[שיר][פ: ארץ-ים] רב-מג, רב-מג

בחיי, האחד הזה לקח לי הרבה זמן. כמות השכתובים שעשיתי מוגזמת אפילו בשבילי, אבל לפחות אני מרוצה.
השיר הזה נכתב כמחווה ל"קוסם מארץ-ים" של אורסולה ק' לה-גווין, מקלאסיקות הפנטזיה וספר שאני מאוד אוהב, ומתאר את אחת הסצנות החשובות ביותר בכל הספר (והטרילוגיה) - התרת הצל על ידי גד. אם לא קראתם את הספר אני ממליץ עליו בחום, ואם קראתם אני מקווה שלא הגזמתי עם שפה מעורפלת ורמיזות סתומות. תיהנו!
------
רב-מג, רב-מג
עוד רגע קט: אז יקרעו
העור, האפלה, חייו
של הרב-מג בלט קרבו
אל החומה וסוף שמותיו


ערב: ושמחה גדולה
ושוב מפגש מהימים
אך שני קטבים בהילולה
לא יסתפקו במנעמים

הבל החן ושטות הנער
על אף חבר ואף רועץ
אך מי ישיב גאה ובער?
מי יפיל את החוצץ?
וכך ברע נפתח השער,
ובא החושך והנץ

האומנים זריזים לבוא,
אך אין עוצר את צאת הצל
וגֵד ניצל, אך את חובו
שילם אדון, רב-מג, נֶמֶרְל


האם ידע עתיד הנער
או שמא רק הרגיש אשם?
ואם הבין את תחושתו
האם ידע לתת לה שם?

------------
הערות, הארות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.

וואו, ממש אדיר. אהבתי.

א... לא הכי אהבתי.

אהבתי. אמנם לא קראתי את הספר, אבל המילים הגבוהות יוצרות תחושה אגדתית ומסתורית והחריזה מעולה. ח''ח.

נותן רעיון כללי על מה שקרה, והשפה במקום. מגניב.
הסוף מזכיר את השיר האחרון שלך, זה בכוונה?

תודה על התגובות

אדראן: לא בכוונה, לא. למרות שאני חושב שכתבתי את האחרון אחרי שהתחלתי לכתוב את זה, אז סביר שיש קשר בין השניים.

רק בדממה-המילה
רק בחשיכה-האור
רק במיתה-החיים
כחץ מבהיק אף הנץ בשמיים הריקים.