• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

אתגר כתיבה 53 - תינוקה של אישה אחרת (גירסה ערוכה)

"רישיון הלידה שלי מסתיים החודש."

הלקוחה הייתה מיוחדת בשורת הלקוחות שקיבלה הסוחרת עד כה. הלקוחות האחרות היו נשים שאיבדו את זכותן לקבל רישיון הולדה אחרי יותר מדי עברות בגיליונן האישי. האישה שלפניה הייתה אשתו של סניגור ציבורי שייצג נשים כאלו ולכאורה לא הייתה סיבה שתפנה אליה בכלל. לפי בירורים שהיא ערכה, הסנגור הציבורי יכל לשלם את המחיר שתבעה על עבודתה שבעתיים. הסוחרת שלפה נייר חכם שעליו הוקרנו פרופילים שונים של תינוקות שהיא סימנה כסחורות, חלקם טרם נולדו אפילו. היא חשבה על הסיפוק של לראות את הנשים כשיגלו שתינוקותיהם, שעל גידולם קיבלו כסף מהממשלה, נגנבו מהם.

מלצר ניגש אליהן כדי לקבל את ההזמנות שלהן. היא בחרה במסעדה המיושנת הזו בכוונה תחילה למרות שחוג הלקוחות המיושן (והזקן) לא התאים לה בכלל. המקום התגאה באותנטיות של שירות הלקוחות שלו בסגנון המאה העשרים ואחת המוקדמת. והם היו מספיק נבונים לא לקחת מחירים רצחניים מהלקוחות. היא לא עד כדי כך התגעגעה למאה העשרים ואחת המוקדמת. הדבר היחיד הטוב במקום האותנטי הזה היה שלא הייתה כל דרך בה גורם רשמי יכל לתעד ממנו את העסקאות שביצעה עם לקוחותיה. בינתיים הלקוחה מצמצה, מנסה להחניק דמעה, בעודה עוברת על הפרופילים השונים שהוגשו לה. היא הייתה באמת בין הלקוחות היחידות שלה שרצתה תינוק בשביל להיות אם אמיתית. בדרך מוזרה כלשהי, זה נגע ללבה של הסוחרת. יותר מדי מלקוחותיה היו ראויות בהחלט לאובדן רישיונות ההולדה שלהן. הן ראו בתינוקות מקור הכנסה.

"השלישי מימין." אמרה הלקוחה אחרי שהארוחה שהזמינו כבר הגיעה לשולחן.
---
הסוחרת חלפה ליד חדר הילדים של גורד השחקים. היא הייתה, כמובן, חברה בקהילה הקטנה והמגובשת של ההורים כפי שהייתה בשבע גורדי שחקים. הלקוחה שלה, כפי שביררה לפני שנפגשה איתה, לא גרה באף אחד מהם. הסוחרת חייכה לעבר הילדים המשחקים בצעצועים בחדר הילדים ומקשיבים לקול נשי המסביר על משבר האוכלוסין של המאה העשרים ואחת המוקדמת.
אחת החסרונות של קהילה קטנה ומגובשת הוא שהם נותנים גישה קלה מדי לדירותיהם. הם לא חושבים על יזמות כמוהה שיקחו את התינוק שלהם מהבית.

היא חשבה על הילדים שלה. שבעת הילדים שלה שהיו מפוזרים בקהילות אלו. עכשיו הילד שלה בגורד השחקים הזה היה מבוגר מדי לחדר הילדים. הוא למד. היא לא נתקפה לרגע צורך לראות אותו. הוא היה רק כיסוי לעסקיה האמתיים – אספקת תינוקות לנשים שלא הורשו ללדת. היא עצמה בחרה לתת לדירה לגדל. אחרי שגנבה כל כך הרבה תינוקות, היה לה קושי להסתכל על ילדים בצורה שתכבד את היותם ילדים. מצחיק שהאישה שעשתה אחרות לאמהות לא הרגישה את עצמה ראויה להיות אם. האישה שגרה בדירה הזו עדיין לא ילדה. הלקוחה שלה רצתה להראות לאנשים את הספרות היורדות על האינקובטור הביתי שלה לפני שהתינוק יוולד רשמית. הדלת האוטומטית נפתחה לפניה כשהיא נכנסה לסלון המרווח של הדירה. היא הסתכלה על הקירות המלאים בתמונות של הדיירת בכל שלבי החיים שלה. האם הייתה לא הייתה נשואה. אחת הסיבות שהלקוחה שלה בחרה באישה זו. האינקובטור היה בחדר השינה של האישה. נותרו עוד שלושה חודשים ללידה. הסוחרת נשכה בשפתיה וקיוותה שהווירוס ששתלה בדירה עבד. היא כבר תכנתה את האליבי שלה לתוך שתל החובה שכל אזרח היה צריך לשאת בימים אלו. בלי צו משופט, השוטרים לא יוכלו לסרוק את המח שלה.

היא שלפה את האינקובטור הנייד שלה וחיברה אותו לאינקובטור. הוא הכיל את מערכת המניפולציה הגנטית שהיא תצטרך כדי לגרום לתינוק להיראות בבדיקה מקיפה כמו התינוק של הזוג. היא חשבה על ההפלה שסתמה לעד את רחמה. המאה העשרים ואחת המוקדמת בה לראות ילדים ברחובות היה מחזה נדיר ומשובב עין. הסוחרת זכרה היטב את מפח הנפש שלה כשהתגלה כי היא עקרה. העבודה הזו, כפי שהיה מנסח את זה אחד מספרי הפסיכולוגיה בגרוש שקראה, הייתה נסיון לתעל את הכאב מהחוויה למשהו רווחי ומספק עבורה. בכל פעם שהתכנות מחדש הצליח והתינוק נולד מחדש כילדה של אישה אחרת, היא הרגישה שמשהו מהכאב מת.

"כמובן שהמשא ומתן מתקדם כהלכה." שמעה הסוחרת קולות מהסלון. לעזאזל, האישה חרגה מלוח הזמנים שלה. היא שמעה קול גברי אומר: "כמובן, האם הטכנולוגיה שהחברה שלך מוכרת יקפיץ את אי... – "

האישה השתיקה אותו ולחשה, קולה מתוגבר באוזני הסוחרת, "יש פה פורץ. מישהו שינה את התיעוד בדירה."

האינקובטור הנייד שלה סיים להוריד את התינוק לתוכו. היו שתי אפשרויות: לירות בשניהם או לקפוץ מהחלון. הסכנה לאינקובטור הנייד שלה בצניחה מגובה של שבע קומות הייתה ברורה. הבניין יתפוס אותה לפני שיקרה לה נזק. הסכנה היא שהיא תצטרך להסביר לחוקר מטעם הביטוח למה, לעזאזל, היא סחבה אינקובטור פרטי עם תינוק מתוך דירה של אישה אחרת. הסוחרת שלפה את האקדחור שלה מנרתיקו ונכנסה לסלון. העיתונאי שלף אקדחור משלו, מפספס אותה בכמה מטרים טובים. לא תמיד יש לסוחרת הזדמנות לירות באם.

"דירה, הפעילי נוהל נטרול פורץ." נשמעה האישה פונה לדירה בעוד הסוחרת יורה באקדחור של העיתונאי וחורכת את ידו. הדירה השיבה לה שהיא, כמובן, לא פורצת אלא חברה מורשית בקהילה. כל הפעמים שהסוחרת השתתפה באירועים החברתיים היו מיותרים. היא הייתה שקופה לחלוטין עבור האישה. עכשיו הסוחרת הייתה חייבת לירות בה.והסוחרת ירתה בה דרך העיתונאי, מודעת לכך שהדירה תגן עליה

במקרה והסדר היה הפוך. ואז הדלתות ננעלו, כצפוי. והסוחרת התחילה להרגיש את הסחרחורת שבאה כתוצאה מהמתקפה. כעבור רגעים ספורים היא איבדה את הכרתה לא לפני שירתה באם עצמה שוב. עתה עליה להאמין שהאינקובטור יסיים את העבודה בזמן לפני שהרשויות יגיעו.

ואז מלאכתה תושלם.

---
הסנגור הציבורי קיבל את פניה באולם הכניסה של בית הסוהר הארור. הסוחרת ניקתה את הג'לי המסריח שהצטבר על בגדיה ועורה מתא החינוך מחדש. החיוך על פניו אמר לה שההונאה הצליחה. היא הצליחה לשכנע את הרשויות שהתינוק של הזוג שקנה ממנה ולא של האישה שגנבה ממנה. היה בזה סיפוק.
 
וואו. לא הבנתי הכל (שתל שחור והרשעות בגיליון), אבל אהבתי-זה סיפור קצת מלחיץ, אבל אהבתי את התיאור של הסוחרת כאחת שחוטפת ילדים ומוכרת אותם לאימוץ כאילו הם סחורה. ז'תומרת, אהבתי כדמות, לא כבת אדם.
 
אהבתי: את העלילה המקורית. סיפור עם קונספט מעניין מאוד, מותח ועדיין אמין. כיף חיים.

עוד אהבתי: את התפאורה המקורית. התינוקות באינקובטורים וכל זה. הבניינים האוטומטיים. היה נחמד.

פחות אהבתי: הצגת המניעים של האישה בקיצור דרך. זה שבחרת לתת לה מניעים פסיכולוגיים זה אדיר לדעתי, אבל לא כל כך התחברתי לדרך שבה הצגת אותם. לספר במשפט על מה שהפסיכולוג שלה אמר זה לא כל כך אמין לדעתי.

משהו קטנוני: אני לא אוהב מילים של האקדמיה ללשון כמו "אקדחור". כשאני רואה דברים כאלה הדבר הראשון שאני חושב עליו זה שאף אחד בחיים לא היה משתמש במילה הזאת גם אם היא היתה קיימת. זה כמו "תקליטור". באופן רשמי יש מילה כזאת, אבל בפועל אומרים דיסק.

נ.ב
עלתה לי פתאום תהיה. אם הבנתי נכון את הסיפור תינוקות לא גדלים ברחם אלא באינקובטורים חיצוניים. אז איך היתה לגיבורה הפלה ש"סתמה לעד את רחמה"?
 
תודה על התגובה. :D

אקדחור זו מילה שהמצאתי שהייתי בן 14 (בדיעבד אני מבין שיש כמה דברים שצריך להשאיר לגיל 14... -). האמת שחשבתי לקצר את זה לאקדור אבל חשבתי שזה לא יהיה מובן. למיטב הבנתי, המילה תקליטור היא אחת המילים שכן השתרשו בשפה העברית ודי מובנות בכלל להבדיל משח רחוק (המילה הרשמית לטלפון.)
עלתה לי פתאום תהיה. אם הבנתי נכון את הסיפור תינוקות לא גדלים ברחם אלא באינקובטורים חיצוניים. אז איך היתה לגיבורה הפלה ש"סתמה לעד את רחמה"?

לפני שכתבתי את הסיפור, לא בדיוק בניתי את העולם לפרטיו. כתבתי את הדמות במה שאני מכנה אסוציאציה חופשית. לדעתי, התשובה הפשוטה הוא שהיא נולדה בתחילת המאה הנוכחית והפילה לפני שהאינקובטורים הביתיים והניידים נכנסו לאופנה. כמו כל פושע, הסוחרת פשוט התעדכנה עם השנים. לגבי הפסיכולוג, זה בערך מה שהיא זוכרת באותו רגע.
 
הסיפור חביב מאוד, אהבתי את הקונספט של סוחרת שגונבת תינוקות לאנשים שאין להם רשיון להביא ילדים. עם זאת, אני חייב לציין שהקונספט של פיצוץ אוכלוסין שמצריך בקרת לידה הוא די מיושן, והיה לי קצת להתחבר אליו כעולם עתידני...
בכל מקרה, אני חושב שהיה מקום ללהסביר יותר על המניעים של הסוחרת. הרגיש לי שהיא קצת מיהרה יותר מדי להרוג אחרים בשביל העבודה שלה, וכל העובדה שהיה לה אליבי שהיא הכינה מראש מזה שנים הרגיש לי קצת נוח מדי בשביל להיות אמין.
בנושא ה'דברים החדשים' שמופיעים בסיפור, גם אני לא הבנתי כמה מהדברים. למשל, השתל הלא חוקי שיצר מיצג הולוגרפי בהתחלה - לא הבנתי איפה הוא שתול או איך הוא מייצר מיצגים. אבל מצד שני, הוא לא באמת חשוב לעלילה, ובאותה המידה היא יכלה להעביר ללקוחה שלה מעטפה, או טאבלט, או דף הולוגרמי (בהתאם לאווירה שרוצים להשרות). אני חושב שזאת דוגמה לסיבוך מיותר בסיפור.
עם זאת, אני חושב שדווקא איזנת טוב יחסית את המונחים החדשים עם דברים מוכרים, כך שלא היה קשה להבין איך דברים עובדים.
אחלה סיפור :)
 
תודה על התגובה. :D

השתל הלא חוקי שיצר מיצג הולוגרפי בהתחלה - לא הבנתי איפה הוא שתול או איך הוא מייצר מיצגים. אבל מצד שני, הוא לא באמת חשוב לעלילה, ובאותה המידה היא יכלה להעביר ללקוחה שלה מעטפה, או טאבלט, או דף הולוגרמי (בהתאם לאווירה שרוצים להשרות). אני חושב שזאת דוגמה לסיבוך מיותר בסיפור.

אנחנו עדיין מדברים על שנות השישים של המאה הנוכחית. חשבתי על אנשים שחיים בסביבה ממוחשבת לחלוטין ומכאן הצורך ליצור אמצעי תקשורת מוגנים מציתות. אם הייתי חושב על הרעיון של נייר חכם בעצמי, הייתי משתמש בו, בסדר? דווקא מתאים לה יותר...

בכל מקרה, אני חושב שהיה מקום להסביר יותר על המניעים של הסוחרת. הרגיש לי שהיא קצת מיהרה יותר מדי להרוג אחרים בשביל העבודה שלה, וכל העובדה שהיה לה אליבי שהיא הכינה מראש מזה שנים הרגיש לי קצת נוח מדי בשביל להיות אמין.

זו הפעם הראשונה שהיא הורגת אחרים. בדרך ככל היא לא מגיעה למגע עם הקורבנות שלה על ידי בדיקה מדוקדקת של שובל התקשורת שלהם. זה נראה כהסלמה טבעית של הפסיכוזה שלה. לא אמרתי מילה על האליבי שהיא הכינה לעצמה (ולא ממש הקדשתי לו מחשבה.). המגורים בבנייני ההורים נועדו לתת לה גישה מראש לדירות. זו הסיבה שהיא לא נחשבה כפורצת על ידי הדירה.

אהבתי את הקונספט של סוחרת שגונבת תינוקות לאנשים שאין להם רשיון להביא ילדים. עם זאת, אני חייב לציין שהקונספט של פיצוץ אוכלוסין שמצריך בקרת לידה הוא די מיושן, והיה לי קצת להתחבר אליו כעולם עתידני...

משבר אוכלוסין לא חייב להיות בהכרח פיצוץ אוכלוסין.
 
בנוגע לאליבי - התכוונתי לזה שהיא הצליחה להצדיק את עצמה אל מול המשטרה ומול ה'בית החכם', כי היא גרה שם והגיע לאירועים חברתיים. זה פשוט הרגיש נוח מדי.
אם זאת הייתה הסלמה של הפסיכוזה שלה (התפתחות הגיונית ומגניבה), היה צריך להשאיר את זה ברור יותר בסיפור לדעתי, אבל אולי זה רק אני.

הלדין אמר/ה:
[post]680043[/post] משבר אוכלוסין לא חייב להיות בהכרח פיצוץ אוכלוסין.
וואלה, לא חשבתי על זה. נקודה מעניינת :)
 
חזרה
Top