• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

באיזו סוגה אתם מעדיפים לכתוב?

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
אני אישית מעדיף היסטורי, אבל יש לסוגה הזו שני חסרונות עיקריים: היא דורשת ממך לעשות הרבה ''שיעורי בית'', ואתה צריך להיכנס לדמות שאתה כותב עליה-ולא כזה קל להיכנס לדמות של איכר טיפש ושוביניסט מימי הביניים, הוני אכזרי וצמא דם או סמוראי גאוותן ולוחמני. זה היתרון של פנטזיה-היא לא דורשת ש''ב, ואתה מתכנן את המוסר שם.
 
חאן, אני ממש לא מסכים עם הקביעות בהודעה שלך. לדעתי היסטורי צריך הכי פחות מחקר, כי כל הנתונים כבר קיימים, פשוט צריך למצוא אותם.
מדע בדיוני מצריך הכי הרבה מחקר אם אתה רוצה לכתוב מד"ב קשה, כי כאן ברור שההמצאה היא שלך ואתה צריך לבדוק איך חוקים פיזיקליים שונים ישפיעו עליה ולא על כל דבר אפשר לכתוב פשוט טכנולוגיה חדשה כמו במד"ב רך. אתה יודע כמה סרטים ראיתי ופשוט הפריע לי שהם הראו דברים לא אפשריים... יש סיבה שסופרי מדע בדיוני טובים בדרך כלל עם תארים במדעים מדויקים.
פנטזיה זה איכשהו שילוב בין השניים, אם אתה רוצה עולם פנטזיה ג'נרי אתה עדיין צריך לדעת את הנתונים
ההיסטוריים של התקופה (גם כאן החקלאי צריך לקצור לשתול לחרוש וכו') ולהוסיף למשוואה את חוקי הקסם. אם אתה רוצה משהו קצת פחות ג'נרי אתה צריך להוסיף גם כל מיני משוואות שונות. אני זוכר שפעם אחת רציתי לכתוב על עולם עם 2 שמשות ובגלל שיש 2 שמשות הייתי צריך להכין חישובים של איך זה משפיע על שעות היום והלילה בעולם ואחר כך להביא בחשבון שבגלל שיש 2 שמשות המסלול של הירח סביב העולם משתנה מה שיוצר עונות שנה קצת מוזרות, גאות ושפל שמשתנים בעוצמתם לפי המיקום של הירח ועוד כל מיני השפעות מוזרות. ואני עדיין לא מדבר על איך הקסם של העולם הספציפי השפיע על הטכנולוגיה... וכל החישובים האלה רק כדי ליצור עולם אמין.

כמובן שאפשר להתעלם מרוב החישובים האלה, אבל אפשר להתעלם מהם גם בכתיבה היסטורית... ואני אוהב יותר את התחום הקשה.

בקשר לשאלה מה אני כותב אז מה שאני כותב בד"כ הוא מדע בדיוני ופנטזיה.
 
ג'וני אמר/ה:
[post]680819[/post] לדעתי היסטורי צריך הכי פחות מחקר, כי כל הנתונים כבר קיימים, פשוט צריך למצוא אותם.
אתה צריך למצוא ולחקור על המון נתונים-זה בדיוק מחקר. אתה לא יכול להמציא שום פרט על העולם-אתה צריך לדעת מה קרה אז, מה היו המוסאר והלך הרוח, מה היה הלבוש, האוכל... בלי מחקר על ימי הביניים, לדוגמא, סיפור עליהם כנראה יצא מטומטם ולא אמין (איכר שמתנהג יפה לאשתו, אוהב לאכול מרק שעועית ועגבניה ולשתות קפה, לובש גלימות וחילוני).
 
זה מידע שקיים בחיפוש יחסית פשוט באינטרנט או השערות סבירות מאוד לגביו (בהנחה שיש לך ידע באנגלית). מה שממש לא נכון לומר על נתוני מדע בדיוני או פנטזיה שכאן אתה צריך להבין את הנושא שאתה צריך לכתוב עליו כלומר בעולם פנטזיה את צריך להבין איך נוצר המצב שהחברה היא יחסית דתית ומה עוד משתנה כשאתה עושה את השינוי הזה. לפיכך פנטזיה יותר מסובכת מהיסטוריה...
במילים אחרות בהיסטוריה מספיק לך לדעת איך זה היה ובפנטזיה אתה צריך לדעת גם למה זה היה ככה ומה משתנה אם אתה משנה את זה.
 
בפנטזיה אפשר פשוט להעתיק מהיסטוריה. אבל בפנטזיה אתה ממציא את העולם, ועושה בו מה שבא לך. בהיסטוריה אתה צריך, בין השאר, להתחבר לדמות שלך ולגרום לקוראים לעשות זאת-וזה קצת קשה כשהמוסר והחיים כאלה שונים.
 
אני לא חושב שיש הרבה הבדל בין פנטזיה להיסטורי. בשניהם הסיפור משתפר ונעשה אמין יותר כשאתה עושה יותר ש"ב. כנראה שהרף המינימלי גבוה יותר בכתיבה היסטורית כי זו הציפייה הקיימת, אבל אני לא חושב שזו כל כך משנה.

אישית אני אוהב פנטזיה, למרות שככל שהזמן עבר מצאתי את עצמי מחפש עולמות יחודיים ומוזרים יותר. אני גם אוהב ליהנות מדי פעם עם מד"ב קשה, שלמרות שאני כותב די מעט אני מאוד מחבב את מה שיצא לי. שלא לדבר על החולשה שלי לסטימפאנק... למרות שעבר די הרבה זמן מאז שכתבתי כמו שצריך, אז אני לא בטוח איפה ההעדפות שלי יושבות עכשיו.
 
בהיסטורי יש צורך במחקר מעמיק, כדי למשל לא לתאר דברים מביכים כמו "המלך ארתור נהנה מתפוחי האדמה המפורסמים של אוגדן"
בפנטזיה אין את הבעיה הזאת עד כדי כך- זה דורש חשיבה, אבל אין צורך בנאמנות למקור כלשהו מלבד דמיונך והגיון בריא
 
אני מעדיף לכתוב מד"ב ופנטזיה.אני ממש אוהב הרפתקאות בחלל,קרבות חלליות ונשקים עתידניים,ובפנטזיה אני ממש אוהב את הקסם ואת האווירה(בדרך כלל) הימי-ביניימית.אני פחות כותב היסטורי,כי זה דורש להיצמד מאוד לעובדות,ולא להמציא אותן בעצמך(כמובן אחרי עבודה).
 
אני פעם אהבתי סטימפאנק ודיזלפאנק (הגרסה המקורית של אטהאולף התרחשה בעולם עם טכנולוגיה של שנות ה-30), אבל אני עכשיו מעדיף היסטורי ומעט פנטזיה-בהיסטורי האתגר הוא במקום לברוא דמות בצלמך, להכנס לראש של מישהו מתרבות שונה לגמרי, וזה די מעניין ומהנה.
 
אני מעדיף כיום פנטסיה על פני מדע בדיוני (למרות שהתחלתי עם סיפורי מד"ב ועברתי לפנטסיה.). היא מאפשרת לי לכתוב בעולמות עם חוקיות שאני קבעתי בעצמי על פני עולמות שהחוקיות שלהם נקבעה על ידי אחרים. כמובן שאני עורך תחקיר מקדים בעיקר כדי לקבל רעיונות לעולם ולהבין בערך איך חברות שונות משלנו עובדות. גם אין לי בעיה עם ז'אנר גיבורי-העל למרות שלא זכיתי להשראה לעלילה מספיק טובה לסיפור בנושא זה פרט ל-'החטוף' ו-'החזית הארוכה'.
 
אני גיליתי שלכתוב פנטזיה הכי מדבר אליי. פעם מאוד אהבתי לכתוב מד"ב, אבל אני פשוט נהנה יותר כשאני כותב וקורא פנטזיה. אני מאוד אוהב לקרוא ולראות סטימפאנק, אבל אני אף פעם לא מצליח לכתוב את זה טוב, לתחושתי.

אני חושב שהקשיים בין הז'אנרים הם שונים. אין סגנון כתיבה שלא מצריך מחקר בשביל לכתוב סיפור טוב. גם בפנטזיה צריך לחקור - למשל, אם הדמות שלך מעשנת מקטרת, איך היא הדליקה אותה בעולם שאין גפרורים? אבל אני חושב שעיקר האתגר בפנטזיה הוא אחר: איך העולם היה משתנה, אם זה הקסם שהיה קיים בעולם? זה אתגר שונה ומאוד מעניין בעיניי.
בכתיבה היסטורית צריך פחות לפתור בעיות כאלה, ויותר לחקור: איזה שבטים היו קיימים בתקופה הזאת? מה היחסים ביניהם? איזה כלי נשק היו נפוצים ואיזה לא? כמובן שהרבה מהדברים אתה לא תדע, ותצטרך להסיק לבד: מתי ואיפה היו אוכלים? איך האצילים ידעו לזהות את פשוטי העם?
בעיניי זה ההבדל בין לפתור תרגיל בהיסטוריה, שבו אתה צריך לחפש בספריה כדי לגלות את הפרט, לבין לפתור תרגיל במתמטיקה, שבו אתה מנסה להסיק מתוך נקודת ההתחלה את נקודת הסיום. בהיסטורי יש יותר מהראשון, בפנטזיה יותר מהשני, ואני יותר מתחבר אל השני :)
מד"ב בעיניי הוא הכי קשה, כי הוא דורש קצת מהכל: גם ידע במדע, במה יכול להיות ומה לא, וגם מה ההשלכות של זה על העולם הולכות להיות.
 
dragonian אמר/ה:
[post]680879[/post] בהיסטורי יש צורך במחקר מעמיק, כדי למשל לא לתאר דברים מביכים כמו "המלך ארתור נהנה מתפוחי האדמה המפורסמים של אוגדן"
או ''הסמוראי נעמד מולו, אוחז בידו האחת את הקטאנה שלו ובשניה מגן, עטוי שריון פלדה מבהיק'' (חלקים שגויים מודגשים בקוו).
כשהיפנים לא השתמשו במגנים, היו להם שריונות עור ובמבוק, וקטאנה היא לשתי ידיים.
 
לכתוב מד"ב ופנטזיה זה הכי קשה, כי בונים עולם שלם. צריך לדאוג לחברה, לקיום, לעולם. לכתוב היסטוריה חדשה לגמרי, לכתוב תרבות חדשה לגמרי, עולם חדש...

ההבדל בניהם הוא אחד: במד"ב צריך ליצור, לשלוט ולהבין את הטכנולוגיה של העולם, בעוד בפנטזיה צריך ליצור, לשלוט ולהבין את הקסם של העולם.

ובסופו של דבר, לכתוב היסטורי זה כמו לכתוב פנטזיה או מד"ב, רק תוך שימוש בעולם הקיים שלנו.
וזה לא היה כזה שונה: אחרי הכל, טולקין עצמו אמר: "אני לא יוצר עולם, אני מגלה עולם."
 
בפנטזיה הרבה פעמים אפשר להעתיק מההיסטוריה.
אדראן-לא נכון. בהיסטוריה יש המון עלילות פוטנציאליות, רק צריך לחקור קצת.
 
וזו הבעיה. החוקים היחידים שאתה יכול לעבור עליהם קשורים להגיון הפנימי של העולם, אותו הכותב ממציא. כתיבה בעולם מומצא (לא בהכרח פנטזיה/מד"ב) מאפשרת ליצור מגוון גדול בהרבה של עלילות, שהחיסרון בהן הוא חוסר האפקט של "משהו כזה באמת יכל לקרות".
 
חזרה
Top