמדים, עם מספר תרבויות מגניבות ושונות, זה הסדרה בשבילך. ובשביל 90 אחוז מספרי הפנטזיה, אתה צריך לעשות דבר שנקרא suspension of disbelief.

מה שאני רואה שכתבת זה לא סקירה, היא לא מדברת על הדברים שטובים ורעים בספר, היא לא מדברת מנקודת מבט אובייקטיבית, זה פשוט פריקת זעם על הספר שלא אהבת. וזה בסדר, אבל זו לא סקירה.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post] אראגון, רוראן וסאפירה הביסו בקלות את הרא׳זאק ה״מרושעים״
לא הייתי אומר שבקלות. אבל מצד שני, אראגון ורוראן שניהם התחזקו. הראז'אק אולי דרגה 10, אבל רוראן ואראגון כבר דרגה 12 או משהו. בכל מקרה, אני חושב שזה קיבל את הזמן המתאים לספר. יותר מזה היה מוגזם ולוקח את אור הזרקורים מהעלילה, ומעט מדי היה אנטיקליימטי.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post] בתכלס הם סתם אוכלי אדם, לא רעים או משהו
הם לא רעים, ודי הראו את זה בספר. כל הקטע של הביצים שלהם היא דילמה מוסרית ענקית. אבל תזכור שהם מרושעים כי הם משרתים את גלבאטוריקס והורגים אנשים בשבילו, לא כי הם אוכלי אדם. זה שהם אוכלי אדם זה מה שגרם להם כמעט להכחד אחרי שהרוכבים צדו אותם, ובתורו זה מה שגרם להם להגיע לצד של גאלבאטוריקס.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post] ״מאוד מפתיע״ שתמיד הוארדן מנצחים.
הווארדן לא תמיד מנצחים, הספר פשוט מתמקד בקרבות בהם הם כן. כי השאר לא מעניינים. בכל מקרה, הטובים מנצחים, מה רע בזה? קרב שבו הם יפסידו לא יועיל לעלילה, הוא לא יקדם אותה ורק יאריך את הספר. אני שמח שלא היה כזה.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post] הסצנות אצל הגמדים טובות, ודי אהבתי אותן. הסצנות באלסמרה משעממות למדי, ודי התחלתי להתגעגע לקוראן ולניצחונות המפתיעים שלו. חישול החרב היה נחמד, אבל משעמם למדי ופאסיבי.
מבחינתי זה ההפך המוחלט. אני פחות נהניתי מהסצנות אצל הגמדים ויותר אהבתי את הסצנות באלסמרה. כמו כן, חישול החרב היה מדהים. סצנה ממש מגניבה. לא הייתי בכלל אומר שזה פאסיבי. החישול שלה היה חלק חשוב ברמות בהיסטוריה של אלסמרה, כשהנפחית שלקחה נדר לא לחשל עוד נשקים מחשלת נשק חדש. ואראגון וסאפירה שניהם פעלו אקטיבית בשביל זה.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post] הסצנה עם הצל הייתה צולעת מאוד על גבול הנכה. באמת, מזמנים צל, יצור אימים, הוא יריב מטיל אימה... והוא מת כעבור עמוד?! גרוע.
למען האמת, זה מראה כמה הגיבורים שלנו התחזקו. והקרב היה נהדר, קראתי אותו הרגע. ולפחות תדייק, שני עמודים :D
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post] נוודים שחורים? זה לא קשור לכלום, והייתי מעדיף משהו יותר ״דמוי ערבי״-זה לפחות לא מרגיש תלוש.
אין לי מה להוסיף על זה חוץ ממה שליאור אמר. אותו דבר על האלפים ועל בחורה בשריון.
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post] למה לכל הרוחות גלבטוריקס לא יוצא להילחם אם כל הסדרה מוזכר שהוא יכול לרמוס את האויבים שלו עם הבוהן? זה מרגיש כמו כלי עלילתי מאוד לא אמין ולא הגיוני. חוץ מזה, האימפריה לא מנצחת אפילו קרב אחד? עד כדי כך הם חלשלושים? אז איך הם שרדו 100 שנה?!....
למה גאלבטוריקס לא נלחם? כי למה לו להלחם? הוא יכול לעשות את זה, אבל למה לו? הוא נבל מהסוג שנשאר מאחור וצוחק על כולם, נותן לאחרים לעשות את העבודה שלו. כלי עלילתי לא אמין והגיוני? טוב, בני אדם הם לא אמינים או הגיוניים, for the most part.
איך האימפריה לא מנצחת אפילו קרב אחד? כמו שאמרתי, זה לא מעניין, הם מנצחים בכמה קרבות, אבל תזכור שהווארדן הם חבורה מאומנת מול חיילים שלא באמת רוצים להלחם, שלא יודעים להלחם, ונגררו מהחוות שלהם. לווארדן יש מטרה, יש להם חזון, הם נלחמים בשביל משהו. הצבא של האימפריה נלחם כי מכריחים אותו. ההבדל ענק. וכן, זה אולי צ'יזי, אבל זה ספר פנטזיה.
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]686420[/post]
היחס לנשים-אני לא שוביניסט ולא כלום, אבל אני מבין שיש הבדלים בין נשים וגברים. וזה מעצבן שפאוליני לא מבין את זה. אישה יוצאת לקרב?.... עם שריון קשקשים?.... לבשתי כזה פעם, זה לא הדבר הכי גמיש בעולם, והוא לא יכול להתקשת באיזור החזה. חוץ מזה, אישה שלובשת שריון ויוצאת לקרב, יוצר משמראה על עוצמה נשית מראה על טום-בוי שמבינה שבלי להפוך לגברית אין לה סיכוי בהנהגה...
בקטע הזה...
1aae335ef333fc0a9cc0bc36f011d76a--female-armor-love-stars.jpg
 
לא שאני חושב שסדרת הירושה היא איזה פיס אוף ארט, אבל נראה לי שהביקורת שלך כלפי ההיגיון של העולם נשענת בכבדות על העולם שלנו. מה הבעיה בנוודים שחורים? אדראבא, מעניין יותר ככה! והסידרה גם לא מפוצצת בנשים לוחמות, בעיני היא יחסית אמינה בזה

לגבי רוראן, ללא ספק נקודה חזקה של הספר גם בעיני, גם מערכת היחסים שלו עם קטרינה(שאגב, הייתי אומר שמוצג בה פחות מין מימה שאני הייתי מהמר שיהיה בגילם) מוסיפה למדי.

אני מופתע שלא אהבת את הקטע עם הראז'אק, אני נהניתי מאוד, אחד האהובים עליי בסדרה
 
שחזור היסטורי מוקפד ודיוק? לא בהכרח ייצרו ספר טוב.
דמיין לעצמך עולם פנטזיה מבוסס על עולמנו שבו כל התרבויות המגניבות מתקיימות באותו זמן - מצרים העתיקה, יוון הקלאסית, רומא הקיסרית, בריטניה של ימי המלך ארתור - והכל עם קסמים מהמיתולוגיה והאגדות.

נשמע מבטיח?

אז זהו - שבמקום זה אתה מקבל מותחן סוג ז' בכיכובו של כוהן-קוסם מצרי שמהווה בעיקר פנטזיה של גארי גייגקס על עצמו. ספר כל כך גרוע שהסצנה היחידה ממנו שאני זוכר, בעיקר בגלל תחושת התמיהה שהיא עוררה, היא תיאור של עמוד שלם בו הקוסם-כוהן המצרי מתעורר בבוקר, משתין (!) ומגלח את ראשו ושאר חלקי גופו (!!). אה, ובהמשך הספר הוא גם מטריד מינית את שומרת הראש היהודיה שלו - איפה יד לאחים כשבאמת צריכים אותם, אה?

אני יודע, ואת יודעת, שב"רציחות אנוביס" אסור לגעת.
וגם לא להתקרב.

177967.jpg
 
חזרה
Top