עריכה של משהו שכתבתי בגיל 9, על מוצאה של ''סיקאנדה'', חרבו של בסטיאן.
אגדת סיקאנדה
לפני שנים רבות, עמדה פרחה עיר ושמה גלָאסְוֹלדוּר. העיר הייתה יפה ונישאה, עומדת על גבעה בלב המישור, בתיה נאים וחומותיה הבצורות חזקות כאבן מחושלת. אך הדבר היפה ביותר בעיר היה מרכזה. חומות אבן שיש לבנה ובוהקת, שעורקי אדום ואפור נשזרו בהן בטבעיות יפהפיה, הקיפו גן פורח ועגול, חצוי בתעלות מים מפכפכות, ובלב המקום ניצב פאר וגאוות העיר-צריח ארטאר המאיר.
הצריח נבנה ממתכת אור טהורה מחושלת, בהנחייתו של אאול, בנו של אל היצירה, שהעיר משכה את עינו. הוא שהה בעיר אלף שנים, ובעזרתו היא הפכה למרכז האומנות והבנייה. הוא חישל שם תכשיטים וכלים, וגם את שלוש החרבות המפורסמות מהאגדות.
סארנאדס, חרבו האישית, חרב יד וחצי מפוארת שלהבה השחור חושל מהחושך הטהור, ושיכלה להידלק בהילה בוערת או להפיץ עלטה ואפלה באשר באה. ניצבה המפואר קושט ועוטר בתגליפים ותבליטים, ומסופר שעור דרקון שימש לה לידית. בזכות המתכת האגדתית של להבה, היא יכלה לחתוך כל חומר, מלבד את האור והחושך הטהורים.
סיקאנדה, המפורסמת והמפוארת מכולן, שחושלה מהאור הטהור ששימש לבניית ארטאר, ושכמוהו הייתה לבנה אך שוליה הכחלחלים הפיצו אור תכול-כחלחל. ניצב חרב היד-האחת היה פשוט, אך האנשים התפעלו ממנה, ובצדק. אף חומר, מלבד האור והחושך הטהורים, לא עמד מול להבה הזוהר.
סארונגול, שאנשי גלאסולדור כינוה תאומתה של סיקאנדה, אף שהייתה ליד וחצי, ושלהבה היה מעוקל בקצהו. להבה היה מחושל מסגסוגת הנצח, ערבוב כל המתכות שיצר איאול למען הכנת החרב. מסופר שלהבה היה אפור-כהה, שעורקי זהב ונחושת בוהקים שולבו בו.
אנשי העיר התפעלו כולם מסיקאנדה וסארונגול, התפעלו כל כך שחמדו אותן, ושכמעט נגרמה בשל כך מלחמת אחים חמדנית. לפני שיקיץ הקץ החליט איאול להפסיק את המלחמה. הוא הסתיר את סארונגול במרתפו של ארטאר, ומסר את סיקאנדה לגרוגראמן, כדי שישמור עליה מפני בני תמותה לא ראויים. סארונגול ניתכה ונשמדה כשהדרקון מהרי החושך התקיףך את גלאסולדור, החריב את ארטאר ושרף את העיר עד היסוד, כשאנשיה נמלטים ממנה והלאה, יורדים מעל בימת ההיסטוריה למשך שנים ארוכות.
לאחר שקיבל בסטיאן את סיקאנדה מידי גרוגראמן ולאחר שפצע בה את חברו אטריו, הוא השליכה מידיו, והיא נקברה באדמה, נשכחת מלבות האנשים מלבד אגדות עתיקות ועמומות.
סיקאנדה עודנה קבורה, אך מספרים כי כשיבוא היום והמושיע החדש יבוא, הוא ימצא את סיקאנדה, ויכפר על מעשי בעליה הקודם.
אגדת סיקאנדה
לפני שנים רבות, עמדה פרחה עיר ושמה גלָאסְוֹלדוּר. העיר הייתה יפה ונישאה, עומדת על גבעה בלב המישור, בתיה נאים וחומותיה הבצורות חזקות כאבן מחושלת. אך הדבר היפה ביותר בעיר היה מרכזה. חומות אבן שיש לבנה ובוהקת, שעורקי אדום ואפור נשזרו בהן בטבעיות יפהפיה, הקיפו גן פורח ועגול, חצוי בתעלות מים מפכפכות, ובלב המקום ניצב פאר וגאוות העיר-צריח ארטאר המאיר.
הצריח נבנה ממתכת אור טהורה מחושלת, בהנחייתו של אאול, בנו של אל היצירה, שהעיר משכה את עינו. הוא שהה בעיר אלף שנים, ובעזרתו היא הפכה למרכז האומנות והבנייה. הוא חישל שם תכשיטים וכלים, וגם את שלוש החרבות המפורסמות מהאגדות.
סארנאדס, חרבו האישית, חרב יד וחצי מפוארת שלהבה השחור חושל מהחושך הטהור, ושיכלה להידלק בהילה בוערת או להפיץ עלטה ואפלה באשר באה. ניצבה המפואר קושט ועוטר בתגליפים ותבליטים, ומסופר שעור דרקון שימש לה לידית. בזכות המתכת האגדתית של להבה, היא יכלה לחתוך כל חומר, מלבד את האור והחושך הטהורים.
סיקאנדה, המפורסמת והמפוארת מכולן, שחושלה מהאור הטהור ששימש לבניית ארטאר, ושכמוהו הייתה לבנה אך שוליה הכחלחלים הפיצו אור תכול-כחלחל. ניצב חרב היד-האחת היה פשוט, אך האנשים התפעלו ממנה, ובצדק. אף חומר, מלבד האור והחושך הטהורים, לא עמד מול להבה הזוהר.
סארונגול, שאנשי גלאסולדור כינוה תאומתה של סיקאנדה, אף שהייתה ליד וחצי, ושלהבה היה מעוקל בקצהו. להבה היה מחושל מסגסוגת הנצח, ערבוב כל המתכות שיצר איאול למען הכנת החרב. מסופר שלהבה היה אפור-כהה, שעורקי זהב ונחושת בוהקים שולבו בו.
אנשי העיר התפעלו כולם מסיקאנדה וסארונגול, התפעלו כל כך שחמדו אותן, ושכמעט נגרמה בשל כך מלחמת אחים חמדנית. לפני שיקיץ הקץ החליט איאול להפסיק את המלחמה. הוא הסתיר את סארונגול במרתפו של ארטאר, ומסר את סיקאנדה לגרוגראמן, כדי שישמור עליה מפני בני תמותה לא ראויים. סארונגול ניתכה ונשמדה כשהדרקון מהרי החושך התקיףך את גלאסולדור, החריב את ארטאר ושרף את העיר עד היסוד, כשאנשיה נמלטים ממנה והלאה, יורדים מעל בימת ההיסטוריה למשך שנים ארוכות.
לאחר שקיבל בסטיאן את סיקאנדה מידי גרוגראמן ולאחר שפצע בה את חברו אטריו, הוא השליכה מידיו, והיא נקברה באדמה, נשכחת מלבות האנשים מלבד אגדות עתיקות ועמומות.
סיקאנדה עודנה קבורה, אך מספרים כי כשיבוא היום והמושיע החדש יבוא, הוא ימצא את סיקאנדה, ויכפר על מעשי בעליה הקודם.
