• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

HPMOR

ת'ור

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
אני חושב שהגיע הזמן שאני אדבר על ספר שהביא לי הנאה מרובה, עכשיו שסיימתי את 1900+ העמודים שלו, בפעם השנייה. הספר הוא Harry Potter and the Methods Of Rationality (HPMOR, בקיצור) מאת אליעזר יודקובסקי, אחד הפאנפיקים המפורסמים ביותר של הארי פוטר, אבל אני מניח שבפונדק יש די הרבה שלא שמעו עליו. הספר הוא באנגלית, אבל אפשר למצוא תרגום חלקי שלו לעברית כאן. הוא מספר גרסא של הסיפור בה הארי הוא ילד חכם להחריד, שגדל אצל פרופסור לפיזיקה במקום אצל ורנון דארסלי, וכשהוא מגלה שקסם קיים הוא מחליט לחקור אותו באופן מדעי כדי לפצח את סודות היקום ולתקן את החלקים בו שהוא לא אוהב.
על פי מספר מדדים שונים, זהו ספר מאוד טוב.
אבל לפני שאני אדבר על למה אני אוהב אותו, הנה כמה דברים שיכולים להפריע (אני לא רוצה ליצור ציפיות לא הוגנות). הספר קולע בול לטעם שלי, אבל זה לא אומר שכולם יאהבו אותו.

אז קודם כל, זה ספר ארוך. מאוד. 1900 עמודים זה הרבה. בגלל שהוא לא זמין בגרסת עץ מת זה יכול להיות מאתגר, אז קחו את זה בחשבון.
דבר שני, זה פאנפיק. הספר מניח שסיימתם את שביעיית הארי פוטר ולא מבזבז זמן בחזרה על מידע קיים. מצד שני, הוא בהכרח כולל כמה שינויים - שינוי אחד גדול וכמה שינויים קטנים, לפי הכותב. יכול להיות שלא תאהבו כמה מהכיוונים בהם הספר הולך. יש בספר גרסאות שונות למדי לדמויות המוכרות (במיוחד הארי), ואני מאמין שהשינויים מוצלחים, אבל יכול להיות שלא תסכימו.
הספר כולל, באופן טבעי, גישה מאוד מדעית לדברים. חוקי הפיזיקה תקפים, וקסם יכול להפר אותם אבל גם הוא פועל לפי חוקים. לפעמים הספר צריך להשתמש במונחים מדעיים מגנטיקה, כימיה וכו', אבל זה בד"כ מדע מוכר למדי, והמדע שלא שמעתם עליו (מי מכיר פיזיקה חסרת-זמן?) לא חיוני להבנה. יש כמה שינויים לאיך שקסם עובד, אבל ברוב המקרים הם מינוריים למדי.
הסיום של הספר הוא... נושא מורכב. הוא מעולה, אבל יש כמה דברים שיכול להיות שיפריעו לכם. אני לא ארחיב בגלל ספוילרים.
בספר יש כמה מקרים של תכנים "בוגרים" בהקשר של אלימות ומין, למרות שהתיאורים אף פעם לא גרפיים במיוחד. הדברים הגרועים ביותר הם תיאורים יבשים של אלימות קשה, עירום, ודיבור על אונס. הספר גם נוגע בכמה נושאים מורכבים בצורה מורכבת: מוות, מלחמה, חברה ופוליטיקה, מוסר. כחלק מהטיפול בהם הספר לפעמים מגיע למקומות כבדים למדי. לתשומת לבכם.


ועכשיו למה שאני אוהב. מאיפה להתחיל?
טוב, בתור התחלה, זה ספר *מהנה*. הוא כתוב טוב, הוא שנון, הוא משעשע, הוא מותח, הוא יכול להכות די חזק בfeels. את רוב הספר אני פשוט נהנה לקרוא, כי הכתיבה כיפית והאירועים מבדרים, וזה בלי להתייחס לרגעים הבאמת אדירים שיש בו. השתדלתי לקרוא את הספר פרק-שניים ביום, אבל יש מקבצי פרקים על אותו אירוע שלא יכולתי לעזוב באמצע (וזה קרה גם בפעם השנייה, למרות שבמידה פחותה).
כמו כן, *המון* רפרנסים. יש בין השאר רפרנסים למשחקי תפקידים, פראצ'ט, נרניה, נארוטו, מאדוקה, FMA, MLP, וכמובן הרבה דקירות ובדיחות על הספרים המקוריים.

העלילה מצוינת. למרות שהסוף לכאורה ידוע הספר מצליח להכניס מספיק תפניות, תת-עלילות חדשות וכיוונים מסקרנים ששומרים אותו מעניין. חקר הקסם, שיעורי התגוננות מפני כוחות האופל, מערכות היחסים המורכבות שמתפתחות בין הדמויות... ומאחורי הכל מזימות נרקמות, מתנגשות ומסתבכות, אבל הכל די ברור ורוב השאלות נפתרות עד הסוף. חלק משמעותי בעלילה הוא הדמויות והיחסים ביניהן, ולפעמים יש פרק של 20 עמודים שכולו שיחה בין שתי דמויות - ואלה מהפרקים האהובים עליי בכל הספר.

הדמויות נהדרות, וכולן מטופלות בזהירות ובאהבה. חלק מהדמויות מהסדרה המקורית מקבלות הרבה פחות זמן מסך (רון הוא הקורבן העיקרי) אבל דמויות מרכזיות אחרות מקבלות העמקה ופיתוח מאוד משמעותיים - דראקו מאלפוי, למשל, הופך מהבריון המגעיל לאחת הדמויות החשובות ביותר בספר. הספר גם נותן תפקידים די חשובים לכמה דמויות שוליות מאוד, כמו בלייז זאביני ולסת' לסטריינג', ואני שמח להגיד שטרייסי דיוויס היא אדירה לחלוטין. וכמו שאמרתי, יכול להיות שלא תאהבו את איך שהספר מציג דמויות מסוימות - להרמיוני יש מקום שונה מאוד מבסדרה הישנה, מקגונגל פחות מאיימת, דמבלדור... זה מורכב. לפעמים הספר נכתב מנקודת המבט של דמות שהיא לא הארי, וזה יכול לתת הצצות מעניינות לדרך המחשבה שלהן. אבל בסופו של דבר כל דמות היא בן אדם שלם, עם היסטוריה ואופי ודעות ורצונות משלו, וכולן מקבלות את הכבוד הראוי.

גם לעולם מגיעה התייחסות. לכאורה זה אותו עולם, אבל נעשה מאמץ מיוחד בשביל שהקסם יהיה הגיוני או לפחות סביר ואני חושב שהספר מצליח במידה מספקת (ובעולם של הארי פוטר זה הישג מאוד מרשים). דברים שנראו שוליים קודם (איך נוצרות רוחות רפאים?) מקבלים הסבר וחשיבות קריטית בסיפור. הספר גם מביא מדע לקסם, מבחינת ידע ומבחינת גישה, ואני חייב להגיד שהרגעים בהם הארי מפצח סוד קסום ועושה משהו בלתי אפשרי הם מהשיאים של הספר. ולמרות שרוב הספר מוגבל לקסם ברמת שנה א (כי הם לא חזקים מספיק לרוב הלחשים המתקדמים יותר), הספר נוגע גם בקסמים עוצמתיים יותר ועתיקים יותר, והדרך שבה הוא עושה את זה נפלאה. (גילוי נאות: מכאן באה ההשראה לכמה מהקסמים העמוקים יותר של חותם) העולם כולו עקבי יותר, הגיוני יותר ומעניין יותר, ובאופן כללי מרגיש כאילו השקיעו בו *הרבה* מחשבה.

ובשורה התחתונה... אני פשוט מאוד אוהב את הספר הזה. ההתעסקות והעצות שלו בנוגע לחשיבה ורציונליות - זה חלק מזה. ההסברים שלו על כל מיני ניסויים חברתיים מעניינים זה חלק מזה. הריגוש והדרמה והמתח וה*כיף* זה חלק מזה. והרגעים הקטנים והעדינות שבה הוא מטפל בהם הם חלק גדול מזה. אבל בסופו של דבר הספר קולע לטעם שלי בדיוק, וגם אם אני לא יכול להבטיח שתיהנו ממנו כמוני, אני עדיין ממליץ עליו בחום.
(לפי עצת הסופר, אם אתם עדיין לא נהנים ממנו אחרי פרק 10, אתם יכולים לוותר)


ואם מישהו קרא ורוצה לדבר על זה, אני ממש ממש אשמח! רק בספוילרים, בבקשה.
 
האמת שהגעתי אליו בעקבות המלצה מחבר לפני כמה זמן, קראתי כמה פרקים ואז נטשתי. זה היה נחמד ומגניב, אבל זה הרגיש יותר מדי silly ואיבדתי עניין. לפי מה שאתה מתאר, זה הופך להיות הרבה יותר כבד ורציני, אז אולי אחזור לתת לזה קריאה :)

(האורך לא מפחיד אותי. אחרי שקראתי את Worm כנראה ששום סיפור ארוך לא יפחיד אותי)
 
הסיפור המופלא הזה הוא הסיבה שחזרתי לעקוב אחר המתרחש בפונדק, ואף להצטרף לקהילה היקרה הזו.
הייתם מאמינים שלמרות שיש לי חבר שמכיר את זה ללא תלות בי, אני שמעתי עליו רק מהודעה של מישהו מאנימס?!

רק רגע... אז יש הגיון (כלשהו) בחותם...
 
גילת'אנס: אוה, זה מכביד בהמשך. אני חושב שהרמזים המוקדמים לחלקים הרציניים הם התגובה של נערת מכירות בפרק 6, או משפט של דראקו מאלפוי בפרק 7, למרות שלוקח יותר זמן עד שהסדנים באמת מתחילים ליפול.

דבאב: נשמע מעניין, איך הגעת מHPMOR לפונדק?
וכן, למרות שאני לא אטען שחשבתי לפרטי פרטים על הכל בחותם, בהחלט יש משהו מאחורי הקלעים.
 
טוב, הרגשתי לא טוב אז התחלתי לקרוא.
1. אם זה היה ספר עצמאי הוא היה ספר גרוע.
2. לא ממש לכיוון שלי - יותר מדי ציני וקר, בהיעדר מילה אחרת. בנוסף, במקום שזה יהיה הארי פוטר מציל את הוגוורטס, זה יותר הארי פוטר מגלה את עולם הקסם...
 
סליחה אם סתם גרמנו ללחץ לקרוא, זה לא שזה ספר חובה או שכולם יהנו ממנו. זה רק ספר שמאוד מאוד נהניתי ממנו באופן אישי.

הוגוורטס והחלקים הבאמת טובים מגיעים בהמשך, אבל אם אתה לא נהנה בינתיים כנראה שזה לא שווה את זה. HPMOR לא כדאי אם אתה לא נהנה מהמסע.
 
חזרה
Top