סיפור [סיפור] מקטרת, קולמוס וקצת דיו

(לכל הקוראים שבאים: זה סיפור בסגנון אימה, אז תחשבו טוב לפני שאתם קוראים אותו לפני השינה.)

עבר הרבה זמן מאז כתבתי סיפור, והיה לי רעיון לסיפור, שחשבתי עליו לפני. בהתחלה רציתי לעשות את זה בתור מ"ת, אבל אז הבנתי שזה לא יעבוד. אז החלטתי ככה:

מקטרת, קולמוס וקצת דיו - פרולוג:
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
המציאות הייתה מחוקה. כל אחד איבד משהו, מישהו. אנשים דיברו עם אנשים אחרים בבהלה, ולפתע נעלם להם הגוף. נעשתה שטיפת מוח לכל איש. והמורדים נרצחו בדם קר. והוא? ראו לו רק את הראש, בהבעה מחוקה ועם דם אדום וסמיך מסביבו. ולידו מקטרתו, שבורה לשניים, אך לא בדיוק רב.

הוא יצא מהחיזיון, מבט בהול על פניו, וסיפר: "ובאה אליו הלבנה כשלג, עם כנפי מלאך, המסמלת את השלום". אור כחלחל נוצר לידו ויונה הגיחה מתוכו באורח פלא, מושיטה לו את רגלה. הוא כתב מכתב קטן ומילמל: "עופי לשלג, שתפזר למובחרים ביותר". וכשהיא עפה, הוא פנה במהירות לחדר הכינוסים וקרא לכל המועצה, לדיון מה עושים כשהספר של העולם נגנב.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אשמח להערות, ביקורות בונות, וכו'.
זהו רק הפרולוג, ונראה לי שאמשיך. מה אתם אומרים?

מעניין, מסקרן, מוזר, ומפחיד. אשמח אם תמשיך.

kosem10 אמר/ה:

[post]668521[/post] הוא יצא מהחיזיון, מבט בהול על פניו, וסיפר

יש ללחוץ כדי להרחיב...

התכוונת לכתוב "ואמר"? זה הרגיש כמו הטלת לחש כלשהיא, ולא שהוא סיפר משהו למישהו.
חוץמזה, נותן חשק לעוד.
כנ"ל לגבי המילמול הבא, זה גם אפקט קסום? אם כן, כדאי שזה יהיה ברור, אני כקורא רוצה להבין מה קורה.
זה שהחיזיון עמום, זה אחלה - יש לו משמעות אמיתית?

The oldman אמר/ה:

[post]668555[/post] התכוונת לכתוב "ואמר"? זה הרגיש כמו הטלת לחש כלשהיא, ולא שהוא סיפר משהו למישהו.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

לא, חלק מהרעיון שמספרי הסיפורים מספרים כמו סוג של לחשים.

The oldman אמר/ה:

[post]668555[/post] חוץמזה, נותן חשק לעוד.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

הח׳אן הטטרי אמר/ה:

[post]668541[/post] מעניין, מסקרן, מוזר, ומפחיד. אשמח אם תמשיך.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

תודה.

The oldman אמר/ה:

[post]668555[/post] כנ"ל לגבי המילמול הבא, זה גם אפקט קסום? אם כן, כדאי שזה יהיה ברור, אני כקורא רוצה להבין מה קורה.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

לא, האמת. זה שהוא מדבר ליונת דואר.

The oldman אמר/ה:

זה שהחיזיון עמום, זה אחלה - יש לו משמעות אמיתית?

יש ללחוץ כדי להרחיב...

האמת, בד"כ אני לא טוב כ"כ בלעשות משהו עמום. כיף שהצליח.
כן יש.

מעניין, ובהחלט בעל פוטנציאל. שכויח על הכתיבה, ובמיוחד על האווירה המצוינת שיצרת.

אם אתה ממשיך את זה, אני ממליץ להשתדל לשמור על האווירה החצי-מסתורית-חצי-מטרידה הזאת ככל האפשר. אני חושב שהרחבה של הרעיון הבסיסי המהודק הזה תוכל לגלוש בקלות למקומות גנריים יותר (ולכן מעניינים פחות), אז תיזהר שאתה לא מאבד את האופי המיוחד הזה.

בהחלט התחלה נחמדה עם אווירה טובה - אבל אני הייתי מעדיף קצת יותר טקסט בכל פרק (גם אם הוא פרולוג). מרגיש כאילו השקעת הרבה בלהכניס את הקורא לאווירה, ולא ניצלת בכלל את האווירה שאליה הכנסת אותו.

אני מצטער על האיחור. (אוי ואבוי - יצאתי יוטיובר).
מקטרת, קולמוס וקצת דיו - פרק 1:
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
זה היה לילה מוזר. פעם סוער ופעם לא. הם עמדו מול הצריף. טד הביט בו בציפייה. ג'ו הביט בו בחשש. אל הביט בו. ניק הביט בו ביתר נוסטלגיה, אך לא מהסוג הנעים. 'למה הסכמתי לזה?" שאל את עצמו ניק. "בואו ניכנס" הייתה התגובה של טד לצריף, ובזמן שהם נכנסו, הוא נזכר.

ניקולס דישדש בעייפות רגועה. אישתו ישנה מזמן. הוא כבר דמיין אותה בבוקר שלמחרת אומרת לו ש"אתה לא יכול ללכת לישון בשעה כל כך מאוחרת לגילך!" אך היא יודעת, היא יודעת שהוא חייב. כל יום להסתכל בציורים. כל יום לחייך בעצב בדיוקנים של הייזל הקטנה, הייזל הגדולה. הייזל, בכלל. לחשוב כמה זה לא הוגן שהיא הלכה, לפני שהייתה לה הזדמנות בכלל להתחתן, לגדל ילדים, ולנוח. אבל עפעפיו לא נענים לו, מסמנים לו שגם הוא חייב ללכת לישון. הוא קם באנחה, החזיר את הציורים למקומם והתחיל לחזור. פתאום, הדלת נפתחה בתנופה. ניקולס הסתובב מהר יחסית לגילו. "לא!", הסתובב שוב והלך. ליד אוזנו חלף בשריקה חץ, והוא תפס אותו במהירות שהייתה מביישת גם את הנער המהיר בעולם. "לא! אני גמרתי עם זה. תעזבו אותי!"
"יש לך אינסטינקטים מעולים כמו תמיד, ניק". הקול הרגוע הזה היה מוכר לניקולס.
"לא תודה. נמאס לי. אני כבר זקן" אמר ניקולס, הידוע בכינויו ניק.
"טוב, הצלחת לתפוס את זה. אני חושב שתהיה מעו.."
"לא עשיתי מספיק?!" שאל בזעם ניק, והסתובב אל מלך מספרי הסיפורים. "רק תגיד לי, לוקאס!"
"עשית די והותר", ענה לו לוקאס בנחת. "אפשר להיכנס?". ניקולס הצביע בעצבנות לספה.
"אז למה?! למה לא תכשיר מישהו אחר?! טירון ירוק וחצוף שיעשה לך את הבעיות שלך?!" ניק התיישב על הספה והסתכל במבט שיכול להרוג אל לוקאס, שלא הסיט את מבטו החודר. קולו של ניק נשבר. "למה אותי? אחרי המוות שלה?".
"כי אתה רוצה יותר מכולם במותו. כי אתה לא רוצה שמותה יהיה לשווא. כי אתה החבר הנאמן שלי, שתמיד עזר לי ואף פעם לא התלונן שחברו קודם מהר ממנו. כי לך אין מה להפסיד אחרי מותה..."
"פרל תהיה בסכנה אחרי שאלך!" אמר ביאוש ניק.
"... וכי אתה ניק". לוקאס קם, נתן את ידו לניק ואמר "מה אתה אומר, חבר?"
"אבל פרל תהיה בסכנה אחרי שאלך".
"ואם לא תלך היא גם תהיה בסכנה".
"אבל מה אני כבר מרוויח מזה?" שאל בגניחה ניק.
לוקאס הרגיש שניצח, ולכן אמר: "אחר כך, אין שום בקשה יותר, תוכל להמשיך ולחיות לך באושר עם פרל".
"שום דבר?" שאל בגניחה ניק וקם לעבר לוקאס.
"שום דבר", ענה לוקאס.

ברק האיר את הצריף, שכבר הייתה לידו חבורת מספרי סיפורים וניק התעורר לפתע מזכרונו. אל הלך לכיוון הצריף, ניסה בכוח לפתוח את הדלת ולא הצליח. "היא נעולה" מילמל אל. וכשהוא הוציא את חרבו האדומה מנדנו, הגשם התחיל. גשם חזק וכבד ניתך עליהם, ולחשוש נשמע מאחוריהם. מפלצת הנראית כמו קנגורו כחול עם לשון ענקית וסט ענק של שיניים צרחה עליהם צרחה נוראה.
וכשהם שמעו את צרחת מפלצת הגשם הם חשבו על כל אהוביהם במבט ריקני מסתכלים למעלה, על מלך מספרי הסיפורים מתרחץ בדמם, על כל אחד מהחבורה בוגד בהם בצורה נוראית.
אל אמר בחוזקה "שקט!" וכל ההשפעה נמוגה.
טד התחיל לצעוק כשראה את פיה של המפלצת מקרוב, וכשהיא כמעט נשכה בו הוא תקע בה את אחד מסכיניו החדים והיא צרחה שוב והעיפה אותו מפיה. אך הפעם, אל לא היה צריך לעצור את ההשפעה, כי לא הייתה. עוד ועוד מפלצות הצטרפו למפלצת הגשם והגשם נהיה יותר ויותר חזק.
צרחות הקיפו אותם מכל עבר, וג'ו מיהר אל המנעול, מילמל משהו, הופיע אור כחלחל והמפלצות התעוורו לרגע והפסיקו לצרוח. כל ההזיות הנוראיות נעלמו כלא היו וכולם רצו אל הצריף הרעוע שנפתח על ידי האור הכחלחל.
רק אל נשאר מאחור,סחב את טד המעולף לכיוון הצריף, כשהצרחות התחילו מחדש. טד התחיל לפרכס ואל התחיל לרוץ, זרק את טד לבפנים, נכנס והתעלף גם הוא.
המפלצות רצו לבפנים, אך ג'ו וניק הצליחו לסגור את הדלת ולסגור אותה במנעול פנימי. בצריף לא היה גשם, ולכן המפלצות לא יכלו לצרוח. כשג'ו וניק הסדירו את הנשימה הם הסתכלו על טד ואל. טד מעולף, עם קצף בפה ואל, שלם לגמרי חוץ מרגלו הימנית, שוכב בתוך שלולית קטנה של דם שגדלה לאט לאט. 'ועדיין לא מצאנו את הדיו' חשב בעגמומיות ג'ו.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
זהו. הפרק הראשון. מה אתם אומרים? טוב שהכנסתי ישר לעלילה? יותר מדי אימה? מה בנוגע לאורך? פעם הבאה אמשיך מאותה נקודה.

אשמח להערות וכו'.

נ.ב. התפנית שהסיפור לקח קצת יותר מדי אימתית. כדאי שאכתוב משהו בכותרת? אימה? אולי מטריד? PG13?

קצת התקשיתי לעקוב...

כתוב טוב, שפה ברורה, ונשמע מסקרן, אבל אני מסכים עם tkhag1 שחלקי הסיפור השונים לא ממש מקושרים זה לזה וקשה לעקוב.

tkhag1 אמר/ה:

[post]669310[/post] קצת התקשיתי לעקוב...

יש ללחוץ כדי להרחיב...

מה זאת אומרת? איפה זה לא ברור.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:

[post]669429[/post] כתוב טוב, שפה ברורה, ונשמע מסקרן

יש ללחוץ כדי להרחיב...

תודה.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:

[post]669429[/post] אבל אני מסכים עם tkhag1 שחלקי הסיפור השונים לא ממש מקושרים זה לזה וקשה לעקוב.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

א. מתי טקהאג אמר את זה?
ב. בנוגע למה? לפרולוג והפרק ה1? אם כן, זה צריך להיות ככה.
בנוגע לפלאשבק באמצע? זה פלאשבק, זיכרון.

kosem10 אמר/ה:

tkhag1 אמר/ה:

[post]669310[/post] קצת התקשיתי לעקוב...

יש ללחוץ כדי להרחיב...

מה זאת אומרת? איפה זה לא ברור.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:

[post]669429[/post] כתוב טוב, שפה ברורה, ונשמע מסקרן

יש ללחוץ כדי להרחיב...

תודה.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:

[post]669429[/post] אבל אני מסכים עם tkhag1 שחלקי הסיפור השונים לא ממש מקושרים זה לזה וקשה לעקוב.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

א. מתי טקהאג אמר את זה?
ב. בנוגע למה? לפרולוג והפרק ה1? אם כן, זה צריך להיות ככה.
בנוגע לפלאשבק באמצע? זה פלאשבק, זיכרון.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

tkhag1 אמר את זה בפחות פירוט. התכוונתי לחלקים בפרק עצמו, שהרגישו לא קשורים אלו לאלו, והפלאשבק נראה תלוש קצת.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:

kosem10 אמר/ה:

tkhag1 אמר/ה:

[post]669310[/post] קצת התקשיתי לעקוב...

יש ללחוץ כדי להרחיב...

מה זאת אומרת? איפה זה לא ברור.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:

[post]669429[/post] כתוב טוב, שפה ברורה, ונשמע מסקרן

יש ללחוץ כדי להרחיב...

תודה.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:

[post]669429[/post] אבל אני מסכים עם tkhag1 שחלקי הסיפור השונים לא ממש מקושרים זה לזה וקשה לעקוב.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

א. מתי טקהאג אמר את זה?
ב. בנוגע למה? לפרולוג והפרק ה1? אם כן, זה צריך להיות ככה.
בנוגע לפלאשבק באמצע? זה פלאשבק, זיכרון.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

tkhag1 אמר את זה בפחות פירוט. התכוונתי לחלקים בפרק עצמו, שהרגישו לא קשורים אלו לאלו, והפלאשבק נראה תלוש קצת.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אל תדבר בשמי (למרות שבמקרה הזה אתה צודק)

אוקיי, סליחה, ולהבא תגיד את זה בפרטי.

אני מסכים שהפרק מבלבל למדי, אבל מסקרן. מלך מספרי הסיפורים, מפלצות גשם, החוקיות המוזרה לפיה הן עובדות... אני רוצה לדעת יותר על העולם שבו זה קורה, אבל הצגת העולם שלך הייתה יכולה להיות טובה יותר.

זה מתחיל ברצף השמות - אין לנו מושג מי האנשים האלה, וזה מרגיש כאילו הסיפור דורש מאיתנו לזכור את כולם. הצגת חבורת אנשים היא עניין מסובך וכדאי לעשות את זה בהדרגה. לחילופין יכול להיות שהיה עובד פשוט להציג אותם במשפט אחד - "הוא הביט בפרצופים המוכרים: טד, ג'ו, אל" ולתת למשמעות עמוקה יותר להיווצר בהמשך הסיפור. זה היה מרכז את השמות במקום אחד ומבהיר לנו מי הדמות המרכזית, דבר שחסר בסידור הנוכחי של השמות.

הסצנה עם לוקאס הרגישה קצת מוכרת מדי. היא עובדת סבבה, אבל אני חושב שהיה אפשר לעשות אותה פחות דומה לכל סצנות השכנוע המוכרות. פחות חד צדדי, אולי, ניק אומר משהו שמערער את לוקאס (לא יודע אם זה מתאים לדמויות, אבל אני חושב שזה היה יכול להיות מעניין). גם הייתי משתמש בפחות "?!", הם נותנים לי תחושה קצת זולה.

הסצנה אח"כ, חזרה בגשם, בהחלט מעניינת - אני אוהב את הדינמיקה של ההתמודדות עם מפלצות הגשם, אני סקרן לגבי איך זה מתקשר לפלאשבק... אבל על כל זה מעיב חוסר ההבנה שלי. אני לא מרגיש שיש לי הבנה בסיסית של העולם, כמו תקופה טכנולוגית. ציורים וחיצים רומזים על תקופה ימי-ביניימית או מוקדמת יותר, אבל השמות וסגנון הכתיבה גורמים לי לחשוב על תקופה מודרנית יותר. ציורים בד"כ היו דברים גדולים שתולים על קיר, לא משהו שמסתכלים עליו ומניחים בצד. וגם בלי זה, כמה נורמלית הופעת מפלצות הגשם? זה קורה לכולם או רק לאנשים מיוחדים כמו ניק? אם יש מפלצות גשם מוזרות, צריך לדעות מדברים נורמטיביים כמו הפצע של אל?
היעילות של סיפור נפגעת מחוסר ההבנה של החוקים הבסיסיים שלו. בלי נקודת ייחוס, קשה להעריך את המשקל של האירועים. אם תיתן לנו תמונת עולם ברורה יותר, נוכל לשקוע בסיפור בקלות רבה יותר.

מחכה להמשך.

ת'ור אמר/ה:

[post]669688[/post] זה מתחיל ברצף השמות - אין לנו מושג מי האנשים האלה, וזה מרגיש כאילו הסיפור דורש מאיתנו לזכור את כולם. הצגת חבורת אנשים היא עניין מסובך וכדאי לעשות את זה בהדרגה. לחילופין יכול להיות שהיה עובד פשוט להציג אותם במשפט אחד - "הוא הביט בפרצופים המוכרים: טד, ג'ו, אל" ולתת למשמעות עמוקה יותר להיווצר בהמשך הסיפור. זה היה מרכז את השמות במקום אחד ומבהיר לנו מי הדמות המרכזית, דבר שחסר בסידור הנוכחי של השמות.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

הסיפור בלי דמות מרכזית. זה בסגנון של כמה דמויות עם אישיות שונה שמתחברים לחבורה. בהתחלה כן כתבתי את השמות של כולם:

kosem10 אמר/ה:

[post]669214[/post] טד הביט בו בציפייה. ג'ו הביט בו בחשש. אל הביט בו. ניק הביט בו ביתר נוסטלגיה, אך לא מהסוג הנעים.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

ת'ור אמר/ה:

[post]669688[/post] הסצנה עם לוקאס הרגישה קצת מוכרת מדי. היא עובדת סבבה, אבל אני חושב שהיה אפשר לעשות אותה פחות דומה לכל סצנות השכנוע המוכרות. פחות חד צדדי, אולי, ניק אומר משהו שמערער את לוקאס (לא יודע אם זה מתאים לדמויות, אבל אני חושב שזה היה יכול להיות מעניין). גם הייתי משתמש בפחות "?!", הם נותנים לי תחושה קצת זולה.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

טוב, אני לא יכול להמציא את הגלגל מחדש. "?!" זאת הדרך (לדעתי לפחות) של הסופר לכתוב הטחת שאלה, שאלה צועקת. יכול להיות שהשתמשתי ביותר מדי כאלה, ואם כן, אז מן הסתם שהיה לזה הרגשה זולה.

ת'ור אמר/ה:

[post]669688[/post] הסצנה אח"כ, חזרה בגשם, בהחלט מעניינת - אני אוהב את הדינמיקה של ההתמודדות עם מפלצות הגשם, אני סקרן לגבי איך זה מתקשר לפלאשבק...

יש ללחוץ כדי להרחיב...

תודה. הפלאשבק יותר קשור להעשרת ידע הקורא: למה ניק הצטרף וכו'.

ת'ור אמר/ה:

[post]669688[/post] חוסר ההבנה שלי. אני לא מרגיש שיש לי הבנה בסיסית של העולם, כמו תקופה טכנולוגית. ציורים וחיצים רומזים על תקופה ימי-ביניימית או מוקדמת יותר, אבל השמות וסגנון הכתיבה גורמים לי לחשוב על תקופה מודרנית יותר. ציורים בד"כ היו דברים גדולים שתולים על קיר, לא משהו שמסתכלים עליו ומניחים בצד.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

בנוגע לציורים - בהתחלה כתבתי "אלבום" ואז נזכרתי שזאת לא התקופה המתאימה, אבל אני מניח שאתה צודק.

ת'ור אמר/ה:

[post]669688[/post] כמה נורמלית הופעת מפלצות הגשם? זה קורה לכולם או רק לאנשים מיוחדים כמו ניק? אם יש מפלצות גשם מוזרות, צריך לדעות מדברים נורמטיביים כמו הפצע של אל?

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אני מבין שהייתי צריך לפרט ע"י מלמול עצמי בסגנון "איך הם באו לפה?". שוב, ניק הוא לא גיבור הסיפור, הוא אחד מהם. בנוגע לפצע של אל - כן, אני הייתי צריך לפרט יותר, אני יודע.

ת'ור אמר/ה:

[post]669688[/post] היעילות של סיפור נפגעת מחוסר ההבנה של החוקים הבסיסיים שלו. בלי נקודת ייחוס, קשה להעריך את המשקל של האירועים. אם תיתן לנו תמונת עולם ברורה יותר, נוכל לשקוע בסיפור בקלות רבה יותר.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

בסגנון מלמולים עצמיים, סתם משפט של המספר?

ת'ור אמר/ה:

[post]669688[/post] מחכה להמשך.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

תודה.

בנוגע לעניין של הכותרת, אשמח לתשובות. אם זה לא קריטי, רק תגידו.

kosem10 אמר/ה:

[post]669760[/post] הסיפור בלי דמות מרכזית. זה בסגנון של כמה דמויות עם אישיות שונה שמתחברים לחבורה. בהתחלה כן כתבתי את השמות של כולם:

יש ללחוץ כדי להרחיב...

גם אם הסיפור ככלל בלי דמות מרכזית, הפרק הספציפי הזה מתמקד בניק ואפשר להשתמש בו כציר. אני יודע שכתבת את השמות של כולם, הבעיה שלי הייתה עם איך שכתבת אותם (מצטער שלא הייתי ברור מספיק) - אני חושב שרצף משפטים פתוח כזה מבלבל יותר מלהציג את כולם במשפט אחד. כמובן שזה לא מדע מדויק, צריך לנסות ולראות מה עובד.

kosem10 אמר/ה:

[post]669760[/post] אני מבין שהייתי צריך לפרט ע"י מלמול עצמי בסגנון "איך הם באו לפה?".

יש ללחוץ כדי להרחיב...

לא בדיוק. השאלה היא פחות איך הם הגיעו לשם ויותר כמה זה נורמלי לעולם - הבנת חוקי העולם חשובה יותר מהבנת המקרה המסוים.

kosem10 אמר/ה:

[post]669760[/post]בסגנון מלמולים עצמיים, סתם משפט של המספר?

יש ללחוץ כדי להרחיב...

תראה, הצגת עולם זה מסובך. אם אני צריך להציג עולם מורכב אני לרוב בונה את תחילת הסיפור במיוחד כדי להציג את המרכיבים החשובים בצורה אורגנית לסיפור (דוגמה מושלמת היא הפרק הראשון של האנימה FMA. כל מרכיב מיוחד בעולם מוצג בהדרגה עד שבסוף אתה מבין פחות או יותר איך הכל עובד). אפשר להעביר מידע ע"י אקספוזיציה ברורה - פשוט משפט שמסביר על העולם - אבל אם עושים את זה יותר מדי זה יכול להרגיש מאולץ.
בסופו של דבר זו מיומנות. הצגת העולם חשובה יותר מכתיבה אלגנטית, אבל אם אפשר את שניהם, מה טוב. אז שים לב אבל אל תדאג מזה יותר מדי.

לגבי הכותרת, אני לא חושב שהאלמנטים החדשים שהכנסת מצריכים PG13. אתה יכול להוסיף הערה בתחילת העץ עם אזהרה ספציפית יותר, אבל אין צורך ביותר מזה.

ת'ור אמר/ה:

[post]669893[/post] תראה, הצגת עולם זה מסובך. אם אני צריך להציג עולם מורכב אני לרוב בונה את תחילת הסיפור במיוחד כדי להציג את המרכיבים החשובים בצורה אורגנית לסיפור (דוגמה מושלמת היא הפרק הראשון של האנימה FMA. כל מרכיב מיוחד בעולם מוצג בהדרגה עד שבסוף אתה מבין פחות או יותר איך הכל עובד). אפשר להעביר מידע ע"י אקספוזיציה ברורה - פשוט משפט שמסביר על העולם - אבל אם עושים את זה יותר מדי זה יכול להרגיש מאולץ.
בסופו של דבר זו מיומנות. הצגת העולם חשובה יותר מכתיבה אלגנטית, אבל אם אפשר את שניהם, מה טוב. אז שים לב אבל אל תדאג מזה יותר מדי.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אתה לא חושב שבפרק ה2 זה יהיה קצת מאולץ? פתאום, אחרי פרולוג ופרק ראשון מתחילים את הפרק ה2 במשפט כזה: "מפלצות הגשם הן..."

אם יורשה לי להגיב, המשפט הנ"ל (אפילו בסגנון שונה) יכול להופיע במחשבת אחת הדמויות. במסגרת היזכרות בעימותים קודמים עם שכמותן,או בתוך כדי תכנון להביסן.

יכול להיות ששוב פספסת את הנקודה שלי. זה לא משנה, בשלב הזה, מהן מפלצות הגשם. זה משנה מה *המקום שלהן בעולם*. אני רוצה לדעת איך להרגיש לגבי חבורת מפלצות גשם שתוקפת את הגיבורים כשהם עושים... משהו.

התמונה הגדולה של העולם עדיין לא ברורה, אז אנחנו לא יכולים למקם בה את מה שאתה מראה לנו. אם נשווה להארי פוטר, למשל, בסוף הפרק הראשון ברורים לנו הדברים החשובים: יש קסם. לורד וולדמורט היה אדיר ונורא. הארי פוטר הביס אותו. כל דבר שבא אחר כך בא ביחס לדברים האלה: איך קסם עובד, באיזה צד של המלחמה כל דמות הייתה, איך הארי יתמודד עם העולם החדש הזה. אני יודע שלא הוגן להשוות (והפרק הראשון שלך קצר בהרבה), אבל מה שאנחנו יודעים כאן הוא בסדר גודל של דמות אחת - ובעולם עם מפלצות מוזרות כאלה, חוסר ההבנה בסדר גודל של העולם בולט במיוחד.

אז לא, להוסיף בתחילת הפרק הסבר על מפלצות גשם לא יעבוד. אבל זו הייתה הבחירה שלך להתחיל in medias res (באמצע האקשן), ויש לזה השלכות. אולי זה לא היה רעיון טוב בעולם מיוחד כמו שלך. אולי היה כדאי להתחיל ברוגע, להכניס אלמנטים חדשים בזהירות, לדאוג שהקורא לא ילך לאיבוד. זו הכוונה בבניית הסיפור כדי להציג את העולם - לשים לב למה צריך להעביר כדי שהקורא ירגיש בנוח, ולתכנן סצנות שיעבירו את המידע הזה.

אני חושב שת'ור קלע מצוין לנקודות החשובות, אז קודם כל אני רוצה לחזק בערך את כל מה שהוא אמר.

רק אציין שקראתי את הסיפור והוא נשמע מסקרן, למרות שלי היה קצת קשה לעקוב אחרי האקשן, אני חושב שזה קשור לריבוי השמות שאותן עוד לא באמת הכרתי (מלבד ניק).