מגפיו של הקיסר, נקשו בצליל סמכותי על רצפת השיש.
אדרתו התנופפה ארוכה ומרשימה, אך לא עדי כך שתיגרר על הרצפה בכבדות.
מדיו וכפתוריו היו מצוחצחים, והוא נראה כהתגלמות הנצחון והתהילה. בקושי רב שמר על הבעת פנים אצילית, אדישה ומעוררת כבוד. אלופו הנאמן, גנראל ג'אקס המתין לו בחדר הכס לדווח לו על משימתו המוצלחת.
גנראל ג'אקס היה גם מעל לכול... חבר. הוא היה לצידו, גם כשהודח בידי דודו הבוגד, וללא עזרתו לעולם לא היה חוזר אל הכס, ומביא את האימפריה לתור זהב שלא היתה בו מאז הקיסר הבורא עצמו.
על יד כס המלכות, העשוי גולגלות דרקון מוזהבות מעוטרות ברקת, המתין בכריעה, גנרל ג'אקס.
הקיסר גילגל עיניים. "באמת שיכולת להמתין בעמידה."
הלוחם התמיר קם, בחיוך רחב. "בסך הכול עשיתי מתיחות."
הקיסר נאנח, משלים עם העובדה שג'אקס ימשיך להקפיד על גינוני הכבוד כלפיו, אפילו שראה את הקיסר במצבים בלתי קיסריים בעליל בעבר.
"אין לי טעם להציע לך לאכול לפני הדיווח. נכון?" הקיסר התישב בכס הבלתי נוח באנחה, מרגיש את הגולגלות המוזהבות מאיימות לפקוע את עמוד שדרתו. הוא הבין את הטעם של הקיסר הבורא, באמת שכן.
זה מרשים בהחלט, אבל האם הקיסר הבורא לא שקל לרגע, לרפד את הכס הארור?
"הפרוטוקול אדוני. הפרוטוקול." אמר ג'אקס בחיוך שהיה סלחני כלפי מי שלא היה קנאי כמוהו לפרוטוקול.
מצד שני, הקנאות הזאת היא ששמרה את נאמנותו גם בתקופת ההדחה האפלה.
"בסדר." נאנח הקיסר, מטופף על משען הכס מלא הזיזים. "בוא לא נרעיב אותך יותר מהדרוש.'
"נדיבותך חסרת גבולות וראויה להכתב בדברי הימים, עוד קיסרויותך.' אמר ג'אקס בשעשוע. "ובכן, הרעיון שלך, של הרכבת צריחי טנק על גב דרקונים הוכח אפקטיבי במידה מפלצתית. בקרב על מכתש אלמאנאר, כוחותיו של המלך האפל איבדו, 344 דרקונים שחורים, 400 הידרות, 180 טנקים, ומעל ל20,000 רגלים. מכוחתינו, נפגע רוכב דרקון אחד, שהשתכר ונפל תוך כדי פניה חדה.' דיווח.
הקיסר היה מרוצה. "נראה שיש תפנית של ממש במלחמה. האם הפיסה האחרונה של הלב האפל היתה במכתש אלמאנאר?' שאל בתקווה.
ג'אקס הניד בראשו. "למרבה הצער לא. אם כן, אז היא לא נמצאה עדיין."
"אני מבין. אני בהחלט שבע רצון. ובכן... גיבור כמוך ראוי לסעודת שחיתות. בקש כל אשר תרצה" אמר הקיסר בנדיבות.
על פניו של ג'אקס עבר צל, שגרם לחיוכו להתרחב בצורה לא בריאה.
'*כל* מה שארצה?'
הקיסר הנהן בקוצר רוח.
"אז... אני רוצה... המבורגר עם אננס." אמר במבט מזוגג.
הקיסר היה המום.
לא נותרה ברירה. הוא נקש באצבעותיו וג'אקס עלה באש, מותיר אחריו עצמות מפוחמות בניחוח אננס שרוף.
הקיסר בכה. שבור.
כיצד יתכן שפספס תועבה כזאת, מתרחשת בביתו שלו כל הזמן הזה?
אדרתו התנופפה ארוכה ומרשימה, אך לא עדי כך שתיגרר על הרצפה בכבדות.
מדיו וכפתוריו היו מצוחצחים, והוא נראה כהתגלמות הנצחון והתהילה. בקושי רב שמר על הבעת פנים אצילית, אדישה ומעוררת כבוד. אלופו הנאמן, גנראל ג'אקס המתין לו בחדר הכס לדווח לו על משימתו המוצלחת.
גנראל ג'אקס היה גם מעל לכול... חבר. הוא היה לצידו, גם כשהודח בידי דודו הבוגד, וללא עזרתו לעולם לא היה חוזר אל הכס, ומביא את האימפריה לתור זהב שלא היתה בו מאז הקיסר הבורא עצמו.
על יד כס המלכות, העשוי גולגלות דרקון מוזהבות מעוטרות ברקת, המתין בכריעה, גנרל ג'אקס.
הקיסר גילגל עיניים. "באמת שיכולת להמתין בעמידה."
הלוחם התמיר קם, בחיוך רחב. "בסך הכול עשיתי מתיחות."
הקיסר נאנח, משלים עם העובדה שג'אקס ימשיך להקפיד על גינוני הכבוד כלפיו, אפילו שראה את הקיסר במצבים בלתי קיסריים בעליל בעבר.
"אין לי טעם להציע לך לאכול לפני הדיווח. נכון?" הקיסר התישב בכס הבלתי נוח באנחה, מרגיש את הגולגלות המוזהבות מאיימות לפקוע את עמוד שדרתו. הוא הבין את הטעם של הקיסר הבורא, באמת שכן.
זה מרשים בהחלט, אבל האם הקיסר הבורא לא שקל לרגע, לרפד את הכס הארור?
"הפרוטוקול אדוני. הפרוטוקול." אמר ג'אקס בחיוך שהיה סלחני כלפי מי שלא היה קנאי כמוהו לפרוטוקול.
מצד שני, הקנאות הזאת היא ששמרה את נאמנותו גם בתקופת ההדחה האפלה.
"בסדר." נאנח הקיסר, מטופף על משען הכס מלא הזיזים. "בוא לא נרעיב אותך יותר מהדרוש.'
"נדיבותך חסרת גבולות וראויה להכתב בדברי הימים, עוד קיסרויותך.' אמר ג'אקס בשעשוע. "ובכן, הרעיון שלך, של הרכבת צריחי טנק על גב דרקונים הוכח אפקטיבי במידה מפלצתית. בקרב על מכתש אלמאנאר, כוחותיו של המלך האפל איבדו, 344 דרקונים שחורים, 400 הידרות, 180 טנקים, ומעל ל20,000 רגלים. מכוחתינו, נפגע רוכב דרקון אחד, שהשתכר ונפל תוך כדי פניה חדה.' דיווח.
הקיסר היה מרוצה. "נראה שיש תפנית של ממש במלחמה. האם הפיסה האחרונה של הלב האפל היתה במכתש אלמאנאר?' שאל בתקווה.
ג'אקס הניד בראשו. "למרבה הצער לא. אם כן, אז היא לא נמצאה עדיין."
"אני מבין. אני בהחלט שבע רצון. ובכן... גיבור כמוך ראוי לסעודת שחיתות. בקש כל אשר תרצה" אמר הקיסר בנדיבות.
על פניו של ג'אקס עבר צל, שגרם לחיוכו להתרחב בצורה לא בריאה.
'*כל* מה שארצה?'
הקיסר הנהן בקוצר רוח.
"אז... אני רוצה... המבורגר עם אננס." אמר במבט מזוגג.
הקיסר היה המום.
לא נותרה ברירה. הוא נקש באצבעותיו וג'אקס עלה באש, מותיר אחריו עצמות מפוחמות בניחוח אננס שרוף.
הקיסר בכה. שבור.
כיצד יתכן שפספס תועבה כזאת, מתרחשת בביתו שלו כל הזמן הזה?
