אני חושב לכתוב סיפור עם פרקים, שהדמות הראשית בו היא נער גרמני מתחילת המאה שמתבגר להיות קצין וורמאכט. נשאלת השאלה-כדאי?
יהיו אמירות גזעניות, ובכללי הנושא די טעון. כדאי?
יהיו אמירות גזעניות, ובכללי הנושא די טעון. כדאי?
סיפור על השואה-כדאי?
- מחבר/ת הנושא הח׳אן הטטרי
- תאריך התחלה
- סטטוס
בטח כדאי. אל תגביל את עצמך ספרותית רק כי אתה לא רוצה להיות פוגעני. תכתוב מה שאתה רוצה.
אם אתה מתעניין בנושא, אני אמליץ לך על "הכלב היהודי" של אשר קרביץ. ספר שמספר על תקופת מלחמת העולם השנייה מנקודת מבט של כלב ששייך למשפחה יהודית, ובלי ספק נכתב בידי אחד הסופרים היותר גאונים, שלמזלי יצא לי להכיר אישית.
אם אתה מתעניין בנושא, אני אמליץ לך על "הכלב היהודי" של אשר קרביץ. ספר שמספר על תקופת מלחמת העולם השנייה מנקודת מבט של כלב ששייך למשפחה יהודית, ובלי ספק נכתב בידי אחד הסופרים היותר גאונים, שלמזלי יצא לי להכיר אישית.
אני נגד, כמו שאתה אומר זה נושא מאוד בעייתי,
סיפור כזה שיפורסם פה פשוט יגמר בתור נושא נעול עם אזהרות לאנשים... זה פשוט יגמר רע.
נאו, יש פה הבדל עצום בין סיפור על כלב לבין חייל נאצי לכל דבר.
זה ממש לא נכון, אם מישהו פה ירצה לכתוב סיפור גזעני ויטען שמישהו נחות רק בגלל צבע העור שלו. אני בטוח שזה יפריע להרבה מאוד אנשים.
אני לא אומר שאם אתה כותב סיפור על דבר כזה אתה בהכרח גזען אבל תאמין לי שאם אתה יכול להגדיר דבר כ"פוגעני" זה אומר שמישהו יפגע ממנו, וזה לא לעניין, לא לפורם הזה בפרט, ולא ככתיבה בכלל.
סיפור כזה שיפורסם פה פשוט יגמר בתור נושא נעול עם אזהרות לאנשים... זה פשוט יגמר רע.
נאו, יש פה הבדל עצום בין סיפור על כלב לבין חייל נאצי לכל דבר.
nav566 אמר/ה:
זה ממש לא נכון, אם מישהו פה ירצה לכתוב סיפור גזעני ויטען שמישהו נחות רק בגלל צבע העור שלו. אני בטוח שזה יפריע להרבה מאוד אנשים.
אני לא אומר שאם אתה כותב סיפור על דבר כזה אתה בהכרח גזען אבל תאמין לי שאם אתה יכול להגדיר דבר כ"פוגעני" זה אומר שמישהו יפגע ממנו, וזה לא לעניין, לא לפורם הזה בפרט, ולא ככתיבה בכלל.
בסך הכל, אני נגד. לא כי אני חושב שפוגענות וגזענות הן לא במקום בכתיבה, אלא פשוט כיוון שאני לא חושב שיש לך את הכלים והניסיון כדי להעביר אותם בצורה הנכונה, שלא תפגע באנשים אישית. עם נושא טעון כזה, עדיף לצבור ניסיון לפני שכותבים עליו. ללמוד יותר על הנושא ולעשות מחקר מעמיק. לקרוא ספרים נוספים על אותו הנושא, וכך הלאה.
השאלה היא לא אם כדאי לפרסם, אלא אם כדאי לכתוב. בטח כדאי.
לכתוב תמיד כדאי. לכתוב ולעבור על זה שוב ושוב. אבל אני די בטוח שאם הוא שאל כאן, הוא מדבר על לא רק לכתוב אלא גם לפרסם את זה. וזה... אני פחות חושב שכדאי. לפחות עכשיו.
עצם הרצון (אם הבנתי נכון) להציג את הצד ה"אנושי" שבחילים הנאצים הארורים ששחטו במיתות משונות מיליונים מבני עמנו באכזריות שאתה לא מסוגל לדמיין בכלל מעורר בי בחילה עזה.
השבוע קראתי ספר על אשה שספרת את הסיפור של סבתא שלה בשואה עם תאור מוחשי ברמה מפחידה של העינויים שהם עברו, אחד הדברים היותר "קלים" היה שהריצו אותם באמצע הלילה לאיזה אורווה נידחת ותקעו אותם שם כשכל מה שהיה לשתות היה מים מסריחים ומזוהמים שמי שלא עמד בפיתוי הצמא שתה מהם ומת מהזיהום, ובמשך שעות על גבי שעות נתנו להם לרוץ במעגלים בלי הפסקה ומי שנפל היה חייב לקום מיד או לקבל מכות רצח, ומי שנעזר במישהו בשביל לקום גם קיבל מכות רצח ואתה מבין לבד שהזקנים והילדים לא שרדו את זה, וכאן אני עוצר כי זה רק נעשה אכזרי ודוחה יותר, וכל זה לקול צחוק ההנאה והאזכריות של אותו נער גרמני שאתה מעוניין לכתוב עליו.
(כהערת אגב, יש איזה מיתוס שלחרדים לא אכפת מהשואה בגלל שהם לא מתייחסים ליום שניקבע ע"י הממשלה לציון השואה. הרשו לי להבהיר - בולשיט. מאז שחזרתי בתשובה אני לא יכול כבר לספור את כל הפעמים ששמעתי על השואה ו"חורבן יהדות אירופה" בשיחות והקשרים שונים, ואולי חצי מספרי הקריאה שלנו מזכירים אותה בדרך כזאת או אחרת (כמובן אלו מהז'אנר הרלוונטי))
השבוע קראתי ספר על אשה שספרת את הסיפור של סבתא שלה בשואה עם תאור מוחשי ברמה מפחידה של העינויים שהם עברו, אחד הדברים היותר "קלים" היה שהריצו אותם באמצע הלילה לאיזה אורווה נידחת ותקעו אותם שם כשכל מה שהיה לשתות היה מים מסריחים ומזוהמים שמי שלא עמד בפיתוי הצמא שתה מהם ומת מהזיהום, ובמשך שעות על גבי שעות נתנו להם לרוץ במעגלים בלי הפסקה ומי שנפל היה חייב לקום מיד או לקבל מכות רצח, ומי שנעזר במישהו בשביל לקום גם קיבל מכות רצח ואתה מבין לבד שהזקנים והילדים לא שרדו את זה, וכאן אני עוצר כי זה רק נעשה אכזרי ודוחה יותר, וכל זה לקול צחוק ההנאה והאזכריות של אותו נער גרמני שאתה מעוניין לכתוב עליו.
(כהערת אגב, יש איזה מיתוס שלחרדים לא אכפת מהשואה בגלל שהם לא מתייחסים ליום שניקבע ע"י הממשלה לציון השואה. הרשו לי להבהיר - בולשיט. מאז שחזרתי בתשובה אני לא יכול כבר לספור את כל הפעמים ששמעתי על השואה ו"חורבן יהדות אירופה" בשיחות והקשרים שונים, ואולי חצי מספרי הקריאה שלנו מזכירים אותה בדרך כזאת או אחרת (כמובן אלו מהז'אנר הרלוונטי))
Aviad Sar-shalom
פונדקאי פעיל
אני גם חושב שכדאי מאוד לכתוב. זה נושא מרתק. עדיף כמובן להיזהר בפרסום, ואולי אם תפרסם פה פרק אחד תוכל לראות איך הסיפור שלך עובר מסך.
אסיד- אני מסכים איתך לחלוטין, אבל חשוב לזכור שלא כל חייל גרמני במלה"ע השנייה היה נאצי. למעשה, רובם פשוט היו... חיילים גרמנים. ששיקרו להם ותמרנו אותם וניצלו את הרגשות הפטריוטים שלהם כדי שיילחמו.
לא.
בכנות, אני חושב שאפילו לא כדאי לך לנסות לכתוב אותו. זו השואה. זה מאוד, מאוד כבד. ואני מסכים עם נקסטורל, אני לא מאמין שיש לך מספיק נסיון ורגישות ככותב לגעת בנושא הזה. במקרה של נושאים כמו השואה, כדאי להיות בטוח במאה אחוזים שאתה מוכן.
כמובן שההחלטה היא שלך, ואתה יכול לכתוב ולפרסם במקום אחר ואפילו לקשר פה אם אתה מעוניין ליידע אנשים בפורום. אבל אל תפרסם כאן סיפור על השואה. זה רק יגמר רע.
ולכל האחרים, בבקשה להיזהר בהמשך הדיון כאן. זה נושא רגיש. תגיבו בבקשה רק לשאלה המקורית, אל תפתחו דיון על חבית הנפץ הזו.
בכנות, אני חושב שאפילו לא כדאי לך לנסות לכתוב אותו. זו השואה. זה מאוד, מאוד כבד. ואני מסכים עם נקסטורל, אני לא מאמין שיש לך מספיק נסיון ורגישות ככותב לגעת בנושא הזה. במקרה של נושאים כמו השואה, כדאי להיות בטוח במאה אחוזים שאתה מוכן.
כמובן שההחלטה היא שלך, ואתה יכול לכתוב ולפרסם במקום אחר ואפילו לקשר פה אם אתה מעוניין ליידע אנשים בפורום. אבל אל תפרסם כאן סיפור על השואה. זה רק יגמר רע.
ולכל האחרים, בבקשה להיזהר בהמשך הדיון כאן. זה נושא רגיש. תגיבו בבקשה רק לשאלה המקורית, אל תפתחו דיון על חבית הנפץ הזו.
עם אלו שרק לחמו בחזית אין לי בעיה, יש לי בעיה עם כל אלו שנהנו לשחוט יהודים ומיעוטים אחרים בדרכים כל כך אכזריות שגם בסירטונים השפלים ביותר של ISIS לא מגיעים לכאלו רמות של אכזריות, ועם כל מי שנתן לזה יד.Nextorl אמר/ה:
יש לאדם שכל, ובחירה. הוא אחראי על מעשיו.
כמו שאתה רואה, עצם העלאת הנושא טעון, כך שכתיבת סיפור עצמו היא בוודאי לא רעיון טוב.
אבל השאלה שלי היא מה המטרה שלך בכתיבת הסיפור הזה, אתה רוצה לכתוב סיפור על נער שהשירות שלו בצבא משחית אותו והופך אותו למפלצת? אולי שאתה רוצה להראות איך גם בלב הרוע והזוהמה שהמין האנושי מסוגל ליצור יש אנשים שנשאר בהם חלקים טובים? או שאתה בכלל רוצה לכתוב סיפור רומנטי על חייל ואהובתו כשמלחמת העולם השנייה נמצאת ברקע.
לא משנה מה אתה רוצה להביע, זה יעלם לחלוטין בבעיתיות של נקודת המבט והתקופה שדרכם בחרת לספר את הסיפור.
אם אתה רוצה לכתוב סיפור טוב שיהיה אפשר להעריך בפני עצמו-כדאי שתבחר בנקודת מבט/תקופה אחרת, הרבה סופרים משתמשים בעולמות מומצאים כדי לדון בנושאים כואבים בעולם שלנו, זאת שיטה נהדרת שאין סיבה לא להשתמש בה.
ואם אתה פשוט רוצה לכתוב סיפור שיזעזע, יכעיס את מי שיקרא אותו ויגרום לוויכוח מכוער-אל.
אבל השאלה שלי היא מה המטרה שלך בכתיבת הסיפור הזה, אתה רוצה לכתוב סיפור על נער שהשירות שלו בצבא משחית אותו והופך אותו למפלצת? אולי שאתה רוצה להראות איך גם בלב הרוע והזוהמה שהמין האנושי מסוגל ליצור יש אנשים שנשאר בהם חלקים טובים? או שאתה בכלל רוצה לכתוב סיפור רומנטי על חייל ואהובתו כשמלחמת העולם השנייה נמצאת ברקע.
לא משנה מה אתה רוצה להביע, זה יעלם לחלוטין בבעיתיות של נקודת המבט והתקופה שדרכם בחרת לספר את הסיפור.
אם אתה רוצה לכתוב סיפור טוב שיהיה אפשר להעריך בפני עצמו-כדאי שתבחר בנקודת מבט/תקופה אחרת, הרבה סופרים משתמשים בעולמות מומצאים כדי לדון בנושאים כואבים בעולם שלנו, זאת שיטה נהדרת שאין סיבה לא להשתמש בה.
ואם אתה פשוט רוצה לכתוב סיפור שיזעזע, יכעיס את מי שיקרא אותו ויגרום לוויכוח מכוער-אל.
תודה על העצות!
לא, זו לא הכוונה. אני לא מתכנן לכתוב על אוברשטורמבנפיהרר מהאס-אס, אלא על קצין וורמאכט שמונע בידי להט פטריוטי ולהט נקמה. בכלל, אני בספק שהוא יילחם בחזית המזרחית...yellow_acid אמר/ה:
אין כמו סיפור על פטריוט נאצי שתמך בהשמדתת העם שלך על הבוקר,לצד כוס הנס קפה כמובן.
אחזור ואומר, מבחיל.
אחזור ואומר, מבחיל.
הח'אן קיבל את התשובות שלו. אפשר להפסיק.
לא מסכים עם הרבה מהאמירות כאן, ספרות ואומנות צריכים להיות פתוחים גם בנושאים שנויים במחלוקת. האחראיות היא על הקוראים שלא יקראו משהו שהם לא אוהבים (גם אני נמנע מלקרוא הרבה דברים שלא נעימים לי, וזה לא צריך להגביל את הכותבים).
ת'ור - אני מבין שזה נושא טעון אבל כדאי לפתוח אותו לדיון במסגרת כזו או אחרת ולקבוע כללים. זו לא הפעם הראשונה שסוגיית התכנים שעלולים להיחשב פוגעניים עולה בפורום בזמן האחרון, ונראה שברירת המחדל היא שאם מישהו עלול להיפגע לא מפרסמים. ספרות ומשחקי תפקידים עוסקים לעתים קרובות בשאלות חברתיות מהעולם האמתי, ומן הסתם יהיו אנשים שירגישו לא בנוח בדיוק כמו בכל פלטפורמה אחרת שעוסקת בתכנים כאלו. כמובן שכל האמור חל רק על תכנים ולא על שיח בין המשתמשים, שחשוב מאוד לשמור שיהיה מכובד.
ח'אן - מסכים שמבחינה מעשית כדאי לצבור ניסיון לפני פרסום דברים כאלו בפורום, אח"כ לא רואה בזה בעיה. אם הנושא מעניין אותך אני ממליץ על ספר בשם נוטות החסד. מדובר בספר קשה מאוד לקריאה (לא מומלץ לקוראים צעירים), שמציג את המלחמה והשואה מנקודת מבטו של קצין אס אס. לא מצונזר, מדויק מאוד היסטורית, ומראה את הצד השני לטוב ולרע באופן שנראה לי מאוד מבגר ומלמד.
ת'ור - אני מבין שזה נושא טעון אבל כדאי לפתוח אותו לדיון במסגרת כזו או אחרת ולקבוע כללים. זו לא הפעם הראשונה שסוגיית התכנים שעלולים להיחשב פוגעניים עולה בפורום בזמן האחרון, ונראה שברירת המחדל היא שאם מישהו עלול להיפגע לא מפרסמים. ספרות ומשחקי תפקידים עוסקים לעתים קרובות בשאלות חברתיות מהעולם האמתי, ומן הסתם יהיו אנשים שירגישו לא בנוח בדיוק כמו בכל פלטפורמה אחרת שעוסקת בתכנים כאלו. כמובן שכל האמור חל רק על תכנים ולא על שיח בין המשתמשים, שחשוב מאוד לשמור שיהיה מכובד.
ח'אן - מסכים שמבחינה מעשית כדאי לצבור ניסיון לפני פרסום דברים כאלו בפורום, אח"כ לא רואה בזה בעיה. אם הנושא מעניין אותך אני ממליץ על ספר בשם נוטות החסד. מדובר בספר קשה מאוד לקריאה (לא מומלץ לקוראים צעירים), שמציג את המלחמה והשואה מנקודת מבטו של קצין אס אס. לא מצונזר, מדויק מאוד היסטורית, ומראה את הצד השני לטוב ולרע באופן שנראה לי מאוד מבגר ומלמד.
אורי-אתה מעלה נקודה חשובה שיש מקום לדון עליה (וייתכן ששוה לפתוח נושא אחר עבורו בשולחן העגול) אבל השאלה האמיתית היא האם יש לתת מקום לנושאים שנויים במחלוקת או כאלה שעלולים לפגוע במישהוא בפורום משחקי תפקידים, ייתכן שיש מקום לכתוב סיפור כמו שהח׳אן רוצה, אבל עוד לפני זה צריך לשאול האם יש לו מקום בתת-פורום שנקרא "מדע בדיוני ופנטזיה", או שאולי יהיה עדיף להציג אותו בפורום ייעודי ליצירות ספרותיות מהסוג הנ"ל.
אם משיהוא מעוניין להמשיך את הדיון בשאלה הזאת באמת כדאי לפתוח עץ בקשר לנושא בשולחן העגול.
אם משיהוא מעוניין להמשיך את הדיון בשאלה הזאת באמת כדאי לפתוח עץ בקשר לנושא בשולחן העגול.
אורי: אני מסכים לחלוטין שחשוב לאפשר ספרות ואמנות שנוגעות בטאבו - צנזורה מוחלטת היא לא התשובה. אבל זה לא אומר שאתה יכול לפרסם כל דבר בכל מקום ולהשאיר את האחריות לקורא. הגבלות גיל קיימות מסיבה טובה, וכך גם הגבלות אחרות.
אנחנו כבר מותחים בפורום קוים מסוימים - אסור לפרסם סיפורים עם תוכן למבוגרים בלבד, אסור לפרסם תוכן גזעני או פוגע. במקרה של השואה, אני מאמין שהיא ללא ספק נכנסת תחת "פוגע".
אולי ההגדרה קצת מעורפלת, אבל השואה היא לא מקרה קצה. אולי לפעמים אנחנו מעדיפים להיזהר מלהצטער, אבל אין לי ספק מה תהיה התוצאה במקרה הזה. יש נושאים רגישים שיהיה מעניין לכתוב עליהם כאן. השואה היא לא אחד מהם.
אנחנו כבר מותחים בפורום קוים מסוימים - אסור לפרסם סיפורים עם תוכן למבוגרים בלבד, אסור לפרסם תוכן גזעני או פוגע. במקרה של השואה, אני מאמין שהיא ללא ספק נכנסת תחת "פוגע".
אולי ההגדרה קצת מעורפלת, אבל השואה היא לא מקרה קצה. אולי לפעמים אנחנו מעדיפים להיזהר מלהצטער, אבל אין לי ספק מה תהיה התוצאה במקרה הזה. יש נושאים רגישים שיהיה מעניין לכתוב עליהם כאן. השואה היא לא אחד מהם.
אני מסכים עם רוב הטענות שלכם, במיוחד במקרה הקונקרטי שהוא קצת קיצוני ויצור מהומה.
אני מבין שזו לא הפעם הראשונה שהנושא עלה בזמן האחרון, וכדאי לחשוב קצת על מה נכנס תחת תוכן "פוגעני" שאסור לפי חוקי הפורום. פרובוקציות ברורות ותכנים מיניים או גזעניים באמת לא שייכים לכאן, אבל עדיין יש הרבה תכנים שנויים במחלוקת שכן ראויים לפרסום, למרות שמשתמשים עלולים להיפגע מהם ולהתלונן.
לא אכנס עכשיו לפרטי הדיון כי אני מניח שזה לא המקום. אני מסכים עם מרתוס שכדאי לפתוח דיון ייעודי בפורום המתאים, במיוחד אם הסוגיה תמשיך לעלות בתקופה הקרובה.
אני מבין שזו לא הפעם הראשונה שהנושא עלה בזמן האחרון, וכדאי לחשוב קצת על מה נכנס תחת תוכן "פוגעני" שאסור לפי חוקי הפורום. פרובוקציות ברורות ותכנים מיניים או גזעניים באמת לא שייכים לכאן, אבל עדיין יש הרבה תכנים שנויים במחלוקת שכן ראויים לפרסום, למרות שמשתמשים עלולים להיפגע מהם ולהתלונן.
לא אכנס עכשיו לפרטי הדיון כי אני מניח שזה לא המקום. אני מסכים עם מרתוס שכדאי לפתוח דיון ייעודי בפורום המתאים, במיוחד אם הסוגיה תמשיך לעלות בתקופה הקרובה.
- סטטוס
